|
|
| מציג 1 - 8 מתוך 8 |
סידור לפי:
|
אם יש מישהו שצריך לשמוח על קיומה של מדינת ישראל, אלה החרדים. בגולה הם חששו מהפריץ, כאן הממשלה חוששת מפניהם. ד"ר רן ברץ צופה מלחמת תרבות שבה ישראל החילונית תנצח. מוטב להיכנע מראש.
רבות הטענות על כך שהשיח הציבורי בישראל רדוד. בעיניי, הסיבה העיקרית לכך נעוצה בזה שקשה למצוא אנשים שיבחנו את הנושאים לעומק לפני שהם מביעים דעה.
"תחריר" הוא גבר בשנות הארבעים לחייו. יש לו אישה, ילדים ועיניים כחולות כמו זכוכיות. שפת הגוף שלו תמיד רגועה והוא אדיב ונחמד. כבר שנים שהוא מסתובב בישוב אחת לשבוע ומדי פעם כשאני רואה אותו אני תוהה - "למה תחריר"? אף פעם לא בדקתי. עד לדיווחים הראשונים מ"כיכר תחריר" , אז רצתי לבדוק מה פירוש המילה.
.....
ברמת העיקרון אני חושב שזה מאוד נלוז לצטט שירים כדי להגיד אמירה עמוקה. לטעמי זה מעיד על דלות כושר הביטוי והעדר מקוריות המחשבה.
בחרתי לצטט את השיר הבא כי כבר כחודש שאני מתעסק בזהות שלי כיהודי, אומר לעולם ומגלה לעצמי שאני מבולבל, ונדרש לשאלה מה זה קשור לצו פיוס.
2010 לא באמת הייתה שנה נפלאה או מזעזעת. כמו שלא תהיה גם 2011. ובכל זאת אנחנו מרגישים צורך לסכם את העבר ולייחל לעתיד. כאילו שמישהו מרגיש בכלל את חילופי החודשים. יונתן יבין סופר לאחור
תוהים מהי מבחינתכם זהות יהודית במאה ה-21? לכל ישראלי יש את התשובות שלו: יהיו שיגידו כי זהות יהודית היא ציון החגים היהודיים; אחרים יטענו כי זהות יהודית הינה שמירת כל מצוות התורה; ויהיו גם כאלה שיאמרו כי זהות יהודית היא לגור בארץ ולשמור על הפולקלור היהודי מבית אימא. יהדות היא אפוא מגוון נרחב של תשובות לשאלות בסיסיות.
שני בג"צים שנגררו בבית המשפט מספר שנים - פסק האברכים ופסק עמנואל - הכניסו את המדינה לסחרחורת של עימות חברתי.
שני בג"צים - פסק האברכים שנגרר 10 שנים (שערעוריה בפני עצמה המטילה צל כבד על היושרה והאמינות של הבית המשפט העליון) ופסק עמנואל שנגרר 3 שנים - נגררו בבית המשפט שנים רבות, והכניסו את המדינה במועד הכי לא רצוי לסחרחורת של עימות חברתי ולניסיון להגדיר מחדש את יחסי חרדים- מדינה בישראל.
בדיונים רבים על החברה הישראלית, מרבים חוקרים ואנשי רוח ומדע להשתמש בביטוי זהות ישראלית על מנת להמחיש מהי כוונתם. המושג זהות ישראלית מאגד תחת כנפיו דעות פוליטיות שונות, תפישות חברתיות מגוונות, עדות ולאומים שונים וזיקות שונות למוצא אתני ולמעמד סוציו-אקונומי. האם ניתן אפוא לדבר כיום על זהות ישראלית, או שמא ראוי לדבר על זהויות ישראליות ולא על אותה זהות ישראלית שרבים מנסים לתת לה גוון, צבע ותוכן משלהם?
|
|
