|
|
| מציג 1 - 9 מתוך 9 |
סידור לפי:
|
אם יש מישהו שצריך לשמוח על קיומה של מדינת ישראל, אלה החרדים. בגולה הם חששו מהפריץ, כאן הממשלה חוששת מפניהם. ד"ר רן ברץ צופה מלחמת תרבות שבה ישראל החילונית תנצח. מוטב להיכנע מראש.
רבות הטענות על כך שהשיח הציבורי בישראל רדוד. בעיניי, הסיבה העיקרית לכך נעוצה בזה שקשה למצוא אנשים שיבחנו את הנושאים לעומק לפני שהם מביעים דעה.
לעזאזל. לפעמים הדעת פשוט לא מסוגלת להבין מדוע ממשלה יהודית בארץ ישראל מקבלת החלטות כאלה. קבוצה של שרים, חרדים ברובם, הנלחמים חדשות לבקרים על שמירת הצביון היהודי של המדינה בנושאים של שבת וכשרות, מפרה בבוטות ובנבזות את אחד מחוקי התורה הברורים ביותר. כיצד ממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית, מעיזה לסלק 400 ילדי עובדים זרים בחזרה לארצות המוצא של הוריהם, שהם עצמם מעולם לא גדלו בהן, ישראלים לכל דבר, שכל חטאם הוא בכך שהוריהם לא החזיקו באישור עבודה חוקי בזמן הוצאת 'פסק הדין' הדרקוני, ובכך שטרם מלאו להם 18 שנים.
"תחריר" הוא גבר בשנות הארבעים לחייו. יש לו אישה, ילדים ועיניים כחולות כמו זכוכיות. שפת הגוף שלו תמיד רגועה והוא אדיב ונחמד. כבר שנים שהוא מסתובב בישוב אחת לשבוע ומדי פעם כשאני רואה אותו אני תוהה - "למה תחריר"? אף פעם לא בדקתי. עד לדיווחים הראשונים מ"כיכר תחריר" , אז רצתי לבדוק מה פירוש המילה.
.....
ברמת העיקרון אני חושב שזה מאוד נלוז לצטט שירים כדי להגיד אמירה עמוקה. לטעמי זה מעיד על דלות כושר הביטוי והעדר מקוריות המחשבה.
בחרתי לצטט את השיר הבא כי כבר כחודש שאני מתעסק בזהות שלי כיהודי, אומר לעולם ומגלה לעצמי שאני מבולבל, ונדרש לשאלה מה זה קשור לצו פיוס.
2010 לא באמת הייתה שנה נפלאה או מזעזעת. כמו שלא תהיה גם 2011. ובכל זאת אנחנו מרגישים צורך לסכם את העבר ולייחל לעתיד. כאילו שמישהו מרגיש בכלל את חילופי החודשים. יונתן יבין סופר לאחור
מעשה בדירת עמידר בירושלים, שהמוסדות המטפלים חסמו את חלונותיה ומנעו ממנה אור. החושך, לפעמים פירושו אטימות.
אני אוהבת בתי חולים. כן, ממש כך. הם מרגיעים אותי. אני מוצאת את עצמי צועדת במסדרונותיהם ברוגע יחסי, נינוחה וטבעית, וכל החולי והכאב שמתנקזים ישירות אל גבולותיהם לא באמת מצליחים להפריע לשלוותי. אמפתיה זה בסדר, אבל לא תוציאו ממני את המשפט השגור "בתי חולים עושים לי רע", ולא איכפת לי כמה ביזארי זה עשוי להישמע. ניתן אולי להסביר את זה על ידי העובדה הפשוטה שהעברתי כמות נכבדת מילדותי שם, כי אני, כפי שנהוג לכנות זאת, בת של "פרסונל".
תוהים מהי מבחינתכם זהות יהודית במאה ה-21? לכל ישראלי יש את התשובות שלו: יהיו שיגידו כי זהות יהודית היא ציון החגים היהודיים; אחרים יטענו כי זהות יהודית הינה שמירת כל מצוות התורה; ויהיו גם כאלה שיאמרו כי זהות יהודית היא לגור בארץ ולשמור על הפולקלור היהודי מבית אימא. יהדות היא אפוא מגוון נרחב של תשובות לשאלות בסיסיות.
|
|