תגית: נשמה

מאידך, רק השובע גורם להעדר רצון, פירוש הדבר, שקץ למעגל גלגול הנשמות צפוי רק כאשר הנשמה התפתחה דיה, ואין בה יותר רצון להוולד מחדש.

על פי הקבלה, שאיפתה של הנשמה היא להשאר תמיד במצב של מודעות טהורה מבלי להיות תלויה בקיום הגופני, המצריך את מיקומה של הנשמה בתוך הגוף, הסובל מכל מגבלות הגוף  ומתנגד ללידה מחדש, כך נתונים הנשמה והגוף במאבק מתמיד.

נגהות הינו האור הראשון הזוהר.

ניצוץהוא האור האלוהי והנשמה שבתוכנו. כולנו הגענו לעולם עם ניצוץ פנימי ומהות שהיא ייחודית לנו. עם השנים מרוב "חינוך" ומוסכמות, היקפנו את עצמנו בחומות, התחבאנו מאחורי מסיכות ויצרנו פחדים ועכבות. איפשהו בדרך, איבדנו את הניצוץ.

כיצד נוכל להתחבר מחדש לאותו ניצוץ ראשוני שהיה בתוכנו, לאותה ייחודיות וניצוץ?

תפקיד ההילר כשמו כן הוא "מרפא".
כיצד אנו יודעים אם אנו אכן "מרפאים"? האם העברנו "ריפוי" לאדם הבא אלינו? האם עשינו את תפקידנו עבורו?
כאן, עלינו לשאול ראשית : מהו ריפוי?האם הריפוי הוא משהו שניתן לכמת אותו, לראות אותו, לדעת אותו או אולי ישנם רבדים רבים בהם מתרחש הריפוי ואיננו יכולים תמיד ובכל שלב לדעת או לבחון בכל חוש?
לסוגיה זו אני מבקשת להוסיף את נושא ה"אגו".

אנו נמצאים בתקופה בה גל אנרגיה חדש מקרין אל הפלנטה ויוצר האצה והתמרה של הרטט הקיים. בידנו הבחירה לרכב על גל זה ולהתמיר את הרטט שלנו ולחיות בשמחה, שלווה ואהבה גדולים משידענו.

בעיות נפשיות, נוירוזות וסבל אינם רק תוצאה של טראומות מודחקות מהילדות. לעתים הם נגרמים כי אנחנו מתעלמים מהעצמי הגבוה שלנו. זו התובנה הבסיסית של שיטת הפסיכוסינתזה, המשלבת בין גישות טיפול מערביות לתפיסות רוחניות מהמזרח