לפני שלושה שבועות הגיעו בודדים חובשי כיפות סרוגות להפגנות מול בית ראש הממשלה בבלפור בפעם הראשונה. בפעם השנייה, יום שישי האחרון, הם כבר הוזמנו לנאום בהפגנה תחת הכותרת "גם הציונות הדתית רוצה שינוי".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– סוף ידוע מראש: קיצור תולדות הכנסת ה־23

– השתוללות בלוד: העירייה הרסה מבנה ערבי, שמונה מכוניות של יהודים הוצתו

– גם החרדים הקיצונים מבינים: הרכבת יצאה מהתחנה

הם מונים בסך הכול 30 איש בקבוצת ווטסאפ ועוד אלף חברים בקבוצת פייסבוק. אל ההפגנה הגיעו 50 איש. בין היתר הם מגיעים מהיישובים מחולה, נחושה, קדומים, אפרת והושעיה. "יש כאלו בקבוצה שלא מוכנים לדרוך בבלפור, זה קו אדום. אני גם לא מזדהה עם חלק גדול שמתייצב פה, אבל בסוף רב המשותף", אומר לנו מתן ברזילי, מראשי קבוצת "ימין בראש אחר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/ימין-בראש-אחר-2-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אנחנו אנשי ימין שלא מתייבשים שאנחנו ימין, לא מוכנים לחתום לאף ראש ממשלה שאנחנו בכיס שלו ונתמוך בו אוטומטית. קשה לי עם הביטוי 'בלפור'. גם עם המילה 'לך' אנחנו לא מזדהים, 'משפחת פשע?' אנחנו לא בביטויים האלו בכלל".

גם ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הגיע להפגנה כחלק מהקבוצה. "הוקדשה כאן הבמה היום לציונות הדתית, אני אומר את זה בכאב, אולי גם בגאווה", נאם שם. "אני גאה להיות שייך גם היום לציונות הדתית. הילדים והנכדים שלי מתחנכים בתוך הציונות הדתית לשמחתי, אבל לצערי משנה לשנה יש יותר מה לתקן".

שטרן קישר בין ההפגנה לצום עשרה בטבת, שחל באותו יום. "הצום ניצב על רצף ההיסטוריה שלנו – מחורבן בית ראשון ועד יום הקדיש הכללי אחרי השואה. כל מה שאתם עושים זה לוודא שלעולם לא נצטרך להוסיף עוד סיבות לצום, עוד סיבות לאבל לאומי".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1229200352004-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עד כה היה ניתן למצוא אותם פזורים בעיקר בכמה צמתים ברחבי הארץ, כולל ביהודה ושמרון. לטענתם, ראש הממשלה נתניהו מהווה כישלון מנהיגותי וערכי מובהק ומתמשך – במיוחד בתקופה האחרונה. הם סופגים על כך ביקורת קשה מצד שכניהם ובני משפחותיהם, וחלקם אף מודים שבסוף הם גם לא מצליחים לשכנע את סביבתם. "הימין חייב לעשות חשבון נפש. לא יכול להיות שרבנים, פוליטיקאים ומנהיגי ציבור מוכנים שמי שינהיג אותם מפצל ומשסה את חלקי החברה זה בזה. אנחנו לא מוכנים מוסרית להמשיך עם ההתנהלות השקרית", הוסיף ברזילי על הבמה.

"אף פעם לא הייתי כאן, אני מודה", פתחה הרבנית הדסה פרומן את נאומה שלה. "הבן שלי מקפיד להיות כאן כל מוצאי שבת אבל אני לא". היא הסבירה את הגעתה בהזדהות גמורה עם ערכי השמאל. "הקמתי במקביל ל'אין מצב' תנועה שמלווה את בלפור אבל בעצם אומרת 'יש אהבה'. אני לוקחת ברצינות את התפקיד של השמאל, שהרבה מאוד שנים נדחק לפינה ועכשיו הוא חזר לדרך".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/הרבנית-הדסה-פרומן-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

על הציונות הדתית אמרה: "היא רוצה להוביל את העניין הדתי, הרוחני במדינה. היא לא של הדתיים, ברגע שהיא רק של הדתיים היא פספסה את עיקר המשמעות של ההוויה שלה כי היהדות יש לה המון גוונים. הציונות הדתית לא לאומית בגלל שהעניין הלאומי כולל את השמאל והימין, וגם את הערבים והבדואים. אנחנו צריכים לחזור לברית שהייתה כשהקמנו את המדינה. יש לנו הרבה שותפים לדרך בתנאי שנעזוב את ההגדרות האידיאולוגיות הישנות".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/12/08904962-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ברזילי בחור צעיר, חובש כיפת בנט, תושב נחושה. הוא מדבר בפנים נעימות אך בטון חריף. "חודש לפני הבחירות הוא (נתניהו; ע"ג) מבטיח סיפוח ובימין אוכלים את זה ובולעים את זה ולא מבינים את שכול הימין אידיוטים שימושיים בידיים של נתניהו. בימין הולכים אחריו כמו עכברים אחרי חלילן, שטובעים בסוף בנהר".

"איפה הימין? עד מתי נבלע את ההתבהמות הציבורית וההתדרדרות של השיח? מה שהכי גרוע, שנתניהו יצר אצלנו בתוך הימין את התחושה אי אפשר בלעדיו שהוא המדינה, תודעה שהוא מגן ישראל, הוא לבדו יביא את השלום, יביס את האיראנים , ינצח את הקורונה והוא המלך. גרם לו לשכוח שיש במדינה אנשים טובים, שאוהבים אותה ומוכנים למסור לה את הנפש ולא את כל הדברים הטובים במדינה הזאת הוא צריך לנכס לעצמו".

The post "עד מתי נבלע את הדרדרות השיח?" הציונות הדתית נחתה בבלפור appeared first on מקור ראשון.

זו הייתה המסיבה ההמונית הצוהלת ביותר שידענו בעשרת החודשים האחרונים. ביום ראשון שעבר, עם תחילת מבצע החיסונים במערכת הבריאות, הגיע הזמר עברי לידר אל רחבת בית החולים איכילוב בתל־אביב, ושר לצוותים הרפואיים המותשים מעומס העבודה בימי המגפה. לאחר שקיבלו את מנת החיסון הראשונה נגד נגיף הקורונה, הם הרשו לעצמם להתפרק מעט ולרקוד, לצלילי מילותיו של לידר: "איך שבא לי לרקוד, לחזור לעבוד, להרים עם כולם כל הלילה". כמו אלפים מעמיתיהם במרכזים הרפואיים ברחבי המדינה, הם הוצבו ראשונים ברשימה וקיבלו את החיסון ביומו הראשון של מבצע "לתת כתף".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– דחיות ופרוטקציות: מחדלים במתחם החיסונים בקרית שמונה

– לא מגפה – לא מעניין: טרור כבר לא מלהיב את הרחוב הפלסטיני

– השופטים רמזו שלא יפסלו: בג"צ דן בעתירות נגד חוק הלאום

אך למחרת, ביום שני, המוקדים הטלפוניים של קופות החולים קרסו מעומס הפניות של מבוטחים שביקשו גם הם לקבל את החיסון, ובהקדם. אלפי קשישים, הנחשבים אוכלוסייה בסיכון מוגבר, נאלצו להמתין שעות ארוכות למענה. כאשר הגיעו אליו סוף־סוף, נאמר להם כי התור הפנוי עבורם הוא רק בחודש מרץ. אחרים קיבלו תשובה כי יידרשו להמתין גם ארבעה חודשים.

"אמרו לי בטלפון שהתור שלי לחיסון יהיה רק בסוף מרץ", סיפרה לנו בדאגה שרה בת ה־90 מפתח־תקווה. היא חוששת כי רבים יידבקו בנגיף ואף ימותו לפני שיספיקו לקבל את החיסון. "איזו מין מערכת זו שלא מתעדפת מבוגרים יותר", היא קובלת. "למה שספורטאי בן 60 יהיה קודם לקבל את החיסון לפניי? זה לא פייר".

כמו סרט נע

בקופות החולים ובמשרד הבריאות החליפו האשמות השבוע בסוגיית ניהול החיסונים וחוסר הבהירות בנוגע לקצב נתינתם. עם זאת, כולם ביקשו להרגיע ולהבהיר שאלו חבלי הלידה של המבצע. גם אם שלביו הראשונים מתאפיינים בכאוס מסוים, אולי בשל תכנון לקוי, בתוך כמה ימים העניינים ישתפרו וייכנסו למסלול, נאמר לנו. מכל מקום, הכוונה היא שבתוך שבועות ספורים יהיו ותיקי המדינה וקשישיה לאחר מנת חיסון ראשונה מתוך שתיים.

בני המזל, קרוב ל־200 אלף ישראלים שהספיקו להתחסן השבוע, השאירו מאחור את שעות ההמתנה הארוכות שבילו לצורך קביעת התור לחיסון, והתמסרו להתרגשות ולתקווה לקראת חזרת חייהם לשגרה.

"זה לא ייאמן מה אנחנו עוברים בעידן הזה", אמרה לנו ביום שלישי חוה מושקוביץ במתחם "התחסן וסע" שהקימה קופת חולים מכבי בחניית איצטדיון סמי עופר בחיפה. זהו מתחם חיסוני הקורונה הגדול ביותר בישראל ובו 16 עמדות חיסון, והוא יפעל שבעה ימים בשבוע. הצפי הוא כי בהמשך, לאחר הגעת מיליוני החיסונים לארץ, יחוסנו בו מדי יום יותר מ־1,500 ממבוטחי הקופה. "בעשרת החודשים האלה כל החיים שלי היו רק מהבית לעבודה. הקורונה לקחה לנו את החיים, ונקווה שעכשיו נוכל לחזור לחיים. אני מסתובבת פה ולא מאמינה למראה עיניי".

במסגרת תפקידו כאיש משרד החוץ, דרור גבאי, 65, מרבה לטוס בעולם. "אני מרגיש מאוד לא בטוח בטיסות וכל הזמן עושה בדיקות, לכן לא היה לי ספק שארצה להתחסן בהקדם", הוא משתף. "חמותי בת 87, היית צריך לראות את העיניים שלה כשהיא שמעה על החיסון. היא כלואה בבית ולא מחבקת את הנכדים. אנחנו יושבים בגינה בחורף ובגשם, כי היא לא תיכנס אלינו הביתה. האוכלוסייה הזאת חיה כבר שנה בפחד וחרדה קיומית".

תהליך החיסון במתחם עובד כמו בסרט נע. בשורת האוהלים הארוכה ניצבות עמדות החיסונים, ורמזור מעל כל עמדה מורה לכלי הרכב, שעומדים בטור, להיכנס אל המתחם עם הופעת האור הירוק. לאחר שהאחות מוודאת את פרטי המחוסנים הם מקבלים את הזריקה המיוחלת, ולהמתקת החוויה היא מציעה להם קרמבו ובקבוק מים. משם הם ממשיכים במסלול לעבר אזור המתנה שבו הם מתבקשים לחכות רבע שעה בטרם ישובו לעיסוקיהם, וזאת כדי לוודא שאינם חווים תופעות לוואי מיידיות.

ד"ר גלית קאופמן, קופ"ח מכבי: "לקח לנו יומיים להתארגן, אבל עכשיו הרבה יותר פשוט לקבוע תורים. מרבית הפונים שהעמיסו על הקווים היו כאלה שבכלל לא עומדים בקריטריונים"

"אם אתם לא מרגישים טוב תנו שתי צפירות ושימו אורות מהבהבים, ואנחנו מיד נגיע אליכם", אומרת האחות, ששמה חסינה, לזוג קשישים לאחר שקיבלו את החיסון. אחות אחרת מסתובבת על קלנועית בין המכוניות ומוודאת עם המחוסנים הטריים שהם מרגישים כשורה.

"אנחנו ערוכים להיות כאן גם חצי שנה", אומרת לנו שושי מועלם, מנהלת מרחב כרמל במכבי ומנהלת המתחם. "נהיה כאן שבעה ימים בשבוע, שבתות וחגים, משמונה בבוקר ועד עשר בערב". במשרד הבריאות כבר שוקלים להרחיב את שעות קבלת הקהל במתחמי החיסונים המרכזיים ל־24 שעות ביממה.

אתגר היישובים הקטנים

בצידו השני של המתחם, ד"ר גלית קאופמן, מנהלת מחוז צפון במכבי, מפשילה שרוולים ומסייעת לאחיות בעמדות החיסונים. ההתרגשות ניכרת על פניה. "יש פה תחושה של שמחה ואושר, אנשים רואים תקווה שהסיפור הזה ייגמר ונוכל לנצח את הקורונה. אני חיה את השטח ואומרת לכם שלא משנה מה מספרים לכם על 'מתנגדי חיסונים' ומה רואים ברשתות החברתיות, הציבור מצביע ברגליים ומבקש להתחסן נגד הקורונה".

היא וחברותיה בעמדות החיסונים מתייחסות אל בקבוקוני החיסונים, "פאלקונים" בשמם המקצועי, בחרדת קודש. "החומר הזה מאוד מאוד רגיש, ואסור לטלטל או לנער אותו. צריך לעבוד איתו בצורה זהירה כדי שלא יהיו שום תקלות", מסבירה קאופמן. גם לה יש חלומות אישיים ליום שאחרי המגפה, כאשר תוכל סוף־סוף לצאת לחופשה: "אני חולמת על לאס־וגאס או דובאי, ותאילנד גם באה בחשבון. רק שכל זה יהיה כבר מאחורינו". היא מסיימת לחסן, המטופלת מודה לה ואומרת לנו: "אני מתרגשת, זה די נס מה שקורה בארץ. לא הייתה לי שום התלבטות אם להתחסן. אם אתה מסתכל על תוצאות הלוואי של הקורונה, הן הרבה יותר מסוכנות מהחיסון עצמו".

עד כה, מספרות האחיות החיפניות, הן כמעט לא נתקלו בחששות או בסירוב של הרגע האחרון לקבל את החיסון. במקרה הצורך, הן יודעות לעודד את אלו שזקוקים לכך. "החזקתי את היד במשך עשר דקות למטופלת שחששה מהחיסון, עד שהיא הפסיקה לרעוד", מתארת מועלם. "היא ממש חששה, אבל הרוב מגיעים לכאן עם חיוך של הקלה".

בקצה המתחם, בעמדות המנוחה לאחר קבלת החיסון, הציבו אנשי מכבי עמדת מגנטים לצילום עצמי, שאליה מוזמנים המחוסנים כדי להשאיר לעצמם מזכרת היסטורית. "יש התלהבות גדולה מהשירות הזה", מספרת מועלם. "אנחנו מעודדים אותם להצטלם ולשלוח את התמונות למשפחה ולחברים, כדי לחזק את המודעות הציבורית".

בשלב זה, ועל פי הנחיית משרד הבריאות, החיסונים ניתנים לבני 60 ומעלה בלבד. נוכח כמויות החיסונים הגדולות שהצטברו עד כה במחסני טבע, המגבלות על קבלת החיסון יוסרו כנראה בשבועות הקרובים, והציבור כולו – לא רק אוכלוסיות בסיכון – ייקרא להזדרז ולהתחסן. זאת בהנחה שבמשרד הבריאות ידאגו להעביר די חיסונים לשטח ויתירו לקופות לפתוח עוד מרכזי חיסונים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202012_04_57-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אני משתף את ד"ר קאופמן בתלונות הרבות מספור שהגיעו אליי בימים האחרונים, מחברים ומכרים שהביעו תסכול על זמני ההמתנה הארוכים למענה בקופות החולים, ונוכח התורים שנקבעו חודשים ארוכים קדימה. "לקח לנו יום־יומיים להתארגן, אבל עכשיו הרבה יותר פשוט ונגיש לקבוע תורים", היא משיבה. "הבעיה הישראלית היא שישר כולם נורא זועמים. אני מבינה שלא נעים להמתין בטלפון כל כך הרבה זמן, אבל אם היו ממתינים יומיים־שלושה ולא מסתערים כולם מיד, לא היו זמני ההמתנה האלה. שמנו לב שמרבית הפונים שהעמיסו על הקווים היו כאלה שבכלל לא עומדים בקריטריונים לעת הזאת".

היא מודעת לאתגרים שמבצע החיסונים ייתקל בהם בהמשך, ובהם הקושי להביא מנות חיסון ליישובים קטנים ומרוחקים, והגעה עם החיסון לנכים המרותקים לביתם. "זה אתגר עצום ואנחנו לא יכולים לאפשר טעויות", אומרת קאופמן, ומסבירה כי "התוקף של כל בקבוקון חיסונים הוא שש שעות בלבד מפתיחתו. יש להוציא ממנו שש מנות חיסון, ואסור לנער אותו. תחשוב מה יקרה אם ניסע לבית מטופל ויהיה פקק והחיסון יהפוך לפג תוקף, או שהוא ייפגע מטלטולי הדרך. אבל אנחנו עובדים על פתרון".

התגייסות לאומית

במרחק רבע שעה נסיעה מהמתחם של מכבי בסמי עופר, שוכן מרכז קופת חולים כללית בחיפה. שם אנחנו פוגשים את ד"ר רונן נודלמן, מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי בקופה. גם כאן ההמולה רבה, ועשרות אנשים עומדים בתור ובסבלנות כדי להיכנס לחדר האחיות ולקבל את החיסון.

"עד כה הגיעו לישראל 700 אלף חיסונים, ורק אצלי במחוז יש 770 אלף לקוחות. אנחנו נערכים למבצע מטורף, לדעתי אחד הגדולים באנושות, לא היה דבר בסדר גודל כזה", מצטדק נודלמן כשאני שוטח בפניו את תסכולם של לקוחות הקופה. "פתחנו כרגע רק שני מתחמים באזור שלנו, ואני מוכן לפתיחה מיידית של עוד 70 מתחמים, ככל שאקבל אספקה של חיסונים ואישור ממשרד הבריאות. ברגע שהחיסונים יוצאים מהמחסנים של חברת סל"א, יש לנו חמישה ימים להשתמש בהם. ככל שהם יגיעו במארזים של קרוב לאלף מנות, אני לא יכול לאבד זמן יקר וחייב להביא אותם למתחמים עם פוטנציאל מיידי של חיסון אלף בני אדם. אני רוצה להנגיש את החיסונים לכל יישובי הפריפריה שלי, והם יגיעו אליהם".

בקופת חולים כללית אמרו כי בכוונתם להגדיל בהדרגה את מספר המתחמים שיפעילו ברחבי ישראל לכ־400. "נחסן כ־40 אלף מטופלים ביום, במטרה לסיים את המבצע מהר ככל האפשר", אמר בתחילת השבוע מנכ״ל כללית פרופ׳ אהוד דודסון. כללית היא הגדולה ביותר מבין קופות החולים בישראל ולה 4.7 מיליון מבוטחים. רוב האוכלוסייה המבוגרת בישראל מבוטחת בה.

"מתחילת מבצע החיסונים, קופת חולים כללית חיסנה הרבה יותר אנשים משאר הקופות", אומר ד"ר נודלמן, בהתייחס לטענות על עיכובים וזמני המתנה ארוכים. "כל אנשי ההנהלה עזבו את העבודה שלהם והתגייסו למבצע הזה. זה מבצע לאומי ואנחנו לא משחקים כאן משחקים. ביום שני חיסנתי כאן 500 מטופלים עם תשע אחיות. מהשעה אחת בצהריים, כשהגיעו החיסונים, הן לא עזבו את העמדות. הכול עבד כמו שעון שווייצרי".

גם ד"ר נודלמן סבור כי הציפייה שהכול יקרה מיד מופרזת, וכי יש להתאזר בסבלנות נוכח קשיי ההתחלה הטבעיים. "אני מזכיר לך שבפרוץ המגפה המטוש היה נחשב כמו זהב וכולם חיפשו להשיג כאלה, והיום הבדיקות זמינות לכול. המבצע רק התחיל. אנחנו לחוצים מדי, וצריכים להירגע. עשרה חודשים שלצד העבודה השגרתית שלהם, מעמיסים על האנשים שלנו בכל יום עוד ועוד נדבכים ומטלות. הם קמים לעבודה בכל יום ולא לוקחים חופשות, כי הם יודעים שזו שליחות, והם חייבים לעשות את העבודה הזאת. ככל שנפתח יותר מתחמים, השירות הזה יהיה יותר נגיש. אנחנו עוד נרדוף אחרי המבוטחים שלנו להתחסן".

החלטות הממשלה השבוע על סגר נוסף בעקבות העלייה המחודשת בתחלואה הזכירו לנו כי למרות ההתרגשות מהחיסונים הקורונה עדיין כאן, והיקפי הגל הנוכחי עוד עלולים לעלות על קודמיו. "במחוז שלנו, חיפה והגליל המערבי, יש כיום 3,600 חולי קורונה בבית או בבתי החולים, שהם 27 אחוזים מסך כל החולים בכללית", מדווח נודלמן. "אנחנו ממשיכים לבצע בדיקות קורונה, ויש לנו במחוז מעבדת קורונה משלנו עם יכולת פענוח של 3,500 בדיקות ביום. למעלה מ־40 אחוז מהמחוז זה המגזר הערבי, ושם יש עדיין חתונות ואירועים המוניים. אני מקווה שזה הגל האחרון. ביום ראשון התחסנתי, וכמובן שכל המשפחה שלי ילכו אחריי וגם יתחסנו. אני מאמין שזה עניין של שלושה־ארבעה חודשים ואנחנו שוכחים מהקורונה".

The post בזרוע נטויה: מבצע החיסונים נגד קורונה בעיצומו appeared first on מקור ראשון.