https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />משבר הקורונה משפיע באופן דרמטי על שגרת הקניות והמסחר. רבים מאלו שרכשו מוצרים או שירותים, מצאו את עצמם בבעיה. לעיתים המוצר או השירות לא סופקו, כשהכסף כבר שולם, והדרך לקבלת החזר כספי הופכת מורכבת.
בעזרת המומחים, ענינו לכמה מהשאלות המטרידות בנושאים צרכניים שעל הפרק.
אדם רכש מוצר שטרם סופק ולא ברור מתי ואם יסופק, כגון כאשר עולה חשש שבית העסק נמצא בקשיים. האם ניתן לבטל את העסקה?
"אם חלף מועד האספקה המוסכם והמוצר לא סופק, באופן עקרוני הצרכן רשאי לבטל את העסקה ועומדת לו הזכות לקבל את כספו בחזרה, שכן מדובר בכישלון תמורה מלא", אומר עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות "אם העסקה נערכה באמצעות כרטיס אשראי, מומלץ גם לפנות לחברת האשראי ובכך לגרום לביטול תשלומים עתידיים".
לדברי לוינסון, גם אם לא חלף מועד האספקה, ייתכן שהצרכן רשאי לבטל את העסקה מסיבות אחרות שאינן קשורות באי-אספקה (למשל: עסקת מכר מרחוק, תקנות ביטול עסקה). תשומת הלב שלעתים מועד ההספקה המוסכם מוארך בנסיבות מסוימות בהתאם לתנאי ההזמנה, ויש לבדוק את "האותיות הקטנות" כדי לוודא שאכן חלף מועד ההזמנה המוסכם.
אדם רכש מוצר או שירות, בתשלומים בכרטיס אשראי או בצ'קים, ובינתיים פוטר ומצבו הכלכלי הורע. אם המוצר או השירות לא סופקו – האם ניתן לבטל את העסקה? ומה במקרה שהמוצר או השירות כבר סופקו?
תקנות הגנת הצרכן (ביטול עיסקה), מקנות לצרכן, בתנאים מסוימים, את הזכות לבטל עסקאות באופן חד צדדי, ואפילו ללא סיבה, ולקבל את כספו חזרה. "התנאים בהם ניתן לבטל עיסקאות – אינם קשורים ואינם מושפעים ממצב כלכלי שהורע. אם מתקיימים תנאי הביטול – ניתן לבטל, גם אם המצב הכלכלי לא הורע. ואם לא מתקיימים תנאי הביטול – אין משמעות למצב הכלכלי של הרוכש", מסבירים עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און ממשרד בר – און, כהן. "בעת הזו אין בנמצא תקנות המאפשרות ביטול עסקאות בשל הרעת מצב כלכלי בגין הקורונה".
התקנות קובעות אלו עסקאות שנעשו בבית העסק ניתן לבטל ומהו פרק הזמן שבו ניתן לבטל את העסקה. כמו כן, נקבעו בתקנות מקרים שבהם לא ניתן לבטל עסקאות.
במקרים בהם ניתן לבטל את העסקה ולקבל החזר נדרשים התנאים הבאים :
1. המוצר עלה יותר מ- 50 שקל (מגבלת הסכום חלה רק על מוצרים. שירות ניתן לבטל בכל סכום).
2. המוצר נותר באריזה המקורית של היצרן ולא נפגם.
3.לא נעשה במוצר שימוש.
4.הצרכן החזיר את המוצר לחנות במועד המפורט בתקנות.
5. הצרכן הציג הוכחת קניה (פתק החלפה, חשבונית, סרט קופה, או הוכחה אחרת לביצוע העסקה, מועדה, הסכום ששילם ואמצעי התשלום).
כאשר מתקיימים התנאים הללו, יש להגיע לבית העסק עם המוצר והחשבונית, סרט הקופה או פתק ההחלפה, ועקרונית בית העסק חייב להשיב את הכסף, בניכוי דמי ביטול.
יש לזכור, שפרק הזמן שבו אפשר לבטל עסקה משתנה ממוצר למוצר, כמפורט בתקנות.
אדם הזמין אירוע, שילם מקדמה ונתן צ'קים דחויים. בעקבות המצב, נאסר על התקהלות וממילא לא ניתן לקיים את האירוע. האם ניתן לקבל חזרה את המקדמה והצ'קים? ומה קורה אם נותני שירותים כבר שילמו חלק מהסכום לספקים חיצוניים?
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און מדגישים, כי השלכות הקורונה טרם נבחנו על ידי בתי המשפט.
"יש להניח שייעשה שימוש במונח "כוח עליון" – כדי לתאר את השלכות התפשטות הקורונה, אבל אין מדובר בדברים מוחלטים. במיוחד צריך לזכור, כי לנסיבות שונות – השלכות שונות. מצב בו צומצמה רשימת מוזמנים (בשל חשש כבד מהידבקות, ובמיוחד של אוכלוסייה מוחלשת) אינו דומה למצב בו ניתנה הוראה גורפת שלא לקיים אירועים כלל הואיל והם יוצרים התקהלות.
"ראשית דבר ועיקר יש לקבוע האם הקורונה היא בבחינת "כוח עליון", והדבר תלוי בין היתר בקביעותיו של ההסכם הספציפי (האם כלל הוראות והגדרות בדבר כוח עליון מכל סוג שהוא), וכן בנסיבות המקרה (למשל – מתי נכרת ההסכם עם האולם, האם באותו שלב ניתן היה לצפות את התפשטות נגיף הקורונה, האם ניתן היה לקיים את האירוע באופן מצומצם או כלל לא, ועוד).
"לעת הזו, אין בנמצא קביעה חד משמעית לפיה קורונה היא "כוח עליון", והדבר תלוי בין היתר בקביעותיו של ההסכם הספציפי ובנסיבות המקרה המסוים".
בכל מקרה, מדגישים עורכי הדין, כי לא ניתן לקבוע כי הקורונה הינה אירוע הפוטר באופן גורף צדדים מקיום התחייבויותיהם.
"בהנחה שתתקבל טענת "סיכול" או "כוח עליון" – יופקע החיוב החוזי אם אירעו נסיבות שהמפר לא ידע אותן או לא היה עליו לצפות אותן, וכעת קיום החוזה הינו בלתי אפשרי בשל הנסיבות. כך, במקרים שתתקבל הטענה כי בוטל החוזה (כמו למשל חוזה לשכירת אולם לצורך חתונה) הואיל והמפר לא צפה את השלכות הקורונה ומגבלותיה, לרבות ההוראה האוסרת התקהלות, וכן הלאה – אזי תופקע לחלוטין המחויבות החוזית, ולא יינתן פיצוי לצד הנפגע".
עורכי הדין מסבירים, כי גם במידה שהקורונה תיחשב כ"כוח עליון" שיש בו כדי להביא לסיכול חוזה, ניתן יהיה לחייב את הצדדים להשיב את מה שקיבלו לפי החוזה. במקרים האמורים, בית משפט רשאי לחייב כל צד להשיב לצד השני את מה שקיבל לפי החוזה. ואולם, בית המשפט גם רשאי לחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה. למשל, נותני שירותים שכבר עשו שימוש בכסף כדי להזמין מוצרים מצדדים שלישיים ואותם צדדים שלישיים כבר ייצרו או סיפקו את ההזמנות. כך, גם אם הצד הנפגע לא יזכה בפיצוי – עדיין במקרים מסוימים יוחזרו לו הוצאותיו, כולן או חלקן. הכל בהתאם לנסיבות המקרה.
אז מה עושים?
"יש לבדוק תחילה את קביעות החוזה שנחתם עם בעל האולם, לרבות תנאי הביטול המפורטים בו. יתכן שהמועד הקבוע בחוזה כלל לא חלף וניתן לבטל את האירוע. באם חלף המועד – נסו להגיע להסדר עם בעל האולם לעניין קביעת מועד חלופי לאירוע, באופן שהמקדמות ששולמו, וההוצאות שהוצאו על החשבון – ייזקפו לטובת האירוע במועד החלופי. באם הדבר לא אפשרי – לא נותר יהא אלא להביא את הענין לבחינת בתי המשפט".
עו"ד לוינסון מוסיף: "תשומת הלב כי ככל שמדובר באולם אירועים שאין לו רישיון עסק, כי אז עצם העובדה הזו עשויה להקנות זכות לבטל את ההזמנה ולקבל את התמורה ששולמה כבר בחזרה". לדבריו, לא מומלץ לבטל צ'קים ללא היוועצות מראש בעו"ד, בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו.
אדם רכש כרטיס טיסה / חופשה בחו"ל והחברה טרם הכריזה על מדיניותה לאור המצב או החזר כספי. האם הוא זכאי להחזר אם מועד הטיסה הגיע והאם יכול לבטל אם מועד הטיסה לא הגיע?
באם אין צפויות לצאת טיסות, וממילא חברת התעופה אינה מסוגלת לקיים את התחייבויותיה כלפיהם (להטיס אתכם לחו"ל) – קנויה לכם הזכות לבטל את העסקה בשל סיכול. במידה שסוכן הנסיעות או חברת התעופה מסרבים להחזיר לכם את כספכם – ניתן לפנות לבית המשפט המוסמך שייקבע האם הצרכן זכאי להחזר כספי בנסיבות הכוללות של המקרה (מדיניות ספקי השירותים בחו"ל, במידה שרכשתם חופשה, הצעת שינוי היעד או כרטיסי טיסה למועדים חלופיים, וכן הלאה).
The post צרכנות בעידן קורונה: איך מבטלים עסקה? כל התשובות appeared first on מקור ראשון.
בשבוע שעבר פרסם הפיקוח על הבנקים שורה של הקלות ללווים בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים, ברקע המשבר הכלכלי. במסגרת ההקלות, הבנקים מאפשרים דחיית החזר הלוואות משכנתא (גרייס) לתקופה של עד 6 חודשים, במקום 4 חודשים שאפשרו עד כה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקומבינטור המתמיד: איך ומתי לתכנן את החופשה הבאה בחו"ל?
– לא הכל שחור: המשבר הכלכלי יצר גם הוזלות
– צפו: איך תראה מערכת החינוך בעוד עשור?
בהלוואות שאינן לדיור (הלוואות צרכניות)
הבנקים מאפשרים דחייה של 3 חודשים (עם אופציה לדחייה של 3 חודשים נוספים, בהתאם לשיקול דעת הבנק), כל עוד יתרת התשלום היא עד 100 אלף שקל וכן בתנאי שהלקוח לא היה בפיגור תשלומים עוד לפני משבר הקורונה (לפני חודש מרס 2020).
בהלוואות לעסקים קטנים
בהלוואות אלו נקבע שהדחייה תבוצע ללא מגבלה על סכום יתרת ההלוואה, לתקופה של עד 6 חודשים, בהתאם לשיקול דעת הבנק. עם זאת, בכל הנוגע לדחיית הלוואות אלו, התנאי הוא שהלוואות העסק נפרעו בצורה סדירה עד סוף חודש פברואר 2020 במהלך שנה שקדמה למועד זה, וכן שהבנק צופה כי העסק יצלח את המשבר ויוכל לעמוד בהחזר ההלוואה לאחר המשבר.
המתווה של בנק ישראל מגיע בעקבות התוכנית שהתגבשה בכנסת, לחייב את הבנקים לדחות הלוואות באמצעות חקיקה. במערכת הבנקאית "נלחצו" מהצעת חוק בנושא שהגיש ח"כ שלמה קרעי בשיתוף שר הכלכלה אלי כהן וחברי כנסת נוספים, המבקשת לחייב את הבנקים לאפשר ללקוחות לדחות תשלומי הלוואות. בפיקוח על הבנקים מיהרו לגבש פתרון חלופי שייתן מענה לבעיה, על מנת להסיר את "איום" החקיקה.
עוד לפני הרחבת ההקלות, המערכת הבנקאית אישרה 448,676 בקשות שהוגשו לדחיית תשלומי הלוואות, בחודשים מרס-אפריל, בסכום כולל של 5.2 מיליארד שקל. יתרת האשראי בגינו התבקשה הדחייה עומד על 135 מיליארד שקל, המהווה 12.8% מסך תיק האשראי של המערכת הבנקאית. בתחום המשכנתאות הבנקים דחו תשלומים בהלוואות המהוות 21.6% מסך תיק המשכנתאות.
אז האם כדאי לנצל את אפשרויות הדחייה ולהצטרף למאות אלפי ה"דחיינים" שכבר עשו זאת?
אפשרות לדחיית תשלומים ובפרט במשכנתאות, אינה המצאה חדשה, ולמעשה היא קיימת בבנקים שנים רבות. ההבדל הפעם הוא שהבנקים, כאמור, הרחיבו את אפשרויות הדחייה ובנוסף הם לא גובים כעת "עמלת הקפאת תשלומים" במשכנתא, בסך כ-350 שקל, שנגבית בדרך כלל במקרה כזה.
ואולם לא רבים מודעים לכך ש"ההטבה" הזו עולה כסף. גם אם הבנק ויתר על העמלה, הוא בהחלט לא מוותר על ההלוואה או על הריבית. הבנק גם לא מאריך את תקופת ההלוואה בעוד 6 חודשים. הוא פשוט "מעמיס" את החוב של ששת החודשים הללו, על מספר החודשים שנותרו לסיום החזרי המשכנתא והחוב הזה נושא ריבית.
הנה דוגמה, נניח שסך החזר המשכנתא שנותר עומד על 750 אלף שקל ומספר התשלומים שנותרו עומד על 240 (20 שנה). ההחזר החודשי, בתאם לתחשיב ריבית שעשינו, עומד על 4,080 שקל. כעת, ביקשתם מהבנק דחייה ל-6 חודשים. המשמעות היא שבתום 6 חודשים יוותרו לכם 234 תשלומים, בסך 4,161 שקל מדי חודש. תוספת של 81 שקל בחודש, כך שבסך הכל הוספתם כ-4,150 שקל להחזרי המשכנתא.
תשאלו את עצמכם מה אפשר לעשות ב-4,150 שקל בימים טרופים אלו. אז אמנם, מי שאין לו "אוויר לנשימה", שחטף מכה כלכלית והוא זקוק לדחייה הזו – כנראה צריך את זה. אך המצב שנוצר הוא שרבים מאוד, ששמעו על ה"פטנט" של דחיית התשלומים, פשוט עשו את זה בלי שבחנו אם יש להם בכך צורך.
התחשיב שעשינו מבוסס על מצב שמרני, שבו לא כל ההחזר נדחה, אלא רק חלק ממנו (גרייס חלקי). מה הכוונה? החזר המשכנתא כולל שני מרכיבים – החזר ההלוואה שנלקחה (הקרן) ובנוסף, תשלום ריבית. בדוגמה שהבאנו נדחו ב-6 חודשים תשלומי הקרן, אבל הלווה ממשיך לשלם במשך ששת החודשים את הריבית (בסך של 1,729 שקל בחודש).
אם נעשה חשבון חדש, לפיו לא בוצע בכלל החזר במשך 6 חודשים (גרייס מלא), התוספת שתצטרכו לשלם לבנק תהיה גבוהה בהרבה. בכמה? ההחזר החודשי יעלה בכ- 150 שקל בחודש, ובסך הכללי תשלמו יותר מ-7,000 שקל על הדחייה הזו. לא חבל לתת את הסכום הזה מתנה לבנק?
כאמור, יש כאלו שאין להם ברירה, ובכל זאת, מומלץ לבחון היטב האם אתם זקוקים לדחייה, וגם אם כן, האם תוכלו להסתדר עם גרייס חלקי ולא דחייה מלאה.
במקרה בו ביקשתם דחייה ואתם מעוניינים להתחרט, יש לבדוק מול הבנק, האם אפשר לבטל. בחלק מהבנקים ייתכן ויגבו על כך עמלה, מה שדורש לבחון את כדאיות המהלך.
The post אשראי להמונים: האם כדאי לדחות את החזרי המשכנתא? appeared first on מקור ראשון.