פאנל מומחים בנושא מערכת החינוך העתידית בהנחיית בתאל קולמן

המשתתפים:

יוסי קליין, מנהל טכנולוגיות ראשי במכללה ירושלים

ד"ר ליאת בן-דוד, מנכ"לית מכון דוידסון

הרב ד"ר בני פרל, ראש הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן בתל-אביב

דניאל וייל, מיוזמי פרויקט 'מדוע – קוראים לזה חינוך'. שותף בחברת estaban soludions העוסקת בהתאמת מוסדות חינוך למאה ה-21

שני בר, תלמידה במסגרת פרויקט 'מדוע קוראים לזה חינוך'

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– על חשבון הילדים: משרד החינוך נכנע לארגוני המורים

– למידה מקרוב: שר החינוך מסכם את שבוע החזרה ללימודים

– משבר הקורונה חשף: מערכת החינוך היא בורג בכלכלה

The post צפו: איך תראה מערכת החינוך בעוד עשור? appeared first on מקור ראשון.

השבוע יצאה לדרך תוכנית "רחוב פתוח" של עיריית ירושלים במסגרתה שלושה עשר רחובות מרכזיים בבירה ייסגרו לכמה שעות, פעמיים-שלוש בשבוע, לטובת עסקי המסעדנות המקומיים. בעלי המסעדות ובתי הקפה יוכלו להציב שולחנות וכסאות גם מעבר למדרכות על מנת להגדיל את תפוסת המקום וכתוצאה מכך גם את פרנסתם. בנוסף, יתקיימו שלל מופעי של אמני רחוב.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– איילת שקד, אל תמשיכי את הפסטיבל האנטי חרדי

– נס או טעות בחישוב: המספרים המוזרים של הדו"ח הסרולוגי

– יש פשעי שנאה שזוכים לסיקור נרחב ויש כאלה שלא

התוכנית, אותה קידם ראש העיר משה ליאון, נהגתה כחלק מהמאמץ לעזור לעסקים להשתקם מההשלכות הכלכליות של מגבלות הקורונה ולהחיות את האווירה בקרב התושבים. התוכנית תימשך עד סוף אוגוסט והרחובות הבאים ייסגרו בימים שונים ובשעות שונות: במרכז העיר – הרחובות הלל, שמאי, שושן ושלומציון המלכה. באזור שוק מחנה יהודה – הרחובות אגריפס, בית יעקב, הדקל, השקמה והערמונים. בבקעה, רחביה וקטמון – הרחובות עזה, עמק רפאים ודרך בית לחם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01810_56_00-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לכאורה, יוזמה מבורכת של ראש העיר לחיזוק העסקים והחזרת התיירות לירושלים. אך כמו בכל פעולה שכזו מצד העירייה, היא עוררה לא מעט זעם מצד התושבים. ראשית, לא היה שיתוף הציבור בהחלטת העירייה, טוענים התושבים. בעירייה מנגד, אומרים כי שיתוף הציבור דווקא כן התקיים.

תושבי הרחובות המוסבים טוענים כי התכנית אולי יכולה לתרום לעסקים אך היא פוגעת קשות באורח חייהם. על פי דרישת העירייה, התושבים נדרשים להזיז את רכביהם כבר בשעה 13:00 עם אפשרות לחניה חינם באחד מחניוני העיר. לרשות משתמשי החניונים תועמד הסעה עד לכניסה לבית. כפי שנכתב בהודעת העירייה רכב שלא יישמע להוראות – ייגרר.

התושבים טוענים כי מדובר בטרטור ובפגיעה קשה. החניה החינמית בחניונים מתחילה רק ב-15:00, שעתיים לאחר שהם נדרשים להזיז את רכביהם. נוסף לכך המרחק מהחניון לבית מקשה מאוד, בעיקר על קשישים, בעלי עסקים שעובדים מהבית ונכים. כמה מהם פנו למנהל הקהילתי "לב העיר" בבקשה לעזרה ובעקבות כינוס חירום שנערך החליטו התושבים בשיתוף המנהל לצאת למאבק.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08446994-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כך למשל מתנדבים לא יוכלו לאסוף ילד על הרצף האוטיסטי שאופן התניידותו ברכב, אנשים לא יוכלו להגיע ולסייע להוריהם המבוגרים ובעלי מקצועות טיפוליים שהקליניקות שלהם שוכנות ברחובות אלה יתקשו לקבל מטופלים.

ד"ר אופיר לנג שאסף את תלונות התושבים החליט לצאת למאבק. "יש בתוכנית הזו שורה של פגמים וחורים שבעירייה לא נתנו עליהם את הדעת. איך התושבים אמורים לדעת מה ואיפה סגור ובאיזו שעה? למרות שהופצו הודעות ופליירים, אף תושב לא אמור לשנן את לוח הזמנים של איזה רחוב ייסגר ומתי בעל פה, וזה ייצור כאוס תחבורתי. יש פה הטעיה של הציבור", הוא טוען. "קוראים לזה מדרחוב, זה לא מדרחוב. זו סגירה של כבישים".

הפתרונות שהוצעו על ידי העירייה, אומר לנג, הם מהרגע להרגע ואינם נותנים מענה מספק. "אומרים לתושבים תוציאו בשעה אחת את הרכב מהחניה, לקראת ערב תלכו לחניון ועל הבוקר שוב תוציאו את הרכב שלכם. וזה חוזר על עצמו פעמיים או שלוש בשבוע".

גם הפתרון שהוצע מבחינת תחבורה ציבורית נקטל על ידי לנג. כדוגמה הוא מביא את הפניית האוטובוסים מאגריפס לבצלאל העמוס תחבורתית גם ככה. "זוהי פגיעה ברגל גסה בכל האיזונים העדינים שקיימים במרכז היער, תחת הכותרת של עזרה לכמה בתי עסק".

חזית נוספת מתמקדת בשוק מחנה יהודה. מבחינת תושבי האזור, התפרסות רחבה יותר של בתי העסק תגרום למפגעים נוספים לתושבים, שכבר סובלים מהרעש, הוונדליזם והלכלוך.

פוסט שפרסם לנג בפייסבוק והצית את מאבק התושבים גרר גם לא מעט ביקורת כלפיו מצד תושבי האזור.

תמר בן אלול כתבה: "לדעתי אתה טועה. זה מוסיף תרבות והנאה, שקט, אוויר נקי, קהילתיות, קצת יציאה מהלחץ והשגרה שביום יום. יוזמה נהדרת ומבורכת".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08406626-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"יוזמה מבורכת!" הצטרפה לברכות מור יחזקאל, "ירידי יד 2 בעמק רפאים בזמנו הפריחו את העסקים. כך גם יקרה לשוק מחנה יהודה. זה יחזיר חיים. זה אושר גדול".

"עם הגישה הזו לא היינו מקבלים רחובות כמו מדרחוב בן יהודה, מדרחוב שץ או אפילו רחוב יפו", כותב אורן לוטן. "מרחבים שהוחזרו לטובת הולכי הרגל, והפכו להיות בין הרחובות הטובים בעיר, בטח ובטח מבחינה עסקית".

מוטי אפשטיין, תושב שכונה באזור מחנה יהודה, הגיב לתמיכת תושבים בתוכנית ואמר כי הם לא מבינים במה מדובר. "בשלוש השנים האחרונות חיינו הפכו לסיוט מתמשך. מקומות ה״בילוי״, מסעדות ובארים, מייצרים כמויות אדירות של רעש ולכלוך עד השעות הקטנות של הלילה. מבלים עושים צרכיהם בחצרות וחדרי מדרגות, סמים נמכרים בפינות חשוכות, תיבות דואר נפרצות, אלימות ושכרות. כאן זה לא פריז או רומא, זה לא כפר שליו בטוסקנה. זה אזור מגורים צפוף, המשמש כל היום למסחר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-15.23.31-750x563.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

תושבים ותיקים בשכונה טוענים כי למרות הפגמים התוכנית טובה. את האנרגיות שמוציא לנג על המאבק הנוכחי, אומרים התושבים, כדאי להפנות למאבק גדול יותר – המתח שבין חיי הבילוי שבשוק מחנה יהודה לבין חיי התושבים באזור.

בעלי עסקים בשוק נפגעים אף הם בשל חסימת הגישה אליהם, ובשל ביטול המקומות המוסדרים לפריקה וטעינה. אתמול (ג') נפגש עימם ראש העיר משה ליאון והקצה להם מתחם פריקה וטעינה בחניון עייני הסמוך לשוק. בחניון שערי צדק, שהושטח לאחרונה בעלות של כחצי מיליון שקלים, תתאפשר חניה חינם עבור כל רוכש בשוק שיציג קבלה על סך 100 שקלים ומעלה. בנוסף, לבקשתם ובעקבות התערבות יו"ר ועד סוחרי השוק, טלי פרידמן, התכנית המקורית לסגירת רחוב אגריפס מהשעה שש בערב השתנתה. בימי רביעי הרחוב ייסגר בין השעות 23:00-20:00, ובימי חמישי החל מהשעה 20:30. כמו כן המסעדנים נענו לבקשתה והתחייבו לקפל הכול בשעה 23:00.

בעירייה אומרים כי הוסבר לבעלי העסקים שהסבת הרחובות למדרחובים תעודד תיירות ותשפיע כלכלית גם על הסוחרים בדוכני הפירות והירקות ולא רק על המסעדנים. "אני לא מכירה תייר שיישב למטה ב'אישטבח' ולא יעלה לעשות סיבוב בשוק", אומרת פרידמן. "אנו חושבים שזה מסוג האירועים המתפתחים שייטיבו עם כולם. נבחן את הדברים תוך כדי תנועה". לטענתה דיסאינפורמציה שזרמה לתושבים ולסוחרים בשוק, חרחרה ריב וגררה לא מעט התעסקות בכיבוי שריפות.

"בנוגע לתושבים, אני חושבת שהדבר הזה יעשה הרבה יותר סדר מאשר אי הסדר שהיה כאן עד עכשיו", היא מבהירה. "חוק הרעש היה צריך להיכנס לתוקף ב-16 במרץ אבל הקורונה עצרה את הכול. עכשיו, הוא ייכנס לתוקף וגם בהתוויית התכנית הזו ירדנו לרזולוציות נמוכות מאד. גרירת שולחנות בזמן קיפול לא תתאפשר למשל, רק סחיבה. רמקולים לא יפנו החוצה בשום מקום, לא בשוק הפתוח ולא בשוק הסגור. ביקשתי מכל בעלי העסקים שיעבירו לנו הצעות כדי לצ'פר את תושבי השכונה. בליבי אני מתפללת שהמהלך הזה יצליח".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: העירייה נמצאת בקשר רציף עם המנהלים הקהילתיים ומעניקה תשומת לב רבה לבקשותיהם וצרכיהם. בעירייה קיים ניסיון רב בנוגע להרכבת הסדרי תנועה לצירים בהם הופסקה תנועה, מקומות חניה חלופיים ותחבורה ציבורית, אשר יאפשרו פתרונות טובים ונוחים.

כל אלה נעשים כאמור תוך שיתוף הציבור, לפני המימוש וגם במהלכו, ככל שנדרש. לצערנו, גורמים מסוימים בחרו שלא להשתתף בתהליך, מסיבות השמורות עימם. נמשיך בתהליך לטובת כלל הציבור והעסקים בעיר.

כל הפרטים אודות הסדרי החנייה המלאים והדרכים החלופיות נמצאים באתר העירוני, כמו גם פירוט השעות והימים לסגירה. התוכנית שאמורה להימשך עד אוגוסט תיבחן כל העת, ותוארך או תקוצר על פי התוצאות בשטח.

The post זעם בירושלים: רחובות מרכזיים ייסגרו לטובת בעלי העסקים appeared first on מקור ראשון.

בג"ץ דן היום פעם נוספת בעתירות בעניין תוכנית המועצה להשכלה גבוהה לשילוב חרדים באקדמיה. מדובר למעשה בארבע עתירות נגד המל"ג, שהוגשו עוד ב-2016 ומבקשות לבטל את התוכנית או להסיר ממנה מגבלות שמונעות מאוכלוסיות מסויימות להיכלל בה. בפתח הדיון שנערך היום בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיאה חנן מלצר, הודיעו השופטים מלצר והשופט פוגלמן למשיבים מטעם הממשלה, עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים, כי ניהול התיק מוגבל לעוד 30 יום ול-15 ימים נוספים שינתנו לצדדים להגיב, "ובזה נגמר העניין. התיק הזה כבר בשל לסיום" אמר השופט מלצר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בין הקורונה לחוסר התיאום הביטחוני, הרש"פ מאבדת שליטה

– חוזרים הביתה: מנהיגי ימינה מחזרים אחרי הציבור הדתי

– תגבור מערכת הבריאות: צעד חיוני, אם ייושם כראוי

בדיון טענה עו"ד שמואלי כי הממשלה רואה יעד חשוב בשילוב המגזר החרדי בהשכלה הגבוהה וכן בשילובם בתעסוקה. הטענה שהעלו הצדדים והזכירו השופטים הייתה של פעולה מחוסר סמכות של המל"ג. במהלך הדיון נידונה השאלה האם המל"ג היא רשות מנהלית הפועלת מתוקף חוק המל"ג או שמא מתוקף סעיף 4ב לחוק זכויות הסטודנט משנת 2007. החוק קובע כי "לא יראו הפליה…. בקיומם של מוסדות נפרדים או של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת, של מסלולי לימוד נפרדים לצורך קידום קבוצות אוכלוסיה מסוימות ושל תנאי קבלה מקלים".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0921202457001-750x500.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 921202457001-1140x760.jpg 1140w" sizes="(max-width: 2048px) 100vw, 2048px" />

עו"ד שמואלי טענה שהמל"ג הוא הרגולטור של ההשכלה הגבוהה, ומתוקף כך מופקדת על המדיניות שלה ולכן המל"ג למעשה פועלת בסמכות בהיותה הרגולטור שמביא לידי ביטוי את סעיף 4ב' לחוק זכויות הסטודנט, ומכאן סמכותו לפעול בהפרדה מגדרית. מטרת התכנית לדבריה, היא קידום האכולוסייה ברובה, אך גם מטעמי דת.

בדיון חודדו הבעיות המרכזיות על ידי השופטים והצדדים. הראשונה היא בעיית ההגדרה מיהו חרדי. בעוד המל"ג טוען כי חרדי הוא מי שלמד במוסד על יסודי חרדי ואינו בעל תעודת בגרות, הוא מונע מחלקים נרחבים באוכלוסייה, לאו דווקא חרדים, להתקבל לתכניות המתקיימות בהפרדה. בין אם מדובר בחרדים נושאי תעודת בגרות, חוזרים בתשובה, או בוגרי החמ"ד. אותם מועמדים  יכולים להתקבל לתכניות בהפרדה רק תחת ההגדרה של "חריגים" שמוגבלת ל15% מהמתקבלים לתכנית.

בעיה נוספת שהועלתה שוב ושוב על ידי השופט פוגלמן היא בעיית חוסר שיוויון ההזדמנויות בחוק. בעוד מרצים גברים יכולים ללמד בכיתות הנשים, ישנן אפס מרצות שמלמדות בכיתות של גברים. בנוסף, כפי שטוענת אחת העותרות, המרחב הציבורי בקמפוסים מופרדים גם הוא מופרד. על בעיה זו ניסתה להתגבר המשיבה מטעם הממשלה, עו"ד שמואלי בציינה שישנם מספרים דומים של מרצים ומרצות בתכנית, יותר מאשר בלימודים באכולוסייה הכללית, וכן ש70- אחוז מ-12 אלף הסטודנטים החרדים הן נשים.

בנוגע לשאלת מיהו חרדי, טען עו"ד אריאל ארליך מטעם פורום קהלת, שהוא אחד העותרים, כי אסור למל"ג לומר למוסד שיוזם מסלול עם הפרדה את מי הוא יכול לקבל לתכנית ואת מי לא. מלצר דחה את הטענה, ואמר כי אם המל"ג שלמעשה אישר את התכניות הללו ועשה זאת מכוח סעיף 4ב לחוק, קבע את הגדרות לאותה תכנית, ברגע שאומרים שלמל"ג אין סמכות להכריע מי יתקבל לתכנית לכאורה כל הקרקע מתחת לאפשרות החוקית של המל"ג לאפשר את התכנית נשמטת.

למרות שאלות השופטים וטענות בא כוחה של ד"ר תירוש, העותרת הראשונה, כי לנשים לא ניתנת למעשה בחירה או שניתנת בחירה מצומצמת מאד לגבי המסלול האקדמאי שלהן, המציאות לדבריו של ארליך היא שהמסלולים הללו בסופו של דבר מקדמים נשים ולא פוגעים בהן כפי שמנסים להציג.

העתירות נגד התוכנית הוגשו כאמור ב-2016 ע"י ארבעה גופים שונים. העתירה הראשונה היא של ד"ר יופי תירוש , מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר ואקדמאים נוספים שעתרו נגד המל"ג ונגד המוסדות בהם מופעלות התכניות לשילוב חרדים בקמפוסים השונים במסגרת מח"ר. העותרים טוענים כי התכניות מבצעות למעשה הפרדה מגדרית ומביאות לאפליה וחוסר שיוויון הזדמנויות בין גברים לנשים. בעתירתה מבקשת תירוש לבטל את ההפרדה בתכנית לחלוטין.

עתירות אחרות מבקשות למעשה להסיר את המגבלות של התוכנית: עתירה אחת היא של כמה סטודנטיות חרדיות מחב"ד, צאנז וכן בוגרות סמינר בית שולמית בירושלים, שעתרו נגד הגדרת המל"ג למיהו חרדי לצורך קבלה לתכנית. עותרות אלו, כולן בעלות תעודת בגרות, ועל כן אינן נכללות בהגדרת המועצה להשכלה גבוהה. על פי המל"ג, חרדי הוא מי שמוסד הלימודים העל יסודי שלו אינו תחת פיקוח משרד החינוך או פיקוח אחר, ומשמע מכך שאין לו תעודת בגרות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201721_07_09-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עתירה נוספת היא של פורום קהלת, שהגיש את העתירה בשם קבוצה של סטודנטיות וסטודנטים חרדים ודתיים אחרים, שהחלטת המל"ג מונעת מהם להירשם למסלולים אקדמיים בהפרדה משום שאינם נכללים תחת ההגדרה "חרדים". העתירה הנוספת היא של ראש ועד המוסדות הלא מתוקצבים שהצטרפו לעתירה

לאחר הדיון מסרו בפורום קהלת כי "על המל"ג להתמקד בתפקידו לפי חוק – לפקח על הרמה האקדמית של המוסדות והתארים. מסלולים בהפרדה אינם מהווים אפליה וכלשון בית המשפט – לטעון כי כל הפרדה היא אפליה היא גישה קיצונית. המחוקק בישראל קבע במפורש בחוק זכויות הסטודנט כי הפרדה מטעמי דת לא תחשב הפליה בהשכלה גבוהה. המגבלות שקבע המל"ג נובעות מתפיסה פטרנליסטית המבקשת לחנך את הציבור ולקבוע עבורו מהם אורחות החיים הנכונים".

The post מתקרבים להכרעה: האם תוכנית המל"ג לשילוב חרדים תיפסל? appeared first on מקור ראשון.

בפרשת בחוקותיי אנו נפגשים עם פרשיית הברכות והקללות: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אתם… ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה". מיקומה של פרשה זו בחמשת חומשי התורה – תמוה, שהרי עניינו של ספר ויקרא אינו לעסוק במצוות ושכרן, אלא במשכן ובקורבנותיו. לא בכדי כינו חז"ל ספר זה בשם "תורת כהנים". אולם פרשות בהר ובחוקותי – לכאורה אינן קשורות לכל העניין. נראה לומר שפרשת בהר, העוסקת בעיקר בענייני שמיטה ויובל – היא מעין הקדמה לפרשת התוכחה, התולה את עונש הגלות באי-קיום השמיטה: "אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה". אולם מה מקומה בכלל של פרשת התוכחה לכאן? לכאורה היה נכון יותר למקם אותה בסמוך למתן תורה – בספר שמות, או כהכנה לכניסה לארץ – בספר דברים (כמו פרשת כי-תבוא)!

מתוך הקדמת הרמב"ן לספר ויקרא עולה שספר 'תורת כהנים' אינו עוסק בקרבנות דווקא. הרמב"ן מבאר שאחרי ספר שמות – שהסתיים בהשראת השכינה בישראל, מגיע ספר ויקרא – שעניינו לבאר כיצד לשמור על השראת השכינה. זו היא בעצם מטרת עבודת המשכן – הקרבנות הקבועים, הקורבנות שמביא החוטא או הטמא, אופן ההטהרות של היחיד, איסור עבודת המשכן בטומאהוכו'. מבט זה מאיר באור אחר לגמרי את פרשת בחוקותי; פרשה זו אינה עוסקת כלל בשכר ועונש, אלא בתנאים להשראת השכינה – "אם בחוקותי תלכו… ונתתי משכני בתוככם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_744201979-750x498.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

מה משמעות הדבר? הרמב"ן על הפסוק "והשבתי חיה רעה מן הארץ" מרחיב לבאר: "כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות, כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון – אין חיה ורמש ממית אדם". הפרשה אינה מדברת על שכר גרידא, אלא היא מתארת איך נראה עולם שיש בו השראת שכינה. הרמב"ן מדגיש שהברכות בפרשה שונות מכל הברכות האחרות בתורה: "והנה הברכות האלה כפי פשוטן, עם היותן רבות כלליות בענין המטר השובע והשלום ופריה ורביה – אינן כמו הברכות שברך כבר… אבל (= אלא) אלו הברכות שבפרשה הזאת – הן כלליות בעם, והן בהיות כל עמנו כלם צדיקים… וכן "והתהלכתי בתוככם" – רמז למידה שקראו רבותינו 'שכינה', מן "ונתתי משכני בתוככם", ואומרים: "שכינה שורה בישראל"… ואין בתורה ברכות שלמות כאלה, שהם דברי הברית והתנאים אשר בין הקב"ה ובינינו". התיאור המובא בפרשה אינו 'שכר' במובן הפשוט, אלא תיאור של מציאות של עם ששורה בו השכינה!

באופן דומה, הקללות המתוארות – אינן באות כאזהרה על 'עונש' אפשרי, אלא כתיאור מצב של מציאות ללא השראת שכינה. במצב כזה המציאות מקדירה פניה, וקיומו של עם ישראל הולך ומתפורר, עד הגיעו לגלות. תיאור הפסוקים אינו עוסק בעונש, אלא בפיספוס. הפיספוס של תיקון עולם – זה קלקול עולם, הפיספוס של השראת שכינה – זו גלות השכינה.

כל ספר ויקרא דיבר על הדרך לקיים קדושה, טהרה והשראת שכינה בישראל. אבל הנושא האמיתי הוא לא הפרקטיקה של תפעול המשכן, אלא השראת שכינה, שכאשר היא מופיעה בעוצמתה – יש בכוחה לתקן את העולם, להחזיר אותו למצבו כמו בעת שנברא!"ונתתי משכני בתוככם" זה להרחיב את השראת השכינה ממקום המשכן לכל העולם כולו, לכל החיים כולם.

פרשת בחוקותי – זה הסיום של ספר תורת כהנים, ספר השראת השכינה. זה לא סיום נמוך. לא התוצאה המעשית של החורבן היא העיקר, זהו רקסממן להבין את הפיספוס של אי-השראת השכינה. ומאידך, אנו רואים עד היכן השראת יכולה להביא את האדם והעולם. הגדיל לתאר זאת רש"י, בדרכו הקצרה והעמוקה. על הפסוק "והתהלכתי בתוככם"מביא רש"י את דברי חז"ל: "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם, ולא תהיו מזדעזעים ממני; יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר:"והייתי לכם לאלקים".הקב"ה מטייל איתנו. לא 'אטייל עמכם בגן-עדן' אחרי מאה ועשרים, אלא כאן, בעולם הזה! "אם בחוקותי תלכו".

הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב

The post "בחוקותי תלכו": מה בין תוכחה לספר הכהנים? appeared first on מקור ראשון.