פרסום | קשרו אלינו
נט4יו
כל הרשת הישראלית במקום אחד
16/7/2020 9:59

"הממשלה חדלה מלתפקד. הגל השני הוא מחדל ישיר"

האופוזיציה הלוחמת שמפלגת ימינה מציגה בשבועות האחרונים, אחרי שנים ארוכות שבהן התרגלו חבריה למנעמי הקואליציה ולתפקידים בכירים בממשלה, מוכיחה שיש חיים גם בספסלים האחוריים של הכנסת. יו"ר המפלגה נפתלי בנט תוקף מעל כל במה את חולשת הממשלה לדבריו בטיפול במשבר הקורונה ומקים "קבינט אזרחי" חלופי, ח"כ בצלאל סמוטריץ' חולל משבר בימין כשהביא להצבעה יוזמה להקמת ועדה לחקירת ניגודי העניינים של שופטי העליון, וח"כ איילת שקד נאבקה, שלא בהצלחה, על מקום בוועדות למינוי שופטים ודיינים.


כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בג"ץ קבע מועד לדיון בעתירה נגד ממשלת החילופים

"אין כסף, השיקים חוזרים": הסוחרים ברש"פ מיואשים

– ‏האם הפתרון לקורונה נמצא כבר בסל התרופות שלנו?


האם התנהגות ממלכתית בעת הזאת לא אמורה לחייב מתן גיבוי לממשלה כדי שהאזרחים יישמעו להנחיותיה? שאלתי השבוע את נפתלי בנט בריאיון בלשכתו בכנסת. "יש לי ביקורת חריפה, אבל אנחנו מתנגדים באופן נחרץ לסממני אנרכיה ולאי־קיום הוראות", הוא משיב. "אמרתי עכשיו במליאה 'אנחנו נתקן ולא נשבור, אנחנו בכנסת בירושלים ולא בבסטיליה בפריז'. אני מקפיד מאוד בדבר, אין לנו מדינה אחרת. אם לא היינו במלחמה כרגע, היה צריך להחליף את הממשלה. אבל אין זמן, אנחנו חייבים להביס את הקורונה בתוך ארבעה שבועות, אחרת לא ניתן יהיה לגשת לשיקום הכלכלה".


"הקבינט האזרחי מורכב ממיטב האנשים, אלופים במיל' ואפידמיולוגים, את כל החומרים שלנו אנחנו מעבירים באופן שוטף למל"ל ולמשרד הבריאות. הפעילות שלנו כבר הניבה פירות"


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-16.48.13-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
הדיון הראשון של הקבינט האזרחי. צילום עפר לנדא

הוא דוחה את הביקורת על כך שגוף הייעוץ שהקים, הכולל מומחים מתחומים שונים ומפרסם תחזיות ותוכניות משלו, מתיימר להתחרות בסמכותה של הממשלה, וטוען שההפך הוא הנכון. "הקבינט מסייע במאמצי ההסברה לציבור, וכבר הניב פירות. הפנינו זרקור לצורך לפתוח מחדש את המלוניות, ובעקבות הלחץ הממשלה עשתה את זה. העלינו את הקו של הסבת סלקטורים לביצוע חקירות אפידמיולוגיות, ומשרד הבריאות הלך על זה. ודוגמה שלישית, עוררנו את הצורך להסתער על ביתר־עילית לפני השבת ולפנות משם 230 נשאים, והמשרד ביצע.


"הקבינט האזרחי מורכב ממיטב האנשים, אלופים במיל' ואפידמיולוגים, את כל החומרים שלנו אנחנו מעבירים באופן שוטף למל"ל ולמשרד הבריאות, ויש לנו יכולת ניבוי לא רעה לשבוע־שבועיים קדימה. לפי ההדבקות אנחנו יודעים לנבא כמה חולים במצב קשה יהיו וכמה מתים, ולכן אנחנו רואים את עצמנו כגוף עזר".


מבחינתו, על רקע אוזלת ידה של הממשלה גופי עזר כאלה הם עניין חיוני. "בהרבה מקומות הממשלה חדלה מלתפקד. איך יכול להיות שחמישה חודשים חלפו ועדיין 95 אחוז מהנדבקים נשלחים לבידוד ביתי, ומדביקים את בני הבית? איך יכול להיות שמאות נשאים חרדים מתחננים לצאת מבתים מרובי ילדים ולא מוציאים אותם? בשלב הזה היו אמורים להיות לנו 3,000־4,000 חוקרים אפידמיולוגיים, ומה שיש זה 27 אחיות ומאה סטודנטים. כל יממה שעוברת בלי שמיגרנו את המגפה היא מאות עסקים שפושטים רגל ואלפי מובטלים חדשים".


לא לקדש מומחים


עמיתתו של בנט, ח"כ איילת שקד, העלתה במוצאי שבת ציוץ תמיכה לקראת מחאת "הדגלים השחורים" וכינתה אותה "מחאה אותנטית וכואבת". אתה מצטרף לתמיכה הזו? שאלתי.


"הסבל והמצוקה והחרדה אמיתיים לגמרי, לא לטעות", מדגיש בנט. "יש מאות אלפי אנשים שקרבים למצוקה קיומית. הבסיס של להיות אבא הוא היכולת לפרנס את הילדים, לצאת לעבודה ושיהיה לך כבוד, וכששוללים את זה ממך – האסון הוא ברמת קיום. מצד שני יש קבוצה אנרכיסטית שרוצה לחטוף את המחאה למקומות לא נכונים, אנחנו לא במשחק הזה. ביקורת כן, אנרכיה לא. באים לתקן ולא להרוס. זו הממשלה הנבחרת, אין לנו משטרה אחרת ואין לנו מדינה אחרת. אבל אסור להתעלם מהכאב. אני כל היום מסתובב בארץ – בטבריה, בבית־שאן, באשקלון – ושומע את המצוקה".


"מתחילת המגפה אני מבין שאני רואה השמדה המונית של פרנסה. כל יממה שעוברת בסגר זה אסון, "יש מיליון אנשים באימת שכר הדירה הקרוב. להתעסק עכשיו בעניינים פנימיים זו תהיה שגיאה נוראה"


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202011_41_58-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
בנט בחנות ירקות בכפר־סבא. צילום: אבישג שאר-ישוב

המצב אכן קשה, אבל יש כאן מגפה שבינתיים אין לה חיסון וההשלכות קשות.

"אמת, אבל אפשר למגר אותה בהקמת מערך לכיבוי המגפה ולקטיעת השרשראות. פרסמתי תוכנית כבר ב־29 במרץ, לפני כמעט ארבעה חודשים. יישמתי את כל מה שיכולתי בעצמי, ואז התחלפה הממשלה והם יצאו לחופש. הגל השני הוא לא כורח המציאות, הוא מחדל ישיר של הממשלה. לא בגלל שפתחו את המשק מהר או לאט, אלא כי לא הקימו את מערך החקירות שהקימו בהולנד, בסין, בגרמניה. בכל המדינות המתוקנות יש בין 10 ל־100 נדבקים ביום. עכשיו צריך להיות לכבות את הגל השני ולמנוע בכל מחיר גל שלישי, ואז לעסוק בשיקום הכלכלה".


אתה בעד 100 אלף בדיקות ביום, דבר שלא נעשה בשום מקום בעולם. אפשר לעמוד בזה? את מי בדיוק יבדקו?

"הכול כתוב בתוכנית שלי. בלו"ז לא ארוך מדי אפשר להגיע ל־60־70 וגם ל־100 אלף נבדקים ביום. הרי גם על 30 אלף אמרו לי שזה הזיה, והנה אנחנו עומדים בזה. אני אבדוק כמובן את כל הסימפטומטיים, וגם את הא־סימפטומטיים שהיו בקשר עם חולים מאומתים, שהיום לא בודקים אותם ורק מכניסים לבידוד. היום החקירה האפידמיולוגית נעשית על דף נייר ועל ידי אחיות שזה לא המקצוע שלהן. אחר כך מקלידים על אקסל. זה מנוהל בצורה מבישה. אני משוכנע שאפשר לרתום את הציבור הישראלי לכבות את המגפה, זה תלוי בנו, אבל בתנאי שנותנים תוכנית ותקווה".


אם אתה עכשיו ראש הממשלה, מה אתה עושה אחרת?

"היום בשמונה הייתי נואם לאומה ואומר: 'הייתה תקלה נוראה, נקים ועדת חקירה אחר כך. במצב הנוכחי אני צריך עוד צ'אנס מכם. הציבור בכל הכוח מתנהל בצורה בטוחה, ואנחנו הממשלה מתחייבים להקים את המערך תוך שבועיים שלושה. במקביל אנחנו מפצים את מי שאנחנו כופים עליו סגר'. ככה מגיעים עובדתית לעשרים־שלושים נדבקים ביום, כי הנגיף לא יודע לדלג בין אנשים רחוקים".


"בעיר ניו־יורק הביסו את המגפה. יש שם 17 אלף חוקרים אפידמיולוגיים על 20 מיליון איש. ישראל היא חצי מזה, אז צריך 8,500 חוקרים. יש 27. איך אומת ההייטק עובדת עם נייר,  עיפרון ואקסלים?"


צילום: AFPhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1V81P3-750x514.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
מעבדת קורונה צבאית, שלשום. צילום: AFP

הביקורת שלך ממוקדת בסיפור של מערך הבדיקות.

"נכון, כי בלי זה איך אתה בא לציבור ואומר לו בואו נעשה עוד סגר, כשאתה מראש אומר שיהיה גם גל שלישי".


אין סיבה לגל שלישי, גם לא בחורף?

"גם לא בחורף. אם יש מערך עוצמתי של אלפי חוקרים אפידמיולוגיים, אפשר לשמר את המגפה הזאת ברמה של כמה עשרות חולים ביום. אתן לך דוגמה. בעיר ניו־יורק הם הביסו את המגפה. איך הם עשו את זה? הם עשו את כל מה שאני אומר. יש שם 17 אלף חוקרים אפידמיולוגיים על אוכלוסייה של 20 מיליון איש. ישראל היא חצי מזה, אז צריך 8,500 חוקרים, אבל פה יש 27. זה לא רציני. איך אומת ההייטק עובדת עם נייר, עיפרון ואקסלים?"


לא מזמן היית חבר בממשלה שהייתה אמורה להכין את תוכניות המגירה לשלב הבא. למה לא הכנתם תוכניות? האם נכון שגם אתה חשבת שהגל הבא יבוא רק בחורף?

"כשהייתי חבר בממשלה היו שתי תפיסות: התפיסה שלי הייתה להגדיל בדיקות וחקירות, ושל משרד הבריאות הייתה נגד בדיקות ונגד מלוניות. הם היו ממש נגד. ואני התעקשתי, וכל עוד הייתי שם יכולתי לקדם. כשעזבתי השארתי תוכנית והגשתי אותה לראש הממשלה, לראש המל"ל ולשר הבריאות, והם לא עשו עם זה כלום. הם נרדמו. הבעיה לא הייתה פתיחת הכלכלה, הבעיה הייתה פתיחת הכלכלה בלי להקים מערך לכיבוי הקורונה. המערך הזה שנקים כבר לא יעצור את הגל השני, אבל הוא ימנע את הגל השלישי".


נשמע שאנחנו בהכרח לקראת סגר.

"אנחנו לקראת צעדים יותר מחמירים. אפשר לדרוש מהציבור צעדי סגר כשמבטיחים להוריד אותם כשמביסים את המגפה, ולוקח אחריות לשמירת המגפה קטנה".


זו איננה הפעם הראשונה שבה בנט מתריע בשער מפני היערכות ממשלתית לקויה בעיניו. ב־2014 הוא עשה זאת מתוך הממשלה, כאשר דרש מכת־מנע נגד מנהרות הטרור של חמאס, וכעת זו הקורונה. "במנהרות לא רק זעקתי אלא פעלתי, ואכן השמדנו אותן ומנענו את האסון של פיגוע מעשרות מנהרות", הוא אומר. "גם פה אני לא רק זועק, אני מביא פתרונות. כשהייתי שר ביטחון הקמתי 30 מלוניות, טיפלתי בחוזרים מחו"ל, ייצרנו מכונות הנשמה, האכלנו 300 אלף זקנים וטיפלנו בבני־ברק. הנקודה היא בביצוע, מה שחסר כרגע בממשלה הוא ההוצאה לפועל.


"אני לא מקבל אמירות של מומחים ככזה ראה וקדש. אני מכבד מומחים, מקשיב להם אבל בסופו של דבר מקבל את ההחלטות בעצמי. מגפה היא לא אירוע בריאותי בעיקרו, היא אירוע חירום שמשלב בעיות כלכלה, לוגיסטיקה, בריאות, סטטיסטיקה. להותיר את האחריות למלחמה כזו על משרד הבריאות זו שגיאה גדולה. זה כמו לתת את הפיקוד למהנדס במלחמת יום כיפור כשצריך לצלוח את התעלה. אני סבור שצריך להתגבר על עמדת משרד הבריאות בהרבה דברים, ולדחות אותה למרות התפקיד המקצועי שלו".


הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט הודיע השבוע שהוא מוכן להתמנות לפרויקטור לטיפול בקורונה. מה דעתך?

"אני בעד. יש שורה של אנשים שהייתי מציע – את איזנקוט, רוני נומה שהיה נהדר בבני־ברק, פרופ' קרייס מתל השומר. אבל הם צריכים כלים: תקציב חופשי, חצי מיליארד שקלים נניח, סמכות החלטה גם כנגד משרד הבריאות, וכלי ביצוע של משרד הביטחון. במשולש כזה אפשר להביס את המחלה תוך שלושה־ארבעה שבועות".


ושלא יהיה כפוף למשרד הבריאות?

"הפוך, הוא צריך להיות הסמכות העליונה. בגל הראשון היו מאות סיטואציות. בבקעת הירדן למשל היו חקלאים שהפלסטינים הפסיקו לעבוד אצלם, והיבול עמד להתקלקל. חניכי תנועות נוער הסכימו להתנדב, אבל אסור היה לצאת. אז לקחתי פתק וכתבתי 'אני מאשר לכם', חתמתי והעברתי להם בווטסאפ. במצב חירום אתה חייב לקבל החלטות ולקחת אחריות, גם אם תטעה".


"השמדת פרנסה המונית"


בשבועות האחרונים קשה לחלץ מבנט מילה שאיננה קשורה לקורונה. מעל כל במה הוא שב ומתריע מפני ההתמודדות הממשלתית הלקויה לדעתו, ומתחמק באופן סדרתי משאלות פוליטיות ומדיניות. ובכל זאת אני שואלת אותו אם מחאתו הקדחתנית והקבינט האזרחי שהקים אינם עוד טקטיקה וניסיון לרכוב על הגל כדי לזכות בתמיכתם הפוליטית של קהלים חדשים.


"אני מגיע לקבינט, ואין תחושת דחיפות בהיבט העסקי. זה הדהים אותי, עד שהבנתי שהאנשים הטובים האלה לא הוציאו חשבונית ולא שכר עובד, ולא יודעים את ההבדל בין תזרים מזומנים להכנסה"


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202022_29_26-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
ישיבת קבינט הקורונה. צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

"לא. המטרה שלי היא להציל את הפרנסה של מאות אלפי ישראלים ולהוציא את ישראל מאחד המשברים הגדולים בתולדותיה. הפוליטיקה תחכה. אנחנו כרגע בשבוע השני של מלחמת יום הכיפורים. נדבר על פוליטיקה אחר כך, בתום המלחמה. מתחילת המגפה אני מסתכל מהקומה ה־14 בקריה על תל־אביב, ומבין שאני רואה השמדה המונית של פרנסה. כל יממה שעוברת בסגר זה אסון, ואני עובד בתחושת דחיפות כי אני מדמיין אותי כבעל עסק. ואז אני מגיע לקבינט, ואין תחושת דחיפות בהיבט העסקי. זה הדהים אותי, עד שהבנתי שהאנשים הטובים האלה לא הוציאו חשבונית ולא שכר עובד ולא יודעים את ההבדל בין תזרים מזומנים להכנסה.


"יש נתק גדול בכלל בין המגזר הציבורי שמשכורתו מובטחת, שיהיו בריאים, למגזר הפרטי ובעיקר לעצמאים שהם בחרדה קיומית. ברוב ימי השבת בגל הראשון כשהייתי בקריה, חיללתי שבת חופשי כי ראיתי בזה פיקוח נפש. אנשים בלי פרנסה ימותו. זה נשמע דמיוני עכשיו, אבל לצערי אנשים יגיעו לרמת ייאוש. אני כבר שומע אנשים אומרים – אני אפרוץ למכולת כדי להביא אוכל. חס וחלילה שנגיע לאנרכיה, אני דוחה אותה, אבל בחוזה שבין ממשלה לאזרחיה – הממשלה לא עמדה בצד שלה".


ההתפרצות המחודשת של המגפה הפכה את נושא הריבונות לזיכרון רחוק, לא רק מבחינת הממשלה אלא אולי גם מצד מרבית מחנה הימין. איך יכול להיות שמפלגת ימין מובהקת לא נאבקת על הנושא הזה?

"מאז תחילת אירוע הריבונות, לפני עשר שנים, הבאתי את תוכנית הריבונות הראשונה למדינת ישראל, כשהימין עוד היה במגננה. הדור שלי עוד זוכר את המשפט האלמותי של שמעון פרס, 'אתם רק אומרים לא, מה אתם מציעים'", מחקה בנט את קולו של מנהיג השמאל המנוח. "אז הנה הצענו. אני תומך נלהב במתווה, שאני מבין שנתניהו לא מתכוון להביא מדינה פלסטינית להחלטת ממשלה. צריך לקחת את זה. הכדור בידיים של ראש הממשלה ואני אגבה אותו. אבל שיבצע כבר, לא צריך לדבר כל כך הרבה. הזמן שחולף רק מגדיל את ההתנגדות בעולם ומרחיק את האפשרות לבצע. זו תהיה החמצה לא להחיל ריבונות.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02019_44_50-3-750x521.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
ראש הממשלה נתניהו עם צוות המיפוי האמריקני באריאל. צילום: ועידת המיפוי אריאל, דוד זגורי

"אנחנו בחלון נדיר שייסגר בחודשים הקרובים, ולכן אני קורא לנתניהו לקדם את המתווה כי זה קביעת גבולות לשטחי המדינה, לדורות. גם עוד חמישים שנה ומאתיים שנה, גם כשהקורונה תהיה היסטוריה, שטחי המדינה הם דבר יציב וארוך טווח, ואסור להחמיץ את זה גם בתוך הטיפול במגפה".


גם בתוך הימין ניטש ויכוח אם המתווה טוב להתיישבות. באיזה צד אתה?

"אני בגישה של לקחת ריבונות כל עוד אין החלטה מפורשת על מדינה פלסטינית ואין הקפאה מפורשת".


למה לו פוליטיקה עכשיו


בין אם הוא מתכוון לכך ובין אם לאו, מאבקו של בנט בקורונה מעלה את מניותיו בדעת הקהל. שאלתי אותו אם הוא מתבשם מהסקרים שחוזים לימינה מספר דו־ספרתי.


"לא, כי כשאני רואה בכל יום את האובדן של מקומות עבודה, סגירת עסקים, מה זה עוזר לי שיש לי סקר נחמד בערוץ 12? אנחנו באמצע מלחמה וחייבים לטפל בזה".


אבל אולי גם כי הסקרים תמיד מחמיאים לכם יותר מהמציאות.

"אני גם לא רואה בחירות באופק, ולכן כל השיח הוא נורא מוקדם".


לאן מועדות פניך מבחינה פוליטית?

"יש הרבה מחשבות. לא ויתרתי על התפיסה שלי לחתור למנהיגות לאומית. השנים האחרונות הוכיחו שהיכולות שלנו להוביל מערכות מורכבות, אם זה משרד הביטחון או משרד החינוך, ולהוביל שינויים אמיתיים – יש לנו יכולת טובה בעניין הזה, והציבור שלנו גם כמֵה להובלה. איך ומתי? נראה".


אנחנו רואים תנועה של חברי הבית היהודי לשעבר לליכוד כדי להשפיע ברמה הארצית. אתה בוחן את האפשרות בעבורך?

"לא. את תופסת אותי באמצע מלחמה בהקשר הזה. אני מאמין שהימין האידאולוגי לצד הציונות הדתית יכולים וצריכים להגיע להנהגה. איך ומה? זה לא הזמן".


יום אחד יהיו בחירות, האם נראה אז שיתוף פעולה בינך ובין האוזר והנדל?

"זו שיחה מוקדמת מדי, אני לא שם. אני מאוד מרוצה מתפקוד המפלגה על כל חמשת נבחריה, אני בקשר מצוין עם בצלאל ואיילת ומתן ואופיר. אמנם סיעה קטנה, אבל קטנה וטובה עם אפקטיביות רבה. אנחנו נותנים פייט כאופוזיציה, עם גיבוי לקואליציה במערכה הזאת".


מתי דיברת לאחרונה עם רפי פרץ?

"אנחנו מתראים במליאה ומחליפים מילה פה ושם", אומר בנט קצרות, ובוחר לא לעסוק בהחלטת פרץ לפרק את השותפות ולהיכנס לקואליציה. "אני מכבד כל בחירה", הוא מציין. אבל יום למחרת הריאיון ימינה מסרבת לבקשה של פרץ לאשר את פיצולו ממפלגתם ומבקשת להכריז עליו כפורש, הגדרה שכרוכה בעיצומים ומגבלות.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -07-05-112423-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
נתניהו. צילום: לע"מ

הטלטלות שעבר מאז כניסתו לזירה לא שינו את השקפתו הבסיסית בנוגע לתפקידה של הציונות הדתית במגרש הפוליטי. ושוב, ההקשר הקבוע שאליו הוא חוזר הוא הקורונה. "הציונות הדתית היא מרחב גדול מאוד שרואה את עצמו חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית ופחות ופחות מגזר, ולכן החזון שלי לא השתנה מלפני שמונה שנים – לפתוח ולפתוח ולפתוח. למשל עכשיו באירוע הקורונה, אני מסתכל על הציונות הדתית ואומר לעצמי איך הציבור הזה יכול להירתם למאמץ הלאומי, ולא איזו בעיות ספציפיות יש לציבור הזה במסגרת המשבר. אני רוצה לראות את בני עקיבא, עזרא ואריאל, ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות, הגרעינים התורניים – מתארגנים למאמץ לאומי וערבות הדדית, לחלוקת מזון למשפחות שאין להן. זו המשימה של הציונות הדתית לשנים הבאות. לא מעניין אותי עכשיו להתקשקש על ישיבת מרכז שתחליט על שיבוצים, ואני לא אגרר לזה בשום מצב כי זה לא מעניין כעת במדינת ישראל".


הוא מבקר במרומז את חבריו למפלגה שחלקם, בהם סמוטריץ', עוסקים בימים אלה בסלילת הדרך להקמת מפלגת מגזר מאוחדת. "יש מיליון אנשים באימת שכר הדירה הקרוב, ואימת הליכה למכולת ושכרטיס האשראי ייחסם. להתעסק עכשיו בעניינים פנימיים זו תהיה שגיאה נוראה. תביני, כל הכוחות של הציונות הדתית צריכים להתעסק עכשיו באיך לעזור לעם ישראל, ולא במי יהיה מקום 13 במזכירות המפלגה. זה לא מעניין ולא חשוב".


בינתיים, בלי מפלגה מגזרית בקואליציה, נתניהו הבטיח להיות בעצמו הנציג של הציונות הדתית, וכן להכניס את תקציב החמ"ד לבסיס התקציב בלי צורך להסתמך בכל פעם על ההסכמים הקואליציוניים.


"העובדה שנתניהו זרק אותנו החוצה היא עובדה היסטורית והיא כבר מאחורינו. את האחריות לחמ"ד אני חושב שמזמן היו חייבים להכניס בבסיס התקציב באופן קבוע ולא כטובה, ומה שמגיע צריך לקבל כדבר מובנה ולא כטובה מאף אחד. אני רוצה שגם אנחנו, נבחרי הציבור בימינה, הפנים שלנו יהיו לכלל הציבור הישראלי. כמו שאמרתי, אנחנו במשבר הגדול בתולדות המדינה, וכל מה שצריך לעניין אותנו זה איך אנחנו משרתים את האנשים הנצרכים גם בתוך המגזר וגם בחוץ. כואב לי באותה מידה על בן אדם שאיבד את עבודתו אם יש לו כיפה או אין לו כיפה".


כוונות טובות וסימפטיה


ההגליה לשורות האופוזיציה הותירה את ימינה ללא בעלי ברית פוליטיים אפשריים. בנט שולל גם את חידושה של ברית האחים עם יאיר לפיד, או שיתוף פעולה עם אביגדור ליברמן שלצידו ישב בממשלה. "בהצבעות אי־אמון אנחנו כמובן מצביעים עם מפלגות אחרות באופוזיציה, אבל תהום פעורה בין התפיסות שלי ובין לפיד או ליברמן בשלל נושאים. גם ליברמן וגם לפיד הצביעו נגד ועדת החקירה לניגודי עניינים של שופטים, וזה מאוד מאכזב. זה היה בהישג יד.


"נדמה לי שאנחנו מצליחים להיות אופוזיציה מאוד אפקטיבית, שיודעת לבקר וגם להציע הצעות קונקרטיות. כמו התוכניות שלי בעניין הקורונה והמוכנות שלי להיות הפרויקטור של הקורונה, וכמו הנכונות של בצלאל להיות הפרויקטור לעניין הציבור החרדי בקורונה, וכמו שאיילת ניסתה להיאבק על חברות בוועדה למינוי שופטים".


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0617213244011-750x510.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
גילת ונפתלי בנט. צילום: יוסי זליגר

גילת רעייתך כתבה לאחרונה תגובה נוקבת בפייסבוק נגד נתניהו, ובין היתר כתבה: "מצידו שנעבור שואה כלכלית". אתה מסכים איתה?

"גילת היא קודם כול אישה מבריקה, מוכשרת ויפהפייה ששומרת על המשפחה שלי בזמן שאני נלחם למען עם ישראל. אני בר־מזל גדול שהיא הסכימה בכלל להתחתן איתי. היא אישה עצמאית, וכל מה שהיא כותבת זה בשם עצמה. אני אף פעם לא שולח אותה לכתוב דברים, ואני מכבד מאוד את תפיסותיה".


 ואם אחרי הכול נתניהו מתקשר אליך ואומר "נפתלי, בוא נפתח דף חדש ותהיה שר הקורונה", תלך על זה?

"אנחנו לא ניכנס לקואליציה כי זו ממשלה גרועה", הוא חורץ בנחישות. "אבל מהאופוזיציה להיות פרויקטור עם כל הכלים והסמכויות כדי להביס את הקורונה ולהציל את הפרנסה – ברור. אבל רק מהאופוזיציה. אני לא נכנס לממשלה הזאת שהיא ממשלה מנופחת ומנותקת".


איך קורה שאחרי כל־כך הרבה שנים אתה ונתניהו עדיין לא מצליחים לעבוד יחד?

"את זה צריך לשאול אותו. אני לאורך כל השנים, עם כל המתקפות הבלתי פוסקות שלו כלפיי וכלפי משפחתי, תמיד השתדלתי להישאר ענייני. השאלה היא לא איך אני מרגיש, אלא מה ההשפעה של העובדה שהוא זרק אותנו החוצה על תפקוד הממשלה הזאת – במשרד הביטחון, בטיפול בקורונה, בטיפול הכלכלי, בטיפול במערכת המשפט – זאת השאלה.


"זה לא סוד שאני ממש ביקשתי, כשאף אחד לא רצה, את תיק הבריאות ואת האחריות על הקורונה. לא ביקשתי יוקרה, ביקשתי דם יזע ודמעות. ונתניהו כפה את התיק על יולי אדלשטיין שבכלל לא רצה אותו"


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02018_02_13-3-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
יולי אדלשטיין. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

"זה לא סוד שאני ממש ביקשתי, כשאף אחד לא רצה, את תיק הבריאות ואת האחריות על הקורונה, הרבה לפני שיולי אדלשטיין היה בתמונה. מה ביקשתי? את משרד החוץ? קוקטיילים? לבלות בעולם? ביקשתי את התיק הכי לא נחשק בממשלה, בדיוק כדי להכין את ישראל לגל השני. לא ביקשתי יוקרה, ביקשתי דם יזע ודמעות, והתיק היה אצלו והוא כפה אותו על יולי אדלשטיין שבכלל לא רצה אותו. יולי רצה להיות יו"ר הכנסת או שר החינוך, ונתניהו יצא מגדרו כדי לא לתת לי את התפקיד הזה. מה אני יכול להסיק מזה? זה מאוד מצער. אני חושב שנתניהו אולי פוחד ממני, או שאני אאפיל עליו או דברים מהסוג הזה, אין לי מושג, אני לא יודע מה מקור הפחד שלו והחשש שאולי אני אצליח בתפקיד".


בני גנץ, שצפוי להיות ראש ממשלה, פועל במשרד שעזבת. מה דעתך על תפקודו?

"אני לא נותן לבני גנץ ציונים. אני פגשתי אדם סיפמטי ונחמד שנדמה שכוונותיו טובות. על הביצועים אני לא מחלק ציונים לשרים", הוא אומר ביבושת.


נתניהו צריך ללכת?

"אני חושב שבמצב רגיל, אם לא היינו במגפה, הממשלה הייתה צריכה עכשיו להתחלף. אבל אנחנו באמצע מלחמה וזו הממשלה הנבחרת. זה מה שיש, וצריך כרגע לעזור לה ולמדינה להביס את המגפה. אחר כך? בוודאי. אחרי תום המשבר זאת ממשלה שצריכה ללכת הביתה, היא נכשלה. שני ראשי הממשלה, נתניהו וגם החליפי, נכשלו כישלון מהדהד. אבל זה לא לעכשיו, זה ליום שאחרי".


The post "הממשלה חדלה מלתפקד. הגל השני הוא מחדל ישיר" appeared first on מקור ראשון.


מחבר: danab | מקור ראשון חשיפות: 10 | דירוג: 2/187 ( 5 4 3 2 1 )




 

האחריות על התגובות למאמרים השונים חלה על שולחיהן. הנהלת האתר אינה אחראית על תוכנן.
השולח דיון
נט4יו
×

הצהרת נגישות

אתר זה מונגש לאנשים עם מוגבלויות על פי Web Content Accessibility Guidelines 2 ברמה AA.
האתר נמצא תמידית בתהליכי הנגשה: אנו עושים כל שביכולתנו שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות.
אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות אנא שלחו לנו הערתכם במייל (אל תשכחו בבקשה לציין את כתובת האתר).

אודות ההנגשה באתר: