נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן  מתח היום ביקורת חריפה על המחלקה לחקירות שוטרים. טענתו העיקרית של רוזן מתמקדת באי מיצוי חקירה בפרשה חמורה של טיוח לפיה קצין משטרה, הורה לכאורה לשוטר ששירת תחת פיקודו לרשום פרט כוזב בדוח פעולה משטרתי. כתוצאה מרישום זה נאלצה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב אישום ולשחרר ממעצר חשודים בעבירות פליליות.

הנציב המליץ בפני היועץ המשפטי לממשלה שמשמש גם כממלא מקום פרקליט המדינה, לשקול להורות על מיצוי חקירת מח"ש בנושא.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

סניגורי אלוביץ' מנהלים את המלחמה של נתניהו

אם פרשת גליק לא תחקר, אפשר לסגור את מח"ש

מה באמת קרה על גג בית הכנסת בכפר דרום?

זו הפעם השלישית בשבועיים האחרונים, שהנציב מבקר את המחלקה לחקירות שוטרים. התנהלויות נוספות שביקר הנציב לאחרונה היו במקרה של בכיר במחלקה שביטל לעצמו דו״ח תנועה כשהנציב מגדיר זאת כאירוע ״בגוון כהה של חשד לניגוד עניינים״. מקרה נוסף שפורסם ב״הארץ״ הוא של ביקורת שמתח הנציב על החלטתה של מח"ש לשלול זכות ערר על גניזת תיק חקירה מאדם שהתלונן נגד ניצב עמי אשד, שלפי התלונה ניכס לעצמו שטח ציבורי כדי להחנות בו את רכבו.

התלונה המקורית הוגשה על ידי שוטר בלהב 433.  משהובאה הפרשה לידיעת מח"ש בשנת 2017  הוחלט לאחר חקירה ראשונית, שלא להמשיך ולחקור בפרשה, אלא להעביר את הטיפול בה למחלקת משמעת במשטרה.

לטענת מח"ש  המתלונן הביא את הפרשה לידיעתה רק כעבור שנתיים מיום האירוע, ומסר אותה רק לאחר שהסתכסך עם הקצין ועם גורמים אחרים בלהב.

עוד טענה מח"ש, כי המתלונן ציין בהודעתו במח"ש, שאינו זוכר מי היו השוטרים הנוספים שנכחו בעת מתן ההוראה. בנוסף טענו במחלקה לחקירות שוטרים כי השוטר שרשם את הפרט הכוזב בדו"ח, ואשר בינתיים התפטר משירותו במשטרה, סירב לשתף פעולה עם החוקרים שפנו אליו, על אף האינטרס הברור שהיה לו, לכאורה, לומר מי הורה לו לרשום זאת.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1109131235013-750x499.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 109131235013-1140x759.jpg 1140w" sizes="(max-width: 1364px) 100vw, 1364px" />

בהודעה שפרסם הבוקר דחה הנציב רוזן, את הטענות וציין כי כבר בשנת 2015  מיד עם גילוי הפרשה ושחרור החשודים ממעצר, הייתה גלויה טענת השוטר שכתב את דוח הפעולה הכוזב, וכי עשה זאת בהוראת קצין כלשהו. דברים אלה נמסרו בזמן אמת על ידי שני תובעי משטרה. בשנת 2017,  עת הוגשה התלונה בנושא למח"ש, כבר לא היה ספק בדבר זהותו של הקצין, אשר צוינה במפורש על ידי המתלונן. ״לנוכח כל אלה, היה מצופה, כי מח"ש, לכל הפחות, תבצע את הפעולות המתבקשות לאיתור זהותו של הקצין החשוד בחשד החמור ותחקור אותו. ברם, מח"ש לא ביצעה פעולות לאיתורו ולחקירתו של הקצין" כתב הנציב רוזן בהחלטתו.

באשר להימנעות מחקירתו של השוטר, אשר סירב לשתף פעולה ביקר הנציב רוזן את מח״ש וכתב: ״האם מח"ש חוקרת רק עדים שמנקיפות לבבם "חושפים סיפור המעש?"  האם מח"ש מעמיקה חקר לגילוי פשע שבוצע לכאורה, רק מששיתוף הפעולה של עד רלוונטי נתונה ומוגשת לפניה כמשנה סדורה?"

נוסף על כך הצביע הנציב בהחלטתו כי אחד התובעים המשטרתיים, זה שחשף את האירוע, טען בעדותו במח"ש כי לאחר שעשה זאת- בכוונה "לנקות אורוות" סומן ביחידת להב כ"שחקן לא קבוצתי " והודר מקבלת טיפול בתיקים של היחידה.

יתרה מכך קבע הנציב, מהתייחסויותיהם של תובעים בלהב דאז לתלונה עלה, כי כאשר אלה העידו במח"ש, הפנו את תשומת לב החוקרים לכך, שבתיק החקירה המצוי במח"ש חסרים מסמכים רבים, ולא ניתן לכך הסבר המניח את הדעת. "מח"ש הותירה את כלל הטענות וסימני השאלה הללו במקומם, מבלי לחתור לתשובה" כתב הנציב רוזן ומצא את הטענה בדבר אי מיצוי החקירה במח"ש- מוצדקת.

הנציב מציין בהחלטתו כי במהלך בירור התלונה, חומר החקירה נשלח למח״ש כבר בשנת 2015 מיחידת תביעות להב. דבר זה אינו מתיישב עם טענת מח״ש שהנושא הגיע לפתחה רק כעבור שנתיים. לגישת הנציב, מדובר במצב תמוה שלא ניתן להשלים עמו, כך לשון ההחלטה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01912_15_52-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לאור כל אלו,  המלי השופט בדימוס רוזן, בפני המשנה לפרקליט המדינה (פלילי)  לשקול בדיקה של התקלה בהעברת החומרים מחטיבת התביעות למח"ש.  ״פרשה שהוגדרה על ידי גורמי התביעה בלהב כחריגה ודרמטית, ואשר הוחלט באופן ברור להביאה לידיעת מח"ש לצורך חקירתה, ולצורך כך אף נשלחו מספר תזכורות בתוך משטרת ישראל, עד שנחה הדעת שהחומר אכן הועבר למח"ש – נמוגה בקול ענות חלושה למשך מספר שנים, נטולות טיפול פלילי, וכל זאת, כביכול, בשל קצר בהעברת דואר, אשר ניתן היה למנעו באמצעות פעולת בירור פשוטה, ולוודא שהחומר שנשלח למח"ש – הגיע ליעדו"  דברי הנציב רוזן.

השר לבטחון פנים, אמיר אוחנה הגיב בחריפות לדו"ח הנציב ואמר: "ההחלטה של הנציב רוזן מציגה מציאות מטרידה ביותר ומוכיחה שיש מקום ששר המשפטים יוציא מהקפאה את ועדת הבדיקה שהקמתי לבחינת מח"ש.

אסור לקבל תרבות ארגונית שבה השקר פושה והאמת מטויחת. זהו אינטרס ציבורי ראשון במעלה שיחזק את אמון הציבור הן במשטרה והן במח"ש. זו הדרך להפוך את הגופים החשובים הללו לטובים יותר למען הציבור כולו.

עוד הוסיף השר הממונה על משטרת ישראל כי הוא "מצפה ממ"מ המפכ"ל לתת את הדעת לגבי "הממצאים הבעייתיים" כהגדרתו של הנציב באשר להתנהלותם של קצינים בלהב בפרשה, גם ובעיקר במקום בו מח"ש לא מתפקדת, יש מקום לבדק בית יסודי, רציני ושקוף במשטרה".

במחלקה לחקירות שוטרים המסונפת לפרקליטות המדינה, הגיבו להחלטת הנציב ומסרו: ״מח״ש רואה חשיבות רבה בטיפול בנושא דיווחי כזב של שוטרים ובחקירת המקרים המתאימים, בהתאם לכך לאחרונה קודם באופן משמעותי והוטמע נוהל חדש שנועד למצות את הטיפול המשמעתי והפלילי במקרים אלה".

The post ביקורת חריפה על טיוח חקירה במח"ש appeared first on מקור ראשון.