כמעט כל אדם שעבר במוסד לימודי יהדות כלשהו בארץ או בעולם, נתקל בספריו של הרב עדין אבן־ישראל (שטיינזלץ). בסדרת כרכי התלמוד המבוארים שלו, ששינו לחלוטין את לימוד הגמרא, מפרש הרב שטיינזלץ את הטקסט בגובה העיניים ובפשטות, כשפה ושם מתלווים לביאורו איורים להמחשה. בזמנו נחשבה השיטה שלו למהפכה של ממש, לפריצת גדר המוסכמות של עולם הישיבות. בינתיים הזמנים השתנו, ובמקום להרחיק מבתי המדרש את "גמרות שטיינזלץ" – כפי שנעשה לא פעם בעבר – מכניסים אליהם גם את מתחריו. "היום כבר כולם מחקים את זה, בכל העולם", אומר לנו הרב שטיינזלץ, בראיון לילי בלשכתו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מוסר כפול וצביעות: המחלה הכי חמורה של העידן הנוכחי

– דלדולה של הרוח: מי יחיל ריבונות על האוניברסיטה הציונית?

– בעבר הבלגנו וניצחנו, היום אין אפילו אחדות

אתה מתכוון למשל ל"גמרות שוטנשטיין", שגם בהן מופיע הסבר בשפה פשוטה ונגישה?

"גם. יש איזה חמישה או שבעה פירושים כאלה, חלקם על כל התלמוד ואחרים על כמה מסכתות. מבחינה זו, את מה שניסיתי לעשות, הצלחתי. לא הצלחה מסחררת, אבל הצלחה. הציבור נגמל מצורת הלימוד שהייתה, מהמחשבה שהגמרא צריכה להילמד בדרך המיושנת ההיא. אבל זו עדיין בעיה, מה שעושים במוסדות החינוך בישראל עם מקצוע הגמרא. בישיבות בארץ לומדים הרבה מאוד גמרא".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1204212000015-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

יותר מדי?

"בהחלט יותר מדי. תראה, בזמן הגמרא ההנחה הייתה שמתוך מאה ילדים, אחד הולך ללמוד גמרא. אחד! אולי אחד ממאה ייצא להיות תלמיד חכם. זה הרי מסובך, לא פשוט, לא מתאים לכל אחד. מי שמאוד אינטליגנט יצליח ללמוד גמרא, אחרת יפסיק".

אז מדוע התפיסה בעולם הדתי היום היא שכולם צריכים ללמוד גמרא?

"כי ראשי הישיבות עדיין מנסים בטעות לחקות את הישיבות שהיו קיימות לפני מאה שנה. לפני מאה שנה! אז היה באמת אחוז כזה קטן של אנשים אליטיסטים, משוגעים לדבר, שזו לא הייתה בעיה בשבילם. אבל עכשיו, כשאתה לוקח קבוצה לא אליטיסטית, ובעצם לוקח כל אחד – זה כבר לא אותו הדבר. זה כמו ללמד את כולם שחמט. הרי כולם יודעים קצת, אבל מתוך אלה שיודעים את החוקים, כמה יהיו שחקנים מקצועיים? מעט מאוד. זה נכון לגבי כל תחום וכל נושא. "הרב אהרן ליכטנשטיין (ראש ישיבת 'הר עציון' – צ"ק) טען שחבל על הזמן של הבחורים שיושבים ולומדים גמרא. הוא אמר שבמקום זאת יישבו וילמדו רמב"ם. גמרא זה מקצוע לימוד לא פשוט. ברמב"ם שואלים שאלה, עונים תשובה. זה יכול להועיל להרבה אנשים, במקום ללמוד כמה שורות של גמרא", אומר הרב. אך מיד אחר כך הוא שב ומפתיע: "זה שלא לומדים גמרא בבתי הספר החילוניים, זה בעיניי חיסרון גדול".

לצמצם את לימוד הגמרא בישיבות, ולהרחיב אותו דווקא אצל החילונים?

"אחד החסרונות של מדינת ישראל זה שכולם למדו רק תנ"ך, והבעיה עם התנ"ך היא שכל אחד שלומד אותו, חושב שהוא נביא קטן. לכן אי אפשר לנהל שיחה בישראל: כל אחד חושב שהוא אומר לך מה האמת. הדיאלקט בעייתי. הרי נביא לא מוכיח לך שום דבר, הוא אומר לך מה האמת. בישראל כל סנדלר הוא נפח, כל אחד יודע הכול. מבחינה זו, זה חיסרון גדול שהם (החילונים) לא לומדים שום מקצוע שמלמד אותם לנהל שיחה עניינית. קשה למצוא שיחה שאנשים לוקחים בה חלק ועניין. אני כבר לא מדבר על הכנסת. מנהיגי הדור צריכים להיות החכמים והטובים, ולצערי זה לא בדיוק ככה".

אז מה היית מציע למשרד החינוך לעשות בנושא לימודי הגמרא?

"עם משרד החינוך אי אפשר לדבר, שר החינוך הרי תמיד יודע הכול. זו אחת הבעיות שלהם, של משרד החינוך. הם תמיד כאלה, בכל מקצוע, לא רק בעניין הזה".

את שר החינוך, הרב שי פירון, אתה מכיר?

"מכיר. היינו בקשר מסוים, אבל עכשיו כשהוא שר בכלל אי אפשר להגיע אליו. את המסר שיש לי לגבי לימוד הגמרא, לדעתי גם הוא יודע".

יהדות בגובה הפופיק

הרב עדין שטיינזלץ (77) הוא לכל הדעות אחד היהודים החכמים והחריפים של דורנו, אך גם תדמית "הפרופסור המפוזר" הולמת אותו היטב. בשעה 22:30 אנחנו פוגשים אותו בתוך לשכתו הקטנה והמבולגנת. שולחנו גדוש בדפים, ספרים וחפצים שונים. גם כוס קפה ופחית קולה מונחות לפניו. הוא נמוך קומה ובעל זקן לבן מבולגן, ידו מגובסת לאחר שנפגעה. עם השנים השתופף מעט. אף אחד לא יאמר זאת בקול, אך משהו במראה שלו מזכיר מאוד את חזותו של הרבי מלובביץ'.

הוא אב לשלושה וסב ל־16, תושב שכונת המושבה הגרמנית בירושלים זה ארבעים שנה. הוריו היו חילונים, אך כשהיה בגיל תיכון חזר בתשובה, ופנה ללמוד בישיבה של חב"ד בעיר לוד. בהמשך למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, ובגיל 23 הפך למנהל בית הספר הצעיר ביותר בישראל. בחלוף השנים הפך מקורב למנהיג חסידות חב"ד, שביקש ממנו לשנות את שמו ל"אבן־ישראל".  כיום משמש הרב שטיינזלץ כנשיא של ישיבת ההסדר בתקוע ושל ישיבת "מקור חיים" בכפר־עציון, ועומד גם בראש תיכון "שפע" בבירה. שלוחה אחרת של פעילותו החינוכית־תורנית נמצאת ברוסיה, שם פתח את הישיבה הראשונה שהוכרה על ידי הרשויות לאחר נפילת מסך הברזל. לא רק ישיבות הוא הוביל: בשל אהבתו לחיות והידע הזואולוגי הנרחב שלו, שימש הרב שטיינזלץ בעבר כחבר בוועד המנהל של גן החיות התנ"כי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1218183220005-750x565.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מבין עשרות הספרים שכתב, המוכרים ביותר הם כאמור ביאוריו לתלמוד. בשנת 1988 הגדיר המגזין "טיים" את הרב שטיינזלץ בזכותם כ"ידען של פעם באלף שנה". באותה שנה הוענק לו פרס ישראל למדעי היהדות, וב־2012 קיבל את עיטור נשיא המדינה כהוקרה על פועלו. פירושו לתלמוד תורגם במהלך השנים לאנגלית, צרפתית, רוסית ועוד, וממשלות צרפת ואיטליה העניקו לו מדליות של כבוד.  בין ספריו הידועים האחרים אפשר למנות את "המדריך לתלמוד", "אישים במקרא", "אישים בתלמוד" ומדריך ללימוד הקבלה אשר נמכר במאות אלפי עותקים. המדריך לתלמוד זכה לפופולריות עולמית, ותורגם בין היתר לאנגלית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, שוודית, ספרדית וסינית. בקרוב תראה אור גם מהדורה בפרסית, שאינה קשורה למכון הפרסומים של הרב שטיינזלץ; ההחלטה על הוצאתה התקבלה על ידי ממשלת איראן. בימים אלה הוא עובד על שלושה פרויקטים מרכזיים: פירוש לכל 24 ספרי התנ"ך, שמתוכם יושלם בקרוב הפירוש לחמישה חומשי תורה; פירוש למשניות, שנמצא אף הוא בהילוך גבוה וכרך ראשון שלו כבר יצא; ופירוש לרמב"ם, שהכרך הראשון שלו יראה אור בימים הקרובים.

סביר להניח שפירושיו לרמב"ם ולתנ"ך יהיו מהפכניים פחות מאשר פרויקט התלמוד שלו, ובכל זאת הוא מקווה שיצליח להנגיש ספרים אלה לציבורים חדשים, בעזרת שפה עדכנית והסברים ברורים.  בפירושו לרמב"ם, אשר צפוי לכסות את כל חלקי "משנה תורה", לוקח שטיינזלץ את ההלכות הבסיסיות ומתרגם אותן לשפת ימינו, בצירוף הסברים למושגים ולמנהגים שהתקיימו בעת כתיבת הספרים. הפירוש עוסק גם בסוגיות עכשוויות כגון לימוד גמרא לנשים או סוגיית ההומוסקסואליות, שאלות שהעסיקו פחות את השיח ההלכתי בימי הרמב"ם. לצד הטקסט, כפי שעשה שטיינזלץ בפירושו לתלמוד, יופיעו איורים ודיאגרמות.

ההשקה תתקיים בעוד כשבועיים, באירוע שיתקיים בבנייני האומה לרגל סיום המחזור הראשון ללימוד הרמב"ם היומי ופתיחת המחזור השני. לתנ"ך לא חסרים פירושים מכל התקופות, אך בסביבתו של שטיינזלץ מסבירים כי הפירוש החדש מסכם את כל אלה שקדמו לו ונותן מבט כולל על הכתוב. גם כאן נעשה שימוש בשפה עכשווית, יש שיגידו עממית, כדי להנגיש את המקרא לכמה שיותר לומדים. בטרם יסכים להתראיין, ביקש הרב לדעת מראש את סיבת הראיון ואת הנושאים שיעלו בו. "הוא מוסר שיהיה מרענן מאוד אם לא יהיו שאלות טיפשיות", אמרה לי מזכירתו.

כשהתעקשתי לקבל הסברים נוספים, השיבה שהיא "אינה מוסמכת לפרשן את דברי הרב". אני שואל אם כן את הרב עצמו למה הייתה כוונתו. "תראה", הוא עונה, "שאלת שאלות על גמרא. זה בסדר גמור, אבל אתה לא מומחה בזה. אז תשאל בנושאים שכן מעניינים אותך, שאתה כן מבין בהם".  גם לו יש שאלות משלו. הוא שואל למוצאו של כותב שורות אלה, ולמשמע התשובה אומר הרב שטיינזלץ כי "רוב מקבלי הנובל היהודים היו מהונגריה". זו העדה שהוא הכי נהנה לצחוק עליה, הוא מוסיף בחיוך שובב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1123210205073-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

גם שר האוצר שלנו הונגרי.

"הוא ובנט, שניהם זוג של הונגרים. אולי בגלל זה הם היו חברים, האחים הונגריה. לפי שם המשפחה, משפחתו של בנט הייתה בטח מאזור יוגוסלביה או משהו כזה". שיחתנו נקטעת כשהטלפון בלשכה מצלצל. "אני בסדר. אני חי. כן כן, אני נושם. הכול בסדר", אומר הרב שטיינזלץ לבנו, שנמצא מעברו האחר של הקו. "לא רק שאני חי, אני חי ובועט", הוא פונה אליי.

כמי שהיה מקורב לאדמו"ר האחרון של חב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון, מה אתה חושב על חב"ד של היום? האם כך הרבי רצה שתיראה?

"תראה, חב"ד של היום זה לא חב"ד של לפני מאה שנה. היום היא הרבה יותר עממית, מדברת עם אנשים בגובה הפופיק. אולי זה מה שנחוץ לאנשים כרגע. אתה מסוגל היום לשמוע שלוש שעות של שיחה? לא בטוח, אבל זה חב"ד של פעם. זה לימוד אינטלקטואלי, וכך היה בתקופתו של הרבי. אבל הרבי גם דיבר הרבה מאוד על הדרך לפנות ליהודים בגובה העיניים, להגיע לכל מקום שנוגע בהם. בספר שכתבתי באנגלית על הרבי עסקתי בנושא זה. הוא ניסה לדבר עם האנשים באופן שיוכל לרומם אותם. הוא בעצמו עשה את זה, וגם החסידים שלו ממשיכים הלאה. "היום אפשר לראות בכל העולם איך היהודים הולכים ומתמעטים. נניח שיש 5 מיליון יהודים באמריקה – ואני בכלל לא נכנס לבעיות הלכתיות של מיהו יהודי – אבל מה הקשר שלהם ליהדות? לעשרות אחוזים מהם אין שום קשר. כמה אנשים הולכים לבתי כנסת, עם כל ההגדרות והזרמים השונים של בתי הכנסת? כמה כבר הולכים ל־JCC (מרכזי תרבות ופנאי בקהילות היהודיות – צ"ק)? מה עושים כל האחרים?“

אז צודקים החב"דניקים, שמורידים את הרמה לגובה הפופיק כדי להגיע לאנשים?

"אנשי חב"ד מנסים לדבר אליהם באופן שהם מבינים, בשפה יותר פשוטה ופשטנית. הם מנסים לעורר בתוכך את הנשמה גם בדרך לא אינטלקטואלית".

יותר נאורים מהקונגרס

לפי הרב שטיינזלץ, לא בטוח שנוסח הפעולה החב"די יהיה יעיל גם בארץ, שכן אצל החילונים הישראלים הוא מזהה רתיעה מכל חיבור לדת. "יש דבר מדהים: בכל העולם אתה רואה בין בעלי התשובה גם דוקטורים ואקדמאים, אבל בארץ לא. זה נדיר מאוד. למה? למה שהדוקטור הישראלי לא יהיה בעל תשובה? למה אי אפשר לכתוב בישראל 'בעזרת השם'? זה אידיוטי. בארה"ב יש הפרדה בין דת ומדינה, ובכל זאת על כל דולר כתוב 'אלוהים'. הם לא מתביישים? בפתיחה של מושב הקונגרס יש תפילה. ואתם הישראלים, אתם יותר נאורים?

"אשאל אותך עוד שאלה: למה יש יותר בעלי תשובה ספרדים מאשר אשכנזים? זה לא בגלל שהספרדים פחות משכילים. האשכנזים, על השכלה יש להם עוד מה ללמוד. התשובה היא שאנחנו כישראלים, הדבר הראשון שיש לנו זה שוויץ. עכשיו, צריך לכסות במשהו את השוויץ הזה, את ה'אני'. 'אני חכם', 'אני אמיץ', 'אני גיבור', אני זה ואני זה. חלק מהעניין הוא שהאשכנזים לא הולכים לבית הכנסת, זו לצערי הדרך שלהם. מדוע אנחנו מדברים עברית כזאת? האם ע' וח' (גרוניות) זה פחות טוב? זו העברית שלנו, התחביר שלנו גרוע מאוד, וזה חלק מההתרחקות. ובאותה מידה, איך אני מוכיח שאני איש חכם? על ידי זה שאני לא הולך לבית הכנסת".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201701_28_20-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

החב"דניקים, מעיר הרב שטיינזלץ, גם היו הראשונים שהפיקו עלוני שבת. בחלוף השנים התרבו העלונים והשתלטו על שולחנותיהם של המתפללים בבתי הכנסת, ומהתופעה הזו שטיינזלץ אינו מתרשם. "אני חושב שכנראה הדרשות של הרבנים משעממות", הוא אומר. "גם התפילות, חוששני. במקום לשמוע דרשות שהן 'וואו', יושבים וקוראים".

ומה לגבי התפילה? קשה היום לחבר צעירים לתפילות הארוכות.

"לא רק צעירים, גם מבוגרים. תבין, החוכמה לא באה עם הזמן. גם באופן פיזיולוגי, המוח מגיל מסוים, גיל 25, מאבד 100 אלף תאים ביום. אז כמה תאים הלכו לך?" הוא צוחק, "הרבה מיליונים".

ומה קורה כשמתקרבים לגיל 80?

"אז אני צריך להיאבק עם העניין הזה. זה קורה. ילדים קטנטנים בני שנתיים או שלוש נורא חכמים. כשהם גדלים, צר לי, הם פחות חכמים", הוא שוב שולח חיוך שובב. "זה פוחת והולך. לכן הצעירים הם לא הבעיה. כשהבת שלי הייתה קטנה, יום אחד היא רצתה ממני משהו כשהתפללתי. היא צעקה 'אבא, אבא', ואני לא עניתי. היא מושכת אותי, אני לא עונה. כשסיימתי היא שאלה 'למה לא ענית לי?'. אמרתי לה 'אני מדבר עם השם'. היא הייתה חכמה יותר ממני, וענתה לי: 'מה הוא ענה לך?'. זה מה שאני מנסה להגיד לך על ילדים קטנים".

מאיפה מתחילה הבעיה שלנו עם התפילה?

"הבעיה היא שרק כשרואים מישהו מתפלל, משתפך ומשתפך, אפשר ללמוד משהו על תפילה. אבל ילד לא רואה את זה, רק רואה שקט. לימדו אותך הרבה דברים על התפילה, אבל בגדול אמרו לך מאיפה עד איפה להתפלל. אתה לא לומד תפילה, אתה לומד לקרוא, ואתה לא בהכרח מבין מה אתה אומר. אני שואל אנשים על הכוונה של המילים שהם אומרים כל יום בתפילה, והם לרוב לא יודעים. קח למשל את ברכת 'מעריב ערבים'. איזה יופי זה. כמה זה יפה. אתה רואה את זה? את היופי?  "מכר שלי, רב בחו"ל, סיפר שהארכיבישוף של העיר שלו חלה בסרטן הערמונית. הוא סבל. זה לא נעים. אז הרב שלח לו תרגום של ברכת 'אשר יצר'. אותו ארכיבישוף אמר לו, 'אין לך מושג כמה הברכה הזאת מרוממת את נפשי. אני כל יום אומר את זה בתפילה שלי, ומתרומם למעלה'".

ההורים אשמים, לא הרוצחים

אני שואל את הרב שטיינזלץ על עמדתו לגבי הדרישה לאפשר תפילת יהודים בהר הבית. "כשנכנסו האנשים שלנו להר הבית, כולם היו באופוריה", הוא אומר. "הערבים היו אומללים באותה תקופה, אומללים. היינו צריכים לעשות את זה אז. אבל אז האנשים שלנו, הצבא שלנו, היו יותר בורים מעכשיו. היו בבחינת גויים גמורים. מבחינת המוצא הם היו בסדר, כולם ממשפחות טובות. אבא של רבין למשל היה חב"דניק, אבל הוא עצמו היה עם הארץ גמור, לא ידע להגיד 'שמע ישראל'. בזמנו, כשישבו על המפה (של הסכם אוסלו – צ"ק), רבין לא השאיר אצלנו את קבר רחל, היו צריכים לעבוד עליו קשה שיכניס את זה. אז מבחינתם, מה זה הר הבית, מה זה משנה?

"גם האנשים שלנו לא היו מוכנים לזה, לא החרדים ולא הדתיים. זו לא הייתה בעיה הלכתית. הבעייתיות היא פוליטית. בסך הכול רוב שטח הר הבית של היום הוא שטח שנוסף להר, ומבחינה הלכתית אין כל איסור לדרוך בו. ובכל זאת בנושא של הר הבית, אני לא שייך לעולם של הימין. אני לא בטוח שאני שייך. גם בסיפור עם הבחורים האלה שהרגו את הערבי (רצח מוחמד אבו־ח'דיר – צ"ק), זה מגיע מהבית. לא צריך לדון אותם, צריך לדון את ההורים שלהם. כמה צרות הם גרמו, כמה מוות הם גרמו! נכנס לתוכם השד הזה. אני לא שייך לזה".

לאיפה אתה שייך?

"אני לא שייך. אחד היתרונות שלי זה שאני לא חבר במפלגה, ולא הייתי חבר במפלגה. אני משתמש בראש שלי – לא בראש של נתניהו, לא של בנט, לא של ליברמן, לא של הרצוג, לא של זועבי. לא שאכפת לי להיות מזוהה, אבל להיות מזוהה עם בנאדם? למה לי? למה שאני אלך אחריו? הכבשים הם אלה שהולכים".

בהקשר זה הוא מזכיר את התבטאותו של הרב עובדיה יוסף ז"ל, שאמר על בנימין נתניהו "שמים בראש עיזה עיוורת", ועורר סערה תקשורתית גדולה. "הרב עובדיה ממש הוציא את זה מהגמרא, את האמירה על העז המוליכה", יוצא הרב שטיינזלץ לעזרתו בדיעבד. "אבל אתה מצפה מעיתונאי שיידע גמרא?"

אפרופו הרב עובדיה, מאז פטירתו ציבור גדול נותר ללא מנהיג. מדוע נוצר כזה ואקום?

"זה לא ממש ואקום. הרב עובדיה עשה דברים גדולים מאוד, אבל יש כמה בעיות, דברים שהוא לא עשה. למה הוא לא גידל יהודים שעובדים ולומדים תורה כל יום ושומרים מצוות בהידור, בלב שלם, במקום להוסיף עוד אברכים שמתלבשים כמו אשכנזים ובסוף הופכים להיות אשכנזים דרגה ב'? למה הם צריכים לחבוש כובע אשכנזי? למה הם הולכים עם הבגדים שהיו באירופה לפני מאתיים שנה? הייתי שמח אם הוא היה מעודד את כולם ללמוד תורה".

מה דעתך לגבי גיוס בחורי ישיבות?

"דלג על זה. אני לא רוצה שיתעסקו ב'פרסומי ניסא'. יש לי דברים רציניים בנושא, אבל אולי הם מתאימים יותר לוושינגטון פוסט. הם כבר ראיינו אותי, שני עמודים שלמים".

אנחנו מתכוונים להקדיש לך לפחות ארבעה.

"עליי? מה תכתוב? שסיפרתי לך על אשר יצר?", הוא משיב בציניות אופיינית.

"הייתי משנה הכול"

את שיחתנו מלווה המקטרת של הרב, שהפכה כבר להיות איבר מגופו. מדי כמה רגעים הוא שב ומדליק אותה באחד המצתים שעל שולחנו. דיבורו השקט משתרבב בין תמרות העשן. "יש כאלה שעושים תחרויות, בודקים כמה זמן הם יכול להשאיר מקטרת דולקת", הוא אומר, כשאני שואל אם היא תמיד דורשת התעסקות כזו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1204211951003-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מה השיא שלך?

"אין לי זמן לזה".

מה אתה מתכנן להספיק עד גיל 80?

"לכתוב עוד כמה ספרים".

כמה כתבת עד היום?

"לא יודע. הם נולדים והולכים. בוא נגיד כך: לא תספיק לקרוא אותם במשך שלוש השנים הבאות".

יש משהו שהיית עושה אחרת, לו יכולת לחזור אחורה ולשנות?

"כל דבר הייתי עושה אחרת. בפירוש לתלמוד הייתי משנה למשל כל מיני פרטים שתיקנתי עם השנים".

רבנים חרדים טוענים שיש בעייתיות בפירוש שלך. אתה מתייחס לביקורת הזו?

"לא. רוב המחלוקות שהיו, נוצרו בגלל שמי שדיווח עליהן היו עיתונאים. יש שלושה מקצועות שמתחילים בע': עיתונאי, עורך דין ועסקן".

אז אני לא בחברה טובה.

"זה שהם מתחילים בע', זה מחמת הנימוס, היו צריכים להיות עשירית המספר הזה. אלה אנשים שמוכרים את הנשמה שלהם. אם כן, מה אפשר לעשות?"  שעת חצות כבר עברה, וגם משעת השיחה שהקציבה המזכירה חרגנו מזמן. אבל אם חשבנו שהרב עומד לפרוש לשינה, הרי שטעינו: מיד אחרינו ייכנס אליו אדם נוסף לפגישה שגרתית.

שאלה אחרונה:

"מהי תמצית החיים בעולם?" מנחש הרב שטיינזלץ, עיניו הכחולות נוצצות והחיוך שוב על שפתיו.

אוי, שאלה מעולה.

"מעולה, אבל לא אתה שואל אותה".

עשית המון דברים בחייך, יכולת להיות אחד האישים הכי מפורסמים בעולם היהודי, ולמרות זאת – אתה לא נוכח בספירה הציבורית, אלא נשאר מאחורי הקלעים.

"אני מתבטא מול אלה שאפשר להגיד להם משהו. אבל לא תשמע שאני מיודד עם מישהו כזה וכזה. לא תשמע".

ובכל זאת, למה רוב האנשים לא יודעים שהרב שטיינזלץ חי ובועט?

"אם הייתי אומר את כל דעותיי על כל מיני דברים, הייתי צריך להשקיע בזה הרבה זמן. אין לי זמן לזה. יש לי דעות לגבי הרבה מאוד דברים, כולל פוליטיקה", הוא חותם בחיוך, "ואני מדבר עליהן עם אנשים שלא מצטטים אותי".

The post הרב שטיינזלץ זצ"ל: "כל דבר הייתי עושה אחרת" appeared first on מקור ראשון.