בין כל הקשיים שהקורונה המיטה על ראשנו, ישנו תחום אחד שבו היא מכריחה אותנו לחולל שינוי שעשוי להיות לטובה. הנגיף מאלץ את מערכת החינוך – ולא רק אותה – להתחבר למאה ה־21 ולהתאים את עצמה לעולם העכשווי. בבת אחת נפרדו המורים והתלמידים מהשולחן והכיסא, הלוח והגיר, ונדרשו לייצר חלופות.

ברשת אמי"ת, שמוסדות החינוך שלה פרוסים ברחבי הארץ, החלו להיערך ללמידה מרחוק עוד לפני הקורונה, כחלק משינוי כולל של התאמת החינוך לעידן הנוכחי. בזכות ההיכרות המוקדמת הזו, הצליחו שם בחודשים האחרונים לעצב מסלול למידה גמיש – בתוכנת זום או ב"טימס" של מיקרוסופט, בכיתה או בלמידה משלבת.

"כל מי שעוסק בחינוך יודע שהמערכת הייתה צריכה ללכת לכיוון הזה כבר לפני שנים, אבל בתי הספר התקשו להסתגל לשינויים", אומר דני רהט, סמנכ"ל פדגוגיה ברשת אמי"ת. "אנחנו מגיעים אל תקופת הקורונה ואתגרי הלמידה שלה כמו פרי בשל. הקורונה יכולה להיות גם ברכה למערכת החינוך, שכן היא דורשת מאיתנו להיפטר מהרגלים ומסורות ישנות, ומכריחה את מערכת החינוך להבין שאי אפשר עוד להעביר שיעורים לאורך שעות בשיטה של הרצאה, כשהמורה עומד ומדבר והתלמידים יושבים ומקשיבים".

כפי שמסביר רהט, "זה לא רק שינוי טכני אלא מהותי. אנחנו מעבירים את מרכז הכובד של האחריות מהמורה לתלמיד. אם בכיתה המורה שליד הלוח – מוקד המידע – הוא מקור הסמכות והתלמידים חשים שהוא אחראי ועומד מעליהם, כעת התלמיד עומד בעצמו ליד הלוח הוירטואלי. הוא האחראי ללמידה שלו, והמורה הוא רק מנחה".

על פי התוכנית, בשנת הלימודים הקרובה תעבור כל הלמידה ברשת אמי"ת למרחב הדיגיטלי. חומרי הלימוד יופיעו על המסך של התלמיד והוא יצא למסע למידה עצמאי בהתאם ליכולת ולקצב שלו, ובעזרת שלל אמצעים – סרטונים, שאלות מנחות ופרויקטים אישיים וקבוצתיים. המורים מצידם יידרשו לייצר חומרים, ללוות, להנחות ולהעניק משוב, וכן להתמקד בתלמידים שזקוקים לליווי צמוד. בימים שבהם התלמידים כן יגיעו לבית הספר, הם יעסקו בפעילות שלא ניתן לקיים באופן וירטואלי, כגון מפגשי חברה, הקניית ערכים, קשר אישי, שעות תגבור וכדומה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/הילית-דניאל-בר-און-750x584.jpg 750w" sizes="(max-width: 928px) 100vw, 928px" />

"הכישורים שאנחנו מבקשים להעניק לילדינו כעת", ממשיך רהט, "הם יכולת הלמידה העצמית. שהילד ייקח אחריות על הלמידה שלו, ושלא יהיה תלוי עוד בשאלה האם המורה מעניין או לא והאם המורה מפעיל אותו או לא. כשתהליך הלמידה מעניין, אתה לא צריך מורה כי התהליך עצמו מפתח ומעצים. אנחנו כבר שנים מכשירים את המורים שלנו שלא יהיו רק 'מעבירי ידע' אלא דמויות שמפתחות כישורים, זהות וערכים. להפוך ממלמדים למנחים שמקנים כישורי חשיבה ומיומנויות".

כל הידע בכיס

העתידנית של אמי"ת, אם תרצו, היא ד"ר הילית פינקלשטיין, האמונה על מחקר ופיתוח למידה חדשנית ברשת. "לא יכולנו לדמיין את המציאות הזו בשום סרט, אבל אין ספק שהיא דורשת את הלמידה שהתכונַנו אליה במשך שנים, וזו הזדמנות יוצאת דופן להתאים את עצמנו לעידן החדש", היא אומרת. "מאז מהפכת האינטרנט מעמדו של המורה כמעביר ידע התערער. לכל ילד יש בכיס עולם שלם של תוכן וחוכמה. שבירת הפרדיגמה של מורה, שעומד ומרצה בפני שלושים ומשהו תלמידים בכיתה, היא שינוי מטלטל, אבל אנחנו רוצים שהילד ילמד לכרות ולאסוף בעצמו ידע אמיתי ונכון".

ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת: "למרות כל הקשיים, ההתמודדות של התלמידים עם הלמידה מרחוק היא ההכנה הטובה ביותר לאתגרי המאה ה־21. לצד זאת, לכולנו יש אתגר יוצא מן הכלל לשמר את החינוך הערכי ואת היזמות החברתית"איור: שאטרסטוק

עוד לפני הקורונה, בבתי החינוך של אמי"ת שברו את הקירות בחלק מכיתות הלימוד, ועברו ללמידה במרחבים שהיא בעלת אופי עצמאי יותר. "כמובן שברגע שהקורונה הגיעה היא עשתה בבת אחת שינוי דרמטי מאוד", אומרת פינקלשטיין. "המורה כבר לא יושב מול התלמידים, שבכלל נמצאים בבית. מחקרים אומרים שבלמידה פרונטלית הכיתה תמיד מחולקת לשלישים. שליש יבינו את המורה וישעמם להם, שליש לא יבינו וישעמם להם, ושליש יבינו ויהיו בקצב של המורה. הקושי הזה מתעצם עוד יותר במעבר לזום, כי יש הרבה יותר הסחות ותקלות טכניות, ובטח בשביל תלמידים עם קשיי קשב וריכוז. גם למורה קשה לנהל את הלמידה, לראות מה קורה עם התלמידים ולבדוק שהם אכן איתו. לכן לא הייתה ברירה אלא להוריד כמה שיותר מההוראה הפרונטלית המיושנת, ולאמץ דרך אחרת".

גם לתלמידים לא קל להתרגל לשינוי. "אנחנו מזהים ומבינים שגם התלמידים מופתעים מהאחריות שאנחנו מבקשים להטיל עליהם. לא אחת הם נזעקים ואומרים 'רגע, התפקיד של המורים הוא להעביר את הידע, ואני צריך רק לשבת ולהקשיב ולהביא בסוף ציונים. מה פתאום המורים דורשים ממני לעבוד?'. גם להם קשה לתפוס שמה שהם יצטרכו בעתיד זה לא את הידע שעבר כמו פעם מאחד לשני ולא הייתה דרך אחרת לצרוך אותו, ושכעת הם זקוקים למיומנויות אחרות – לרכוש ידע בעצמם, לדעת לברור מה נכון ומה לא, להפעיל חשיבה ביקורתית כלפי הידע ועוד".

בחודשיים האחרונים עיצבו מורי אמי"ת יחידות לימוד ארוכות ורב־תחומיות, המותאמות ללמידה עצמאית ומשמעותית. באמי"ת מכנים את היחידות הללו בשם "מסעות מא"ה" – ראשי תיבות של משמעותיים, ארוכים והוליסטיים.

"כשהתלמיד נכנס למרחב הלמידה הוא יודע מה הולך להיות בחודש הקרוב, לא רק בשיעור הקרוב", מרחיב רהט. "יש נושא ורעיון גדול ובתוכו תחנות שהוא מתקדם בהן בדרך, ובמסגרתן הוא לומד לבד ופוגש חברים וגם את המורה. הוא מבצע מטלות, כשהמורה יושב בבית ועוקב האם ומה עשה. המורה פוגש בבוקר את כל הילדים לעשר דקות, המפגש מוקלט ונשמר בחדר הכיתה הווירטואלי, ומשם הילדים עובדים והוא מלווה אותם. שמונים אחוז מהזמן הלמידה תהיה עצמאית ומונחית, כשהמורה תומך במי שזקוק לעזרה ומתעכב במסע".

הלמידה הווירטואלית מעניקה גם שפע אפשרויות חדשות להעשרה וגיוון, מסביר רהט, ומדגים זאת באמצעות לימודי האנגלית. "בכיתה עם 35 תלמידים קשה לתת לכל תלמיד זמן לדבר באנגלית ולהקשיב לו. יש גם מורכבות לשלב גורמים מהעולם האמיתי, כאשר הם נדרשים להגיע לבית הספר. בתוכנת טימס, לעומת זאת, ניתן לקיים מקטעי למידה של עשר דקות, בכל פעם עם ארבעה תלמידים, להקשיב לאנגלית שלהם ולקדמם. אפשר גם לשלב בשיעור קשישים דוברי אנגלית רהוטה, ואז יש בכיתה הוירטואלית 10 מורים ל־35 תלמידים. אם נחלק אותם לחדרים קטנים  וירטואליים,  הגענו לשיעור אידאלי באנגלית. בשיעורי היסטוריה אפשר לארח סבים וסבתות, שיספרו ממקור ראשון על התקופה המדוברת. מרצים ואורחים מכל מקום בארץ יכולים להשתתף וליצור יחד שיעור אחר, מעניין ורלוונטי".

מזום לטימס

לדברי ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת, ההתמודדות עם הקורונה היא רק דוגמה לאתגרי העידן הנוכחי, כאשר האוטומציה והכלכלה הגלובלית מצמצמות את הוודאות בשוק העבודה. "למרות כל הקשיים, ההתמודדות של התלמידים עם הלמידה מרחוק היא ההכנה הטובה ביותר לאתגרי המאה ה־21. לצד זאת, לכולנו יש אתגר יוצא מן הכלל לשמר את החינוך החברתי־ערכי ואת היזמות החברתית, וזו בהחלט משימה לא קלה בעידן הלמידה מרחוק".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/דני-רהט-צילום-עמי-ארליך-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/דני-רהט-צילום-עמי-ארליך-750x761.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/דני-רהט-צילום-עמי-ארליך-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 946px) 100vw, 946px" />

דני רהט, סמנכ"ל פדגוגיה: "הקורונה דורשת מאיתנו להיפטר מהרגלים ומסורות ישנות, ומכריחה את מערכת החינוך להבין שאי אפשר עוד להעביר שיעורים לאורך שעות כשהמורה עומד ומדבר והתלמידים יושבים ומקשיבים"

רוחמה ווגל, מנהלת אמי"ת "אורי" בנות במעלה־אדומים, נבחרה על ידי חברת מיקרוסופט למנהלת מצטיינת בתקופת הלמידה בעת הקורונה. סרט שהכינה עם תלמידותיה על הלמידה בימי הקורונה אומץ על ידי משרד החינוך כדוגמה להתמודדות נכונה עם הלמידה בעת הזו. היא אף הגתה עם תלמידותיה עבודה יוצאת דופן בנושאי יזמות, שבמסגרתה היא מפגישה אותן עם חברות הייטק מצליחות.

"זו הולכת להיות שנה שונה לחלוטין מכל מה שהכרנו, והיא תאתגר אותנו בכל תחום", היא אומרת. "בלי כנסים, בלי מסיבות, בלי פורומים גדולים של תלמידות ותוך שאני נדרשת לנהל מרחוק ומקרוב ביחד. בכל תחום שלא תביט יש אתגר, אבל אני בוחרת להתמודד ומאמינה שהמציאות הזו תהיה מפתח לשינויים גדולים ותקדם את הבנות באחריות, בלמידה וביכולת הטכנולוגית שלהן. השנה הזו תהיה שונה כמו בשיר של נעמי שמר, אבל גם היא חייבת להיות יפה. זו התפילה שלנו".

כיצד תיראה בפועל שנת הלימודים הבאה בתיכון שלך?

"אני מאמינה שבמהלך השנה הזו ניפרד לחלוטין מהזום. תוכנת הוידאו הזו נכנסה אמנם לכל תחום שדרש מפגשים קבוצתיים, אבל אנחנו מבקשים להטמיע, כמו בשאר בתי החינוך של אמי"ת, את פלטפורמת טימס". מרבית העבודה ברשת אמי"ת צפויה לעבור לסביבת העבודה של טימס שפיתחה חברת מיקרוסופט. כל החומרים, ובהם החלקים הפרונטליים, יהיו מוקלטים וזמינים לתלמיד בכל עת, והמורים ידעו מה נעשה במחברת הדיגיטלית של התלמיד.

"הזום מבקש לשמר את הלמידה הפרונטלית, אבל אנחנו לא רוצים בה יותר", מסבירה ווגל את פשר השינוי. "נראה בבית הספר את התלמידות שלנו, אבל אלו יהיו מפגשי קפסולות. אנחנו רוצים מסעות למידה שייצאו מבית הספר וימשיכו הביתה. גם אם תלמידה בבידוד או מאומתת לקורונה היא תמיד יכולה להשתלב, כי הלימודים הללו לא תלויי מקום.

רוחמה ווגל, מנהלת תיכון: "אני מאמינה שבמהלך השנה הזו ניפרד לחלוטין מהזום. הזום מבקש לשמר את הלמידה הפרונטלית, אבל אנחנו לא רוצים בה יותר. אנחנו רוצים מסעות למידה שייצאו מבית הספר וימשיכו הביתה"

"כשאנחנו מדברים על מסע למידה, זה יותר ממקום של חקר, סקרנות ולמידה עצמית, תוך מתן מקום להביע רגשות בעקבות מה שהתלמידה למדה וקראה. בנינו מתווה שבו כל תלמידה רואה את המורה אחת לשבועיים, ובמקביל להוראה בכיתה תלמידות אחרות לומדות מהבית, מה שמחייב את המורה ללמידה אחרת ולדאוג לכך שבכל מצב מי שבבית ומי שבכיתה ילמדו את אותם דברים. נכון, זו עבודה מאוד מאתגרת, וזה אומר שהמורות יעמידו בפני התלמידות גם יעדים אישיים ויכווינו אותם לאותה אחריות עצמית שאנחנו מבקשים מהן לגלות".

אחד היתרונות של צורת הלמידה החדשה, הוא גמישות רבה לתלמידים ולמורים. "יש תלמידים שיש להם הרבה אחים בבית ורק מחשב אחד או שניים, ויש מתבגרים שאוהבים לקום מאוחר ולעבוד בשעות הערב. בשיטת הלמידה הזאת כל תלמיד יכול גם להתאים את הדרך שנוחה לו", מסבירה פינקלשטיין.

הסידור הזה יהיה נוח גם למורה הצעיר, שלעיתים נדרש לנווט בין ילדיו שלו ובין אלה שבכיתה הפיזית או הווירטואלית: "כמו שיש גמישות לתלמידים מתי ללמוד כשמשבצים מערכת ושעות עבודה, אנחנו משתדלים מאוד לגלות גמישות גם למורים. שום דבר לא חייב להיות אחד לאחד כמו מערכת הלימודים טרום הקורונה".

לסיום מבקש מנכ"ל הרשת ד"ר אמנון אלדר להעביר מסר גם למורים. "המעבר לסביבת לימודים דיגיטלית ויצירת לומד עצמאי מאתגרים ומרגשים, אבל זה מחייב להשקיע יותר בכל תלמיד. להגביר ולהגדיל את שעות החינוך, ולהפוך את הקשר האישי למוקד החי של העשייה החינוכית. האתגר הגדול הוא להצליח להגיע אל התלמיד ולראות אותו גם בזמני הלמידה מרחוק".