https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/מילה-וגלגולה-750x234.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

הממונה פרופ' רוני גמזו הציג בפני קבינט הקורונה את "מודל הרמזור" אשר על פיו יוטלו מגבלות על ערים לפי שיעור תחלואה אזורי. ממילת הלעז פרויקטור כבר החלו אמצעי התקשורת להיגמל, אך הקבינט והמודל עדיין מככבים בראש המהדורות. הקבינט במקורו בצרפתית הוא חדר קטן (ומכאן גם הקבינה של המשאית); והמודל קשור למילה האנגלית mode, אופֶן, וכן למילה מוֹדָה (שתורגמה באותו אופן לאופנה), שפירושה אופן מיוחד שבו רגילים להתלבש וכדומה. אך ענייננו כאן אינו במילים לועזיות אלו, אלא ברמזור העברי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הקורונה הפכה את הקיץ של הרווקים לחורף מתמשך

– יפה בן דוד הייתה משכנעת, מרציאנו לא רצתה לשמוע

– עיראק: הפרת והחידקל בסכנת התייבשות 

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/פרופ-רוני-גמזו-צילום-משרד-הבריאות-750x455.jpeg 750w" sizes="(max-width: 940px) 100vw, 940px" />

הרמזור הוא הלחם של שתי מילים, רמז ואור, שכן הוא רומז ומסמן באמצעות האורות המתחלפים אימתי יש לנסוע ואימתי עוצרים. ומי חידש את הרמזור? רוצים רמז? ובכן, מחדש המילה הוא לא אחר משר התחבורה הראשון של ישראל, דוד רמז. רמז היה חבר בוועד הלשון בשנים שלפני קום המדינה, ותרם ללשוננו לא מעט מילים חדשות. הוא חידש למשל את הדחפור (גם הוא הלחם הפעלים לדחוף ולחפור), את המילים תעסוקה ומובטל, וכן את הימאות והשַׁיִט. ענייני התחבורה היו קרובים ללבו (המילה תחבורה במשמעה זה היא גם חידוש שלו), והוא חידש כמה וכמה מונחים מקצועיים בתחום. חלקם נקלטו ואומצו, למשל חד סטרי או אַשְׁרָה במקום ויזה, וחלקם נותרו בשולי הדרכים, למשל רִכְבּוֹן במקום אוטובוס או נוֹעֶה במקום טרמפיסט (מלשון נע ונד).

מנגנון אור אוטומטי

הרמזור הראשון בארץ נתלה על חוט חשמל בחיפה בשנת 1949. כך בישרה מודעה מטעם עיריית חיפה ומשטרת התנועה על החידוש שהפציע בשמי ארצנו: "אזרח נכבד! בימים הקרובים תוסדר התנועה בהצטלבות הרחובות הרצל, בלפור וביאליק ע"י מנגנון אור אוטומטי… נהג! הכר את סימני האור של המנגנון המכוון. לסימן אור בצבע אדום – עצור. לסימן אור בצבע צהוב – הִכון. לסימן אור בצבע ירוק – סע, עבור". בתחתית המודעה התבקשו התושבים לשתף פעולה למען הצלחת המיזם: "זכרו כי המנגנון האוטומטי הוא ניסיון ראשון בארץ, ובהצלחתו נזכה ליותר סדר וביטחון". ואכן, זמן קצר אחר תליית הרמזור הראשון בחיפה הותקן רמזור גם בתל אביב, ובזכות רמז קיבל מנגנון האור את שמו העברי רמזור.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _Light_Israel-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 800px) 100vw, 800px" />

הרמזור הוא חידוש נאה, אך הוא נבנה בתבניתו של חידוש מוקדם יותר, שאף הוא מלחים שתי מילים שהשנייה בהן היא אור. כך אפשר לקרוא למשל בעיתון "הארץ" משנת 1935, 14 שנה לפני שנדלק הרמזור הראשון: "האדון אלכסנדר מתל אביב הודיע שאלמונים גנבו מדירתו בשעת העדרו זרקור של ראינוע בשווי מאתיים לירות ארץ-ישראליות". הזרקור הוא כמובן פנס רב עוצמה הזורק את האור – ואף הראינוע המוזכר כאן (חידושו של אליעזר בן יהודה) מחבר למילה אחת שני יסודות – ראייה ותנועה. כשהתווסף הקול לסרטים נקרא מקום ההקרנה שמענוע, ועד מהרה הפך השמענוע לקולנוע, הקל יותר להגייה, והוא איתנו כבר כ-90 שנה.

ואף הזרקור לא היה המילה הראשונה המורכבת משתי מילים ובסופה אור, שכן קדם לו המגדלור. בשנת 1896, בספרו "שפת עבר – שפה חיה",  הציע ההיסטוריון ואיש הלשון יוסף קלוזנר לחדש מילים באמצעות הֶלְחֵם, והביא כדוגמה את המגדלור – מגדל אור. נאמן לשיטתו זו חידש קלוזנר אף את המילה קרנף, המאחדת את הקרן ואת האף.

הווה אומר, בעקבות המגדלור נולד הזרקור, ובתבניתו נבנה הרמזור – ומאוחר יותר חודשו על זו הדרך המקלור (סטיקלייט) והתקליטור, וכך מרבה העברית בעולמנו אור.

לטורים קודמים של "מילה וגלגולה" לחצו כאן

ד"ר יעקב עציון הוא חבר מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית

The post מאדום לירוק, מגמזו לקבינט – מה הרמזור מסמן לי? appeared first on מקור ראשון.