האם הבצורת חוזרת אחרי שנתיים גשומות? מודלים מקצועיים לחיזוי מזג האוויר מעריכים שכמויות המשקעים בישראל במחצית הראשונה של החורף הקרב, עד חודש ינואר, יהיו נמוכות מהממוצע. על פי התחזיות, באגן ההיקוות של הכנרת יימדדו גשמים מועטים במיוחד.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– טוב שמרידור התפטר, אבל המציאות שהוא מתאר מדאיגה

– מדוע פרופ' גמזו לא מצליח להשתלט על המגפה?

– איפוק או אובדן הרתעה: נער פלסטיני הביך את צה"ל

מאחורי ההערכה הלא מלבבת של התחזית ההידרו־מטאורולוגית העונתית לחורף 2020/21 עומד הסניף הישראלי של חברת קליימסל (Climacell), המפתחת טכנולוגיות לחיזוי מזג האוויר. לפי הערכתה, חודשי החורף הראשונים יושפעו מתופעת "לה־ניניה", המאופיינת במיעוט משקעים במזרח הים התיכון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 4_2020-07-27--750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"התמונה שעולה כעת מההדמיות שונה לחלוטין מבשנתיים האחרונות, שהיו ברוכות בגשמים, ודומה יותר לשנות הבצורת בין 2015 ל־2019", אומר ד"ר עמיר גבעתי מחברת קליימסל, מרצה בבית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל־אביב.

בחורף שעבר כמעט נפתח סכר דגניה כדי למנוע את הצפת העיר טבריה; בזכות הפחתת השאיבה בשנים האחרונות למינימום וזרימת הנחלים הגוברת זינק מפלס הכנרת, ובינואר הגיע לשיא של 9 ס"מ מתחת לקו האדום העליון. "זו הייתה שנה נדירה, וברור לנו שהיא חלק ממגמת ההקצנה אזור בעשורים האחרונים", אומר גבעתי. "שקלול ששת המודלים המובילים בעולם לחיזוי כמויות המשקעים בתקופה שבין אוקטובר 2020 לינואר 2021 מביא אותנו לתוצאה של כ־30 אחוזים מהממוצע".

לדבריו, המודלים של האיחוד האירופי, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה, לחיזוי המשקעים ומזג האוויר מתבססים על משוואות וסימולציות שמביאות בחשבון מדדים מהאטמוספירה ומהאוקיינוסים, וכן את כמות הקרח בקוטב בחודשי הקיץ.

"כשקר להם, בני האדם אוהבים להצטנף במקום ולא לזוז. כשחם, הפיזיקה והכימיה קובעות שגופים מתפשטים ואוויר זז ממקום למקום. לכן, כשמי האוקיינוס חמים, המשמעות היא שתהיה יותר תנועת עננים ומעבר אוויר ממקום למקום, ועל כן יותר אירועי גשם. לחלופין, כשהטמפרטורות באוקיינוס נמוכות מהממוצע, יש פחות תנועת אוויר ופחות משקעים וקור", מנסה גבעתי להסביר את התחזית. "כשמדברים על תופעות אקלים, ניכרות השפעות על אזורים נרחבים ומנוגדים על פני כדור הארץ. כך, כשהאוקיינוסים חמים אנחנו עדים לאירועי הוריקן קיצוניים כמו זה שהיכה אתמול בטקסס שבארה"ב".

מרכזי החיזוי הגדולים בארה"ב ובאירופה צופים שמיעוט המשקעים והטמפרטורות הגבוהות ישררו בכל האזור, כולל בקפריסין ובטורקיה. ההערכה היא שבחודשים הקרובים תרד הטמפרטורה של האוקיינוסים ונחווה עונת "לה־ניניה", ההפוכה ל"אל־ניניו" שבה טמפרטורות מי האוקיינוסים עולות. לשתי התופעות העולמיות הללו יש תוצאות אקלימיות נרחבות. "כשאנחנו מסתכלים על 50 השנים האחרונות במזרח הים התיכון, לא ראינו שום שנת לה־ניניה גשומה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01817_10_46-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עם זאת, לדבריו, קשה לדעת מה תהיה עוצמת התופעה, ועד כמה יפחתו המשקעים לעומת הממוצע הרב־שנתי. "בשלב המוקדם הזה אפשר לזהות מגמה לחצי הראשון של העונה, ואולי בסוף 2021 תהיה לנו הפתעה ונקבל עונה ברוכת גשמים. אבל בעת הזאת תמונת המצב עגומה".

תחזיות המודלים האלו לקראת החורף שעבר לא דייקו במיוחד: רובם חזו שנה גשומה פחות מהממוצע, אף בסופו של דבר זכינו לעבור את ממוצע המשקעים הרב־שנתי בכ־30 אחוזים. שניים מהמודלים בשנה שעברה חזו שנה גשומה מהממוצע, ואחד מהם הוא המודל הבריטי; כעת גם הוא מדווח על סיכוי של 80 אחוזים לחורף יבש וחם בחודשיו הראשונים.

לתחזיות מזג האוויר יש השפעה מעשית על ניהול משק המים בישראל. ב־17 בספטמבר, יום לפני ערב ראש השנה, צפויים בכירי משק המים בארץ לשבת על המדוכה ולקבוע את הקצאת המים לחקלאים בעונת החורף. אנשי "ועדת תפעול משק המים" שברשות המים יקבלו לידיהם את המודלים העדכניים, ויחליטו על פיהם. "תמיד יהיו לנו בישראל מים בבתים, הודות למתקני ההתפלה, אך הבעיה היא באספקת המים לחקלאות", מסביר מנהל רשות המים גיורא שחם.

כאשר החורף מתקדם, בשלהי דצמבר, מתכנסת הוועדה שוב ודנה בשינוי המכסות בהתאם למצב המשקעים עד אז ובהתחשב בתחזיות להמשך החורף. שחם, שנזהר לא לקבוע עמדה על סמך התחזיות לעת עתה, מודה שאפשר כבר לראות סימנים להשפעותיה של לה־ניניה.

התחזיות לא ישפיעו על היקף השאיבה מהכנרת: הכוונה היא לשאוב ממנה השנה כ־170 מיליון קוב. "אנחנו רוצים להחליף בכנרת כמה שיותר מים, כי כך תושבח איכותם", אומר שחם. "הימה הגיעה למדדי איכות המים הגבוהים ביותר בשלושים השנים האחרונות בעקבות שני החורפים האלה, ואנחנו רוצים לעשות כל מאמץ כדי לשמר זאת. לכן בתוך שנתיים־שלוש נתחיל להזרים מים ב'מוביל ההפוך' כדי לשמור על תחלופת המים".

לפי נתוני רשות המים, מפלס הכנרת ירד משיא החורף ב־64 ס"מ, ונמצא כעת 73 ס"מ מתחת לקו האדום העליון. במהלך חודש יולי פחתה השפיעה במעיינות הדן והבניאס, אך הספיקה בנחל הדן עדיין גבוהה מהספיקה הממוצעת לתקופה זו.

The post והרי התחזית: חורף שחון, לפחות בהתחלה appeared first on מקור ראשון.