זה למעלה מחודש שהחוק לאיסור צריכת זנות תלוי באוויר. אחרי שנה וחצי שהוקצבו להכנת השטח, החוק הדרמטי היה אמור להיכנס לתוקף בחודש יולי, בתקווה שיחולל שינוי ראשוני ומהפכני בתופעת הזנות בישראל. אלא שהשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ניצב בשער ומסרב לחתום על הצו המסמיך את השוטרים לאכוף את החוק, בטענה שאין עדיין מענה שיקומי וטיפולי מספק עבור האוכלוסייה בזנות, כפי שמתחייב בהחלטת הממשלה הנלווית לחוק.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– משיריה ובדמותה – מתחם פעילות לזכרה של אורי אנסבכר

– בחירות אזוריות: הפיתרון למלחמת השבטים

– סיכום הביקור ההיסטורי באבו-דאבי

במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, שהוביל לחקיקת החוק, מתרעמים על גישתו של אוחנה ובשבוע שעבר עתרו נגדו לבג"ץ. "זה לא בסמכות השר לביטחון הפנים לקבוע אם יש או אין מספיק מסגרות שיקום", אומרת עו"ד איילת דיין, מנהלת שותפה במטה. "הוא כל הזמן מדבר על הפרדת רשויות ועל זה שבג"ץ רומס את הכנסת, וזה מה שהוא בעצמו עושה עכשיו – פוגע בהחלטה של הכנסת בלי להתבלבל. הוא משתמש בסמכות פרוצדורלית בירוקרטית כדי לרוקן מתוכן ולעקוף חוק של הכנסת שעבר בשלוש קריאות בלי מתנגדים. בינתיים נשמע שגם היועץ המשפטי לממשלה סבור כמונו. הם הודיעו שזה שהוא לא חותם, גובל באי־סבירות קיצונית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/09/צילום-יעל-תמרי-16.08.2018-750x563.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אם השר אוחנה חושב שדברים דורשים תיקון, אז בבקשה – שיביא תוכנית מפורטת. אבל להגיד שלא תחתום עד שיהיו מספיק מענים זו אמירה כמעט בלתי אפשרית, כי אף פעם המצב בשטח לא יהיה מושלם", סבורה ח"כ לשעבר שולי מועלם, שקידמה את החוק יחד עם זהבה גלאון ומשמשת כיום יו"ר קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות. "לא שמענו מעולם את אמיר אוחנה מתבטא בנושא קודם לכן. הוא מעולם לא השתתף בדיונים על החוק, לא ישב לא איתי ולא עם אף אחת מיוזמות החוק".

לעצור את הדלת המסתובבת

החוק המדובר, שאושר בשלהי 2018, קובע לראשונה שצריכת זנות היא מעשה אסור ומאפשר למשטרה להטיל קנסות על הצרכנים. במקביל אושרה תוכנית להקמת מסגרות שיקומיות ושורה של מענים עבור אותן נשים, בתקציב של 90 מיליון שקלים על פני שלוש שנים. בעת אישור החוק נקבע כי כניסתו לתוקף תתקיים רק לאחר שנה וחצי, וזאת במטרה לאפשר "היערכות והתאמה" של מערך ליווי ותמיכה לנשים העוסקות בזנות, לצד הכשרת השוטרים שיאכפו את העבירה. לפי נתונים שפרסמו משרדי הרווחה וביטחון הפנים ב־2016, תעשיית הזנות כוללת כ־12 אלף בני אדם, זאת בנוסף לכמה אלפי קטינים וקטינות על פי הערכות חלק מהארגונים.

אלא שבפועל מרבית התוכניות טרם יצאו לדרך, והדבר בא לידי ביטוי גם בשימוש החלקי מאוד בתקציבים שניתנו לשם כך: למרות שהוקצו 30 מיליון שקלים לשנת 2019 נוצלו כתשעה מיליון שקלים בלבד, והיתר הוחזר למשרד האוצר. בין התוכניות שיצאו אל הפועל ניתן למנות מסגרות לטיפול בנשים בזנות ובקטינים, מעני גמילה מסמים, הסברה מניעתית לנוער וצעירים בסיכון, ואף גמילה למכורים לצריכת זנות. לאחר שאף גוף לא ניגש למכרז מקיף שפרסם משרד העבודה והרווחה להפעלת תוכניות לאוכלוסיות במעגל הזנות, בסך 16 מיליון שקלים, מתכוונים במשרד לגבש מכרז חדש שיכלול מרכזים להלנות חירום, הוסטלים, מרכזי יום וערב ודירות מעבר.

עד שכל זה יקרה, טוען אוחנה, וכל עוד אין אלטרנטיבה מספקת – השטח איננו בשל ליישום החוק.

עו"ד דיין מודה כי המענה השיקומי טעון שיפור, אך מבקשת לראות את התמונה במלואה. "נכון שלא כל הסעיפים בהחלטת הממשלה יושמו, אבל הרבה מאוד מהם כבר מתרחשים בשטח או נמצאים לקראת הפעלה". בינתיים, היא אומרת, אי־מימוש החוק גורם נזק למאבק בתופעה. "צריך להבין שהאכיפה והשיקום שלובים זה בזה. האכיפה דוחפת את הנשים להגיע לשיקום כי היא מורידה את צריכת הזנות, ולכן ברגע שהשר לא חותם, החוק הופך להיות אות מתה. הוא פשוט נותן פרס לזנאים, שיודעים שהם יכולים להמשיך לצרוך זנות כי אף אחד לא אוכף את זה. אם הוא רוצה להילחם בזנות, אז בבקשה, בתור השר לביטחון פנים הוא יכול לנקוט בכל כך הרבה צעדים: להגביר אכיפה נגד סרסורים וסוחרים, או לאכוף כמו שצריך את עבירת צריכת זנות מקטין, שכבר נמצאת שנים בספר החוקים".

דנה לוי, שורדת זנות: "הטיעון שהאכיפה מתעכבת כי 'אין מספיק מענים' הוא תירוץ. אין שום קריטריון ל'מספיק מענים', וזו לא סיבה לא לשים קץ לפרקטיקה של אלימות"

על פי החוק, שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות כי צרכן הזנות יוכל להמיר את הקנס בהצטרפות למסלול טיפולי־שיקומי. אך כאשר כיהן כשר המשפטים, השר אוחנה דחה את הטיפול בעניין. "אני לא מצליחה להבין איך אוחנה, שלא חתם על תקנות חלופת קנס, מרשה לעצמו לשלוח מכתב לשר המשפטים הנוכחי ניסנקורן ולנזוף בו על שהוא מאשר את החוק ללא התקנות", תוקפת שולי מועלם. "חצי שנה היית שר המשפטים, התקנות היו מונחות על השולחן שלך! שלא נטעה, אף פעם לא יהיה סוף לתהליך השיקום הזה, כי כל הזמן יבואו עוד נשים ועוד גברים ועוד טרנסיות ועוד בני נוער, ויצטרכו עוד מענים ממוקדים. תהליך השיקום חייב לדייק את עצמו, אבל זה צריך להיעשות תוך כדי יישום החוק".

"החוק היווה תפנית חברתית חשובה מאוד – לקיחת אחריות ממשלתית על אחת התופעות הקשות", אומרת נועה מבורך, מנהלת שותפה בקואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות. "מצער לראות משרדי ממשלה שלא מודעים למצב בשטח ומעדיפים להמשיך ולחכות עד שהכול יהיה מוכן. הזמן הוא קריטי, ואנו שומעים בלי סוף על עוד נפגעות ונפגעים. צריך להתחיל את איסור הצריכה כמה שיותר מהר, ולהמשיך להקצות את תקציבי השיקום לטובת אוכלוסיית הזנות. ההשפעה של החוק על החברה אדירה, וכל עיכוב פוגם באחריות של כולנו".

דנה לוי, שורדת זנות שתומכת בחוק, חוששת גם היא שדחייתו תוביל לביטולו, ורואה בכך צעד הרסני. "ביקוש לזנות בהכרח יוצר היצע של זנות. בין מאות נשים שדיברתי איתן, מעטות מאוד סיפרו שעשו את הצעד של פנייה לזנות מיוזמתן. כמעט בכל המקרים מישהו משך אותה לשם: הסרסור, הזנאי הראשון שהציע לה כסף או שווה ערך, בן זוג או בן משפחה נצלן וחמדן, גורם פשע".

לדבריה, "איסור על צריכת הזנות, בנוסף להצדקה המוסרית שלו, הוא גם יעיל בהקטנת צריכת הזנות. הטיעון שהאכיפה מתעכבת כי 'אין מספיק מענים' הוא יותר תירוץ מסיבה אמיתית. אין שום קריטריון ל'מספיק מענים', אין אפילו הסכמה לגבי מהו 'מענה רלוונטי'. זו לא סיבה לא לשים קץ לפרקטיקה של אלימות. אנחנו מדברות כל הזמן על מחסור בפתרונות לקורבנות האלימות במשפחה, אבל לא נכשיר אלימות במשפחה בגלל זה. כל יום נכנסות לזנות נשים ונערות חדשות, וגם עליהן נגיד עוד כמה שנים ש'אין מספיק שיקום עבורן'. הדלת המסתובבת חייבת לעצור".

מציאות מחריפה בקורונה

הוויכוח בנושא איננו מתנהל רק בין מקַדמות החוק לאוחנה שבולם את יישומו, אלא מתקיים גם בשטח. בין הארגונים והפעילים בתחום שוררים חילוקי דעות מהותיים בנוגע לחוק וסביב השאלה מהי הדרך הנכונה לסייע לאוכלוסייה המדוברת. מלבד ארגוני הקהילה הגאה, שנאבקים בחוק בטענה שלא ניתן בו מענה מדויק עבור הטרנסג'נדרים, גופים שונים מביעים חשש מכך שיישום מיידי, ללא מענה שיקומי הולם ומקביל, עלול לדרדר עוד את מצבן של הנשים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01912_15_52-7-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בולט בהקשר זה ארגון ארגמן, שהוקם לפני כשנתיים בתקופה שבה אושר החוק לאיסור צריכת זנות, וכיום מניף את דגל המאבק בו. מדובר בהתארגנות עצמאית של נשים שורדות זנות, לצד כאלה שפועלות במעגל הזנות כיום. בנייר עמדה שגיבשו, יחד עם ארגוני סיוע נוספים, הן מבקשות לדחות את יישום החוק בשנתיים לפחות.

"בחודשים האחרונים, סביב גיבוש נוהלי האכיפה והמשמעויות של יישום החוק, גילינו באופן לא מפתיע בכלל שלאף אחד אין מושג מה הולכים לעשות", אומרת גל אמת, דוברת הארגון ושורדת זנות בעצמה. "החלטת הממשלה הזו נצבעה עד רמת הפסיק מבחינת ההתניות שלה, אבל בפועל כשאנחנו מחפשות תשובות על איך זה הולך בדיוק להיראות, לאף גורם אין תשובה".

לגל אמת חשוב להדגיש כי אף שהיא וחברותיה התנגדו לחוק, כל עוד הוא כאן הן מבקשות לפחות שהמדינה תשקיע באלטרנטיבות כפי שהתחייבה. "זעקנו בכל דרך אפשרית נגד החוק, אבל אם בכל זאת החלטתם להעביר חוק כזה – הוא צריך להיעשות אחרת. התקציבים לא בדיוק הגיעו, המכרזים עוד לא יצאו. את האמירה המוסרית על החברה הנורמטיבית שרוצים לכונן כולם יודעים לדקלם היטב, אבל מכאן ועד איך אנחנו באמת מסייעים לעובדים ולעובדות, קיים פער מאוד גדול בשטח".

במסגרת החלטת הממשלה מוזכר מתן סל שיקום גמיש הכולל מענק חד פעמי בסך עשרת אלפים שקלים, אך לטענת אמת, רבות מהנשים יתקשו לקבלו בשל התנאים הנדרשים. "למשל נשים שצורכות סמים לא יכולות לקבל אותו, ונשים שכבר מקבלות קצבה או סיוע בשכר דירה במשרד השיכון הן האחרונות בסדר העדיפויות. השיקום הוא החלק המשמעותי בחוק וכך הוא גם הוצג, אבל מה שקורה כרגע בפועל הוא שבקושי יש תקציבים, וגם הם מותנים ברשימה כל כך פוגענית של תנאים וקריטריונים, שבעצם לא באמת מייצרים פתרון עבור יותר ממאה־מאתיים נשים, שגם כך מסתייעות בארגוני סיוע כאלה ואחרים וכבר נמצאות בתהליך יציאה".

גל אמת, דוברת "ארגמן" ושורדת זנות: "התקציבים לא הגיעו, המכרזים לא יצאו. זעקנו בכל דרך נגד החוק, אבל אם בכל זאת העברתם אותו – זה צריך להיעשות אחרת"

דרישה נוספת של הארגון היא להכליל בהחלטת הממשלה גם מחיקת רישומים פליליים של עבירות הנלוות לזנות, כמו התערטלות בציבור, הפרעה לסדר הציבורי, אחזקת מקום לצורך זנות ועוד. "ניסית פעם להתקבל לעבודה עם רישום פלילי? כשגם ככה שוק העבודה מוצף בגלל הקורונה, מה הסיכוי שיקבלו את הנשים הללו? כשעוצרים להן את הפרנסה, חייבים להבין את המצב", טוענת אמת.

משבר הקורונה, אומרת אמת, הוא סיבה נוספת לדחות את החוק ולהתאימו למצב החדש. "כמו בכל האוכלוסייה, הקורונה דרדרה מאוד את המצב הכלכלי של רבות. כרגע יש נשים שחיות ביותר דוחק, והזנות מבחינתן היא פתרון נגיש. אז גם אם אידיאולוגית אתה מגיע מהכיוון שזנות זה דבר רע – זו לא הדרך. כשאתם באים ולוקחים את הפתרון היחיד שיש לאדם מסוים ברגע נתון לדאוג לעצמו, לא באמת עזרתם לו".

טל חמווי־גרנות, מנהלת "המכללה", בית ספר חברתי לנשים המעוניינות לחזור למעגל העבודה, מעידה גם היא על מצוקה הולכת וגוברת בקרב האוכלוסייה המדוברת. "המציאות, שהייתה קשה גם עד היום, מחריפה מאוד בגלל הקורונה. בקרב התלמידות שלנו, כולן חייבות עזרה גדולה מאוד באוכל. ברור שאני רוצה לגדל ילדות בעולם שהזנות היא לא אופציה, אבל כרגע אני לא רואה שהמדינה נערכה מספיק להחלת החוק. הארגונים הפרטיים כמונו קורסים כי התורמים הולכים ומצטמצמים, והשירותים של המדינה לא נותנים עדיין מענה מספק. המצוקה גדלה, אבל המענים לא גדלו. נכון להיום יש רק 200 סלי שיקום גמישים, את יודעת כמה פניות יש לזה? גם לגבי פרנסה, גם ככה אני בקושי מוצאת עבודה לנשים שיוצאות מהזנות, אז אני מעדיפה שרגע, תחכו. תראו קודם שיש מספיק מענים מותאמים".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/09/איילת-דיין-צילום-באדיבות-המצולמת-150x150.jpeg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/09/איילת-דיין-צילום-באדיבות-המצולמת-75x75.jpeg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/09/איילת-דיין-צילום-באדיבות-המצולמת-90x90.jpeg 90w" sizes="(max-width: 510px) 100vw, 510px" />

דור מדבר

גם בעיני רעות גיא, מנהלת תחום קצה ונערות בעל"ם, עמותה לנוער במצבי סיכון, המציאות מורכבת מכדי להחיל את החוק מיידית. "במקום הערכי והמוסרי, חשוב להגיד שאסור לקנות אף אחת בכסף. לצד זה, ברמה הפרקטית היומיומית, ההישרדותית – צריך פתרון. אי־אפשר רק לנפנף בהצהרות ולא לתת מענה. האקטיביסטיות של החוק אומרות בפירוש שיש דור מדבר, והוא יצטרך לשלם את המחיר על היעדר התשתיות בישראל, אבל זה חייב להיעשות בשם האמירה המוסרית ועתיד בנותינו. מצטערת, אני לא מקבלת את הטענה הזו. אני חושבת שהנשים בזנות סבלו מספיק, והן לא צריכות להיות עכשיו דור מדבר של הממסד פה. זה לא הוגן. אי־אפשר להתקדם עם חקיקה בלי שיש לה יישום תשתיות, בלי שמבינים כמה זמן לוקח להקים מסגרת, וכמה זמן לוקח לרכוש את אמון הנשים הללו. רוב המענים בכלל לא קמו עדיין. מה שיש זה קצה הקרחון, אז אני לא יודעת איך הולכים להדביק את הפער הזה".

גיא מנהלת תשע מסגרות ברחבי הארץ המיועדות לצעירים מגיל 13 ועד 26. לדבריה, במהלך השנים פגשה כ־900 אנשים במעגל הזנות, ממנעד רחב מאוד. "אנשים שעומדים מחוץ לעולם הזה ודנים אם זה מוסרי, לא מבינים מה זה אומר שאין לך עורף משפחתי או קהילתי. שלא מעסיקים אותך בשום מקום ולא נותנים לך צ'אנס. הזנות מספקת כסף מיידי, אבל מעבר להיבטים החומריים יש גם צדדים רגשיים של דימוי עצמי, ערך, שליטה. לכן לא הייתי משתמשת במושגי שיקום, אלא באופציות. כשאני ניגשת לנערה או צעירה ברחוב ואומרת לה 'עד היום הייתה לך אופציה גרועה', אני חייבת לתת לה אופציה רלוונטית שמתכתבת עם הצרכים שלה".

אחת הטענות שחוזרים ומעלים בארגון ארגמן היא שהחוק גובש ללא דיאלוג מעמיק ומגוון דיו עם האנשים שעליהם הוא משפיע. דחייה של יישומו, טוענת אמת, נחוצה גם לשם כך. "מה שאנחנו מבקשות זה בואו שנייה ננהל דיאלוג, נראה לכם את החיים שלנו. לפני שאתם רצים לפתור את הבעיה, בואו נגדיר אותה. אף אחת מעובדות המין שמתנגדות לחוק הזה, היא לא אישה שלא אכפת לה מאחרות. המטרה החברתית שלנו היא לצמצם מעגלי מצוקה ופגיעה. אם אנחנו מתייחסות לסוגיית הזנות כאל מרתון כזה שעל כל אישה שאצליח להוציא מהמעגל אקבל מדבקה נוצצת, זו בעיה גדולה. אי־אפשר להקריב אף אישה בשביל שום מסר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 599116747900-150x150.jpeg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... e1599116747900-75x75.jpeg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... e1599116747900-90x90.jpeg 90w" sizes="(max-width: 379px) 100vw, 379px" />

"לאורך כל הדיונים תמיד היו נשים בזנות ושורדות זנות, וכל ארגוני השיקום והסיוע", מסתייגת עו"ד דיין מהתיאור של גל אמת. "אבל אני בהחלט חושבת שצריך לשמוע אותן יותר. כולנו צריכים לדעת לנהל את השיח הזה בצורה יותר מכילה ומורכבת ולשמוע את כל הדעות. אבל צריך לזכור שבסוף המטרה היא לא תמיד אותה מטרה. ארגון ארגמן רוצה לבטל את החוק וזו אידאולוגיה לגיטימית, פשוט לא האידיאולוגיה שמדינת ישראל בחרה. צריך להקשיב להן ולשמוע אותן, אבל גם לא להיגרר לביטול של החוק".

"הדחייה היא רק תירוץ, אם אתן נגד החוק, אז מה תיתן לכן דחייה בשנתיים? מי שבעד החוק רוצה שהוא ייכנס לתוקף ולעבוד הכי חזק על מענים", טוענת מועלם. "כשמדברים על היעדר תקציבים ושטח לא מוכן, צריך לזכור שלפני התקציב שהעברנו עם החוק לא היה שקל לטיפול בתופעה הזו. מדובר בתקציב חדש לגמרי. לצד זה, בוודאי שגם זה לא מספיק ויש עוד הרבה מה לעשות".

"צריך להבין, זה לא סוף פסוק וזה לא שמחר מתחילים את האכיפה וזהו, אין יותר זנות בישראל וכל הנשים באות לשיקום", מסכמת דיין. "זה תהליך ארוך שלוקח עשרות שנים, ובמהלכו גם יתאימו את המענים, יראו את הצרכים המשתנים, יבנו את זה מחדש. אבל אם לא נתחיל, לעולם לא נסיים את הדרך הזו. כל עוד צריכת הזנות חוקית או לא נאכפת, אז הסרסורים ימשיכו. חייבים לקטוע את המעגל הזה".

שיח בנושא החוק לאיסור צריכת זנות ייערך ב־13.9 בשידור חי באתר מקור ראשון ובדף הפייסבוק, בשיתוף קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות

The post אוחנה לא חותם, והחוק לאיסור צריכת זנות לא נאכף appeared first on מקור ראשון.