משבר הקורונה המיט עלינו אתגרים כלכליים קשים. הביטחון התעסוקתי נפגע, ההכנסות יורדות והטלטלות בשווקי ההון משפיעות גם על החסכונות שלנו. מעבר לחובת המדינה וקברניטיה לדאוג לאזרחים ולתמוך בהם, לכל אחד מאתנו יש אפשרות להקל במעט את מצבו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הסגר מתהדק: אלו ההחמרות הצפויות ממחר עד אחרי החגים

– אור השמש מחטא: להחליף את התפיסה החברתית בימין

– כשנגיף הקורונה נתקל בנגיף האנטישמיות

עוד לפני הקורונה הרבינו להתלונן על הנטל הכלכלי וההוצאות הכבדות, אך בפועל לא רבים באמת עשו מאמץ כדי לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי העומד לרשותם. מסתבר שיש לא מעט דברים שאפשר לעשות באמצעות מספר פעולות פשוטות, קטנות, אבל מאוד אפקטיביות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ck_672163609--750x497.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עם כל הכבוד להוזלה של כמה שקלים בקניית מוצר בסופר, יש תחומים ששווים הרבה יותר כסף ורבים פשוט מתעלמים מהם, אם מחוסר ידיעה, מחוסר זמן, מעצלות או מכל סיבה אחרת. דווקא המשבר הנוכחי הוא הזדמנות "לעשות תשובה" בעניין הזה ולהכניס עוד קצת כסף לחשבון הבנק.

 המשימה: להוזיל את הריבית

משקי הבית בישראל חייבים למוסדות הפיננסיים ובעיקר לבנקים, 600 מיליארד שקל. מתוכם כ-394 מיליארד שקל הם הלוואות לדיור ושאר הכספים הם לרוב מה שמכונה "אשראי צרכני".

הגדלת התחייבויות זה רעיון מאוד לא מוצלח בכל הקשור להתנהלות כלכלית. אבל גם אם נניח שלפעמים אין ברירה, תעשו לעצמכם טובה ואל תתפתו לפרסומת הראשונה שנתקלתם בה. השוו לפחות בין 3-4 הצעות – מהבנק שלכם ומחוצה לו.

מומלץ במיוחד לבדוק מה הריבית על ההלוואה שמציעה קופת הגמל או קרן ההשתלמות שלכם שלרוב תהיה זולה מכל הצעה אחרת ואולי אף יתמזל מזלכם ותצליחו להשיג הלוואה ללא ריבית ממקום העבודה, מהמשפחה או מארגונים ומעמותות המתמחים בכך.

אחרי העלייה בריבית המשכנתאות בתחילת משבר הקורונה, בחודשים האחרונים ניכרת דווקא מגמת ירידה בריבית, בעיקר במסלולי הריבית הלא צמודה. לאלו שלקחו הלוואות בריבית גבוה יותר בהחלט שווה כעת לבדוק כדאיות של מיחזור המשכנתא. לעיתים, מדובר בחיסכון שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים ויותר, לאורך השנים. חשוב להדגיש שהמשבר הבריאותי-כלכלי המטלטל עשוי לשנות שוב את מגמות הריבית, ויש לבחון את מחזור המשכנתא, תוך שקלול העלויות הנלוות לכך.

חיסכון בתשלומי הביטוח

בכל אחד מסוגי הביטוח מומלץ מאוד להשוות מחירים ולהתמקח. בדיקה מהירה תוכיח לכם כי קיים פער של עשרות אחוזים בכל סוגי הביטוחים. בבחירת ביטוח ניתן להיעזר במחשבונים של משרד האוצר, אך יש לדעת כי גם המחירים המופיעים בהם אינם סופיים ומיקוח יכול להוזיל את המחיר.

שינויים שחלו בשנתיים-שלוש האחרונות בענף הרכב למשל, כניסתם של חברות ביטוח חדשות, שעיקר מכירותיהם נעשות באופן מקוון, הביאה להוזלת מחירים והגברת התחרותיות בביטוחים המקיפים לרכב.

זו הזדמנות לבדוק האם יש לכם כפל ביטוחים. אתר הר הביטוח של רשות שוק ההון מאפשר קבלת פירוט של כל הפוליסות אותן אתם מחזיקים וכך תוכלו לבדוק אילו ביטוחים יש לכם. עשרות אלפי מבוטחים מחזיקים בביטוח מיותר וכפול. בחלק מהמקרים מדובר במצב שבו במקרה של אירוע ביטוחי, הם יקבלו בכל מקרה תשלום רק ממבטח אחד, למרות ששילמו עבור שתי פוליסות נפרדות. במקרים אחרים מדובר בפוליסות זהות שאמנם במקרה של אירוע מזכה, ניתן יהיה לקבל תגמול משתיהן, אך למעשה מדובר בכיסוי כפול ולא נצרך.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ck_1681995880-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

גם אם אתם מקפידים לא לרכוש ביטוח מיותר, מסתבר שאת אלו שיש לנו, אנחנו לא תמיד מממשים ולא מקפידים לבקש את הפיצוי המגיע. דוחות חברות הביטוח מראים שעל כל 100 שקלים שאנשים משלמים עבור ביטוחי הוצאות רפואיות וביטוח דירה למשל, כ- 60-50 שקלים נשארים בחברת הביטוח. למצב הזה אפשר לתת כמה הסברים – כגון שחברת הביטוח לא משלמת מספיק תביעות למרות הפניות שהיא מקבלת, או שדמי הביטוח שאנו משלמים גבוהים מדי, ואולי הסבר נוסף הוא שכנראה רבים מאלו שהיו זכאים לקבל פיצוי – פשוט לא הגישו בכלל בקשה כזו והשאירו את הכסף בקופת הביטוח.

לכ-70% מהישראלים יש ביטוח משלים בקופת החולים, לכ-50% מאיתנו יש ביטוח בריאות פרטי, ויותר מ-50% מהציבור מחזיק בביטוח דירה. האם במקרה ונדרשתם להוצאה כספית בתחום הבריאות למשל – תקפידו לבקש החזר מהקופה או מהביטוח הפרטי? לא פעם חברות הביטוח מערימות קשיים ומנסות להתנער מחובתן לשלם, אך האם הגשתם בכלל בקשה ומסרתם את הניירת הנדרשת?

חבל. נצלו את הזכאות שיש לכם וזכרו שקיימת תקופת התיישנות של 3 שנים מעת התרחשות האירוע ועד הגשת התביעה.

מגיע לכם, לא תיקחו?

רשות המסים גובה מדי שנה מיליארדי שקלים בייתר, בעיקר מציבור השכירים, אולם רק כ-30% מהשכירים בישראל מנצלים את מלוא הטבות המס המגיעות להם ומקבלים החזר.

אם עבדתם רק חלק מהשנה, עבדתם אצל יותר ממעסיק אחד, נתתם תרומה לעמותה מוכרת לצרכי מס, נולדו לכם ילדים ולא עדכנתם את המעסיק או שאתם עומדים בקריטריונים אחרים המזכים אתכם בהטבה שלא ניצלתם – הגיע הזמן לבקש החזרי מס ולקבל את הכסף חזרה.

ניתן להגיש בקשה להחזר עד 6 שנים אחורה, וניתן להיעזר ביועץ מס שיעשה עבורכם את העבודה תמורת אחוז מסויים מסך ההחזר שתקבלו.

אגב, הפרטים שלכם מעודכנים אצל המעביד? אתם עובדים כבר אצל אותו מעסיק במשך שנים, אך האם טרחתם לעדכן את מחלקת השכר במקום עבודתכם בשינויים שחלו אצלכם? נישואים, גירושים, ילדים שנולדו, שינוי מקום מגורים ועוד. לשינויים הללו יש השפעה על גובה המס שמנוכה מהשכר שלכם.

שליטה על הכסף שלכם

מתי לאחרונה בדקתם מה קורה בקרן הפנסיה שלכם? אצל רובנו מדובר כנראה בסכום הכסף הגדול ביותר שנצבור אי פעם, אבל בפועל, לא רבים מתעניינים בחיסכון שלהם.

יש כמה שאלות שחשוב שתשאלו את עצמכם: האם קיבלתם את ההוזלה שהובטחה לכם בדמי הניהול, או שבחנתם ברצינות מעבר לאחת מארבע קרנות הפנסיה המוזלות? האם המעסיק מפקיד לכם כספים לחיסכון כמו שצריך מדי חודש? האם הכיסויים הביטוחים שמעניקה קרן הפנסיה כגון כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה או חלילה למקרה מוות מעודכנים ומותאמים למצבכם המשפחתי? האם הכסף שלכם מושקע במסלול השקעות מתאים?

לכל אחד מהשאלות הללו יש השלכות כספיות גדולות שישפיעו על הכיס שלכם, ואם התשובה לאחת מהשאלות היא "לא", כדאי שתטפלו בזה בהקדם.

כיום, חברות הפנסיה מאפשרות גישה לאזור האישי באתר שלהן. מומלץ מאוד להירשם, להיכנס לאתר ולעקוב אחרי החיסכון שלכם. לרוב, הנתונים מוצגים בצורה ידידותית, בהירה ונוחה.

מתי פעם אחרונה עברתם על פירוט חשבון העו"ש והרכישות בכרטיס האשראי שלכם? נכון, למי יש זמן וכוח לעשות את זה, אבל תכל'ס, מדובר בכ-10 דקות בחודש ואף פחות.

כיום בשלל האפליקציות הפיננסיות, המידע נגיש, זמין ובהיר. אתם עשויים לגלות "הפתעות" כגון חיובים שגויים או שירותים שאתם משלמים עליהם וכלל אינכם זקוקים להם. כדאי לטפל בדברים האלה בזמן.

רבים מנהלים תיק השקעות בבנק, בין אם בביצוע עצמי של פעולות ובין באמצעות יועץ ההשקעות בסניף. דווקא במהלך משבר הקורונה גדלה כמות המשקיעים והיקפי הכספים שהם מנהלים. כדאי לדעת שגם בביצוע פעולות באופן "מוזל" באינטרנט, עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך בבנקים יקרות הרבה יותר מאשר העמלות המוצעות על ידי חלק מבתי ההשקעות. כך גם לגבי עמלות נוספות. מדי שנה מכניסים הבנקים לקופתם כ-3 מיליארד שקל מעמלות בגין פעולות הקשורות בניירות ערך.

ניתן לחסוך גם בעמלת ניהול תיק ניירות ערך שנגבית בבנקים על עצם העובדה שאתם מחזיקים בניירות ערך, בלי קשר לפעולות שביצעתם. עמלה זו נעה בבנקים סביב 0.3%-0.6% לשנה מסך תיק ההשקעות – כלומר, אם יש לכם 100 אלף שקל תשלמו 300-600 שקל בשנה. בבתי ההשקעות העמלה הזו נעה סביב 20 שקלים בחודש וכ-240 שקלים לשנה, וברוב המקרים תוכלו לקבל הנחה בהתאם לפעילות שלכם.

האמת, לא צריך בהכרח לעבור מהבנק כדי להוזיל עלויות. לעיתים עצם ה"איום" בהעברת תיק ההשקעות והתמקחות עם הבנק שלכם, יכולה להניב תנאים טובים יותר מאלו שאתם מקבלים היום.

בכל מקרה, אם החלטתם לבצע פעולות בתיק ניירות הערך שלכם מחוץ לבנק, חשוב שתבדקו היטב את התנאים, וכן שמדובר בגוף פיננסי מוכר וידוע.

בהקשר זה חשוב להזכיר כי יש להיזהר מכל מיני חברות עם הצעות "מבטיחות" ולזכור שהשקעה בשוק ההון כרוכה בסיכונים, במיוחד ברקע הטלטלות החדות שגורם המשבר העולמי.

The post כך תפסיקו להיות הפראיירים של חברות הביטוח והבנקים appeared first on מקור ראשון.