שיחת הטלפון ביום חמישי 23 במרץ, בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנכ"ל משרד הבריאות דאז משה בר־סימן טוב וראש המל"ל מאיר בן־שבת לבין פרופ' דן אדרקה, בכיר בבית החולים "שיבא" תל־השומר – הביאה במידה רבה לתפנית בהתמודדות מול נגיף הקורונה שהחל אז להתפרץ בישראל.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– איך ניצחה הקהילה היהודית בשיקגו את הקורונה

– מדינה על הקצה: כשהפוליטיקאים מלבים את אש הקצוות

– "הקורונה דורשת מאיתנו יותר": נוער בסיכון בצל המגפה

בזמן שבארגון הבריאות העולמי הפצירו באומות העולם כי אין המלצה או צורך בשימוש במסכות פנים לאזרחי המדינות, אדרקה סבר אחרת, וביקש להציג את עמדותיו בפני ראש הממשלה נתניהו. "הסברתי לו שחייבים להורות על עטיית מסכות על האף והפה לכלל האזרחים, ולא להסתפק בהנחיה הזאת רק לצוות הרפואי", סיפר לנו אדרקה אתמול.

בדיון הוא הציג את נתוני התחלואה ביפן, במזרח הרחוק ובהונג־קונג, שהיו נמוכים באופן ניכר מהנתונים במדינות אירופה. "הציבור שם הקפיד על מסכות, ולכן התחלואה הייתה בהיקף נמוך יותר וגם התמותה. הסברתי שהמסכה היא השכפ"ץ שעל כולנו לעטות במלחמה הזאת". אדרקה מעיד כי נתניהו תפס את הדברים במהירות, ובתוך ימים, ב־1 באפריל, יצאה כבר ההוראה הרשמית ממערכת הבריאות.

פרופ' דן אדרקה (71), רופא פנימאי ואונקולוג בכיר בשיבא ותושב תל־אביב, אינו מוכר בציבוריות הישראלית. בעבר ניהל את היחידה לגידולי דרכי העיכול בבית החולים, ובמחקריו במכון ויצמן למדע נחל, עם כמה חוקרים, הישגים בינלאומיים, לאחר שהם מצאו חלבון ששימש לפיתוח תרופה לדלקת פרקים. בשנת 2017 הוענק לו פרס הרופא המצטיין בשיבא.

מאז שפרצה המגפה אדרקה מקדיש שעות לחקר נגיף הקורונה. "בפורים התחפשתי לקורונה כי לקחתי את כל העניין הזה בצחוק, והאמנתי כמו רבים שהנגיף המסתורי יישאר בסין ולא יהפוך למשהו בינלאומי", הוא נזכר. "במרץ היו בישראל מקרי קורונה ספורים, וכמה ימים לאחר פורים, כשקראתי במחקרים שהמחלה עלולה להביא לתמותה גבוהה אצל חולי סרטן, הבנתי שעליי ללמוד על העניין כדי להגן טוב יותר על המטופלים. מצאתי שמסכה היא הפתרון".

התובנה של אדרקה לא תאמה את עמדת ארגון הבריאות העולמי אז. "ניסיתי להבין למה הם לא ממליצים על שימוש במסכות, וגיליתי את הרשלנות האיומה כשהוסבר לי שבארגון חוששים שהאזרחים יסתערו על מסכות ה־N95 ולא יישארו די מהן לצוותי הבריאות".

מאז הוא מקדיש בכל יום כארבע שעות לקריאת כל הספרות הרפואית, המדעית והאפידמיולוגית שמתפרסמת באותו יום בנוגע לקורונה. "יש לי ספריית מאמרים גדולה מאוד ששמרתי במחשב. אני יושב ומנתח את הנתונים, ומשווה בין המאמרים והמסקנות השונות", הוא אומר. לדבריו הצטברות המידע על הנגיף אינה משנה את עקרונות המלחמה בו, שנותרו ברורים ופשוטים. "מסכות שמכסות את האף והפה מעניקות הגנה, לצד מניעת התקהלות. אנחנו כבר יודעים שהמסכה מקטינה דבר ראשון את כמות הנגיפים שאתה עלול לקבל. זה מוריד את התחלואה, מקטין את התמותה ומקטין את חומרת המחלה. ההיגיון פשוט: תיקח מעט רעל, תחלה. תיקח הרבה רעל, תמות".

לקצר את הלולאה

התפתחות הקורונה בבני האדם נפתחת במערכת הנשימה, באף, שם הנגיף מכפיל את עצמו עוד ועוד, חודר למערכות הגוף ומתחיל לעשות שמות במערכות הנשימה והדם ולחולל נזקים, שנלמדים עדיין. מערכת החיסון בגוף מתחילה להיאבק, ומצליחה לרוב להתמודד איתו בהצלחה בתוך 14 יום, בתנאי שהמחלה שהתפתחה אינה קשה מדי.

"המסכות מורידות באופן ניכר את כמות הנגיפים שחודרים לגוף ואת חומרת המחלה שמתפתחת בעקבות הדבקה", אומר אדרקה. "אנחנו יודעים שכמות הנגיפים בתחילת המחלה משפיעה על חומרתה. בארה"ב היה מקום עבודה של 500 עובדים וכולם הלכו עם מסכות. התגלה שם חולה אחד, וכשבדקו את כולם, 95 אחוזים מאלה שמצאו אצלם קורונה היו א־סיפמטומטיים. הריכוז של הנגיפים משפיעה על חומרת המחלה, ומסכה מהודקת כראוי מונעת תחלואה קשה".

כדי להדגים את דבריו, דוחק בי הרופא הבכיר להריח את כוס הקפה שבידי. אני שואף את הארומה בהנאה. כעת הוא מבקש ממני לחבוש מסכה ולנסות להריח. "תרגיש את ההבדל העצום בעוצמת הריח", הוא אומר בחיוך מנצח. "אני מבקש לעשות רגע סדר: המסכה חייבת להיות מעל מחצית האף. צריך להדק אותה ככל האפשר עם פס המתכת או הפלסטיק המתקפל, ולא להותיר מרווח בין המסכה ובין העור".

הוא מדגיש: "אם תשים את המסכה רק על הפה, מתחת לאף, אין לה משמעות, ואתה לא מוגן. יש הרבה אנשים שהמסכה הכירורגית גדולה עליהם ונופלת כל הזמן. אני מציע להם לעשות קשר בחוט הגומי כך שהלולאה תתקצר ותהדק את המסכה לפנים. הדברים הקטנים הללו חשובים. גם כשאתה אוכל במסעדה בחלל סגור, הייתי ממליץ להקפיד לכסות את האף". בחיוך הוא מוסיף: "ברור לי שיהיה קשה לשכנע אנשים בזה, כי קשה אפילו לשכנע אותם בנחיצות מסכה שתכסה גם את האף ולא רק את הפה".

ככתב בריאות המסקר את המגפה מהיום שהופיעה, אני אומר לו, אני מותש. גם הציבור עייף. אינספור המומחים, המסרים הסותרים – כל זה גורם לאובדן אמון במאבק, וגם במסכות. הפרופסור מסכים. "אני חושב שזה היה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה שארגון הבריאות העולמי טען שמסכות אינן עוזרות. מידע שגוי".

מסכות לבלתי מאובחנים

על אף שיעורי התחלואה המאמירים, אדרקה מביע עמדות חריפות ומוצקות נגד החמרת הסגר. "אם נעשה סגר, מה יקרה? אנשים שכבר חולים בוודאי ידביקו את כל באי הבית שלהם, ובאי הבית ילכו לקניות וידביקו אחרים. הוכח בכל העולם שהסגר איננו מוריד את מספר החולים היומיים אלא רק מייצב אותו". לדבריו, לפני ימים ספורים פורסם מאמר מדעי שבחן את ההתמודדות של 200 מדינות ברחבי העולם מול נגיף הקורונה ואת היקפי התחלואה והתמותה בהן. "המאמר הזה מצא שסגר לא עזר, אלא שמר על רמת התחלואה ואולי הקטין אותה מעט".

הגל הראשון נעצר בישראל דווקא הודות לסגר.

"זאת טעות אופטית. הגל הראשון התחיל לרדת ב־4 באפריל, כארבעה ימים לאחר ששמנו מסכות לכולם. בחודש מאי הגענו ל'השטחת הגל'. אוסטריה הייתה במצב דומה לנו והתחילה כמה ימים לפנינו. בעת הסגר המספרים שם עלו כי היא לא חייבה את אזרחיה לחבוש מסכות.

"ועכשיו תראה מה שקרה חודש לאחר מכן: סביב 17 במאי פתחנו את בתי הספר בלי מסכות לילדים, ויומיים לאחר כך היה לנו שבוע של חמסין ומשרד הבריאות פטר את התלמידים והמורים ממסכות. ב־25 במאי התחיל הגל השני. הלכנו שבוע בלי מסכות ובהמשך זלזלנו כי כבר הרגשנו כל כך בטוחים שהכול אחרינו – והבאנו על עצמנו את האסון.

"באוסטריה המשיכו את המסכות ולא הופיע גל שני. אי־שם ביוני הם החליטו שהם מורידים מסכות ושמים רק בתחבורה ציבורית, ואז התחילה העלייה גם אצלם. מה הלקח? מסכות, מסכות ומסכות", וגם ריחוק חברתי. אבל לא רק מערך חקירות אפידמיולוגי, שהממשלה רואה בו חלק מאסטרטגיית היציאה שלנו מהסגר. "כשאנחנו מגלים כ־6,000 איש ביום, אגיד בעדינות שיש לפחות עוד 6,000 שאנחנו לא מגלים. שום תרגיל אפידמיולוגי לא יוכל לגלות אותם, ושום מערך אפידמיולוגי לא יוכל להתמודד עם מי שלא גילינו. לכן המסכה היא הפתרון לתחלואה. גם אנשים ללא תסמינים, שיהיו עם מסכה, לא ידביקו אחרים".

השבוע נפגש אדרקה עם ח"כ נפתלי בנט, שהקים "קבינט קורונה אזרחי" הקורא תיגר על החלטות הממשלה ומבקש להציע דרכים חלופיות לנצח את המגפה: "הראיתי לבנט שבספרות הרפואית יש הוכחות לכך שהמסכה מורידה באופן מובהק את התחלואה הקשה והתמותה. נכון שבתי הספר הם מקור להדבקה, ומניעת התקהלויות נדרשת אף היא. אני שמח שהוא העביר את המסר הזה בכלים שלו לציבור".

החברים שלי שנדבקו בנגיף והחלימו הם בני מזל? הם "יצאו מהמשחק"?

"מחלימי הקורונה בהחלט לא יצאו מהמשחק, ואין אף אחד שיוכל לחתום לך על זה. אני לא יודע לקבוע עד כמה תחלואה חוזרת היא נדירה. נראה אמנם שהמחלה תהיה ללא תבחינים למי שנדבק בפעם השנייה, אבל מי שנדבק בשנית יכול להיות פצצה מהלכת בשביל אחרים, כי עדיין יש לו וירוסים באף. מוטב שלא להסתכן, ובפירוש להמשיך לשים מסכה גם אם חלית והחלמת. אני מקווה שבתוך כמה חודשים נמצא חיסון יעיל ומוצלח, ורק אז, אני מקווה, נוכל לצאת מהמשחק".

The post  "גם מחלימי קורונה יכולים להיות פצצה מהלכת" appeared first on מקור ראשון.