פרסום | קשרו אלינו
נט4יו
כל הרשת הישראלית במקום אחד
20/10/2020 6:34

משפחת גולדנברג ממושב גמזו: "תמיד ידעתי שאתחתן עם בחור ישראלי"

נעים להכיר:

אבא: צחי, 42, דבוראי ודוקטור למדעי החיים

אמא: מרנינה (מרני), 41, רופאת נשים

הגדול:  דני, 7

הגדולה:  טל, 4.5

הקטנה: נועה, 3.5

הקטן:  עוז, 2


הבית // בית פרטי בשטח 210 מ"ר בהרחבה של גִּמְזוֹ, ששייך להוריו של צחי. "את הבית שלנו ואת הבית של הוריי סבא שלי בנה במו ידיו. הוא היה בנאי, פעם היה מקצוע כזה".


מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

הכרזת עצמאות: נפתלי בנט סוף-סוף השתחרר מכבלי הפטרונות של נתניהו

די למושלמים: כאשר שיגעון הסדר הופך למודל לחיקוי

לינקולן נגד דאגלס: כך התחילו העימותים הפוליטיים בארה"ב


בוקר טוב // בימים שצחי צריך להיות בכוורת הוא יוצא בשעות הבוקר המוקדמות, תלוי בעונות השנה. בעונה הבוערת הוא יוצא מהבית בשעה ארבע: "אני מגיע לשדה עם עלות השחר, מתענג על הריח המשכר של הטבע". כשמרני עובדת בבית החולים שערי צדק היא צריכה לצאת סביב שש ורבע, ובימים שהיא עובדת בקופת החולים היא נוסעת לקריית ספר, מרחק רבע שעה נסיעה. שני לילות בחודש היא בכוננות. במקרה ששניהם צריכים לצאת מוקדם בבוקר, ההורים של צחי עוזרים לקחת את הילדים למוסדות החינוך. דני לומד בבית הספר בנחלים ועולה להסעה ברבע לשבע בבוקר. הבנות מתחנכות בגמזו.


היריון // מרני היא רופאת נשים בבית החולים שערי צדק ובקופת החולים בקריית ספר. "אני עושה בעיקר אולטרסאונד, ועדיין מתרגשת מכל לידה ומכל עובר בבטן".


דבש // "אני עובד בזה מתוך אהבת המקצוע. לראות כוורת חזקה ומתפקדת באביב כשהכול פורח מסביב, זה מדהים. כשפותחים כוורת נודף ממנה ריח משכר, לחיות את הטבע". הדבש מהכוורות של צחי נמכר במכירה קמעונאית ובבית, אבל הוא מספק גם שירותי האבקה לחקלאים: "הדבורה מבקרת בפרחים כי הפרחים מתגמלים אותה בצוף, ובתמורה היא מספקת האבקה ומעבירה אבקנים מהפרח הזכרי לפרח הנקבי".


מושב גמזו

אל השדה // צחי גדל בגמזו, בן בכור לאב חקלאי ואם ששירתה כדוקטור לפסיכולוגיה במחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל, שהקימה את מערך המיון בצבא. יש לו עוד שלושה אחים. הייתה לו ילדות חקלאית: "אחת החוויות הזכורות לי הייתה נסיעה לנתב"ג על הרצפה של טנדר עמוס בענבים לייצוא. בחופשות היינו מסתובבים בשטח עם אבא, במטעי הרימון, ההדר, האפרסק, הנקטרינה, השסק, האגס האפרסמון ועוד. כשבגרתי הוספתי לתפריט המשפחתי המגוון גם דבורים ודבש".


לימודים // הוא למד בישיבת נחלים, שירת בגולני, טייל במזרח ולמד מדעי החיים בבר־אילן, מהתואר הראשון ועד הדוקטורט. "תרגלתי סטודנטים, קיבלתי מלגה, הכול היה מעניין. אבל בתוכי ידעתי שזו תקופה, ושלא אישאר באקדמיה. המחקר תיאורטי ולא ממש יישומי, ואור הניאונים לא מתאים לאופי שלי". כשהתחיל ללמוד באוניברסיטה ניסה את מזלו בגידול תבלינים, ואז חבר של אביו נתן לו במתנה שתי כוורות "לשחק בהן" וללמוד את התחום: "בהתחלה קיבלתי המון עקיצות וראיתי שזה לא כל כך נורא. עם הזמן רכשתי עוד ארבע כוורות, ומהר מאוד התחביב הפך למקצוע". בסיום הדוקטורט התחביב כבר הפך לעיסוק המרכזי שלו.


באוויר // ביולי 2006 צחי נשלח מטעם האוניברסיטה למחקר במעבדה בצרפת, ומשרד החקלאות ביקש ממנו להחזיר איתו לישראל 28 מלכות דבורים קווקזיות, זן שלא היה פה, כדי לבדוק את ההתאמה שלהן לארץ ישראל. לאחר בידוק ביטחוני עם כל האישורים אחת הדיילות נחשפה למטען המיוחד. "בתוך דקות ספורות הגיע טייס צרפתי סמוק לחיים, ודרש ממני לעוף מהמטוס שלו". הוא יצא, חזר למלון ולמחרת בבוקר עלה על טיסה נוספת, הפעם עם המלכות בתא המטען. בארץ סיפר לו אחד הנוסעים מהמטוס הראשון שהטייס הוריד את כל הנוסעים מהמטוס, ערך חיטוי מלא, בדק שאין דבורים בתא הנוסעים, וכולם עברו בידוק ביטחוני מחודש. "הכותרת בעמוד האחורי של ידיעות אחרונות סיפרה סיפור עמום על נוסע חובש כיפה שעלה לטיסה עם דבורים וקרקע את הטיסה. בכל מקרה, המלכות הגיעו בשלום לארץ אבל לא ממש התאימו לתנאי מזג האוויר שלנו".


אל ישראל // מרני גדלה במונטריאול שבקנדה, בת אמצעית בין שלוש בנות. "בילדותי שיחקתי המון רוגבי, ובכלל הייתי ילדה מאוד ספורטיבית". היא למדה בתיכון ציוני והייתה חברה בבני עקיבא. "בילדותי הגעתי להרבה ביקורים בארץ, והוריי דיברו איתנו על  עלייה כל הזמן". את חגיגות בת המצווה שלה ושל אחיותיה חגגו בארץ. היא למדה רפואה בקנדה, במקגיל קולג', כולל שנה של חילופי סטודנטים שבה הייתה בארץ. "כשהייתי כאן שיחקתי בקבוצת רוגבי ירושלמית, הקבוצה היחידה בארץ, ואפילו נסענו לטורניר באירופה אז בעצם שיחקתי בקבוצת הרוגבי הלאומית של ישראל". כשסיימה את הלימודים הוריה עברו לארצות הברית עם אחותה הקטנה, ומרני ואחותה הגדולה עלו ארצה. "גם ההורים מתכננים לעלות. ככל שיש יותר ילדים קשה יותר ויקר יותר לנסוע לשם לבקר אותם".


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02018_59_48-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
משפחת גולדנברג ממושב גמזו. צילום: יוסי אלוני

התמחות // אחרי העלייה בשנת 2005 היא התמחתה ברפואת נשים בבית החולים שערי צדק. במשך ההתמחות, בתור הרווקה היחידה, היא שובצה למשמרות רבות באוגוסט ובחגים. היא עברה תת־התמחות באולטרסאונד, והצטרפה למשלחת רופאים ישראלים שיצאה לאפריקה ולהאיטי אחרי רעידת האדמה שם. היא גם התנדבה במרפאת הפליטים בדרום תל־אביב.


ההיכרות // מרני: "תמיד ידעתי שאתחתן עם בחור ישראלי, כמו שתמיד ידעתי שאהיה רופאת נשים. שני דברים שהיו ברורים לי מאז ומתמיד". הם נפגשו דרך חברים משותפים כשמרני הייתה בסוף ההתמחות. אחרי חצי שנה יחד הם טסו להכיר את משפחתה של מרני בקנדה, ושם גם הגיעה הצעת הנישואים. מרני: "המשכנו משם לטיול בקוסטה ריקה, ואפשר לומר שהצעתי לו נישואים על ערסל בשמורת קורקובדו". הם התחתנו ברמת רחל.


רווקות // הם נישאו כששניהם בני 33. צחי: "התחתנתי אחרון בשכבת הגיל שלי. לא הרגשתי שזה ממש מאוחר. כנראה חיכיתי למרני". מרני: "התחתנתי מאוחר אבל הבטחתי לעצמי שאביא ילדים עד גיל ארבעים. לא האמנתי שיהיו לי בגיל הזה ארבעה ילדים, ואני כל כך מאושרת מזה".


ילדים // מרני נכנסה להיריון הראשון מיד בסיום ההתמחות. "הילדים הגיעו צפופים, לידה ראשונה בגיל 34 והאחרונה בגיל 40. לא ישנו בשש השנים האחרונות… אני מסתדרת גם בלי זה". ההורים של מרני הגיעו לארץ לקראת כל לידה.


גמזו // צחי: "לגדל ילדים במושב זה משהו אחר. אפשר ללכת לישון בשקט בשבת בצהריים בידיעה שהילדים יכולים להסתובב בחוץ בלי סכנה. כשהיינו ילדים כל בני השכבה שלי טענו בתוקף שהם יעזבו את המושב כשיגדלו. אני תמיד טענתי שאשאר. היום 80 אחוז מהשכבה גרים פה". המושב בורגני מבעבר ופחות חרד"לי. "עם התפתחות האוכלוסייה התפתחו תתי־קבוצות, כל אחד יכול למצוא את המקום האמוני שלו. גם בני המושב שלא שומרים מצוות שומרים על כבוד הציבור ואופי המקום". מרני: "ההורים של צחי עוזרים כשצריך, ומצד שני לא מתערבים ונותנים הרבה מרחב".


חופש // מרני חברה בקהילה קטנה של נשים דתיות פמיניסטיות. "אנחנו עושות דברים יחד, למשל מארגנות בפורים קריאת מגילה על ידי נשים. יש עוד הרבה עבודה. אישה צריכה להיות חופשיה בבחירות שלה. לפעמים אני מתקשה לשלב בין הדת לפמיניזם ואני חושבת שיש דברים שצריך להתאים לימינו. יש הרבה שינויים שאפשר לעשות בלי 'לפרוץ גדר'".


להשתתפות במדור  dyokan@makorrishon.co.il


The post משפחת גולדנברג ממושב גמזו: "תמיד ידעתי שאתחתן עם בחור ישראלי" appeared first on מקור ראשון.


מחבר: moshem | מקור ראשון חשיפות: 1 | דירוג: 2/89 ( 5 4 3 2 1 )




 

האחריות על התגובות למאמרים השונים חלה על שולחיהן. הנהלת האתר אינה אחראית על תוכנן.
השולח דיון
נט4יו
×

הצהרת נגישות

אתר זה מונגש לאנשים עם מוגבלויות על פי Web Content Accessibility Guidelines 2 ברמה AA.
האתר נמצא תמידית בתהליכי הנגשה: אנו עושים כל שביכולתנו שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות.
אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות אנא שלחו לנו הערתכם במייל (אל תשכחו בבקשה לציין את כתובת האתר).

אודות ההנגשה באתר: