פרסום | קשרו אלינו
נט4יו
כל הרשת הישראלית במקום אחד
22/10/2020 17:01

מאחורי המחלוקות שהציפה הקורונה בהנהגה החרדית

בבוקר יום רביעי בשבוע שעבר הניח ח"כ יצחק פינדרוס, מהעתודה המנהיגותית של דגל התורה – הסיעה הליטאית ביהדות התורה – הצעה על שולחן הכנסת: להקים ועדה שתחקור את התנהלות המשטרה מול האזרחים סביב אכיפת חוקי הקורונה. היוזמה נולדה בעקבות פרסומים חוזרים ונשנים על אלימות משטרתית שלוחת רסן נגד חרדים – בהפגנות, ברחובה של עיר, במחסומים ובאירועים. השטח החרדי זעם, ותהה היכן נציגיו בבית המחוקקים.


כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הריחוק החברתי: אומנות השנאה והאהבה האנושית

– צפו: בין קודש לחולי: החרדים ואנחנו – על פי תהום?

– מדביקים יותר: הנתונים המפתיעים על תחלואת ילדים


להבדיל מהצעות אופוזיציוניות להקמת ועדות שונות, שעולות בעיקר כדי להביך את הממשלה, פינדרוס התכוון ברצינות. בעיניו, ועדה כזו הייתה מאלצת את בכירי המשטרה להתייצב ולתת תשובות, ואולי אף הייתה מביאה לשינוי מדיניות בנושא הכאוב וחוצה המגזרים.


הח"כים החרדים שבויים בידי מצביעיהם הרבה יותר משנהוג לחשוב. בניגוד להוראות הרבנים והקו שנוקטים הפוליטיקאים – השטח בחר באנרכיה, מעלה על נס את מפירי ההוראות, ומחקה את הקהילות שבחרו למרוד


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 2021019OF03-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
שוטרים בפעילות אכיפה בירושלים, השבוע. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

כדי לוודא שההצעה תעבור גיבש פינדרוס תמיכה גם מקרב האופוזיציה. ח"כ בצלאל סמוטריץ' למשל גיבה את ההצעה והבטיח את תמיכתו, וכך גם חברי כנסת נוספים. באופן טבעי, חשבו ביהדות התורה, תתמוך בהצעה גם ש"ס – המפלגה האחות שראשיה מן הסתם הזדעזעו אף הם לראות את האלימות כלפי ילדים חרדים. בנאום מרתק שנשא במליאה הציג פינדרוס את כשלי המשטרה בסוגיית הנשק במגזר הערבי, ברחוב החרדי ובהפגנות הימין. מסקנתו, המפתיעה בימים אלו, הייתה שהשוטרים בשטח ניצבים בפני מציאות בלתי אפשרית. "אינני יודע אם הייתי נוהג אחרת", הודה בכנות. הבעיה, הטעים פינדרוס, היא במדיניות הדרג הפיקודי.


אך בש"ס לא התרשמו מהנאום, וגם לא מנאומו של ח"כ ישראל אייכלר, שהציג במליאה תמונות של ילדים מדממים, נשים מוטלות על הארץ ופרשים דוהרים לתוך המון סוער. לאחר שבמשך כמה ימים סירבו להבהיר מהי עמדתם, בחרו בסופו של דבר להימנע ולא לתמוך בהצעה. ההיסוס של ש"ס השפיע על הליכוד וחבריו נעדרו אף הם, וכך נפלה ההצעה והוועדה לא הוקמה.


https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/10/אייכלר-750x421.png 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
ח"כ אייכלר בנאומו בכנסת.. צילום: ערוץ הכנסת

כבר באותו ערב נהפכה ההחלטה הזו, שנראתה אולי שולית ולא חשובה, לכאב ראש אדיר עבור יו"ר התנועה אריה דרעי. בשעה עשר בלילה החלו לזרום תיעודים ראשונים מהחתונה החרדית בגבעת־זאב. עד עתה ניטש הוויכוח על מידת החרדיות של המשפחה החוגגת, אך כלי התקשורת החרדים, גם הרשמיים ביותר, לא המתינו לבירור הסוגיה הזו. נחזור על פרטי ההתרחשות שסוקרה בהרחבה: החתונה שהתקיימה בבית הורי הכלה חצתה את מספר המוזמנים המותר. השוטרת הגיעה למקום וניסתה לתעד את הכלה וחברותיה, אך אם הכלה ניסתה למנוע זאת ממנה. השוטרת ניסתה לעצור את האם ומכאן – כפי שתיאר התקליטן, שלא הפסיק לנגן מוזיקה קצבית לאורך כל התקרית – העסק רק "הלך והידרדר". כמה מבני המשפחה החלו לזרוק חפצים על השוטרים, ולמקום הגיעו עשרות שוטרי יס"מ. בתוך דקות הפכה זירת החתונה לאירוע מדמם, שבמהלכו כמה מהאורחים נעצרו ואחרים אושפזו.


הסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות העלו את הזעם החרדי על המשטרה לשחקים. קבוצות הווטסאפ המגזריות רתחו על האלימות המשטרתית, ודרעי – שרק בבוקר אותו יום סירב לבקר את התנהלות המשטרה – מצא עצמו במשבר. לא פחות משש הודעות, כל אחת חריפה מרעותה, שיגרו דובריו לתקשורת במחאה על התנהלות המשטרה. אך הנזק כבר נעשה. דרעי, ולא בפעם הראשונה במשבר הקורונה המתמשך הזה, החמיץ את השטח החרדי, שנחשב מאז ומעולם למקור כוחו.


הסיפור הקטן הזה, שהעסיק במשך יממה את בכירי הפוליטיקאים החרדים, ממחיש את המתחולל בצמרת ההנהגה הפוליטית של המגזר: כאוס, בלבול, וחשש גדול מהשטח. בדיוק כמו הרבנים והקבוצות השונות שהם מייצגים, כל אחד מהפוליטיקאים החרדים מושך לכיוון אחר. אחד דואג לבוחריו מפני אימת הקורונה, שני יוצא למלחמת קודש נגד הממונה גמזו, ושלישי מעדיף לברוח אל העיסוק באלימות המשטרתית. המבוכה שאוחזת בהם, דווקא בימים שבהם הציבור החרדי מצוי על סדר יומה של החברה הישראלית כולה, מספרת על אובדן דרך. אובדן הדרך הזה מחלחל אל השטח, ומשדר אל הציבור כי איש הישר בעיניו יעשה. את התוצאות אנחנו מכירים.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 015_11_00-6-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
שכנע את הרבנים הספרדים להחריף את הוראותיהם אך נכשל מול הציבור. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

דווקא דרעי עשה הכול כדי שלא להגיע למצב הזה. מתחילת הגל הראשון הוא "נתפס לקורונה", כפי שאומרים ברחוב החרדי – שם קוד לחרדים שחרדים מפני הנגיף ומחמירים בהוראות הבריאות. ידידו הקרוב וחבר מועצת חכמי התורה, הרב דוד יוסף, הוא הרב המחמיר ביותר בהלכות ההרחקה. הרב יוסף היה הראשון שסגר את בית הכנסת ואת הכולל שלו, הורה על סגירת בתי ספר, ותוקף באופן בוטה כל מי שמזלזל בחובת השמירה. מי שמדברים עם דרעי על הנושא עדים למבול כועס של טענות ומענות על הציבור שלא נזהר, ועל הסכנה האמיתית המרחפת מעל כולם.


אך הציבור, כולל בוחריו, פחות מתרשם. הספרדים החרדים, אף שבאופן מובהק אינם דומים בעניין הזה לקהילות החסידיות או לאנשי הפלג הירושלמי, קובעים גם הם דין לעצמם בענייני הקורונה. משבר הישיבות (שסוקר כאן בהרחבה על ידי כותב שורות אלה), התפילות בבתי הכנסת בחגי תשרי, חתונות שחוצות את הרף המותר, ואפילו תלמודי תורה פתוחים למרות האיסור – אלו תופעות שרווחות גם בקרב בוחרי ש"ס, רבניה ופעיליה, ודרעי מודע לכך היטב. המרד החרדי בקורונה פרץ מהשטח אל ההנהגה למעלה, והספרדים אינם שונים בעניין הזה.


יו"ר ש"ס, שהצליח לשכנע כמעט את כל הרבנים הספרדים להחריף את הוראותיהם, נכשל מול הציבור – ולפיכך נאלץ לפעול מול הממשלה כדי למצוא הסדר ראוי. כך היה עם בתי הכנסת ביום כיפור, שהושארו פתוחים בתיווכו של דרעי (שבעצמו התפלל מחוצה להם), וכך אירע בתחילת השבוע הנוכחי בסוגיית מוסדות החינוך לבנים. דרעי הפך למתווך בין הציבור החרדי לממשלה, וכפי שאפשר להבחין – אף אחד מהצדדים לא מרוצה מהתיווך. ח"כ משה ארבל, לשעבר עוזרו של דרעי ומהכוכבים הבולטים בש"ס, מרשה לעצמו להקשיח את הביטויים מול מפירי ההוראות, אבל גם הוא וחבריו יודעים כי הרכבת הזו כבר יצאה מהתחנה.


בין בעלז לגור


בצד הקיצוני שכנגד נמצאים חברי הכנסת של אגודת ישראל. למעשה אלו בעיקר שניים – ישראל אייכלר ויעקב טסלר, נציגי חצרות בעלז וּויז'ניץ, בהתאמה. שתי החצרות הללו, כמו רוב הקהילות החסידיות, הפכו את המרד בתקנות הקורונה למדיניות רשמית, והנציגים בכנסת מוכרחים לשמש דובריו של המרד. מתוקף מעמדם, אייכלר וטסלר נוטלים חלק בעצמם באירועים הרשמיים וההמוניים של חצרותיהם, בתפילות ובחתונות. בין השניים שוררת אמנם יריבות מרה מאז שטסלר נטל את תפקידו המסורתי של אייכלר – יו"ר הוועדה הפרלמנטרית לפניות הציבור – אך ההתמודדות מול הקורונה מצאה את האויבים משכבר כתף אל כתף.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /F190513NRF31-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
יעקב טסלר. צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90

הנציג הבעלזאי והנציג הוויז'ניצאי מנהלים אפוא מתקפה רבתי נגד תקנות הקורונה, הפרויקטור, המשטרה והמדינה, ובמובנים רבים מחוברים יותר מעמיתיהם לטמפרמנט המרכזי של הרחוב החרדי, שמאס בסגרים ובאיסורים השונים. אייכלר, בנאום שכבר זכה להתייחסויות ולמתקפות רבות, האשים מעל בימת המליאה את מדינת ישראל ש"סוגרת בתי כנסת", וכדרכו זה שנים משווה את הנעשה בימינו לשלטון הסובייטי ולתקופות אפלות אחרות. ביטאון בעלז, "המחנה החרדי", מביא את דבריו בהרחבה, וכך גם קווי המידע הרשמיים של החסידות. בעיני שאר חברי הכנסת החרדים הוא מסב נזק, והם רומזים כך בראיונות, אבל אייכלר נותן דין חשבון רק לחצר שהוא משתייך אליה ולרבו, שמסרבים לציית להוראות משרד הבריאות – ובאופן מוצהר.


טסלר ואייכלר אינם מכהנים בתפקידים בכירים, ומשום כך את עיקר מחאתם הם מקיימים בנאומים ובהצהרות. בפועל, יש מעט מאוד צעדים אופרטיביים שהם יכולים לנקוט נגד החלטות הממשלה. הבכירים החרדים כולם ממעטים לשתף פעולה עם הקו הלוחמני של השניים, ומנסים בכל זאת לפתח מודל התנהלות רציונלי בין המגזר החרדי לשאר החברה הישראלית.


ליצמן ופרוש, שני מנהיגי אגודת ישראל, שוברים את הראש בדיוק בנקודה הזו. ליצמן הוא איש גור, החצר החסידית הגדולה בישראל, שמתחילת הקורונה נקטה קו מחמיר מאוד, אולי יותר מכל קהילה חרדית אחרת. ליצמן עצמו, בתפקידו כשר הבריאות, גיבה את המנכ"ל שלו משה בר סימן־טוב בצעדי ההחמרה הראשונים. כל זה לא עמד לו מול נתניהו ודעת הקהל הישראלית, והוא מצא עצמו מודח ממשרד הבריאות, ולהמלצותיו בנושאי הקורונה והמגזר החרדי לא הייתה עוד אוזן קשבת. הדעות שהוא מחזיק בהן דומות לאלו של דרעי – באופן אישי וקהילתי להחמיר, ובאופן כללי לנסות להגיע להסכמה בין הרבנים למדינה. גם הוא, כמו דרעי, נכשל בכך, והוויכוח על פתיחת בתי הכנסת בימים הנוראים הוביל אותו להתפטר מתפקידו כשר השיכון ולחזור למשרד כסגן.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02011_57_10-7-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
להמלצותיו בנושאי המגזר החרדי לא הייתה אוזן קשבת. ליצמן בישיבת ממשלה, יוני 2020. צילום: מארק ישראל סלם

צילום: אורן בן־חקוןhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01916_38_54-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
קו תקיף נגד הממשלה והמשטרה. מאיר פרוש. צילום: אורן בן־חקון

ליצמן עומד בראשות אגודת ישראל, המייצגת את המגזר החסידי, והוא יודע שלא למתוח את החבל מול הקהילות החסידיות השונות – שם בודקים את הצהרותיו בשבע עיניים והאם יעז למתוח ביקורת על האדמו"רים. הוא מצוי בין הפטיש לסדן, ומי שידבר איתו בימים אלו ישמע טרוניות רבות על התנהלות הממשלה ומשרד הבריאות, שבעיניו אשמים בצבע האדום שהמגזר הגיע אליו.


פרוש, המכהן כסגן שר החינוך, מנסה גם הוא ללכת בין הטיפות. מחד גיסא עיתון המבשר, ביטאונה של סיעתו, סיעת שלומי אמונים באגודת ישראל, נוקט קו תקיף נגד הממשלה והמשטרה. מאידך גיסא פרוש נחוש להגן על כיסאו בממשלה הפריטטית, ולא להביא את המגזר לנקודת שבר מוחלטת מול הממשלה.


מבוכתם של הנציגים החסידיים בימים אלו מזכירה שאף שכמה אדמו"רים היו מעוניינים לשדר עסקים כרגיל, שום דבר איננו רגיל. יש אולי מי שחושב שהפרת הכללים בחצרות החסידיות מאפשרת להן לקיים שגרה שמתעלמת מהנגיף האכזרי, אך המציאות שונה בתכלית. מספר הנפטרים החרדים מאמיר, הסגרים ההולכים ובאים הם שנותנים את הטון, ושגרת החיים כולה מתפרקת – גם בקהילות הסגורות ביותר.


העימות הליטאי צף


בין החסידים ובין הספרדים, בעמק הפורח בצבעי ירוק ואדום, גרה לה דגל התורה – המפלגה הליטאית בראשותו של ח"כ משה גפני, שמנהיגיה הם הרבנים חיים קנייבסקי וגרשון אדלשטיין. מרכז הכובד של הזרם הליטאי הוא עולם הישיבות החרדי, שסובל ממכת נשירה ומחוסר תפקוד קשה. גם המשימה הזו מוטלת על כתפי הנציגים החרדים, שאחראים לדאוג לרווחתם ולתלמודם של רבבות תלמידי הישיבות והכוללים. הרב אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז', נקט תחילה בקו קורונה מחמיר: הוא הורה על סגירת הישיבות ובתי הספר, ובמשך חודשים הסתגר בביתו. הצעדים הללו הקנו לו כוח שממנו לא נהנה בעבר מול בית הרב קנייבסקי – המנהיג החרדי מספר אחד – שהפיק הוראות סותרות ומקילות בנושא הנגיף.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/10/08638738-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
הנציגים החרדים אחראים לדאוג לרווחתם של רבבות תלמידי הישיבות והכוללים. ישיבה בירושלים במתווה קפסולות. צילום: EPA

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-14.11.17-750x501.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
יו"ר ועדת כספים ח"כ משה גפני. צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

אך החודשים שחלפו והאמון ברשויות שאבד, הציבו את הרב אדלשטיין בעמדת מיעוט, ובסופו של דבר הוא נאלץ להסכים לפתיחת ישיבת פוניבז' שבראשותו (פלג "השוינאים"). ביום כיפור הוא אף התפלל בהיכל הישיבה, בניגוד להוראתו שלפיה המצויים בקבוצת סיכון יתפללו בביתם. הנציגים בכנסת, שאינם מקשה אחת, נעים לפי ההוראות מלמעלה, ולחלופין בהתאם לרוח הנושבת מלמטה: גפני, יצחק פינדרוס ואורי מקלב מזוהים עם בית הרב קנייבסקי, ונאמנים להוראות היוצאות משם. יעקב אשר, יו"ר ועדת חוקה שהפכה למתוקשרת במיוחד בימים אלו – צועד עם הקו של בית הרב אדלשטיין.


השבוע ניתן ביטוי פומבי ונדיר לשבר הליטאי הזה. ח"כ פינדרוס דרש מעמיתו ח"כ אשר לכנס את ועדת החוקה, כדי שזו תצביע נגד הגדרת הערים החרדיות כאדומות, ולמעשה לא תאפשר הטלת סגר – שברחוב החרדי נתפס כהתנכלות למגזר. אשר התחמק, אך פינדררוס לחץ. הוויכוח גלש לפסים פומביים, כולל טענתו של אשר כי הוא "יתקשה לגייס רוב בוועדה", שאליה צורפה עקיצה לפינדרוס, שרק לפני שבוע נכשל בעצמו בגיוס רוב להקמת ועדת חקירה למשטרה. חילופי דברים מסוג זה בתוככי הסיעה הליטאית אינם עניין שמתרחש בימים כתיקונם. הליטאים מנהלים את עימותיהם בבית, בשקט, מאחורי הקלעים. בפומבי הם מעמידים פנים שהכול בסדר.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-15.52.45-750x501.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
ח"כ יצחק פינדרוס, יהדות התורה. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

אך הימים החריגים הללו מציפים החוצה את חילוקי הדעות, ואת חוסר האונים של הנציגים החרדים מול הוראות הממשלה מחד וסרבנות מצביעיהם מאידך. שבר מעין זה צף גם כאשר העיתון יתד נאמן, ביטאונה הרשמי של דגל התורה, בחר שלא לפרסם את הוראת הרב קנייבסקי לפתוח את תלמודי התורה לבנים. זו לא הפעם הראשונה שצעד כזה, שעד לאחרונה לא היה עולה על הדעת, מתרחש בימי הקורונה.


המיתוס הישראלי על החרדים רואה בהם קהל מובל, שאמנם מצביע לכנסת אך לא בוחר, אך משבר הקורונה מספר סיפור שונה. מרבית הח"כים החרדים שבויים בידי מצביעיהם הרבה יותר משנהוג לחשוב. בניגוד להוראות בתי הרבנים, מועצות גדולי התורה והקו שנוקטים הפוליטיקאים – השטח בחר באנרכיה, מעלה על נס את מפירי ההוראות, ומחקה את הקהילות שבחרו למרוד. אפשר לדון במרי האזרחי הזה ולעמוד על סיבותיו, בהן גם אופן התפקוד של הממשלה ואווירת חוסר האמון השוררת לא רק במגזר החרדי, אך אין ספק כי נפל דבר. השטח החרדי הוא שמכתיב את המדיניות, ועל מנהיגיו הפוליטיים נגזר להקשיב לקולו – או להיעלם אל הצללים עד יעבור זעם.


The post מאחורי המחלוקות שהציפה הקורונה בהנהגה החרדית appeared first on מקור ראשון.


מחבר: danab | מקור ראשון חשיפות: 3 | דירוג: 2/85 ( 5 4 3 2 1 )




 

האחריות על התגובות למאמרים השונים חלה על שולחיהן. הנהלת האתר אינה אחראית על תוכנן.
השולח דיון
נט4יו
×

הצהרת נגישות

אתר זה מונגש לאנשים עם מוגבלויות על פי Web Content Accessibility Guidelines 2 ברמה AA.
האתר נמצא תמידית בתהליכי הנגשה: אנו עושים כל שביכולתנו שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות.
אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות אנא שלחו לנו הערתכם במייל (אל תשכחו בבקשה לציין את כתובת האתר).

אודות ההנגשה באתר: