דו"ח חמור של מבקר המדינה מתניהו אנלגמן שמתפרסם היום מתאר שורה של כשלים בהתמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה. על פי הדו"ח, ישראל כשלה במדדים רבים בהתמודדות נכונה ומוצלחת עם משבר הקורונה בכל התחומים: מערך ניהול חקירות אפידמיולוגיות לא תקין, מערך בדיקות איטי מדי, מחסור בכוח אדם, נתונים לא מהימנים של מספר מובטלים ודורשי העבודה ופגיעה נקודתית בעבודת שירות הביטחון הכללי שנאלץ לסייע למשרד הבריאות. כמו כן נמצאו כשלים בסיוע לאוכלוסייה בתשתיות מחשוב ללמידה מרחוק, טיפול בקשישים, פגיעה ניכרת במשק ועוד.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון"

– הנדל והאוזר לא ינסו הפעם לעצור את הבחירות

– האישה שיילדה אלפי תינוקות הוכרעה על ידי הקורונה: "נתלשה לנו חתיכה מהחיים"

– האם השלום עם סודן יגיע גם לדרום תל-אביב?

"חשיבותם של הנושאים שנבדקו ניכרת בייחוד בעת הזו של גל שני ונוכח המשמעויות המהותיות הנובעות מכך בכל הנוגע לצורכי הבריאות, החינוך והכלכלה, לשם סיוע לאוכלוסיות שנפגעו במהלך המשבר ובעקבותיו, ובהם –  אוכלוסיות הקשישים, המובטלים ומי שהוצאו לחל"ת ועוד" אמר המבקר אנגלמן. "על הגופים המבוקרים לפעול במהירות וביעילות לתיקון הליקויים שטרם תוקנו כדי לטייב את המשך התמודדותם עם משבר הקורונה".

מצב התחלואה של ישראל ביחס לעולם אינו טוב בלשון המעטה, קובע המבקר, כשהוא מנתח את נתוני החודשים אפריל עד אוגוסט. ישראל עמדה בתקופה הזו לא רק בראש טבלת המדינות האדומות אלא גם במספר החולים החדשים וכן בשיעור הבדיקות החיוביות למיליון איש, כשאפילו ארצות הברית נמצאת הרחק מאחור. לעומת זאת, מספר המתים ליום ביחס למיליון איש נמוך בישראל כמו שמספר הבדיקות ליום למיליון איש הוא הגבוה מבין מדינות העולם.

מבקר המדינה מצא כי למרות המאמץ לעצור את שרשראות ההדבקה, 74% מהנבדקים מקבלים  תוצאות לאחר יותר מ-36 שעות מההפניה לבדיקה, ובכלל זה 33% מקבלים תוצאות יותר מ-72 שעות מאז ההפניה. המבקר ממליץ למשרד הבריאות לאסוף את מלוא הנתונים על פרק הזמן הנדרש להליכי הדיגום והבדיקה כדי שיוכל לזהות "צווארי בקבוק" בתהליך הבדיקה ועד קבלת התוצאה ולהסירם, ובכך לקצר ולייעל את התהליך.

המבקר מאשים כי ישנו מחסור קריטי במספר צוותי החוקרים האפידמיולוגים. מספר החוקרים ביחס לאוכלוסייה קטן ועומד על חוקר אחד לכל 9,000 נפש. מספר זה קטן בהשוואה למקובל במדינות אחרות. בניו יורק למשל ישנו חוקר אחד על כל 6,200 נפש, בגרמניה 1 לכל 4,000 ובבריטניה 1 לכל 2,200 נפש.

חלק מחוסר היעילות של ניהול מערך החקירות הוא תיעוד הנתונים שנעשה באמצעות טפסים ידניים בחלק גדול מהמחוזות. רק לאחר שתוגבר מערך החוקרים עברו חלקם להזנת הפרטים ישירות למחשב כשחלק מהפרטים מוזנים בשיטה של הזנת מלל חופשי ולא כטופס ממוחשב "חכם". "שיטה זו היא איטית, אינה יעילה, אינה מבוקרת, דורשת לכפל של משאבי כוח אדם ובעלת פוטנציאל רב לטעויות" נכתב בדו"ח.

בנוסף, ישנה היערכות חסר של משרד הבריאות לקראת החורף וקיים פער בין תכנון משרד הבריאות ליכולת שתהיה למעבדות קופות החולים, לבין היערכות קופות החולים בפועל לביצוע הבדיקות. הקופות מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע הבדיקות ב-24,000 בדיקות ליום יותר מאשר מתכנן משרד הבריאות. מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לסיים את השיח עם כל קופות החולים ולהכין תוכנית עם כל הגורמים המפעילים את המעבדות.

מעבר לנושא הבריאותי, התייחס המבקר גם להשלכות הכלכליות של המשבר, שהביאו למספר שיא של מבקשי דמי אבטלה שעמד בחודש מרץ על כ-780,000. עד אמצע חודש יולי הצטברו יותר ממיליון תביעות לדמי אבטלה וממרץ עד סוף יוני שולמו במצטבר למעלה מ-10 מליארד ₪ דמי אבטלה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/10/השוואה-ביו-750x430.png 750w" sizes="(max-width: 1130px) 100vw, 1130px" />

הדו"ח מלמד כי נמצאו פערים בנתונים בין שלושת הגופים המרכזיים לאיסוף נתונים על מצב האבטלה בישראל- המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ביטוח לאומי סופר את מקבלי קצבת האבטלה לפי מספר התביעות שהוא משלם עליהן. שירות התעסוקה  סופר את דורשי העבודה שפנו לשירות התעסוקה. הלמ"ס מתבסס על סקרי כוח אדם שביצע לפי ההגדרות של בלתי מועסקים.

מהדו"ח עולה כי קיים פער משמעותי בין הנתונים של שלושת הגופים, עד כדי כך שמספר דורשי העבודה לפי שירות התעסוקה ביוני 2020 גדול יותר מפי שניים ממספר הבלתי מועסקים לפי סקרי כוח האדם של הלמ"ס:

נוכח המשבר התעסוקתי החמור והצורך הברור והמיידי בקבלת נתונים באופן מהיר ומהימן, ממליץ המבקר שביטוח לאומי יחייב את כל המעסיקים, לפחות בעת המשבר התעסוקתי הנוכחי, למסור לו נתוני שכר חודשיים באופן מקוון לגבי כלל עובדיהם, תוך מתן מידע לגבי כל עובד בנפרד.

עוד מומלץ לבחון את החסמים הבירוקרטיים לחוק הביטוח הלאומי הקובע עבור מקבלי קצבת אבטלה זכאות לקבלת "מענק למובטל שעובד בשכר נמוך". על מנת שהתהליך יהיה יעיל ראוי שהוא ייושם באופן מקוון, דבר שגם יתאים לנסיבות בעת הזו.

המבקר התייחס גם לפן הלימודי, שעבר בעיקרו ללמידה מרחוק החל ממארס האחרון, במטרה לשמור על רצף לימודי והפחתת הפגיעה בשגרת הלימודים של התלמידים. מבקר המדינה בדק ומצא, בין היתר, כי לכ-135,000 תלמידים המהווים כ-7.5% מתוך כלל התלמידים בשנת תש"פ, אין מחשבים ובקרב אוכלוסיות ספציפיות אין כלל חיבור לאינטרנט: ממיפוי שערך הכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה של-42% מכלל התלמידים בחברה החרדית (127,299) אין מחשב ול-72% מתלמידים אלו אין חיבור לאינטרנט. כמו כן, ל-26% מהתלמידים בחברה הערבית (120,370) אין מחשבים ול-38% אין חיבור לאינטרנט.

עוד עלה כי למשרד החינוך אין תמונת מצב מלאה בדבר אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט בבתי התלמידים והמורים וכי אין מועד ברור שבו צפוי שתהיה למשרד תמונת מצב כזו.

בהיבט העוסק בזמינות מחשבים לשימוש בו-זמני של בני הבית נמצא כי בכמעט רבע (כ-23%) ממשקי הבית שבהם ילדים בני 15, שהשתתפו במבחן פיז"ה, יש לכל היותר מחשב אחד. בהתחשב בכך שממוצע הילדים במשפחה בישראל (כולל בחברה החרדית) עמד בשנת 2016 על 3.11 ילדים, הרי שהדבר מצביע על קושי בזמינות של מחשבים במשפחה שבה יותר מתלמיד אחד.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/10/מצב-התחלואה-ביחס-לעולם-120x86.png 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/10/מצב-התחלואה-ביחס-לעולם-750x531.png 750w" sizes="(max-width: 1094px) 100vw, 1094px" />

המשמעות היא שלתלמידים רבים מאוד אין יכולת ללמידה מקוונת מרחוק. לצד זאת, אין גורם ממשלתי אחד שמרכז את יוזמות המגזר השלישי לספק מחשבים לילדים אלו וקובע את סדר העדיפויות לחלוקתם בראייה מערכתית כוללת. היעד של משרד החינוך הוא לרכוש 50% מהמחשבים הנדרשים עד סוף ינואר 2021, בתלות בהקצאת תקציב.

מבקר המדינה ממליץ בין היתר שמשרד החינוך ישלים בדחיפות מיפוי של אמצעי הקצה בבתי התלמידים והמורים ושל קיום חיבור לאינטרנט, תוך התייחסות גם למשקי בית שבהם יש יותר מתלמיד אחד שנדרש להשתמש באמצעי הקצה. מומלץ שגיבוש המענים ייעשה בשיתוף הרשויות המקומיות, אשר להן הנגישות הגבוהה ביותר לבתי הספר, שבאמצעותם ניתן יהיה לגבש תמונת מצב שלמה.

דגש מיוחד יש לשים על מענה לתלמידי החברה הערבית, שבה שיעור המחשבים למשק בית נמוך במיוחד, וכן לתלמידי החינוך החרדי, הזקוקים למענה לימודי ייחודי המתאים לאורח חייהם. בנוסף ממליץ המבקר לספק לתלמידים בדחיפות מחשבים, אם באמצעות השאלתם, הנפקת שוברי רכישה למחשבים או מענה אחר, איכותי ושלם.

בדו"ח סוקר המבקר את מעורבות השב"כ באיתור חולי קורונה ובידודם. המבקר משבח את הארגון, שעל פי הנתונים איתר כ-30 אחוזים מחולי הקורונה. למרות זאת, רק כ- 3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים.

ממצא מטריד שעולה בדו"ח המבקר הוא כי כפועל יוצא מפעילות הסיוע שנתן הארגון למשרד

הבריאות, נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת בשירות הביטחון הכללי. כמו כן פעולות

הסיוע הובילו לחשיפה מסוימת של יכולות השירות, אשר עלולה לפגוע בשירות בעתיד, עת יידרש

לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו.

The post כרטיס אדום בוהק: דו"ח מבקר חמור על ההתמודדות עם הקורונה appeared first on מקור ראשון.