לווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת אנגליה בעת מלחמת העולם השנייה, היו שפע של אמירות כנף שצוטטו שוב ושוב. אחת המפורסמות שבהן היא: "לעולם אל תבזבז משבר טוב". אמירה חשובה נוספת שלו קובעת כי "פסימיסט רואה את הקושי בכל הזדמנות. אופטימיסט רואה את ההזדמנות שבכל קושי".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– תושבי רחביה ימשיכו לסבול? בג"ץ חותר להשמעת מוזיקה גם בשעה מאוחרת

– דעה: הצטלבות אינטרסים: לנתניהו וגנץ לא כדאי ללכת לבחירות

– שופט העליון: "חולדאי הוא לא השריף של העירייה"

הגישה העולה משתי אמירות אלו היא שמשבר גדול "מזיז את הגבינה", משחרר אותנו מהרגלים שננעלנו בתוכם ומאפשר לנו, ולעיתים אף מאלץ אותנו לגלות דברים חדשים ולצמוח למקומות אחרים. אמנם כן, בני אדם אינם בוחרים או יוזמים את המשברים, אך עליהם לזהות את האפשרויות שהם מזמנים, שיוצרות הבְנָיה של פרדיגמות חדשות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/11/הדר-קאפח-סייג-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

צוות חלוץ טכנולוגי

תפיסה זו, שמופיעה רבות במקורותינו (כמו למשל משמעות המילה "משבר" בהקשר של לידה דווקא; מלכים־ב י"ט, ג'), היא אבן ראשה בפועלה של רשת בני עקיבא בחודשים האחרונים. אמנם זה שנים שהרשת מקדמת חדשנות לימודית וטכנולוגית בכל מוסדותיה, מתוך רצון לטפח מיומנויות של המאה ה־21. אך הצורך שנולד עקב משבר הקורונה גרם לצמיחה מואצת בתחומים אלו לצד התמודדות עם שפע אתגרים נוספים, וכל זאת מבלי לאבד דבר מייחודנו החינוכי־תורני.

נדגים את הגישה הזו באמצעות דוגמה פשוטה. אחד האתגרים הראשונים שנוצרו עם פרוץ משבר הקורונה היה הצורך להביא את כל מורי הרשת ליכולת גבוהה של שימוש בכלים טכנולוגיים שנועדו להוראה מקוונת, בד בבד עם שימוש פדגוגי מותאם באותם הכלים. תהליך זה נעשה תוך הבנה שהפדגוגיה משפיעה על בחירת הטכנולוגיה ולהפך, ושניהם שותפים בהבניה הרוחנית.

הישיבות והאולפנות שברשת יזמו במהירות שפע השתלמויות בנושאים אלו עבור צוותיהם. כדי לסייע במהלך הרשתי הוחלט להקים פורום ארצי של מומחים, אחד מכל מוסד. הפורום זכה לכינוי "המער"ה" (מעבדה רשתית היברידית), וחברים בו מי שהיו רכזי תקשוב בעלי נטייה לפדגוגיה, או רכזים פדגוגיים בעלי נטייה לתקשוב.

המפגש העקיב של אנשים משני רקעים אלו, בעלי צימאון ללמוד ומחויבות עמוקה, יצר פורום איכותי שעובד ברציפות תוך התייעצויות, הפריה הדדית ומפגשי לימוד. המפגשים משלבים דיוני עומק על אתגרי ההוראה המקוונת, לצד לימוד כלים טכנו־פדגוגיים חדשים וניתוח ייחודם. כיאה למסגרת של מומחים, רוב הלמידה נעשית בהנחיית עמיתים, ובכל עת מישהו אחר מוביל את הדיון, מלמד נושא חדש או משתף בדילמה עקרונית שאותה בוחנים יחדיו במטרה להגיע לפתרון משותף.

הפורום מוליד המון יוזמות ורעיונות, ומתוכם אשתף כאן באחת פשוטה. ככל שהלימודים המקוונים התארכו, העומס על אותם מומחים מוסדיים גדל. בכל עת פנו אליהם מורים כדי להיעזר בהם – מי בשאלות גדולות ומי עקב קושי בפרט טכני קטן. חברי המער"ה היו מלאי רצון לסייע, אך עבודתם הייתה בהיקף שלעיתים לא ניתן היה לעמוד בו.

מציאות זו הולידה יוזמה חדשה: "צוות חלוץ טכנולוגי" מוסדי, המורכב ממספר קטן של מורים נוספים במוסד, בעלי אוריינטציה לטכנו־פדגוגיה, שהתגייס לסייע לרכז המוסדי. לכל ישיבה ואולפנה יש אוטונומיה לקדם דברים לפי צורכיהם. לאור זאת, במוסד אחד הצמידו יועץ מיוחד לכל שכבה בכל הקשור לדילמות פדגוגיות וטכנולוגיות. במוסד אחר היועצים מחולקים לפי מקצועות, ובמוסד שלישי – לפי תחומי ההתמחות שלהם.

הכלים שלובים. וכי יש לומד אוטונומי יותר ממי שמנסה לפצח סוגיה בגמרא? וכי יש שותפות גדולה יותר מחברותא מוצלחת? כל שצריך הוא לסייע ללומדים לזהות את הערכים הגלומים במקצוע אחד ולהרחיבם לממדי חיים אחרים

פתרון חשוב זה נתן מענה למורי הצוות, אולם במקביל התברר שתלמידים רבים מתקשים בפתרון שאלות טכנולוגיות פשוטות: אחד מתקשה בתפעול גוגל־סליידס, השני בקלאסרום והשלישי ביצירה בגאם־בורד. כדי לתת מענה לעניין הוקמה בחלק מהמוסדות סיירת תלמידים. מכל כיתה נבחר תלמיד שהיה בעל הבנה ראשונית טובה בתפעול כלים מקוונים. יחד עם תלמידים מובילים מכיתות אחרות הם יצרו סיירת תקשוב מוסדי, קיבלו הדרכה מהמורים המומחים, והחלו לסייע לחבריהם בכיתה שנתקלו בקשיים.

התיאור הזה נשמע טכני, אך הוא הרבה מעבר לכך. המיזמים מקדמים מסרים גלויים וסמויים גם יחד. סיירת התלמידים מאפשרת להעצים תלמידים שלעיתים נחבאים אל הכלים, והיא רכיב נוסף בשדר שחדשנות טכנולוגית יכולה לסייע בלימודים. "צוות החלוץ" של המורים מאפשר מתן תמיכה ממשית בעמיתים, משלב מורים חדשים בעמדות מנהיגות ועוד.

נבחרת למידה

מיזמים אלו ואחרים מטפחים אצל כולם את ההבנה כי אתגרים מזמנים התמודדות מתוך עמל, ניסוי וטעייה, ובסוף, בעזרת ה' – פריצת נתיב חדש. נתיב שלא רק ייתן מענה לאתגר ייחודי שאיתו מתמודדים בעת הקורונה, אלא יוכל להמשיך לשרת אותנו אף בעתיד, בימי שגרה שעוד יבואו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01915_52_00-4-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

זאת ועוד, בציבור הציוני־דתי הרחב קיים לעיתים דימוי שמי שמצטיין בחדשנות פדגוגית, בהכרח חלש בטיפוח עולם יהודי־תורני עמוק, ולהפך. אחרים, בעלי עמדה מתונה יותר, מאמינים ששני הדברים יכולים לדור יחדיו באותו מוסד חינוכי, אך אין קשר ביניהם. בשעות מסוימות לומדים לימודי קודש כחלק מהחינוך ה"דתי", ובשעות אחרות לומדים לימודי חול, תוך הישענות על מיומנויות המאה ה־21.

לעומתם, תפיסתנו הוליסטית. אנו מאמינים שגישה בריאה ונכונה ללימודי הקודש תצמיח גם רצון להצליח ביתר הלימודים, כמצע לפעילות ולתרומה בכל תחומי החיים. בו־זמנית, אנו מזהים בתוך הפדגוגיה החדשנית גם ערכים יהודיים חשובים ובהם יצירתיות, שותפות עם אחרים, פתיחות, גמישות וכמובן עמל ואחריות, ומזהים את שורשיהם היהודיים.

הכלים שלובים. וכי יש לומד אוטונומי יותר ממי שמנסה לפצח סוגיה בגמרא? וכי יש שותפות גדולה יותר מחברותא מוצלחת? כל שצריך הוא לסייע ללומדים לזהות את הערכים הגלומים במקצוע אחד ולהרחיבם לממדי חיים אחרים. בה בעת, הפדגוגיה החדשה מסייעת לנו לחלץ ערכים יהודיים חשובים אחרים של למידה, עצמאות ואחריות ועוד.

נדגים את הגישה מתוך זירה אחרת. זו השנה השלישית שברשת מכשירים קבוצות של מורים ממוסדות שונים ללמד בשיטה של "נבחרות למידה", שבה תלמידים יושבים בקבוצות ומלמדים אלו את אלו בדרכים מסוימות. השיטה אינה מוצגת רק כדרך להשגת ציונים גבוהים יותר או כדרך לקדם תלמידים הנוטלים אחריות על לימודם. היא מלווה בעיון במקורות חז"ל ובלימוד על ערכים תורניים כמו גילוי יוזמה ואחריות, פעילות למען הזולת ועוד. היא מבטאת במודע את ההבנה התורנית העמוקה שלכל אחד יש מה ללמוד ומה ללמד, היא מטפחת תפיסה של אחריות לכלל, ועוד.

התיאור הזה נשמע טכני, אך הוא הרבה מעבר לכך. המיזמים מקדמים מסרים גלויים וסמויים גם יחד. סיירת התלמידים מאפשרת להעצים תלמידים שלעיתים נחבאים אל הכלים, והיא רכיב נוסף בשדר שחדשנות טכנולוגית יכולה לסייע בלימודים

החכם מכל אדם אומר: "כי שבע יפול צדיק וקם". לרוב מבינים שהצדיק, גם אם ייפול אפילו שבע פעמים, אל לו להתייאש כי לבסוף יצליח לקום. אך הרב הוטנר הציע פירוש אחר לגמרי: "הכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך השבע נפילות שלו". לדבריו, דווקא מתוך ההתמודדויות והנפילות – צומחים ועולים.

כך בדרכי הלמידה וכך בעולם הרוח; כך בבניין האישי וכך בבניין הלאומי. אופי המבט שלנו על ההתמודדויות האין־סופיות, שרק אפס קציהן תואר כאן, משדר לכל שותפינו כי תפקידנו היהודי והאנושי נוכח כל קושי בחיים הוא להתמודד ולצמוח. לשלב בין טקטיקה לאסטרטגיה, ולהתקדם לקומה חדשה.

אנו אמונה כי איכות הלמידה ותפיסות החיים רק ישתכללו מתוך התקופה המורכבת שכולנו חווים. שערכי החיים שאנו פועלים לאורם יוטמעו בצורה משמעותית עוד יותר בליבנו ובליבות תלמידינו. כך אצל תלמידי ומורי רשת בני עקיבא, וכך אצל כל מי שמשכיל לראות במגוון המשברים קושי שמאפשר צמיחה והתחדשות.

The post צליל מקוון: שיטת הפעולה הייחודית של פורום המער"ה appeared first on מקור ראשון.