לצד האתגר הלימודי שתקופת הקורונה הביאה איתה, כאשר המורים נדרשים להמציא את עצמם מחדש ולחפש דרכים מעניינות ללימוד מרחוק, קיימת גם הזירה החברתית־חינוכית. אם בשגרה קל לייצר יוזמות של התנדבות ועשייה חברתית, הרי שהריחוק החברתי כופה עלינו גם בנושא הזה לחשב מסלול מחדש. כמה מוסדות ברשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הרימו את הכפפה ונענו לאתגר באופן יצירתי וראוי לחיקוי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– דעה: מתווה השלום בהר הבית

– המורה, איך התכוננת הבוקר לזום?

– שופט העליון: "חולדאי הוא לא השריף של העירייה"

כוחה של שיחת טלפון

אחת האוכלוסיות שנפגעה באופן הקשה ביותר מהקורונה היא הגיל השלישי. מופעי התרבות נפסקו, ההרצאות והכנסים הושבתו, ומעל הכול שובשה האפשרות להיפגש באופן חופשי עם בני המשפחה, לארח ולהתארח.

באולפנת בני עקיבא בהדר־גנים הובילו שני מיזמים שמטרתם לחזק את הקשר עם בני הדור המבוגר, ולהפיג את הבדידות שהם חווים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 201102-WA0045-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד בנושא של מעורבות חברתית, ושמים על כך תמיד דגש", אומרת גפנית גרין, רכזת חינוך חברתי באולפנה. "גם בתקופת הקורונה חיפשנו במה אפשר לתרום ולסייע".

במסגרת שעות המעורבות החברתית, אימצה כיתה י' באולפנה קבוצה של קשישים, כאשר כל בת שודכה לקשיש או קשישה. הבנות יצרו קשר עם הקשישים, התעניינו בשלומם, שיתפו אותם בהווי חייהן ושמעו מהם על הקשיים שלהם בימי הקורונה.

"באחד מימי שישי", מספרת גרין, "אחת התלמידות שמעה מהקשישה 'שלה' שאין לה איך לעבור את השבת, מכיוון שחסרים לה מצרכי מזון בבית. התלמידה פעלה מול בנות השכבה שלה לאיסוף מצרכים ואף אפתה במו ידיה חלות, והעבירה את כל הדברים לקשישה לפני שבת. זו דוגמא אחת לכמה שיחת טלפון יכולה להיות משמעותית. ילדה בכיתה י' יצרה מעגל של השפעה ורתמה אנשים למען מטרה טובה".

תלמידות כיתה ח' יצאו במבצע של שמירה על קשר בין־דורי דווקא עם הסבא והסבתא הפרטיים שלהם. הם הודרכו להתקשר לסבים ולסבתות, וקיבלו שאלות מנחות כדי שהשיחה לא תסתיים אחרי דקה. בנוסף, הם הכינו להם מכתבים וקיבלו משימות – לכתוב על מה הן מוקירות תודה לסבים ולסבתות, מה הן מאחלות להן וכדומה.

בכיתה י"א נעשתה משימה דומה, במסגרת שיעור פסיכולוגיה. בת הכיתה כרמל לוי מתארת את חוויותיה: "במסגרת מטלה בשיעור נתבקשנו לבצע ריאיון עם סבא או סבתא ולשאול אותם מספר שאלות, שהתשובות להן יכולות ללמד אותנו רבות. אני בחרתי לראיין את סבתי מצד אימי, שאיתה יש לי קשר מיוחד. שאלתי אותה, לפי המטלה שניתנה לנו, על בחירה שהיא שמחה שעשתה בחייה ועל דבר שהיא מתחרטת עליו, וביקשתי טיפ כדי שאדע לקבל החלטות בצורה נכונה.

"במיוחד בתקופה מרוחקת שכזו יש חשיבות רבה לקשר עם הסבים והסבתות", אומרת כרמל. "המטלה הזו לא רק רוממה את השיח אלא גם זיכתה אותנו על הדרך בחיזוק הקשר איתם. כאשר שאלתי את סבתי את השאלות הללו, שבשיח היומיומי לא מגיעים אליהן, למדתי עליה המון וגם אימצתי את הטיפים שהיא נתנה לי".

גפנית גרין, אולפנת הדר גנים: "אחת התלמידות שמעה מהקשישה 'שלה' שאין לה איך לעבור את השבת. היא פעלה מול בנות השכבה לאיסוף מצרכים, ואפילו אפתה במו ידיה חלות"

"היו תלמידות שכל כך נהנו מהשיחות הללו, שהן ביקשו לעשות את זה עם עוד בני משפחה, הסבים מהצד השני או דודים מבוגרים", מספרת גרין. "הרווח כאן היה כפול – גם הרווחנו מעשה חסד וחיבור לדור המבוגר, וגם למדנו תיאוריות פסיכולוגיות הקשורות לגיל השלישי. הבנות שמעו מהסבים והסבתות במה הם גאים במיוחד, ולמדו לעומק סיפורים משפחתיים מרתקים – למשל סיפור עלייה שלא מספיק נחשפו אליו, או זיכרונות ממלחמות ישראל.

"היו תשובות מדהימות שגרמו לבנות להעריך את בני המשפחה שלהן וללמוד מהם. נערה אחת כתבה במשובים: 'למדתי מסבא שלי על בגרות, חיבור לארץ וחשיבות העלייה'. נערה אחרת כתבה: 'למדתי מסבא שלי להיות עצמאית, ושאין דבר העומד בפני הרצון'. תגובה נוספת הייתה 'אני מרגישה רגועה שאלו האנשים שמחנכים אותי', ו'אני שמחה שיש מי שיסייע לי בקבלת החלטות'. כמובן שהסבים והסבתות מצידם נהנו מההתעניינות ומתשומת הלב".

הגיל השלישי, גרסת האנגלית

באולפנת בנ"ע "חן במדבר" בבאר־שבע שכללו את הרעיון ויצרו פרויקט דומה באנגלית. המיזם, שהושק תחת השם Covid 19 and Amazing Teens, מחבר בין בנות האולפנה לנשים בנות הגיל השלישי, דוברות אנגלית מהארץ ומהתפוצות. המטרה היא לייצר שיחה משותפת בטלפון או בזום בשפה האנגלית. שני הצדדים מרוויחים – הבנות משפרות את האנגלית ואת הביטחון בדיבור ולומדות על יהדות התפוצות, ואילו הנשים חוות תחושת נתינה וסיפוק, לצד שעות של עניין עם בנות הדור הצעיר. הפרויקט פועל בכיתות ט' עד י"ב.

חני רוזנבוים, רכזת האנגלית בבית הספר, מספרת שהרעיון עלה בתקופת החגים, כשהבינה שמבוגרים רבים בארץ ומחוצה לה נמצאים בבידוד מן העולם, מרוחקים מחיי החברה ומהפעילויות שהם רגילים לעשות. "הבנתי שיש כאן פוטנציאל לפרויקט שבו שני הצדדים יעשו חסד. הבנות ישפרו את האנגלית, והנשים דוברות השפה יקבלו הרגשה שהן משמעותיות ותורמות. אין כאן תורם ונתרם, שני הצדדים מרוויחים".

רוזנבוים החלה לקבץ נשים מרחבי ארה"ב, קנדה וישראל, ולאחר מכן שידכה אותן לנערות בבית הספר. בתחילת הדרך שני הצדדים הביעו חשש מהאופן שבו תתנהל השיחה, אבל מהר מאוד החלו התגובות הנלהבות לזרום.

"התקשרה אישה ושאלה אם אני יכולה לתת את הטלפון שלה לעוד תלמידות, כי היא כל כך נהנית מהשיחות", מספרת רוזנבוים. "אישה אחרת סיפרה שזה נותן לה סיבה לקום בבוקר, להתלבש ולהתאפר לקראת המפגש בזום. התלמידות מצידן כתבו לי כמה הן נהנות ומרגישות שהאנגלית שלהן משתפרת".

חני רוזנבוים, אולפנת חן במדבר: "לפעמים התלמידות קובעות מראש נושא שיחה, ולפעמים השיחה ספונטנית יותר. יש נשים שתורמות מתחומי העניין שלהן, מוזיקה או בישול. אישה שהייתה בעברה אחות הסבירה לבנות על תזונה נכונה ומה כדאי להן לאכול בגיל ההתבגרות. צמד אחר החליף מתכונים"

על מה הן משוחחות?

"לפעמים הן קובעות מראש נושא שיחה, ולפעמים השיחה ספונטנית יותר. יש נשים שתורמות מתחומי העניין שלהן, למשל מוזיקה או בישול. אישה אחת, שהייתה בעברה אחות, הסבירה לבנות על תזונה נכונה ומה כדאי להן לאכול בגיל ההתבגרות ומה לא. צמד אחר החליף מתכונים. למרות פערי הדורות מוצאים מכנה משותף, וכיף לקבל משובים משני הצדדים על ההתקדמות. זה ממש מצב של ווין ווין, שבו שני הצדדים נתרמים באותה מידה".

"הפרויקט הזה מדהים בעיניי", אומרת טוהר בר, תלמידת כיתה י'. "הוא גם עוזר לנו בתור נערות ללמוד אנגלית ולשפר אותה, וגם עוזר לנשים שמדברות בשפה זרה לתקשר עם אנשים מהארץ. כשהמורה חני שלחה לנו בקבוצה שהאולפנה מגישה את הבנות לפרויקט כזה, ממש התרגשתי. אני לא כל כך אוהבת לדבר באנגלית עם אנשים, ולדבר עם גברת קראוט שיפר לי את הביטחון באנגלית שלי.

"אני מדברת איתה פעם בשבוע ונהנית מכל רגע. אנחנו מדברות על החיים שלה, וגם על החיים שלי בארץ ישראל. היא סיפרה לי איך נראתה תקופת החגים בארה"ב ואיך היא עוברת את התקופה הזאת. אני גאה באולפנה שלנו שמשלבת אותנו בפרויקטים ייחודיים שכאלה, ודואגת גם לנו וגם ליהודים ברחבי העולם. אני חושבת שזה פרויקט שכל בית ספר יכול לאמץ, וכל ילד יכול להשתתף בו".

לרוזנבוים יש חלום, להפגיש בין הבנות לנשים לאחר שתקופת הקורונה תסתיים. היא גם שואפת להרחיב את הפרויקט למוסדות נוספים. "אנחנו חיים בדור שהרבה פעמים האנשים המבוגרים הם שקופים בעינינו, ופתאום אנחנו מגלים כמה חוכמת חיים יש להם. זקן הוא מי שקנה חוכמה, וכל מפגש עם הדור הזה מרתק ומעשיר".

עד החתונה

כשהרב איתמר ליברמן, ראש ישיבת בני עקיבא "נר תמיד" בחשמונאים, מספר על הישיבה שהוא עומד בראשה, חשוב לו לומר תחילה שמדובר בישיבה אזורית שמקבלת אליה כל מי שמתגורר בסביבה ורוצה ללמוד בה. "אנחנו לא עושים סלקציה ומזמינים את כל תושבי מערב בנימין ללמוד כאן", הוא אומר. לדבריו, בניגוד לישיבות שמתמחות בתחום אחד, ב"נר תמיד" משתדלים לתת את כל התחומים הללו לתלמידים בלי לאלץ אותם להתמקד בזווית מסוימת. "יש כאן מגמת מוזיקה מהטובות בארץ, יש כאן לימודי קודש ברמה גבוהה, יש כאן מסלול שבו התלמידים עושים את שביל ישראל, הבחירה היא באמת רחבה. לא צריך ישיבת נישה כדי לקבל את הנישה". בישיבה קיימת פנימייה למעוניינים, אבל רוב התלמידים חוזרים ללון בבתיהם. "הבית הוא חלק מהישיבה לכתחילה ולא בדיעבד".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 201102-WA0046-750x355.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מעבר לאתגר הלימודי, הקורונה הביאה את צוות הישיבה לחשוב כיצד אפשר להפעיל את התלמידים בהתנדבויות ובפעילות מרחוק. "גם בשוטף יש כאן דגש על חיי חברה ועשייה, ובתקופה הזו חשוב לנו גם שהם לא יהיו כל היום בזום. אנחנו מפעילים אותם בהתנדבות בבתים, שלהם או של אחרים, מוציאים את התלמידים לפעילות ספורטיבית ועושים כל מה שאפשר כדי להוציא אותם החוצה מהמסכים".

בכל שנה במהלך חודש אדר מתקיימת בישיבה חתונה ששכבת י"ב מארגנת לזוג שיכולתו הכלכלית מוגבלת. גם השנה, רגע לפני שהקורונה השביתה הכול, הם הספיקו לקיים חתונה כזאת. "כרב חדש, הסבירו לי שבאדר האנרגיות של השמיניסטים בשמיים", אומר ליברמן בחיוך. "הם כבר מרגישים שעוד דקה הם מחוץ לישיבה, ומחפשים איך לציין את החודש הזה. החלטנו שבמקום שיהפכו כאן את הישיבה, ננווט את האנרגיות שלהם לעשייה חשובה".

הפקת החתונה נעשית בשותפות עם הקהילה בחשמונאים, המורכבת מעולים מארה"ב שנושא החסד מהווה חלק מה־DNA הקהילתי שלהם. גם בני הזוג המתחתנים הם עולים. בעבר נחגגו חתונות של יוצאי אתיופיה ובריה"מ, והשנה התארגנה חתונה לזוג מבני קהילת המנשה.

"התלמידים אספו כסף כדי לארגן חתונה ברמה הכי יפה שאפשר, והגיעו קרוב ל־45 אלף שקלים", מספר ליברמן. "הם גייסו קייטרינג במחיר עלות שעשה להם מנות מפוארות. תזמורת הישיבה התגייסה כדי לשמח, וכיתת החינוך המיוחד שלנו, שלומדת נגרות, בנו חופה מעשי ידיהם. דרך העשייה התלמידים למדו בפועל הלכות חופה וקידושין, מה זה שבע ברכות ומה זה חדר ייחוד".

זמן קצר לפני החתונה נודע לתלמידים שהוריהם של בני הזוג לא יצליחו להגיע מהודו בשל קושי תקציבי. הם גייסו כסף וקנו כרטיסי טיסה. יחד עם החתן והכלה הגיעו התלמידים לקבל את פניהם של ההורים בשדה התעופה.

החתונה הייתה יפה ומרגשת, והותירה חותם בלב כל הנוכחים: "למעשה זו הייתה אחת החתונות האחרונות שהתקיימו כאן לפני שהאירועים הופסקו והשמיים נסגרו. אני מקווה שבאדר הקרוב נוכל שוב לערוך מיזם דומה", אומר ליברמן.

למידה מקרוב

בימים כתיקונם מתקיימות בישיבה בכל יום חבורות לימוד במסגרת בית מדרש לנוער. מדובר בשיעורים שמתקיימים לפני ואחרי הלימודים ובהפסקות, ומהווים תוספת לשיעורי הקודש שבמערכת. חבורה אחת לומדת רמב"ם, אחרת מסילת ישרים, פרשת השבוע וכדומה. על כל חבורה מופקד איש צוות, שעושה זאת בהתנדבות.

מאז תחילת הקורונה הפכו החבורות הללו לווירטואליות, וכל אחד מהנערים לומד בבית, במרחב הפרטי שלו. חלק מהנערים צירפו אליהם את ההורים ללימוד משותף. "התגובות שקיבלנו היו מרגשות", אומר ליברמן. "הם אמרו שאף פעם לא למדו בצורה כזאת עם הבנים, ואנחנו מצידנו צ'יפרנו את הלומדים עם הפתעות כמו משלוחי גלידה מפנקים ומגשי פיצה. לקחנו את הלימון והפכנו אותו ללימונדה".

גם בישיבת בני עקיבא "אור עציון" מתקיים מיזם דומה של לימודי רשות, אלא ששם הוא נערך על טהרת התלמידים בלבד. הם היוזמים, הם המבצעים והם כמובן הלומדים. המיזם החל כבר לפני שנתיים, כאשר תלמידי כיתה י"א פנו אל ראש הישיבה הרב ערן פרינס וביקשו להפעיל סדר לימוד רשות בישיבה.

"הסכמנו, והתלמידים התחילו לעשות את זה לגמרי לבד", מספר הרב פרינס. "הם החליטו מה לומדים ודאגו לכיבוד. היוזמים סרבו לקחת דברים מהישיבה, הכול היה שלהם. זה תפס תאוצה, ועשרות לקחו חלק בסדר הזה. נתתי להם חופש פעולה. למעשה בשנתיים שהמיזם פועל קפצתי רק פעמיים לראות את הלימוד. לא רציתי שהתלמידים ירגישו שזה קשור לצוות ושצריך 'להרשים' אותנו, אלא שזה באחריות שלהם. התלמידים למדו בחברותות של בחור צעיר ובוגר".

הרב שמואל רוזנבלום, יב"ע מודיעין: "פתחנו מעין מעבדה. כל מחשב עובר בדיקה יסודית הן מבחינת חומרה והן מבחינת תוכנה. מפרמטים אותו, בודקים איזה חלקים צריך להחליף לו, מתקינים את התוכנות הבסיסיות, וכשהוא תקין ומוכן הוא נשלח למשפחות בפריפריה"

ואז הגיעה הקורונה ושינתה סדרי בראשית. "כל עוד היינו בישיבה, התלמידים מצאו פתרונות יצירתיים. הבוגרים לא היו באותה קפסולה עם הצעירים, וכשהיו צריכים לשבת בחברותא הם עשו את זה משני צידי מחיצה שקופה. היה מרגש לראות את זה". בהמשך, כשהלימודים בישיבה פוזרו, החברותות עברו לזום. "משמח לראות שלמרות המרחק, חשוב לתלמידים לשמר את המפעל הזה", מסכם הרב פרינס.

מחשב לכל ילד

אחת הבעיות הבולטות כאשר מדברים על לימודים מהבית בתקופה הזאת, היא יחס המחשבים־תלמידים. אפילו אצל משפחות במצב כלכלי משופר יחסית אין די מחשבים לכל הילדים לצורך הלמידה מרחוק, שאליה מצטרפים במקרים רבים צורכי העבודה של ההורים. קל וחומר כשמדובר בבתים של משפחות מעוטות יכולת.

בישיבת בני עקיבא מודיעין יזמו, כחלק ממיזם ארצי של אגף הפיתוח ברשת יב"ע ובסיוע של תרומות מחשבים למשפחות נזקקות, פרויקט שמחבר בין חברות ויחידים שרוצים לתרום מחשבים ובין משפחות הזקוקות לכך. המיזם פועל בשיתוף עם עמותת "מתחשבים".

"הם פנו אלינו וחיפשו מקום שיעזור להם לעמוד בקצב של הפניות הרבות משני הצדדים, הן מצד התורמים והן מצד הזקוקים למחשבים", מספר הרב שמואל רוזנבלום, ראש הישיבה. עד כה "טיפלו" בישיבה במאות מחשבים, כאשר כעשרים מתלמידיה הפכו לטכנאים בהנחיית אנשי צוות של הישיבה.

"פתחנו מעין מעבדה", מספר רוזנבלום. "כל מחשב עובר בדיקה יסודית, הן מבחינת חומרה והן מבחינת תוכנה. מפרמטים אותו, בודקים איזה חלקים צריך להחליף, מתקינים את התוכנות הבסיסיות, וכשהוא תקין ומוכן הוא נשלח למשפחות בפריפריה". בהמשך הפרויקט התרחב, ומשפחות ממודיעין תרמו מחשבים לטובת תלמידים בעיר הזקוקים לכך.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 201027-WA0061-750x560.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נועם לוינגר, תלמיד הישיבה, מספר: "בתור נאמני מחשב בתקופת לימודים רגילה, עזרנו רבות למורים ולתלמידים לתפעול למידה מקוונת. בימי הקורונה התפקיד שלנו השתנה ונהיה בעל מטרה גדולה וחשובה יותר. הרבה אנשים תורמים מחשבים, ואנחנו משמישים אותם לטובת ילדים שאין ביכולתם להשיג מחשב בתקופה שבה כל ילד זקוק למחשב ללמידה וההתפתחות שלו. הידיעה שמה שאתה עושה עוזר לילד אחר משמחת מאוד.

"בתקופה כזו כולנו צריכים להתגייס למען הקהילה, ובמיוחד לעזור לאלה שצריכים את זה יותר מכול. בנוסף לכך, זו הזדמנות נפלאה עבורי ועבור חבריי לצבור ידע ומיומנות בתחום המחשבים. הלוואי שבתקופה שבה רואים יותר שנאה בחברה ואנשים רבים מאבדים תקווה, נצליח להתעלות מעל הצורך האישי ונעזור לכולם".

The post יד אחים שלוחה: התלמידים שמסייעים לבודדים בקורונה appeared first on מקור ראשון.