העונה הקודמת הייתה הטובה ביותר של מכבי חיפה זה שנים ארוכות. הקבוצה שיחקה טוב, לא נקלעה למשבר המסורתי אחרי המחזורים הראשונים וסיימה כסגנית האלופה. כל זה לא עזר למאמן שלה, מרקו בלבול, שהגיע לקבוצה כשהייתה במשבר שנה קודם לכן. המועדון בחר שלא לחדש את החוזה שלו, והחתים את המאמן ברק בכר. "זה היה מאכזב מאוד מבחינתי, שלא קיבלתי את האפשרות להמשיך בחיפה. ממש סוג של נפילה. אבל אני מכיר את עולם הכדורגל ומבין אותו, אלו דברים שרואים בכל העולם, ועכשיו צריך לקום ולהמשיך הלאה בכל הכוח", אומר בלבול. "בצוות המקצועי שבניתי בחיפה יש שני עוזרי מאמן אנגלים שעדיין עובדים במערכת, והם אמרו לי שאם הייתי עושה עונה כזאת באנגליה הייתי מקבל חוזה לחמש שנים. דרוש זמן כדי לבנות בסיס של קבוצה מחדש, וכל מאמן שמגיע לקבוצה במצב משברי אומר מיד שהדברים ייקחו זמן כי אין קסמים בסיפור הזה. לצערי בארץ המושג 'תהליך' הפך למילת גנאי. אם תבדוק את הנתונים תראה שבקיץ אחד של עבודה איתי, מכבי חיפה השיגה הרבה מאוד. כשהגעתי לא היו לקבוצה נציגים בנבחרת ישראל, היום יש להם חמישה, ולדעתי זה אומר הרבה".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בין חג הרווקים לבלאק פריידיי: המדריך לרכישה בטוחה ברשת

– משחקים 90 דקות: כדורגל ספרותי בניחוח צרפתי

– תואר לשם כבוד: הכדורסלן שזכה בתארים רבים אבל מקווה לעוד

זו הייתה קדנציית האימון השנייה של בלבול בחיפה, שבמדיה גם העביר את מרבית הקריירה שלו כשחקן ועבד שנים כעוזר מאמן. "אני בן בית בחיפה וצועד עם יעקב שחר כבר 25 שנה, אין הרבה מערכות יחסים כאלה בכדורגל הישראלי, והשנה וחצי האלה במועדון גדול כמו חיפה תרמו לי רבות והפכו אותי לאיש מקצוע טוב יותר", הוא אומר, "ניהלתי בהצלחה צוות בינלאומי, ועד משבר הקורונה כל משחקי הבית שלנו היו מלאים בקהל, וזה הוציא ממני הרבה דברים טובים. אני אדם שמשתדל לא להסתכל לאחור ומעדיף לקחת איתי את הדברים החיוביים".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0324210135032-750x796.jpg 750w" sizes="(max-width: 904px) 100vw, 904px" />

גם בקדנציה הראשונה שלו בירוק הוחתם בלבול במהלך העונה, כשהקבוצה הייתה במשבר. גם אז הוא הוביל אותה לפלייאוף העליון, אך לא קיבל חוזה חדש בסיומה של העונה. ייתכן שהסיבה קשורה בין השאר לתדמית שנוצרה לו. בלבול נחשב עד היום לסוג של חידה – מצד אחד הוא נחשב לטקטיקן מוכשר שאהוב על שחקניו, אבל מהצד השני נתפס כמאמן אפור ולא כריזמטי. "לא באמת מעניין אותי מה אומרים עליי ואיזו תדמית יצרו לי, כי חוץ מאנשים שעבדו איתי קרוב ולמשך תקופה, אף אחד לא באמת מכיר אותי. אני רוצה שיסתכלו על הכדורגל שלי ועל התוצאות שאני מביא בקבוצות שבהן אני עובד. זו המהות מבחינתי. במכבי חיפה ניהלתי בהצלחה צוות בינלאומי, הייתה כימיה טובה בין השחקנים והקבוצה עבדה מצוין יחד. אתה לא יכול לעשות דברים כאלה בלי כריזמה ויכולת הנהגה", הוא קובע. "ברגע שבחרתי בכדורגל כעיסוק בחיים, ידעתי על התדמיות שהתקשורת בונה לך ועל כל מיני אינטרסים שנמצאים בעסק הזה. אבל כשאתה נמדד במבחן התוצאה ועושה את זה בעקביות, כמו שעשיתי בחיפה, בנבחרת הצעירה ובתקופות שונות בסכנין, בסופו של דבר אקבל את ההערכה שאני ראוי לה".

לא נוטר טינה

אחת הצרות שהקשו על בלבול בעונה שעברה הייתה מערכת היחסים הבעייתית שהתפתחה בינו ובין החלוץ הצעיר, ירדן שועה, שהגיע בתרועה רמה ותמורת סכום כסף גדול מבני יהודה, אבל התקשה להשתלב מבחינה מקצועית ועבר עבירות משמעת מרובות. בתחילת העונה הנוכחית הוא המשיך הלאה לבית"ר ירושלים. "שועה קיבל מתנה בדמות כישרון גדול מאוד, אבל זה עדיין לא מבטל את העובדה שהוא צריך לעבוד קשה בכל יום, להתמיד ובעיקר להיות סבלני. זו הדרך שעובר כל שחקן צעיר. בעונה הקודמת בחיפה הייתה לו תחרות קשה מאוד על מקום בהרכב, והוא צריך ללמוד לקחת הזדמנויות בשתי ידיים. כששון וייסמן קיבל ממני את ההזדמנויות הוא פרץ בגדול, והיום הוא משחק בספרד. גם מנור סולומון, שרבים טענו שאני ממהר לזמן אותו לנבחרת הצעירה בגלל מבנה גופו הצנום, זומן אחרי משחק אחד לנבחרת הבוגרת".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 11/000_1J94QC-750x428.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

למה קשה כל כך למאמנים להצליח במכבי חיפה?

"קשה לנתח את הקושי להצליח בחיפה, כי לכל מקרה יש את הסיבות שלו. אני באתי עם האמת שלי והדרך שלי והלכתי איתן. יש כאן הרבה עניין של התאמה, יש מאמן או שחקן שיתאימו למועדון מסוים ויצליחו בו, אבל לא יצליחו במועדון אחר. אני שמח שהצלחתי במקום שבו גדלתי".

עד כמה יעקב שחר מעורב בהתנהלות השוטפת של המועדון?

"בדיוק כמו כל בעלי קבוצה בכל ליגה בעולם, גם יענקל'ה מעורב בהתנהלות ויודע מה קורה במועדון על בסיס יומי. מכבי חיפה זה מועדון גדול עם הרבה דברים שצריך לנהל, ובתקופה שבה עבדנו יחד דיברנו הרבה על הקבוצה, על שחקני רכש ועל תוכניות לעתיד".

עולות לך מחשבות לפעמים, למה בחרת מקצוע מורכב כל כך?

"מבחינתי הלחץ שמאמן כדורגל נמצא בו במהלך הקריירה הוא חיובי. זה גורם לי להמשיך להתפתח ולרצות להגיע להישגים. אני מאמין בכישרון, באישיות מתאימה ובערכים נכונים – חריצות, התמדה ויכולת להתפתח. כמו בכל דבר, אם אתה עובד כמו שצריך, אתה מצליח – וזה מה שאני מנסה לעשות".

למרות האכזבה מכך שלא המשיך, הראה בלבול מאיזה חומר הוא עשוי כאשר בירך את מחליפו ברק בכר ואף הצטלם איתו במפגש אקראי במשרדי המועדון בחיפה. "אני לא אדם שנוטר טינה, אלו חייו של מאמן והכי חשוב לא להפוך לממורמר. גם ככה עבודת האימון נעשית בסביבה לחוצה ותובענית, ואני מאמין שחשוב לנסות לייצר אווירה טובה ככל האפשר", הוא מסביר, "לשמחתי בעשרים שנות קריירה כמאמן לא היו לי הרבה תקופות בלי עבודה. תמיד טוב לקחת רגע אחד לנשימה, אבל האמת היא שאני כבר מתגעגע למגרש".

"אם אני לא משיג את מה שאני רוצה, אני פשוט רותח מזעם. אני יודע שזה שונה לחלוטין מתדמית האדיש שהחליטו לבנות לי, אבל אם מישהו יכול היה לעשות לי רנטגן פנימי במצבים מסוימים, הוא היה נדהם ממה שהיה מוצא"

בחודשים האחרונים היה בלבול מועמד למספר מועדונים, מה שלא הבשיל לבסוף לחוזה. "זה לא סוד שהייתי מועמד לבית"ר ירושלים, והיא בחרה בדראפיץ' שהוא מאמן מצוין. השם שלי עלה גם בפאפוס מקפריסין, ולהצעה מבני סכנין בחרתי לסרב. עברתי שם תקופות נהדרות, עד היום יש לי הרבה חברים במועדון, אבל כרגע אני מחפש אתגר אחר, עם עדיפות ראשונה מחוץ לישראל. אני אוהב להכיר תרבויות שונות, אנשים חדשים וכדורגל אחר, ולמרות שקשה יותר למאמן ישראלי לצאת לאירופה, אני ממשיך לנסות ולא מתכוון לוותר. זו לא תקופה פשוטה, בגלל הקורונה ליגות נעצרות ודברים לא מתנהלים כרגיל, אבל אני פועל במרץ מאחורי הקלעים ומחפש לי את מקום העבודה הבא. בינתיים אני מבלה הרבה בבית, עוקב אחרי קבוצות בארץ ובחו"ל ורואה הרבה כדורגל".

מנהיג טבעי

מרקו בלבול, 53, נולד וגדל בטירת־כרמל כבן זקונים למשפחה עם ארבע אחיות ובן בכור. "הייתה לי ילדות פנטסטית. הייתי הנסיך של הבית, של אמא ושל האחיות שלי, אבל אני לא יודע אם זה עשה לי טוב או רע, כי עד היום יש בי משהו קצת מפונק", הוא צוחק, "אם אני לא משיג את מה שאני רוצה, אני פשוט רותח מזעם. אני יודע שזה שונה לחלוטין מתדמית האדיש שהחליטו לבנות לי, אבל אם מישהו יכול היה לעשות לי רנטגן פנימי במצבים מסוימים, הוא היה נדהם ממה שהיה מוצא".

לכדורגל הגיע בלבול בגיל צעיר מאוד. "אני לא יודע מה באמת חיבר אותי לכדור, אבל פשוט לא יכולתי לעזוב אותו. התחלתי לשחק כדורגל בגיל ארבע ובשלב ממש מוקדם הבנתי שזה מה שאני אוהב ורוצה לעשות. אני זוכר את עצמי בגיל שבע קודח במוח לילדים בני 13 בשכונה, שייתנו לי לשחק איתם, ואני חושב שבתור ילד שיחקתי שמונה שעות ביום. זה היה כל עולמי. אני זוכר את אמא שלי צורחת בערב מהמרפסת בקומה רביעית שאעלה כבר הביתה, כי יש בית ספר מחר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... es-1229025425-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בגיל שמונה הלך בלבול למבחנים לקבוצת הילדים של מכבי חיפה. "חוץ מאחות אחת שעסקה באתלטיקה, אין לאף אחד במשפחה שלי קשר לספורט, וגם כשהלכתי להיבחן בחיפה אמא שלי לא הבינה לאן אני הולך", הוא מספר, "אחרי שהתקבלתי הם עזרו לי עם כסף, כי רצו לתמוך בחלום שלי, אבל מעבר לזה לא היו מעורבים. כבר בעונה הראשונה שלי בילדים בחיפה הייתי קפטן הקבוצה וזכיתי בסיום השנה בתואר השחקן המצטיין".

בלבול, ששיחק בעיקר בעמדות המגן והבלם, המשיך להצטיין במחלקת הנוער וכבר בגיל 16 הפך לחלק מסגל הקבוצה הבוגרת. "הקבוצה התאמנה שלוש פעמים בשבוע בבוקר, לא ראיתי מצב שאני מחסיר אימונים ולא ידעתי מה לעשות עם בית הספר", הוא נזכר, "למזלי, אלי גוטמן היה מורה לספורט בתיכון שלמדתי בו ובהפסקות היינו משחקים סטנגה. הוא היה שחקן מצוין עם טכניקה מעולה. כשנוצרה הבעיה הוא הלך איתי למנהל ובנו לי תוכנית שבה יכולתי להתאמן בבקרים ולהשלים שעות לימוד בזמנים אחרים. בתחילת שנות התשעים גוטמן הפך לעוזר של שלמה שרף בחיפה, וזכינו בדאבל ביחד".

"היה מאכזב מאוד שלא קיבלתי את האפשרות להמשיך בחיפה. בצוות המקצועי שבניתי שם יש שני עוזרים אנגלים שעדיין עובדים במערכת, והם אמרו לי שאם הייתי עושה עונה כזאת באנגליה הייתי מקבל חוזה לחמש שנים"

בשנים הראשונות בקבוצה הבוגרת התקשה בלבול למצוא את מקומו וישב רוב הזמן על הספסל, אבל זמן קצר אחרי מינויו של דרור קשטן למאמן בתחילת עונת 1987/88 השתנו הדברים. "העונה שלנו התחילה בצורה רעה ובמחזור השישי קשטן נתן לי הזדמנות, ומאז לא יצאתי מההרכב. במשך תקופה ארוכה האמנתי שהרגע הזה יגיע והתכוננתי בצורה הטובה ביותר כדי להיות מוכן, כי ידעתי שאם לא אוכיח את עצמי מיד, לא אוכל להמשיך לשחק בקבוצה".

את העונה ההיא סיים בלבול עם תואר תגלית השנה, ומאז הוא הפך לשחקן הרכב קבוע. ב־1993/94 היה חלק מהקבוצה שזכתה באליפות בלי להפסיד ולו משחק אחד, תחת גיורא שפיגל, קבוצה שנחשבת עד היום לאחת הגדולות בתולדות הכדורגל הישראלי. "בתחילת אותה עונה בכלל לא תוכנן שאהיה שחקן הרכב, אבל איתן אהרוני נפצע במשחק הראשון ותפסתי את מקומו כמגן, לצידו של אלון חזן. היה לנו סגל נהדר באותה עונה ומלחמה גדולה על דקות משחק שהפכה את כולנו לטובים יותר. בסופו של דבר זכיתי בחמש אליפויות ובגביעים כשחקן, עברתי רגעי שיא עם חיפה באירופה ושיחקתי עם שחקנים נהדרים. בגיל 27 גם נבחנתי בקבוצת קווינס פארק ריינג'רס האנגלית, אבל לא התאמתי לרמה הזאת כי לא הייתי מספיק מהיר ואתלטי".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02014_52_56-3-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בלבול שיחק 12 עונות בחיפה, עבר לשנתיים במכבי תל־אביב וחזר לשנתיים נוספות בחיפה, שבהן כבר תפקד במקביל גם על תקן עוזר למאמן אברהם גרנט. "פגשתי את גרנט במכבי תל־אביב, וכשחזרתי איתו לחיפה חשבתי שנותרו לי לפחות עוד שנתיים בתור שחקן, אבל הוא נתקע בלי עוזר מאמן ובאחד האימונים, בעלייה למגרש, הוא ביקש ממני שאעבוד קצת עם שחקני ההגנה", מספר בלבול על הדרך המקורית שבה החלה קריירת האימון שלו, "גרנט אהב את ההכנה שלי, ביקש שאכין את קטעי הווידאו למשחק הבא והודיע לי שמעכשיו אהיה עוזר מאמן־שחקן, עם דגש יותר על האימון. זה משהו שרק גרנט יכול להמציא. תמיד היה לי ברור שארצה לאמן. גם בצופים אהבתי להדריך, הייתי קפטן בנוער ובבוגרים, תמיד היה לי את הצורך להנהיג וזה נראה לי טבעי. כשהתחלתי לעבוד עם גרנט התאהבתי בזה כל כך, שברגע שהבטחנו את האליפות כבר ויתרתי על דקות משחק כדי לקדם צעירים מהנוער".

הבדל של שמיים וארץ

אחרי שנתיים לצד גרנט המשיך בלבול כעוזר מאמן בחיפה לצידם של יצחק שום ורוני לוי. משם עבר לאותו תפקיד בנתניה, תחת אלי גוטמן. בתחילת עונת 2007/08 זכה למשרה ראשונה כמאמן ראשי בהפועל באר־שבע, ששיחקה אז בליגה הלאומית, קדנציה שהסתיימה בפיטורים כעבור כמה חודשים. ב־2008 חזר למשרת העוזר, הפעם במכבי תל־אביב, תחת רן בן־שמעון ואבי נמני שהחליף אותו. בהמשך מונה למאמן בני סכנין, הוביל אותה למקום השביעי בליגה ועזב אותה לטובת הצעה מגרנט להפוך למגלה כישרונות בווסטהאם האנגלית ב־2010. "בשלב הראשון שלי באנגליה הייתי בהלם", הוא נזכר, "ביום הראשון הגעתי למתחם האימונים בתשע בבוקר, שעתיים לפני האימון, וכל הצוות כבר היה שם. החלטתי שזה לא לעניין ושאני רוצה להגיע מוקדם יותר. בכל יום הגעתי חצי שעה מוקדם יותר, ובסוף, כדי להיות בין הראשונים, הגעתי ברבע לשבע. היום התחיל באימון כושר לצוות המקצועי, המשיך עם ארוחת בוקר ובתשע כבר החלה הישיבה הראשונה. מהר מאוד הבנתי את המנטליות והתחברתי".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /11/000_LC9OA-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

העונה ההיא הסתיימה בכישלון מקצועי, כשווסטהאם נשרה לליגת המשנה – אקורד סיום צורם לקריירה האנגלית של גרנט. בלבול המשיך לטייל עם גרנט בסרביה, שם זכה איתו באליפות עם פרטיזן בלגרד כעוזר מאמן, ובתאילנד, שם זכה כעוזר המנג'ר של קבוצת טרו סאסאנה לצידו בגביע הראשון של המועדון. "הלכתי לכל מקום שגרנט קרא לי, כי זו הייתה מבחינתי עוד הזדמנות ללמידה. הוא יודע לבנות סגל, הוא טקטיקן מעולה ובעל יכולת גבוהה לזהות דברים ולקרוא כמה צעדים קדימה. הוא איש מיוחד וחבר נאמן מאוד, שלאורך כל השנים האמין ביכולות שלי ותמך בי".

בין לבין אימן בלבול לתקופה קצרה במכבי פתח־תקווה וחזר לסכנין, שאותה הציל מירידה והוביל לפלייאוף העליון עונה לאחר מכן. לאחר שסיים את התקופה הראשונה בחיפה הוא מונה למאמן הנבחרת הצעירה של ישראל במקום אריק בנאדו, שעזב לבני יהודה במהלך מוקדמות היורו. הוא סיים את הקמפיין בהצלחה עם 10 נקודות מ־12 אפשריות ומקום שני בבית, כולל ניצחונות 0:4 מול יוון ואלבניה, ותיקו בחוץ מול פורטוגל האיכותית. "זו הייתה הפעם הראשונה שעבדתי עם צעירים, למרות שרובם כבר שיחקו בקבוצה בוגרת, וזו הייתה עבורי תקופה יוצאת מן הכלל. נהניתי מכל רגע, ועד היום אני נהנה לראות את השחקנים האלה משחקים בנבחרת הבוגרת ומובילים את הקבוצות שלהם", הוא אומר. "בתקופה שלי בהתאחדות לכדורגל עבדתי מול וילי רוטנשטיינר, והוא איש מדהים עם המון ידע שעשה עבודה מצוינת כמנהל מקצועי והיה מרחק פנדל אחד מלהעלות אותנו לגמר הפלייאוף ליורו. כשאנדי הרצוג היה בארץ הפכנו ממש לחברים, הוא איש מקסים. יש לנו היום נבחרת עם חלק התקפי מצוין, עכשיו צריך לראות איך הופכים אותה גם לקבוצה ששומרת ברמה הזו".

אתה מאמין שאייל ברקוביץ' מתאים לאימון הנבחרת?

"ברקוביץ' היה שחקן ענק. יצירתי מאוד, עם תעוזה ואומץ, ואין לי ספק בכלל שהוא מתאים לאמן את הנבחרת הלאומית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201815_02_48-750x431.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עד כמה השתנה הכדורגל מהתקופה שבה היית שחקן?

 "מבחינת כדורגל נטו הדברים הם פחות או יותר אותו דבר, רק השמות של צורות המשחק השתנו קצת. מבחינה טכנולוגית וידע פיזיולוגי ההבדל הוא שמיים וארץ. בתקופה שלי כשחקן הרבה היו פורשים עוד לפני גיל שלושים, והיום יש כאלה שממשיכים גם עוד עשור. אני אומר לשחקנים שאם הם יתנהלו כמו מקצוענים, הם יוכלו לעשות קריירה כפולה מזו שאנחנו עשינו".

מה דעתך על הכדורגל הישראלי כיום?

"אני חושב שאחרי שפספסנו את הדורות של תחילת שנות ה־90, שסבלו עדיין חוסר ידע והיעדר מתקנים ברמה גבוהה, הדור הנוכחי כבר למד להוסיף עוד יחידות אימון בכל תחום שהוא, השחקנים עובדים קשה ואני מאמין שנראה תוצאות טובות בשנים הקרובות. עדיין צריך להגדיל את כמות המאמנים אצלנו ולשפר את תנאי האימון לשחקנים, שזקוקים להרבה עבודה אישית. חשוב שנוציא כמה שיותר שחקנים לליגות בכירות באירופה ולאקדמיות לנוער, זו צריכה להיות המטרה שלנו".

"הכי חשוב לא להפוך לממורמר. לשמחתי לא היו לי הרבה תקופות בלי עבודה. תמיד טוב לקחת רגע אחד לנשימה, אבל האמת היא שאני כבר מתגעגע למגרש"

לבלבול שני ילדים: רומי בת ה־25, סטודנטית באוניברסיטת חיפה, ויותם בן ה־23 שמשחק זו השנה השנייה כבלם בקבוצת הכדורגל של קולג' בטנסי וגם לומד כלכלה. "יותם מאוד מצליח שם והלוואי שיכולתי לנסוע עכשיו לבקר אותו בארצות־הברית וגם את האחים שלי באוסטרליה, אבל משבר הקורונה מגביל מאוד את האפשרויות".

איך עוברת עליך התקופה הזו מבחינה אישית?

"אני חרד בעיקר לאמא שלי שנמצאת בקבוצת סיכון ולא בקו הבריאות. אני שומע כמו כולם סיפורים מפחידים ונזהר מאוד, גם בשביל החברים והמשפחה. אני מבלה הרבה בבית, עושה ספורט, קורא, רואה סרטים. יש הרבה חומרים טובים לראות, שחלקם גם קשורים לכדורגל".

בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?

"אני בחמש, חד־משמעית. לאורך השנים הגשמתי את כל מה שחלמתי עליו. הייתה לי קריירת משחק ארוכה, זכיתי בתארים והייתי בנבחרת, וגם כמאמן קרו לי דברים טובים, עבדתי בחוץ לארץ ובמועדון גדול. הכדורגל הוא מאוד דינמי ומשתנה, ואני מקווה שאחזור לאמן בקרוב".

The post "לצערי בארץ המושג תהליך הפך למילת גנאי" appeared first on מקור ראשון.