ביום ראשון התקיימו ברחובות ירושלים שלוש לוויות של גדולי תורה בהשתתפות אלפים. הראשון היה הרב דוד סולובייצ'יק בן ה-99, נצר לשושלת מפוארת של תלמוד תורה. כעבור כמה שעות היה זה הרב יצחק שיינר בן ה-98, ראש ישיבה מכובדת. ולקראת ערב ליוו המונים למנוחת עולמים קרוב לבית שמש את הרב ד"ר ג'יי אברהם טברסקי, פסיכיאטר ובן לכמה שושלות חסידיות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– שלוש הלוויות ושאלה: החרדים, הערבים והממסד הישראלי

– עורכי המהדורות מנהלים קרב מאסף לפתיחת מערכת החינוך

– למי יצביע האזרח הערבי?

עם רדת הלילה, איבד עולם היהדות הדתית שלושה מגדולי התורה שלו. כולם מתו מקורונה, נגיף שקטל מעל 2.3 מיליון בני אדם ברחבי העולם, בהם 400 אלף ויותר בארצות הברית וכ-5,000 איש ואישה בישראל. בישראל, אחד מכל 132 יהודים חרדים מעל גיל 65 נפטר מקורונה במהלך 2020.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/02/08977097-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

האבדות של השבת האחרונה הגיעו בקצב מסחרר ושיקפו היטב עובדת חיים אכזרית בעולם האורתודוקסי, לפחות בשנה האחרונה. שורה ארוכה של מנהיגים הלכו לעולמם, מותירים מאחור קהילות שמתקשות לעכל את האובדן ואף תוהות לא פעם מי יוכל להיכנס לנעליהם הגדולות. מקרי המוות מקורונה – וכן מגורמים אחרים, בימי מגפה שהגבילה מאוד את טקסי האבלות השמורים בדרך כלל ללכתם מן העולם של רבנים גדולים – חוללו שמות בקהילה האורתודוקסית על כל גווניה, מהאורתודוקסים המודרניים ועד הליטאים.

בכמה מהמקרים, מותם של גדולי התורה בישר על סיומו של עידן שבו גברים בעלי השכלה חילונית רחבה הצטרפו גם הם לשורות הרבנים גדולי הדור, מחזה שהופך להיות נדיר יותר ככל שחולף הזמן. במקרים אחרים, הרבנים שהלכו לעולמם היו סמל לעידן שהיה ואיננו, ובו לימוד תורה איכותי נתפס כמעלה הגבוהה והקדושה ביותר.

הרבנים משאירים אחריהם תלמידים רבים שמקדישים את כל חייהם ללימוד תורה, ולכן מותם אינו סימן לגוויעתה של המסורת, כפי שקורה, למשל, בקרב כמה מהשבטים האמריקנים-הילידיים, שחוו גם הם פגיעה קשה כתוצאה מהקורונה כשזקני השבט הלכו לעולמם. ובכל זאת, הרבנים היו מופת לקשר החשוב כל כך עם העבר, במיוחד בקהילה המבוססת על העברה מדור לדור של מסורות שמקורן עוד במתן תורה למשה בסיני.

"הם מייצגים את תור הזהב היהודי בכל מה שקשור ללימוד תורה", הסביר הרב מנחם גנק, ראש מערך הכשרות באיחוד האורתודוקסי בארה״ב (OU). "כולנו מחפשים את הזיקה הזאת למה שהיה פעם".

האבדות החלו עוד בראשית המגפה אולם עצם העובדה שמנהיגים אורתודוקסים רבים כל כך מתו מקורונה, לא דרבנה בהכרח את חסידיהם להישמע לאזהרות של שירותי בריאות הציבור. אלפים השתתפו בהלוויות של שיינר וסולובייצ'יק בירושלים, ורק מעטים בלבד עטו מסכות, תוך הפרה בוטה של כללי הסגר בישראל.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02/AFP_8YN4AM-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מותם של מנהיגי הדת האהובים מקורונה לא רק שלא עודד את חברי הקהילה לנקוט אמצעי זהירות כדי לעצור את התפשטות הנגיף, במידה רבה הייתה לכך גם תוצאה הפוכה, כך לדברי קימי קפלן, מרצה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, שחוקר בין השאר את החברה החרדית. "הם לוקחים את האובדן ואת האבל ומוסיפים לזה תפנית חינוכית", הסביר קפלן. "זה הופך להיות טריגר להעצמת הקהילה ולחיזוקה".

לדברי גנק, העובדה שרבים מגדולי הדור הללו היו קשישים מאוד הקלה על חסידיהם להתעלם מהעובדה שהם מתו מקורונה. "רוב גדולי הדור הם בשנות השמונים והתשעים לחייהם, כך שקל יחסית להתכחש לקשר הברור לקורונה. כשהולך לעולמו אדם בן 89 או 99, אתה הרי יודע שזה עלול היה לקרות גם בלי קורונה", הוסיף גנק. "ובמובן הזה, אין בכך שום דבר שובר שוויון".

מלבד האבדות מקורונה נפטרו גדולי דור רבים בקהילה האורתודוקסית המודרנית כמו הרב זקס, הרב חנקין , הרב אבן ישראל (שטיינזלץ) והרב לאם. אובדן בבת אחת של רבנים רבים ששילבו בין מחקר רציני להגות ולמנהיגות. לדברי רבקה שוורץ, סגנית מנהל בתיכון SAR שבשכונת ריברדייל בניו יורק ועמיתת מחקר במכון שלום הרטמן, שכותבת לעיתים תכופות בנושאי פוליטיקה והקהילה הדתית, לאם הוא הקול שחסר לה יותר מכול.

"הוא ידע לדבר פילוסופיה", אמרה שוורץ על לאם , והתייחסה לדרשות שנשא בשנות השישים בסוגיית הגזע בארצות הברית. "כשמאבדים אדם שיודע לעשות זאת למען הקהילה, לדעתי הקהילה האורתודוקסית המודרנית חשה בזה היטב".

גם אובדנו של זקס הותיר את הקהילה ללא דוברה הרהוט ביותר, גם אם ברבים מכתביו הפופולריים פנה לא פעם לקהל רחב יותר, שכלל גם לא-יהודים. בניגוד לעולם הישיבות, שם נהוג להחליף מנהיג ישיבה שהלך לעולמו במלומד קשיש אחר, לקהילה האורתודוקסית המודרנית אין תוכנית ירושה ברורה למילוי נעליהם הגדולות מאוד של הרב לאם או הרב זקס. "לדעתי זה חור גדול שנפער", הודתה שוורץ, "ואי אפשר למלא אותו במישהו אחר שעומד בראש ישיבה".

לדברי שוורץ, יש חור נוסף שנפער ואיש כמעט לא מתייחס אליו: מותן של אינספור נשים דתיות שמתו בימי המגפה ורק לעיתים נדירות זכו להכרה בתרומתן, משום שהן מחוץ לעולם הרבני כמעט בכל הקהילות האורתודוקסיות, פרט למתקדמות ביותר. בדרך כלל, הן מונצחות בהספדים כרעייתו או כאימו של רב כזה או אחר, ולא בזכות הישגיהן.

"זה עניין מבני, כי אם אין אף אישה שזוכה להיות אישיות ציבורית, היא גם לא תיכנס לרשימות", אמרה שוורץ, שגדלה בקהילה החרדית וכתבה הספד למורתה, הרבנית חיה אוזבנד, שמתה במאי בגיל 96. "אלו שלימדו אותי והפכו לעמודי תווך בקהילה לא נוהגות לדבר בפומבי, ולכן גם אם נודע להן תפקיד מרכזי… הן לא זכורות בציבור באותה הדרך".

לכל ברור שמניין מקרי המוות לא הגיע לסיומו, מכיוון שהנגיף מוסיף להתפשט. בסופו של דבר, יהיו רבנים צעירים שימלאו את החסר, בהם כאלה שהכשירו הרבנים הקשישים אשר הלכו לעולמם. אבל לעת עתה, האבדות שספגה הקהילה השנה ממשיכות להכביד עליה.

The post היהדות האורתודוקסית מתקשה לעכל את מותם של רבניה הבכירים appeared first on מקור ראשון.