ארבעה חודשים בלבד מכהן שילה אדלר כמשנה למנכ"ל משרד התחבורה, אולם האינטנסיביות הרבה של התפקיד שהוטל על כתפיו בשבועות האחרונים – גורמת לו לחוש כאילו מדובר בתקופה ארוכה פי כמה.

ב־24 בינואר הורתה הממשלה על עצירת הטיסות לישראל וממנה. ההחלטה, שנכנסה לתוקף למחרת, כללה איסור על כניסת מטוסים זרים לישראל, הגבלה זמנית של היתרי הפעלת חברות התעופה הישראליות, וצמצום ההיתר שניתן ליציאה בטיסה אל מחוץ לישראל. הסיבה לכך, כפי שאמר ראש הממשלה נתניהו בפתח אותה ישיבת ממשלה, היא "כדי למנוע כניסה של מוטציות הנגיף, ולהבטיח שנתקדם במהירות עם מבצע החיסונים".

ימים ספורים לאחר מכן ביקשה שרת התחבורה מירי רגב מאדלר לעמוד בראש ועדת החריגים לענייני כניסה ויציאה לישראל. בתחילה עסקו במשרד רק באישורים לטיסות ולא לנוסעים עצמם, ושר האנרגיה יובל שטייניץ היה ממונה על אישורי כניסה לארץ עבור הנוסעים. לאחר כמה ימים עבר התפקיד לידי השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס, והוחלט כי הוועדה תהיה אחודה – לכניסות ויציאות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מרב מיכאלי: "ההתיישבות ביו"ש היא הבעיה של משבר הדיור, ולא הפתרון"

– מנהל רשות מקרקעי ישראל: נטפל בהפרות בנייה באמצעות צילומי לוויין

– חוזרים לשגרה מחוזקים – "השיעורים" שהעבירה אותנו הקורונה

"ואז, מאחר שבמשרד לשיתוף פעולה יש מעט כוח אדם, ראש הממשלה ביקש מהשרה רגב להוביל את הוועדה", מתאר השבוע אדלר את השתלשלות העניינים. "בתוך ימים בודדים קיבלנו את המקל והרמנו מערך גדול – ואני מודה לשרה רגב על האמון שנתנה בי. אנחנו מרכזים את בקשות היציאה מהארץ והכניסה אליה, וגם את הבקשות של חברות תעופה ומטוסים פרטיים להגיע".

הנושא הזה, אומר אדלר, היה "תפוח אדמה לוהט" שלא כולם רצו לגעת בו. "באופן עקרוני, הדבר הנכון היה שמי שירכז את האחריות לעניין הוא משרד הפנים. השר דרעי אמר השבוע בישיבת ממשלה שהוא התעקש שלא לקחת את זה, כיוון שידע כמה סכסוכים יכולים לצאת מוועדת החריגים. אגב, באותה הזדמנות הוא חיזק את הוועדה ואת העבודה שנעשתה, ושרים רבים הצטרפו לפרגון".

הריאיון עם אדלר נערך אמנם בשעת לילה מאוחרת של יום שלישי, שעות ספורות אחרי סיום ישיבת קבינט הקורונה שבה הוחלט על ביטול ועדת החריגים ומתן אפשרות נרחבת לישראלים לשוב ארצה. אולם הוא עדיין מדבר לגמרי בלשון הווה. כשהוא נשאל על כך הוא מסביר כי ראשית, ההוראות החדשות יחולו רק מיום ראשון, וגם אז, עדיין תהיינה מגבלות. "כל ישראלי שירצה להגיע לטובת הצבעה בבחירות לכנסת, יהיה זכאי לבוא. מדיניות הכניסה לגבי ישראלים תהיה של שמיים פתוחים. אולם הוועדה ממשיכה לתפקד בנוגע ליציאה מהארץ. מחלימים ומחוסנים יוכלו לצאת אוטומטית ללא צורך באישור, ומי שלא עונה על ההגדרה הזו – יצטרך ועדת חריגים".

שישה משרדי ממשלה שותפים בוועדה. "מלבד משרד התחבורה, השותף המרכזי הוא משרד הפנים ומרשם האוכלוסין, וכן משרדי הקליטה, התפוצות, החוץ והבריאות. פינינו במשרד התחבורה יותר מ־20 עובדים עבור זה. הקמנו מוקד במשרד הרישוי בחולון, ובמתקן שלנו בבית־דגן".

"סיבת הדחייה הגדולה ביותר היא בקשות כפולות. 8,500 איש הגישו בקשות כפולות. זו שיטת מצליח, מנסים שוב ושוב. השיא הוא אדם שהגיש 49 פעמים את אותה בקשה, ובכולן נדחה"

אדלר עצמו שוהה בשבועות האחרונים בעיקר בנמל התעופה בן־גוריון. "שם יושב חמ"ל ועדת החריגים הבין־משרדית, ומשמרות של רשות האוכלוסין. 15 אנשים בכל משמרת, שלוש משמרות ביממה, שנמצאים שם לטובת מענה הומניטרי לאנשים. הקמנו אתר עם טופס הצהרה מקוון שמקל על התהליך. שלב הסינון הראשון נעשה בידי צוות רשות האוכלוסין, שמחליט אם הבקשה מופנית למסלול ירוק – כלומר אישור, או אדום, כלומר נדחה. כל מה שבאמצע, עולה לדיון בוועדת החריגים".

כמחצית מהבקשות עלו לוועדה שהתכנסה בנתב"ג. "בתחילת השבוע עברנו את המספר של 50 אלף בקשות שהוגשו מאז ה־15 בפברואר. כלומר, בתוך כשבועיים וחצי. כמחצית מהן בקשות כניסה, ומחצית יציאה. מתוך אלו שעלו לוועדה יש אישורים לכ־60 אחוז, ו־40 אחוז דחייה. אגב, סיבת הדחייה הגדולה ביותר היא של בקשות כפולות. 8,500 איש הגישו בקשות כפולות. זו שיטת מצליח, מנסים שוב ושוב. השיא הוא אדם שהגיש 49 פעמים את אותה בקשה, ניסה את מזלו, ובכולן נדחה".

צוות אנושי עבר על כל בקשה? לא ממוחשב?

"בהחלט, חייב להיות אנושי. הבקשה מגיעה בלינק, נפתחת על ידי פקיד או פקידה שעוברים עליה. יש הרבה פסילות מסיבות טכניות – הרבה מהבקשות מגיעות בלי שום טופס מצורף. כל בקשה חייבת סימוכין. אישור מרופא, אישור הומניטרי, תעודת פטירה חלילה או צו מבית משפט".

בתקשורת פורסם מקרה של אדם שבקשתו נדחתה רק כי סרק את המסמך על הצד ולא ישר.

"אלה מקרים בודדים. היו אולי עשר בקשות שבהן לא הצליחו לקרוא את המסמך וביקשו לשלוח שוב".

היה גם מקרה של ילד שבקשתו אושרה אך של שאר בני המשפחה לא.

"בימים האחרונים ביצענו שדרוגים משמעותיים, ובין השאר עברנו לקובץ משפחתי. הבקשה מוגשת על כל המשפחה הגרעינית, ואז או שכל המשפחה מאושרת או שלא".

מעבר לסיפורים הקטנים הללו שהובאו בעיתונות, עומדת הכתבה ששודרה בשבוע שעבר בחדשות 12. הכתב אילן לוקאץ' התלווה לעיתונאי "הארץ" אורי משגב, ויחד הם בחנו את הטענה שפרסם משגב בעיתונו ולפיה מרבית הזכאים להיכנס הם חרדים. לא רק זאת, אלא שנטען שם כי רבים מהנוחתים מצליחים לרמות את הוועדה או להפעיל פרוטקציות כדי לזכות באישור המיוחל להיכנס ארצה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 515153345013-750x1125.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 15153345013-1140x1710.jpg 1140w" sizes="(max-width: 1365px) 100vw, 1365px" />

אדלר דוחה את הטענות בתוקף. "הוועדה שאני עומד בראשה היא בין־משרדית, והשבוע הצטרפה גם נציגה של משרד המשפטים. הכול נעשה בשקיפות מלאה, תוך רישום מדויק ומפורט. אין לי שום יכולת להחריג מי שלא רשאי לאישור ולתת לו בכל זאת. הכתבה הזו הייתה נבזות, והם אפילו לא ביקשו תגובה. צילמו קבוצה מהמגזר החרדי באופן גזעני, אולי אפילו גובל באנטישמיות", הוא פוסק.

"אין אפשרות לקומבינה"

אדלר, נשוי להדסה ואב לשבעה, הוא תושב שכונת היובל ביישוב עלי. בעבר כיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע, התמודד על ראשות המועצה האזורית בנימין אך לא זכה, ושימש כיועץ אסטרטגי לנתניהו בכמה ממערכות הבחירות האחרונות.

נטען כלפיך השבוע שאתה מינוי פוליטי, פעיל ליכוד, ולכן לכאורה פתוח לקומבינות. נפגעת?

"לא נעלבתי באופן אישי. ואני לא פעיל ליכוד, תמיד הייתי ועודני איש התיישבות. אני שליח ציבור ולכן אין לי מה להיעלב, אבל נפגעתי בשם המדינה. חברי הוועדה עזבו את עבודתם השוטפת, בקושי ראו את הבית בשבועות האחרונים, והתגייסו לעשות מה שצריך כדי לעזור לאלפי ישראלים להגיע ליעדם. מרגע שהוועדה עברה לאחריותי ב־16 בפברואר, אני מבוקר עד ערב בנתב"ג סביב הוועדה. מקבל טלפונים בכל שעות היום והלילה, הודעות ווטסאפ מכל מקום בעולם ובשלל שפות מאנשים שתקועים ונזקקים לעזרה. כל חברי הוועדה מתמודדים עם אותו אתגר. מדובר בכתבים שהחליטו לייצר סכסוך פוליטי ולסכסך את החברה הישראלית. זו גזענות, וזו פגיעה באמון הציבור במשרדי הממשלה".

במרבית המקרים, הוא אומר, אין לו שום מושג בנוגע לזהות הפונה. "אני רואה פרטים ומספר סידורי. לא יודע בכלל אם מדובר ביהודי, ערבי, חילוני או חרדי. אם צריך להעמיק במקרה מסוים, בפורום הוועדה פותחים ורואים את השם. לכן האפשרות לקומבינה לא קיימת. מה שכן קיים אלו טיסות חילוץ שמגיעים בהן אלפי אנשים שרוצים להגיע לישראל או לצאת לחו"ל".

הטיסות שישראלים יכולים להגיע באמצעותן לארץ ממריאות מניו־יורק ומפרנקפורט. "בטיסות מפרנקפורט השבוע היו חרדים בודדים. לגבי ניו־יורק, כל מי שטס בקו הזה יודע שיש שם 30 אחוז חרדים בערך, והם גם בולטים כי הלבוש מושך את העין. אין שום חריגה בנוכחות בטיסות מהגודל שלהם באוכלוסייה. זו טענת סרק. אין גם שום אפשרות, לא לחברי הכנסת ולא לשרים של הציבור החרדי, לאשר אנשים שלהם או לדאוג לאנשים לאישור שלא כדין. כיוון שהטלפונים של אנשי הוועדה מפורסמים בכל מקום, והמספר שלי פורסם אצל כל סוכני הנסיעות ובכל הקבוצות של הישראלים בחו"ל, מתקשרים אנשים בכל שעות היום והלילה מכל מקום בעולם. את חברי הכנסת שהוזכרו בכתבה בחדשות 12 אני לא מכיר, ולא דיברתי איתם מעולם".

גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' כתב שמגיעות אליו פניות והוא מנסה לעזור. איך?

"אולי הוא פנה לאחד מחברי הוועדה. הדבר היחיד שחבר ועדה יכול לעשות הוא לראות איפה עומד מקרה מסוים. אין אפשרות לאף אחד לקבל אישור בדרך אחרת, זה לא ייתכן. הנה, תוך כדי השיחה שלנו, למרות השעה המאוחרת, כל הזמן נכנסות שיחות. מדובר באנשים במצב קשה.

"הסיבות שבגינן ניתן אישור לצאת או להיכנס הן ארבע", מסביר אדלר. "סיבה רפואית, הלוויה או שבעה, סיבה משפטית וסיבה הומניטרית. את הרפואית, משרד הבריאות בוחן. צריך סיבה טובה למה זה נדרש דווקא עכשיו ולמה אי־אפשר למשל לקיים את ההליך הרפואי בארץ. במקרה של הלוויה או שבעה – נדרשת תעודת פטירה או מכתב רשמי. בתחום ההומניטרי יש שיקול דעת, מקרים כמו בן שרוצה לבקר את אימו ברגעיה האחרונים. לא ניתן אישור לנסיעות עסקיות, וגם לא לבר־מצווה של הנכד. זה לא נכלל בהומניטרי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 2115_57_34-14-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"מי שעבר לגור בחו"ל, רילוקיישן, לימודים – קיבל אישור יציאה אוטומטי. רק עכשיו אישרתי יציאה ל־150 סטודנטים מהמגזר הערבי, שיטוסו מחר ללימודים בקייב. אישרנו גם משלחות ביטחוניות, דברים שחשובים למשק הישראלי – עובדים לחקלאות, לבנייה. הבאנו משלחות ספורט לטובת טורניר הג'ודו, גם עולים חדשים. בסוף אנחנו מדינת הלאום של העם היהודי, ויש לנו משימה ראשונה במעלה להעלות לכאן יהודים. זה נכון שצמצמנו והעלינו רק מי שאי־אפשר היה לדחות את הטיסה שלו לארץ, כאלו שכבר עזבו עבודה ובית, המתינו על המזוודות. רק השבוע העלינו 1,100 יהודים מצרפת, דרום אמריקה ואוקראינה".

לדבריו, רוב הבקשות קיבלו מענה בתוך פחות מ־24 שעות. "אישור מסיבה רפואית לפעמים קצת מתעכב יותר, כי צריך לבדוק לעומק. אנשי משרד הבריאות, שנמצאים בעומס מטורף בכל השנה האחרונה, צריכים לקבל את ההחלטות וזה לפעמים לוקח עוד כמה שעות. בסוף, הוועדה עסוקה באמת בהצלת נפשות. רוב רובם של המקרים הם של אנשים שנמצאים כרגע במצוקה קשה".

ובכל זאת, מקרים דחופים במיוחד שהצליחו להגיע ישירות אליו קיבלו סיוע פרטני. "חזרתי באחד הלילות הביתה מאוחר מאוד, וראיתי כמה שיחות שלא נענו ממספר שלא הכרתי. זו הייתה אישה שגם כתבה לי הודעה שהיא צריכה אישור דחוף לעלות בבוקר לטיסה כדי להגיע להלוויית אחיה שנהרג בתאונת דרכים. אתה גמור אחרי יום ארוך, אבל יודע שאם לא תבדוק את זה עכשיו יכול להיות שהיא לא תקבל את האישור בזמן".

בני עירך קודמים

בקשות מסוג נוסף הן של ישראלים שמרכז חייהם אינו בישראל כבר שנים רבות, שמבקשים להגיע כדי להתחסן נגד קורונה. "יש המון בקשות של הורים בישראל עבור ילדיהם בחו"ל שרוצים להגיע להתחסן. יש חבר'ה שניסו את מזלם במקומות אחרים, לא הצליחו ורוצים לחזור. אנחנו נאלצים לתעדף. בריאות האזרח הישראלי שחי פה קודמת למי שכבר לא נמצא כמה שנים".

וזיופים יש?

"זו תופעה לא נעימה, שאכן קיימת. בין אם זה זיוף של אישור רפואי או של אישור הטיסה. רק בשבוע שעבר החזרנו שלוש משפחות שנחתו עם אישורים מזויפים. אחת מהן בת 13 נפשות. הן עשו אחורה פנה וטסו בחזרה. היה גם חתן של אדמו"ר מפורסם שהגיע ביום שישי בלי כל האישורים, נשאר בשבת בנתב"ג ובמוצאי שבת עלה על טיסה חזרה לארה"ב".

הנוסעים שנחתו בארץ בתקופת הסגר האווירי, יצאו מהמטוס בקפסולות של 20 איש בכל פעם. "ראשית הם מגיעים לתחקור של רשות האוכלוסין, ושם מפרידים בין מי שהולך למלונית ומי שהולך הביתה". כשליש מהנוסעים היו פטורים מבידוד במלונית, שכן הם מחלימים, מחוסנים או "חריגים", הגדרה שכללה נוסעים בני למעלה מ־70, נשים בהיריון וילדים שטסו ללא ההורים. כולם ללא יוצא דופן עברו בשדה בדיקת קורונה. אדלר מציין כי צופה מן הצד אכן יכול להסיק כי רבים מהנוחתים החרדים היו פטורים ממלונית והלכו הביתה, "אבל זה כי יש אצלם הרבה מחלימים".

שאר הנוסעים מופנים למלוניות, "וזה אכן אירוע לא פשוט. המטרה היא להישמר ממוטציות, אבל בסוף אדם נשלח לעשרה ימים במלון סגור נגד רצונו. זה סוג של שלילת חירות. היו גם פינויים בכפייה, אנשים שסירבו לעלות לאוטובוס למלונית גם אחרי שכנועים ארוכים, ושוטרים העלו אותם בכוח. זה לא נעים לאף אחד, אבל נעשה מתוך רצון לשמור על הבריאות של תושבי המדינה".

בימים האחרונים החל פיילוט של שחרור הנוחתים בישראל לבידוד ביתי, הכולל ענידת צמיד אלקטרוני. השרה רגב הודיעה כי בשבוע הבא, השבוע הראשון למתווה שעליו החליט השבוע קבינט הקורונה, ייכנסו לישראל לא יותר מאלף איש ביום. זאת כדי לוודא את אפקטיביות האכיפה, לצד אספקה של מלאי הצמידים האלקטרוניים.

"יש כיום עשרת אלפים איש שאושרה להם כניסה, אבל אין להם טיסות. עד השבוע נחתו כאן בכל שבוע ארבע־חמש טיסות מפרנקפורט ושלוש מניו־יורק. אלה הטיסות היחידות שעליהן אפשר להגיע. יש גם טיסות פרטיות אבל זה מצומצם יותר, וגם המגיעים במטוסים פרטיים צריכים אישור. יש טיסות עולים שמגיעות בנפרד, ויש לא מעט טיסות של אנשי משרד החוץ והביטחון שנוחתים, מתחסנים בנתב"ג וממריאים אחרי שעות ספורות למדינה שבה הם משרתים. גם זה אירוע שצריך לנהל".

איך תחזור לשגרה לאחר שבועות הטירוף הללו?

"שאלה טובה. אבל העבודה במשרד התחבורה תחת השרה מירי רגב היא תמיד חשובה. זה משרד ביצועי שמוביל הרבה פרויקטים, ויש עוד הרבה עשייה".

The post "עסוקים בהצלת נפשות": יו"ר ועדת החריגים מדבר appeared first on מקור ראשון.