מבצע שומר החומות הסתיים לפני שבוע, אבל ברשתות החברתיות הוא נמשך במלוא עוזו. תיוגים כמו freepalestine# בפייסבוק, בטוויטר ובעיקר ברשת טיקטוק הצעירה ממשיכים להוביל במדד הפופולריות, מצורפים לתכנים רעילים ותוקפניים נגד ישראל ובעד חמאס והפלסטינים.

ארגון הטרור העזתי שהצהיר על הצלחתו לחבר את "ערביי 48" – ערביי ישראל – למאבק ברצועת עזה ובירושלים, חי ובועט ברשתות החברתיות למרות המכה שספג מידי צה"ל. סרטונים מרצועת עזה ואירועים לזכר השהידים שהוא מארגן בערים המעורבות ובירושלים מועברים בטיקטוק, במטרה לתחזק את תחושות המחאה של ערביי ישראל. גם סרטוני תמיכה בינלאומיים מופצים כדי לשכנע את משתמשי האפליקציה בניצחונו של הארגון, כביכול.

בניגוד לניסיון של חמאס לנכס לעצמו את ליבוי המחאה בקרב ערביי ישראל, גורמי ביטחון טוענים כי סדר הדברים היה הפוך וכי התסיסה בשטח, בין השאר באמצעות יישומון הסרטונים הפופולרי, קדמה לשיגור הטילים.  לדבריהם, מבצע שומר החומות, או בשמו הפלסטיני "חרב ירושלים", צמח לאחר שחמאס זיהה את המגמה והחליט לרכוב עליה ולמנף את עצמו כמגן ירושלים.

"בפעם הראשונה אחרי שנים רבות חמאס הצליח לייצר אירוע רב־זירתי שכל הערבים החיים בישראל שותפים לו", אומר אריק ברבינג, לשעבר ראש אגף הסייבר בשב"כ וראש מרחב ירושלים ביהודה ושומרון. "פלסטינים, ירושלמים וערביי ישראל הגיבו באופן פעיל להסלמה שנפתחה בעזה, ומה שחיבר ביניהם הוא פחות חמאס ויותר טיקטוק, פייסבוק וקבוצות ווטסאפ שבהן עברו מסרים מלבי־אלימות שייצרו תודעה והשפעה. ברשת החברתית אין 'מחולל ארגוני'. היא עומדת בפני עצמה, ורק מחכה למישהו שישפוך שמן ויגביר את האש. האלגוריתם של הרשתות החברתיות עובד כך שהוא תמיד יעצים חוויות קיצוניות כדי לייצר פעילות. המחשבה היא שאנשים אוהבים מידע מסעיר, תמונות קשות, אמירות פוליטיות וכל דבר שמעורר שיח ופעילות ברשת".

על פי ברבינג, יותר מ־10 אחוזים מהפעילים ברשת הם למעשה רובוטים המופעלים בידי גורמים בעלי עניין. תפקיד הבוטים, כפי שהם מכונים, הוא לסרוק את מרחבי הרשת, להתחבר לתכנים קיצוניים על פי תמונה, סרטון או מילים מסוימות, ולהעצים אותם.

"יחידת הסייבר של חמאס, שחלקה הושמד במבצע האחרון, משתמשת ברשתות החברתיות לפעילות טרור והסברה", הוא אומר. "הם בנו דמויות וירטואליות של גברים, נשים ואפילו ילדים, ובאמצעותן הם מפיצים מסרים קיצוניים שמעצבים תודעת מציאות ואף מעוררים לפעולה".

מחסום הפחד נשבר

רבים כבר הספיקו לשכוח את סרטוני הטיקטוק שקדמו לפתיחת מבצע שומר החומות, שבהם נראו תושבי ירושלים מכים חרדים. האתגר "הכה את החרדי הציוני" החל כמשחק להפגת שעמום בלילות הרמדאן. הוא הפך ויראלי ואלים יותר ויותר, והתפתח גם להכאת שוטרים ישראלים ולוחמי מג"ב. העימותים וחציית הקווים לשם השגת לייקים בטיקטוק התפתחו לאירועי אלימות של ממש בשער שכם, בשייח' ג'ראח, וברחבת מסגד אל־אקצא. ואז הגיע בכיר חמאס מוחמד דף, שבר שתיקה תקשורתית של שנים והבטיח לשגר טילים לירושלים למען מאבק הפלסטינים. הבטיח, קיים וגרר את ישראל ואת הרצועה למבצע.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_9AC8WW-750x476.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"ההסלמה התחילה ברמדאן, כאשר ערבים שאין להם שום עמדות פוליטיות ושהם אפילו לא דתיים, החליטו להכות דווקא חרדים", מחדד ברבינג. "הסיבה להתמקדות בחרדים היא כי הם נתפסים כחלשים שלא ישיבו מלחמה, וגם כי קל לזהות אותם כיהודים. תופעת החקיינות, שהכרנו היטב מתקופת טרור הבודדים, אז שימשתי ראש מערך הסייבר בשב"כ, חזרה על עצמה גם הפעם. ההתנגדות בשטח החלה לצבור אהדה. חמאס קפצו על שעת הרצון, ושפכו דלק למדורה באמצעות הפצת תמונות וסרטוני ניצחון. הציבור הערבי־ישראלי ראה שארגון טרור קטן כמו חמאס מנצח כביכול את ישראל, וחש תחושה של מסוגלות. בני נוער מלוד, מעכו או מירושלים אמרו לעצמם – אם חמאס יכול לירות לגוש דן, אני יכול להיות אמיץ מספיק כדי לדחוף שוטר במדרגות בכיפת הסלע, או לשרוף בית כנסת בלוד ובית מלון בעכו. ישראל נתפסה בעיני משתמשי הטיקטוק כחלשה. מחסום הפחד נשבר והפוגרומים החלו".

מהמידע שנמסר מחברת טיקטוק עולה כי 55 אחוזים מתושבי העולם צפו בסרטונים שתויגו בהאשטג freepalestine#. בימים האחרונים מופיעים ביישומון סרטוני תמיכה בפלסטינים ממדינות אירופה והמזרח התיכון. בהם למשל תיעוד של הפגנות תמיכה בלונדון והנפת דגלי פלסטין, חברי פרלמנט מאירלנד שעוטים מסכות בצבעי דגל פלסטין בעת דיון בפרלמנט, מהומות בניו־יורק למען עזה ועוד.

"טיקטוק הוא אפליקציה מסוכנת מאוד בכל הקשור לצריכת חדשות", מסביר רוני ארזי, מומחה דיגיטל, בעלים ומנכ"ל משרד הפרסום משרוקית דיגיטל. "בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם המשתמש רואה את הפוסט או התמונה, ומתחתיה את התגובות. המטרה של התגובות היא לאזן עמדה מסוימת או אפילו לתקן מידע שגוי ולצרף קישור רלוונטי שמצביע על פייק ניוז. בטיקטוק לעומת זאת הסרטון מופיע על כל המסך, ומי שבכל זאת רוצה לראות את התגובות צריך ללחוץ על כפתור ייעודי. לכן האפשרות של שיח רחב יותר בעזרת תגובות מצומצמת מאוד. בנוסף, בניגוד לפייסבוק וטוויטר שמוסיפות הרחבת ידע לתכנים שנויים במחלוקת כדי לאזן דעות קיצוניות, כמו למשל בקורונה, טיקטוק לא עושה את זה בשום נושא.

"הדבר הבעייתי השלישי הוא כפתור השיתוף המובנה לוואטסאפ. הסרטונים מועברים ישירות לקבוצות וואטסאפ ויוצרות בעצם מערכת סגורה של חדשות או העברת מסרים. אף אחד לא רואה את מה שאני שולח חוץ ממעגל החברים שלי, הכול נשאר במעגלים סגורים שמהדהדים לי שוב ושוב את התכנים שאני רוצה לשמוע, בלי ביקורת ובלי להציג תפיסה שונה. זה גורם למשתמש בטיקטוק לחיות בתוך בועה תקשורתית שמזינה את עצמה ולא פותחת מולו דעות אחרות. כך נוצר סיר מבעבע של דעות במעגל סגור".

ארזי מספק דוגמה לפייק ניוז שהופץ בטיקטוק. "בתקופת חיסוני הקורונה הועלה סרטון של מישהו שיושב כדי לקבל חיסון והאחות לא באמת מחסנת אותו. לסרטון הזה היו מיליוני צפיות, והוא שימש את מתנגדי החיסונים לטעון שמדובר בחיסון דמה ושעובדים על כולם בעיניים. בסוף התברר שהמצולם התחסן פעם אחת באופן אמיתי, ואז ביקש מהאחות לשחזר את הליך החיסון כדי לצלם אותו ולהעלות לרשת. את האמת הזו אי אפשר להביא בטיקטוק. זו פלטפורמה שנועדה להעלות סרטונים ויראליים, לא לעודד אינטראקציה".

יותר שעמום מלאומנות

לצד הטיקטוק, האלימות נגד יהודים – שגליה רוחשים גם עתה – נובעת ממקורות נוספים בחברה הערבית. "יש בחברה הערבית אחוז גדול מאוד של נוער בסיכון שמהווה פוטנציאל לאלימות", אומר מסראווה סלאח, נוירופסיכולוג תושב טייבה. "הנוער הזה מדבר בסלנג עברייני תוקפני ואגרסיבי, ומעביר אותו גם לשכבות הצעירות יותר. יש התבגרות לתוך עולם של פשע ופלילים, ואין מי שיעצור את התופעה. בניגוד ליהודים שמשרתים בצבא או בשירות לאומי, שם גם הנוער שבסיכון מקבל סוג של מסגרת ותמיכה שמבגרת אותו, אצלנו זה לא קיים. מעטים הנערים שמשתלבים באקדמיה, ורובם פשוט מסתובבים ברחובות בחוסר מעש, והשעמום מחבר אותם לסלולרי ולטיקטוק בצורה שלילית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/05/אריק-ברבינג-צילום-פרטי-750x780.jpeg 750w" sizes="(max-width: 984px) 100vw, 984px" />

אריק ברבינג, לשעבר ראש אגף סייבר בשב"כ: "ארגון חמאס בנה דמויות וירטואליות של גברים, נשים ואפילו ילדים, ובאמצעותן הם מפיצים מסרים קיצוניים ברשתות החברתיות ואף מעוררים לפעולה"

לדברי סלאח, הסרטונים שהצעירים מפרסמים עולים מפעם לפעם ברמת התעוזה שלהם.  "בהתחלה מעלים תמונות של שרירים, אחר כך סלפי עם נשק, בהמשך נסיעה במהירות מופרזת תוך כדי ירי, ובאחרונה גם סרטונים של אלימות נגד יהודים. היום כמעט 20 אחוז מהנערים מוגדרים נוער בסיכון, זו הסיבה המרכזית למראות שראינו בשבועות האחרונים.

"אנחנו רואים נוער ממשפחות טובות שלא חסר להן כסף או אמצעים, ובכל זאת הם עושים מעשים פליליים גם נגד החברה היהודית בישראל. זה נובע בעיקר משעמום, פחות מלאומיות פלסטינית", סבור סלאח. "על הבסיס התוקפני והאגרסיבי הזה, מתלבש חוק הלאום שמגדיר את הערבי כאזרח סוג ב'. בעזה מנצלים את התחושות האלו כדי לעורר את השטח. כשהצעירים רואים בסלולרי את מה שמתרחש בעזה או במסגד אל־אקצא, או תכנים ערוכים באמצעות טיקטוק או וואטסאפ – זה הופך להיות עניין אידאולוגי. העובדה שהתמונות והסרטונים חוזרים בכל מיני זוויות מגבירה את התהודה. במקום שעשרה אנשים יראו שוטר מתעמת עם צעיר בירושלים, אלפי נערים צופים בסרטונים ומפתחים שנאה כלפי המשטרה".

מעגל סגור

אל הקלחת הזו יש להוסיף גם את תקופת הקורונה, שגרמה לעלייה תלולה בהתמכרות למסכים ולרשתות חברתיות, והגבירה את השפעתן. "ההתנהגות של בני נוער הופכת קיצונית יותר בגלל הרשתות החברתיות", מאבחן מחמוד זד, פסיכולוג חינוכי ורפואי מתמחה. "החופש שהם מגלים בזהות הווירטואלית שלא צריכה ליצור קשר עין עם אף אחד, ולא צריכה להיענות לקודים חברתיים או לביקורת, פותחת לצעירים את התעוזה לעשות דברים שהם מעולם לא היו מעיזים לעשות".

זד, שעובד במרכז הרפואי הלל יפה ובשירות הפסיכולוגי באום אל־פחם, מדבר על תחושת שליטה מזויפת במעשים ובתכנים שעולים לרשתות החברתיות, בשעה שהשליטה האמיתית נתונה בידי הלייקים והשיתופים שגוררים התנהגות קיצונית של אלימות ופגיעה באחר. "התכנים שהצעיר מעלה נמדדים באמצעות לייקים. הוא יעשה דברים קיצוניים ומסעירים כדי להשיג יותר עוקבים. זה מוביל גם לאלימות ולהתעללות בחלשים. קצב ההתרחשויות המהיר ברשתות החברתיות, המתירנות והלגיטימציה למעשים פליליים – הם דבר מסוכן. כשנער נחשף לסרטון טיקטוק ויראלי של בן גילו מירושלים, מהצפון או מהדרום, הוא רוצה לחקות אותו. אם הוא נוהג נהיגה פרועה, משתמש בנשק או מתעלל ביהודי דתי ומקבל לייקים, הדבר הופך ללגיטימי. המחשבה הפלילית שלא באה לידי מימוש הופכת למשהו אקטיבי, שמקבל מראית עין של נורמטיביות ואהדה ציבורית".

רונן יעקובסון, פסיכולוג מומחה קליני וחינוכי, עומד בראש מכון "מנעד־לוד". הוא וחבריו התכוונו לקדם את חינוך הנוער בעיר, אך תקוותיהם ספגו מכה קשה בעקבות האירועים. "לבני אדם יש נטייה להתחלק לקבוצות, אבל אפשר להשפיע על הנטייה הזאת. אם אתה מעמיד מישהו ומראה לו תמונה של אדם מגזע או שבט אחר ושואל אותו שאלות שמדגישות את הבידול, כמו ענייני דת, רואים במוח תגובות של פחד ולחץ מהשונה. אבל אם תראה לו את אותה תמונה ותשאל אותו מה האדם הזה חושב על המשפחה שלו, התגובה המוחית שלנו תהיה של אמפטיה וחיבור. המסרים של טיקטוק מגבירים את החלוקה לקבוצות ושבטים, והתופעה הזאת מלבה אלימות".

גם יעקובסון סבור ש"המעגל התקשורתי הסגור" מייצר מציאות שקשה להתמודד איתה. "באחד מימי מבצע שומר החומות הלכתי לתדלק ליד הבית שלי בירושלים. דיברתי עם המתדלק הערבי, והוא סיפר לי שבלוד יהודים הרגו ערבי כעובדה קיימת. אמרתי לו שלפני כן היו הפגנות ושהירי בוצע להגנה עצמית, אבל הוא התווכח ולא היה מוכן לקבל מידע שונה מזה שראה בטיקטוק. הרשתות החברתיות מסייעות למשתמש להתבצר בנרטיב שלו".

במדינות שונות מבינים כעת את פוטנציאל ההרס של האפליקציה הסינית טיקטוק, ויש אף החושדים שסין המציאה אותה כדי לעורר מהומות בינלאומיות.

"הבעיה הגדולה היא שאין שום רגולציה על רשתות חברתיות", אומר ארזי. "טראמפ הכריז חרם על טיקטוק, אבל הוא הפסיד במרוץ לנשיאות והחרם לא התממש. הסנאט קיים דיון על השליטה בפייסבוק והפצת מידע שקרי, אבל מעבר לדיון הזה וטיפול במקרים פרטיים בודדים, אין החלטה לסגור או להגביל את פייסבוק, טיקטוק או כל רשת חברתית אחרת. בהודו, שבה ישנם כ־700 מיליון משתמשי טיקטוק, הודיעו ביולי האחרון שהם מחרימים את האפליקציה, אבל זה מרוץ קשה".

הפסיכולוג זד מאום אל־פחם טוען שאי אפשר לסגור בפני הנוער את טיקטוק, שכן מהר מאוד הוא ימצא חלופה שעלולה להיות יותר בעייתית ופחות מפוקחת. "טיקטוק פופולרי כל כך בקרב ילדים ונערים בעיקר כי המבוגרים לא נמצאים שם. בנוסף, הסמכות ההורית בעולם ובמגזר הערבי הולכת ונעלמת. הקריאה לפעולה של נכבדי הציבור או ההורים להילחם בתופעה היא לא רלוונטית. בהרבה מקרים ההורים פוחדים להעיר לנער כי הם יודעים שההתערבות שלהם רק תחמיר את המצב. אני מאמין שאפשר להפוך את הנוער לסוכן חיובי, שישתמש ברשתות החברתיות להעלות תכנים חיוביים, אבל הדרך לשם מסובכת מאוד".

The post ברוח, בדם, בלייק: הסתה ושנאה ממשיכות לזרום בטיקטוק appeared first on מקור ראשון.