חרם הסיעות החרדיות על יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד נשבר השבוע: הפוליטיקאי שהמנדט להרכבת הממשלה מצוי כעת בידיו הוזמן לנאום באירוע הוקרה למתנדבי הקורונה החרדים, שנערך ביום שני בכנסת ביוזמת ח"כ משה גפני.

"אני בדיוק עסוק בלשלוח את כל החבורה הזו לאופוזיציה", אמר לפיד בצחוק לנוכחים, "אבל היה לי חשוב לבוא הנה ולהודות לכם". המעמד והדברים סימלו היטב את התנהלותן של הסיעות החרדיות יהדות התורה וש"ס בימים אלו, לקראת סיום המנדט של לפיד. החרדים חוששים מהאופוזיציה ועושים מה שביכולתם כדי לקדם הקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו, אבל גם שוקלים שיתופי פעולה – ככל שאלה אפשריים – עם הממשלה שאולי תקום בשבועות הקרובים.

ערוצי השיח מול מנהיגי גוש השמאל פתוחים מתחת לפני השטח, אף שהחרדים מצהירים על נאמנות לראש הממשלה נתניהו. הגמישות קיימת בעיקר אצל דגל התורה הליטאית, שבראשות גפני. בשיחותיו עם לפיד הוא קיבל הצעות מרחיקות לכת בתמורה להצטרפות לממשלה, כולל האפשרות שישראל ביתנו תישלח לאופוזיציה. "הם רוצים שנתמוך ב'ממשלת שינוי'", מודה ח"כ יצחק פינדרוס מסיעתו של גפני. "הם אומרים את זה כל הזמן. בשבועיים האחרונים פחות, אבל זה היה מהרגע הראשון. אנחנו אומרים להם לא".

על עצם השיחות יש מחלוקת, לדברי אבי רבינא, הכתב הפוליטי של רדיו קול חי החרדי. לדבריו ח"כ יעקב ליצמן, מנהיג אגודת ישראל החסידית, בוודאי זעם על ההזמנה של לפיד לטקס ההוקרה; הוא מחרים את לפיד לחלוטין. אך עמדתה של סיעת דגל התורה הליטאית גמישה יותר, ומתירה שיתוף פעולה עם מנהיג השמאל. "גפני נוהג לומר: אני וליצמן עם אותה עמדה, אבל לא אותו אופי", מסביר רבינא. "ליצמן ינקה את החליפה שלו אם לפיד יחמיא לו, גפני לא".

המשמעות אינה שהסיעה הליטאית מבקשת להכתיר את לפיד לראש הממשלה. גם נאמנותם של החסידים לנתניהו תלויה באינטרסים: הח"כים ישראל אייכלר ומאיר פרוש מאגודת ישראל דרשו מנתניהו בפומבי שיפנה את מקומו למשך שנה וחצי לטובת מועמד אחר מהימין. גם פינדרוס הליטאי הצטרף לכך. "אמרנו לנתניהו בבירור: אם מישהו מבקש שנה – תן לו. אם סער יבקש רוטציה – נדרוש ממך לתת לו", הוא מעיד. "אבל אין מי שיבקש, אין מישהו שמוכן לקבל את ההסדר. יש קושי אמיתי".

במקביל נעשה מאמץ ליטאי לגרור את שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ – שוב – אל ממשלת הימין־חרדים: ירח טוקר, יועץ התקשורת הבכיר של גפני ודגל התורה, הביא לאחרונה את יענקי קנייבסקי, נכדו של הרב חיים קנייבסקי, למפגש עם גנץ בקריה בתל־אביב. "אנחנו מאמינים שאפשר לעבוד עם גנץ", טוען טוקר. "היו הרבה מאמצים מאחורי הקלעים כדי שהוא ייכנס לממשלה, בהבנה שהוא לא אנטי־חרדי ואפשר להקים איתו ממשלה יציבה לארבע שנים. בשלב הזה אין הצלחה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202015_14_20-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מאמץ דומה של מנהיג ש"ס אריה דרעי צלח לפני שנה, והביא להקמת ממשלת החילופים המתמוטטת. כעת ש"ס אינה עוסקת בהבטחות לגנץ, והמפלגה נאמנה בעמידתה לצד נתניהו. "המפלגות החרדיות מתנהלות במידת הכרת הטוב", מסביר חבר הכנסת הטרי יוסי טייב מש"ס. "זה לא שאנחנו נתפסים לאדם לא מוצלח. נתניהו כישרוני, והוא שמר נאמנות למפלגות החרדיות, ועכשיו תורנו לשמור לו נאמנות". מצטרף לדברים עמיתו ח"כ אוריאל בוסו: לדבריו, כפיית רוטציה על נתניהו היא צעד "אנטי־דמוקרטי". לדרעי ולנתניהו יש "חיבור נכון ומקצועי, מעבר לאישי".

לדברי בוסו, דרעי "לא יושב מהצד אלא מנסה בכל כוחו למנוע בחירות ולהקים ממשלת ימין בראשות נתניהו". חבר אחר בש"ס מסביר ש"דרעי מסתכל ימינה ושמאלה ורואה שהוא היחיד מחברי הקבינט שיושב שם מימי יצחק שמיר, ומת מפחד שהילדים ייקחו את ההגה. יכול להיות שזה פחד לא רציונלי, אבל הוא באמת מאמין שצריך לעשות הכול כדי שביבי יישאר".

הפרשן יוסי אליטוב, עורך העיתון החרדי "משפחה", מציג גישה אחרת: "יותר משהנציגים הימנים מבקשים את נתניהו, הציבור רוצה אותו", הוא אומר. "אם ש"ס תפנה עורף לנתניהו היא תאבד שליש ממצביעיה. אף אחד לא רוצה לשרוף את המצביעים שלו". התמיכה הזאת מאיינת את כוחה של הנציגות החרדית: "מי שיקבעו מי יהיה ראש הממשלה הם גדעון סער ונפתלי בנט", סבור אליטוב. "החרדים לומדים את מעמדם החדש בפוליטיקה הישראלית: לא תמיד השאלטר בידיים שלהם".

בגוש השמאל השקיעו מאמצים רבים כדי למשוך אליהם את המפלגות החרדיות, באמצעות הבטחות לתקציבים ולחיזוק המוסדות החרדיים. אך הנחת העבודה היא, אחרי הכול, שאם ממשלת השינוי תצא אל הפועל ש"ס ויהדות התורה ישבו באופוזיציה, ומצב קהל המצביעים שלהן, שנסמך על תקציב הממשלה, יידרדר מאוד. "אחד העיוותים הגדולים של החרדיות, שהיא משעבדת את התקציבים הקיומיים של המגזר לישיבה שלה בקואליציה", גורס אליטוב. "תשבו – תקבלו, לא תשבו – נייבש אתכם". בוסו מודה: "המפלגות החרדיות לא יכולות לשבת באופוזיציה, רוב התקנות שלנו הן ב'מוכר שאינו רשמי', תקציבי הישיבות מגיעים מסעיפי תמיכות, ואם אתה לא בקואליציה – זה לא קיים".

טייב מסביר שהכסף אינו חשוב מבחינתו אל מול הערכים היהודיים. "יש פה הימור ויש פה סיכון", הוא אומר. "מצד אחד שימור המוסדות החרדיים – ישיבות, סמינרים, ארגוני קירוב, בתי ספר. מצד שני שמירה על זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. תנועת מעיין החינוך התורני, תקציבי הישיבות, משרד הדתות – יש פה דברים קריטיים, ובכל זאת את רואה שאומרים לך 'לא, אנחנו נצמדים לגוש הימין והולכים איתו'".

פינדרוס מסכים: "לא הכול זה תקציבים. אנחנו לא יכולים להיות חלק מממשלה שמובילה את ישראל להיות יותר דמוקרטית מאשר יהודית, גם במחיר של נזק כלכלי".

אבל פינדרוס גם חושב שממשלות ללא חרדים יכולות להתנהג אחרת ולא לפגוע קשות בתקציבים המיועדים למגזר. "זה תלוי מאוד במעשים של הממשלה, והאם היא תתייחס אלינו כאזרחים שווי זכויות או תהפוך אותנו לשק חבטות".

בכירים מש"ס שוחחו לאחרונה עם פקידים במשרד האוצר, כדי לוודא שתקציבי התנועה לא ייפגעו גם במקרה שתקום ממשלת שמאל. גם את ההזמנה של לפיד לאירוע שערך גפני מסביר רבינא כניסיון לשמור על הציבור החרדי: "גפני אומר, מחר לפיד יהיה פה ראש הממשלה, ואני צריך לדאוג לעולם הישיבות ולעולם התורה והכוללים. אביגדור ליברמן באוצר, עודד פורר בוועדת הכספים – אז אני לא שובר את הכלים מול לפיד".

היכולת של המפלגות החרדיות להתנתק מעטיני התקציב תלויה בין השאר במשך הזמן שהן ישהו במדבר הפוליטי; מכיוון שהחרדים לא חוזים כהונה ארוכה לממשלת שמאל־ערבים־בנט, קל להם יותר להיצמד לנתניהו וללכת בעקבותיו לכמה חודשים באופוזיציה. ובכל זאת, יש סכנה גם בתקופת שלטון קצרה, לדברי בוסו: "עד היום אנחנו מתקנים חוקים שנעשו בממשלת ברית האחים ב־2013. אנחנו מבינים את המשמעות. עדיין אני מאמין שבסוף הצדדים היותר ימניים בגוש יתעשתו, ולא תקום ממשלה כזאת".

טוקר, עם זאת, משער שגם כמה חודשים באופוזיציה יפוררו את התמיכה העקשנית של החרדים בנתניהו. "לח"כים החרדים יש הרגשה שהרבה מהמתקפות נגדם הן חלק מהמשחק מול נתניהו", הוא אומר. "ביום שאחרי הקמת ממשלה בלי נתניהו, אולי הגוש הזה יתפורר – תלוי אם הוא יצליח לעבוד יחד גם מהאופוזיציה".

The post אימת הישיבה באופוזיציה לא ניתקה את החרדים מנתניהו, בניגוד לתקוות השמאל appeared first on מקור ראשון.