הבית // דירה גדולה (ארבעה חדרי שינה, "עונה על כל צרכינו") בבניין ישן בפינוי־בינוי בלב תל־אביב. קומה שלישית בלי מעלית או חניה, כיאה למרכז העיר.

בוקר טוב // "הבוקר שלנו לחוץ". רות יוצאת בשבע לעבודה בבני־ברק ועובדיה לוקח את הילדים לבית הספר ולגנים באופניים חשמליים עם נגרר, כדי לא להיתקע בפקקים ובלי צורך לחפש חניה.

פרנסה // עובדיה לומד בישיבת מעלה אליהו בסדר בוקר וצהריים, ושלושה ערבים בשבוע הוא מלמד תנ"ך, כוזרי, אמונה ועוד במרכז "ראש יהודי". ללימוד בישיבה הוא מחבר גם חבר'ה מראש יהודי שמחפשים אווירת בית מדרש ורוצים להעמיק. "אני לומד בישיבה כבר 14 שנים ובמקביל לומד להסמכה לרבנות. בנוסף אני מלמד בכמה מסגרות של תלמוד תורה פרטי של הישיבה במהלך אחר הצהריים. ילדי האברכים גדלים ומתחנכים שם. בראש יהודי אני מעביר שיעורים בנושאי יהדות, שמגיעים אליהם בעיקר צעירים ממרכז העיר שרוצים להיפגש עם היהדות, לחלקם מפגש ראשוני, כאלה שאין להם שום רקע והם מתעניינים וחוקרים".

רות היא מחנכת באולפנת צביה בני־ברק. "אני מרגישה שזה חלק גדול מהייעוד שלי. הקורונה לימדה אותי לשים במרכז את הקשר האישי ולתת את הדעת על כל פרט ופרט בכיתה".

היסטוריה // עובדיה גדל בשכונת קריית משה בירושלים במשפחה מקסימה ומגובשת, עם חמישה אחים ושני הורים שהחדירו בו את הרצון לחיות בתשומת לב מתמדת לאחר, בהכנסת אורחים ובקבלה של כל יהודי באשר הוא. סביב שולחן השבת בילדותו תמיד היו אורחים ממכון מאיר, וזה השפיע עליו רבות. הוא בישיבה לצעירים, בתקופה שזכורה לו כחוויה טובה מאוד של לימוד לשמה עם חברים טובים. בשיעור א' הוא הגיע למעלה אליהו בתל־אביב. אחרי שלוש שנים שירת בשריון, ואז חזר לישיבה. הוא עשה תואר ראשון בחינוך במקביל ללימודים.

רות גדלה בקריית־ארבע במשפחה של שבעה אחים ושני הורים עולים. בילדותה ספגה הרבה אהבת ישראל, שמחת חיים והומור. גם סביב שולחן השבת של הוריה ישבו דרך קבע אורחים, עולים חדשים מאתיופיה, מרוסיה ומארה"ב, בחורים ובחורות חוצניקים שבאו להכיר את הארץ והתאהבו בה. היא למדה באולפנה בצביה מעלה־אדומים ושירתה כקומונרית בסניף אריאל שם. את האולפנה היא זוכרת לטובה: "אנשים מדהימים, צוות מדהים, החברות הכי טובות שלי עד היום הן משם". אחרי השירות התחילה ללמוד במכללה בירושלים תואר בחינוך, ובמהלך הסטאז' הכירה את עובדיה.

ההיכרות // הם הכירו בשידוך. יצאו חודשיים, התארסו ואחרי עוד חודשיים התחתנו. "לאט־לאט אנחנו מגלים עד כמה זה לא מובן מאליו בדור שלנו, למצוא זה את זה בקלות. חברה חשבה על הרעיון והשם סייע בידה. אנחנו אסירי תודה עד היום ומנסים בעצמינו לתת יד בתחום הזה, בינתיים ללא הצלחות". מיד אחרי החתונה הם עברו לתל־אביב: הוא היה שם בישיבה והיא הצטרפה לאטרקציה.

יא חביבי // הם כבר עשור בעיר. לעובדיה היה ברור שהוא רוצה להשתלב בעשייה בתל־אביב, עם הציבור בה. "הצימאון לתורה סביבו ריגש אותו. ככה מצאנו את עצמנו בראש יהודי. לפני כן היינו בתל אביב אבל באזור אחר, יותר מרוחק מהמרכז, קרוב לרכבת, ועכשיו אנחנו ממש על דיזנגוף סנטר".

בית מארח // "הבית שלנו מארח בכל שבת חברים מקהילת ראש יהודי לסעודות שבת מיוחדות, באווירה משפחתית ועם לב פתוח. זו לא פרנסה, אבל לגמרי חלק מהעיסוק שלנו. השליחות של לימוד התורה כאן בלב תל־אביב ממלאת אותנו בשמחה ובהודיה ואנחנו מרגישים זכות אמיתית לגדול לצד אנשים כאן. אנחנו מזמינים גם הרבה צעירים שמגיעים מהשיעורים שלנו, והארוחות מונות עשרה עד עשרים איש, ומסתיימות לעיתים באחת או שתיים בלילה. אנחנו משתדלים לתת לאנשים להביא את עצמם ואת החוויות שלהם, ולתת להם תחושת בית".

הילדים // הם מכירים את האורחים ומשתתפים באירוח ובסעודות, ו"משתדלים שיהיו אקטיביים בזמן הסעודה עם הצגות וחידונים, למרות שלעיתים זה לא פשוט להם. הם מרגישים שלוקחים להם את המרחב האישי, וזה לא תמיד קל. התחלנו את דרכנו כאברכים בישיבה וגרנו בסביבה מאוד תורנית, אבל לפני שלוש שנים עזבנו את הגרעין של הישיבה והצטרפנו לגרעין של ראש יהודי, שיש בו הרבה פחות משפחות, והוא באזור עם סדר אחר לגמרי. אין ספק שיש פה אתגר גדול".

סואנים // רות: "לגדול בקריית־ארבע זו חוויה טובה – יישוב קהילתי והרבה חיים בחוץ עם השכנים, ילדות פשוטה, שמחה וכיפית. אבל תמיד קרץ לי לצאת לעיר הגדולה, ועכשיו נחמד לי שאנחנו בתל־אביב. אנחנו עדיין אוהבים לנוסע בחופשות ליישוב וליהנות מהשקט, אבל גם מאוד נהנים מעיר הסואנת".

מרכז העיר // יש לא מעט קשיים במגורים באזור הזה, החילוני מאוד. "אנחנו מרגישים קצת באי בודד, אין הרבה משפחות עם ילדים ולילדים אין הרבה אופציות לחברה. העניין של החניה מקשה מאוד, ואנחנו מתלבטים אלף פעם אם להוציא את הרכב, ומשתמשים יותר בתחבורה ציבורית ובאופניים. שכר הדירה שלנו בשמיים. החינוך עולה הון – אפילו קייטנה מסובסדת עולה הון, וגם כל דבר אחר יקר יותר מבשאר הארץ".

חשיפה // יש גם מחיר תרבותי. "כל המסרים בחוץ מנוגדים לערכי התורה, מפרסומות ועד מה שהילדים נחשפים לו ברחוב. למרות כל הקשיים האלו, לא היינו מחלפים מקום מגורים. יש לנו תחושת שליחות אדירה".

להשתתפות במדור

dyokan@makorrishon.co.il

The post "בגלל החניה אנחנו מתלבטים אלף פעם אם להוציא את הרכב" appeared first on מקור ראשון.