כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז אסון מירון, ורק השבוע החלה סוף־סוף ועדת החקירה הממלכתית את הליך גביית העדויות מהמעורבים בניהול ההר ובניהול ההילולה המרכזית בל"ג בעומר. לא נדרש זמן רב כדי שהלכלוך יתחיל לצוף: כבר ביום הראשון לדיונים היה ברור שכל אחד מהמעידים נחוש לעלות על קודמו בתיאור ממדי ההפקרות בהר.

בחמשת ימי העדויות הראשונים הספיקו חברי הוועדה לשמוע ולתחקר את מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל ניצב שמעון לביא; רב הכותל והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ', שהוא גם יו"ר "ועדת החמישה" שמונתה להסדיר את מתחם קבר רשב"י בהר מירון; מנכ"ל אתר הקבר, עו"ד אלי פריינד; חבר ועדת החמישה הרב אברהם פרויליך ועדים נוספים. העדויות כולן ציירו תמונה בלתי נתפסת של הפקרות שיטתית בהר מירון, הנמשכת שנים.

כל אחד מהמעידים, אגב, טוען להגנתו שהוא עצמו התריע חזור והתרע, "ואף אחד לא היה מוכן לשמוע". אך מי הוא אותו גורם עלום שסירב "להקשיב"? מי האחראי הנסתר הזה שלא לקח אחריות? ומי מאפשר לאירוע התרבותי־דתי הגדול בישראל להתקיים שנה אחר שנה? על השאלות הללו ורבות אחרות תצטרך "ועדת נאור" להשיב, ואף להציג מסקנות ליישום באשר לגורלם של הר מירון וההילולה המסורתית.

בראש הוועדה יושבת השופטת בדימוס מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, שהייתה חברה בעבר בהרכב שדן בשאלת ההקדשות בהר וקבע בין השאר את סמכותה של "ועדת החמישה" המנהלת את הר מירון (ולא את ההילולה עצמה; ההבדל הזה נידון בעדויות השבוע). נאור מכירה אפוא את העובדות לאשורן. היו מי שמתחו ביקורת על מינויה משום שהחלטות בית המשפט לאפשר את המשך אחריותם של ההקדשות בהר, יצטרכו אף הן לעלות בפני הוועדה.

ההחלטה להקים את ועדת החקירה התאפשרה רק עם החלפת ממשלת נתניהו, והוחלט עליה כבר בישיבתה השנייה של הממשלה הנוכחית, בחודש יוני. נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות מינתה מלבד נאור גם את אלוף במילואים שלמה ינאי ואת ראש עיריית בני־ברק לשעבר מרדכי קרליץ, שבהחלטה למנותו הדגישה חיות כי הוא בעל ידע רב וניסיון מעשי בתחומי התכנון והבנייה, וכן "בקיאות רבה בהוויה הדתית הנוגעת להילולת רשב"י".

עם זאת, ברחוב החרדי היו גם מי שהרימו גבה על מינויו של קרליץ, ובהמשך עשויה להתעורר מחאה על חברותו בוועדה. קרליץ הוא פוליטיקאי ואיש עסקים שנוי במחלוקת, שנהנה אומנם מגיבוי הזרם הליטאי החרדי, אך נחשב לפרסונה נון־גראטה בקהילות הפלג הירושלמי ואנשי "העדה החרדית", ששולטים בחלק ניכר מהנעשה בהר, על ההקדשות ומפעלי הצדקה שבו.

כבר ביום ראשון השבוע, בעדותו של ניצב שמעון לביא, מפקד מחוז צפון במשטרה, נחשפו חברי הוועדה לעדויות הקשות. "אצלי המזל לא ביקר", אמר לביא, בהתייחס לאסון שפקד את כהונתו ולא התרחש במשמרות קודמיו. "סיירתי בשטח בסביבות חצות, והכול נראה לי תקין. כמה דקות לאחר מכן קיבלתי הודעה על בני אדם במצוקה. אנשי תולדות אהרן בכלל לא הבינו את מה שקורה".

לביא טען ש"תולדות אהרן קיבלו את תנאי הרישוי לקראת ההדלקה". נאור תהתה מי מאנשי החסידות היה אחראי על שמירתם. בתשובה נקב לביא בשמם של "ההלרים", בני משפחה מהחסידות, אך לא ידע מי בדיוק מבני המשפחה קיבל בעצמו את תנאי הרישוי.

בהמשך הוא פירט על הסדר בהר ובמתחם הספציפי, ומתיאורו עלתה תמונה שמשקפת חוסר התמצאות של המשטרה וגורמי אכיפת החוק בנעשה תחת פיקודם. "היכן הייתה ממוקמת היציאה ממתחם הקבר במתחם הגברים?", שאל קרליץ את לביא, והוא לא זכר. את מי אנחנו אמורים לשאול, תהתה נאור, ולביא השיב לה: "אני מפקד האירוע, ולא יורד לפרטים הקטנים. מפקד התחנה היה אחראי על מתחם הקבר".

בעדות המרכזית ביום שני השתדל רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ', יו"ר ועדת החמישה, לגלגל את האחריות הלאה ממנו ומהוועדה בראשותו, ואף הלין בפני חברי הוועדה על המחאות החרדיות נגדו. בעדותו התייחס בפרוטרוט להבדלים בין הר מירון לכותל המערבי, אתר אחר המצוי תחת פיקוחו, שגם בו מתקיימים מדי שנה אירועי ענק בנוכחות עשרות אלפי בני אדם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-10.16.09-750x422.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"ועדת החמישה לא הייתה מעורבת בל"ג בעומר", אמר רבינוביץ'. "בשנת 2008, עם מינוי הוועדה, הייתה הסכמה עם משרד המשפטים שהיא אינה יכולה ואין לה סמכות… [או] כישורים לנהל אירוע בסדר גודל כזה. הממשלה החליטה שמי שאחראי על האירוע הוא המרכז הארצי ומשטרת ישראל. בפועל, ועדת החמישה לא הייתה מעורבת, ולא הוזמנה כל השנים לאף ישיבת היערכות לקראת אירועי ל"ג בעומר. זה היה מובן מאליו".

למרות דבריו, חברי הוועדה לא ויתרו. נאור הקשתה והעירה שהמדרגות שהאסון אירע בהן והגשר שלפניהן, הקרוי "מעבר דב" על שם דב אייזנברג, מחסידי תולדות אהרון, הם בשטח שבניהול ועדת החמישה. "אם יש בעיה עם המעבר, לא תפקידכם לטפל?", תבעה. הרב רבינוביץ' השיב: "לא ידענו שיש בעיה. יועצי הבטיחות שלנו – אף אחד לא העיר. אף אחד לא בא ואמר שיש בעיה עם גשר דב. אף אחד לא העיר שיש תקלה בגשר". "הלכת עליו פעם?", שאלה נאור. הרב רבינוביץ': "מסתבר שכן. אני לא מסתובב הרבה באתר". הרב רבינוביץ' הוסיף ש"אם המדינה הייתה אומרת לי שאני אחראי על אירוע ל"ג בעומר – מייד הייתי מתפטר".

אלוף ינאי הבהיר לרב רבינוביץ' ש"ברור של"ג בעומר הוא אירוע גדול, אבל בתוך האירוע הגדול הזה יש חלקים שנמצאים תחת אחריותך, כמו מתן הרישוי. זה תחום מוגדר, שנה אחרי שנה אתה נותן לזה לקרות". הוא הוסיף והעיר לרב רבינוביץ' שוועדת החמישה הייתה צריכה להתערב. "זה שלא התערבתם, זה חלק מהדברים שאנחנו בודקים כרגע. האסון קרה כי יותר מדי גופים לא התערבו".

עדותו של הרב רבינוביץ' נמשכה כחמש שעות, ובסיומה אמרה נאור שהיום "היה מאלף ומחכים".

אך העדות החשובה ביותר השבוע הייתה של הרב אברהם פרויליך, חבר ועדת החמישה, שנתן דרור ללשונו ותקף את כל הנוגעים בדבר – תולדות אהרן, האדמו"רים, השר דרעי ורשויות המדינה.

"הטריבונות של 'תולדות אהרן' הן אם כל חטאת", קבע. "הם הביאו למקום הרבה אנשים. כשראיתי מה קורה התחלתי להזעיק שמיים וארץ. צעקתי (לרב שמואל רבינוביץ') שאין לאנשים לאן לברוח, [אם] אני צועק 'הצילו' – לאיפה יברחו? לעזרת נשים שגם היא מלאה? לאיפה? 'יש גשר דב'. הרי זה טירוף הדעת. זה צוואר בקבוק. ולאיפה הנשים יברחו?"

נאור: "למה לברוח?"

פרויליך: "מספיק שאיזה מטורף צועק 'הצילו, ערבי בשטח', זה לא מספיק כדי לברוח? ההדלקות של תולדות אהרן, בויאן ותולדות אברהם יצחק – אסור שיתקיימו שם. אני אומר את זה באחריות מלאה כרב ומקורב לחוגים האלו. זה הפך לאירוע שגלש מקדושת המקום, אירוע קבוצתי, כל אחד מתחרה בשני, אסור שזה יהיה שם".

פרויליך תקף בחריפות את הדלקת האדמו"ר מתולדות אהרן. "מה זה המשחק הזה עם הצמר גפן, ההצגות האלו? חייבים לעצור את כל ההדלקות מלבד הדלקה אחת, שלא תימשך יותר משתי דקות. שהאדמו"ר ישב בחדר ויתבודד, וידבר עם המלאכים. אחרי זה שיצא וידליק בשתי דקות".

על אריה דרעי, שכיהן בשנים האחרונות כשר הפנים וכשר לפיתוח הנגב והגליל, אמר: "עשר שנים אני מבקש להיפגש עם השר, הוא מסרב. שאלתי את כל החברים הכי קרובים שלו, הוא לא רוצה להיפגש. למה? אין לו נציג שלו. הכול פוליטיקה".

יצוין כי פרויליך נחשב לנציג המקורב לחוגי "העדה החרדית" שהוא עצמו תקף. לאחר עדותו פרסם הגבאי של גאב"ד העדה החרדית מכתב שמתנער מדבריו, ובפרט מהאשמתו את האדמו"רים. אך עדותו החריפה הכתה גלים בכלי התקשורת החרדיים, ועדותו המצולמת, שהוא מדבר בה מנהמת ליבו על הנעשה בהר, נפוצה ברשת. גם אם הוא, כחבר הוועדה, לא חף מאחריות לאסון – דבריו הנרגשים משקפים את המצב בהר בעשרות השנים האחרונות.

בשבועות הקרובים עתידים להתייצב בפני הוועדה עוד עדי ראייה ורבים ממקבלי ההחלטות בהר, אבל כבר עכשיו אפשר לזהות את המגמה המשותפת למשטרה ולמנהלי ההר. כנראה בעקבות ייעוץ משפטי מוקדם, הם עמלים לחלק את המחדל לשני חלקים – האחד הוא ניהול ההר בשגרה ובל"ג בעומר, שבו מוסכם על הכול שחל כשל מתמשך בן עשרות שנים, שאחראים לו מאות בני אדם ושהיה גלוי וידוע. על החלק הזה, כך נראה, כולם "מקבלים" אחריות ומודים שיש ליצור סדר חדש.

אבל את האחריות הזו הם מקבלים על עצמם כדי להסיר את ידיהם מהחלק השני של המחדל – אסון מותם של 45 בני אדם. הניסיון "להודות" כביכול בכשל הרחב הוא התכחשות לאחריות לאסון עצמו, לקראת ניסיון להפיל אותו על החסידויות, המוסדות והחרדים עצמם.  נעדרי כוח וסמכות, הם שיישאו בסופו של דבר באחריות להרג הנורא. האחראים האמיתיים, שעצמו את עיניהם במשך שנים, ירחצו בניקיון כפיהם.

The post העדויות הראשונות בוועדת החקירה מאשרות: המחדל במירון היה גלוי לעין כול appeared first on מקור ראשון.