מטושים להמונים, ניטור בכל שפכי הביוב בישראל לאיתור מוקדי תחלואה, פיקוח על נתב"ג והשארת כל מערכי המאבק בקורונה בפעילות מלאה ובכוננות לשיפור המוכנות לעתיד – זוהי תוכנית ראש הממשלה נפתלי בנט להיערכות מול הופעת וריאנט חדש של הקורונה, שעלול להיות עמיד לחיסונים. ביום שלישי כינס בנט את בכירי מערכת הבריאות וגופי המאבק והמחקר בקורונה לדיון מיוחד, והנחה את גורמי המקצוע להקים גוף שירכז את הטיפול במניעת כניסת מוטציות ארצה ובמגפות בכלל.

גורמי הבריאות בארץ מעריכים כי הירידה בהיקפי התחלואה ובמספר המאושפזים בבתי החולים מסמנת את סיומו של הגל הרביעי שהשתולל בישראל בחודשיים האחרונים, אשר הביא לכ־1,500 נספים ולעשרות אלפי חולים, בהם רבים באורח קשה וחסר מרפא. בזכות ההיענות הציבורית למבצע החיסונים במנה השלישית נראה כי התחלואה נמצאת כעת במגמת ירידה יציבה, ומקדמי ההדבקה בכל המגזרים נמצאים מתחת ל־1. זאת, למרות הימנעות הממשלה מהטלת מגבלות משמעותיות על אירועים המוניים.

ראש הממשלה בנט אמר בימים האחרונים כי הוא שלם עם אופן ניהול המערכה בגל הרביעי, ולא מסכים עם הביקורת שמוטחת בו ובשרי הממשלה על המחיר הכבד שמדיניות זו גבתה. "זה היה ניהול אחראי, מאחר שמצד אחד אפשרנו לכולם את הפתרון וההגנה בדמות החיסונים, ומצד שני לא פגע במשק ובכלכלה". בסביבתו הסבירו: "מדוע אדם בן 70 מג'סר א־זרקא שסירב להתחסן עדיף על בת 20 חולת סרטן, שלא נוכל להעניק לה טיפול רפואי טוב?"

באוגוסט שעבר הציג בנט בנאום בכנסת את העומד מאחורי החלטות הממשלה להתנגד לבקשות משרד הבריאות להגבלת התקהלויות והחלת תו ירוק נוקשה יותר: "כואב לנו על כל חולה קשה או על מי שמת, אבל כואב גם על כל בעל עסק ועל הילד שיושב מול הזום, ועל מיירט כיפת ברזל שלא נוכל לקנות", הסביר אז.

בסביבת בנט אומרים כי לאחר שהקים את הממשלה גילה כי מערכי ההתמודדות מול הקורונה נסגרו או צומצמו, כך שלא היו כלים למנוע את התפרצות הגל הרביעי. כעת כל הגופים המקצועיים, ובהם מנהלת מגן ישראל, מפקדת אלון ומרכז הידע והמידע למערכה בקורונה, יישארו פתוחים ויתמקדו במוכנות לווריאנט המכונה "אומגה", וריאנט שעלול לשנות את כל כללי המשחק ולמצוא את אזרחי ישראל לא מוגנים מפניו.

בכיר במשרד ראש הממשלה אומר: "בזכות משא ומתן ורכש משמעותי הצלחנו להוריד את מחיר ערכת בדיקת המטוש הביתית באמצעות אנטיגן מ־50 שקלים ל־6 שקלים ליחידה, ואנחנו מתכוונים להציף את המדינה בבדיקות כך שהן יהיו נגישות וזמינות לכל אחד שיזדקק להן. נפעיל מערכי ניטור ביוב בכל הערים והיישובים, ונאתר מוקדי תחלואה של א־סימפטומטיים. זאת, לצד מעקב של מנהלת 'מגן אבות ואימהות', שתעקוב אחר הופעת תחלואה בבתי האבות ותזהה ותתריע בפני הופעת הנגיף מחדש". כמו כן, תימשך חובת הבדיקות לכל הנכנסים ארצה ובדיקה 72 שעות לפני הנחיתה בנתב"ג, כדי לצמצם סיכונים בהגעת חולי קורונה לישראל.

על פי פרופסור ערן סגל ממכון וייצמן, יש להמשיך בעידוד ההתחסנות כדי להפחית מהר יותר את התחלואה ולהקל על פעילות בתי החולים, שהחלו לטפל במקביל במקרי תחלואת שפעת עונתית ומחלות נשימתיות חורפיות. "בשביל להאיץ את הירידה, חשוב שיתחסנו מי שלא התחסן (כ־650 אלף איש, י"ק) ומי שהתחסן לפני יותר מחצי שנה (כ־1.5 מיליון).

ביום ראשון הקרוב תיכנס לתוקפה אכיפת המשטרה לסריקה בברקוד על פי תקנות התו הירוק החדש. לפי ההנחיה, בעלי עסקים בארץ יהיו מחויבים לסרוק את הברקוד המופיע בתו הירוק בכניסה למסעדות, לחדרי הכושר ולאירועים. תעודות תו ירוק ישנות, שלא הופקו באפליקציית הרמזור, יבוטלו ולא ניתן יהיה להשתמש בהן עוד. מי שלא מחזיק בתו ירוק עדכני לא יהיה פטור מבידוד אם נחשף לחולה מאומת.

The post מטושים לכל אזרח וניטור הביוב: כך נערכת ישראל לזן עתידי אלים של הקורונה appeared first on מקור ראשון.