אם תיכנסו לחנות סלולר מן השורה, תבחינו מיד שהעיצוב שלה מכוון למשוך את עיניכם אל הטלפונים החכמים ביותר, המתקדמים ביותר, ולא פעם גם היקרים ביותר. כיתובים בולטים וסרטונים מאירי עיניים יספרו לכם על נפח הזיכרון העצום של המכשיר, על איכויות הגלישה שהוא מציע ועל מצלמת סלפי שלא תעשה לכם בושות מול כל העוקבים באינסטגרם ובטיקטוק. לעומת זאת, בחנויות סלולר בבני־ברק או בשכונות חרדיות בבירה, תפגשו גישה שיווקית שונה לחלוטין: כאן הוויטרינות מציעות ללקוחות רק מכשירים טיפשים, או בשמם הידוע "טלפונים כשרים". ככל שמצטמצם מגוון האפשרויות הגלומות במכשיר, כך הוא נעשה מהודר יותר – סמל סטטוס מגזרי נחשב.

אבל מי מחליט מהו טלפון כשר? סביב השאלה הזו סוערת מחלוקת שהולכת ומתעצמת בשבועות האחרונים. אתרים חרדיים מדווחים בהרחבה על חזית שנפתחה בין בעלי החנויות לבין "ועדת הרבנים לענייני תקשורת" – הגוף שנותן חותמת כשרות לטלפונים, פועל מול חברות הסלולר כדי שיקצו "מספרים כשרים", ושולט למעשה ברוב תחום הסלולר במגזר החרדי. לפי הדיווחים, שזלגו גם לתקשורת הכללית, על המוכרים מופעל לחץ בלתי מתון להכניס לחנויותיהם רק מכשירים שקיבלו את אישור הוועדה; כל טלפון אחר נחשב מוקצה, גם אם אין בו אפשרות לגלישה באינטרנט. סרטון שעלה לרשת בשבוע שעבר וזכה לתפוצה נרחבת, הראה בחור חרדי צעיר שנכנס לחנות, מבקש לקנות מכשיר נייד – ונהדף בכוח על ידי אדם מבוגר שמנסה לסכל את העסקה.

מפלאפון נמסר בתגובה: "חברת פלאפון שמחה להציע ללקוחותיה השונים מגוון מכשירים, כשרים ואחרים, המתאימים לצורכיהם ולהעדפותיהם"

על השיח שהתעורר סביב הנושא יעיד ציוץ בחשבון הטוויטר הפופולרי למדי "איחוד האמירויות בעברית" – חשבון פרטי ולא רשמי, שמופעל על ידי תושבת האמירויות. "שלום", היא צייצה לאחרונה, "מישהו יכול להסביר לי מהו טלפון כשר וכיצד הוא שונה מטלפון רגיל?". כדי לקבל תשובה לשאלה דומה, נסעתי לאזור כיכר הדוידקה בירושלים, אחד ממוקדי הסכסוך בין משגיחים למשווקים. ירון, המוכר האדיב באחת החנויות באזור, הסביר לי שישנם שלושה סוגי מכשירים כאלה: "יש טלפון 'כשר מקשים' – מותקן בו כרטיס סים כשר, והוא מיועד לשיחות נכנסות ויוצאות בלבד; יש מכשיר שנקרא 'תומך כשר', שבו יש בנוסף לשיחות גם מצלמה ונגן; ויש 'טלפון חכם כשר', שמחובר לרשת האינטרנט ומאפשר שימוש בוואטסאפ, וייז ודואר אלקטרוני, אבל יש סינון לדפדפן".

אחזתי בידי את המכשירים, שהחזירו אותי לימי היסודי העליזים ולמיומנות הנרכשת של שלוש לחיצות מהירות כדי להקליד את האות ג', והאזנה מפעם לפעם לתא הקולי. כמה דקות בחנות הספיקו לי כדי להיווכח שיש ביקוש ער לסחורה הזו. מה שנראה לי כמו פריט אספנות, הוא בעיני הלקוחות החרדים אמצעי תקשורת לגיטימי גם היום.

מהו פלח השוק של הטלפונים הכשרים בארץ? כמה מכשירים כאלה נמכרים בכל שנה? ברשתות פלאפון ופרטנר סירבו למסור מידע כזה, ובסלקום רק הסכימו לומר שיש להם "כמה אלפי לקוחות" כאלה. רשתות הסלולר מספקות "קווים כשרים", שמוגבלים לשיחות טלפון בלבד, ואף חוסמים מספרים שמובילים ליעדים בלתי הולמים. והמחיר למנוי? ברשת פלאפון הסבירו: "עבור טלפון 'כשר' יש מסלול שכולל 3,000 דקות שיחה בעלות של 29.90 שקלים לחודש, או 19.90 שקלים לכל מנוי למצרפים שני מנויים ומעלה. חברת פלאפון שמחה להציע ללקוחותיה השונים מגוון מכשירים, כשרים ואחרים, המתאימים לצורכיהם ולהעדפותיהם. תוכניות השימוש המשווקות על ידי חברתנו מגוונות ומוצעות למשתמשי כל סוגי המכשירים". אם תרצו להצטרף למסלול כשר ברשת פרטנר תצטרכו לשלם בין 30 ל־49.90 שקלים בחודש, תלוי במספר המנויים. בסלקום הדגישו כי "טלפונים לא חכמים עובדים על דור 2, 3 ו־4", כלומר בכל המסלולים.

ובאשר למחיר של המכשיר עצמו – טלפון "כשר מקשים" או "תומך" עולה בין 200 ל־300 שקלים; טלפונים חכמים מתחילים מ־500 שקלים. למקרה שתהיתם, לא מוכרים אייפון כשר. "זה יקר מאוד להכניס לתוכו הגנות", מסביר ירון. כשאני שואל אותו אם נציגי ועדת הרבנים הגיעו גם אליו לחנות, הוא משיב: "לא, אבל יש הפגנות של בחורי ישיבה כאן באזור".

דוד, המוכר בחנות הסמוכה, מסביר לי שאין טעם בכלל לקנות טלפון שהוא גם חכם וגם כשר. "קנה מכשיר רגיל – אייפון, סמסונג, שיאומי – ותתקין עליו תוכנת סינון, כמו שאינטרנט רימון עושים סינון לאינטרנט הביתי. אין צורך במכשיר מיוחד לכך".

וכעת נשאר רק הפיל הכשר שבחדר – כלומר הטענות כי ועדת הרבנים מנסה לאלץ את בעלי החנויות להדיר מהמדפים כל מכשיר שאינו מאושר על ידיה. בסלקום נתנו תשובה עקיפה כשענו "ישנם טלפוני דור 4 כשרים שאישרנו למכור". בפרטנר ובפלאפון התעלמו באלגנטיות מהשאלה, וגם במשרד התקשורת העדיפו לא לשוחח איתנו על הנושא. אולי רפורמת הכשרות צריכה להתחיל דווקא משם.

לתגובות: Bini365@gmail.com

The post תעודה מסוג אחר: מה עומד מאחורי סערת הפלאפונים הכשרים? appeared first on מקור ראשון.