https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/מילה-וגלגולה-750x234.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />ראש הממשלה, שר החוץ ושר האוצר כינסו במוצאי השבת האחרונה מסיבת עיתונאים כדי למסור את דבריהם לרבים. אם היה נדרש כיום מונח לתיאור אירוע כזה, אפשר להניח שלא היו בוחרים במילה מסיבה, שכן היא מתפרשת היום במובן חגיגה, party. אך כשחודש המונח "מסיבת עיתונאים", לפני כמאה שנה, השתמשו במילה מסיבה גם במשמעות התכנסות כללית, הסבה של מוזמנים יחד לאירוע כלשהו, גם אם לא חגיגי במיוחד.

שורש המילה מסיבה הוא סב"ב, כמו במילה מסובין המוכרת לנו מליל הסדר (ומצומת מסובין שליד בני ברק – הנקראת על שם ר' עקיבא וחבריו שהיו מסובין יחד כל אותו הלילה). כשמתקבצים חברים יחד, ובפרט לסעודה או לשתייה בצוותא, דרך כלל יושבים במעגל סביב השולחן – ולכן נקראת ההתכנסות בשם מסיבה. במקורותינו כל הסבה יחד יכולה להיקרא מסיבה, ואף אם אינה קשורה לריקודים או לחגיגות. כך נאמר למשל בתלמוד במסכת שבת: "נר הדלוק במסיבה – אם רוב גויים, מותר להשתמש לאורה". כלומר, אם הדליקו נר במקום שבו אנשים יושבים יחד – אם מדובר במקום שרובו נוכרים מותר לישראל ליהנות מן הנר, שכן הוא כנראה לא הודלק לצורך ישראל.

כך נולדה כעבור שנים הרבה גם מסיבת העיתונאים. בעיתון הארץ מקיץ 1927 אפשר למשל לקרוא את הידיעה הבאה: "ביום ט' בסיון נתקיימה מסיבה של העיתונאים מוקדשת לענייני הבריאות. העיתונאים ביקרו את בית החולים רוטשילד בירושלים, ואחר כך באו ללשכה הראשית של קרן היסוד".

כיום הצירוף "מסיבת עיתונאים" מתקיים רק כצירוף סמיכות קפוא, ואם יכתוב מישהו על "מסיבה של עיתונאים" היא תובן כחגיגה שארגנו העיתונאים לעצמם. אך בימים שבהם נולד הצירוף הכול הבינו שמדובר בהתכנסות עיתונאים ותו לא (המילה עיתונַאי עצמה חודשה לא הרבה לפני כן בידי איתמר בן אב"י – שהיה עיתונאי בעצמו. איתמר לקח את המילה עיתון שחידש אביו מן המילה עת – במקום "מכתב עתי" שהיה מקובל קודם לכן – וגזר ממנה את שם המקצוע).

סיבות ונסיבות

גם המילה הנפוצה סיבה נולדה מן השורש סב"ב. סיבה של דבר היא המניע שגרם לסיבובו וליציאתו אל הפועל. מילה קרובה לה היא המילה נסיבה, שמשמשת היום במשלב גבוה יותר, בעיקר בשפה העיתונאית והמשפטית ("נסיבות האירוע עדיין אינן ברורות"). אך במקורן, המילים "סיבה" ו"נסיבה" הן זהות במשמען.

בספר מלכים א' מסופר על המלך רחבעם שלא שעה לבקשת העם להקל את עולו מעליהם, וכך נאמר: "וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם, כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם ה' לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ".

בספר דברי הימים ב מופיע שנית אותו הסיפור, והפסוק חוזר בשינויים קלים למדי: "וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם, כִּי הָיְתָה נְסִבָּה מֵעִם הָאֱ-לֹהִים לְמַעַן הָקִים ה' אֶת דְּבָרוֹ".

מלבד השינוי בשמות ה', המילה "סיבה" שבמלכים הפכה ל"נסיבה" בדברי הימים, ובשתיהן המשמעות זהה – הקב"ה סובב את הדברים בכוונה תחילה כדי לקיים את דברו. הן המילה סיבה והן המילה נסיבה אינן מופיעות עוד במקרא, אך במקורות המאוחרים יותר הוסיפו להשתמש בעיקר במילה "סיבה", הקצרה יותר, וכך היא הפכה להיות שימושית ונפוצה עד ימינו אנו – ואילו "נסיבה" יוחדה לשימוש בנסיבות מיוחדות בלבד.

The post סיבה למסיבה: לא לעיתונאים בלבד appeared first on מקור ראשון.