פרסום | קשרו אלינו
נט4יו
כל הרשת הישראלית במקום אחד
20/11/2021 10:32

הופעות לנשים בלבד: מי בדיוק החליט שזה אסור?

כמו במוסדות רבים, גם באולפנת בני־עקיבא "שירת הים" שבנווה צוף, שנת הקורונה שיבשה מסורות. מדי שנה נהגו בנות האולפנה לקיים בחורף מופע מיוחד שהועלה בפני נשים בלבד על בימת תיאטרון ירושלים.


"שירת הים היא אולפנה ליצירה יהודית, שבה הבנות לומדות מוזיקה, מחול ותיאטרון", מסבירה אביגיל גולדשטיין, ראש האולפנה. "אנחנו מסייעים לבנות לפתח את כישרונותיהן בתחומי אומנויות הבמה, בתוך מרחב תורני. אחת הדרכים לכך היא מופע שנערך פעם בשנה, שבדרך כלל שכרנו עבורו את האולם המרכזי בתיאטרון ירושלים. באולם הזה יש במה גדולה ואת כל האמצעים לקיים מופע מקצועי בהשתתפות כל בנות האולפנה".


מטבע הדברים המופע לא התקיים בשנת הקורונה, והשנה החליטו לחדש את המסורת. "ידענו שמדובר במקום מבוקש, ולכן כבר בקיץ יצרנו קשר עם התיאטרון, סיכמנו על תאריך, ונאמר לנו שבהמשך נסגור חוזה סופי", מספרת גולדשטיין.


אלא שאז חל מפנה. "לפני שבועיים התקשרה הרכזת שלנו כדי לסגור את החוזה, ובשיחת טלפון עם נציגת התיאטרון היא נשאלה מה אופי המופע. הרכזת הסבירה שמדובר במופע של בנות האולפנה מול האימהות, שפתוח לנשים מכל הארץ שקונות כרטיסים. ברגע שנציגת התיאטרון הבינה שזה מופע לנשים בלבד, היא אמרה שיכולה להיות בעיה, כי יש להם מדיניות חדשה שלא מאפשרת לקיים בתיאטרון אירועים מגדריים".


בשירת הים הופתעו, וניסו בכל זאת ללחוץ כדי לקיים את המופע בתיאטרון ירושלים, אלא שאז חזרו אליהם מהתיאטרון עם תשובה אחרת. "פתאום התירוץ שלהם היה שכל התאריכים תפוסים", מספרת גולדשטיין. "התחלנו לחפש מקום אחר, אבל סמנכ"ל הכספים של רשת בנ"ע שוקי סט, החליט לערוך בירור נוסף. הוא התקשר לתיאטרון והציג את עצמו כנציג רשת חינוכית שרוצה לקיים אירוע לעובדים, לא לנשים בלבד. כשהוא שאל אם יש תאריכים פנויים סביב ינואר, הציעו לו את התאריך שאנחנו שריינו. כשהבנו שיש כאן משהו מכוון ושבתיאטרון החליטו למדר ציבור בעל ערכים מסוימים, הופתענו מאוד, אבל החלטנו לפעול ולהעלות את העניין למודעות, כי ראינו בזה חוסר הגינות".


כחלק מהפעילות פרסמו בנות האולפנה עצומה, הסיפור פורסם בידי כתבת מקור ראשון אביגיל זית והודהד בכלי תקשורת נוספים. הדבר הביא להירתמות של אישי ציבור. אנשי רשת ישיבות בנ"ע נעזרו גם בעו"ד צפנת נורדמן, ששלחה לתיאטרון מכתב התראה לפני תביעה על אפליה. "ברגע שהיה קצת רעש תקשורתי הם חזרו אלינו, ואמרו שבמקרה התבטלו אירועים וכעת יש להם מקום", מתארת גולדשטיין.


יצוין כי בתיאטרון ירושלים טוענים גם כעת שמעולם לא התכוונו לבטל את האירוע. במענה לפנייתנו אמרו שם כי "הייתה בעיה עם התאריך שביקשו, וכשנמצא תאריך חלופי – האירוע מתקיים".


כך או כך, הסיפור של "שירת הים" זכה לסוף טוב, ובנות האולפנה יוכלו להופיע על פי אמונתן. אולם מי מהן שתרצה בעתיד לקיים מופע משלה, תגלה שמעטים המקומות שמוכנים לערוך מופעים לנשים בלבד, והכול בשם המלחמה בהדרת נשים.


מחוץ למועדון


הקריירה המוזיקלית של שרון רוטר החלה לפני שחזרה בתשובה, עם סינגלים שזכו להצלחה ברדיו והופעות במועדונים רבים. לאחר שהחלה לשמור מצוות והחליטה להופיע בפני נשים בלבד, נתקלה בדלתות סגורות.


כיום, בפני זמר שרוצה להופיע במועדון כלשהו עומדות שתי אפשרויות. האחת היא לשכור את המקום באופן מלא, לשאת בכל ההוצאות, ולהסתמך על ההכנסות מרכישת הכרטיסים. האפשרות האחרת היא סיכום בין האמן למועדון שההופעה נערכת ללא תמורה, המועדון נהנה מההכנסה מהכרטיסים שנמכרים עד לסכום מסוים, וההכנסות משאר הכרטיסים מחולקות בין המועדון לאמן.


מכיוון שבאפשרות הראשונה מדובר בהשקעה גדולה ללא שום ערובה, רוב האמנים, בעיקר אלה שבתחילת דרכם, מעדיפים לבחור באפשרות השנייה. אלא שנשים שמופיעות בפני נשים גילו שהאופציה הזו סגורה בפניהן.


"אם אני רוצה להופיע במועדון כמו ה'זאפה', אני לא יכולה", אומרת רוטר. "הם לא יכניסו אותי לתוכנייה שלהם אלא מקסימום יאפשרו לי לשכור את האולם. זו השקעה כלכלית לא פשוטה, ואני גם מפסידה את הפרסום והחשיפה שיש להם מול הקהל. מי שייכנס לחפש איזו הופעה יש במקום כזה, לא יראה אותי. כשאני שומעת שמקום כמו תיאטרון ירושלים חושב לסגור את הדלת אפילו על האופציה לשכור את האולם, זו כבר בכלל מכה".


"בפועל המקום היחיד שבו נשים יכולות להופיע בפני קהל של נשים כחלק מהתוכנייה הוא מועדון 'הגולה' בפתח־תקווה", אומרת יעל קבסה, יוצרת ופעילה בזירת האמנות הנשית־יהודית. לטענת קבסה, הסיבה להתנגדות שהיא וחברותיה נתקלות בה היא מהותית ולא כלכלית. "פעם הייתה מוכנות רבה יותר מצד מקומות כמו בית אבי חי או מועדון הצוללת בירושלים לקיים מופעים לנשים בלבד, וערכנו שם הופעות שמילאו אולמות. כשרצינו לעשות את זה שוב, אמרו לנו שלא רוצים שם יותר מופעים לנשים בלבד. הם יכולים להשכיר לנו את המקום, אבל לא מוכנים שנהיה חלק מהתוכנייה שלהם. אין נכונות לקבל את ההחלטה שלנו להופיע רק בפני נשים ואין הבנה שאנחנו לא מנסות ליצור פה איזו איראן. מרוב פלורליזם לא נותנים לנו להופיע בהתאם לאמונה שלנו. אני לא כופה על אחרים מה לעשות, ולא אומרת לזמרות אחרות לא להופיע. אני רק רוצה להיות חלק מהתרבות בארץ, ובכוח דוחקים אותי החוצה".


מבחינה כלכלית, מדגישה רוטר, יש ביקוש למופעים כאלו. "מירי מסיקה יזמה לאחרונה מופע לנשים בלבד בבריכת הסולטן, והוא היה 'סולד אאוט'. 6,000 נשים הגיעו לשם. גם באירועים שערכנו לקהל נשי, שבהם הופיעו חברות בקבוצת הפייסבוק שלנו 'יוצרות במה', מכרנו את כל הכרטיסים".


בקרב העוסקות בתחום, רוטר נחשבת לראש החץ במאבק של היוצרות הדתיות על זכותן להופיע בפני קהל נשי. היא נפגשת עם גורמים שונים ובהם  שר התרבות חילי טרופר, שלדבריה מנסה מאוד לעזור. במקרה הצורך רוטר פונה גם לסיוע משפטי, ומאיימת בתביעות על אפליה. בד בבד היא מנסה להקים במות אלטרנטיביות, ובימים אלה היא מתכננת פסטיבל מוזיקה נשית בשיתוף גלריית המקלט.


"זה מאבק של נשים בנשים, של ארגוני נשים בנשים שומרות הלכה", אומרת רוטר. "אני יודעת שיש דיבורים וחששות מ'מדינת הלכה', אבל אם במדינת היהודים לא ייתנו לי להופיע לפי האמונה שלי, איפה כן ייתנו לי? המלחמה הזו מאוד גלותית בעיניי".


אפליה מקלקלת


המאבק העקרוני עמד גם לנגד עיניה של ראש אולפנת שירת הים. "ההתעקשות שלנו על הסיפור הזה והעלאה שלו למודעות זו לא מלחמה אישית שלנו מול התיאטרון", אומרת גולדשטיין, "יש פה מאבק על הערכים שלנו. מדברים הרבה על כפייה דתית, אבל כשיש כפייה חילונית זה כאילו בסדר. מה שאנחנו מבקשים הוא לשמר את גבולות ההלכה, וזה משהו שאנחנו מצפים שיכבדו".


מי שמגויסת לנושא מהצד המשפטי היא עו"ד צפנת נורדמן, שכאמור שלחה מטעם האולפנה את מכתב ההתראה לתיאטרון ירושלים. "יש כאן אפליה מטעמי דת. זה חוסר צדק, וזה מה שמניע אותי לעסוק בתחום", היא אומרת.


לדבריה, "הסוגיה הזו החלה עם דו"ח של המשנה ליועמ"ש  דינה זילבר בסביבות 2012, שבו  היא קבעה שהפרדה בין נשים לגברים פוגעת בשוויון. את הדו"ח הזה לקחו כל מיני ארגונים עם הרבה כסף ומוטיבציה, שדולת הנשים אפילו הקימה מחלקה של הדרת נשים, והתחילו לנטר אירועים בהפרדה ברחבי הארץ, מקטן עד גדול. הם הוציאו מכתבים וטרטרו את המערכת בטענה שזו הדרת נשים, בזמן שיש חלופות מעורבות בשפע ומי שצורכת אירועים בהפרדה עושה זאת מבחירה חופשית.  עם הרבה כסף ועבודה קשה הן הצליחו לקבע נורמה שהפרדה פוגעת בשוויון ויצרו את הצורך להתגונן מפני זה".


עו"ד נורדמן לא הסתפקה במגננה. בחוות דעת שהגישה ליועץ המשפטי לממשלה היא הסבירה מדוע לא זו בלבד שלא מדובר בפגיעה בשוויון, אלא שדווקא איסור על הפרדה פוגע בזכויות יסוד של נשים דתיות. "בעקבות השיח הציבורי נאמר שהיועמ"ש יקיים דיון עקרוני בסוגיית האירועים הנפרדים, ויוציא חוות דעת וכללים מנחים. הגשתי בשם תנועת 'שוברות שוויון' חוות דעת מפורטת, שבה הראינו כי לא רק שאין סיבה חוקית למנוע הפרדה, אלא שהשלילה הזו פוגעת בזכות של אנשים דתיים לחירות, לשוויון ולאוטונומיה". לצד חוות הדעת של נורדמן הוגשו חוות דעת של עו"ד יופי תירוש ואחרים מהצד הליברלי, ושל פורום קהלת מהצד השמרני, אולם עד כה הדיון טרם התקיים.


"חשוב לנו להבהיר שלפי המצב המשפטי היום מותר לקיים מופעים לנשים בלבד", מסבירה עו"ד אפרת סונא מפורום קהלת. "אני חושבת שלרוב המקומות אין בעיה מצפונית לאפשר הופעות לנשים בלבד, אלא חשש ממתקפה תרבותית ומשפטית שהם יספגו, והם מעדיפים שלא להסתבך. לכן אנחנו רוצים שתיווצר קביעה משפטית אופרטיבית שתבהיר שאין בכך שום בעיה".


לעו"ד נורדמן ברור מהי הדרך ליצור את השינוי. "כולם יודעים שבשנים האחרונות יש בעיה עם מופעים בהפרדה או לנשים בלבד, אבל חוששים להתעסק בזה. זמרות לא רוצות להתעמת עם מועדון שלא הסכים לארח אותן כי הן חוששות שזה יפגע בסיכוי לשיתוף פעולה איתו בהמשך, וכך הנורמה הפוגענית הזו מתקבעת.


"הסיפור של אולפנת שירת הים הוא דוגמה טובה לכך שיש מי שלא מפחדים להתעמת ומצליחים להשיג תוצאות, וזה לא המקרה היחיד. ההצלחה במקרים הללו נובעת מסיבה פשוטה – כולם מבינים שאין כאן באמת אפליה. הרי אם היו אומרים למשל שיש מופע לבנות אשכנזיות בלבד, ברור שאף אחד לא היה מתקפל, ובצדק. היו נלחמים נגד אפליה פסולה כזו. אבל במקרים האלה כולם יודעים שאין באמת אפליה, רק שרבים נכנעים לצו האופנה. זה טרנדי לומר שהפרדה היא אפליה, זה הפך לאיתות על מוסריות לכאורה. אבל כל בר־דעת יודע את האמת, שאין טיפת אפליה בכך שבנות אולפנה יופיעו על פי אמונתן בפני נשים בלבד, ולכן ההתנגדות לא מחזיקה מעמד.


"יש כאן בלון נפוח שצריך לפוצץ. הטענה שכל הפרדה היא אפליה היא אוויר חם. כרגע ההצלחות שלנו מתקיימות במקרים ספציפיים, אבל אני מאמינה שככל שמספר המקרים הללו יגדל וכשקולות המחאה מהשטח יתגברו, בסוף נקבל גיבוי גם מצד היועמ"ש. אני בטוחה שגם שם יודעים שלטענות על 'פגיעה בנשים' אין שום בסיס משפטי, כשמדובר בבחירה חופשית מטעמי דת. הקושי לנסח בסיס כזה ניכר הן אצל היועמ"ש והן בבג"ץ, ואגב, גם אצל העותרים נגד ההפרדה, כשהם נדרשים לנמק משפטית מעבר לסיסמאות. לכן צריך לא רק להתגונן, אלא גם לעלות להתקפה. אפליה מטעמי דת מכרסמת ביסוד הליברלי של המדינה שמאפשר לכולנו לחיות כאן יחד, וצריך לתבוע על כל אירוע כזה כדי שהתופעה תחלוף מהעולם".


The post הופעות לנשים בלבד: מי בדיוק החליט שזה אסור? appeared first on מקור ראשון.


מחבר: Elchanan Speiser | מקור ראשון חשיפות: 1 | דירוג: 2/55 ( 5 4 3 2 1 )




 

האחריות על התגובות למאמרים השונים חלה על שולחיהן. הנהלת האתר אינה אחראית על תוכנן.
השולח דיון
נט4יו
×

הצהרת נגישות

אתר זה מונגש לאנשים עם מוגבלויות על פי Web Content Accessibility Guidelines 2 ברמה AA.
האתר נמצא תמידית בתהליכי הנגשה: אנו עושים כל שביכולתנו שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות.
אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות אנא שלחו לנו הערתכם במייל (אל תשכחו בבקשה לציין את כתובת האתר).

אודות ההנגשה באתר: