מעטים השירותים שגוררים תלונות כה רבות כמו דואר ישראל. בעולם שבו חבילה יכולה להגיע מהצד השני של הגלובוס עד לפתח ביתך בתוך ימים ספורים, כולל מעקב מקוון ואפשרות לבקש את השארת החבילה ליד הדלת, חברת דואר ישראל נדמית כדינוזאור מעולם ישן.

שש שנים ברציפות זכתה חברת דואר ישראל בתואר המפוקפק של הגוף הסופג את אחוז התלונות המוצדקות הגבוה ביותר. גם בשנת הקורונה, שבה נרשמה ירידה ניכרת במספר החבילות והמכתבים שנשלחו, הגיעו למשרד נציבות תלונות הציבור כ־840 תלונות נגד הדואר, ורובן (73 אחוזים) נמצאו מוצדקות. בין התלונות הנפוצות: חבילות שהולכות לאיבוד, זמני המתנה חריגים, מכתבים שמגיעים באיחור ניכר ועוד.

מאז ייסודו של הדואר המקומי בימי המנדט הבריטי השתנו כמה דברים בתחום החלפת המסרים, אבל הדואר כמעט לא השתנה. ב־1986 הוא הפך מיחידת סמך ממשלתית לרשות עצמאית, וב־2006 לחברה ממשלתית, אבל השינויים הארגוניים לא הביאו לשיפור בשירות או במצבו הפיננסי של הדואר.

בסקר שערך משרד מבקר המדינה דיווחו 80 אחוזים מהנשאלים על נזק שנגרם להם כתוצאה משירותי הדואר – מהפסד כספי ועד אובדן זמן. בין השאר הם תיארו הזמנות לחתונה שמגיעות חודשיים לאחר שהתקיימה, או דרישות לתשלום חשבונות שמגיעות לשלבי אכיפה וגבייה משום שהמכתבים הקודמים לא הגיעו ליעדם במועד.

השירות לאזרח לא משתפר אף שמספר דברי הדואר לנפש הולך ויורד, עם כניסתם לתמונה של הדואר האלקטרוני והרשתות החברתיות: מ־83 בשנת 2012, עד 50 בלבד בשנת 2019. צמצום השימוש בדואר  מביא לכך שהרווחיות של החברה נשחקת, ויכולתה לממן את עצמה מהכנסותיה הולכת ויורדת.

בשנה שעברה הפסידה דואר ישראל 643 מיליוני שקלים עקב ירידה בהכנסות – זאת בשל משבר הקורונה, אך גם בעקבות הוצאות מיוחדות על פרישת עובדים כחלק מתוכנית הבראה של החברה. אבל גם במחצית הראשונה של 2021, כאשר נרשמה עלייה בהכנסות בעקבות ההתאוששות ממשבר הקורונה – הפסידה החברה 64 מיליון שקלים.

שר התקשורת יועז הנדל הכריז בשנה שעברה על כוונתו לקדם רפורמה בשירות הדואר, וזו עברה כבר בקריאה ראשונה ונמצאת בדיונים בוועדת הכלכלה לקראת קריאה שנייה ושלישית. אבל נראה שכעת שר התקשורת סבור שרפורמה, מקיפה ככל שתהיה, כבר אין בה די להבראת שירותי הדואר בישראל. בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכלכלה הכריז הנדל כי בכוונתו להביא להפרטה רחבה יותר של חברת דואר ישראל, במקום ההפרטה החלקית שעליה הכריזה הממשלה עוד ב־2018.

"זה לא סוד שהמצב של הדואר לא מזהיר, בלשון המעטה", אמר הנדל בוועדת הכלכלה השבוע. "העולם הולך למקום חדש – מכתבים בדואר אלקטרוני, משלוחים שמגיעים לפתח הבית. אנחנו חייבים לעשות את ההתאמות. היום אנחנו עושים חלק מההתאמות, אבל יש גם עניין של איתנות פיננסית וראייה ארוכת טווח לאן הדואר הולך. אנחנו הולכים להפרטה של הדואר, ואני מגלה לכם ששר האוצר ואני עושים לילות כימים כדי שהדבר הזה יקרה בקרוב.

"אי אפשר", הוסיף השר, "שחברה ממשלתית לא תיתן שירות כמו שצריך, לא תעשה את ההתאמות הנדרשות ואת ההתארגנות הנדרשת, האזרחים סובלים, המשלוחים עומדים ומחכים, סניפים נסגרים – ובסוף גם לבוא ולבקש שהמדינה תעזור להם".

הרפורמה הנוכחית תפתח לתחרות את שוק המכתבים, כך שכל בעל היתר ממשרד התקשורת יוכל לספק את השירות. הרפורמה גם תגדיל את הגמישות הניהולית של דואר ישראל ותאפשר לה להרחיב ולשפר את שירותיה, והיא כוללת גם גמישות בתעריפים. יצוין כי זהו איננו הניסיון הראשון של המדינה להגדיל את התחרות בתחום כדי להביא לשיפור השירות.

שוק הדואר כולל פלח יחידני – מכתב מאדם לאדם – ששירותיו מסופקים על ידי דואר ישראל בלבד, ופלח כמותי – מעל 1,000 מכתבים במשלוח אחד. הפלח הכמותי פתוח לתחרות, אלא שגם בו מחזיקה דואר ישראל ב־60 אחוזים מהשוק, ומהווה בפועל מונופול.

בעיה מרכזית של דואר ישראל היא שבניגוד למתחריה, מוּחלת עליה רגולציה כבדה מתוקף היותה מונופול ממשלתי. כך למשל, על דואר ישראל מוטלת חובת אוניברסליות והיא מחויבת להעביר דברי דואר לכל בית בכל יישוב קטן. הדבר דורש ממנה פריסת סניפים רחבה, וכמובן – עובדים שיאיישו אותם.

דו"ח מבקר המדינה משנת 2019 קבע כי בעלי ההיתר האחרים, המספקים כאמור 40 אחוזים מדברי הדואר הכמותי, ניצלו לרעה את חובת השירות האוניברסלי שחלה על חברת הדואר, והסיטו אליה את דברי הדואר שחלוקתם אינה משתלמת להם. על פי אותו דו"ח, באזורים הרווחיים מחלקת חברת דואר ישראל רק 20 אחוזים מהדואר הכמותי.

הבעיה השנייה של דואר ישראל היא עובדיה, שעלות העסקתם יקרה במיוחד. החברה כפופה להסכמי שכר קיבוציים מול ההסתדרות, והם מטילים עליה את הנטל הפיננסי הגדול ביותר שלה, ולא מאפשרים לה התייעלות כמו פיטורים או צמצום שכרם של עובדים יקרים במיוחד. כיום מגיעות הוצאות השכר ל־62 אחוזים מהכנסות החברה.

על אף כמה תוכניות פרישה יקרות מאוד שהחברה יישמה בשנים האחרונות – הוצאות השכר שלה ממשיכות לעלות. דו"ח מבקר המדינה האחרון קבע כי בשנים 2016־2019 עלו הוצאות השכר של החברה מ־1.08 מיליארדי שקלים ל־1.13 מיליארדי שקלים. תוכניות ההבראה השונות היו אמורות להביא את דואר ישראל ליעילות רבה יותר, אבל העלות של הפרשת עובדים מיותרים גבוהה כל כך, שהיא רק מוסיפה נטל על החברה: דואר ישראל, המעסיקה 5,000 עובדים, הייתה צריכה לשלם השנה 380 מיליון שקלים בעבור פרישה של 300 עובדים שאין לה צורך בהם.

חברת הדואר מתמודדת אפוא עם אתגר מיוחד: היא נדרשת כל הזמן להתייעלות, אבל אין לה אפשרות לבצע אותה בגלל הסכמי שכר ורגולציה כובלים, וכאמור גם בגלל חובתה להגיע לכל מקום בישראל.

כבר לפני כמה שנים חלחלה ההבנה שאין עוד תועלת בהבראת הדואר, וצריך פשוט להפריטו: תחילה למכור 20 אחוזים מהחברה למשקיע אסטרטגי, ובהמשך עוד 20 אחוזים לציבור באמצעות הנפקה בבורסה. אבל ההפרטה לא התקדמה מאז 2018, אז התקבלה ההחלטה, ועכשיו כבר יש מקום לתהות עד כמה היא יכולה להיות אטרקטיבית למשקיע הפוטנציאלי. משקיע כזה יתבקש להיכנס לחברה הפסדית שלא באמת תהיה לו יכולת להשפיע עליה, מכיוון שהוא יחזיק בפועל רק חלק קטן ממנה. זו הסיבה למסקנתו של השר הנדל כי חברת דואר ישראל צריכה לעבור הפרטה עמוקה בהרבה.

"צריך כמה שיותר מהר הפרטה ופתיחה לתחרות", אמר לנו הנדל השבוע. "אני ושר האוצר נמצאים במגעים וצריכים להגיע להסכמה על כמה אחוזים מפריטים. זה יהיה מעל 40 אחוזים, אבל לא בטוח שנגיע ל־100 אחוזים. אני עושה כל מה שאפשר להוריד רגולציה, ומאפשר להם למכור כל דבר כדי להתפרנס ולשפר את המצב הפיננסי. חוק הדואר נמצא עכשיו בוועדות כדי שיהיה אפשר לשפר את השוק. כל מה שאני יכול אני עוזר, אבל זה לא פותר את בעיית המקרו. דואר ישראל נמצאים במציאות בלתי אפשרית – הם מפסידים כל הזמן כסף, וכולם מתלוננים עליהם".

כדי להביא את החברה להפרטה נרחבת יצטרכו שר התקשורת ושר האוצר להסכים על מתווה, אבל כרגע נראה שבכל מקרה בשלב הראשון לא תיערך הפרטה מלאה. בהמשך, ועדת השרים להפרטה תצטרך לאשר מתווה חדש להפרטה בשיעור גבוה יותר.

במשרד האוצר חוששים מעלותה של הפרטה כזאת, בשל העלויות הגבוהות של תוכניות הפרישה של עובדים, ההכרחיות לשיפור יעילות החברה. יידרשו גם התאמות חוקיות ברגולציה המושתת על חברת הדואר. אם המדינה אכן מאמינה בתחרות שתשפר את השירות, הגיע הזמן לבצע את ההתאמות הללו גם במאובן ששמו דואר ישראל.

The post המכתבים והמערכת: שר התקשורת מקדם הפרטה עמוקה בדואר ישראל appeared first on מקור ראשון.