רוב יהודי ארה"ב, כ-70 אחוזים, מגדירים עצמם כמצביעי המפלגה הדמוקרטית. למרות זאת, נראה שהקמפיינים בניהולם נגד הריבונות ביהודה ושומרון אינם אינטנסיביים ומשמעותיים כפי שניתן לחשוב.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בהדסה הכריזו: ניסוי חיסון לחולת קורונה עבר בהצלחה

– לא ליהודים בלבד: השיר ביידיש שגם האפרו-אמריקנים אימצו

– עצרת ביריחו נגד הריבונות: תמיכה בינלאומית, התנגדות מבית

השדולה הפרו-ישראלית החזקה, איפא"ק, הודיעה לפני מספר שבועות שלא תביע עמדה בעד או נגד החלת הריבונות, אך בחדרי חדרים העבירו עובדיה מסרים למחוקקים שלא יבקרו אותם אם יביעו התנגדות למהלך. יצוין שבמקביל ביקשו באיפא"ק שלא יפעלו לסיכול הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל. הסיפור פורסם בהרחבה בסוכנות הידיעות היהודית JTA. לאחר הפרסום דובר השדולה, אדם האריס, התנער מהדברים ואמר: "אנחנו לא מעודדים את חברי הקונגרס לבקר את ממשלת ישראל. תפקידנו לחזק את מערכת היחסים בין שתי בעלות הברית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 03/AFP_1F34QF-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בעוד הארגונים היהודים הפרוגרסיביים כגון ג'יי סטריט מנהלים קמפיין נגד הסיפוח, וגם התנועה הרפורמית הביעה התנגדות למהלך, הארגונים היהודיים הממלכתיים – כגון איפא"ק, הוועד היהודי אמריקני ואחרים – שותקים, אך מקווים שזה לא יקרה.

מנגד, ארגון ציוני אמריקה (ZOA) מנהל קמפיין חוצות בירושלים בעד הסיפוח. בקמפיין מוצג נתניהו לצד מנהיגים בולטים אחרים – הרצל, בן גוריון, ובגין – ומצהיר על תמיכה בתוכנית הריבונות שהארגון רואה כרגע היסטורי. "בפרסום ביקשו בארגון ציוני אמריקה, להבהיר שנתניהו יוכל למצוא את מקומו בין גדולי האומה אם יקבל החלטה בנושא ויחיל ריבונות", אמר נציג ZOA בישראל דן אילוז. לדבריו, "הקמפיין עלה אחרי שמספר ארגונים שמאלנים ניסו לטעון שהחלת הריבונות תביא למשבר דיפלומטי וגם למשבר ביחסי ישראל-תפוצות. ארגונים שרגילים לבקר את ישראל כמו ג'יי סטריט כבר הזהירו שמדובר בקו אדום מבחינתם, וארגונים אחרים כמו איפא"ק נשארו עמומים".

מי שמשמש כ"שר החוץ" של מועצת יש"ע, ראש מועצת אפרת עודד רביבי, מספר שציפה להתנגדות גדולה יותר בקרב יהודי ארה"ב. "כל המערכת מתעוררת מאוחר לסיפור הזה", הוא אומר. "לא יודע אם להגיד אם זה במכוון או לא – יכול להיות שהיה אינטרס של הממשל או של הממשלה הישראלית להרדים את הדובים". תוסיפו לכך את הקורונה ומגוון נושאים אחרים על סדר היום היהודי-אמריקני. לדבריו רק בימים האחרונים מורגשת תזוזה ביחס להתנגדות למהלך. "בחמשת הימים האחרונים אני מקבל אינסוף פניות מארגונים יהודיים מארה"ב וקנדה שמבקשים ממני להשתתף באירועי זום להסביר את עניין החלת הריבונות. אפילו התייעצויות ושיחות רקע עם בכירים בארגונים היהודיים, המבקשים לשמוע את עמדתנו בעניין". על איפא"ק הוא אומר שהם בעצם מאפשרים סוג של חופש הצבעה וכי "כל יתר הארגונים הביעו התנגדות בקול ענות חלושה".

שדולת השמאל ג'יי סטריט מתכללת מספר קמפיינים נגד החלת הריבונות. אחד מהם הוא מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולראש הממשלה החליפי בני גנץ, עליהם חתומים 15 ארגונים יהודיים-אמריקניים. מעבר לליגה נגד השמצה, שאיננו בהגדרה ארגון שמאל, שאר הארגונים נטועים עמוק בשמאל היהודי-אמריקני כמו הקרן החדשה לישראל, אמריקנים למען שלום עכשיו וההתאחדות ליהדות רפורמית באמריקה.

במכון המחקר של קבוצת ראות הוציאו השבוע נייר עמדה על ההשלכות שיש למהלך הריבונות על הקשר עם יהודי ארה"ב. מנכ"ל הקבוצה, ערן שישון מסביר ש"השילוב בין ההפגנות בארה"ב למציאות הקורונה מזיק ליחסים בין ישראל ליהדות אמריקה. מעל אלה מרחפת שאלת הסיפוח הישראלית של חלקים מהגדה המערבית. בשיח אודות הסיפוח בקרב קהילות יהודיות רבות השייכות לזרם המרכזי, רווחים הביטויים המתייחסים למימוש הסיפוח כ'נקודת אל חזור' ביחסים שבין ישראל לעולם היהודי".

המסמך מצביע על כך שמנהיגי הרשת הפרו-ישראלית נמצאים בקרב מאסף. למרות התנגדותם של רבים למהלך, ולמרות שחלקם מרגישים שהסיפוח מבטל את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית השואפת לשלום, מוטלת עליהם האחריות למנוע את תפיסת 'נקודת האל חזור' בשיח היהודי סביב היחסים עם ישראל. התפיסה הזאת עלולה ליצור קרע עמוק ובלתי הפיך, שיביא לפגיעה קשה ביכולת של מדינת ישראל להתמודד עם קמפיין הדה-לגיטימציה.

The post יהדות ארה"ב והריבונות: קמפיין קולני או התנגדות שקטה appeared first on מקור ראשון.