אם היינו מקיימים את הדיון הזה לפני עשרים שנה, ספק אם היה אפשר לכנס בו שלושה ראשי ישיבות ממוצא ספרדי. בסוף שנת הישיבות תש"פ, זו כבר לא משימה מסובכת במיוחד. מה שלכאורה מעלה את השאלה האם עצם הדיון על מקומה של התורה הספרדית בעולם הישיבות הדתי־לאומי, עדיין רלוונטי. אנחנו חשבנו שכן, אבל צריך להודות שחלק מהרבנים שפנינו אליהם התחבטו בעניין.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ההיסטוריה האמריקנית מוכיחה שלמרות הסקרים, הבחירות פתוחות

– חוק החירום: במלחמה בקורונה, אין זמן לקוסמטיקה

– דעה: רגע לפני ש"איש הישר בעיניו יעשה"

הרב דוד תורג'מן, ראש הישיבה הגבוהה בדימונה וראש הגרעין התורני בעיר, הסביר בתחילת המפגש מדוע היסס מעט לפני שנאות להשתתף בדיון. "בפסח האחרון התעורר דיון סביב סוגיית קיום ליל הסדר בזום. כזכור, חבורה של תלמידי חכמים פרסמו פסק הלכה שמתיר את השימוש, ובו הם נשענו על פסיקות של תלמידי חכמים ספרדים מהדור הקודם. בהקשר הזה, אם הדיון כאן נועד כדי לחפש את הצד העממי, המקל והחברתי של הרבנים הספרדים בדורות האחרונים, אני חושב שנחטא חטא גדול לאמת אם נאמר שזוהי התורה הספרדית, ואני לא רוצה להיות שם. מצד שני, אם מדברים על תורת רבני וחכמי ספרד שזה מושג מאוד רחב, אנחנו הרי לא יכולים כמעט לזוז בלי התורה הזו, שמצויה בכל בית מדרש. מה עוד יש לנו לחדש אחרי שגדולי עולם כבר דנים בתשובות המהרי"ט או במחלוקת המבי"ט עם הבית יוסף. אז השאלה למה הכוונה. יש לי פה מהדורה חדשה של 'אור החיים' שיצאה בשנה האחרונה, עם הערות ותוספות. אתה מגלה שם שכל גדולי החסידות למדו את 'אור החיים'".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02022_16_30-8-750x525.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שיעור כללי כמו בפוניבז'

הרב בן ציון אלגאזי, ראש ישיבת ההסדר רמת גן וראש מכון "צורבא מרבנן", לקח את כותרת הדיון לשיטות הלימוד בישיבות. "בציבור שלנו יש ישיבות שלומדות בשיטה הליטאית הלמדנית, שמזוהה לכאורה עם תפיסה אשכנזית, ויש ישיבות שלומדות יותר בכיוון ההלכתי, מה שנקרא 'אליבא דהלכתא', שמזוהה לכאורה עם רבנים ספרדים. אני רוצה לטעון שהשאלה אם רב ספרדי אמור לכוון לשיטת לימוד יותר הלכתית היא קצת גלותית, כי היום הכול מעורבב. המהרי"ט אלגאזי כתב ספרים למדניים עוד לפני 'קצות החושן'.

"אנחנו היום ציבור שמכיל את הכול, וכמו שיש הרבה נישואים בין עדות, יש ערבוב גם בעולם התורה. יכול להיות רב ספרדי לקהילה אשכנזית, וראש ישיבה ספרדי לישיבה אשכנזית. שיטת הלימוד תלויה גם בסוג הבחורים שיש לך בישיבה. לדעתי, אם אתה רוצה להרים ולרומם את הבחורים, השיטה הלמדנית יותר סוחפת, מרוממת ומאתגרת, וממנה אפשר להקים קומות של תלמידי חכמים. מאידך, יש בחורים שבאים יותר לחוויה ולא להוויה, ולהם אולי מתאים יותר ללמוד 'אליבא דהלכתא'. באופן אישי, השיעור הכללי שלי בישיבה נשמע כמו בישיבת פוניבז', אבל אני כן משתדל בסוף השיעור להביא גם הלכה למעשה".

מכון צורבא מרבנן שייסדת, שמדגיש את לימוד ההלכה, קשור למקורות הספרדיים שלך?

"אני לא מרגיש כך. כשהקמתי את צורבא, החבורה המקימה הייתה חבורה שכולה אשכנזים. צורבא בא מעולם בעלי הבתים שסיימו את לימודיהם בישיבה ורוצים ללמוד אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא".

הרב דוד אסולין, ראש ישיבת ההסדר בנתיבות, סבור ששיטת הלימוד הצומחת בעולם הישיבות הציוני היא בכלל שיטה שלישית. "השיטה הזו היא תורת ארץ ישראל שהרב קוק ניסה להתוות, והיא משלבת בתוכה הרבה דברים. זה כולל גם לימוד 'אליבא דהלכתא', אבל לפני זה, תורת ארץ ישראל זה אומר לנסות להבין את השורש ואת המהות של כל סוגיה, שורש שיכול להיות שורש למדני ויכול להיות רוחני.

"לגבי הדיון כאן, אני חושב שהשאלה מה אנחנו מלמדים כראשי ישיבה ספרדים היא כן שאלה גדולה. צמחנו בערוגה ספרדית, נשמנו את זה עם חלב אימנו, ולצד זה, בבית הספר היסודי שבו למדתי, שכולם בו היו ספרדים, וגם בהמשך בישיבת כפר הרא"ה ובמרכז הרב – כל המורים שלי היו אשכנזים ולימדו אותנו קיצור שולחן ערוך גנצפריד. ועדיין יש לי משהו ספרדי מהבית, זה חלק ממני".

ואיפה השילוב הזה בא לידי ביטוי אצלך כראש ישיבה?

"מכיוון שרבותיי בישיבות היו כמעט כולם אשכנזים, את החיבורים עשיתי כמעט לבד. נקשרתי לרב עובדיה ולרב אליהו, ולרבנים שלא זכיתי להכירם כמו הרבנים משאש והרב עוזיאל. אני מביא מתורתם באופן טבעי, אבל לא מגדיר את זה כשיטה ספרדית. זה נוכח בשיעור הכללי שאני מעביר בישיבה ובספרים שאני פותח. יכול להיות שיעור כללי שבו אתמודד בעיקר עם רעיון של ר' חיים (רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, מחולל שיטת הלימוד הליטאית; א"ר), ומצד שני, לאחרונה הבאתי בשיעור מהלך גמרא מופלא של הרב עובדיה. בעבר גם מסרתי שיעור בשו"תים, בעיקר של רבנים מצפון אפריקה מהמאה השנים האחרונות. הספרדיות שלי נוכחת מאוד, אבל אני לא מגדיר אותה כתורה ספרדית. אם הייתי נדרש להגדיר את התורה שאני מנסה ללמד, הייתי בוחר בהגדרה של תורת ארץ ישראל".

שמישהו מקריית שמונה יפייט

הרב תורג'מן: "חשוב לי להדגיש שאלמלא הרבנים האשכנזים שהקימו את עולם הישיבות התיכוניות והגבוהות – הרב משה צבי נריה ותלמידיו הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן והרב צפניה דרורי, אנחנו לא היינו מה שהיינו, בכנות. העובדה שהיום אני יכול להתפלל את תפילת יום הכיפורים בעוצמה ישיבתית, היא מפני שהלכנו לישיבות תיכוניות, גם אם התמרמרנו בהתחלה על הנוסח. יש כאלה שעדיין מדברים היום בתסכול ואומרים גנבו לנו את הספרדיות כי התפללנו בנוסח אשכנז, וכי מה רצינו? שהרב נריה והרב אריאל יעברו לפני התיבה ביום כיפור בנוסח ספרדי? זה מה שהיה, כך למדנו ומתוך זה צמחנו.

"כשהגעתי לישיבת הכותל הרגשתי שהרב הדרי נותן לנו את הקרקע לצמוח עליה. הוא דחף אותנו להעצים את הכוחות הישיבתיים בתוך המסגרת ההלכתית התורנית הספרדית. הוא הביא את כל הרבנים הראשיים הספרדיים למסור שיעורים בישיבה, והם התקבלו בכבוד והדר על ידי ראש הישיבה האשכנזי המובהק. זה נתן לנו כוח, שהנה, גם לנו יש תורה".

הרב אלגאזי: "אני מסכים שצריכה להיות לנו הכרת הטוב. גדלתי בקהילה ביהוד שעלתה כולה מטורקיה. למדתי בבית ספר יסודי ביהוד, וכשניסינו להתקבל לישיבת נחלים לא התקבלנו אלא רק אחרי שלחצנו. ללמוד בנחלים זה היה יוקרה, אבל גדלתי גם בקהילה ספרדית קנאית, וכשהייתי קורא את הגמרא בניגון ישיבתי או מתנדנד בתפילה, אח של סבא שלי היה גוער בי בעצבנות 'מה נהיית אשכנזי'. מצד שני, בישיבה נחשפתי ללימוד האשכנזי והרגשתי שרוממו אותנו לגבהים. לא הרגשתי מעולם אפליה מצד שום רב לאורך כל הדרך, לא בישיבה התיכונית ולא בישיבת ההסדר כרם ביבנה שבה למדתי. מי שהיה רציני פתחו לו שערים ורוממו אותו בלי קשר לשם המשפחה ולצבע העור.

"ראש ישיבת כרם ביבנה הרב גולדוויכט התייחס אלינו בצורה שוויונית. הוא גם הכניס את הרב טובי כראש כולל בישיבה. חלק מתהליך הגאולה זה שהכול נכנס לבית המדרש, ואני מרגיש שאנחנו, כציבור שמאמין בגאולה, משלבים את כולם בעולם הישיבות כר"מים וראשי ישיבות. לרב יהושע שפירא לא הייתה שום בעיה עם המוצא שלי, זה לא עניין אותו. הוא חשב שאני יכול ללמד אצלו תורה בישיבה, אז הוא הזמין אותי".

הרב אסולין: "אבל הרב אלגאזי, לך לא היה ר"מ כמוך כשהיית תלמיד בישיבת נחלים. אני לא נמנה על אלו שבאים בטרוניה בנושא הזה, אבל אני כן חושב שהיה פה חיסרון. לא היו רבנים ספרדים. אני זוכר את הרב נריה לטובה כמי שניסה להעצים את ציבור התלמידים הספרדי בישיבת כפר הרא"ה. היה לו לב מאוד רחב. בסעודות שבת הוא היה מבקש ממישהו מקריית שמונה שיפייט, וכולם היו חצי מחייכים. זה לא היה טבעי בהתחלה, אבל היום המצב השתנה".

הרב אלגאזי: "זה לא היה טבעי אז, אבל זה לא שנעשה משהו בכוונה. המציאות הייתה כזו שלא היה מכרה זהב של רבנים ספרדים, והיום ברוך ה' אנחנו משולבים בכל מרחבי החיים. לפני עשרים שנה הייתי רב של קהילה אשכנזית באנטוורפן בבלגיה, והם אפילו לא שאלו אותי אם אני ספרדי. נתתי שיעור, אמרו לי שכוייח וזהו".

הרב תורג'מן: "כשהכרתי את אשתי לפני יותר משלושים שנה, נכנסתי לבית אשכנזי עם גפילטע פיש וידעתי להגיד שזה טעים. חמי עליו השלום כל כך התכבד בכך שכארוס עברתי לפני התיבה במוסף והכנסתי ניגון מהישיבה. היום, אגב, אני מרגיש שהילדים שלי מושכים אותי יותר לכיוון הספרדיות".

"אני כבר משוגע"

הרב דוד תורג'מן (61) נולד בדימונה לעולים ממרוקו ומאלגי'ר. בנעוריו למד בישיבה התיכונית "בית יהודה" בכפר מימון, ומשם המשיך לישיבת הכותל. בסוף שנות השבעים, לאחר תפילה חגיגית בכותל המערבי לציון יום שחרור ירושלים, הוא ניגש לומר שלום לראש הישיבה התיכונית שבה למד, הרב יעקב אריאל. בשיחה שהתפתחה בין השניים אמר תורג'מן הצעיר לרבו שאירועים לציון יום ירושלים צריכים להתקיים גם בדימונה, ולשם כך צריכים להקים שם ישיבה גבוהה. הרב אריאל משך בידו של תלמידו לשעבר, וניגש יחד איתו לרב נריה שנכח גם הוא במקום. זה דוד תורג'מן, הוא הציג אותו בפניו, הוא היה תלמיד שלי בישיבת כפר מימון, ויש לו חלום להקים ישיבה בדימונה עיר הולדתו. הרב נריה היישיר את מבטו כלפי תורג'מן ושאל: אתה משוגע? הנער לא הבין את השאלה ושתק, והרב נריה שאל אותו שוב: אתה משוגע? תורג'מן ענה שלא. אם אתה לא משוגע, ענה לו ראש ישיבות בני עקיבא, לא תוכל להקים ישיבה בדימונה. עשר שנים לאחר מכן הגיע הרב תורג'מן לישיבה התיכונית בכפר הרא"ה, במסגרת גיוס תלמידים לישיבה הגבוהה שהקים בדימונה. הוא נכנס לביתו של הרב נריה ואמר לו בפנים קורנות: "באתי לרב כדי לתקן ולומר שאני אכן משוגע".

הרב דוד אסולין (60) נולד באלגי'ר ועלה לישראל עם הוריו בגיל שנה. למד בישיבת כפר הרא"ה, ולאחר מכן בישיבת ההסדר בקריית ארבע ובישיבת מרכז הרב. למד רבנות ודיינות ב"בית אריאל – מכון הארי פישל" ומשמש גם היום כדיין בבית דין לגיור. שימש בעבר כרב מושב תקומה וכרב הקיבוץ סעד, וכיום מתגורר בנתיבות. הרב אסולין מכהן כראש ישיבת ההסדר בנתיבות מאז הקמתה לפני עשרים שנה.

הרב בן ציון אלגאזי (52) נולד להורים שעלו מטורקיה. למד בישיבת נחלים ולאחר מכן בישיבת כרם ביבנה, שם הוסמך לרבנות ודיינות וכיהן בה כר"מ. בשנת תשס"ג הקים את מכון צורבא מרבנן, ובמשך שנתיים שימש כראש ישיבה משני בישיבת כרם ביבנה. לפני חמש שנים החל ללמד בישיבת ההסדר רמת גן, ולפני שנתיים מונה כראש ישיבה לצידו של הרב יהושע שפירא. הרב אלגאזי מתגורר ביישוב יד בנימין.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02022_16_31-4-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

דיברתם קודם על התפילות האשכנזיות בישיבות התיכוניות שבהן למדתם. יש שינוי בנושא הזה אצלכם בישיבות?הרב אסולין: "בוודאי. אצלנו הנוסח הוא לפי החזן, ואני חושב שכך נוהגים היום ברוב ישיבות ההסדר".

הרב אלגאזי: "גם בישיבת רמת גן הנוסח הוא לפי החזן. בשבת יש לנו גם בעל קורא שקורא בניגון ירושלמי".

הרב תורג'מן: "אמנם מתפללים היום יותר בנוסח ספרדי, אבל אני רוצה לומר בזהירות שהתפילה הספרדית אצל החבר'ה שעוברים לפני התיבה היא לא מקצועית מספיק, וכשהם עולים כחזנים הם גורמים לחיוך. עלה למשל שליח ציבור בישיבה התיכונית שלנו בשבת באמצע החורף, והתחיל קדיש במנגינה של ימים נוראים. זה לא היה קשור וזה גרם לצחוק".

הרב אלגאזי: "פעם היו הורגים את החזן על דבר כזה, היום זה כבר בבחינת בדיל ויעבור. בקהילה שבה גדלתי, אם החזן היה משנה רק את המקאם של התפילה היו מעבירים אותו. אצלנו ביד בנימין באים היום אשכנזים למניין הספרדי ולהפך. בישיבה אני מזהה היום התעוררות של בחורים ספרדים לשמור יותר על המסורת והשורשים, וחלקם גם לומדים את חוקי המקאמים. אין בישיבה שולחן שבת בלי בקשות ספרדיות".

כולם יושבים יחד

בשנים האחרונות יש נהירה לעולם החסידות. רואים את זה גם בציבור הספרדי שנמשך במיוחד לחסידות ברסלב. איך אתם מסבירים את הקשר?

הרב אסולין: "אני מוצא שני דברים בעולם החסידות שקשורים לעולם הספרדי. אחד זה הרגש והניגון שאצלנו הספרדים הוא פשוט, ובחסידות הפכו את זה לתורה שלמה. הנקודה השנייה היא האחריות לכלל ישראל, 'לבל יידח ממנו נידח'. תפיסה שכל נשמה בישראל צריכים לרומם אותה ויש בה טוב ויש בה טוהר. זה דבר שקורה אצלנו בפועל בעולם הספרדי. בעולם הספרדי כל חברי הקהילה היו קשורים לבית הכנסת ולרב, מה שלא תמיד היה קיים באירופה שהיה בה חילון אידיאולוגי. גם בעולם הספרדי היה חילון כמו באלג'יר שממנה באתי, ועדיין כולם היו קשורים לבית הכנסת והרגישו חלק ממנו. הנקודה הזאת קיימת בצורה חזקה גם בחסידות שיצאה נגד התפיסה המעמדית, ולכן ההליכה של הספרדים לחסידות מאוד טבעית בעיניי".

הרב אלגאזי: "ברסלב ממלאת חלל ריק בעולם הישיבות ובכלל ישראל. אנשים מחפשים יותר את הרגש ואת הרוחני בעולם טכני וגשמי. אין שם מעמדות, ורבי נחמן הוא רב נוח שמחלק שיריים לכולם. אני לא רואה את הקשר דווקא לספרדיות. הציבור שלנו לומד למזג דעות, כוחות ואנשים. אני מרגיש את זה גם בשיעורים של צורבא מרבנן. פעם למדו קיצור שולחן ערוך גנצפריד, היום אני יכול להביא הכול ואנשים רוצים לשמוע את כולם. אני רואה בזה את תורת הגאולה. כולם יושבים יחד ויש מענה לכולם כי נשברו מחיצות".

הרב תורג'מן: "אולי זו הטעות הגדולה שלנו, אולי בנקודה הזאת אנחנו לא מספיק ספרדים. אני מכה על חטא לעצמי ולא מטיף. המיזוג הזה שאתה קורא לו תורת הגאולה ואני קורא לו תורת ארץ ישראל, זה העיקר וזה המרכז, ואנחנו לא מספיק מבליטים את התורה הגדולה הזאת, ושהיא באה לידי ביטוי על ידי המגזרים השונים. מבחינה אמונית, איך אנחנו לא מביאים את כל גדולי ספרד לבית המדרש הזה? אין תורה סדורה כמו שמלמדים באופן סדור את הרב קוק".

הרב אלגאזי: "כמו שאמרתי, אני חושב שכדי לרומם את בחורי הישיבות צריכים את השיטה הלמדנית הישיבתית. כשאני מלמד בצורבא מרבנן הלכה לכלל ישראל, אני מנסה לשלב את כל סוגי הציבור עם פסיקותיהם. בצד האמוני אני מודה שאני יותר חלש ופחות מצליח להביא את זה, אבל מישהו מונע ממישהו ללמד משהו?"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02022_16_29-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מי הם גדולי התורה הספרדים בדורות האחרונים ש"פספסנו" את גדולתם ותורתם וצריכים להכירם יותר?

הרב אלגאזי: "יש את רבי חיים פלאג'י למשל, אבל אני מרגיש שרבים מהספרים של הרבנים הספרדים הם מטבע שלא עובר לסוחר. את תורת הרב קוק לקחו ופיתחו".

הרב תורג'מן: "הרב אלגאזי תחזור בך. דיברנו קודם על אור החיים הקדוש, ונזכיר את הבן איש חי על התורה העצומה שלו מהנגלה ועד הנסתר שבנסתר, כולל הפירושים שלו לאגדות הש"ס. הוא היה יכול להיות המוציא והמביא, אם רק היינו זוכים שהוא היה עולה לארץ ישראל. לצערי הרב, יש גם פוליטיקה בשאלה למי מנכסים את גדולי ישראל. פתאום הרב מרדכי אליהו הוא ציוני והרב עובדיה – חרדי. זה הרי דבר שלא מסתבר. אולי גם אנחנו קצת אשמים בדבר הזה".

הרב אלגאזי: "סליחה שאני אומר, אבל למה אני חייב להביא מתורתם של רבנים ספרדים? אם אני מוצא משהו יפה, ודאי שאני אביא אותו, אבל להתאמץ? להביא לציבור דברים רק בגלל שמדובר ברב ספרדי? יש תורה גדולה, אבל צריכים להביא אותה בצורה טבעית".

הרב תורג'מן: "צריכים להביא אותה קודם כול בשביל האמת, לא מצד שהם ספרדים. אני רוצה שנהיה כלליים. בנוסף, אני רוצה שילדינו ונכדינו יגדלו עם גאוות יחידה, ואם הרב שלהם בישיבה לא יספר להם סיפור גם על הבן איש חי או על הרב משאש – אז אנחנו פספסנו".

הרב אסולין: "אני מסכים עם שניכם. אני לא רוצה להביא מישהו רק בשביל גאוות יחידה, אבל אני כן רוצה להביא את גדולי ספרד כי באמת יש להם מה להגיד ובעיניי, זה מאוד 'עובר לסוחר'. כשאני מביא מדבריו של רבי דוד הכהן סקלי או של רבי כלפון משה הכהן, אני עושה את זה לא בגלל שהם ספרדים אלא כי יש להם מה להגיד שאחרים לא אומרים. אנחנו לא מכירים מספיק את הרב עוזיאל, שבעיניי היה ענק שבענקים. גם בדרך הפסיקה הנפלאה שלו, גם בשיטת הלימוד וגם במחשבה. יש למשל גם את רבי חיים בלייח (רבה של תלמסאן שבאלג'יר בראשית המאה ה־20; א"ר), שלא מספיק מכירים אותו והיה תלמיד חכם גדול. הוא כתב ספר הגות פילוסופי והיו לו גם פסקים חשובים. לדעתי הוא הראשון שהסתמך על דיסקית זיהוי במלחמת העולם הראשונה כסימן מובהק שאפשר לסמוך עליו".

שבים לשורשים בגיל מאוחר

הרב אלגאזי: "אני מרגיש שהתורה של הרבנים האשכנזים יותר סדורה, מודפסת, ונגישה".

הרב תורג'מן: "אבל זה בדיוק העניין, הרב אלגאזי – שהמכון הבא שתקים יהיה להוצאת כתבי רבי דוד הכהן סקלי. אנחנו יושבים בשקט ועם ישראל כולו מפסיד מזה, גם האשכנזים. אני חושב שאם אתה צריך להעביר שיחה ואתה מביא דף מלא מקורות, אתה צריך להתאמץ ולהביא מקורות גם מרבנים ספרדים. כשהרב אלישע וישליצקי זצ"ל היה מגיע לנתיבות ומכין דף מקורות על פסוק מסוים, הוא היה מחפש מה יש לרבי יעקב אבוחצירא לומר על הפסוק הזה".

הרב אסולין: "אם יש ספר שלא הודפס, זו בעיה. היו מקומות שלא הדפיסו בהם ספרים מכל מיני סיבות, ואם אנחנו מכירים ויודעים, למה שלא נעשה את זה? לא בגלל שהוא ספרדי אלא בגלל שעולם התורה מפסיד".

יש היום ישיבות בעולם התורה הציוני שנחשבות יותר ספרדיות. אתם מדברים על שילוב.

הרב אסולין: "בעיניי זה לא דבר נכון ובריא לעשות ישיבות נפרדות לספרדים ולאשכנזים. אנחנו חיים בארץ ביחד. מצד שני, כל אדם חייב להיות קשור לשורשים שלו. אדם שאין לו שורשים לא יהיו לו גם ענפים ופירות. בהקשר הזה, גם לא נכון בעיניי לערבב נוסחים בתפילה. עדיף שבאותו בית כנסת חזן ספרדי יתפלל בנוסח ספרדי, וחזן אשכנזי יתפלל בנוסח אשכנזי. השאלה הגדולה היא איך יוצרים שורשיות למרות העובדה שאנחנו לומדים באותו בית מדרש".

הרב אלגאזי: "אני חש שאמנם לומדים יחד תלמידים וראשי ישיבות, ספרדים ואשכנזים, אבל דווקא אחרי שלב הישיבה אנשים רוצים לחזור לשורשים וחוזרים לכור מחצבתם בתפילה שלהם ובהלכות. אני שמרתי לאורך כל הדרך על נוסח התפילה הספרדי שלי ועל הפסיקה שלי. בישיבה קיבלנו כלים אשכנזיים אבל מעולם לא עברתי להתפלל בסידור אשכנזי, ומעולם גם לא נשארתי בימים נוראים בישיבה לתפילה אשכנזית".

הרב תורג'מן: "אם לא היית בימים נוראים בישיבה, הפסדת. בישיבת הכותל הרב הדרי היה שולח אליי תלמידים ספרדים צעירים כדי שאסביר להם למה צריכים להישאר בישיבה למרות הנוסח האשכנזי. הסברתי להם שצריכים לפחות פעם אחת להתפלל בטהרת המחשבה בלי הטקס של מכירת העליות ובלי הקיצור בתפילת עמידה. היום בישיבות שלנו כבר יש מניינים ספרדיים ישיבתיים והרבה בעלי בתים באים להתפלל. זו תפילה ישיבתית לחלוטין, וצריך להודות שזה בזכות התפילות האשכנזיות שחווינו בישיבות בימים הנוראים".

לקראת סיום המפגש, הרב תורג'מן מבקש להעביר מסר לחתנים אשכנזים שנכנסים למשפחות ספרדיות. "בעניין האורז והקטניות בפסח, צריכים לפסוק להם שינשמו עמוק ולא יפחדו לאכול אצל ההורים של נשותיהם. דאורייתא של בין אדם לחברו וכבוד חמיו וחמותו חשוב לאין ערוך וגובר על הדרבנן של הקטניות. בשבת הראשונה שלי אצל חמי וחמותי אכלתי בשר כשר, ורק אחרי זמן התברר לחמותי שאני אוכל בשר חלק. היא כל כך התנצלה, ואני אמרתי לה: 'מה פתאום? אני אצלך, זה כשר, וזה מה שאני אוכל!'. חשוב קודם כול להיות בן אדם".

The post "כשעולם התורה הספרדי לא נוכח, גם האשכנזים מפסידים" appeared first on מקור ראשון.