פעיל בולט במחאת אהוביה סנדק, תושב איזור המרכז, נחקר השבוע בגלל ציוץ שהעלה לטוויטר לפני יותר משנה. החקירה התנהלה נגדו בחשד לאיומים נגד בלש בימ"ר ש"י שלכאורה היה שותף במרדף בו נהרג אהוביה סנדק ז"ל לפני למעלה משנה ובו ציין את שמו וכתובת מגוריו.

הבלש הגיש נגד הגולש תלונה במשטרה על איומים כבר לפני כשנה, והשבוע כאמור זומן כותב הציוץ לחקירה.

הנחקר אמר למקור ראשון כי "בראש ובראשונה עולה התמיהה למה במשטרה נזכרו לחקור את התלונה שנה לאחר שהוגשה. נראה כי מדובר בניסיון סתימת פיות והמשך הטיוח של הריגתו של אהוביה סנדק, כוחות הביטחון משקיעים את כל האנרגיות שלהם בניסיון לסתום פיות ובפגיעה בחופש הביטוי". הנחקר שחשוד באיומים מיוצג על ידי עו״ד נתי רום מארגון חוננו.

מוקדם יותר היום (ה') דיווחנו כי המשטרה תפצה ב-6,000 שקלים קטינה שנעצרה בהפגנות אהוביה סנדק בירושלים לפני שלושה חודשים. היא תבעה על מעצר שלא כדין, אלימות כלפיה, אי מסירת עדכון להוריה שעות אחר שנעצרה וחקירה שלא בנוכחות מלווה מטעמה. היא תבעה 12,000 שקלים ובהסדר פשרה בין הצדדים תזכה במחצית הסכום.

ממשטרת ישראל נמסר: "החקירה מתנהלת בימים אלה ומטבע הדברים איננו מתייחסים לחקירות מתנהלות".

The post בגלל ציוץ שהעלה לפני שנה, פעיל במחאת סנדק נחקר בחשד לאיומים appeared first on מקור ראשון.

בפרקליטות המדינה יידרשו לבחון הגשת ערעורים בסדרת גזרי דין מקלים מאוד שניתנו למורשעים בפרעות שומר החומות. זאת, לאחר החלטת בית המשפט העליון כי יש להחמיר עם עונשיהם של אלו שהשתתפו במעשי האלימות הקשים והגזעניים במאי אשתקד.

הרכב שופטי העליון ביטל הבוקר (ה') את פסיקתו של שופט המחוזי בחיפה דניאל פיש, שגזר 12 חודשי מאסר על צעיר שהשתתף בהצתת מלון האפנדי בעכו, והחמירו את העונש ל-22 חודשי מאסר.

מדיניות היד הקלה בענישת המתפרעים שהורשעו במעשי הרס, ביזה ואלימות בשומר החומות הפכה כבר לנורמה שיפוטית. עדנה בן-לוי, שופטת בית משפט השלום לנוער בחיפה, גזרה אתמול 4.5 חודשי מאסר בלבד על צעיר שהורשע בעבירות של הסגת גבול והיזק ממניע גזעני, לאחר שיחד עם חבריו פרץ לצימר בבעלות יהודית בעכו וגרמו להרס רב. הצעיר היה קטין בזמן ביצוע המעשים אך נעצר בחודש נובמבר בהיותו בגיר, ועד היום יושב במעצר.

בן-לוי קבעה כי גם אם הצעיר השתתף באירוע חמור, יש לזקוף לזכותו את העובדה שהודה במעשים, את היותו קטין בעת ביצוע העבירות וכי אינו בעל עבר פלילי. מאחר והוא הנאשם היחיד באירוע, אמרה בן-לוי כי לא יהיה הוגן לזקוף לחובתו בלבד את מלוא חומרת האירוע. הצעיר צפוי להשתחרר בעוד כשבועיים לאחר שימלאו ימי מאסרו, וישלם לבעל הצימר פיצוי בסך 5,000 ש"ח. עו"ד שאדי סמיר דבאח שייצג את הצעיר אמר לכלי תקשורת בערבית כי "גזר דין זה הוא הקל ביותר מבין אלו שהוטלו במסגרת האירועים האחרונים הללו", וציין כי "העונש קל וסביר יחסית לאישומים שהוגשו נגד מרשי".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02217_36_36-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בגזר דין נוסף שנקבע אתמול, השופטת היאם קרוואני, פטרה ממאסר צעיר שהשתתף במהומות האלימות בעכו, במהלכם יידה אבנים לעבר השוטרים. היא הטילה על הצעיר, שלו עבר משפחתי קשה ומצב כלכלי רעוע, כמה חודשי מאסר על תנאי.

מדיניות שופטי בית המשפט במחוז חיפה והצפון ניכרת לאורך תיקים נוספים שאמורים לזכות לענישה מחמירה, בהתאם לחוק המאבק בטרור בין היתר. בשבוע שעבר פסק שופט המחוזי, ארז ברק, 3.5 שנות מאסר לתאופיק סלם אמר (29) שהודה והורשע בהצתת תחנת המשטרה בכפר קרע, בהצתת עמוד תקשורת ובייצור בקבוקי תבערה. על פי כתב האישום לתאופיק אין עבר פלילי, כמו מרבית נאשמי שומר החומות.

בהחלטתו ציין השופט ברק כי למרות שתאופיק ביצע שתי עבירות שונות, יש להתייחס אליהן כעבירה במתחם ענישה אחד. ברק ציין כי מאחר והסיכון המיידי היה בעיקרו פגיעה ברכוש ובסמל שלטוני, שהיה ריק מאדם", ובהתאם למדיניות הענישה משנים עברו, הוא סבור כי העונש ההולם נע בין 72-42 חודשי מאסר. עוד קבע כי מאחר והנאשם הודה במעשים כמעט מיד, ובשל עברו הפלילי הנקי והבעת חרטה, יש לגזור עונש ברף הנמוך ביותר. הוא גזר עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ש"ח.

עומס בבתי המשפט

תיקי נאשמי הפרעות במחוז חיפה הוטלו על השופטים דניאל פיש וארז ברק. ברק חשף מעט מהעומס המוטל על כתפיהם ואת רצונם למנוע את התמשכות ההליכים המשפטיים. לדבריו, "בימים אלה, עת נשמעות בפנינו עדויות רבות של חוקרי שב"כ בתיקים המכונים תיקי 'שומר חומות', בשעות דיונים ארוכות, תוך שאותם עדים נחשפים שוב ושוב, במהלך העדויות, שלא בטובת העניין, ומבטלים ממשימותיהם השוטפות ימים רבים, אני סבור כי בענישה, לצד היבטי החומרה המובהקים, יש ליתן גם ביטוי ממשי למי שנמנע מהארכת ההליך המשפטי, ומבקש לשים את מעשיו מאחוריו, תוך תשלום מהיר של חובו לחברה".

בתיק אחר שבו דן פיש, שעסק אף הוא בנאשמי הפרעות, הורה על שחרורו ממעצר של מוחמד גרבאן (21), ללא עבר פלילי שעבד בבית החולים לניאדו בנתניה, לאחר כשישה וחצי חודשים. גרבאן הורשע כי ביחד עם חבר נוסף הגיע לכביש החוף במטרה ליידות אבנים על רכבים נוסעים, אך נתפס בשעה שהניף אבן גדולה לעבר כלי רכב. שוטרים הבחינו בו ועצרו אותו לאחר מרדף קצר. בפרקליטות מחוז חיפה טענו שלא נגרם נזק לאדם או לרכב כתוצאה ממעשיו, אך היה זה בשל הגעת השוטרים למקום, וביקשו להטיל עליו בין שנה וחצי לשלוש שנות מאסר. סנגוריו טענו מנגד כי "לא הוכח קשר בין מעשיו לבין המתיחות במדינה באותה תקופה", זאת למרות שהודה כי נגרר להתפרעויות בגלל ההפגנות נגד הפינוי בשייח' ג'ראח.

לדעת השופט פיש, העונש ההולם לגרבאן נע בין 36-10 חודשים אך מאחר "שמדובר בעבירת ניסיון שלא הושלמה", הורה על שחרורו המיידי בחלוף כחצי שנת מעצר. הוא הסביר כי "יש מקום להתחשב בכך שתקופת המעצר מחמירה יותר וקשה יותר מאשר תקופת המאסר". עוד הטיל עליו 9 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,500 ש"ח בלבד.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_9BR9G2-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כמעט ואין דרך לעקוב אחר תוצאות דיוני נאשמי שומר החומות. בשבועות האחרונים חשפנו כאן תיקים נוספים בהם נהנו המורשעים מגזרי דין מקלים שאינם משקפים את חומרת הימים ההם, והעובדה שקמו כאויב מבית בשעה שמדינת ישראל התמודדה עם ירי טילי חמאס מעזה.

בחודש שעבר פרסמנו כי שופטת בית משפט השלום בחיפה, טל תדמור-זמיר, גזרה 14 חודשי מאסר על זכרייה מאדי (19) שהודה והורשע ביידוי אבנים לעבר שוטרים בעכו ושעתיים ובהשתתפות בביזה ובהרס בחנות שבבעלות יהודית. בכתב האישום צוין כי בעת ביצוע המעשים היה אמור לשהות במעצר בית שהוטל עליו בשל תקיפה וניסיון הצתה של מכר איתו הסתכסך, חודשים ספורים קודם לכן. בפרקליטות עוד לא החליטו אם לערער על ההחלטה. תדמור-זמיר קבעה בהחלטתה שאין להתייחס לשני האירועים כאל אירוע אחד וכי בגינם ייגזרו עליו, כאמור, רק 14 חודשי מאסר, שאת מרביתם ריצה עד כה.

בסוף נובמבר גזרה תדמור-זמיר שישה חודשי מאסר בלבד על אחמד איימן (18) שירה זיקוקים על שוטרים במהלך התפרעות המונית בשפרעם. איימן התנגד באלימות למעצרו, הביא לפציעת שוטר והודה בעסקת טיעון בסעיפי האישום של מעשה פזיזות ורשלנות באש והפרעה לשוטר. בפרקליטות דרשו להטיל עליו 24-12 חודשי מאסר והסבירו כי יש להעלות את רף הענישה בעבירות מעין אלו כדי לגבות את השוטרים.

בפרקליטות המדינה מקווים כי מדיניות הענישה הרחומה תשתנה בעקבות החלטת העליון לקבל את הערעור על הקלת עונשו של מוחמד אסווד, כאמור. בהחלטתם ציינו השופטים פוגלמן, וינר וברק-ארז כי "יש לנקוט במדיניות ענישה אשר תרתיע ותרסן התפרעויות העלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה" וכי העונש שנגזר על אסווד "אינו הולם את חומרת מעשיו", וגזרו עליו 22 חודשי מאסר.

עו"ד אהרון גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, אמר בתגובה כי "למרות שבית המשפט כמעט הכפיל את העונש המגוחך שקיבל הנאשם במחוזי והבהיר שיש להחמיר עם פורעי שומר החומות, עונשו נמוך משמעותית מהמתחם שביקשה הפרקליטות". לדבריו, "על הפרקליטות מוטלת החובה להמשיך ולדרוש את מיצוי הדין עם הפורעים במיוחד במקרים של עבירות חמורות יותר מאלה".

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט העליון להחמיר באופן משמעותי בעונשו של הנאשם, שכן יש במעשיו "כדי לערער באופן עמוק את תחושת הביטחון של תושבי המדינה". בהודעת הערעור צוין כי בית המשפט העליון עמד על כך שכשמדובר בעבירות שבוצעו ממניעים גזעניים ואידיאולוגיים, ישנה חשיבות רבה להרתעת הרבים על מנת לשרש תופעות אלה מקרבנו. בשל חשיבות הערעור כלפי מדיניות בתי המשפט בערכאות נמוכות יותר, ייצג את המדינה עו"ד שלומי אברמזון, מנהל המחלקה לתיקים פליליים ולתיקים מיוחדים. הוא הסביר כי חומרת אירועים כאלה "טמונה בדינמיקה של ההמון המוסת, כאשר כל מעשה של כל אדם בודד מוסיף ומשלהב את ההמון שסביבו", ועל כן, "אין זה נכון להסתכל באופן צר על מעשיו של כל אדם בנפרד". בכך טמונה גם הסכנה הרבה במעשים כגון אלה, "אשר תחילתם ידועה, וסופם מי ישורנו".

The post נמשכת מדיניות היד הקלה בענישה נגד פורעי שומר החומות appeared first on מקור ראשון.

שרי הממשלה הונחו לא להתבטא בכל הקשור למלחמת רוסיה ואוקראינה, אך הם מתראיינים על כך בעקיפין. חרף המצב הרגיש הם משווים את המלחמה למצב בישראל, מספקים רמזים ובעיקר לא מצליחים לשמור על דממה. חברי הכנסת מאופוזיציה, לעומת זאת, לא ממהרים להתייחס לאירועים הדרמטיים. פגישת ראשי מפלגות הקואליציה שתוכננה להתקיים הבוקר (א') בוטלה, אחר הצהריים יכונס הקבינט המדיני ביטחוני לצורך הערכת מצב.

ובכל זאת, אמש התראיינה השרה איילת שקד והמליצה לישראלים להגיע לגבול אוקראינה, שם אין עומס. שר התפוצות נחמן שי סיפר על היערכות ישראל לקליטת עולים מאוקראינה, לדבריו, "יש שם 200 אלף יהודים. מדינת ישראל היא בית, כתובת ומקור לעזרה לקהילה היהודית". בחשבון הטוויטר שלו כתב אמש כי שוחח עם הרב וולף מאודסה, הרב ווישיצקי מקייב ושגריר ישראל ברודסקי.

"הרבנים הביעו דאגה גדולה לחברי הקהילה ותיארו תמונה עגומה. רבים מהם כבר התפנו ועוד רבים משתדלים לצאת. משרד התפוצות הקצה כבר 10 מיליון ש"ח, ימשיך ויסייע ככל שיידרש. זהו תפקידה של מדינת העם היהודי".

גם שר התקשורת יועז הנדל התייחס למצב ורמז על הפער שבין המלחמה באירופה למוגנות של ישראל, גם פה הוא ניצל את ההזדמנות לעקוץ את נתניהו. "אנחנו לומדים פה שיעור חשוב מאוד, בטח לאור ההסכם המתגבש מול איראן. ישראל מגינה על עצמה בעצמה ולא יכולה להיות תלויה באף מדינה. ראשי הממשלה לדורותיהם בשלושת העשורים האחרונים ניהלו משא ומתן על רמת הגולן, בקעת הירדן ואזורים אחרים. אנחנו לא נרד מרמת הגולן, ולא נצא מבקעת הירדן, תמורת ערבויות ביטחוניות. עידן פוסט המלחמות אינו אמיתי. ישראל חייבת להיות מעצמה אזורית שיודעת להגן על עצמה, זה המסר המרכזי שצריך להיות לנגד עינינו מהמשבר הזה".

חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד צחק על ההצעה שפורסמה בכלי התקשורת בארה"ב, לפיה נשיא אוקראינה ביקש מראש הממשלה בנט סיוע בתיווך עם רוסיה. כך לטענתו, "אני מתקשה להאמין שאכן הייתה בקשה של זלנסקי אתמול מבנט לתווך במשבר (יותר סביר שמדובר בספין שיקרי) אבל אם אכן הייתה, אזי המשמעות היא שהמלחמה באוקריאנה כבר הוכרעה".

במקביל להתרחשויות מתקיים בכנסת גם מאבק על הקמת ועדת העלייה והקליטה. לאור המצב באוקראינה, פנה ביום שישי יושב ראש הכנסת ח״כ מיקי לוי במכתב למרכז האופוזיציה שיחזרו בהם מהתנגדותם להקמת הוועדות של הכנסת כדי "לאפשר היערכות הממשלה לקליטתם של אלפי עולים מאוקראינה".

ח"כ ולדימיר בליאק התבטא בחשבון הטוויטר שלו נגד האופוזיציה וכתב, "סירוב האופוזיציה במצב של היום להקים את ועדת העלייה והקליטה זה גם חוסר אחריות וגם זלזול ביהודי התפוצות ובעבודה פרלמנטרית. תראו את נתוני נוכחות חברי הליכוד בכנסת במושב החורף, זו פשוט חרפה שלא תיאמן".

The post המלחמה באוקראינה: שרי הממשלה לא מצליחים לשמור על דממה appeared first on מקור ראשון.

כמה עשרות מתחמי נופש ופנאי שהקימו ערביי הגליל בשטחי החקלאות באזור העמקים זכו השבוע למעמד רשמי כשטחים חקלאיים מעובדים, וחוברו לראשונה, באישור משרד החקלאות, למאגרי מים שפירים. בעליהם ייהנו כעת מהקצאת מים מוזלים, בדומה לחקלאים המעבדים אדמותיהם ברחבי האזור.

"אין שום סיבה לחבר אותם למים אם לא עושים בקרקע שימוש חקלאי", נזעק אתמול ניצן פלג, ראש מועצת הגליל התחתון. לאחרונה הוא נאבק בתהליך המתמשך של אובדן החקלאות הציונית באזור לטובת מתחמי "זולות" מגודרים ומבוצרים, בשטח מאות מטרים, שבעליהם מקיימים בהם מסיבות בסופי שבוע. הם נוטעים שם מעט עצי פרי ונוי, כדי שיוכלו לטעון שהם מקיימים את הייעוד החקלאי המקורי.

הקצאת המים לבעלי המתחמים הלא חקלאיים בגליל היא חוליה נוספת בפרשה שסוקרה לפני כחצי שנה בהרחבה במקור ראשון. תחת הכותרת "כך מאבדת הציונות את אדמות הגליל", תיארנו כיצד בעלי הון בחברה הערבית מובילים רכישת אדמות יהודים בגליל, מפצלים אותן ומוכרים מתוכן חלקות קטנות בשטח של כחצי דונם לאנשים פרטיים ולצורכי פנאי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0223-AM-400-1-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שר החקלאות עודד פורר התחייב אז שיקדם מענה לבעיה בעצה אחת עם ראשי המועצות האזוריות והמושבות בגליל. ואומנם, השבוע הוצאו צווי הריסה ל־17 מתחמים מגודרים. חוות דעת של היועץ המשפטי של הוועדה המחוזית בגליל, שאומצה באגף התכנון של המשרד, קבעה כי גידור שטחים שאינו לצרכים חקלאיים ולשימוש שלא הוגדר בתקנות – אסור. לבעלי החלקות ניתנה התראה של שבוע לביצוע הריסה עצמית. ״מחובתו של כל ראש מועצה בכלל ואזורית בפרט, לשמור על השטחים הפתוחים והמרחב הכפרי", אמר לנו ניצן פלג. הוא שב והדגיש שלדעתו "מדובר בתופעה שהיא הפרה בוטה של כללי המרחב. במקום שדות ומטעים – פארקים מגודרים ומתחמי פנאי״.

אלא שכאמור, לצד הריסת מקצת המתחמים, חוברו כעת למים מתחמים אחרים. במשרד החקלאות אומרים כי בעלי הקרקע חוברו למים חקלאיים בהתאם לתקנות המים, זאת בעקבות פנייה של בעלי קרקעות שרכשו חלקות אדמה בנות כחצי דונם כל אחד. לפי המלצת המשרד, הם אף התאגדו כאגודת מים. ככל הידוע, מי שאישר את הקצאות המים הוא סגן מנהל מחוז העמקים, סלימן זועבי.

גם יו"ר התאחדות האיכרים דובי אמיתי ביקר את ההחלטה להקצות מים למי שאינם עוסקים בחקלאות. "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. 1,700 עובדים במשרד החקלאות, ואיש לא מצליח להבין מי חקלאי ומי לא חקלאי", אמר לנו השבוע.

במשרד החקלאות מסבירים כי "אין כיום מינימום הכרחי לעיבוד חקלאי המזכה במים חקלאיים, אלא דרישה לקיום פוטנציאלי של פעילות חקלאית. הפוטנציאל מוכח למעשה על ידי הזיקה לקרקע והייעוד החקלאי של הקרקע. אם מתברר שאין שימוש חקלאי בפועל, אפשר לבטל את הקצאת המים החקלאיים".

בשל צווי ההריסה, בעלי חלק מהקרקעות מבקשים להעמיד אותן כעת למכירה מאחר שהם חוששים כי בעקבות איסור גידור המתחמים הביקוש להן ירד. כך למשל עומדים למכירה 35 דונם במחיר נקוב של כ-11 מיליון שקלים, בעוד מחירם הריאלי הוא כ-3.5 מיליון שקלים. יו"ר חברת הימנותא של קק"ל זאב נוימן מוביל בחודשים האחרונים מאמצים נרחבים לגאולת הקרקעות מחדש וסיוע לחקלאים יהודים שמבקשים למכור את אדמותיהם.

The post המדינה ציוותה להרוס מתחמי נופש שהוקמו באדמה חקלאית בגליל, אך מחברת למים את השאר  appeared first on מקור ראשון.