משפחת יושובייב משכונת 'שמעון הצדיק' בירושלים עתרה היום (א) לבג"צ נגד משטרת ישראל ומפקד מחוז ירושלים בטענה שהיא פוגעת בחופש הפרט והתנועה של המשפחה.

בשבועות האחרונים שוטרים לא מאפשרים למי שאינו בן משפחה להיכנס לבית, כך שחברים ואורחים של טל לא מורשים להיכנס. בעתירה אשר הוגשה בידי עורכי הדין משה פולסקי ואופיר שטיינר מארגון 'חוננו' דורשת המשפחה מבג"ץ להורות למשטרה להפסיק את המצור על בית המשפחה ולאפשר למשפחה לנהל אורח חיים תקין בביתם.

בעתירה נכתב כי "הדבר לא נאמר מפורשות, אך עם חלוף הימים החלו השוטרים לשתף את הפוקדים את המקום בפקודות שקיבלו. השוטרים הסבירו לכל אזרח שניסה להגיע אל הבית כי הדרים בבית – והם בלבד – רשאים להיכנס אל הבית. כל היתר, נדרשו לעזוב את המקום. בימים שחלפו, גילו במשפחה כי המשטרה עומדת בסירובה לאפשר הגעת אנשים לביתם. כך, נאלצו בני המשפחה להתעורר בכל בוקר למציאות בה ביתם מכותר, יש יוצא- ואין בא", הוסיפו בעתירה.

המשטרה מנקה את שכונת שמעון הצדיק מיהודים.

עד שלא התקשרתי למפקד התחנה לא נתנו לי להיכנס לבית שלי והשאירו אותי בחוץ.

המשטרה רוצה את שכונת שמעון הצדיק יודן ריין.

אין הסבר אחר לזה.

תקשיבו לדברי השוטרת:

"ההוראה שניתנה לי – אין להכניס לפה יהודים"

לא נתפס. pic.twitter.com/CNt5Z9Pg1C

— משפחת יושובייב (@talyushuvayev) February 15, 2022

עורך הדין משה פולסקי מארגון 'חוננו' הסביר כי ההתנהלות המשטרה פוגעת בבני המשפחה בצורה אנושה: "החלטה זו מצד משטרת ישראל וניצב דורון ידיד פגעה במשפחת יושבייב פגיעה חמורה. הם לא יכולים להיעזר במכריהם, אלו שסייעו בידם קודם לבנות חלק גדול מביתם, בתיקון הבית. גם אנשי מקצוע שהוזמנו עוכבו על-ידי המשטרה, לעיתים במשך שעות, עד שיכלו להיכנס ולהתחיל את עבודתם. הדבר הוביל לפגיעה קשה ביכולתם לתקן את הנזק הרב שנגרם לבית ולרכוש. בשל הנזקים, נאלצת המשפחה ללון בכל לילה בבית הוריה של אשתו. כאשר במשך היום, נאלצים טל ואשתו לנסות ולארגן את ביתם מחדש, מבלי שאף אחד יכול להושיט יד לעזרה".

בנוסף, צויין בעתירה כי המבקרים בביתם הינם נדבך חשוב ביכולת המשפחה להתגורר במציאות של תקיפות וגילויי שנאה יומיומיים "בימים כתיקונם, היו מכרים מבקרים תדיר בביתם, ובכך הייתה תמיכה נפשית חשובה למשפחה במציאות כה מתוחה. אך, בשל מניעת ההגעה אל הבית, משפחת יושבייב נאלצים לחוות יום אחר יום את המציאות המתוחה ביודעם כי אין כל כתף קרובה להישען עליה, או יד שתושט במקרה הצורך. אצל הזוג הצעיר, הבית המבודד הפך להיות מזכרת יום-יומית לניסיון הפגיעה שכמעט ועלה למשפחה בחייה, לבדידותם במאבקם לנהל חיים שלווים בביתם ולאוזלת היד של משטרת ישראל שקצרה ידה מלהושיע את אלו הזקוקים להגנתה, ולכן בוחרת לבודדם מיתר העולם", צויין בעתירה.

לטענתם של עורכי הדין מארגון חוננו, החלטת המשטרה פוגעת בזכויותיהם הבסיסיות של משפחת יושבייב, ואינה ברף המידתי או הסביר בשום צורה "במעשי המשטרה נפגעה בראש ובראשונה, ובאופן אנוש, זכותם של המשפחה לעשות שימוש בקניינם – הן כיוון שאינם יכול לעשות בו שימוש טבעי ובסיסי כאירוח מכריהם ומשפחתם בביתם, והן כיוון שתיקון ביתם הפך קשה עד מאוד, עד שאינם יכולים ללון בביתם. כמו כן, נפגעה זכותם של המשפחה לצנעת הפרט, כיוון שכל המבקש לבקרם מעוכב על -ידי שוטרי המשטרה ומתושאל. כך, אין יוצא ואין בא מבלי שהדבר מנוטר ומתועד על -ידי הרשויות. עוד נפגעות זכויותיהם לחירות ולכבוד, כמי שנגזר עליהם להתבודד בביתם או לעזוב את ביתם על-מנת לזכות לשבת במחיצת קרוביהם. גם הלינה הקבועה שלהם מחוץ לבית, כתוצאה ישירה מהקשיים שהערימה עליהם החלטת המשטרה כאמור, מהווה פגיעה בזכויות אלו", נכתב.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת במקום למניעת אלימות, הפרות סדר ואירועי חיכוך עם כוחות משטרה רבים ומגוונים. פעילות המשטרה מבוצעת באזור בהתאם להערכת המצב המתקיימת מדי יום. תגובת המשטרה לעתירה תימסר בבג״צ באמצעות הפרקליטות כמקובל.

נמשיך לפעול באזור לשמירת הביטחון, החוק והסדר תוך שמירת מרקם חיים תקין ככל שניתן".

The post "להפסיק את המצור": המשפחה מ"שמעון הצדיק" עתרה נגד משטרת ישראל appeared first on מקור ראשון.

שרי המשפטים, הביטחון וראש הממשלה נדרשים להציג את עמדתם לבג"ץ עד חצות הלילה היום (א'), בסוגיית פינוי המאחז הפלסטיני חאן אל אחמר. למרות זאת, בצמרת הממשלה לא הגיעו להסכמות וכך אחרי שלוש וחצי שנים מתחילת הסיפור, צפויה המדינה לבקש בתשובתה דחייה נוספת.

בימים האחרונים פורסם כי שר הביטחון בני גנץ, דוחף לפשרה שתכלול את הכשרת המאחז הבלתי חוקי, בשטח C למיקום חדש כ-300 מטר ביחס למיקומו הנוכחי. מנגד, לאחרונה התבטא השר גדעון סער כי עמדתו נשארה כבעבר בכך שיש לפנות את המאחז ללא פשרות.

סער התבטא בעבר ודיבר על המיקום האסטרטגי של החאן "לא רחוק מכביש 1, בE1, מיקום אסטרטגי. זה חלק מהמאבק על ארץ ישראל", סער הוסיף "האם האיחוד האירופי הוא הריבון או מדינת ישראל?", תוך שהוא דורש את פינוי המקום באופן מיידי וגורף. גם השרים ליברמן, שקד, אלקין, וכן רה"מ נפתלי בנט, וגורמים נוספים בקואליציה הביעו בעבר עמדה נחרצת באשר לפינוי המאחז הבלתי חוקי ללא פשרות.

בתוך כך, היום פנו בפורום עוטף ירושלים המאגד את תושבי הסביבה לשרה שקד וביקשו כי תפעל לפינוי המקום "אנו פונים אליך כמי שלכל אורך הדרך התבטאה פעם אחר פעם, כי ממשלת ישראל חייבת לפנות את חאן אל אחמר, ללא פשרות וללא מתן פרס לפורעי החוק, לקראת הבחירות האחרונות אף התחייבת כי ממשלה בראשותכם תפעל ותפנה את המאחז הבלתי חוקי", הזכירו לשרה שקד בפניית הפורום.

במכתב ציינו נציגי הפורום את הפרסומים על כוונת הממשלה להכשיר את חאן אל אחמר שיועתק למיקום חדש מאות מטרים סמוך למיקומו הנוכחי "משמעות הכשרה זו של חאן אל אחמר כ-300 ממיקומו הנוכחי, היא אינה פינוי ואכיפת החוק, אלא בעצם הסדרה של המקום ומתן פרס לפורעי החוק. הסדרה של חאן אל אחמר בסמוך, תוביל בהכרח להסדרה של שאר מתחמי הבדואים ששוכנים באזור המיועד לחאן החדש – המשמעות היא הקמתו של כפר פלסטיני בגודל מועצה מקומית על העורק הראשי ממזרח לבירת ישראל – ירושלים". עוד הוזכר במכתב הפתרון שהוצע לתושבי החאן וכבר קיים בשטח – עשרות מגרשים שהוכשרו עבור התושבים באבו דיס באמצעות השקעה אדירה של מדינת ישראל.

ידידי הג'האלין, ארגון מתנדבים המנסה להוביל לפתרון מוסכם בנושא שבט הג'הלין, אמר כי "אסור להעביר את הבדואים ממקום למקום כאילו היו בובות וללא הסכמתם. מן הצדק להסדיר את המבנים של הבדואים הנמצאים עשרות שנים בחאן עוד לפני ההתיישבות היהודית באזור. בדיוק כפי שלא הורסים למעלה ממאה מאחזים יהודים בלתי חוקיים, כולל 3 במרחק 300 מטר מהחאן, כך ראוי להסדיר את מבני חאן אל אחמר. הדבר היהודי והאנושי הוא לדאוג לכל התושבים תחת השליטה שלנו באופן שווה".

The post אין הסכמות: דחייה נוספת בתשובת המדינה לבג"ץ על פינוי חאן אל אחמר appeared first on מקור ראשון.

היועצת המשפטית לכנסת כתבה בחוות דעת משפטית כי גיוס התרומות בקמפיין הציבורי שנערך לאחרונה למימון הוצאותיו המשפטיות של חבר הכנסת נתניהו, ראש האופוזיציה – לא מאושר עד להחלטת ועדת האתיקה בכנסת, אך זו טרם הוקמה בעקבות עימות בין הקואליציה לאופוזיציה.

במענה רשמי לפניית התנועה לאיכות השלטון כתבה עו״ד שגית אפק לעוה״ד תומר נאור והידי נגב כי "ההחלטה העוסקת בגיוס תרומות לצורך רפואי או למימון הוצאות משפטיות קובעת שנדרש אישור מוקדם של ועדת האתיקה, אשר כרוך בהפעלת שיקול דעת מהותי".

עוד טענה אפק כי "מדובר בפעולה שאיננה בליבת תפקידו של חבר הכנסת, ולנוכח פוטנציאל הפגיעה הגלומה בעקרונות האתיקה, נקבעו תנאים מהותיים לבחינת הבקשה". בין תנאים אלו למשל בחינת הצורך עצמו של חבר הכנסת בקבלת התרומות, ומתן אפשרות לחבר הכנסת המבקש להופיע בפני הוועדה; כמו כן נקבע איסור קבלת תרומה המעוררת חשש לניגוד עניינים והפסקת גיוס התרומות באופן מיידי עם תום הצורך שעל יסודו פנה חבר הכנסת בבקשה לגיוס התרומות".

לאור זאת מצדדת היועמ"ש בעמדת ועדת האתיקה.  "שיקול הדעת המהותי המוקנה לחברי ועדת האתיקה בהתאם להחלטה זו אם כן הוא שיקול דעת מהותי רחב, המבוסס על ההבנה שייתכנו מקרים בהם יש מקום לאפשר לחבר הכנסת לגייס תרומות כאמור, ויש מקרים שלא – הכל על-פי מכלול נסיבות העניין. אין המדובר בפרמטרים מדידים ברורים אשר התקיימותם תוביל באופן כמעט אוטומטי לאישור הבקשה.

כמו כן, אין המדובר בתופעה שכיחה של הגשת בקשות מסוג זה, המאפשרת לבדוק מכלול שלם של החלטות ועדת אתיקה מן העבר, ולקבל תמונה ברורה מסקירת התקדימים השונים".

גיוס התרומות, נעשה בהתאם לפרמטרים משפטיים שאמורים להבטיח את חוקיותו. בין היתר צוין בדף הקמפיין כי התרומות של כל משק בית מוגבלות לעד 5,000 ש"ח. אולם, למרות זאת לא ברור האם מבחינה משפטית ניתן יהיה להעביר את התרומות לראש הממשלה לשעבר. בין המשוכות ניתן לציין את העובדה שלא כל התרומות מזוהות בשם התורם, וכן את היותה של העמותה שקולטת את התרומות, "מוסרי", כזו המוכרת להחזרי מס על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

The post יועמ"שית הכנסת: נתניהו לא יוכל להשתמש בכספי התרומות עד לאישור ועדת האתיקה appeared first on מקור ראשון.

רבות נכתב בעת האחרונה על ידי רבנים ופוליטיקאים המתנגדים לרפורמת הגיור של השר מתן כהנא. אפשר להתווכח עם רבים מטיעוניהם, וכדרכו של עולם יש צדדים לכאן ולכאן. אך יש שתי נקודות החוזרות ונשנות בדברי כל הכותבים, שיש בהן ממש משום הוצאת שם רע וזריית חול בעיניים, בשוגג או במזיד.

העניין הראשון הוא הסיסמה "גיור אחד לעם אחד". הכותבים והדוברים מציגים מצג שווא כאילו היום ישנו גיור הלכתי, הלא הוא הגיור הממלכתי מטעם הרבנות הראשית לישראל, המוכר על ידי כל עם ישראל. האומנם? האם הציבור החרדי הגדול מכיר בגיור הממלכתי, האזרחי או הצבאי? האם יש רב חרדי ידוע אחד, המוכן לומר בקולו שהגיור הממלכתי מקובל הלכתית ועל כן אין לו התנגדות שילדיו או בני קהילתו יינשאו לגרים שהתגיירו בגיור זה? התשובה ידועה.

אם אכן כך, הרי שגם היום אין באמת במדינת ישראל גיור המקובל על כל עם ישראל, ואולי אין זה נורא כל כך. הרי בניגוד לפסולי חיתון אחרים, אין כל מניעה לגייר שוב לחומרא אדם שהתגייר בעבר. נמצא אפוא שהסיסמה "גיור אחד לעם אחד" אינה משקפת באמת את המציאות, וכבר היום יש קהילות חרדיות גדולות בישראל שאינן מכירות בגרי הרבנות ומתנהלות בפועל בדרך של ספרי יוחסין.

קבלת מצוות כתהליך

מכאן לנקודה השנייה, החמורה והחשובה הרבה יותר. מעיסוקיי בשנים האחרונות, הן כחבר הנהלת הדירקטוריון של "נתיב", מערך הגיור הממלכתי, והן כדיין בבית הדין של "גיור כהלכה" (מיסודו של הרב נחום רבינוביץ ובתמיכת הרבנים יעקב מדן, אליעזר מלמד, דוד סתיו ורבנים חשובים נוספים), אני מכיר ומוקיר הן את בתי הדין הממלכתיים והן את בתי הדין של "גיור כהלכה" שבהם אני שותף. מהיכרותי זאת יכול אני להעיד שאין כל הבדל מבחינת שמירת המצוות לאחר הגיור בין מתגיירים במערכת הממלכתית המוכרת, ובין מתגיירי "גיור כהלכה". אלו ואלו הם לרוב מסורתיים ברמות שונות של שמירת מצוות, עובדה שכפי שיוסבר להלן אינה מערערת את כשרות גיורם.

יתר על כן, האמירה כאילו בתוכנית הגיור של השר כהנא מדובר על גיורים ללא קבלת מצוות כהלכה, וכאילו הם מסתפקים בכך שמתגייר משרת בצה"ל וכיוצא בזה – היא הוצאת שם רע חמורה שבשקר גמור יסודה. אין גיור בלי קבלת מצוות!

אמת, יש מחלוקת בין הפוסקים מהי משמעותה של אותה קבלת מצוות. יש פוסקים הסבורים כי מעבר לקבלת המצוות של המתגייר, הכוללת הבנה מלאה וכנה שהוא מחויב בכל המצוות, צריך בית הדין להיות משוכנע בוודאות שלמחרת הגיור אכן יקיים המתגייר את כל המצוות קלה כחמורה. מאידך גיסא יש דעה חשובה לא פחות בין הפוסקים, ראשונים כאחרונים – ועמדה זו היא העולה מפשט דברי הרמב"ם והשולחן ערוך – שהמתגייר אכן מקבל על עצמו בכנות את כל המצוות, אך בשלב זה הוא אמור לדעת רק את עיקרי המצוות בלבד, או בלשון חז"ל "מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות", שאותן הוא מתחיל לשמור מיד עם גיורו, מתוך מגמה, שאיפה ותקווה שהוא ילך ויתחזק וישתלב בקהילה שתסייע לו להמשיך ולהתקדם בשמירת המצוות כולן.

קבלת המצוות לפי גישה זו היא תחילתו של תהליך שבו המתגייר מבין שהוא מחויב בכל המצוות, אך הוא מתחיל לקיים מיד את עיקרי המצוות כשבת, כשרות ועוד. המשכו של התהליך תלוי רבות בהתגייסות שלנו כציבור למצוא עבורו קהילה מאמצת שתסייע בידו להמשיך במסע לקיום עוד ועוד מצוות. בעבר בארצות הגולה, על מנת להיאבק בהתבוללות, הייתה מגמה של פוסקים רבים לנקוט בגישה מחמירה על מנת להגביה את החומה בין גויים ליהודים, ובכך למנוע נישואי תערובת. כאן בארצנו, המצב הפוך. מאחר שהמתגיירים הם אזרחי ישראל לכל דבר ועניין, העתידים להינשא לבני ובנות ישראל, הרי שהמחמיר ומקשה על הגיור גורם להרבות נישואי תערובת והתבוללות בארץ ישראל.

מסיבה זו, רבים מגדולי ישראל והרבנים הראשיים בדור האחרון נקטו עמדה המקילה בדרישות הגיור. כך היו הגיורים גם בתקופת הרבנים הראשיים עוזיאל, אונטרמן, הרב גורן והרב עובדיה יוסף. אצלנו, בקיבוצים הדתיים, למדו באולפנים מתנדבות לא מעטות שהתגיירו בידי הרב גורן, והן חזרו לאחר מכן לגור בקיבוצים חילוניים (אפשרו להן לקיים מטבחון כשר, זאת בתקופה שבה כמעט לא היה קיבוץ חילוני עם מטבח כשר). גם הרב עובדיה יוסף חתם על גיורים בצה"ל כאשר היה ידוע וברור לכול שרוב המתגיירים הם במקרה הטוב מסורתיים בלבד.

מן הדברים הללו עולה כי מן ההיבט ההלכתי אין הבדל של ממש בין רוב הגיורים הממלכתיים של הרבנות הראשית ובין הגיורים של "גיור כהלכה", או הגיורים של אותם רבני ערים שיוכלו לגייר על פי הרפורמה שיוזם השר כהנא.

ההישג נשמט מידינו

המחלוקת ההלכתית האמיתית, שאכן שרירה וקיימת, היא באשר לגיור קטינים. כאן באות לידי ביטוי שתי גישות שונות בהלכה. קיימת גישה הלכתית חשובה הטוענת שגיורו של קטן יכול להתקיים רק אם שני הוריו הם יהודים שומרי מצוות קלה כחמורה, המתחייבים לחנך את ילדם בחינוך דתי. ואולם קיימת גישה אחרת בפוסקים, חשובה לא פחות, המסכימה כי לכתחילה רצוי שכך יהיה, אך לדעתה דבר זה אינו מעכב את הגיור. בתי הדין של גיור כהלכה פועלים בעניין זה על פי הוראתו והדרכתו המעשית של הרב נחום רבינוביץ, הסבור שזו הגישה ההלכתית שיש לנקוט בה היום בנסיבות זמננו. וזאת על שום מה?

מבחינה יהודית ההישג החשוב ביותר של מדינת ישראל הוא בכך שמעבר להיותה בית בארץ הקודש למיליוני יהודים, היא כיום המקום היחיד בעולם שכמעט אין בו התבוללות. אף שכ־20 אחוזים מאזרחי מדינת ישראל אינם יהודים, נישואים בין יהודים לערבים או מיעוטים אחרים הם נדירים. כידוע, בעולם היהודי שבכל ארצות הפזורה המצב שונה לחלוטין, ונישואי התערובת וההתבוללות הנוראה מכים בנו שם בכל פה.

העלייה הגדולה והברוכה שהגיעה אלינו לפני כשלושים שנה מבריה"מ לשעבר הביאה בכנפיה מאות אלפי אנשים ממשפחות אחינו, שהם זרע ישראל שהורחקו בידיים זדוניות מעם ישראל וממורשתו, ועל כן אינם יהודים על פי ההלכה. עובדה זו מציבה בפני החברה היהודית בישראל אתגר היסטורי שלא היה כמותו בתולדות עמנו. אנשים טובים אלו הם אזרחי ישראל המעורבים בחברה הישראלית כולה – בצבא, בכלכלה, ברפואה, באקדמיה ובכל אתר ואתר. בעיני עצמם הם יהודים לכל דבר ועניין, וכך גם רואים אותם רבים מאזרחי ישראל היהודים. באופן טבעי רובם ככולם נישאים ליהודים ויהודיות אזרחי ישראל. כך, מכת נישואי התערובת נכנסת לישראל בדלת הקדמית, ואחד ההישגים הגדולים של מדינתנו נשמט והולך מתחת ידינו.

על פי פרסומים רשמיים, בכל שנה נולדים בישראל כ־5,000 ילדים לאימהות לא יהודיות מציבור עולי בריה"מ לשעבר. לעומת זאת, כלל הגיורים בארץ בשנה הוא כ־2,000 איש (חלקם יוצאי אתיופיה), כך שבקצב הגיורים הנוכחי האתגר שבפנינו הולך ומחמיר משנה לשנה. הדרך הריאלית היחידה להתמודדות רצינית עם הנושא היא על ידי גיור קטינים במספרים משמעותיים. בעיניי, הבשורה הגדולה הטמונה בתוכנית הגיור של כהנא היא האפשרות להקים על ידי רבני ערים, המאמצים גישה הלכתית זו, מפעל גיור גדול שיתמקד בגיורי קטנים על פי ההלכה, באופן שעשוי לצמצם את היקף הבעיה לדורות הבאים.

כאן פונה אני לעמיתיי הרבנים הציוניים המתנגדים לגיורים אלו. כתלמידי חכמים יודעים אתם לבטח שיש בסיס הלכתי רציני לעמדה רבנית זו. גם אם אינכם מסכימים לדעה זו, הרי ודאי מקובלת עליכם במקרה זה ההלכה ש"בדיעבד כולם גרים" (יש מן הפוסקים, שאיננו פוסקים על פיהם, שנקטו עמדה זו אפילו בגיור גדולים בלי קבלת מצוות). ובכן, מהי החלופה הפחות גרועה לטעמכם? הרי הכול יודעים שאותן אלפי משפחות לא יביאו את ילדיהם לגיור הדורש מהם להפוך מהיום למחר לשומרי מצוות. ואם כך הוא, המשמעות היא שהם יגדלו כאן כנוכרים ויתחתנו עם בני ובנות ישראל. האם לא עדיף גם לשיטתכם שיהיו אלו "גרים בדיעבד" (לדעתכם) כאשר הם נישאים לבני ובנות ישראל הכשרים?

מרבנים ציוניים־דתיים, הקשובים לצורכי הדור, הייתי מצפה שאם אינם מקבלים את דרכו של הרב רבינוביץ', שיציעו פתרונות הלכתיים אחרים לאחת הבעיות הגדולות של עם ישראל בדורנו. נכון, צריך היה בשלב מסוים לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות, המאפשר גם לנכדי יהודים שאין להם כל זיקה ליהדות לעלות ארצה, ומוטב מאוחר מלעולם לא. אך עובדה היא שכעת חיים הם בתוכנו ומתערבים בינינו. האין זו השעה שבה יש לשמוע את הבת קול הקוראת לנו ואומרת עת לעשות לה' ולהשיב נדחי ישראל לעמנו ולמורשתנו?

הרב יהודה גלעד הוא רב הקיבוץ לביא ומראשי ישיבת מעלה גלבוע

The post די לזריית החול: לרפורמת הגיור בסיס הלכתי מובהק appeared first on מקור ראשון.