אל "הזמר במסכה" הגעתי עם שילוב של חשדנות וקוצר רוח. הכל הרגיש לי יותר מידי כמו פורמט של לחם ושעשועים במדינה חרבה שבה הטלוויזיה מאכילה את הקהל בבידור זמין ונוצץ. מי שהושיב אותי בסופו של דבר לצפות בתוכנית הם הילדים, שממש חיכו לתוכנית הזו. עולים שם האחד אחרי השני מפורסמים מתחומים מגוונים, שנתונים בתוך תחפושות מרהיבות. בתוך התחפושת אתה יודע שמסתתר אדם מאוד ידוע, שבלי המסכה תזהה אותו ברגע, אך עם התחפושת הוא הופך לתעלומה של ממש.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

אין ואקום: האזרחים נרתמים היכן שהמדינה כשלה

מהסוכה ועד לבית החולים: גלגולו של אשפוז

צפו בשידור: הקורונה במגזר החרדי – כל השאלות הבוערות

אותו סלב מחופש עומד ושר, למרות שרוב הסיכויים שהוא בכלל לא זמר, ואולי לא אמן בכלל. ואין, פשוט אין לך מושג במי מדובר. יכולת הזיהוי היא אפסית. גם הרמזים שניתנים על אותה דמות עלומה נלקחים מהנקודות הכי נידחות בביוגרפיה או עוברים עיבוד כל כך גדול שהם ממש למיטיבי לכת. בסופו של דבר, המחופש שזוכה לפחות קולות מהשופטים חושף את עצמו, והפער בין הניחושים לזהות הוא, בלי ציניות, ממש מאלף (גם הרייטינג מתנהג בהתאם – 29%!).

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/10/הזמר-במסיכה-עם-לוגו-צילום-ערן-לוי-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ובו בעת, "הזמר במסכה", שמבוססת על פורמט קוריאני, היא כל כך פשוטה במהותה. היא לא ריאליטי מסובך נוסח "2025" שעד היום לא הבנו מה עושים שם. היא כל כך נגישה, עד שכל קבוצת ילדים יכולה להפיק אחת כזו בכוחות עצמה: לוקחים את התחפושות משנים קודמות, מוסיפים את המסכה של הדמות מהסרט "הצעקה" ועכשיו לך תדע מי זה. מוסיפים ניתוחי רמזים ותיאוריות קונספירציה שמפיצים ברשת על זהות המועמדים, והנה לך תוכנית שבאופן ערמומי ממשיכה לטרטר בתוך הראש גם בשעות שהיא לא משודרת.

וכך, בדיוק כך, התוכנית הזו התחילה לטרוד גם את מנוחתי. אתה מוצא את עצמך מתהלך ברחוב, מתאוורר מהסגר, ושואל את עצמך אם המלפפון החמוץ זו לא במקרה דנה ויס, ומשוכנע שהדוב הוא בכלל רוני אלשיך כי מראים שם משטרה וחקירות, וכי לדוב יש שפם. בדוק זה אלשיך, אבל אז מהדוב יוצא גדי סוקניק.

אתה מגלה, באופן די צפוי, שרושם ראשוני פה לא משחק תפקיד. שקומיקאי מחונן כמו טל פרידמן, שהיה נתון בתוך תחפושת קרמבו, הוא דווקא הראשון שהשופטים והקהל לא מתלהבים מהביצוע שלו. אתה נוכח לדעת שלא כל הליהוקים הם לעניין, כמו הבחירה לשים את ינון מגל בתוך קקטוס, שהביאה לסערה ברשת, כיוון שמגל התפטר מהכנסת בשנת 2015 בעקבות טענות להתנהגות בלתי הולמת כלפי נשים. ובאמת, אל תביאו לנו אדם שמרקד בגרביונים ירוקים וסנדלים וגורם לשופטים להגיד שוב ושוב: "איזה מתוק אתה" כשבפועל ההיסטוריה האישית שלו פחות מחליקה בגרון. נראה לי בסיסי שלתוכנית כזו של נטו בידור כדאי להביא אנשים שלא דבק בהם רבב.

השופטים הם אלו שאמורים לנחש מי המפורסמים העלומים והדינמיקה ביניהם היא משעשעת, כי יש בה לא אחת מהמצוקה. צדי צרפתי למשל נראה בפאניקה. השנים ב"כוכב נולד" וכבמאי מצליח לא הכינו אותוי לזהות את הקולות של השרים, והוא לא מאמין שזה קורה לו. אופירה אסייג מדברת כל פעם בכזה ביטחון שהיא יודעת במי מדובר, שאותו אדם ישב אצלה ואצל ברקו באולפן, וגם שוזרת בניחוש שלה פרקי חיים ושבבי רכילות של אותו אדם. אבל ברגע האמת, מתברר שטון ידעני הוא לא מספיק, ושהיא שוב טועה, ובגדול.

סטטיק ובן אל מקשטים בנוכחותם ובתלבושותיהם, שהיו יכולות בקלות להיות אחת התחפושות של הזמרים במסכה, ושחר חסון משלים בעוד פאנץ' אבל הכי פחות בולט מכולם. עידו רוזנבלום מנחה בקסם האופייני לו, וכל העת לא יודע האם מתוך אחת המסכות לא עלולה להתפרץ פתאום אשתו, יונית לוי, ואז – מי שומר הערב על הילדים?

"הזמר במסכה", קשת 12, שלושה כוכבים

The post אלמנט ההפתעה: באופן לא צפוי התוכנית דווקא מהנה appeared first on מקור ראשון.

כבר מיצינו את הדיון המתיש בין מעריצי הכוסברה לשונאיה, ולכן נדלג וניגש ישר לעניין: כוסברה! האם ידעתם ששמה בעברית הוא גד השדה?

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– שמחת תורה: החג שבו כל היהודים שווים

– אשת אמת, באמת: קדיש לרבנית מרים לוינגר

– אין ואקום: האזרחים נרתמים היכן שהמדינה כשלה

בשבוע שעבר הכנתי המון מתכונים עם פטרוזיליה, מה שגרר בבית תגובות רבות בסגנון ״אמא, למה האוכל שלך ירוק כל כך?״ (פיצים) וגם ״למה את לא עושה את זה עם כוסברה?״ (אסף). ובכן הרמתי את הכפפה, ואחרי שמילאתי את כל המטבח בעלים ירוקים, המשכתי מיד לחבריהם הטובים.

אני מדמיינת מפגש בין פטרוזיליה, מלכת הכיתה האהובה, ובין הכוסברה, מנהיגת האנדרדוגס וההיפסטרים, שעל פני השטח הן רק ״שלום, שלום״ אבל בעצם בערב הן מדברות שעות בטלפון ומרכלות על מרווה ועירית.

בחזרה לגד השדה, אחד מעשבי התיבול העתיקים בעולם עם עדויות בנות 7,000 ו־8,000 שנה לשימוש בו, מהודו העתיקה, דרך מצרים ועד ארץ ישראל. הכוסברה היא גם אחד מעשבי התיבול הנפוצים במטבחי העולם. קשה לתאר את הבישול התאילנדי, הסיני, הווייטנאמי וההודי בלעדיה, וכמובן גם המטבח המקסיקני, המטבח הים־תיכוני והמטבח הצפון־אפריקאי נשענים על מרבדי כוסברה קצוצים על התבשילים. בקיצור, לאן שלא תפנו תקבלו כוסברה בצלחת. מאילו מטבחים הכוסברה נעדרת? מצפון אמריקה, מצפון אירופה ומהמטבח הרוסי.

כמו לפטרוזיליה, גם לכוסברה ערכים תזונתיים נפלאים. היא עשירה בנוגדי חמצון, אשלגן, בטא קרוטן וחומצה פולית. היא עוזרת לגוף להפחית את רמות הסוכר בדם, מסייעת למערכת העיכול ועוזרת להפחית גם את רמת הכולסטרול בגוף.

אצלנו בבית הפטרוזיליה והכוסברה שולטות זו לצד זו, עם העדפות קלות לכל אחד. אסף תמיד יצדד בכוסברה, אני עם נטייה קלה לפטרוזיליה, והילדים כבר התרגלו לעשבים ירוקים בתוך האוכל, לאט־לאט הם נכנעים להם, אבל עדיין יוציאו עלים סוררים מהמנה.

ומה עושים עם כל העלים שנשארים בסוף הבישולים? חביתת ירק כמובן.

פרגיות ואננס בקרם כוסברה עם אורז צהוב

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ads/2020/10/04-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ds/2020/10/04-350x250.jpg 350w" sizes="(max-width: 750px) 100vw, 750px" />

מנה משמחת וממכרת, שכל כך התלהבתי ממנה שכבר חילקתי את המתכון לכמה חברות. הן דיווחו על הצלחה מסחררת ועל תבניות שנגמרו עד תום הארוחה.

קל מאוד להכין, והטעמים פשוט נפלאים.

לא אוהבים אננס באוכל שלכם? אפשר להכין גם בלי.

מרכיבים

1 ק"ג פרגיות

1 אננס חתוך לקוביות

1 קרם קוקוס

2 זרי כוסברה

2 שיני שום

½ כפית מלח

1 כפית דבש

½ כפית זרעי כוסברה

אופן ההכנה

1. מחממים תנור ל־200 מעלות טורבו.

2. מסדרים את הפרגיות והאננס בתבנית המתאימה לתנור (אפשר לשמור כמה קוביות אננס להגשה).

3. במעבד מזון שמים קרם קוקוס, כוסברה, שום, מלח, דבש וזרעי כוסברה. טוחנים לקרם חלק ואחיד. טועמים ומוסיפים מלח לפי הטעם.

4. מוזגים את הרוטב על הפרגיות ומכסים ברדיד אלומיניום.

5. אופים 40 דקות.

מגישים חם עם אורז צהוב ועוד כוסברה קצוצה.

אורז צהוב

מרכיבים

1 כף שמן

½1 כוסות אורז בסמטי/פרסי

1 כפית מלח

1 כפית כורכום

½ כפית אבקת קארי צהובה

¼2 כוסות מים רותחים

אופן ההכנה

1. בסיר בינוני מחממים שמן ומטגנים את האורז כדקה.

2. מוסיפים מלח, כורכום וקארי ומערבבים כדקה נוספת.

3. מוסיפים מים רותחים ומביאים לרתיחה.

4. מנמיכים את הלהבה, מכסים ומבשלים 16 דקות.

5. מכבים את האש ולא פותחים את המכסה 5 דקות נוספות.

לביבות תפוחי אדמה וכוסברה

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ads/2020/10/02-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ds/2020/10/02-350x250.jpg 350w" sizes="(max-width: 750px) 100vw, 750px" />

במטבח העיראקי יש לביבות מפורסמות בשם עארוק שנהוג לאכול ביום שישי (ועדיף בפיתה עם חציל מטוגן, עמבה ועגבנייה).

זו הגרסה שאוהבים אצלנו בבית (בלי הפיתה).

מרכיבים

4 תפוחי אדמה בינוניים / כ־500 גרם

1 בצל גדול

2 ביצים

2 כפות שמן זית

2 כפיות מלח

¼ כפית בהרט

¼ כפית קינמון

½ כפית אבקת שום

½ כפית פפריקה מתוקה

2 צרורות כוסברה

¼ כוס (35 גרם) קמח

¼ כפית אבקת אפייה

אופן ההכנה

1. מבשלים את תפוחי האדמה בקליפתם, עד שהם רכים מאוד. מקלפים ומועכים לפירה גס.

2. מגררים את הבצל על פומפייה וסוחטים היטב מהנוזלים.

3. בקערה גדולה טורפים היטב ביצים, שמן ואת כל התבלינים.

4. מוסיפים בצל מגורר ואת הפירה, ומערבבים היטב.

5. מניחים מסננת על הקערה, מוסיפים את הקמח ואת אבקת האפייה ומערבבים.

6. מחממים שמן במחבת ומטגנים לביבות גדולות ודקות, כ־4־5 דקות מכל צד עד שהן משחימות.

מגישים חם לצד יוגורט צונן.

אפשר גם לאפות!

מחממים תנור ל־190 מעלות, מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים אותה קלות בשמן זית.

מניחים את הלביבות על הנייר ללא מרווחים גדולים, ועם מברשת סיליקון מברישים אותן בעדינות בשמן זית.

אופים 25־30 דקות, עד שהן מוכנות.

לא מטורפים על כוסברה? אפשר להחליפה בפטרוזיליה! ששש…

מרק עדשים כתומות, דלעת וכוסברה

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ads/2020/10/03-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ds/2020/10/03-350x250.jpg 350w" sizes="(max-width: 750px) 100vw, 750px" />

השמועות הן שהחורף מתקרב ושבהרי האלפים כבר יורד שלג, אז הגיע הזמן לחדש את מלאי המרקים ולנסות מתכונים חדשים, בריאים וטעימים. המרק הזה הולך לככב הרבה בחורף הקרוב.

מרכיבים

3 כפות שמן זית

2 בצלים גדולים קצוצים

½1 כפיות מלח

½ כפית פפריקה

3 שיני שום כתושות

½ כפית כורכום

½ כפית פלפל שחור

½1 כוסות עדשים כתומות שטופות היטב*

1 כף רסק עגבניות

400 גרם דלעת

2 צרורות כוסברה קצוצה, מופרדים ל־2 חלקים

4־5 כוסות מים רותחים

אופן ההכנה

1. בסיר גדול מחממים שמן זית ומטגנים את הבצל כ־20 דקות עד שהוא מתרכך ומזהיב.

2. בינתיים מקלפים את הדלעת וחותכים לקוביות גדולות.

3. מוסיפים לסיר את כל התבלינים ומטגנים כדקה.

4. מוסיפים עדשים ורסק עגבניות ומערבבים היטב כשתי דקות.

5. מוסיפים דלעת, צרור כוסברה ומים ומביאים לרתיחה.

6. מנמיכים לאש קטנה ומבשלים עם מכסה כ־45 דקות עד שהדלעת והעדשים רכים.

אם המרק סמיך מדי מוסיפים עוד קצת מים רותחים, העדשים נוטות להתנפח.

מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.

7. מכבים את ––האש ומוסיפים עוד צרור כוסברה קצוצה.

לא מטורפים על כוסברה? אפשר גם כאן להחליפה בפטרוזיליה.

*אני שוטפת את העדשים בקערה גדולה מלאה במים, מרוקנת וממלאת עד שהמים נשארים שקופים.

The post כוסברה: האנדרדוג הירוק שיופיע בכל צלחת appeared first on מקור ראשון.

ספיידרמן, חייל החורף ובאטמן החדש נפגשו לצלם סרט. אל דאגה, לא פספסתם שיתוף פעולה נדיר בין סרטי מארוול לדי־סי. מדובר בהפקה החדשה והמדוברת מאוד של נטפליקס, "תמיד השטן", שבה מככבים בהתאמה טום הולנד, סבסטיאן סטן ורוברט פטינסון. עוד נשוב אליהם בהמשך. הבמאי אנטוניו קמפוס הרים יצירה שאפתנית על פי ספרו של דונלד ריי פולוק, אך התוצאה, על אף שהיא נהנית מערכי הפקה מרשימים וים כוונות טובות, מאכזבת למדי.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

בג"ץ קבע: הבריכה בקריית ארבע תיפתח גם לשחייה מעורבת

סוריה מחדשת קשרים: שגריר עומאן בדמשק נכנס לתפקידו

ההפתעה שמכינים בצה"ל לעימות הבא בצפון

העלילה הפתלתלה והטרגית עוקבת במשך שני עשורים – מסיום מלחמת העולם השנייה ועד לתחילת מלחמת וייטנאם – אחר אוסף דמויות הסובבות צמד עיירות עלובות בדרום ארה"ב המיוזע, הנבער והשקוע בלהט האמונה הנוצרית. במרכז העניינים נמצא ארווין ראסל (הולנד) שמתייתם מהוריו ועובר לגור אצל סבתו. יחד עם סיפוריהם של שלל טיפוסים הסובבים את עולמו נרקמת תמונה של עולם קשה, אכזרי ואלים, שבו גם כוונות טובות שוקעות מהר מאוד בבוץ, בדם ובעיקר ביצריו האפלים של האדם. אין ספק שבחזונו ראה קמפוס אפוס אמריקני קלאסי בהשראת יצירותיהם הגדולות של פוקנר וסטיינבק. כדי לשמר את הנימה הספרותית מלווה הסרט בקריינות של מספר יודע־כול, ובכותרות הסיום מתברר (אל דאגה, אין כאן ספוילר) כי זהו לא פחות מאשר קולו של הסופר דונלד ריי פולוק, שנוכחותו אמורה בוודאי לתת עוד משנה תוקף לחזון הבמאי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... T_Unit_08003r-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אהבתם את הא־ל עלולה להעביר אנשים טובים על דעתם, לשמש מסתור ליצריהם של רשעים ולהוביל תמימים אל אובדנם. התמה המרכזית העוברת בסרט כחוט השני היא הקו הברור הנמתח בין האמונה הנוצרית לרוע ולאלימות, חיבור שחוזר על עצמו בלא מעט יצירות ונוכח במיוחד בעולם הגותיקה הדרומית. לכך נוסף גם דגש על ממד האקראיות, כשרוב החיבורים בעלילה הם תוצאה של צירופי מקרים. אבל אחרי שעתיים ורבע של תהפוכות גורל, לא ממש ברור מה רצה לחדש המשורר על התובנות הידועות בדבר יצר האדם ונפלאות דרכי הא־ל, ולמה בעצם נאלצנו לעבור את המסע המטריד והמעייף הזה. ייתכן שבספר הובילה העלילה אל תובנה אפית ורבת רושם. בסרט, בכל אופן, זה פשוט לא עובד. סיבה מרכזית לכך היא הטיפול הלוקה ברוב דמויות המשנה, שאינן מצליחות לגדול אל מעבר לתפקידן הפונקציונלי. העלילה מנווטת אותן אל כמה מפגשי פסגה גורליים, אך מלבד רגעי מתח קצרים היא אינה מצליחה לחלץ מתוכם אף קתרזיס משמעותי.

טום הולנד, כציר המרכזי בעלילה, הוא היחיד שמציג תפקיד מרשים  באמת. פטינסון, בתפקיד מטיף כריזמטי ושטוף זימה, מופיע לפרק זמן קצר מדי שאינו מאפשר לו ליצור הרבה מעבר לקריקטורה צפויה עם מבטא דרומי מלאכותי, וסטן האומלל, שבוודאי ראה לנגד עיניו מועמדויות בעונת הפרסים והוסיף עבור התפקיד קילוגרמים רבים למשקלו, נותר עם דמות שולית וחסרת עניין. אם אתם נמנים עם חובבי הז'אנר המדובר, ככל הנראה תשאבו הנאה מסוימת מ"תמיד השטן" בזכות ערכי ההפקה הגבוהים ויצירת האווירה האפקטיבית. עבור השאר מדובר בחוויה מעיקה ותובענית מדי ללא הצדקה נאותה.

תמיד השטן, ארה"ב 2020, במאי: אנטוניו קמפוס, 138 ד', נטפליקס  

The post כת השטן עם הרבה כוונות טובות appeared first on מקור ראשון.

הנסיך בנדר בן סולטאן כיכב בכותרות במפרץ ובעולם הערבי בשבוע האחרון. בריאיון בהמשכים שנתן לערוץ אל ערביה, תקף את ההנהגה הפלסטינית לדורותיה ואולי אף הכשיר את הלבבות בערב הסעודית ובמפרץ לקראת נרמול היחסים עם ישראל.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מנהיגי ישראל לא משלמים את מחיר חוסר האחריות

– הממסד הפוליטי הוביל את ישראל לאחד הכישלונות החמורים בתולדותיה

– אין לנו זכות לעייפות: כ־4 אחוזים מהשוטרים חלו בקורונה

בן סולטאן שכיהן כשגריר ערב הסעודית בארה"ב, כמזכ"ל הביטחון הלאומי בממלכה, וכראש המודיעין הסעודי הקדים ואמר כי הוא מעוניין "לחשוף את המאמצים שהשקיעו סעודיה והמנהיגים הסעודים לטובת הפלסטינים, כדי שאזרחי סעודיה ידעו שתמיד צריך לשים את האינטרס של הממלכה הסעודית ושל המלך סלמאן והנסיך מוחמד בן סלמאן לפני הכול".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -10-11-091925-750x468.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בן סולטאן תקף את ההנהגה הפלסטינית וקבע שעיקר הסכסוך הישראלי פלסטיני ב-75 השנים האחרונות, מצוי בהנהגה הפלסטינית הכושלת. "הם השתמשו במילים בגידה ודקירה בגב", אמר בהתייחסו לתגובה הפלסטינית לשלום בין ישראל איחוד האמירויות ובחריין. "אבל זה לא מפתיע, ככה הם מתנהגים אחד כלפי השני. הדברים שאמרו נגד ההנהגה במפרץ בלתי מתקבלת על הדעת. הנושא הפלסטיני חשוב, אבל ההנהגה הפלסטינית כושלת". עוד ציין כי אי אפשר לבטוח במנהיגים הפלסטינים "שלא יודעים להכיר טובה". הוא גם לא חסך בביקורת על חמאס ואמר כי הארגון "מייצא טרור ורצח למצרים, שמשקיעים ימים ולילות כדי לפתור את הסוגיה הפלסטינית ולהסיר את המצור על הרצועה".

בתגובה להסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, הפלסטינים הכריזו על פיוס פנים-פלסטיני. ג'יבריל רג'וב, בשליחותו של אבו מאזן, נסע לטורקיה לשיחות עם חמאס, והמשיך לדמשק שם נפגש ברביעי האחרון עם סגן שר החוץ הסורי פיסל מקדאד. הצטרפותם של הטורקים לזירת הסוגיה הפלסטינית בנוסף לתמיכה האיראנית, הכעיסה את הסעודים. "למגרש המשחקים הדיפלומטי נכנסו שחקנים חדשים בטענה שהם משרתים את האינטרס הפלסטיני וכי הנושא הפלסטיני וירושלים אצלם בראש סדר העדיפויות", אמר בן סולטאן.

הוא דיבר על הסרבנות הפלסטינית לדורותיה ועל ערפאת שלא הסכים להצעות נדיבות מצד האמריקאים. הוא ציין שהמנהיג הפלסטיני סירב להצעת קלינטון בשנת 2000, שטען באוזנו שהייתה עדיפה מאוסלו, כי רצה לחתום מול בוש. עוד טען בן סולטאן שערפאת יכול היה לסיים את הסכסוך כבר מול הנשיא ג'ימי קרטר, אבל במקום זאת הגיש מסמך עם 10 תנאים בלתי הגיוניים.

דוגמא לדו-פרצופיות הפלסטינית, הוא הזכיר את ביקורו, המתועד, של ערפאת בעיראק בו חיבק את סדאם חוסיין אחרי שזה כבש את כווית, ואת השמחה הפלסטינית אחרי שחוסיין תקף את ערב הסעודית בטילים. "זה כאב מאוד אבל למרות זאת התעלינו על עצמנו לא בשביל ההנהגה הפלסטינית אלא בשביל העם הפלסטיני". מסקנת דבריו הייתה "אנחנו חייבים לשמור על הביטחון הלאומי ועל האינטרסים של סעודיה".

העיתון הסעודי, אל ריאד, התייחס לריאיון הארוך של בן סולטאן וציין כי "הדיפלומט הוותיק חשף את מכלול העמדות של ההנהגות הפלסטיניות לדורותיהן שהפכו את הסוגיה הפלסטינית לסחורה שאף אחד לא רוצה לנגוע בה". בעיתון אספו קולות של אזרחים סעודים שנדהמו לגלות כי 70 שנה סעודיה התנהלה בסובלנות עם המנהיגים הפלסטינים, שניצלו אותה למטרות אישיות על חשבון הפלסטינים.

שר החינוך הפלסטיני לשעבר בעזה, באסם נעים, הגיב לריאיון וכתב כי "הניסיון לעשות דמוניזציה לפלסטינים, כדי להכשיר עמדות מסוימות – בזויה", כשהוא רומז לקראת מהלך סעודי עתידי מול ישראל. בחמאס אמרו כי "דבריו של בן סולטאן מצערים ומשרתים רק את הכיבוש הישראלי". ברמאללה נמנעו מלהגיב לדברים.

חשיפת המאמצים הסעודים שנעשו למען הפלסטינים נועדה להסביר כי נרמול היחסים עם ישראל הוא לא בגידה בסרבנים כפויי טובה וכי כעת על סעודיה להגן על עצמה מול האחים המוסלמים וטורקיה, ועל קטאר להגן על עצמה מול איראן.

The post סעודיה נגד הרש"פ: הכנה לנרמול היחסים עם ישראל? appeared first on מקור ראשון.