"אנחנו לא אזרחים סוג ב'", היא סיסמה שגורה בפי תושבי יהודה ושומרון, הנשמעת כמעט בכל מאבק והפגנה. מאחורי הסיסמה, בחיים עצמם, יש זכויות שתושבי ישראל שבתוך הקו הירוק נהנים מהן, אך נמנעות מתושבי יו"ש או ניתנות להם באופן חלקי בלבד. הן באות לידי ביטוי כשמבקשים לקנות בית חדש ולקבל משכנתה, להרחיב מרפסת, לנסוע בכבישים מתוחזקים, לקבל שירות טכנאי מחברה מובילה, להתחבר לספק אינטרנט או אפילו להסתמך על אספקת מים וחשמל תקינה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– חמישה דברים שלא ידעתם על אלכס, המומיה היחידה בישראל

– ענף התיירות הנכנסת בקריסה והפתרון לא נראה באופק

– בית הדין פסק סנקציות כלכליות לסרבנית גט

"רוב התושבים בכלל לא מבינים עד כמה החיים שלהם לא נורמליים", אומרת ח"כ לשעבר אורית סטרוק. הסיבה: אין רישום מסודר לחוקים שחלים באזור, אלו שלא חלים ואלו החלים למחצה. "לצערי, מגלים את הדברים רק בנקודות קצה, כמו בתביעות שמוגשות בבית המשפט".

על אף הדעות המנוגדות באשר לתמיכה בתוכנית הריבונות של הבית הלבן, יש הסכמה כוללת שהחלת החוק הישראלי תביא לנורמליזציה בחייהם של חצי מיליון תושבי יו"ש ותשפר את חיי היומיום, אך כל מי ששוחחנו עמו מסכים: הדברים לא יורגשו בטווח הזמן המיידי. ממש כשם שהוחלו "תקנות מעבר" בזמנו ברמת הגולן ובירושלים, כך יהיה גם מיד אחרי החלת הריבונות ביו"ש ובבקעת הירדן. "מערכת חוקים אחת לא נעלמת ביום אחד לטובת אחרת", מצננת סטרוק, "יהיו תקנות מעבר, ורק אחריהן החיים יהיו נורמליים".

חוק שנכנס כיום לספר החוקים במדינת ישראל צריך, לאחר ייעוץ משפטי, לעבור התאמה להחלתו ביו"ש. רק לאחר חתימת צו אלוף פיקוד מרכז, הריבון בשטח, הוא יחול גם מעבר לקו. התהליכים האלו נמשכים שנים, ובמקרים רבים החוק מוחל רק בחלקו. כך, למשל, בדיני עבודה: כמחציתם אינם חלים ביו"ש, ובהם חוק עבודת הנוער, המגן על בני נוער ומסדיר את זכויותיהם. או תיקון החוק למניעת אפליית נשים במקום עבודה, שיזמה ח"כ לשעבר שולי מועלם.

עודד רביבי, ראש מועצת אפרת, תומך בתוכנית הריבונות וממחיש את תועלתה לעומת המציאות הנוכחית: "מדינת ישראל חוקקה חוק המעודד אנשים לייצר אנרגיה חלופית, בין השאר באמצעות התקנת לוחות סולריים על גגות הבתים. כל מי שהתקין לוחות כאלה קיבל תמריצים כלכליים מהמדינה. נדרשו שלוש שנים והרבה לחץ מצד ראשי הרשויות עד שהחילו את החוק הזה גם ביו"ש, אך עד אז התמריצים הכלכליים של המדינה פחתו לכדי עשירית".

בתחום הנדל"ן, לדבריו, העוולה זועקת לשמיים. "כדי לא להפלות בין היישובים שאזרחי ישראל גרים בהם ובין הכפרים הערביים, בתחום הנדל"ן, אנחנו עדיין מתנהלים לפי החוק העותמאני, שחוקק במקרה הטוב לפני 150 שנה ובמקרה הגרוע לפני 500 שנה. החוק הזה לא מתאים לכללי השוק שאנו מכירים היום".

בעיה גדולה חשובה היא החיסיון החל ביו"ש על רישום המקרקעין. "ביו"ש אין לשכת רישום מקרקעין, וכדי להמציא אישור זכויות לצורך מכירת נכס לדוגמה, מסתמכים על הרישום שמתקיים בחברות המשכנות. בסוף אנשים חתומים על חוזה חכירה מול המדינה, אבל הזכויות שלהם לא רשומות בטאבו כמו הזכויות של מי שגר בתל־אביב או בחיפה". לפני כארבע שנים אחת מהחברות המשכנות עתרה לבג"ץ נגד המדינה בטענה שהיא לא יכולה לקחת על עצמה לנהל את אישור הזכויות על הנכסים ביו"ש לדורי דורות, במקום לשכת רישום המקרקעין. "העתירה הסתיימה בפשרה שאומרת שהמדינה תקים לשכת רישום מקרקעין ביו"ש. אף שההחלטה ניתנה לפני למעלה משנה, כמעט מיותר לציין שזה טרם התממש".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /07/H07A0714--750x508.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

באופן טבעי, תשומת הלב הרבה ביותר ניתנת לתחום הנדל"ן. חוק המקרקעין התקף ביו"ש מחייב את אישור הדרג המדיני לכל שינוי ייעוד בקרקע. אזרח בהוד־השרון שרוצה לשנות את ייעוד הקרקע פונה לוועדת התכנון המחוזית; אזרח מגדלים שבשומרון פונה למנהלת התכנון המרכזית במנהל האזרחי, והבקשות עוברות לאישור הדרג המדיני בחמישה שלבים ויותר, בהתאם לרגישות המדינית. כל זה נמשך זמן רב מאוד.

"הליכי התכנון אמורים להיות פשוטים וברורים יותר ברגע שיוחל החוק הישראלי", אומר רביבי. "אמנם צחקנו בינינו לבין עצמנו שאנחנו לא בטוחים שההליכים של מדינת ישראל טובים יותר, אבל לפחות אתה יודע מה ההליכים. יש היום מקרים ביו"ש שצריך לגשת שבע או שמונה פעמים לחתימה של שר הביטחון, וכל חתימה כזו היא אירוע בפני עצמו. יש יזמים שנכנסים לעסקאות ולא יודעים כמה זמן ייקח להם לעשות שינוי תב"ע. בתהליכים שקורים בגבולות המדינה יש לוח זמנים, יש תאריכים להתכנסות הוועדות, ובאופן כללי יש יותר יכולת להתמודד עם הבירוקרטיה".

ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, חושבת שיש יתרונות ויש חסרונות בהחלת החוק, בנוגע בהליכי תכנון נדל"ן: "יתאפשר שימוש בכלי תכנון שקיימים במדינת ישראל, כמו איחוד וחלוקה ("פרצלציה", א"כ), בלי בעיה. אם היה אפשר להשתמש בכלי הזה בנתיב־האבות למשל, היינו יכולים להציל את הבתים. אבל זה גם יסרבל את המצב, כי היום במובנים מסוימים הליכי התכנון והבנייה ביו"ש מהירים יותר משהיו אם ההליכים היו עוברים דרך משרד השיכון. כשרוצים אפשר לבנות שם מהר יחסית".

לדברי שקד, ודאי שצריך לתמוך בנורמליזציה מבחינת החוק. "תושבים אינם צריכים להיות כפופים למנהל האזרחי. הם צריכים להיות כפופים למשרד השיכון ולא לקמ"ט מקרקעין", היא קובעת.

סוגיית הבנייה על קרקעות פרטיות היא הכואבת ביותר להתיישבות. שני פתרונות לבנייה שנעשתה בתום לב על קרקע פרטית הם הכלים המנהליים של "תקנת השוק" ו"הפקעה לצורכי ציבור", המשמשים בתוך הקו הירוק. "עולה השאלה מה תהיה עמדת בית המשפט בדבר האפשרות של שימוש בכלי הזה לצורך הסדרה גם לפי החקיקה הישראלית במקרה של החלת הריבונות", אומר עו"ד עמיר פישר, שהיה היועץ לענייני התיישבות של שקד בכהונתה כשרת המשפטים.

רביבי מצביע גם על האפשרות לקבל הלוואה מהבנק לצורכי דיור. "בנקים לא רצו לתת משכנתאות לבתים ביו"ש כי הם חששו ממעמד השטח. ברגע שחל החוק הישראלי הבנק מקבל מהמדינה ערבות על השטח, והוא הרבה יותר רגוע במתן משכנתאות, באחוזים גבוהים יותר ובתנאים טובים יותר".

גם מערכת התשתיות ביו"ש תזכה לשיפור. כיום יש יישובים הסובלים מהפסקות חשמל חוזרות ונשנות, מאינטרנט ברמה נמוכה ומאספקת מים בעייתית. "יש תהליך של שיקום כלל התשתיות ביו"ש, שהוקמו בשנות השמונים והתשעים והן לא תואמות את הצרכים של שנת 2020", אומרת סטרוק. "בקדנציה הקודמת עשינו מאמץ גדול להנכיח את הבעיה הזו, והתחיל תהליך סדור של שיפור כלל התשתיות ביו"ש, שנמצא כעת ברמת המעשה". ברוב המקרים, לדבריה, התהליכים עברו את שלב התכנון ואפילו את שלב התקצוב.

החלת ריבונות תאיץ את שדרוג התשתיות. "הייתה לי פעם שיחה עם אחד ממנכ"לי האוצר", מספר רביבי, "הוא אמר לי: אין לנו אינטרס להשקיע בתשתיות ביו"ש. הקשיתי עליו: מדוע, אני לא משלם מיסים? אתה משלם, הוא השיב לי. אבל אף אחד לא הבטיח לי שאם נסלול כביש הוא יישאר שלנו ולא יוחזר לפלסטינים. כלומר, עם החלת הריבונות המדינה עצמה תהיה יותר רגועה. כך תתאפשר השלמת פערים, ביישובים שהחלו במאה משפחות וצמחו לאלף אך נשארו עם תשתיות לא מתאימות".

בהקשר הזה, סטרוק דווקא מודאגת: לטענתה, הקפאת בנייה בשטחי C שמחוץ לגבולות החלת הריבונות תפגע בקידום התשתיות, שכולן מגיעות ליישובים דרך השטחים הללו. "זה יהיה גזר דין מוות לתשתיות", היא אומרת.

הגנת הסביבה צפויה גם כן ליהנות מהחלת הריבונות. סמכויות האכיפה והפיקוח של המועצות המקומיות כיום מצומצמות מאוד – למשל, ביו"ש אין לפקחים סמכות לפקח על מפעלים מזהמים, או לאכוף את האיסור על שפיכת פסולת לנחלים. אך התועלת תהיה מצומצמת. אל ואדי קלט למשל נשפכים בוצה ומי ביוב מרמאללה ואל־בירה, ערים ששוכנות בשטח A הפלסטיני; העובדה שתחול על הוואדי ריבונות לא תעזור לאכוף מפגעים שיגיעו משטחי A ו־B. אותו הדבר נוגע למזבלות פיראטיות רבות המפוזרות בשטחי C.

The post אזרחים סוג א': איך תשפיע החלת הריבונות על תושבי יו"ש? appeared first on מקור ראשון.

באתי לחלום/// מתי שביט | 41 | +1

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/מתי-שביט-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/מתי-שביט-750x737.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/מתי-שביט-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 218px) 100vw, 218px" />

פעם ביקשתי להיות מורה שאהיה גדול, כזה שרק נכנס לכיתה וכל התלמידים בשקט הס צמאים למוצא פיו, מעריצים, הולכים שבי אחריו, הופכים בזכותו למי שהם היום. אבי עודד אותי עוד בצעירותי שאלמד הנדסת מחשבים, מקצוע מכובד עם שכר נאה בצידו. עד היום אני מפנטז על היום שבו אופיע עם הרכב הג'אז הווירטואוזי שלי, רק חבל שהתופים כבר זמן רב מונחים בקרן זווית והסנר הבוער כבר אינו מרעיש. גם מאמן כדורסל, מתמטיקאי, נסיך בריטי (ראשון לכתר כמובן), שדרן רדיו ב"ציפורי לילה" וטייס קרב עם משקפיים עלו במחשבות, ועוד הרבה חלומות ושאיפות שבאו והלכו במהלך השנים. כולנו רוצים להיות משהו או מישהו.

בסופו של יום או לילה חלומות מתגשמים (או שלא). תמיד נרצה להאמין שאלה החלומות והשאיפות שלנו, בחירות שתלויות רק בנו, אך לעיתים אלה אחרים שחלמו בשבילנו ואנחנו רק מוציאי החלום אל הפועל, מגשימים. יש הטוענים שכל בחירה שנבחר מבוססת רגש, גם אם נעטוף אותה היטב בהיגיון טהור. האמנם ניתן להגשים רגש של הזולת?

לפעמים, בעת שהקטנה מתעוררת באמצע הלילה וזוגתי שרויה בחלומה, אני מוצא עצמי מלטף את שערה, מתבונן בעיניה העצומות ורוקם חלומות בשבילה, לא רק ללילה הקרוב, אלא לעתיד הרחוק. שתאהב אלוהים, אדם ואדמה, שיאהבו אותה, שתגדל להיות פסנתרנית מחוננת או אסטרונאוטית בחלל, סופרת מוכשרת או ראשת הממשלה השנייה, שתבנה בית ותכניס בו אורחים, שתמצא את המקום המיוחד רק לה ושלא תעיר את אבא בלילה.

וכשהשמש עולה ואני עדיין עייף (למה זוגתי שנשארה לחלום גם עייפה?), אני מבין שאלה היו החלומות שלי ובשבילי, שהרי הקטנה מאושרת לה מעוד כרובית בצלחת, מנשיקה אוהבת של אמא, מחתול שרץ ברחוב והיא אחריו, או מטיפוס מוצלח על הספה או על אבא. ועדיין, כשאני מתבונן בעיניה העצומות באמצע הלילה אני יודע שהקטנה שלי לא מפסיקה לחלום. כמו אבא.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/איור_ינון-פתחיה-2-750x516.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

טוס לאן שבא לך/// איתמר גור | 43 | +4

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 201717_34_40--750x481.jpg 750w" sizes="(max-width: 237px) 100vw, 237px" />

סיבת ההדחה: תכונות מעטפת. בהצלחה. כך, בהודעה לקונית, קצרה וחסרת רחמים, הודיע לי המפקד שסיימתי את תפקידי בקורס טייס ושם קץ לחלום. טייס אני כבר לא אהיה. שנה ושמונה חודשים רצתי, זחלתי, השקעתי. בשרב ובגשם, בבוץ ובאבק, נתתי את הנשמה לחיל האוויר – ומה קיבלתי בתמורה? תכונות מעטפת. ואם אתם לא מבינים מה זה אומר תרגישו בנוח, נראה לי שפשוט משהו לא הסתדר להם איתי אבל הם לא הצליחו להגדיר מה בדיוק, אז המציאו איזה מונח צבאי שנשמע ממש טוב אבל לא באמת אומר משהו. ארזתי את הקיטבג ואת החלום ונפרדתי מהחברים, מבטיח לעצמי שאני עוד אחזור, אם לא בגופי אז בזרעי אחריי. ואז נולדו הגדולים.

קודם הבכורה ואז אחיה המוצק. מהרגע הראשון לימדתי אותם כל מה שילד צריך לדעת. במסירות אין קץ שיננו מושגים כמו כוח עילוי וריחוף ואיך מבדילים בין יסעור לינשוף. תליתי בשירותים טבלה עם מפקדי חיל האוויר לדורותיהם, ובמקום דיסני צפינו יחד שוב ושוב ב"אהבה בשחקים". הילדים הכירו כל קופאי במוזיאון חיל האוויר וחיקו את יעקב טרנר אומר "חמש דקות מבאר שבע" במבטא מושלם. ואז הם גדלו.

לקראת אמצע התיכון הבכורה אותתה שהיא דווקא בענייני שירות לאומי. היה לי קשה, אבל הבנתי. העברתי את כל כובד חלומי למוצק וחיכיתי בסבלנות. כשהוא הודיע שקיבל זימון למבדקים לקראת הקורס לא ידעתי את נפשי מרוב אושר. בן, כתבתי לו חגיגית, שנים של הכנות הביאו אותך לרגע הזה. אתה תהיה הטייס הראשון למשפחת גור. עלה למעלה עלה. קיבלתי בחזרה אגודל צהוב, מה שהיה מעודד מאוד כי זה כמעט 100% יותר מהתגובה הרגילה של התעלמות מההודעות שלי. הדלקתי נר והתפללתי להצלחתו.

ואז הוא חזר והודיע שהוא לא עבר את המבדק הראשון, ושהוא מקווה שאצליח להתמודד עם העניין. ביי. ככה, בהודעה לקונית וקצרה, שוב נשארתי לבד עם החלום ועם המעטפת, זאת שעולה ל־ט' וההוא שעולה ל־ד', שיום אחד עוד יעשו לאבא שלהם נחת על מגרש המסדרים בחצרים. אמן.

The post הלו, הלו אבא: חלום עליכם appeared first on מקור ראשון.

מפלגת בל"ד, חלק מהרשימה הערבית המשותפת, מפרסמת בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה דברי הלל לשלושה מבכירי הטובחים ביהודי חברון וצפת בשנת תרפ"ט. זאת במלאת תשעים שנה להוצאתם להורג בידי הבריטים. הם מתוארים שם כ"שהידים של מהפכת אל־בוראק" – הכינוי הפלסטיני הלאומני למאורעות תרפ"ט.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– שירת הסטיקר: חופש הביטוי הולך לאיבוד דרך שופט בג"ץ

– שקיפות צריכה להתקיים בבלפור כמו גם בצאלח א־דין

– בניגוד להחלטת ממשלה: האם המשרד להגנת הסביבה יוצא מירושלים?

אחרי מאורעות תרפ"ט ביקשו הבריטים להוציא להורג 27 ערבים שהשתתפו במהומות וברצח של יותר ממאה יהודים בחברון ובשאר הארץ. לבסוף החליט הנציב הבריטי העליון דאז להמיר את עונשם של הנידונים למוות למאסר עולם, למעט שלושה שביצעו את הפשעים החמורים ביותר: מוחמד ג'מג'ום, פואד חג'אזי ועטא א־זיר.

עטא א־זיר מחברון עמד בראש המתפרצים לבית הרב מאיר שמואל קסטל, ראש ועד העדה הספרדית בחברון ונשיא הוועד הכללי של עדות הספרדים והאשכנזים בעיר, שנרצח על ידי ההמון וביתו נשרף. הוא גם רצח במו ידיו את תלמיד הישיבה אברהם שפירא ודקר את אליהו קפילוטו בגבו. קפילוטו מת מפצעיו כעבור שנה.

מוחמד ג'מג'ום נידון למוות על רצח ארבעה אנשים בבית משפחת אבושדיד בחברון: אליהו אבושדיד ובנו יצחק, יעקב גוזלן ובנו משה. פואד חג'אזי מצפת, פקיד מחלקת הבריאות העירונית, הורשע ברצח בני הזוג משה ופרידה אפריאת.

השבוע לפני תשעים שנה נתלו השלושה בכלא עכו ונקברו בבית העלמין המוסלמי בעיר. במשך השנים הקימו להם אנדרטה בבית הקברות, שיפצו את מצבותיהם והמקום הפך לאתר עלייה לרגל המסמל את ההקרבה הפלסטינית הבראשיתית במאבק מול הבריטים והציונות.

לפי הכתוב בעמוד הפייסבוק של בל"ד, מאורעות תרפ"ט לא היו אלא מאבק גיבורים פלסטיני להצלת מסגדי הר הבית מפני היהודים. הוא מעלה על נס את זכרם של מאות פלסטינים שנהרגו במאורעות, וטוען שבמקביל נהרגו "שישים ציונים" בלבד. עוד מסופר באתר שמוחמד ג'מג'ום ועטא א־זיר שיבחו את בוראם ואמרו: "כמה טוב שאנחנו, אנשים פשוטים, הולכים אל הגרדום, ולא המנהיגים שהמולדת זקוקה להם". בפוסט נכתב כיצד ג'מג'ום וא־זיר ביקשו שיביאו לתאי כלאם חינה לצבוע בה את ידיהם, כפי שנהוג בשמחות. עוד נכתב שזיכרון "הגיבורים והשהידים" הללו יישאר "חרות בלבבות" במסע הארוך של השחרור הפלסטיני.

בל"ד לא לבדה בניסיון להנציח את שלושת הרוצחים. במהלך השנים פרסמה גם מפלגת חד"ש הערבית־יהודית פרסומים רבים המאדירים את המרצחים וקוראים להנציחם. קבוצת פעילים מטעם המפלגה, בראשות ח"כ לשעבר עיסאם מח'ול, הגיעה בשנת 2016 לשפץ את מצבות רוצחי תרפ"ט בבית הקברות המוסלמי בעכו. הפעילים באו למקום בחולצות הנושאות את תמונותיהם של הרוצחים. בפרסומי המפלגה הרשמיים התבקש הציבור הערבי לזכור את "שלושת הקדושים".

עיסאם מחו'ל הסביר לנו אתמול: "כמי שהיה בעבר בין משפצי המצבות של שלושת הנתלים וממקימי האנדרטה לכבודם, אני מסתכל על אירועי 1929, לפני הכול, כחלק מהמאבק הפלסטיני באימפריאליזם הבריטי. העילה להתקוממות הייתה, בין השאר, נישול של משפחות פלחים על ידי מכירת קרקעות מפיאודלים לתנועה הציונית. 30 אחוז ממשפחות הפלחים הערבים נשארו ללא מקורות מחיה, וזה הוביל להתפוצצות שהייתה באופייה ובמהותה נגד השלטון הבריטי ונגד כוחות ריאקציוניים יהודיים וערביים שהיו מעוניינים להפוך את התקוממות הזו להתנגשות דתית או לאומנית. לכן האירוע הזה הוא קודם כול חלק מההיסטוריה של העם הפלסטיני והוא חלק מההתקוממות הפלסטינים מול האמפריאליזם, אני לא נכנס לדיון הפרטני מי עשה מה, אני מסתכל על התהליך ההיסטורי".

The post בל"ד מצדיעה למחוללי טבח תרפ"ט appeared first on מקור ראשון.

אל מול האזהרות כי האיחוד האירופי עומד לצנן את יחסיו עם ישראל במידה והיא תחיל ריבונות, אושרר הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד. 437 חברי פרלמנט תמכו מול  102 מתנגדים.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

התאגיד הוא דוגמה מרהיבה לכשלי הימין

שירת הסטיקר: חופש הביטוי הולך לאיבוד דרך שופט בג"ץ

מדרון חלקלק: תדאגו שלא יסתמו לכם את הפה

ההסכם מאשרר באופן רשמי וסופי את זה הזמני שנחתם ביוני 2013. המשמעות של מדיניות השמיים הפתוחים היא כי כל חברות התעופה של האיחוד האירופי ושל ישראל יכולות להפעיל טיסות ישירות בין כל שדה תעופה באיחוד ובישראל. המדיניות הובילה בשנים האחרונות לירידה משמעותית במחירי הטיסות לאירופה, הגדילה את מספר התיירים המגיעים לישראל, ופתחה יעדי טיסות חדשים באירופה לתייר הישראלי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 9/05/07586848-750x558.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

האישור הסופי השבוע, מבטיח את המשך פתיחת ענף התעופה לתחרות, תוך שימור מחירי הטיסות הנמוכים, זאת כמובן, כאשר תיפתח מחדש האפשרות לתיירות בינלאומית שהוגבלה בשל נגיף הקורונה.

חבר הפרלמנט האירופי ברט-ג'אן רויסן שתמך באשרור ההסכם, מתאר ל"מקור ראשון", כי "פוליטיקאים מסוימים שיש להם ביקורת על ה'סיפוח', כפי שהם מכנים זאת" ניסו לדחות את ההצבעה על אשרור ההסכם.

רויסן נאם אתמול בדיון בפרלמנט האירופי והתייחס להחלת הריבונות. הוא הבהיר כי על האיחוד  להפסיק עם הביקורת החד צדדית כלפי ישראל. "אם האיחוד האירופי רוצה למלא תפקיד בסוגיה זו, עליו לאמץ גישה דו צדדית. הסכסוך הישראלי-פלסטיני זקוק למשא ומתן ולא למבקרים שצועקים מהשוליים", אמר בדיון בו נכח גם שר החוץ של האיחוד, ג'וזף בורל.

מהאיחוד האירופי נמסר בתגובה כי למרות אשרור ההסכם, יש להדגיש כי האיחוד האירופי אינו מכיר בריבונותה של ישראל ביו"ש. "ההצבעה היום אינה משליכה על עמדת האיחוד האירופי ביחס להתפתחויות פוליטיות עתידיות בישראל. האיחוד האירופי ימשיך לעקוב מקרוב אחר המצב והשלכותיו הרחבות יותר, ולפעול בהתאם".

ממשרד החוץ נמסר כי המהלך התאפשר בזכות עבודה מדינית ענפה של שגרירות ישראל לאיחוד האירופי בראשות השגריר רוני לשנו-יער וכל שגרירי ישראל במדינות אירופה, כמו גם מטה משרד החוץ בירושלים. האשרור הסופי בפרלמנט האירופאי מגיע לאחר 7 שנים בהן הצביעו כל אחד ואחד מהפרלמנטים המדינתיים באיחוד לאשרר את ההסכם.

שר החוץ גבי אשכנזי אמר אתמול כי "אישור ההסכם הוא ביטוי חשוב של מערכת היחסים בין ישראל לבין אירופה, במיוחד כעת, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני משבר כלכלי בעקבות נגיף הקורונה, מדובר בבשורה משמעותית שתבטיח את שיקום ענף התיירות והתעופה. אני מודה לשר האוצר ישראל כ"ץ שהחל את התהליך החשוב שהגיע כעת לסיומו".

ובתוך כך, התברר השבוע כי האיחוד האירופי גם ביטל מימון לארגון BDS בשל סירובו להתנער מקשריו לטרור. ארגון החרם הפלסטיני "בדיל" דיווח כי האיחוד האירופי הודיע לו ביום שישי שעבר במכתב רשמי, על ביטול מענק בסך 1.7 מיליון אירו לשלוש שנים, שיועד לפרויקט משותף שמטרתו היה תיעוד "הפרות" זכויות אדם של תושבי מזרח ירושלים על ידי כוחות הביטחון הישראלים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/06/08476503-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בחודשים האחרונים בדיל מוביל מאבק מול האיחוד האירופי, על רקע דרישת האיחוד לפיה מוטבי המענקים חייבים לוודא שגם גורמי צד שלישי (ספקי משנה, משתתפים בסדנאות) הקשורים אליהם, ונהנים בעקיפין מהכספים האירופיים, אינם נמצאים ברשימת הסנקציות של האיחוד. בהודעת בדיל נכתב כי זהו פשע כנגד המאבק הפלסטיני, שמחייב את מקבלי המימון לבצע מישטור ש"סותר את תפקידם הלאומי של מוסדות החברה האזרחית הפלסטינית במאבק לחופש מקולוניאליזם ואפרטהייד ישראלי".

מהאיחוד האירופי נמסר בתגובה כי הכללים לקבלת מענקים נוגעים לכל מי שמקבל מהם מימון, ולא רק לארגונים פלסטיניים.

השרה לנושאים אסטרטגיים והסברה, אורית פרקש-הכהן אמרה כי היא מברכת את האיחוד האירופי על עמידתו האיתנה מול מכבש הלחצים הלא לגיטימי בנושא. "המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה פעל בתקופה האחרונה לוודא שהאיחוד האירופי לא נכנע לדרישות לא לגיטימיות של גורמים פלסטינים, אלא עומד על כך שכספי אזרחי אירופה לא צריכים לממן טרור. ההחלטה הנוכחית היא עוד צעד בכיוון הראוי הזה".

The post חבר הפרלמנט האירופי: להפסיק עם הביקורת החד צדדית כלפי ישראל appeared first on מקור ראשון.