1. תושבי לונדון שהזדמנו לבתי המסחר בלונדון באביב של שנת 1719 לא נדרשו להעמיק קרוא כדי להבין במה עוסק הספר החדש שעורר עניין כה גדול. די היה להסתפק בכותרתו הבלתי נגמרת: "חייו והרפתקאותיו המופלאות והמפתיעות של רובינזון קרוזו מיורק, מלח שחי 28 שנים על אי בודד לחופי יבשת אמריקה, סמוך לשפך הנהר הגדול אורינוקו, לאחר שאנייה טרופה, שכל אנשיה מלבדו נספו, פלטה אותו אל החוף".

וכאילו לא די בזה, מבשרת הכותרת גם על נספח: "בצירוף תיאור כיצד חילצו אותו לבסוף שודדי הים". תחת משבצת הסופר כתב דניאל דפו "נכתב במו ידיו", בניסיון לומר שקרוזו כתב את הסיפור בעצמו ולא עיתונאי חד קולמוס ורב נושים הנושק לשישים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– חמישה דברים שלא ידעתם על "זיהום אור"

– חמישה דברים שלא ידעתם על עץ הזית

– חמישה דברים שלא ידעתם על חלומות

2. ההשראה לרומן "רובינזון קרוזו" באה מדמות אמיתית – יורד ים סקוטי בשם אלכסנדר סלקירק. שודד הים הצטרף לספינה שנועדה לשדוד את ספינות האויב הספרדי, אלא שרצף אירועים ואסונות בלב ים הביא את סלקירק להתעמת עם הקפטן. ברגע של זעם ביקש לרדת מן הספינה והושאר בשטח, וכשהתחרט כבר היה מאוחר מדי. חמש שנים בילה על "מאס א-טיירה", אחד מאיי פרננדס בדרום האוקיינוס השקט, עד לחילוצו בשנת 1709. סיפורו של סלקירק היה עוגן עבור דפו לעוף עם הדמיון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_239399620-750x514.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

3. סיפורו של רובינזון קרוזו לא נועד לכתחילה לשבת על מדף ספרי הנוער. לא מעט בשל העובדה שכאורך כותרתו כך סגנון כתיבתו. דפו מגיש לקורא עומס פרטים טכניים, התרחשויות ארכניות ורשימות מלאי לצד שרעפים, הרהורים דתיים וגל חרדות קיומיות. לא ייפלא אפוא שהוא הוצע לקהל הצעיר בעיבוד מקוצר, מאויר ונוח לעיכול. אותו דבר בדיוק קרה עם גוליבר. הדמות האהובה של ג'ונתן סוויפט מגיעה שוב ושוב לארצות רחוקות ולאיים נידחים ומגלה בהם דברים מרתקים על חברות אחרות וגם על עצמו. סוויפט יצר סאטירה פוליטית משויפת שקצת הלכה לאיבוד בעיבודים המקוצרים המתקתקים.

4. רובינזון הפך לפנטזיה עבור כל בן תרבות מערבי. החלום הלא אפשרי לחיות במרחבי הפרא, להשיל את כבלי התרבות ולחיות חיי חופש לצד אתגרי הקיום. אלא שהימאי האובד לא ניצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו. במקום להתנער מהתרבות הבורגנית הוא מקים לו אחוזה בורגנית לגמרי: הוא מייצר כלים ורהיטים, מביית חיות, בונה כמה בתים, ולקראת הסוף גם משתמש בשירותיו של ששת. באחת הסצנות מתלבט קרוזו אם לקחת מטבעות כסף שמצא בשרידי האונייה. הוא כמובן מדבר גבוהה גבוהה על היעדר הצורך במטבעות כסף – "צחקתי לנפשי למראה הכסף הזה: 'הוי אשפה! אין לך כל ערך למעני'". רגע אחרי לוקח רובינזון קרוזו את המטבעות אתו. למרות החופש להסתובב ערום ועריה פיזית ונפשית הוא מקפיד להיות לבוש לכל האורך ומאופק מאד בהתנהלותו גם לנוכח הסיטואציה הקיצונית, בקיצור לא תראו את רובינזון משתגע, נימוסים בריטיים.

5. הרעיון המרכזי של אדם בודד שנזרק אל מחוץ לציוויליזציה שבה את לב הקהל, ומצא את מקומו בגלגולים שונים. המוני רובינזונים אחרים, שהצטרפו לאלה שברא דפו במו ידיו, באו לעולם. כך, למשל, נולדה "משפחת רובינסון השוויצרית", שברא הכומר יוהאן דוד וויס בשנת 1812, ועוקבת אחר קורותיה של משפחה. זוג ההורים וארבעת ילדיהם היו בדרכם להקים בית חדש באוסטרליה, נקלעו לסופה בלב ים ונשארו להקים חיים במשך למעלה מעשור באחד מאיי הודו המזרחית. "בית ספר לרובינזונים" של ז'ול וורן שיצא לאור בשנת 1882 מתמקד בעלילות צעיר עשיר שיוצא למסע סביב העולם ונקלע לאי מבודד ולשורת איומים ואתגרים. שלום עליכם התוודה פעם במכתב לידידו רבניצקי כי בהיותו בן 15 חיבר מעין רובינזון קרוזו משל עצמו. למעשה, ז'אנר ספרותי שלם התבסס על התבנית המרכזית ואף זכה למונח משל עצמו: "Robinsonade"

למרות שהוא חי על אי בודד ומרוחק, הקיום של רובינזון קרוזו הוא קיום בורגני לחלוטין", אומר בר־יוסף. "יש לו רהיטים ויש לו כלב וחתולים והוא מביית עזים והוא בונה חומה ורהיטים והוא שותל ובורא ויש לו רוטינה. רובינזון הרחיק כל כך מאנגליה רק כדי להפוך בסופו של דבר למעין בעל אחוזה באנגליה.

The post חמישה דברים שלא ידעתם על רובינזון קרוזו appeared first on מקור ראשון.

תלמוד התורה 'תורת חיים' של הרב יצחק גינזבורג מקבץ לתוכו מגוון רחב של תלמידים – מחובשי כיפה סרוגה ועד חובשי כיפה שחורה. בית חינוך שכולו מתקיים לאורה של החסידות, כשאפילו לימודי החול מתבצעים על טהרת הקודש.

הורים רבים מחפשים תלמוד תורה עבור ילדיהם. כזה שיגרום לילד לחזור כל יום שמח ומחויך, מלא בידע תורני, מלא באהבת התורה ואהבת ה' יחד עם רצון חזק להשפיע בעולם. בשכונת הר נוף בירושלים פועל תלמוד התורה 'תורת חיים' של הרב יצחק גינזבורג, אשר הולך לאורו ובדרכו של הרבי מלובביץ'. הנכנס בשעריו יחוש בתוך זמן קצר שמדובר במוסד יוצא דופן. הרב משה גנוט הקים את תלמוד התורה ועמד מאחורי החזון שלו, ובמשך שנים ארוכות הוא נוהל על ידי הרב שילה אופן ולאחריו ע"י הרב יהודה ראב.

הרב אליהו לוי, שנכנס באחרונה לתפקיד המנהל של תלמוד התורה, מסביר לנו על הגישה החינוכית המיוחדת. "עד היום הגישה בתלמודי תורה ובחינוך נחלקה לשניים: או שיש הרבה פחד מהעולם, ואז מדגישים כמה צריך להיסגר ולשמור את עצמנו – וזה בעיניי סוגר את הילדים ולא מחיה אותם, כי אני לא מאמין בחינוך מתוך פחד. ויש גישה הפוכה, של פתיחות יתר לעולם, שבסופו של דבר גורמת לאובדן התמימות הפשוטה של הילדים. "הרעיון החינוכי של תלמוד התורה שלנו, המיישם את דרכו של הרבי מלובביץ', הוא חדש: מצד אחד שומרים על התמימות של הילדים מתוך קשר מאוד פתוח עם המלמדים, אך זאת לצד מסר שאיננו חוששים מהעולם, כי אנחנו מביאים בשורה ויש לנו מה לתת לעולם", מוסיף הרב לוי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2019/08/יצחק-גינזבורג-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כיצד זה מיושם בשטח?

"זה מתבטא קודם כול בלימוד חסידות בהעמקה וברצינות כחלק עיקרי ממערכת הלימודים, ובפרט לימוד שיחותיו של הרבי, שמוריד את רעיונות החסידות ליישום בפועל בעולם. דוגמה נוספת היא ביישום הרעיון של 'חולין על טהרת הקודש'. יש תלמודי תורה שבכלל לא לומדים לימודי חול, ואחרים שבהם דווקא יש דגש מורחב על לימודים אלה, לפעמים קצת על חשבון הקודש. אנחנו מבקשים שהכול ינבע מתוך הקודש. אם לומדים חשבון, אנחנו נספור הרבה פעמים כמה פסוקים או אותיות יש בפרשה מסוימת, והדוגמאות יהיו מתוך הקשר של תורה. מובן שלימוד החולין על טהרת הקודש הוא לא העיקר בתלמוד התורה, אלא מרכיב אחד בסך הכללי. אנחנו לומדים תורה ברמה גבוהה עם הילדים.

חשוב לנו לשמור על רמה לימודית גבוהה, ובשביל זה עובד איתנו הרב יהודה ראב. הוא מקצועי מאוד, והרים משמעותית את הרמה של הלימודים בכלל, הן לימודי הקודש והן לימודי החול, והפך את תלמוד התורה לתלמוד תורה למצוינים", מוסיף הרב לוי. לצד הלימוד, בתלמוד התורה שמים דגש גדול גם על מידות ישרות ומתוקנות ואהבת ישראל. "כל שיעור מתחיל בניגון או תפילה שכתב הרב גינזבורג שמדברת על הקרבה לבורא ועל כך שהלימוד יביא לתיקון הנפש ומתוך כך לתיקון העולם".



כשאתה מדבר על תיקון עולם, זה כולל גם עשייה של התלמידים לשם כך?

"אנחנו מדגישים מאוד את הפעילות החברתית. כל תלמיד מקדיש שעה בשבוע לפעילות למען הסביבה. יש כאלה שעושים 'מבצעים' למעוניינים, פעילויות חברתיות לסביבה, וזה דבר חשוב מאוד. אנחנו גם אוהבים מאוד הצגות, וכל כיתה מעלה הצגה כמה פעמים בשנה. יש גם מלמד מיוחד שמומחה בסיפורי צדיקים, והילדים דרוכים ומחכים שייכנס לכיתה שלהם". "כל תלמיד זוכה ליחס של 'ראש ישיבה'".

הרב אליהו לוי גדל בבית דתי־לאומי, והוא מגיע ממשפחת רבנים ידועה. סבו היה רבה הראשי של העיר תל אביב, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, ואביו הוא הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר בקריית גת. בשלב כלשהו בחייו התקרב לחסידות חב"ד והפך לחסיד של הרבי. "למדתי ב'מקור חיים', נהייתי קשור מאוד לרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, ומאוד נמשכתי לחסידות. בהמשך התחברתי לרב יצחק גינזבורג, לדרכו ולשיטה שלו, ומאז עבדתי הרבה בנושא של תורת הנפש, ייעוץ וחינוך. גם כתבתי ספר על מהלך החיים שלי שנקרא 'שאהבה נפשי', שמתאר את כל הדרך שעברתי", הוא מספר.

הרב לוי מציין כי המלמדים בתלמוד התורה נבחרים בצורה דקדקנית מאוד. "כל מלמד הוא אישיות ואנחנו בוחרים אותם בקפידה. הם כולם משכמם ומעלה. תלמידי חכמים שרואים שליחות בכל העבודה הזו. הם באים נטו מתוך מסירות לחזון, ומאמינים באמת שאפשר לייצר עולם שיש בו יותר תמימות ושמחה", הוא מבהיר. "המוטו של תלמוד התורה מתבטא בשלוש מילים: תמימות, יראה ושמחה. מתוך כך, אנחנו בוחרים מלמדים שמזוהים עם המסרים האלה".



מה הגישה החינוכית שמנחה את המלמדים?

"הגישה החינוכית שלנו חשובה ומשמעותית מאוד, כי אנחנו מאמינים שהחסידות נותנת ערכים שהם לא רק בעבודת ה', אלא מתבטאים גם בחינוך. לדוגמה, היכולת להתמודד עם קשיים של תלמידים בצורה נכונה: מצד אחד שלא אתן לו תחושה שהוא יכול לעשות הכול – וזו מידת היראה שהחסידות מדגישה, ומצד שני, כמה כל תלמיד יקר בעיני ה' ובעינינו. כשיש לתלמיד קושי אנסה להגיע אליו, לחוות איתו את הקושי ולנסות לפתור אותו. אמר לי פעם אחד ההורים שכל תלמיד זוכה כאן ליחס של ראש ישיבה'", הוא מוסיף בחיוך. "אפשר להבין עד כמה המלמדים משמעותיים לפי העובדה שאומנם כיום אנחנו נמצאים במבנה גדול ומרווח עם חצר גדולה, אבל ההורים מספרים שכשהיו תנאים פחות טובים, הם השאירו את ילדיהם רק בגלל האווירה הייחודית וההשקעה של המלמדים, שמתייחסים לכל תלמיד כעולם ומלואו, נענה לכל שאלה ובקשה. גם אני בתור מנהל מכיר את כל התלמידים ומשוחח עם כל אחד אחת לתקופה".

"קהל היעד רחב – אנחנו מחוברים לכולם". עוד פן ייחודי של תלמוד התורה הוא חוסר הזיהוי עם זרם ספציפי – מה שמקבץ אליו תלמידים מכל הגוונים הדתיים. "אנחנו מגדירים את עצמנו 'תלמוד תורה חסידי' אבל לא מגזרי. חוט השדרה שלנו הוא חב"ד, והשיחות של הרבי והדמויות של אדמו"רי חב"ד הם אבן היסוד של תלמוד התורה. יחד עם זאת, אנחנו מדברים הרבה מאוד על כל תלמידי הבעש"ט, ומציינים את כל המועדים החסידיים בהתוועדות גדולה. יש כאן ילדים של חסידי אשלג, חב"דניקים, כיפות סרוגות, ומה שמחזיק את הגיוון הזה זו התמימות. אנחנו נותנים מענה אמיתי לצמיחה של ילדים מתוך אהבת ה' אמיתית וחיבור אמיתי לקב"ה ולתורה, בלי קשר למקום שממנו הם מגיעים. "יש כאן ילדים עם כיפת 'יחי' לצד ילדים עם כיפת 'נ נח' ולצידם כיפות סרוגות, וכולם דרים באהבה יחד, ואין כלל שאלה כיצד כולם מסתדרים.

"כל אדם שאוהב את החסידות, שמחפש את הרוח החסידית, שרוצה עבור ילדיו יראת שמיים תמימה – אבל לא טיפשה ופחדנית, לא מרגיש את עצמו מגזרי, יכול למצוא את המקום הנכון לחינוך ילדיו אצלנו. קהל היעד שלנו מאוד רחב, כי אנחנו באמת מחוברים לכולם". תלמוד התורה פועל עבור תלמידים בכיתות א' עד ח'. עוד פן מיוחד שלו הוא שבכל שנה מצטרפים תלמידים בכל שכבות הגיל, בשונה ממקומות אחרים, שבהם נכנסים תלמידים חדשים בעיקר בכיתה א'. בימים אלה ההרשמה לכל שכבות הגיל נמצאת בעיצומה.

הרב לוי מספר כי "בכל שנה מצטרפים ילדים חדשים לכל הכיתות. בדרך כלל זה הולך במשפחות: יש משפחות שמאוד אוהבות אותנו, וברגע שקלטו את הראש שלנו, מיד העבירו את כל הילדים לכאן. כי הרוח כאן מיוחדת, אתה רק נכנס ושומע מכל כיתה ניגון אחר, שומע מלמד שמסביר בהתלהבות משהו. ברגע שהורה מרגיש את הקשר הייחודי בין המלמד לילד, הוא רוצה שהבן ילמד אצלנו. "אנחנו רוצים ליישם את תורת החסידות ולהוריד אותה לעולם כמה שאפשר", מסכם הרב אליהו לוי את הייעוד שהוא רואה לתלמוד התורה 'תורת חיים'.

ההרשמה לשנת תשפ"א בעיצומה. לפגישה אישית עם הרב אליהו לוי יש לתאם מול הרב שילה – 052-3444191, maosime@gmail.com או לרב צבי שרייבר בוואטסאפ – 058-7618199

The post בית חינוך שכולו מתקיים לאורה של החסידות appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לא באמת רצה את התפקיד הזה. עד לרגעים האחרונים הוא עוד התחבט האם ייקח את תיק החינוך הממלכתי, המלווה בהשקות פרויקטים מחויכים עם ילדים וטקסי פתיחת שנה וגם לא הרבה סיבות לביקורת והתנגשויות. תראו את השר היוצא רפי פרץ, מה היה חסר לו בתפקיד הנוח שלא באמת נדרש בו להותיר חותם. אבל אדלשטיין עשה בחירה אחרת. בחר להתאמץ ולהסתכן.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מערכת הבריאות הורעבה בכוונה

– מכתב פתוח לסגן השר ליצמן: נדרש טיפול יסודי במערכת הבריאות

– "עקרון הפרדת הרשויות נמחק, תבינו את גודל האירוע"

בקרוב מאוד יצטרך שר הבריאות אדלשטיין להפשיל שרוולים ולהיכנס עמוק עמוק לבוץ לנוכח האתגר של חייו שעלול להותיר אותו עם רישומים בוועדת החקירה של דברי הימים במגפת הקורונה ככזה שכשל בניהולה או לחלופין יזכה לכבוד לעולמים. גל התחלואה הראשון כנראה מאחורינו אבל בשלב זה, בשיאו של חודש מאי, ניתן לומר די בבירור שאנחנו לא יודעים שום דבר על הקורונה וכיצד היא תתנהג בגל הבא. אם בחודשים פברואר ומרץ תמונת הקרב הייתה ברורה. הנגיף המרושע הסתער בחזית- כעת הוא עמוק בעורף. מובס ומותש אבל אין אחד בעולם שיודע אם התהדיאה (הפסקת אש) הזאת היא לצורכי התארגנות מוטציונית חדשה ובעוד שבועות אחדים, ואולי בפתח הסתיו או עם תחילת החורף הקוביד 19 יחזור אלינו ושא-לוהים יעזור לנו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.20.46-750x501.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במערכת הפוליטית כמעט ולא ניתן היה למצוא נבחרים שהסכימו לקחת על עצמם את תפוח האדמה הלוהט הזה שדורש המון הבנה, בגרות, אחריות וסיכונים. חיי אדם, חיי עשרות אלפים עומדים על הכף. היה אחד שביקש את התפקיד והראה את התכונות הללו אבל השר אדלשטיין יפגוש בו מעתה מבעד לשורות האופוזיציה. אל תתבלבלו. נפתלי בנט, מהשורה השלישית יעשה לו חיים לא קלים, הוא אחד שמבין וירשה לעצמו להתבטא בצורה חופשית יותר ולבקר את החלטות הממשלה בהתמודדות מול המגיפה.

אבל בבוקר שאחרי המגיפה, כשכולנו נתעורר אחרי המלחמה הגדולה ונבקש לחזור לשגרה. לשר הבריאות האדמה עדיין תהיה בוערת. אינספור אתגרים עומדים בפניו מול מערכת בריאות שאמנם הושקעו בה תקציבים למכביר בשנים האחרונות בזכותו של השר ליצמן היוצא אבל העבודה בה עוד רבה. מפקדי הפיקודים שלה, מנהלי בתי החולים ברחבי הארץ, לא באמת סרים למרותה ולא יחששו מלהשמיע ביקורת נגדו ולהיכנס בו חזיתית. הרופאים הפנימאים המותשים, הסטאז'רים המובטלים ושולה הזקנה ששוכבת במסדרון במחלקה, לא הלכו לשום מקום והם ידרשו את מלוא הקשב של השר הנכנס.

היה אחד שכן ביקש את התפקיד אבל השר אדלשטיין יפגוש בו מעתה מבעד לשורות האופוזיציה. בתור אחד שבקיא במערכה, נפתלי בנט יעשה לו חיים לא קלים מהשורה השלישית

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_46_45-7-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שיקום והבראה

מעמדה של מערכת הבריאות הישראלית עומד במקום טוב יחסית לעולם והיא נחשבת למפותחת, חכמה ומסורה. אבל הסוד שלה הוא כח האדם ולא בהכרח התקציבים ותשומת הלב הממשלתית שמוקדשת לה. היא סובלת ממחסור חמור במשאבים ובכוח אדם רפואי ומתאפיינת בפערים מתמשכים בין מרכז לפריפריה. בכל המדדים הרפואיים כמעט, גורלו של תושב הצפון או הדרום נגזר לחיים קצרים יותר וחולים יותר מאשר שכנו שגר בין חדרה לגדרה. על פי הערכות התקציב הנדרש כדי להבריא ולשקם את מערכת הבריאות, עוד טרם פגשה בקורונה מוערך בכ-13 מיליארד ש"ח. שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל גדל בהתמדה וכיום הוא מהגבוהים ביותר ב-OECD.

המשבר חסר התקדים שעליו הכריזו בכירי ההסתדרות הרפואית בישראל בפברואר האחרון לא נעלם, אלא רק ממתין לחזור לכותרות. כשכמה מכלי התקשורת ופוליטיקאים ביקרו את משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא והמוצלח למדיי, הם טענו בין השאר כי הוא מנסה לנצל את המגיפה כדי להשיג עוד תקציבים למערכת הבריאות. נפלא. הוא צודק במאה אחוזים.

בחודשים הקרובים שר הבריאות החדש כנראה לא ימצא די זמן להתעסק בשגרה אלא יצטרך ללמוד את הקורונה, להתייעץ עם מומחים ולהביא תקציבים כבדים למלחמה בה אבל קודם כל יהיה חייב למנות מנכ"ל שמכיר היטב את מערכת הבריאות הציבורית

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02018_18_49-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בחודשים הקרובים שר הבריאות החדש כנראה לא ימצא די זמן להתעסק בשגרה אלא יצטרך ללמוד את הקורונה, להתייעץ עם מומחים ולהביא תקציבים כבדים למלחמה בה אבל קודם כל יהיה חייב למנות מנכ"ל שמכיר היטב את מערכת הבריאות הציבורית ולא יידרשו לו מאת הימים כדי להתרגל וללמוד את תפקידו. אין זמן לזה.

שר הבריאות הוא תפקיד הנוגע לחיים של כולנו. לרגעים היפים שבהם בלידה ועד לכואבים בפטירה. בדרך הם מזמנים לנו אינספור מהמורות שנפגוש בהם רופאים, אחיות ואנשי צוות רפואי ומנהלתי שמלאים במסירות למקצוע אבל גם עייפים מהקשיים שעומדים מולם. חדרי המיון העמוסים, שיעור הרופאים שמצוי בירידה עקבית ומורכב בעיקר מרופאים בכירים מבוגרים שכשליש מהם עתידים בעשור הקרוב לפרוש לגמלאות ואין להם די מחליפים. הצעירים שנכנסים למערכת נשחקים מהר מאוד בשל העומס המוטל עליהם ושעות המשמרות הארוכות. ישראל נמוכה אמנם במגוון היבטים בהשקעות שלה בבריאות בהשוואה למדינות הOECD אבל זה לא בכדי. האוכלוסייה כאן צעירה יותר משמעותית מאירופה אבל זו לא ערובה לעתיד. עם העלייה בתוחלת החיים הצרכים רק גדלים ואנחנו עלולים למצוא עצמנו מאחור עם מערכת שכבר לא מסוגלת לעבוד מבלי שדואגים למחסורה. יולי, בהצלחה.

The post גל שני ורופאים מותשים: מה מצפה לשר הבריאות החדש appeared first on מקור ראשון.

בשבוע שעבר פרסם הפיקוח על הבנקים שורה של הקלות ללווים בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים, ברקע המשבר הכלכלי. במסגרת ההקלות, הבנקים מאפשרים דחיית החזר הלוואות משכנתא (גרייס) לתקופה של עד 6 חודשים, במקום 4 חודשים שאפשרו עד כה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הקומבינטור המתמיד: איך ומתי לתכנן את החופשה הבאה בחו"ל?

– לא הכל שחור: המשבר הכלכלי יצר גם הוזלות

– צפו: איך תראה מערכת החינוך בעוד עשור?

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ck_1681995880-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בהלוואות שאינן לדיור (הלוואות צרכניות)

הבנקים מאפשרים דחייה של 3 חודשים (עם אופציה לדחייה של 3 חודשים נוספים, בהתאם לשיקול דעת הבנק), כל עוד יתרת התשלום היא עד 100 אלף שקל וכן בתנאי שהלקוח לא היה בפיגור תשלומים עוד לפני משבר הקורונה (לפני חודש מרס 2020).

בהלוואות לעסקים קטנים

בהלוואות אלו נקבע שהדחייה תבוצע ללא מגבלה על סכום יתרת ההלוואה, לתקופה של עד 6 חודשים, בהתאם לשיקול דעת הבנק. עם זאת, בכל הנוגע לדחיית הלוואות אלו, התנאי הוא שהלוואות העסק נפרעו בצורה סדירה עד סוף חודש פברואר 2020 במהלך שנה שקדמה למועד זה, וכן שהבנק צופה כי העסק יצלח את המשבר ויוכל לעמוד בהחזר ההלוואה לאחר המשבר.

המתווה של בנק ישראל מגיע בעקבות התוכנית שהתגבשה בכנסת, לחייב את הבנקים לדחות הלוואות באמצעות חקיקה. במערכת הבנקאית "נלחצו" מהצעת חוק בנושא שהגיש ח"כ שלמה קרעי בשיתוף שר הכלכלה אלי כהן וחברי כנסת נוספים, המבקשת לחייב את הבנקים לאפשר ללקוחות לדחות תשלומי הלוואות. בפיקוח על הבנקים מיהרו לגבש פתרון חלופי שייתן מענה לבעיה, על מנת להסיר את "איום" החקיקה.

הבנקים עושים לכם טובה? תחשבו טוב

עוד לפני הרחבת ההקלות, המערכת הבנקאית אישרה 448,676 בקשות שהוגשו לדחיית תשלומי הלוואות, בחודשים מרס-אפריל, בסכום כולל של 5.2 מיליארד שקל. יתרת האשראי בגינו התבקשה הדחייה עומד על 135 מיליארד שקל, המהווה 12.8% מסך תיק האשראי של המערכת הבנקאית. בתחום המשכנתאות הבנקים דחו תשלומים בהלוואות המהוות 21.6% מסך תיק המשכנתאות.

אז האם כדאי לנצל את אפשרויות הדחייה ולהצטרף למאות אלפי ה"דחיינים" שכבר עשו זאת?

אפשרות לדחיית תשלומים ובפרט במשכנתאות, אינה המצאה חדשה, ולמעשה היא קיימת בבנקים שנים רבות. ההבדל הפעם הוא שהבנקים, כאמור, הרחיבו את אפשרויות הדחייה ובנוסף הם לא גובים כעת "עמלת הקפאת תשלומים" במשכנתא, בסך כ-350 שקל, שנגבית בדרך כלל במקרה כזה.

ואולם לא רבים מודעים לכך ש"ההטבה" הזו עולה כסף. גם אם הבנק ויתר על העמלה, הוא בהחלט לא מוותר על ההלוואה או על הריבית. הבנק גם לא מאריך את תקופת ההלוואה בעוד 6 חודשים. הוא פשוט "מעמיס" את החוב של ששת החודשים הללו, על מספר החודשים שנותרו לסיום החזרי המשכנתא והחוב הזה נושא ריבית.

הנה דוגמה, נניח שסך החזר המשכנתא שנותר עומד על 750 אלף שקל ומספר התשלומים שנותרו עומד על 240 (20 שנה). ההחזר החודשי, בתאם לתחשיב ריבית שעשינו, עומד על 4,080 שקל. כעת, ביקשתם מהבנק דחייה ל-6 חודשים. המשמעות היא שבתום 6 חודשים יוותרו לכם 234 תשלומים, בסך 4,161 שקל מדי חודש. תוספת של 81 שקל בחודש, כך שבסך הכל הוספתם כ-4,150 שקל להחזרי המשכנתא.

תשאלו את עצמכם מה אפשר לעשות ב-4,150 שקל בימים טרופים אלו. אז אמנם,  מי שאין לו "אוויר לנשימה", שחטף מכה כלכלית והוא זקוק לדחייה הזו – כנראה צריך את זה. אך המצב שנוצר הוא שרבים מאוד, ששמעו על ה"פטנט" של דחיית התשלומים, פשוט עשו את זה בלי שבחנו אם יש להם בכך צורך.

התחשיב שעשינו מבוסס על מצב שמרני, שבו לא כל ההחזר נדחה, אלא רק חלק ממנו (גרייס חלקי). מה הכוונה? החזר המשכנתא כולל שני מרכיבים – החזר ההלוואה שנלקחה (הקרן) ובנוסף, תשלום ריבית.   בדוגמה שהבאנו נדחו ב-6 חודשים תשלומי הקרן, אבל הלווה ממשיך לשלם במשך ששת החודשים את הריבית (בסך של 1,729 שקל בחודש).

אם נעשה חשבון חדש, לפיו לא בוצע בכלל החזר במשך 6 חודשים (גרייס מלא), התוספת שתצטרכו לשלם לבנק תהיה גבוהה בהרבה. בכמה? ההחזר החודשי יעלה בכ- 150 שקל בחודש, ובסך הכללי תשלמו יותר מ-7,000 שקל על הדחייה הזו. לא חבל לתת את הסכום הזה מתנה לבנק?

כאמור, יש כאלו שאין להם ברירה, ובכל זאת, מומלץ לבחון היטב האם אתם זקוקים לדחייה, וגם אם כן, האם תוכלו להסתדר עם גרייס חלקי ולא דחייה מלאה.

במקרה בו ביקשתם דחייה ואתם מעוניינים להתחרט, יש לבדוק מול הבנק, האם אפשר לבטל. בחלק מהבנקים ייתכן ויגבו על כך עמלה, מה שדורש לבחון את כדאיות המהלך.

The post אשראי להמונים: האם כדאי לדחות את החזרי המשכנתא? appeared first on מקור ראשון.

יו"ר מפלגת ימינה השר נפתלי בנט הודיע הבוקר (ה'), שעות לפני השבעת הממשלה, כי פניה של ימינה לאופוזיציה. לא ברור אם גם הפעם מדובר באיום חריף על נתניהו או כבר עובדה מוגמרת, אך בשני הצדדים הבוקר נשמעים מאוד פסימיים באשר לסיכויים שימינה אכן תחבור לממשלה עד לשעות הערב. בנט כתב בדף הפייסבוק שלו: "8 שנים שלנו בממשלת נתניהו מסתיימות היום. ראש הממשלה בחר להיפטר מימינה שהייתה עמוד השדרה הלאומי שלו, ובחר בדרך ההפוכה, הקלה יותר. דרך שאינה ימין. דרך בלי ריבונות, בלי משילות, בלי עמידה לאומית".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– נתניהו הוכיח שהוא רוצה ימינה כנועה ומגזרית

– הימין שכח מה זה להיות באופוזיציה

– ימינה פנה, לאופוזיציה: הזדמנות פז להתארגנות פוליטית מחודשת

עוד כתב בנט "נתניהו, שהאשים אותי עשרות פעמים בכנסי מערכת הבחירות שלו בכך שאתמוך בגנץ ואביא את השמאל לממשלה, הוא אותו נתניהו שהקים ממשלה עם אשכנזי כשר החוץ, גנץ בביטחון וניסנקורן במשפטים, עמיר פרץ ואיציק שמולי לצדם… ביקשתי מראש הממשלה ליטול על עצמי את משרד הבריאות ואת בניית מערך חירום לאומי נגד מגיפות והתכוונתי להיכנס בכל מאודי ובכל כוחי למשימה. ראש הממשלה אפילו לא טרח לחזור אליי".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201814_54_30-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בהמשך הפוסט בפייסבוק בנט מתאר את שתי הדרישות העיקריות של המפלגה כדי להיכנס לממשלה: תיקי הבריאות והתחבורה, ואומר "כך גם סמוטריץ', שהוא לכל הדעות שר תחבורה מעולה, ביקש להמשיך לפעול במשרדו. רה"מ סרב. רה"מ תקשר איתנו רק דרך סרטונים וציוצים שבהם אמר דברים שאינם נכונים. זו לא בחירה באנשים, אלא בחירה בדרך. נתניהו בחר לשחרר מחבלים, יירט כל חוק להגבלת בג"צ, הצביע בעד ההתנתקות ארבע פעמים, מסר את חברון לערפאת, מינה את אהוד ברק לשר הביטחון ואת ציפי לבני לשרת המשפטים – וגם הפעם הוא בחר בדרך".

בנט סיכם "אנו הולכים לאופוזיציה בלב שלם כדי להשפיע. אנחנו נהיה הבית של המחנה הלאומי (דתי וחילוני כאחד) האמיתי, הכלכלי, השורשי, החופשי, הגאה, הישר, המקדש את הדרך על פני האיש. יחד עם חבריי הנפלאים בסיעה נמשיך בדיוק במשימתנו – לעשות טוב לעם שלנו. נהיה ימין ענייני וישר-דרך. מנחם בגין שירת 8 קדנציות באופוזיציה והגיע לשלטון, נתניהו ירד ל-12 מנדטים וחזר לשלטון. אנחנו מרימים היום את הראש, ויוצאים למערכה".

להצהרה הכוללת הזו על דרכה של ימינה לאופוזיציה יש עדיין, נכון לכתיבת שורות אלו, חריג אחד: הרב רפי פרץ, שחתם הבוקר (ה') עם הליכוד על הצטרפות לקואליציה תמורת המשרד לענייני ירושלים. בנוסף, הצוותים דנים על חוק נורבגי במתכונת חדשה שיכניס לקואליציה יחד עם רפי פרץ גם את שרה ב"ק, שמשתייכת למפלגת אח"י.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202015_33_34-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בנט הדגים בפוסט שלו את האופוזיציה שהוא מתכנן להיות עבור נתניהו, אך זאת ברקע ההנחה בימינה שהממשלה לא תאריך ימים, וכי בחירות חדשות הן עניין של חודשים. אם נתניהו יחפוץ בהארכת חייה של הממשלה, צפויה לאנשי ימינה גלות ארוכה בספסלי האופוזיציה שאותה הם לא מכירים כלל. בנוסף, כבר היום יש קולות במפלגה שטוענים כי בנט היה צריך לומר 'כן' להצעת נתניהו ולהיכנס לממשלה, מכיוון שלטענתם האופוזיציה היא ברירת מחדל רעה מאוד מבחינת חברי המפלגה, ולא בטוח שתעשה איתם חסד.

בנט, סמוטריץ' ושקד לוקחים הימור גדול כשהם נשארים על הרציף בזמן שרכבת ממשלת האחדות יוצאת לדרך. נתניהו נוטל גם הוא סיכון בדמות רעשי רקע, אך אין ספק שההימור שלו קטן משמעותית משלהם. אם נותר איזשהו חריץ אחרון לשינוי ההחלטה, ניתן למצוא אותו בעיכוב המינויים בליכוד ובכך שנתניהו עדיין מושך את הזמן ומותיר את האפשרות לכניסת ימינה. ברגע שהמינויים בליכוד יצאו לדרך היום, נדע שנסתם הגולל.

The post אזעקת אמת: בנט שוב מאיים עם הצטרפות לאופוזיציה appeared first on מקור ראשון.

הדפים המצהיבים האלה לא נועדו לעיניים זרות, גם לא לעיניים קרובות יותר. הם הסתתרו זמן רב בתחתית ערימת מסמכים, אולי כבר נשכחו שם. אבל באחד הימים הועברו חפצים ממשרד למשרד, ניירות הושלכו לפח – וכך אחד מעובדי גלי צה"ל הבחין במקרה ברשימות מעניינות: שמותיהם של מועמדים לשירות בתחנה אי אז בשנות התשעים, ולצד כמה מהם הערות תמציתיות. בחלק מהמקרים היו אלה חוות דעת רלוונטיות למשימות המוטלות על מגישים וכתבים ברדיו: "מתנסחת נפלא", או "בעלת ש' שורקת". ארבעה מהשמות, לעומת זאת, נשאו תיוג מגזרי חד: "דתי", "דתייה".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בתאגיד מתאמצים לחדש את ימי הזוהר של המאפיה השמאלנית

– גלי צה"ל – הבית של השמאלנים

– "רק לא ביבי": הרמז ששלחה בכירה בגל"צ לחייליה

האם היו אלה הערות טכניות בלבד, או שבמגירות גלי צה"ל נגנזו לאורך השנים עוד ועוד רשימות כאלה, עם סיומן של בחינות הקבלה? מה היה משקלן של הכיפה והחצאית בהכרעה אם לשבץ מועמד באחד התפקידים בתחנה? והאם התיוג נמשך גם בזמן השירות, וליווה את הכתב הצעיר בכל שליחות עיתונאית שמילא? עד לא מזמן חששו בוגרי גל"צ הדתיים לספר על חוויית השירות שלהם, אך לאחרונה החלו הזיכרונות הללו לצוף בעקבות ויכוח טוויטר סוער. מהצד האחד שלו ניצב עמית סגל, בוגר התחנה וכיום הפרשן הפוליטי של חדשות 12 (גילוי נאות: עמית סגל הוא בנו של עורך "מקור ראשון", חגי סגל, ובעבר שימש בעצמו בעל טור בעיתון). מהצד האחר – יוסי עבאדי, מדריך אקטואליה ראשי בקורס הכתבים של התחנה הצבאית, ומי שישב במשך שנים בוועדת הקבלה החורצת גורלות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0208135436015-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לאחר שעבאדי צידד בציוץ שמאשים את סגל בהטיה פוליטית, סגל לא נשאר חייב וצייץ: "בקורס הכתבים של גל"צ רוב המדריכים הדגולים שדיברו על אתיקה עיתונאית וכל הג'אז הזה התגלו כבולשביקים. עבאדי למשל התגאה שהביא להדחתו של אבשלום קור מהחדשות כי מתח ביקורת על ההטיה שמאלה של התחנה. שותפו להדרכה כתב את השם של אבשלום על הלוח ואז יידה עליו גירים בשנאה. אלה היו הימים". "עמית, קיבלתי אותך לגל"צ", ענה לו עבאדי, "אף שהיית עיתונאי עם דעה, כי אני חסיד של פלורליזם… לאכזבתי הפכת לדובר עם דעה. אני צופה בך כדי לדעת מה נתניהו רוצה להדליף. אין לך ערך מוסף מעבר לכך".

בניסיון לגלות כיצד נראו הדברים במסדרונות התחנה באותם ימים, והאם חיילים דתיים שנכנסו אליה קיבלו הזדמנות שווה לשדר, להתקדם ולהביע את עצמם, פנינו אל המעטים שחוו זאת על בשרם. רובם אכן מתארים חוויה לא פשוטה, התמודדות בלתי פוסקת מול סביבה שרואה בהם חריגים ושונים ומול מערכת שנוהגת בהם כאילו התקבלו בחסד ולא בזכות. אחרים מעדיפים להדגיש את תחושת המקצועיות ואת חוויית הלמידה, גם אם התנאים לא היו קלים במיוחד. העדויות מוצגות כאן לפניכם, מדברות מהשטח שממנו בדרך כלל לא נהוג לדווח, ומלמדות על דור שלם של כתבים ופרשנים שפרש כנפיים אחרי השירות הצבאי והגיע לעמדות השפעה בכל שדרות התקשורת הישראלית.

הכיפה הראשונה

אבינעם מאיר, בוגר ישיבת הר עציון וחניך מחזור 1995 של קורס הכתבים, היה חובש הכיפה הראשון שהתקבל לגלי צה"ל, והיחיד ששירת אז בכל בניין התחנה. "במבחני הידע הכללי היו בערך מאה שאלות", הוא נזכר. "מתוכן רק שאלה אחת הייתה על יהדות, ושתיים על נצרות. לפני שלב הריאיון האישי נכנס לאולם משה שלונסקי, שהיה אז מפקד התחנה, הרים את הדף עם תוצאות הבחינות ואמר שאני קיבלתי את הציון הגבוה ביותר. הריאיון האישי נסב רובו ככולו על ענייני דת. ישבה שם חבורה מכובדת של אנשים, שחקרה אותי על ההתמודדויות העתידיות שלי בתור כתב שומר מצוות. מה יקרה אם ישלחו אותי לסקר אירוע תרבות שאולי נחשב כ'פריצות' מבחינתי? איך אסביר לחברים בתחנה שאני לא עובד בשבת? וגם, עד כמה אני, כבחור דתי, מכיר את התרבות הישראלית?

"בדיעבד התברר שהשאלות האלה היו נכונות מאוד למה שעברתי, ובאמצעותן כנראה רצו לדעת אם אני עומד במצבי לחץ ואם אוכל להשתלב בעבודה. אבל בסוף הגיעה שאלת מחץ: 'האם אתה מקפיד במצוות יותר מההורים שלך, או שאתה יותר ליברלי מהם?'. עטיתי פוקר פייס בזמן שהגלגלים במוחי נעו במלוא הקיטור. לבסוף החלטתי לענות על השאלה הזאת בתקיפות אבל באדיבות: אמרתי שאני לא חושב שיש קשר בין הקפדה על מצוות ובין ליברליזם או אי־ליברליזם".

"כבר ביום הראשון של הקד"צ (קורס קדם־צבאי המכשיר קריינים, כתבים וטכנאים לתחנה – רמ"ב), הייתי שונה: זה היה י"ז בתמוז, והקורס נפתח בסעודה חגיגית. אני צם, והם חוגגים. בבוקר תשעה באב אמרתי לאחראית על הקורס שהיום אני יושב על הרצפה. היא שאלה אותי 'למה, מה קרה?', ואני עניתי – סתם, עזבי, לא משנה. הלכתי והתיישבתי בצד של האולם כדי לא למשוך תשומת לב, אבל החברים ראו אותי והציעו לי לשבת על כיסא. מילא הם, אבל הופתעתי מכך שאותה אישה, עיתונאית מבוגרת, לא ידעה שום דבר על תשעה באב. אני זוכר שפעם אחד העורכים במחלקת האקטואליה פתר תשבץ, והגיע להגדרה 'בנו של יצחק אבינו'. הוא לא ידע לענות עליה וחיפש אותי כדי שאגיד לו את התשובה. על דבר אחד אני חתום בגאווה", מוסיף מאיר בחיוך: "בזכותי הגיעה הנטלה הראשונה לגלי צה"ל".

הדר (שם בדוי) שירתה בגלי צה"ל בסוף העשור הראשון של המילניום. כשהתקבלה לתחנה עוד הייתה חילונית, אך במהלך השירות חזרה בתשובה. "כשהתחלתי לשמור נגיעה וללבוש חצאיות, היו אנשים שהפסיקו לדבר איתי", היא מספרת. "הם שינו את היחס אליי ב־180 מעלות, ואמרו בפירוש שהם לא אוהבים את הצעד שעשיתי.

"לא היה פשוט להיות דתייה בגל"צ. בכל ערב היה מגיע לדסק אוכל לא כשר – שרימפסים, חמץ בפסח, פיצות עם נקניק. כל ערב. פעם בחצי שנה הרס"ר היה מגיע לביקורת פתע ומכניס מישהו לריתוק, אבל בגדול – מרגע שמחשיך, אנחנו אדונים לעצמנו ועושים מה שרוצים. נאמר את זה ככה, משגיח הכשרות שלנו היה אוכל עם כולם באבו־חסן (חומוסייה לא כשרה – רמ"ב).

"נכנסתי פעם לחדרי השינה של מחלקת אקטואליה, אחרי שהפקתי תוכנית בוקר עד השעות הקטנות של הלילה. זה היה חדר שהוגדר כמיועד לבנות. כשהתעוררתי היה במיטה לידי גבר. כמובן לקחתי את עצמי ויצאתי משם, אבל לא היה מקום להתלונן על דברים כאלה. ג'וינטים כמובן עישנו חופשי. ואם בתחנה ביפו עוד היו קצת מבוגרים אחראים, בתחנה הירושלמית ברחוב אגרון הכול היה פרוץ. אנשים היו מגיעים לשם לבצע בפרהסיה את כל מה שהם רוצים. קבוצות שלמות של חיילים באו להתפרע, זה היה ממש סדום ועמורה".

מגלי צה"ל נמסר לנו בתגובה לכתבה:

"פניה של תחנת גלי צה"ל בימינו משקפים את פניה של החברה הישראלית. דלתות התחנה פתוחות לכולם, ועל כך יעידו פרחי העיתונות הגדלים מקורס לקורס, בערוגת גלי צה"ל. החיילים המוכשרים המשרתים אצלנו מגיעים מכל רחבי הארץ, שכבות האוכלוסייה, המגזרים והעדות. יחד הם חלק מפסיפס חברתי אדיר המורכב מהפריפריה שבדרום ובצפון, מהאולפנות והישיבות, מהמושבים, מירושלים וממרכז הארץ. גלי צה"ל, המציינת בימים אלה 70 שנה, גאה על העושר התרבותי והמגוון הרחב בשידוריה".

יוסי עבאדי מסר בתגובה לטענות שהועלו נגדו:

"במשך השנים שהייתי מעורב בכך, גל"צ הקפידה על מיון מקצועי וחסר פניות, שבחר על פי כישורים והתאמה לתפקידים, בשאיפה מתמדת לשלב מלש"בים מהפריפריה וממגזרים שונים. על הכתבים בתחנה נאסר אז להביע עמדה פוליטית בשידור או בפומבי. בהתאם גם לא התקבלו לגל"צ מלש"בים אשר הביעו במיון עמדה פוליטית, מכל הצדדים, למעט במקרה אחד.

"לגל"צ התקבלו מצטיינים, ולראיה – התחנה הובילה בשיעורי ההאזנה לאורך העשורים שבהם שירתי בה, ורבים מחייליה הצליחו גם בתפקידים אחרים, בתקשורת ומחוצה לה. אין בסיס לטענות על הטיה פוליטית של גל"צ, חייליה או המיון אליה בשנים ההן. מקורן של הטענות הוא במחנה פוליטי שמנסה להצדיק פוליטיזציה של התחנה, בתירוצים של ריאקציה ו'תנועת מטוטלת'.

"קורס הכתבים בגל"צ אכן היה מאתגר ותובעני, ובו בוגרי תיכון למדו עיתונאות אובייקטיבית בעזרת הדרכה עניינית ובונה והסתגלו לנורמות צה"ליות, והתחושות הן בהתאם. אין בסיס לטענות על השפלות בקורס".

אבי ברזילי סירב להגיב לטענות שעלו בכתבה.

הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף דיוקן של מקור ראשון

The post תיבת הפנדורה של שילוב דתיים בגלי צה"ל נפתחת appeared first on מקור ראשון.