בפרשת וארא מופיעה רשימת יוחסין של בני ישראל. רשימה זו מעוררת מספר תמיהות: ראשית, הרשימה חסרה. היא מפרטת את בני ראובן, שמעון ולוי, ולאחר מכן נקטעת. יתר השבטים אינם מצוינים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– המשטרה לבג"ץ: צוות החקירה המשותף בתיק סנדק לא חריג

– דעה: שתיקת הציפורים: חסימת טראמפ היא צנזורה אחת יותר מדי

– צפו: הרב שג"ר – בודד בעולם הדתי-לאומי

שנית, הרשימה מתאפיינת בסלקטיביות בפירוט בני השבטים והמשפחות השונות. אצל שבטי ראובן ושמעון מציינת התורה את שם אבי השבט ובניו בלבד, וביחס לשבט לוי היא מרחיבה גם לדורות נוספים, אך זאת באופן שאינו עקיב: בני מררי כלל אינם מוזכרים, בני גרשון מצוינים אך לא בני בניו, ובני בניו של קהת מנויים באופן חלקי. התורה נוקבת בשמות בניו של קרח בן יצהר, וביתר פירוט עוסקת בשושלתו של אהרן בן עמרם – מוזכרים ארבעת בניו ואף אחד מנכדיו, פנחס בן אלעזר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/01/וארא-750x860.jpg 750w" sizes="(max-width: 837px) 100vw, 837px" />

חריגה נוספת ברשימה זו היא ציונן של שלוש נשים, שכולן נישאו לבני משפחת עמרם: יוכבד אשת עמרם, אלישבע אשת אהרן, ובת פוטיאל אשת פנחס. נקודה זו מתווספת לתחושה כי משפחות מסוימות זוכות לתשומת לב מיוחדת, בעוד האחרות נדחקות לצד.

פתרון התמיהות הללו נעוץ בהבנה שמגמתה של התורה ברשימת היוחסין הזו היא להגיע אל משה ואהרן. הדבר ניכר מהפסוקים החותמים את הרשימה: "הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם… הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם… הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן". מסיבה זו הרשימה מסתיימת לאחר אזכורם.

איש העם

אך פסוקים אלה מעלים תמיהה נוספת: מדוע מתנסחת התורה באופן שממנו משתמע שאיננו יודעים מי הם משה ואהרן, וכי יש צורך להסביר במי מדובר?

הצעתי היא כי פרשת וארא מהווה למעשה אלטרנטיבה לסיפורה של פרשת שמות. היא חוזרת לנקודת ההתחלה ומספרת את הסיפור מחדש. לכן יש צורך בהסבר מי הם משה ואהרן, להרחיב לגבי שושלתם ולהסביר מהיכן באו. לכן גם ישנו צורך בהערה "הם המדברים אל פרעה מלך מצרים", משום שלמעשה מסופר כאן סיפור עצמאי מנותק מקודמו.

אבל אם כך הם הדברים, מהו החידוש של פרשת וארא? איזה סיפור היא מספרת? במה היא שונה מסיפורה של פרשת שמות?

לשם כך יש לדייק. רשימת היוחסין אמנם נחתמת במילים "הם משה ואהרן", אך למעשה לא משה הוא עניינה של הרשימה. בניו אינם נמנים, אשתו אינה ניקבת בשם. בעוד פרשת שמות סיפרה את סיפורו של משה, הרשימה בפרשת וארא מתמקדת דווקא באהרן. אולי משום כך מפורטים גם בניו של קרח, שאביהם עתיד לצאת כנגד אהרן.

דמותו של אהרן מגלמת את השורשיות. בניגוד למשה, שלא גדל בין בני עמו ושנמלט לשנים ארוכות במדין, אהרן נטוע היטב בתוך בני ישראל. הוא חלק מן הקהילה. סיפור יציאת מצרים המתמקד בדמותו מספר את סיפורם של בני אברהם יצחק ויעקב. סיפור שהחל לפני שנים רבות בכנען, ועתיד לשוב אליה.

אלטרנטיבה למעמד הסנה

לכך יש לצרף נקודה נוספת: פרשת וארא נפתחת בהתגלות אל משה. במידה רבה, התגלות זו חוזרת על מה שהובטח למשה כבר בעבר, וממילא מתעוררת השאלה מה מקומה. לכאורה עניינה הוא חיזוקו של משה לאחר מפח הנפש הגדול שבו הסתיימה פרשת שמות, כעסם של ישראל לאחר הכבדת העבודה וקריאתו הנואשת של משה "לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי". ואולם, משה כבר קיבל מענה לטענתו במילים החותמות את פרשת שמות: "עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם". מהו אם כך מקומה של ההתגלות הנוספת?

(מחלק הפרקים הנוצרי הבין כי מדובר בהתגלות אחת, ולכן כרכן יחד בפרק ו. לא כך ראו את הדברים חכמי המסורה ומסדרי הקריאות בתורה, שהפרידו בין השתיים. לאחר ההבטחה "אתה תראה אשר אעשה לפרעה" ישנה פרשה סתומה, שבה נחתמת פרשת שמות, ובהתגלות שאחריה נפתחת פרשת וארא).

גם כאן אני רוצה להציע כי אין זה המשך השתלשלות האירועים עד כה, אלא פתיחה מחודשת. זוהי אלטרנטיבה להתגלות שבמעמד הסנה. התגלות שהחידוש שבה נעוץ במילה שלא נשמעה עד כה: ברית.

הסיבה ליציאת מצרים, על פי הסיפור שבפרשת שמות, היא הצעקה שעלתה השמיימה, ראיית הלחץ אשר מצרים לוחצים את ישראל. הכאב, הסבל עולים אל הא־לוהים. אומה אחת משעבדת את זולתה באכזריות קשה, והדבר מוכרח להיפסק. פרשת וארא מתייחסת לזעקה, אך אין זה לב העניין. בהתגלות בפרשת וארא מופיע היבט נוסף: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם… וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי". לפני שנים רבות נכרתה ברית. ישנה מחויבות א־לוהית לגאולת ישראל. אין כאן אמפתיה בלבד, ישנה הבטחה שצריך לממש. זהו קולה של פרשת וארא.

הסיפור בפרשת שמות עוסק במשה, רשימת היוחסין בפרשת וארא ממוקדת באהרן. משה שניצל מגזירות פרעה, שהתערב לטובתם של עשוקים, הוא מנהיג הקריאה המוסרית כנגד השעבוד. על פי סיפור יציאת מצרים המתמקד בדמותו של משה, הגאולה מוכרחת להתרחש משום שסאת הדמעות הוגדשה. הסבל כבד מנשוא.

ההתגלות למשה בפתיחת פרשת וארא מספרת כי לגאולת מצרים ישנו טעם נוסף: ההבטחה לאבות. זהו תיאור שונה של יציאת מצרים, אופייה ותכניה. אין כאן כאב וסבל, אלא תכלית מדויקת ויעד ברור. משום כך תתמקד רשימת היוחסין שבפרשת וארא בדמותו של אהרן, ששורשיו נטועים עמוק בברית, ושבדמותו הוא מגלם את יציאת מצרים של ההבטחה לאבות.

ההפרדה שיוצרת התורה בין שני הסיפורים נותנת במה לכל אחד מטעמיה של גאולת מצרים, ומאפשרת לו להיאמר במלוא עוצמתו.

The post פרשת וארא: בזכות ולא בחסד appeared first on מקור ראשון.

חוגי בית עם עשרות משתתפים, צילומי סלפי צפופים, כנסי ענק וביקורים בשווקים הומים: כל הפעילויות הללו, שהמועמדים והמפלגות מבקשים לפנות דרכם אל המצביעים ולקבל את תמיכתם לקראת יום הבוחר, לא יוכלו להיות חלק ממערכת הבחירות הקרובה, שעדיין תתקיים – לפחות ברובה הגדול – בעידן הקורונה. המציאות הזו מציבה אתגר מורכב בפני אנשי ההסברה ומנהלי הקמפיינים ותדרוש מהם גמישות, מאמץ ויצירתיות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– התפצלנו בשביל חיבורים: בוגי לא מבין איפה הוא טעה

– מומחים באונ' העברית מתריעים: "סיכויי התמותה עלו, השיא עוד לפנינו"

– "תוצאה של חוסר משילות מתמשך": בנבטים זועמים על חילול קברים

"הקורונה הפכה את החיים שלנו לדיגיטליים", אומר רוני ארזי, בעליה של חברת משרוקית דיגיטל. "אנחנו לומדים, עובדים וקונים דרך האינטרנט. ייתכן מאוד שעוד בימי חיינו גם נצביע באינטרנט, אז צריך למצוא את הדרך גם לשכנע באינטרנט". בעיני ארזי, ראש הממשלה נתניהו, שפתח בשבוע שעבר חשבונות גם בטיקטוק ובטלגרם, מצטיין בנושא הזה. "בגיל 70 הוא מצליח להמציא את עצמו ולהיות בכל פלטפורמה חדשה, אף שהוא מנהיג מוערך ומכובד שאולי לא היינו מצפים למצוא שם".

שרוליק איינהורן מחברת פרספשן, מנהל קריאייטיב ראשי ויועץ אסטרטגי למסע הבחירות של הליכוד וראש הממשלה, מספר שיועץ הדיגיטל של נתניהו, טופז לוק, הוא שהוביל את פתיחת חשבון הטיקטוק יחד עם נתניהו, "שעומד בחזית היצירה והעשייה הדיגיטלית. אם אתה לא נמצא שם, אין לך גישה לצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. הרעיון הוא ללמוד, להתאים, לנצח".

בליכוד מנסים בכל זאת לשמר את המגע הממשי עם המצביעים. בין הרעיונות שעלו שם: לקיים ביקורי בית בהפתעה ולאמץ את "משאיות השמחה", שידמו את האולפן השקוף שהשרה רגב נהגה להגיע איתו לערים ולשכונות ברחבי הארץ. המשאיות הללו ישמיעו את זמרירי המפלגה ויביאו איתן מדבקות וחולצות לחלוקה, וח"כים ושרים יישאו מהן דברים ויפנו לקהל המקומי. לא לכולם זה מתאים, אך זו עשויה להיות חלופה מעניינת לכנסי ההמונים.

"יש לנו רעיונות שאני לא יכול לחלוק בשלב הזה", מוסיף איינהורן. "בליכוד יש צוות שיודע להתאים את עצמו לתנאים, לייצר מציאות חדשה ולדעת להפוך את החסרונות ליתרונות. בבחירות השלישיות היה המון שטח, אנשים ממש התרגשו לפגוש את ראש הממשלה פנים אל פנים. הפעם זה לא יהיה לנו, אבל אני חושב שבסך הכול יש הישגים אדירים שיכולים להוביל את הקמפיין – החיסונים, אחוז התמותה הנמוך והכלכלה שנפגעה פחות מכול בעולם המערבי".

במפלגת תקווה חדשה הקימו אולפן זום חדשני ומושקע, שילווה את הקמפיין. "היה לנו חשוב להשיק את האולפן כבר בשלב הזה, ולהטמיע לקהל שזה התחליף לעבודת שטח ושיש להם עם מי לדבר", אומרת דור מימון, מנהלת מערך התקשורת של המפלגה. "יש כעת אחוזים גבוהים של מתלבטים, וזה הזמן להזיז אנשים".

כדי להמחיש את האתגר, מימון משתמשת דווקא בכנסי הבחירות של הליכוד. "מה מביא אנשים לשם? דרך הסניף, חברים של חברים, מושכים זה את זה. פה אין לך את האפשרות הזו, ואת צריכה להגיע איכשהו לאנשים ולגרום להם דרך המחשב להיכנס לתכנים שלך. להביא אנשים למפגשים שלנו בזום זאת לא רק עבודת דיגיטל ולשלוח קישור, צריך שילחצו עליהם, מעגלים שיחברו אותם כדי שאנשים ייכנסו. זה אתגר גדול".

כדי לגשר על הפער בין השטח לעולם הווירטואלי, השיקו השבוע בתקווה חדשה 50 מטות על פי מפתח גיאוגרפי, כשהיעד הוא להכפיל אותם בתוך עשרה ימים ולהגיע ל־100 מטות בניהולם של ראשי ערים, סגנים וחברי מועצות. "אנחנו תנועה חדשה. איך נביא אנשים? יש לנו בעיה מבחינת הפיזיות, שכעת אין אפשרות לעשות את זה בכלל", מתארת מימון את האתגר. "אנחנו לפני סגירת רשימות ורגע לפני השיא, ואין כמעט מערך שטח. כאן כל אחד נכנס דרך הבית שלו, הם גם יכולים להירשם מראש לשאול שאלה ואז חברי המפלגה מדברים איתם, והכול בשיתוף פעולה עם המטות שטח שלנו".

גם בימין החדש השיקו את מטה השטח שלהם, אך לא ברגליים אלא בזום. על המסך הצטופפו 400 פעילים מכל רחבי הארץ. בשיחה הוצגה אפליקציית אלקטור שנועדה לגייס מצביעים בשיטת חבר מביא חבר, ושמשמשת את הליכוד ואת ישראל ביתנו. במפלגה מתכוונים לשים דגש על סיורי העסקים של ח"כ נפתלי בנט, ברוח המסר "לא פרנסה – לא מעניין", שלדעתם זכו לפופולריות ולתהודה. מדובר לרוב במפגש עם ראש העיר וכמה עסקים מקומיים בלבד, אך בדרך הזו מתאפשר לחרוש את הארץ, להגיע לשיח קרוב ולקנות את לב המתלבטים באמצעות מגע אישי. עוד יקיימו בימין החדש כנסי זום, מטות מותאמים לקהלי יעד, שאלות ותשובות בקבוצות ואטסאפ עם נבחרי הרשימה, וצוותי שילוט חוצות שיפעלו כרגיל.

עדיין לא ברור באיזו מתכונת יתמודדו ימינה, האיחוד הלאומי והבית היהודי, אך קהל היעד לא ישתנה. וללא ישיבות ובתי כנסת, וכשעלוני השבת בתפוצה נמוכה – יהיה קשה יותר להגיע אליו. "אני קודם כול פונה לקהל הציונות הדתית, אבל הרעיון הוא להביא קהלים חדשים ואנשים נוספים שיתחברו אלינו", אומרת עידית סילמן, מנהלת מטה השטח של ימינה.

במפלגות החרדיות הוחלט לנוכח המצב לחזק את תחום הדיגיטל, עניין לא מובן מאליו שם. אף שבשנים האחרונות ההשקעה בו התרחבה, הוא עדיין נותר קטן יחסית. בש"ס החליטו השבוע להוציא את הביטאון המפלגתי, "הדרך", לא רק אחת לשבוע אלא בכל יום, ולהפיץ אותו בדואר אלקטרוני.

לדברי יעקב מורגנבסר, יועץ התקשורת של ח"כ משה גפני וחבר במטה ההסברה של יהדות התורה, ברחוב החרדי עוד מוקדם לדבר על מערכת בחירות. "גם בלי קורונה, בשלב הזה אנחנו עוד לא ממש עובדים. הקופירייטרים רק מתחילים לבחור סיסמה, קמפיין וקהל יעד. לפני פורים לא תשמעי בציבור החרדי על בחירות. בשנה שעברה כשהבחירות היו בניסן התחלנו שבועיים לפני החג".

"כינוסי הבחירות של יהדות התורה מתקיימים בשבוע־שבועיים האחרונים לפני הבחירות", אומר גם גודי סילמן, בכיר בדגל התורה. "לפי הערכות משרד הבריאות וראש הממשלה, בתקופה הזו כבר יהיה מותר להתכנס". מורגנבסר מחזק את הדברים: "אם יהיו פה 600 אלף חרדים עם דרכונים ירוקים, אני לא אוכל לעשות איתם כנס?". סילמן מעלה רעיון נוסף: "גם אם לא יהיה אפשר לקיים כינוס מרכזי כזה, נשכפל את חגיגת שמחת בית השואבה הענקית שהייתה מביתו של הרב קנייבסקי בבני־ברק. על הבמה ישבו עשרה רבנים, והמשדר הופץ בכל כלי תקשורת אפשרי ובשבעים נקודות בבני־ברק, שבהן הוצבו בשטח פתוח רמקולים ענקיים ומאות אנשים התכנסו והאזינו". הקופה המידלדלת הביאה את דגל התורה לנקוט צעד תקדימי בזירה הפוליטית, ולפתוח בגיוס המונים למימון מסע הבחירות.

במישור הפורמלי, אגב, ועדת החוקה בכנסת החריגה אתמול את הפעילות הפוליטית בזמן הסגר. למשל, על אף האיסור לצאת ממקום המגורים, תותר יציאה של מועמד, שר או חבר כנסת, יועצים אסטרטגיים וכל עובד או נותן שירות מטעם מפלגה או מועמד, לצורך היערכות לבחירות לכנסת, לרבות לבחירות מקדימות. כמו כן תתאפשר יציאת אדם לצורך הצבעה בבחירות מקדימות.

בתקווה חדשה סבורים ששלטי חוצות אינם דרך מיטבית לשכנע מצביעים: "את ככל הנראה לא תראי בקמפיין שלנו שלט חוצות באיילון, זה פחות הכיוון", אומרת מימון. "צריך להגיע לאנשים הביתה. אנחנו רוצים לצאת מהסטיגמה שאם בוגי שם שלטים באיילון זה פתאום מעניין את התקשורת. רוב האנשים לא גרים בתל־אביב, ובקורונה נוסעים הרבה פחות. אנחנו רוצים להגיע לאנשים היכן שהם, להיות רלוונטיים במקום שלהם".

ארזי מסכים, אבל מבקש להצביע על ההבדל בין שלט באיילון לסרטון בטיקטוק. "שלט לוקח לעשות חצי שעה, בעוד שלתחזוק חשבון אינטרנט עם תוכן מתחלף נדרשת השקעה רבה יותר. מי שיש לו דובר שהוא מטיל עליו רק להעלות פוסט פה ושם לא מבין את תפקידו. פוליטיקאי שמצפה שהפלייר המודפס או המודעה בעיתון יעשו את השינוי, מדלג על לפחות 50 אחוז מסדר יומו של הבן־אדם. הוא נמצא בטלפון מהרגע שהוא פותח את העיניים ועד שהוא הולך לישון. אם לא תהיה שם מולו עם המסרים שאתה רוצה, אז אתה לא קיים. אתה צריך להגיע למוח שלו".

מפגשי הזום מתאפיינים בהיעדר קשר בין־אישי, בשתיקת המשתתפים ובהתרשמות אישית חלשה בהרבה מאשר במפגשים ממשיים. עם זאת, ארזי מוצא בהם גם יתרונות. "מועמד שרגיל לבקר בשלושה־ארבעה מוקדים בערב יכול להגיע לעשרות מקומות באותו ערב. זה מייעל את ההתנהלות, חוסך נסיעות ארוכות ומעצבנות, וגם מביא אותו להרבה יותר זוגות עיניים".

לדעת ארזי, השנה שעברה הרגילה רבים להשתמש בזום, וכעת "מבוגרים וצעירים יודעים איך לתפעל אותו, וזה כן מייצר מפגשים אישיים". עם זאת, הוא מציין, הפוליטיקאים לא תמיד מבינים איך לעבוד עם התוכנה. "הם חושבים שזום עם 100 אנשים ייראה מכובד. לדעתי גם זום עם עשרה אנשים ואפילו אחד על אחד יכול להיות יעיל הרבה יותר. אין פוליטיקאי שלא היה שמח לעבור בית־בית ולשבת בכל מקום רק עשר דקות, אלא שפיזית זה בלתי אפשרי. אבל באמצעות זום – בהחלט כן".

The post זום ומשאיות שמחה: כך נערכות המפלגות לקמפיין קורונה appeared first on מקור ראשון.

אלמלא הקורונה ובקשת המשפחה, המונים היו משתתפים היום בהלווייתו בירושלים של שלדון אדלסון, אחד האנשים המשפיעים ביותר על אירועי העשור שעבר בארצות הברית ובישראל. חלקם חייבים לו תודה בגלל העזרה הרבה שהושיט להם או לארגונים שהובילו, רובם מתוך הכרה בדבקות שאפיינה את פועלו ובשל הזדהות עם עקרונותיו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "הרווחת ביושר את מנוחת העולמים": העולם סופד לאדלסון

– הרוטשילד של דורנו לא קיבל את ההכרה הראויה לו

– השבת הראשונה של פולארד בארץ: תפילת הודיה בבידוד

אדלסון, בעלי ישראל היום ומקור ראשון, הלך לעולמו ביום שלישי אחרי מחלה ממושכת מאוד, והוא בן 87. בין שלל האישים שפרסמו הודעת אבל על מותו נמנה גם נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ. "הגאונות שלו, התחכום והיצירתיות שלו זיכו אותו בעושר עצום", כתב טראמפ, "אך האישיות והאדיבות הפילנתרופית שלו הביאו לו את שמו הטוב. שלדון היה גם תומך נלהב של בת הברית האדירה שלנו, ישראל".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/01/AMI_0781-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

טראמפ ציין כי "שלדון פעל ללא לאות למען העברת השגרירות האמריקנית לירושלים ולהכרה בריבונות ישראלית על רמת הגולן, וחתר לשלום בין ישראל לשכנותיה. העולם איבד אדם דגול, הוא יחסר".

בהודעת האבל של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נאמר כי שלדון אדלסון היה "יהודי אוהב עמו, אוהב ישראל, פטריוט אמריקאי גדול, שראה בביסוס הברית בין ישראל לארצות הברית שליחות וייעוד ונדבנותו למען מדינת ישראל והעם היהודי פרצה גבולות".

אלמנתו ושותפתו לדרך ולמעשה, ד"ר מרים אדלסון, כתבה אחרי לכתו בעיתון ישראל היום ש"כל אותם האנשים ומיליוני אחרים שנחשפו לנדיבותו האדירה של שלדון מעידים על אישיותו ועל ערכיו. אך הוא עשה הרבה מעבר לשיפור חייהם של אנשים: הוא עזר לנווט את דרכיהן של מדינות".

The post שלדון אדלסון מובא למנוחות בירושלים appeared first on מקור ראשון.