"תגיד להם שאני דואג להם, הם יכולים לפזר את המאהל", אמר השבוע ראש הממשלה נתניהו לח"כ הטרי שבח שטרן. הוא ביקש ממנו לפזר את מחאת ההתיישבות הצעירה (המאחזים), שאנשיה הקימו השבוע "מאהל בדואי" מול משרד ראש הממשלה. ראשי היישובים יושבים שם על כריות ומגישים קפה, במחאה על כוונת נתניהו להביא בפני הממשלה הצעת החלטה שתוביל להסדרת שלושה יישובים בדואים גדולים, ו"תמורתה" הסדרה של שלושה יישובים צעירים בלבד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
מצייצים ובוכים 2020: מצעד כפויי הטובה, אבל בהגזמה
רוצח ההמונים מדמשק מתלונן על "טרור" ישראלי
מסיימים בעלייה: עשרות עולים נחתו בישראל ביום האחרון של השנה
מנהיגי המחאה חוששים שההצעה מחליפה את הצעתם של השר לענייני התיישבות צחי הנגבי והשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון, המבקשת להסדיר 46 יישובים צעירים ללא שום תלות במהלכים מקבילים במגזר הבדואי; כפי שחשפנו בשבוע שעבר, ההצעה הזו כוללת גם הסדרה מיידית של תשתיות ושירותים מוניציפליים במקומות המיועדים להסדרה.
לכאורה העניין היה אמור לעלות בישיבת הממשלה ביום ראשון, אך הישיבה השבוע התבטלה. ביום שני הושבע שטרן כחבר כנסת בליכוד, לאחר פרישת חברי הסיעה שהצטרפו למפלגתו החדשה של גדעון סער. "ראיתי את ראש הממשלה במסדרון הכנסת, וניגשתי אליו עם מכתב על ההתיישבות הצעירה, בחתימת חברי כנסת", מספר שטרן. "צעדנו יחד עד החדר שלו, והוא אמר לי שאומר לאנשי המאהל שהם יכולים לפזר אותו. הוא ביקש שאעביר את המסר שהוא דואג להם. אבל המאהל עדיין קיים, כי הם לא רגועים וגם אני לא רגוע. אאמין כשאראה שזה קורה. דרשתי שלא יאפשר לכחול לבן להעלות את ההסדרה לבדואים בלי שהם מעלים את הצעת הנגבי, והוא אמר שיעשה זאת".
נציגי הליכוד שביקרו השבוע במאהל, כולל השר הנגבי, האשימו בעיכובים את שר הביטחון בני גנץ. "אנחנו במאבק שנועד לשכנע את שר הביטחון להפסיק לסכל החלטה שסוכמה ביני ובין הנציג שלו, השר ביטון", אמר הנגבי במאהל. "אני מקווה שלמרות החרדות של גנץ ממצביעיו, נשכנע אותו ללכת איתנו ולהביא את הנושא להחלטת הממשלה בקרוב".
לפני שלושה שבועות נערך אצל גנץ דיון בהשתתפות אנשי המקצוע במשרד הביטחון ונציגי המנהל האזרחי, והשר ביקש שתיערך עבודת מטה נוספת על ההצעה. גנץ הקציב לכך עשרה ימים, בפועל נדרשו לכך שבועיים, אך בסופו של דבר הוצג לו מסמך מחודש. לפי מקורות המכירים את המסמך הוא כולל הסדרה של יותר משלוש נקודות יישוב, אך הוא "לא מתקרב ל-46" נקודות יישוב, כפי שהיו בהצעה המקורית. דחיפות הסדרת היישובים גם מדורגת שם בסדר עדיפויות. גנץ טרם אישר את ההצעה, וככל הנראה יקיים ישיבה נוספת לפני שיחליט אם לאפשר את העלאתה לממשלה.
בינתיים, כידוע, התפזרה הכנסת והמציאות הפוליטית השתנתה. בפורום ההתיישבות הצעירה מקווים כי דווקא בשל כך גובר האינטרס של ראש הממשלה לסייע. בסביבת גנץ פקפקו אתמול באפשרות שההצעה תאושר.
"האינטרס הלאומי של הממשלה להסדיר אותנו עולה פי כמה על הסדרת הבדואים", אמר לנו השבוע יו"ר פורום ההתיישבות הצעירה, אליהו עטייה. "מבחינת היקף יחידות הדיור והשטח, ההסדרה שכבר נעשתה במגזר הבדואי בשנים האחרונות גדולה יותר מכל ההתיישבות הצעירה ביחד".
לפי המידע שבידי אנשי הפורום, שלושת היישובים הישראליים ש"הסדרתם" נשקלת בשלב הנוכחי הם אבנת, אביגיל ותל-ציון. אבנת ותל-ציון כלל לא נכללים בהגדרה של התיישבות צעירה: היישוב אבנת המשקיף לים המלח מוגדר כעת מוסד חינוכי (בית הספר יפתח) ויש לשנות את הגדרתו ליישוב; את תל-ציון יש להגדיר כיישוב נפרד מכוכב-יעקב. "אלה עניינים פרוצדורליים", אומר עטייה. "זה לעג לרש, כי אין ויכוח מקצועי שצריך הסדרה. החלטנו ביום חמישי שעבר על הקמת המאהל כשהבנו שהבדואים הם אבן בוחן. נשב פה עד שהממשלה תתעשת".
ובכלל במערכה על שטחי C, משרד ההתיישבות ומשרד ראש הממשלה פרסמו אתמול הודעה על מתן אפשרות למועצות יהודה ושומרון לקבל תמיכה כספית, לשם הקמה ותפעול של מחלקת סיור קרקעות שתאתר עבירות תכנון ובנייה של פלסטינים בתחום אחריותן. למערך הוקצבו בשנת 2021 כ-20 מיליון שקלים. מחלקות הסיור ייעזרו בכלי רכב ייעודיים, ברחפנים נושאי מצלמות ובתצלומי אוויר עדכניים, ויעבירו מידע בדבר עבירות כאמור לצה״ל, למשטרת ישראל ולמנהל האזרחי. לדברי השר הנגבי, המטרה היא "לגבש מערך יעיל ונחוש, שיסכל את התוכנית המוצהרת של הרשות הפלסטינית לקבוע עובדות בשטח, בניגוד לחוק ולהסכמים שנחתמו בינה לבין ישראל". מתנועת רגבים נמסר: "אנו מברכים את השר הנגבי על המהלך החשוב ומקווים שהוא יוביל להגברת השמירה על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון".
The post "אפשר לפזר את המאהל, אני דואג להם" appeared first on מקור ראשון.
מבצע לחלוקת מאות מיליוני שקלים, שמיועדים בעיקר למגזר החרדי, הפך לרגל הבחירות לכלי תעמולה. כרזות מטעם מפלגת ש"ס שמציגות החלטה על "ביטחון תזונתי למשפחות נזקקות" שהוביל יו"ר המפלגה, שר הפנים אריה דרעי, הופצו למשפחות מעוטות יכולת ברשויות מקומיות ברחבי הארץ. המודעות נראות כפרסומים רשמיים, וקוראות למשפחות לפנות אל חברי מועצת העיר מטעם ש"ס ולהיעזר בהם כדי לקבל את הכספים שאמורים להגיע להן. במפלגת ש"ס דוחים את הטענות ומסבירים כי "מדובר במיזם ייחודי ויש צורך לפרסמו כדי שכל מי שזקוק לסיוע יקבל אותו".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צמיחה מתוך משבר: מה שקרה ליהדות התפוצות בשנת 2020
– הקורונה הוכיחה: החוסן התעסוקתי של גברים חרדים נמוך
– מסיימים בעלייה: עשרות עולים נחתו בישראל ביום האחרון של השנה
את המיזם לביטחון תזונתי למשפחות מעוטות יכולת הובילו בש"ס, תוך התעלמות ממשרד הרווחה ומגופי הרווחה העירוניים שהציגו צרכים אחרים, משמעותיים יותר. המענק מאפשר לתושבי הרשויות שזכאים להנחה גבוהה בתשלומי הארנונה לקבל עד 2,400 ש"ח בשלוש פעימות – בסך הכול 7,200 ש"ח.
למרות שמדובר במיזם ממשלתי, נראה כי הפך לחלק מקמפיין הבחירות של ש"ס לכנסת, בחלק מהמודעות המידע הופיע תחת הכותרת "אריה הוא המשביר". בכמה מהרשויות המקומיות טוענים כי במיוחד בימים אלו, הפך המענק לכלי מפלגתי שממוקד כלפי אוכלוסיות חלשות וחרדיות ונראה כמו שוחד בחירות.
"זו פשוט הצגה", אמר לנו אחד ממנהלי מחלקת הרווחה ברשות מקומית במרכז הארץ. "אין שום סיבה לעבור דרך הפוליטיקאים המקומיים ולהזדקק לשירותים שלהם. ש"ס הפכו את מאות המיליונים של המדינה לסוג של צ'ופר מפלגתי". גורם בכיר אחר ברשות בצפון אמר כי לא הופתע מהקמפיין: "בעצם מה שהם מבקשים, זה להבהיר לתושבים 'בזכותנו קיבלתם כסף ואם אתם רוצים אותו או לא מבינים איך תקבלו אותו, תפנו אלינו ואנחנו כבר נדאג גם שתדעו למי להצביע'".
מאז פורסם בנובמבר כי בכוונת משרד הפנים להעניק מאות מיליוני שקלים במענקים על פי קריטריונים שנראים "תפורים" למגזרים מסוימים, השמיעו במשרד הרווחה ביקורת גדולה על כך שהמענקים מפספסים את "העניים שזקוקים יותר לכספים הללו בעת מגפת הקורונה". מנהלת בלשכת רווחה ברשות מקומית חלשה אמרה לנו כי "אני רואה את הצרכים של התושבים וכואב לי שהמענק הזה לא יכול לסייע להם. בחרו לעשות ניצול ציני בתקופה כזאת והוא לא יינתן בהכרח לכאלה שהם במצב כלכלי גרוע. יש רבים שלא זכאים למענק אבל מצבם הכלכלי איום ונורא".
עוד באוגוסט פנה שר העבודה והרווחה איציק שמולי לשר האוצר ישראל כץ, וקבל כי “כשישים אחוז מהמשפחות המשתתפות במיזם הלאומי לביטחון תזונתי אינן מקבלות הנחה בארנונה בשל אחוז נמוך של מיצוי זכויות. משפחות אלה ודומותיהן לא יקבלו דבר”.
מש"ס נמסר בתגובה: "למודעות האלה אין קשר למשרד הפנים ולשר הפנים. נציגי מפלגות שונות ברשויות המקומיות בכל הארץ, כולל נציגי מפלגות מיהדות התורה וחברי מועצה מהמגזר הערבי, מפרסמים בדרכים שונות את תנאי המיזם 'ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות', זאת כדי שאותן משפחות מוחלשות יידעו לנצל את זכותן לכרטיס שישמש אותן לרכישת מוצרים, אותם הם צריכים לשם קיומן. מדובר במיזם ראשוני, ייחודי שעליו הוחלט בעקבות משבר הקורונה והמשבר הכלכלי החמור בעקבותיו, ולכן יש צורך לפרסמו כדי שכל מי שזקוק לסיוע יקבל זאת".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משרד הפנים יחלק כרטיסי מזון לאוכלוסיות מוחלשות ומגוונות, שרבות מהן נפגעו עקב המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה. כ- 700 מיליון ש״ח הוקצו לטובת הפרויקט והם יחולקו למאות אלפי משפחות, שחלקן הגיעו לחרפת רעב, לצורך רכישת מזון ומוצרים חיוניים בכבוד באלפי בתי עסק בפריסה ארצית. המענקים יחולקו לאוכלוסיות המקבלות הנחות משמעותיות בארנונה וכן לקשישים מקבלי קצבת אבטחת הכנסה ולכל מי שיימצא זכאי ע"י הרשות המקומית, בכפוף לטבלת מבחן ההכנסה. בשעת משבר זו, יש לפעול במהירות, תוך הפחתת בירוקרטיה מיותרת, במטרה לסייע לתושבים שעבורם הקורונה היא סיוט כלכלי מתמשך ומסע הישרדות יום-יומי".
The post "אריה הוא המשביר": מענקי קורונה הפכו לתעמולת בחירות appeared first on מקור ראשון.