מדי שנה בשנים האחרונות מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה תמונת מצב של החברה החרדית בישראל. השנתון סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים ובהם רמת החיים, החינוך, התעסוקה, מוביליות חברתית, פנאי ואורחות חיים. השנה הגיע נגיף הקורונה וטרף את הקלפים לכולם אבל נדמה שהחברה החרדית חוותה את הטלטלה הזו בעוצמה רבה במיוחד.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– רוצח ההמונים מדמשק מתלונן על "טרור" ישראלי

– מסיימים בעלייה: עשרות עולים נחתו בישראל ביום האחרון של השנה

– מדד איכות החיים: כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית

בהתאם למגמה הארצית בה נראה בבירור שהמשבר הכלכלי פגע בצורה קשה יותר בשכבות החלשות, הפגיעה באוכלוסייה החרדית הייתה קשה יותר משל האוכלוסייה הכללית. כך, הירידה בשיעור התעסוקה של האוכלוסייה החרדית בחודשים מרץ-מאי השנה, לעומת אותם החודשים אשתקד, עמדה על 35 אחוזים בממוצע. כמו כן, התפלגות הפגיעה בתעסוקה בין גברים לנשים תאמה בגל הראשון את המגמה הארצית בקרב נשים חרדיות. בגל השני המגמה התהפכה כשבקרב הגברים חרדים הפגיעה הייתה קשה יותר. בהשוואה לשנת 2019, חלה ירידה של 20.5 אחוזים בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים לעומת 15 אחוזים בקרב נשים. בקרב יהודים לא חרדים, נרשמה ירידה קטנה יותר – 10 אחוזים בקרב הגברים, ו-16 אחוזים בקרב הנשים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/AFP_8VU2HZ-750x527.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בסיכום השנה ניתן לראות שנשים חרדיות מפגינות חוסן תעסוקתי גבוה יותר מאשר גברים חרדים. זהו נתון שמתחבר לעובדה ששיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, שעלה באופן מרשים בין השנים 2015-2003, עומד במקום מזה חמש שנים, בעוד שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות ממשיך לטפס באופן עקבי גם בשנים האחרונות.

על פי הנתונים המוצגים בשנתון, אם לא נראה שינוי יוצא דופן, מגמה זו צפויה להימשך כיוון שהנשים החרדיות מובילות על הגברים הן בהשכלה והן בהכשרה המקצועית. כך למשל, מספר הבנות החרדיות הניגשות לבחינות הבגרות עלה בעשור האחרון בעשרות אחוזים (מ-31 ל-55 אחוזים), בעוד בקרב הבנים חלה ירידה באותה תקופה (מ-16 ל-13 אחוזים). גם באקדמיה יש רוב נשי ברור, 67.5 אחוזים מהסטודנטים החרדים – הן נשים. במקביל, בתוך חמש שנים בלבד (2014-2019) נרשמה עלייה של 34 אחוזים בשיעור בחורי הישיבות והאברכים הישראלים, בעקבות הגידול בתמיכת המדינה בלומדים והקטנת התמריצים לכניסת גברים חרדים לשוק התעסוקה.

יחד עם זאת קיימת נדידה תעסוקתית משמעותית של חרדים וחרדיות מתחומי החינוך לתחומי המסחר. התחזקות מגמות אלו ומעבר של יותר ויותר חרדים למקצועות רווחיים יותר, עשויים להניב פירות בטווח הארוך בהכנסה לנפש, וכתוצאה מכך ברמת החיים של משק הבית החרדי.

עורכי השנתון החרדי, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מציינים כי "האוכלוסייה החרדית מהווה כשמינית מתושבי המדינה וממשיכה לגדול בקצב מהיר, אם כי נמוך מאשר בעבר. בעוד מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה לנשים חרדיות מותאמת יחסית לשוק העבודה, זו של הגברים נותרה מאחור והתוצאות ניכרות בשוק העבודה, כאשר שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות ממשיך לעלות בהשוואה לזה של הגברים. הרמה הגבוהה יחסית של הפגיעה בשיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים לעומת הנשים החרדיות בתקופת הקורונה הדגישה עד כמה החוסן התעסוקתי של הגברים החרדים נמוך".

The post הקורונה הוכיחה: החוסן התעסוקתי של גברים חרדים נמוך appeared first on מקור ראשון.

אסתר מרום

גרה בגני טל, בת 39

מנהלת מרכז "הריקוד" – מרכז אומניות המחול לבנות

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-12.53.43-150x150.jpeg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 22-at-12.53.43-75x75.jpeg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 22-at-12.53.43-90x90.jpeg 90w" sizes="(max-width: 640px) 100vw, 640px" />

יש לך מעצמת ריקוד שפרוסה ברחבי הארץ, פתאום נתניהו נעמד מול המצלמות ואומר, לסגור. מה קורה לך?

"אני מנסה לתאר במילים אבל אני חווה את זה בגוף שלי, גם עכשיו אני יכולה להרגיש פיזית את הזעזוע. הגוף שלי מתפרק. בהתחלה זה היה כאילו אני לובשת שמלה מפוארת ובזמן שאני לובשת אותה היא פשוט מתפוררת. לילות ללא שינה, נשירת שיער, המון דאגה למפעל החיים שלי ודאגה כלכלית לבית שלנו. העסק היה ההכנסה היחידה שלנו, אני ובעלי אסף היינו מושקעים לחלוטין בתוכו. ומצאנו את עצמנו בלי עבודה או הכנסה. בשלב הזה הוא התחיל פשוט לעבוד במשלוחים כדי שיהיה לנו כסף ללחם וחלב".

מעסק כל כך גדול ומצליח, אין כמה שקלים לשעת מצוקה?

"אנשים לא מבינים מה עסק במדינת ישראל עובר. העסק שלי מכניס עשרות אלפי שקלים בחודש אבל מוציא סכום הזוי, שכירות, ארנונה, משכורות ובעיקר 40-50 אחוז מההכנסות עוברות למדינה. זה משאיר את העסק עם עטיפה מאוד יפה, אבל לא התעשרנו".

"בשום שלב לא ויתרתי, את שנה שעברה סגרתי דרך קורסים דיגיטליים שהכנתי לבנות ובין הסגרים אסף התחיל לעבוד בתחום הנדל"ן, מה שנתן לנו אוויר לנשימה. בתמימותי חשבתי שבסגר השני יאפשרו לנו להמשיך כי לא היו מוקדי הדבקה במקומות כאלה, אבל זה לא היה המצב. מ-1000 רקדניות הגעתי למצב שאני פותחת חוגים בודדים ואז אחרי שבועיים הגיע הסגר השני ומוטט גם אותם. כדי לא לסגור סופית אני צריכה 20 אלף שקל בחודש וזה לפני האוכל לילדים. זה הביא אותי לנקודה קשה מאוד מבחינה כלכלית ונפשית. המצב הזה פשוט שובר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.44.29-750x644.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נשמע שאת מחזיקה אשמה כלפי המדינה.

"אני מרגישה פגיעה גדולה מאוד מהמדינה, זו כמעט בגידה. אני משלמת למדינה עשרות אלפי שקלים כל חודש ובשעת משבר לא מקבלת שום דבר בחזרה. מספיק היה ששלושה חודשים לא הייתי משלמת והייתי היום מסתדרת מצוין. המצב הוא כזה שמדינת ישראל מעודדת עבודה בשחור, לא משתלם לעסק לדווח, כי מי שעבד שחור היום עומד על הרגליים. כואב לי מאוד שאיבדתי את האמון במדינה שלי, לא האמנתי שנגיע למצב כזה. המגפה היא טבעית אבל בשגרה אני לוקחת אחריות ומשלמת למדינה, היה ראוי שבמשבר היא תיקח אחריות אבל המענקים לא מכסים כלום, והמורות שלי שהוצאתי לחל"ת מרוויחות היום יותר ממני כבעלת עסק".

איך מתמודדים עם כל החזיתות?

"תחשבי מה זה עושה לבן אדם שפתאום הוא כלום, כל המשברים של החיים לא הכינו אותי למקום הזה, זה זרק אותי למקומות הכי הישרדותיים. מצאתי את עצמי מהרהרת אולי למכור אוכל או ללכת להיות מורה למתמטיקה. אני משתדלת לתת לכאב שבתוכי מקום ושהות ומצד שני אני נותנת תנופה לאפיקים חדשים שגם הם לפעמים התחילו טוב והמצב המשתנה סגר לי אותם, סדנאות קטנות שהתחלתי לפי התו הסגול ובסגר גם לא התאפשרו.

"אחרי הזעזוע הראשוני אמרתי לעצמי, 'תרפי, תחזרי לחלומות שלך'. מאוד רציתי לגעת בנושאים של נשיות ומיניות דווקא מתוך העוצמה של הגוף שאני מכירה כל כך טוב. בתקופה הזאת לקחתי כל מיני קורסים שפיתחו אותי באזורים האלו והם הרחיבו אותי מאוד מבחינה מקצועית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.43.18-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לפני שנתיים ילדתי אחרי 10 שנים של עקרות משנית. הגעתי להיריון הזה בכושר ובבריאות שיא אבל ההיריון היה קשה מאוד, הרבה סיכונים ובסופו לידה של בין חיים למוות, משהו מטורף לחלוטין. אחריה הגעתי למצב שאם הרמתי את היד יכולתי להתעלף, הגוף היה מפורק ובעזרת שיטה שפיתחתי ריפאתי את עצמי.

עם השיטה הזו פתחתי לפני הקורונה חוג שנקרא סטודיו R – אימוני ספורט לנשים שלכאורה אין בו ריקוד אבל הוא נובע מחיבור של גוף ונפש כמו בריקוד, כך שדרך התרגילים הפיזיים והשרירים נוגעים בנפש. אם עובדים על שרירי בטן, המקום שאוגר בנו כאב וכעס, דרך התרגילים הפיזיים משחררים נקודות שסגורות בתוכנו.

הקורונה נתנה לזה תנופה מאוד גדולה, סטודיו R עבר לזום ובדיעבד שם הוא פרץ יותר, כי דווקא שיעורי הזום מאפשרים לכל אחת לשהות איפה שהיא צריכה והאימון עובר בצורה יותר אישית והבית מאפשר לכל אחת להיות נאמנה לעצמה.

דברים שפיתחתי בעקבות המצב הם נכסים מבחינתי שילוו אותי גם בהמשך. לדוגמה, מתוך הצורך שילדות לא יישבו כל היום מול המסך פיתחתי משחק קלפים של שנקרא "סגול" הוא כולל 40 קלפים עם תמונות של מנחים של מחול ויש בו 4 אפשרויות למשחק, וצילמתי סרטונים שמסביר את הרצף ואת האפשרויות השונות. ניסיתי ואני מנסה עדיין לקחת את המקסימום מהתקופה הזאת".

להצטרפות לסטודיו R, אימוני ספורט נשים ב-ZOOM ניתן לפנות לאסתר 0548151466

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.46.06-150x150.jpeg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 22-at-11.46.06-75x75.jpeg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.46.06-750x749.jpeg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 22-at-11.46.06-90x90.jpeg 90w" sizes="(max-width: 267px) 100vw, 267px" />

The post "ברגע שסגרו אותנו הגוף שלי התפרק" appeared first on מקור ראשון.

הבוקר (ה'), ביום האחרון של השנה, נחתה בישראל קבוצה של 67 עולים מברזיל וארגנטינה שמצטרפים ל-3,900 עולים מ-30 מדינות שהגיעו בסיוע הקרן לידידות בשנה החולפת. רוב העולים הגיעו מאוקראינה (1,559), צרפת (608) וברזיל (356).

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "אובדן עשתונות של התקשורת": עומר ינקלביץ' מדברת לראשונה

– התנעת הקמפיין: סער החליט לא לירות לכיוון בנט

– שלום 2020? האם מותר להשתמש בתאריך לועזי

"השנה החולפת הייתה מלאה באתגרים כמותם לא ידענו בתחום העלייה. השמיים שנסגרו בכל העולם והמצב הדינמי בכל מדינה ומדינה הצריכו מידה גבוהה של גמישות ודבקות במטרה, הן של הצוותים שלנו והן של העולים. למרות הקשיים הצלחנו להביא ארצה קרוב ל-4,000 עולים משלושים מדינות שונות. אנחנו מעריכים שבשנים הבאות נראה גל של עולים שמגיע ארצה ונערכים בהתאם, על מנת לסייע לכל יהודי שמבקש להגשים את זכותו וחלומו לעלות לישראל", אומרת יעל אקשטיין, נשיאת הקרן לידידות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/12/1E6A3463-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

יעל מספרת שחיפה היא שיאנית בקליטת עולי הקרן לידידות ואחריה נתניה, נהריה, ירושלים, בת-ים ואשדוד. פרופיל העולים מגוון ביניהם 25 ניצולי שואה, 121 מתגייסים לצה"ל ו-4 משפחות ברוכות ילדים. מבחינת תעסוקתית, השנה נוספו בישראל 177 מהנדסים, 100 כלכלנים, 120 מנהלים ו-133 סטודנטים.

"התאהבתי בישראל"

"פלירטטתי עם הרעיון לעלות לישראל כבר המון זמן", מספרת דיאנה שפירו, בת 27, שסוף סוף עשתה את הצד המתבקש ומגיעה לארץ בפעם השלישית בחייה, הפעם כאזרחית המדינה. דיאנה נולדה וחיה עד היום בריו דה ז'נרו, בירת ברזיל.

"תמיד הייתי קרובה ליהדות, הרגשתי חלק מהעם היהודי, למדתי בבתי ספר יהודיים. זה היה חשוב לי ולהורים שלי, למרות העלות הגבוה של לימודים אלו בברזיל, תמיד ניסינו לשמור על מסורת יהודית במשפחה. מאז שאני זוכרת את עצמי חגגנו חגים, הרגשנו קרובים ליהדות, וגם לישראל. אני לא מחשיבה את עצמי אדם דתי, אבל בהחלט מרגישה קרובה למסורת יהודית ובהחלט סקרנית ללמוד על יהדות ועל השורשים שלי עוד ועוד".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/12/1E6A3530-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

דיאנה ביקרה בישראל פעמיים, פעם ראשונה במסגרת התוכנית מסע, ובפעם השנייה לקחה חלק בתוכנית לסטודנטים זרים מטעם אוניברסיטת תל אביב, שם שילבה קורסים אקדמיים עם מגורים ועבודה בחווה חקלאית. "אני מודה, התאהבתי בישראל", מספרת דיאנה. "התאהבתי באנשים, בשמחת החיים של ישראלים, ביכולת שלהם לצאת לבלות מתי שרוצים ולחזור הביתה בשלום. אין את תחושת הביטחון הזו בברזיל".

רק פעם אחת בחייה חוותה דיאנה תקרית אנטישמית, אבל את האירוע הזה היא תזכור עוד זמן רב. "זה היה בכיתה י"א, היינו בשיעור היסטוריה ולמדנו על מלחמת העולם השנייה. המורה שידע שאני יהודייה וביקש שאכין הרצאה על השואה. התכוננתי והתחלתי לספר. ואז קם בן כיתתי ופתאום התחיל להגיד דברים פשוט נוראיים על יהודים, השתמש במילות גנאי הכי נוראיות ובסופו של דבר הביע צער שהצורר הנאצי לא השמיד את כולנו".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/12/1E6A3501-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"הייתי בהלם, ברחתי מהכיתה, הלכתי ישר למנהלת בית הספר, התקשרתי להורים, לסבתא שלי, שבאו לתמוך בי. לא דיברתי עם הבחור הזה עד סוף הלימודים, אבל בבית הספר שכנעו אותי לא לעשות כלום עם הסיפור הזה, לא לפנות למשטרה, שום דבר. אני קצת מצטערת שהסכמתי לשתוק. אבל אין ספק שהאירוע המצער הזה תרם עוד קצת לרצון שלי לעלות לישראל".

לפני כשלוש שנים הייתה דיאנה קרובה מאוד לעלות לארץ, אבל אז זכתה לתפקיד חלומי – מנהלת פרויקטים בחברת מוזיקה ברשת, המקבילה הברזילאית לחברת Spotify. "זה מסוג העבודות שלא מסרבים להן. צברתי ניסיון רב, עבדתי בתפקיד מאוד מעניין, בשנה האחרונה עברתי לסן פאולו בגלל העבודה. דווקא שם התקרבתי מאוד לקהילה היהודית בעיר, ביקרתי בבית כנסת בחגים, הרגשתי חלק מהקהילה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/12/1E6A3759-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בעקבות הקורונה החברה פיטרה רבע מעובדיה ודיאנה איבדה את עבודתה. "האמת שתקופת האבטלה הייתה נהדרת עבורי, פתאום היה לי המון זמן פנוי, הבנתי שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש ואמרתי – הנה, זה הזמן שלך להגשים חלום ולעלות לישראל. למרות הקורונה, למרות הכול, זו לא נפילה, זו הזדמנות. משם הדרך להרים טלפון לאנשי הקרן לידידות הייתה קצרה".

עולה נוסף מברזיל, שמי אוגוסטו לרנר קריגר, מספר שהתאהב בישראל עוד כשביקר בה לפני כעשור. "זו הייתה אהבה ממבט ראשון. תמיד ידעתי שאני רוצה לעלות לארץ ולבנות כאן את ביתי. תמיד הייתי מחובר למסורת יהודית". הוא סיים לימודי עיתונות ויחסים בינלאומיים והתחיל לפתח קריירה מצליחה בתחום. "החלום הגדול שלי זה להיות חלק מהעם היהודי בישראל ולבנות את החיים בארץ, אני מקווה שאצליח להיות עיתונאי בישראל ולתרום מהידע והניסיון שצברתי".

The post מסיימים בעלייה: עשרות עולים נחתו בישראל ביום האחרון של השנה appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /2020/12/mo-3-750x365.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

אז מה עשית לפני שהסיני אכל את העטלף?

"נשפתי חזק לחצוצרה, שרתי וקיפצתי ביחד עם הלהקה שלי בחתונות. חייתי בעולם הכי שמח, בעולם של מוזיקה ושליחות עליונה לשמוח בשמחתם של חתן וכלה, שמחה כזאת גם מיליארד סינים אוכלי עטלפים לא יעצרו".

סכם לי במילה אחת את השנה האחרונה.

"במילה אחת: קיפאון. בשתי מילים: קיפאון והזדמנות".

כשאומרים לך דברים כמו "תמציא את עצמך מחדש", מאחת עד עשר, כמה אתה רוצה לחנוק את מי שמולך?

"קודם כול חונק… ואז נזכר שזה בדיוק מה שאני עושה כבר 30 שנה, ממציא את עצמי מחדש".

ובכל זאת. היו מחשבות או ניסיונות לשנות כיוון, או להתאים את עצמך למציאות החדשה?

"מחשבות וניסיונות היו לי כל הזמן, גם בתחום המוזיקה וגם בתחומי עניין אחרים. אני תמיד מחפש חידוש ויצירה. לגמרי במקרה כשנה לפני הקורונה נכנסתי לעסקי המזון (אולם אירועים קטן, קייטרינג ומגשי אירוח). בין השאר נכנסתי כשותף בפתיחת מעדניית גורמה בגבעת־שמואל לסופי שבוע, בימי חמישי ושישי, בשם 'זלדה'. מלכתחילה נכנסתי כשותף משקיע שפחות אמור להיות פעיל, אבל לנוכח המצב והזמן הפנוי שנוצר אני נמצא הרבה סביב זה, במקביל למוזיקה".

איך שורדים? כלכלית, מנטלית?

"בגל הראשון, כמו הרבה אנשים, הייתי כמו בהלם קרב. ביטולי אירועים, בלבול מוחלט, דאגה וחרדה אמיתית לפרנסה של הנגנים שלי. כיום אני רואה את זה כהזדמנות אמיתית לעצור, להיות עם עצמי ולהגיע למחוזות שלא יכולתי להגיע אליהם קודם, כשהעולם התנהל בריצה בלתי פוסקת".

איך ההרגשה לגלות בוקר אחד שאתה "לא חיוני"?

"אויש, הרגשה נוראה. בימים כתיקונם הנייד פשוט לא יורד לי מהאוזן, פגישות, עניינים, אירועים, שגעת, טרפת. ואז ביום אחד הכול קורס. הנייד כבר לא צורח, הפגישות הפרונטליות, הפרזנטציות – הכול מתבטל כי אנשים פשוט מפחדים להיפגש. ההרגשה הזאת של העובד ה'לא חיוני' מחלחלת ושוקעת".

נניח שמחר הקורונה נעלמת. מה אתה עושה? האם תמשיך מאותה נקודה לפני שנה, או שמשהו השתנה?

"שאלת מיליון הדולר. ברור לי שמשהו השתנה תפיסתית, אבל בסוף לצערי נחזור להיות מה שהיינו ערב ההתפרצות. מה לעשות, יש לנו זיכרון קצר. אני רק מרגיש שנכון לחזור לנקודה שבה היינו לפני שנה כשאנחנו נינוחים יותר, רגועים יותר. להבין שאנחנו לא במרוץ ולדעת לפנות זמן אמיתי למשפחה, לעצמנו ולדברים החשובים באמת".

The post קיפאון והזדמנות appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /2020/12/mo-2-750x365.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

אז מה עשית לפני הקורונה?

"אני מורת דרך ומדריכת טיולים עצמאית כבר הרבה שנים. ניהלתי בעבר את מחלקת ההדרכה והתוכן ב'ראשית ירושלים', כתבתי תכנים ותוכניות לכל מיני גופים, אבל האהבה העיקרית היא ההדרכה והסיור עצמם. ההתמחות שלי היא סיורים בירושלים, על כל מה שיש לה להציע".

כשאומרים "תמציאי את עצמך מחדש", מה את חושבת?

"קודם כול זו אמירה מעצבנת ומתערבת כשלעצמה, ויש בה אולי אפילו גוון של זילות במקצועות הלכאורה 'לא חיוניים'. יש רגעים שבהם אתה שואל את עצמך למה לא בחרת במקצוע יותר חיוני. יש לי תואר ראשון במשפטים, והייתה מחשבה לגשת למבחני הלשכה ולפתוח לעצמי גם את האופציה הזאת. בפועל המשפחה שלי מוצפת עורכי דין, שהטילו וטו על העניין. באופן אישי, קשה להחליף מקצוע כזה. ודאי אחרי שנים של השקעה, התמקצעות, יצירת קהל לקוחות. אני רואה בטיול ובסיור משמעות ערכית, חינוכית ותרבותית גדולה, ואם כבר להמציא את עצמי מחדש – אז בתוך התחום".

אז איך שורדים? מבחינה כלכלית, מנטלית?

"מסתדרים. בהתחלה יש איזשהו הלם ואפילו חרדה – לא קיומית, תודה לא־ל, בעלי עורך דין ועובד במשרה מלאה – אבל כן איזושהי הבנה שצפויה ירידה באיכות חיים. ודאי בהתחלה, לפני שהיה ברור מה יהיה גובה המענקים וכולי. צץ חשש שנצטרך לחסוך ולהתקמצן. יש לזה יתרונות: הורדתי הילוך עם קניות באינטרנט, ופתאום התמקדתי במה שאנחנו באמת צריכים".

עד הקורונה חשבתי שבעלי הוא הלא־חיוני בבית, ופתאום התברר שלא. איך ההרגשה לגלות יום אחד שאת מוגדרת "לא חיונית"?

"האמת שבעלי (טפו־טפו) תמיד היה חיוני בבית. מהגברים ששוטפים כלים, מקלחים ואפילו מבשלים. מבחינה כלכלית באמת מוזר להסתגל למחשבה שכרגע הוא המפרנס הבלעדי. אבל אני לגמרי מפרגנת לו. אם זה היה הפוך, אני בטוחה שמבחינת שנינו זה היה הרבה יותר דרמטי".

נניח שמחר הקורונה מתה. מה תעשי אחרת?

"יש תוכניות חדשות. כשאתה מובטל ממעש כל כך הרבה זמן, יש דגירה והתכנסות. פיתחתי יחד עם שותפה, דורית גרייבר מחברת 'ירושלמית', אפליקציה בשם 'עושים שכונה' – משחק שהוא סיור. זה משחק שטח דיגיטלי בכל מיני מקומות בירושלים, שמותאם למשפחות, לטיולי בר־מצווה ולתיכונים. פיתחתי גם ליין סיורים לקהל יעד נשי – סיור ומפגש עם נשים בחברה החרדית, סיור בעקבות נשים לוחמות, סיורי זוגות משולבים בסדנאות ועוד. בעבר הייתי לוקחת עבודות בשעות הזויות, לא עוצרת ומעמיסה עוד ועוד פרויקטים. בעלי היה משתגע ומתחנן שאוריד קצת קצב. מהבחינה הזאת נכנסנו לאיזשהו רוגע. פתאום לא ממהרים לשום מקום, והאמת שזה קצת ממכר".

The post יותר מלחם ושעשועים appeared first on מקור ראשון.