במלאת 30 שנה למלחמת המפרץ, חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חומרים ארכיוניים נדירים. ביניהם ניתן למצוא את יומן המבצעים של המלחמה, צילומי וידאו מאתרי נפילות הטילים, ומחקר צבאי שמגלה כמה טילי פטריוט שוגרו לעבר טילי הסקאד העיראקיים וכמה אזרחים ישראלים הזריקו לעצמם אטרופין.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– צפו: ערבית בקטנה – ערבית מדוברת מזווית אחרת

– הממונה על מו"מ עם איראן לשעבר תכהן כסגנית מזכיר המדינה

– עוצר יציאות וביטול תרגילים: צה"ל נערך לסגר המהודק

הארכיון כולל מגוון רחב של צילומי וידאו מזירות נפילות הטילים בכל רחבי הארץ שחוברו לכדי סרט אחד, ומציגים את סיפור המלחמה ששינתה את העורף הישראלי. יש שיאמרו כי המלחמה הזו גרמה לאויבי ישראל להתחיל לאיים על המדינה בטילים, איום שבימים אלה לגדול ביותר על מדינת ישראל. מלחמת המפרץ אמנם שיתקה את המדינה ל-40 יום, אך הייתה זניחה יחסית בתוצאותיה. הנזק שנגרם לישראל אז היה מועט ביחס למלחמות של המאה הנוכחית.

בסרט מובאים הקולות והצבעים של אותה מלחמה, בעיקר מערוץ 1 ששידר באותם ימים בטלוויזיה הישראלית, ולצידם סרטונים שלא שודרו מעולם. בכל ליבה האמינה מדינת ישראל כי איום כימי מרחף עליה מכיוון עיראק. הסמרטוט הרטוב בתחתית הדלת שהפך למגן אנושי, החדר שנאטם בכל בית ולימים אומץ על ידי פיקוד העורף ששדרג אותו והפך אותו לחובה בכל בית חדש – הממ"ד.

בארכיון הנדיר ניתן לראות את התמונות שלא הספיקו להגיע אז אל שידורי החדשות, את ההרס של הדקות שאחרי, ואת האימה שאחזה בתושבים שביתם נפגע מסקאד. "באתי לשים את המסכה ולא הספקתי, עפתי", מתארת אישה אחת, דקות לאחר שביתה נפגע מטיל. את העדות הדרמטית מלוות תמונות נדירות של אזרחים עוזבים בתים הרוסים כשבידיהם רק מצעים והזיכרונות נותרים מאחור.

הסרט מראה את ממדי ההרס של מבנים שלא רק התמוטטו בשל הפגיעה אלא גם עלו באש. התמונות אמנם משקפות אימה רבה אולם מלחמת המפרץ כמעט ולא גבתה קורבנות בנפש. רוב הפצועים סבלו מפציעות קלות, מחרדה, מתופעות לוואי של חבישת מסכת אב"כ שלא נכון או מהזרקת האטרופין, המזרק שסופק לאזרחים בערכות המגן במקרה של תקיפה בטיל כימי, דבר שכמובן לא קרה.

אחד הקטעים הנדירים הוא הסרטון בו יחידות מיוחדות נוטלות דגימות מן האדמה כדי לבדוק האם סדאם חוסיין אכן ירה נשק כימי על ישראל. אנשי היחידות שהגיעו לשטח התמגנו מכף רגל ועד ראש, דיללו את האדמה ונטלו ממנה דגימה למעבדה, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים לבדיקת רמות קרינה.

The post 30 שנה למלחמת המפרץ: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון נפתח appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-12.35.23-750x234.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />אפשר ללמוד המון מפתגמים ערביים על התרבות העממית ועל חוכמת הרחוב. הערבים משתמשים בפתגמים בחיי היום יום ומתבלים בהם את הדיבור. כאן הפתגם נמשל למלח שמתבל את המאכלים – אלמַתַל פִי אלכַּלַאם מִתְל אלמִלְח פִי א- טַעַאם המשל/הפתגם בדיבור הוא כמו מלח באוכל.

The post צפו: ערבית בקטנה – ערבית מדוברת מזווית אחרת appeared first on מקור ראשון.

עם פרישתו של אבי ניסנקורן מהממשלה ומהכנסת לאחרונה, נותר משרד המשפטים בידי כחול לבן, כאשר שר הביטחון בני גנץ יכהן גם בתפקיד שר המשפטים. משרד הביטחון וניהול הממשלה הפריטטית תופסים את רוב יומו של גנץ, כך שלכאורה זה משאיר את משרד המשפטים, מהמשמעותיים ביותר במשרדי הממשלה, עם שר משפטים בחצי משרה ואף פחות מכך. יכול להשתמע מכך שגם משרד המשפטים סופג פגיעה בתפקודו, אך הבנת מקומו של שר המשפטים במשרד ביחס לפקידת הבכירה ובנוסף למשמעויות התפזרות הכנסת והכניסה לממשלת המעבר, מלמדים אחרת.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– פחות משנתיים אחרי שהצטרף לפוליטיקה, רפי פרץ פורש

– המושכים בחוטים: האינטרסים מאחורי הסכם סעודיה-קטאר

– "לא חלמתי שנצטרך להגיע לכך": ראשי ההתיישבות הצעירה שובתים רעב

שר משפטים ממונה על האדמיניסטרציה של עשרות גופים ואגפים שפועלים במשרד כמו ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, הרשות השופטת ורשויות שפועלות מתוך המשרד שלרובם יש סמכויות סטטוטוריות משל עצמם. כך, היועץ המשפטי לממשלה מתנהל באופן שלא תלוי בשר המשפטים,  כך גם בית המשפט העליון ופרקליט המדינה. סמכויות השר מתרכזות לשני מוקדים מרכזיים, בחקיקה ובמינויים. בלי שר למשל, לא ניתן להקים ועדת איתור למשרות בתוך משרד המשפטים, לא ניתן לכנס את הוועדה למינוי שופטים או לנהל את דיוני ועדת שרים לענייני חקיקה. כמו כן, לא ניתן לקדם חוקים שחשובים למשרד המשפטים או לחתום על תקנות לחוקים המחויבים בהן.

העובדה שישראל נכנסה לתקופת ממשלת מעבר והכנסת התפזרה, מאפשרת למשרד להמשיך לעבוד גם עם שר שפחות פנוי עבורו. עבודת החקיקה בימים אלו כמעט ולא קיימת, הוועדה לבחירת שופטים לא נוהגת להתכנס בממשלת מעבר, וכל שנותר לשר המשפטים הנוכחי לעסוק בו הוא הבאת מינויים שכבר אושרו לאישור הממשלה.

בשלב הנוכחי מדובר במינוי של עו"ד עמית איסמן לפרקליט המדינה. ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד סיגל יעקובי תישאר בתפקידה כל עוד לא יחליט גנץ להחליפה לאחר ש המינוי של עו"ד שימי בראון לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים, שניסנקורן ביקש להביא לאישור הממשלה, ירד מהפרק עם פרישתו של ניסנקורן.

פעולות שגנץ יצטרך לפנות מזמנו ולקיימן כשר המשפטים נוגעות בעיקר לנושאים הדורשים את חתימתו, כגון אישורו לצו ההסגרה של מלכה לייפר שלאחרונה הכריע בית המשפט העליון כי ניתן להסגירה לאוסטרליה וכן חתימה על תקנות חוקתיות שמחכות לאישור שר המשפטים.

לשכתו של שר המשפטים שבדרך כלל מכילה עשרות עובדים במשרות אמון ומשרות מזכירות הולכת ומתרוקנת בימים האחרונים. אך עם שר במשרה מליאה או במשרה חלקית, ממשלת המעבר והעובדה שאין עדיין תקציב לשנת 2021 משפיעה על תפקוד כל שרי הממשלה שנשענים על התקציב ההמשכי. כל פרויקט או יוזמה שמבקשים ליישם ודורשים הוצאה מעבר לתקציב ההמשכי עולים לוועדת חריגים ולחשב הכללי כשהתשובה המתקבלת בדרך כלל היא שאין כסף. עשרות פניות כאלה קיימות גם במשרד המשפטים.

The post שר בחצי משרה: כיצד ישפיע גנץ על משרד המשפטים appeared first on מקור ראשון.