לוטננט-גנרל במיל' קריסטוף קקיס, מי שכיהן כרמטכ"ל צבא שווייץ באמצע העשור הקודם, מת בסוף השבוע האחרון. בן 75 היה במותו. קקיס היה חולה לב ואף עבר שני אירועים מוחיים בשנים האחרונות. סיבוכים בלב הם אלו שהכניעו לבסוף את קקיס, ונבדקת האפשרות שאולי גם נדבק בקורונה בעת שהייתו בבית החולים בלוזאן. אך נכון לרגע זה הנתונים באשר לתוצאות הבדיקה סותרים ואינם חד משמעיים.

קקיס ביקר במדינת ישראל מספר פעמים. הפעם האחרונה שהגיע לכאן היתה בשנת 2017, כדי להרצות ביום עיון מיוחד באוניברסיטת תל-אביב שעסק ביחס בין חילות האוויר לציפורים, זאת בשל פוטנציאל הסכנה שגלום בפגיעת ציפור במטוס בעת טיסה. בקהל ישבו טייסים וחוקרים בתחום הצפרות, וגם אנחנו ליווינו אותו באותו יום. תחילה בראיון שנערך במלון שבו שהה בתל-אביב, ומשם הסענו אותו לאוניברסיטה כדי לשמוע את הרצאתו. הוא היה איש גבה קומה, לבבי ובעל חוש הומור שסחף גם את הקהל הישראלי. הריאיון המלא עם קקיס נדפס באותם ימים במוסף "דיוקן" של מקור ראשון.

הרמטכ"ל לשעבר בא לספר לקהל המאזינים על הקשר הסודי בין ישראל לשווייץ בסוף שנות השבעים. אימונים משותפים שערכו חילות האוויר של שתי המדינות אפשרו לטייסי שווייץ ללמוד מהניסיון הקרבי העשיר של עמיתיהם הישראלים. לטייסינו התאפשר להתנסות בקרבות אוויר מדומים מול מטוסים ששימשו באותה עת את האויב. לדברי קקיס, הלמידה מהישראלים גרמה לחיל האוויר של ארצו לחשב מסלול מחדש, וגם הולידה חברות שנמשכת עד היום.

אחד הטייסים שטסו עם קקיס בתמרונים הסודיים היה סא"ל מיל' אליעזר אדר. עם היוודע דבר ההידרדרות במצבו של קקיס, יצר אדר קשר עם אשתו של קקיס, כדי לדרוש בשלומו ואף לשוחח איתו, בניסיון לחזק את רוחו. אדר: "הוא הגיע לבית החולים בשל אירוע לב, ושם נזקק להנשמה. ביקשתי מאשתו שתשאל אם אני יכול לדבר עמו. היא אמרה שתשאל אותו, אבל כשעתיים לאחר מכן הוא נפטר. הוא היה איש מקסים. אמנם לא הוא זה שיזם את שיתוף הפעולה עם חיל האוויר הישראלי, אבל הוא קיים אותו כלשונו. הוא היה פטריוט גדול של שווייץ וגם פטריוט גדול של מדינת ישראל, בעקבות התמרונים המשותפים שלנו, ואף התגוררנו יחד באותו בסיס ונשארנו חברים. הוא היה איש קורקטי שחשוב היה לו הדיסטנס, אך בסוף חייו נפתח אלינו יותר ויותר".

קקיס, שהיה ידוע גם בשם החיבה פילו, נולד בעיר נשאטל במערב שווייץ, מול הרי האלפים, והתגורר בשנים האחרונות בטריי, השוכנת מעט דרומה משם. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים. ב-1966 עבר קורס טיס והחל לשרת בכנף של חיל האוויר השווייצרי העוסקת בצילום טקטי. בהמשך הפך לטייס קרב. במשך השנים ישב בתא הטייס של מטוסי קרב מדגמים רבים, ממיראז' ועד אף-18, ושימש גם כמדריך טיסה.

הוא התקדם בחיל האוויר השווייצרי במשך 37 שנים, ובשיאן שימש מפקד מחלקת המבצעים, ונחשב למספר 2 בחיל. הוא כבר סומן כמפקד העתידי של הזרוע האווירית, אבל אז הושק בצבא שווייץ מהלך צמצום כוח אדם, וקקיס מונה לעמוד בראש הצבא כולו ולהוביל את הרפורמות.

"פעם אחת הייתי קרוב מאוד למוות", סיפר באותו ראיון ל'מקור ראשון'. "זה היה ב-1977. ישבתי במושב האחורי של מיראז' כדי לצלם תמונות, ופתאום התנגשנו במטוס אחר. היינו בגובה נמוך, והייתה לנו שנייה אחת למלט את עצמנו לפני שיהיה מאוחר מדי. שני המטוסים התרסקו, אך למזלנו כולנו שרדנו. הטייס שגרם להתנגשות לא ידע להסביר מה אירע, כי הוא לא זכר דבר מהתאונה".

בביקורו האחרון בישראל, ליווה את קקיס גם פרופ' יוסי לשם, אורניתולוג ישראלי, פרופסור במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומייסד המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. "אשתו של קקיס מאוד התרגשה כשיצרנו עמה קשר", מתאר לשם. "ביום שישי האחרון היא באה אליו לבית החולים. לעיתים אנשים, לפני שהם הולכים לעולמם, חווים מן התעוררות כזו והוא היה צלול ובמצב רוח טוב. אשתו מסרה לו ד"ש מאיתנו. טרם פטירתו, הוא התרגש מאוד לשמוע איך הישראלים דואגים לו. אתמול (שבת) השוויצרים הראו בטלוויזיה את הסיפור שלי, איך קקיס הלך איתי לצפות בתנשמות".

הידיעות שהופיעו בצרפתית ובגרמנית על מותו של קקיס באתרים משווייץ לא מסקרים את מותו של קקיס כמי שחלה גם בקורונה. מדברים על בעיות רפואיות מהן סבל, אך בעיקר עסוקים בלסקור את פועלו הצבאי המרשים.

בשווייץ, שבה 8 מיליון תושבים, חלו בקורונה עד כה 29,817 תושבים, ונפטרו 1,762 אנשים. מדובר במספר גבוה של חולים יחסית למספר האזרחים הנמוך בה, והיא נחשבת למדינה שהינה במקום השני במימדי ההדבקה ביחס לכמות האוכלוסיה בה. שלא כמו ישראל, היא נוטה שלא להרבות בבדיקות קורונה אך מצאה את עצמה כפגיעה במיוחד לנוכח המגפה.

בראיון בשנת 2017 שאלנו את קקיס בין השאר איך זה להיות רמטכ"ל של מדינה נייטרלית, שמאות שנים לא ידעה מלחמה. "העובדה שאתה נייטרלי לא אומרת שאתה לא עושה כלום", אמר קקיס. "המשמעות היא שעליך להגן על עצמך בכוחות עצמך. לשווייץ יש מה שנקרא 'נייטרליות חימוש'. אתה צריך להיות שווייצרי כדי להבין מה זה אומר באמת".

שאלנו גם איך הוא רואה את אינפלציית המלחמות הישראלית. "אני חייב להגיד שקשה לי להבין זאת", אמר קקיס. "אני מעריך תהליכים רבים אצלכם, אתם באמת הכי טובים, אתם גיבורים. אבל יש לכם אינספור מפות דרכים שאפשר להגיע באמצעותן לשלום, ובמשך כל כך הרבה שנים זה לא עובד. אם יהיו לכם שלום וביטחון, כל הדברים האחרים ישתפרו, כי שלום הוא מוצר בסיסי לכל מדינה".

The post בחזרה לראיון עם הרמטכ"ל השווייצרי אוהד ישראל שהלך לעולמו appeared first on מקור ראשון.

הר הבית סגור ומסוגר זה יותר מחודש, החל מ־23.3. מי שפוקדים אותו הם כמה עשרות אנשי וקף, אולי מעט יותר מכך, שדואגים להמשך "תחזוקת" המקום ולניהול סדר היום האסלאמי בו, כולל תפילות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "עצוב להיווכח שבהר הבית אין חופש פולחן ליהודים"

– "עלינו לתבוע את זכותנו על הר הבית"

– התגלית בהר הבית: טביעת האצבעות של הורדוס

מניסיון העבר, בתקופות הללו אזרחים יהודים אינם מורשים לבקר בהר לפרק זמן ממושך, מועדות לפורענות בהיבט של הרס עתיקות יהודיות במקום הקדוש בעולם. כך היה בשנים 2000־2003, אז תחת סגירת ההר ליהודים התבצעה מחיקה שיטתית של העתיקות באתר, בעיקר בדרום מזרח ההר. כך נעשה באופן מצומצם יותר גם בסגירת ההר לעליית יהודים בסיום הרמדאן בשנת 2018.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201619_40_09-750x500.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 201619_40_09-1140x760.jpg 1140w" sizes="(max-width: 5760px) 100vw, 5760px" />

הניסיון מגלה גם שכאשר אזרחים יהודים אינם עולים להר, המשטרה ושאר הרשויות הישראליות כמעט אינן נוכחות בהר.

לפני כחודש, ב־31.3, בעקבות פרסום אסלאמי בפייסבוק על מה שנראה כמו חפירה שביצע הווקף בהר, שאלתי את ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות על העניין. ברוך השיב לי שהדבר "מוכר" ושמדובר ב"תיקון צינור מים". "בפיקוח שלכם?", תהיתי, והוא השיב מיד: "בפיקוח".

אולם בירור מעמיק יותר העלה שאין כל פיקוח ארכיאולוגי בהר בימי הקורונה הללו. אבישר צארום מתנועת סטודנטים למען הר הבית התקשר השבוע למי שמופקד על האכיפה מטעם רשות העתיקות באזור העיר העתיקה. צארום שאל את בן שיחו, שלא ידע במי מדובר, האם בימים אלו מתבצע פיקוח ארכיאולוגי בהר הבית. הוא נענה בשלילה: "לא. הר הבית נעול. בחודש האחרון אף פקח לא היה שם. פיקוח רשות העתיקות בהר הבית מתבצע באופן שוטף, אבל בחודש האחרון לא היה שם אף אחד. הר הבית סגור ונעול ואין שם נוכחות של מתפללים".

מתפללים מוסלמים אמנם אין שם, אבל גם בהיעדרם נוכח הווקף בהר ואינו נמנעים מפעולות פולשניות. לא רק החוק מחייב נוכחות יומיומית של רשות העתיקות בהר. גם ההיגיון מחייב.

The post בניגוד להצהרות: רשות העתיקות נמנעת מהגעה להר הבית בימי הקורונה appeared first on מקור ראשון.

"החי והצומח בלגונה לא השתנו במהלך העוצר, מה שהשתנה הוא היכולת שלנו לצפות בהם", אומר הזואולוג אנדראה מנג'וני, וטובל את המצלמה שלו בתעלות העכורות בדרך כלל של ונציה כדי לצפות בחיים המתחוללים מתחת לפני המים. סרטן מנסה לתפוס את העדשה, מדוזות מניעות את עצמן מעלה אל פני המים, להקות דגים חולפות בשלווה, סרטנאים נאחזים במזחים המפורסמים של העיר, ואצות ים במגוון צבעים מרחפות בעדינות בזרם הימי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– כשאין אנשים ברחובות: הטבע פולש גם למרכזי הערים

– דווקא בימי ההסגר: הטבע הוא התרופה הטובה ביותר

– מול הטבע: האם נכון לשאוף להחזרת השגרה?

נגיף הקורונה רוקן את ונציה בתחילת חודש מארס ממיליוני התיירים שהיא רגילה אליהם. מימיה כבר אינם נבחשים ללא הרף באלפי ספינות, סירות מונית, סירות מנוע וגונדולות שבדרך כלל חוצות את העיר. בשביל מנג'וני זו הזדמנות לגלות מחדש את המערכת האקולוגית המורכבת שמאכלסת את הלגונה הוונציאנית. סרטון שצילם, שמציג מדוזות שוחות לאיטן במימי התעלות השקופים, הופץ כמגפה ברשתות החברתיות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1QU03Y-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"כעת אנחנו יכולים לראות בין 50 ל־60 סנטימטרים, ולפעמים אפילו עד מטר, מתחת לפני הים", מסביר מנג'וני. "כתוצאה מכך אנחנו יכולים לראות בעלי חיים שהיו חבויים מתחת למים העכורים". לדבריו, בעשרים השנים שהוא עובד בוונציה הוא מעולם לא ראה את המים נקיים כל כך. "ההבדל היחיד הוא שחלק מבעלי החיים, שלפני כן היו יכולים לחיות רק בתעלות הגדולות והרחבות יותר של הלגונה, יכולים כעת להגיע עד מרכז העיר, מכיוון שתנועת הגונדולות, והסירות האחרות נפסקה".

מרקו סיג'וביני, חוקר במוסד למדעי הים בוונציה, אומר שהוא רואה בפעם הראשונה בחייו זני דגים מסוימים במרכז עיר המדינה לשעבר. "החי והצומח בלגונה של ונציה מגוונים ומעניינים הרבה יותר ממה שהייתם חושבים", מכריז סיג'וביני. "בעיר פחתו לא רק התנועה והזיהום של הסירות, אלא גם הרעש, שהוא סוג אחר של זיהום שפוגע באורגניזמים רבים שחיים בלגונה".

הוא לא מופתע מכמויות המדוזות שנצפות בעיר. "בעשרים או שלושים השנים האחרונות, כמות המדוזות גדלה באופן כללי. הן נכנסות ללגונה לעיתים קרובות יותר, במיוחד בזמנים מסוימים של השנה, כנראה כי הן נסחפות עם הזרם", אומר סיג'וביני. "בדרך כלל יש הרבה יותר תנועה, וסביר להניח שרבות מהן פשוט מתות".

מנג'וני מצלם תמונות וסרטונים בדרכו לעבודה ואומר שהחיים בוונציה בימים אלו הם "כמו בשונית אלמוגים. כמות הצבעים ובעלי החיים היא יוצאת דופן, וזה הופך את הלגונה למיוחדת", אומר המדען.

אולם סיג'וביני אינו חושב שתהיה השפעה גדולה על החי בוונציה בטווח הרחוק. "ככל הנראה, חודשי הסגר האלו לא יספיקו כדי לשנות באמת את איכות המערכת האקולוגית שלנו".

תרגום: אלחנן שפייזר

The post דממת הקורונה חושפת מערכת אקולוגית פורחת בלגונה של ונציה appeared first on מקור ראשון.

בחוות דעת בת 60 עמודים שבה וקבעה שבוע שעבר פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי יש לה סמכות להיענות לתביעה הפלסטינית לפתוח בחקירה של פשעי מלחמה שביצעה כביכול ישראל.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בית הדין בהאג יכריע בשאלת סמכותו ביו"ש, עזה ומזרח ירושלים

– הקרן החדשה: הסרת הגבלת המימון לגופים התובעים קצינים בהאג

– "האורות לא כבים במשרדים": המאמץ נגד האג

בחוות הדעת הוסבר כי בית הדין בחן בקפידה את שהוצג בפניו, ונותר בדעה כי יש לו סמכות שיפוט "בשטח הפלסטיני הכבוש".

הדיון על סמכות השיפוט מהותי: הוא שמבחין אם בית הדין ממלא את ייעודו כמגן בינלאומי מפני פשעים נגד האנושות, או שמא נותן יד להפיכתו לכלי ניגוח פוליטי בידי הפלסטינים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/000_IT32L--750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

התובעת הראשית בנסודה החליטה עוד בדצמבר כי יש לה סמכות לחקור, אך העבירה את העניין לשיקול נוסף אצל שלושה שופטים, שהוקצבו להם 120 ימים כדי לאשרר או לדחות את ההחלטה, תקופה שהגיעה לסיומה אתמול.

בישראל קיוו לתקדים כמו זה האמריקני: לפני כשלוש שנים החליטה בנסודה לפתוח בחקירה ראשונית בחשד שאנשי כוחות הביטחון האמריקניים ביצעו פשעים נגד האנושות באפגניסטן. ארה"ב הגיבה בתקיפות, שללה ממנה את ויזת הכניסה לתחומה, והחקירה לא נפתחה בסופו של דבר. כאמור, התקווה שכך יקרה גם במקרה של ישראל נכזבה.

השר יובל שטייניץ, המרכז את הטיפול הבינמשרדי בנושא בית הדין הבינלאומי בהאג, מסר בתגובה: "חוות הדעת של התובעת ממשיכה לאמץ את המדיניות האנטי־ישראלית המובהקת שלה, בהשפעת ארגון המדינות האסלאמיות ותנועת החרם. התעלמותה מחוות הדעת של כמה מהמומחים המובילים בעולם במשפט הבינלאומי מצביעה על נחישותה לפגוע בישראל ולהשחיר את שמה.

"לשם כך היא מנסחת מחדש את כללי המשפט הבינלאומי, וממציאה מדינה פלסטינית עוד בטרם הסתיים תהליך השלום.

ישראל תמשיך להתגאות בהיותה הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון, ולדחות בתוקף ניסיונות חסרי בסיס להשחיר את שמה ולפגוע בחייליה ובאזרחיה".

אן הרצברג, היועצת המשפטית של מכון המחקר NGO Monitor, המובילה את פעילות המכון בהאג, מסרה בתגובה להחלטת בית הדין: "תגובת התובעת מראה כי היא אינה מעוניינת בהליך משפטי הוגן. היא התעלמה לחלוטין מהמידע הרב והמקיף שנשלח אליה מעשרות מומחים משפטיים ומומחים למזרח תיכון, וכן משבע מדינות החברות בבית הדין – מידע המראה כי אין לבית הדין סמכות שיפוט".

שבע המדינות שהגישו חוות דעת המצדדת בטיעון הישראלי ועמדו להגנתה הן אוגנדה, אוסטריה, אוסטרליה, ברזיל, גרמניה, הונגריה וצ'כיה.

"במקום זאת", המשיכה הרצברג, "התובעת מסתמכת על טיעונים לא מבוססים של ארגונים הקשורים לטרור ולקמפיין ה־BDS, ועל שפה חד־צדדית מצד גופי או"ם".

היועצת הוסיפה כי "רק בעת האחרונה דווח כי בנסודה עבדה מקרוב עם הרשות הפלסטינית ועם ארגוני טרור הקשורים אליה, עובדה שמוכיחה שהמוטיבציה שלה להמשיך בתביעה היא פוליטית, ואינה מבוססת על עקרונות החוק והצדק".

דן דייקר מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה אומר בתגובה להחלטה: "זו מלחמה מדינית נגד ישראל בכסות של דיון משפטי. אם בוחנים את הארגונים שהציגו נתונים לבנסודה, רואים שהם קשורים לטרור באופן חד־משמעי.

"זהו יום עצוב לבית הדין הבינלאומי. ההיענות שלו לתביעת הפלסטינים מפרה בצורה בסיסית את הסכמי אוסלו. אנחנו רגילים לראות הטיה נגד ישראל, אבל ההחלטה חוצה כל גבול".

The post בית הדין בהאג: "בסמכותנו" לפתוח בחקירת "פשעי מלחמה של ישראל" appeared first on מקור ראשון.

ברוב הרשויות שבהן החלו בתי הספר ללמוד הגיעו מרבית התלמידים. עם זאת, לא מעט הורים העדיפו שלא לשלוח את ילדיהם ללימודים. נכון לעכשיו, הלימודים בבתי הספר אינם חובה אלא רשות ולהורים יש את הבחירה אם לשלוח את ילדיהם או לא.

הורים שלא שלחו את ילדיהם לבתי הספר אומרים לנו כי במצב של אי ודאות הם מעדיפים עדיין לשמור את הילדים בבתים. לא מעט הורים חוששים מהדבקות והם מעדיפים לראות אם החזרה ללימודים תצליח או תחזיר את המצב לאחור.

מאיר דנא פיקאר מבית חג"י לא שלח את ילדיו לבית הספר. "אנחנו לא ממהרים לשלוח", הסביר. "ממתינים לראות איך הדברים עובדים ושיש הסעות מסודרות. מכיוון ששנינו בבית לא מפריע לנו שיישארו איתנו עוד כמה ימים עד שנראה שהבלאגן נרגע".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3/F140827NS04-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נטליה שמואל פיטוסי, אם לארבעה ילדים במערכת החינוך, לא מתכוונת לשלוח את ילדיה לבתי הספר. "אני לא רואה שהמגיפה עברה", היא אומרת, "אני רואה שיש ירידה בגלל הסגר. ועכשיו כולם יוצאים כאילו הכל נגמר. אני דוקטוראנטית במעבדת ביולוגיה. וגם כאן קשה לשמור על שני מטר אחד מהשני, על אף שאנחנו מבוגרים ומבינים. אי אפשר באמת לוודא שילדים ישמרו על ההנחיות. אני יודעת שביפן פתחו בתי הספר והחל גל שני. אני מבינה שכדי שהכלכלה לא תקרוס צריך שאנשים יכלו לעבוד וזה בלתי אפשרי כשיש ילדים בבית, אבל אני חושבת שנכון לא לשלוח".

לילך ילדברג פעילה בהנהגת הורים בנהריה ויש לה שני ילדים בכיתות י"א וי"ב. היא אומרת שמערכת החינוך איננה ערוכה לקלוט כרגע את התלמידים. "אני הודעתי לבית הספר שילדיי לא יגיעו ללימודים לפחות בשבועיים שלושה הבאים. אני יושבת בהנהגת ההורים הארצית ורואה מקרוב את חוסר המוכנות של המערכת, את העובדה שלא באמת נערכו להחזרת התלמידים, את הסיכון שבו מעמידים את ילדינו, אני מסרבת להפוך את הבנים שלי לשפני ניסיון, שיישארו בינתיים ללמוד בבית. אני מבינה שהבנים שלי גדולים וממש לא זקוקים להשגחה צמודה, אבל המחיר שהם ישלמו על הפגיעה בציוני הבגרות שלהם הוא משמעותי".

"כשאני שוקלת עלות-תועלת", אומרת ידלברג, "בעיניי זה עדיף. וגם אם היו לי ילדים קטנים והייתי חייבת לצאת לעבוד, הרי שבבחירה בין להיות רעבים ללהיות חולים. ברור לי מה עדיף. וזה עוד לפני שאמרתי חצי מילה על הנתונים המטרידים של הדבקת ילדים".

אבל ברוב רחבי הארץ נפתחו הלימודים ורוב ההורים, כך נראה, שלחו את ילדיהם לבתי הספר. בחולון אומרים בעירייה כי בין 60% ל-70% מהתלמידים הגיעו היום לבית הספר וגם 90% מהצוות החינוכי. "כל 29 בתי הספר היסודיים בחולון נפתחו הבוקר כסדרם", נמסר מטעם עיריית חולון, "בין 70%-60% מתלמידי כיתות א'-ג' וכ-90% מהצוותים החינוכיים הגיעו בהתרגשות רבה ללימודים, מצוידים בהצהרת בריאות ובאמצעי מיגון כנדרש. צוותי ההוראה תוגברו בבני מכינות ושנת שירות שפועלים בעיר".

גם בעיריית גבעתיים דיווחו על 70 אחוז של הגעה מצד התלמידים. מדיווח שמוסר מנהל החינוך בעיריית גבעתיים עולה כי נכון להבוקר הגיעו כ- 70% מהתלמידים ל- 9 בתי ספר יסודיים בעיר. ראש עיריית גבעתיים רן קוניק מסר כי הוא "מברך על החזרה ללימודים. מרגע שעלתה האפשרות לחזרה מדורגת ללימודים, נערכנו באופן מלא הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה פיזית.  בשבועות האחרונים פעלנו נמרצות לחיטוי בתי הספר, תוספת חומרי ניקיון ועובדי תברואה, התארגנו על מצבת מורים מלאה נוכח פיצול הכיתות ואני שמח שהבוקר נוכחנו שפתיחת היום עברה לא פחות ממצוין. אני מודה להורים שבחרו לשלוח את הילדים היום על  הבעת אמון במערכת החינוך שלנו. יחד עם זאת אני מבין ומכבד גם את ההורים שחוששים ובחרו שלא לשלוח עדיין את הילדים. אנו כמוהן נמשיך לפקח ולעשות ככל יכולתנו, על מנת שהעיר תחזור לשגרה בטוחה גם בצל נגיף הקורונה".

בדימונה, אמר ראש העיר בני ביטון, כי בימים הקרובים בתי הספר כבר יהיו מלאים. במועצה אזורית תמר הגיעו 100% מהילדים לבתי הספר ובמועצת אפרת הגיעו 90% מהתלמידים.

הורים ששלחו את ילדיהם לבתי הספר אומרים כי החזרה לשגרה היא מה שילדיהם צריכים כרגע והם סומכים על מערכות החינוך והבריאות. גלעד אוחיון שלח את בנו הלומד בכיתה א' במועצה אזורית מטה בנימין. "המדינה הוכיחה מעל לכל ספק את יכולותיה להתמודד עם המגיפה הזו, והשגרה והחוסן החאומי שלנו מחייב חזרה לשגרה במגבלות הנדרשות. סומך על מערכת החינוך שידאגו לבריאות ולהגבלות הנדרשות".

"שלחתי גם שלחתי", אומרת אם מאזור השרון, "לא בשביל הלימודים ולא בשביל השכמה מוקדמת (השעון מכוון לתשע בימי קורונה). שלחתי בשביל חברים, הילדה לא ראתה בני גילה זמן ארוך והיא מתגעגעת."

"שלחנו את הבן שהולך לכיתה ב'", אומר כרמי יוגב שבנו לומד בצור הדסה, "על אף החששות, נכון שיחזור לפגוש חברים, לסדר יום וללמוד. הוא פחות אהב את העובדה שאחותו בכיתה ד' נשארה בבית אבל שמח מההזדמנות שוב לפגוש אפילו חלק מהכיתה".

שי אלון ראש מועצת בית אל ליוה את בנו יאיר לכיתה א'. "חינוך מבחינתי זה קשר עין ומתן חום ואהבה גם אם ממרחק, מה שחסר בלמידה דרך הזום", הסביר אלון, "ברגע שזה התאפשר עשיתי הכל כדי שזה יקרה. אני סומך על אנשי החינוך שלנו, ראיתי את האור בעיניים שלהם. ננקטו כל האמצעים כדי לדאוג לבריאות הילדים והנהלים נשמרים. כראש מועצה אני נערך עם העובדים בכל הכוח להחזיר גם את המעונות וגני הילדים".

The post לימודים בצל קורונה: חוששים ושולחים את הילדים appeared first on מקור ראשון.