רק לאחר שבעה שבועות במלון דן פנורמה בתל־אביב, שזכה לכינוי 'מלון הקורונה', קיבלה אורית צעירי (32) תשובה שלילית להימצאות הנגיף, והותר לה ביום שני שעבר לצאת לביתה עם האישור הרפואי המיוחל המעיד על החלמתה. "אחות הקורונה" הראשית של המלון – הצעירה שהייתה מראשוני החולים שאושפזו בו – הייתה גם מהאחרונים שיצאו ממנו. בבוקר שלמחרת עזיבתה סגר פיקוד העורף את המלון ופיזר את אחרוני החולים לבתי מלון בערים אחרות. בתקופה הקרובה יתארחו בדן פנורמה כ־300 אנשים ששבו מחו"ל ונדרשו לבידוד. בקרוב הוא ייסגר, וייפתח מחדש לאירוח נופשים לאחר חיטוי וניקוי יסודי.

כל חולה שהחלים במלון נפרד מחבריו במעין טקס, שהפך לאירוע חובה. בטקס הפרידה מאורית, כמעט לא נותר מי שילווה אותה. "צברתי אינספור תמונות סלפי מאותו טקס מרגש שבו מלווים את החולה שהחלים במעבר מהאזור ה'צהוב' של חולי הקורונה לאזור ה'ירוק', הנקי", היא מספרת לנו השבוע מביתה שבירושלים. "זו הייתה הבדיחה של המלון. כל החולים שהגיעו ועזבו צחקו שאני עוד אסגור את המלון, כי כל בדיקה שעשיתי יצאה חיובית. אבל לקחתי את זה בהומור. הייתה לי ברירה אחרת?"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02020_14_48-4-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

היא אמנם החלימה, אבל נותרה חלשה. בדיעבד ברור לה שלא לשווא נגזרה עליה תקופת מחלה ארוכה כל־כך. יעידו על כך אינספור הודעות התודה שהשאירו לה החולים ברשתות החברתיות, ובהן היללו את המלאכית שהייתה לצידם ברגעי המחלה המורכבים.

אורית, אחות חדר מיון בבית החולים הדסה עין כרם ופרמדיקית, מצאה עצמה עמוק בתוך המגפה עוד לפני ימי הריחוק החברתי, חובת המסכות ואיסור המפגשים עם סבא וסבתא. "הרגשתי לא טוב ומדדתי לעצמי חום", היא מתארת. "מיד כשראיתי שיש לי חום גבוה נכנסתי לבידוד בבית החולים, וערכו לי בדיקת קורונה". בתוך זמן קצר הגיעה התשובה החיובית, ובן רגע הפכה ממטפלת למטופלת ואושפזה במחלקת הקורונה שנפתחה בבית החולים ימים ספורים קודם לכן. לאחר חקירה אפידמיולוגית מהירה שנערכה לה, הונחו כל מי שהיו בקרבתה להיכנס לבידוד.

"זו הייתה חוויה מטלטלת", היא משתפת. "למצוא את עצמך פתאום חולה, ועוד בקורונה, שהייתה אז ממש בשלבי ההתפרצות הראשונים. בימים הראשונים של המחלה הרגשתי כאבי שרירים והיה לי חום גבוה. ידעתי שזו לא אשמתי, אבל ברור שהייתי עצובה כשהבנתי שחברים ומכרים ובני משפחה שהיו בקרבתי נדרשים להיכנס לבידוד. היה לי ברור שיש סיכון מקצועי בעבודה שלי, ממחלות מידבקות בכלל, אבל זה לעולם לא עמד לנגד עיניי. אני כאן כדי לרוץ קדימה ולעשות הכול למען המטופלים שזקוקים לי, תוך דאגה למיגון, כמובן".

באותו שלב של התפרצות המגפה, כמה ימים לאחר חג הפורים, עוד הייתה משמעות למספר החולה שהוענק לכל מצטרף חדש למועדון. אורית נשאה את המספר 414. "כשחליתי כמעט לא היה ידוע דבר על המחלה, למדו על הסימפטומים שלה מהדיווחים שלנו".

לאחר ארבעה ימי אשפוז הועברה אורית למלון דן פנורמה, ביום השלישי לפעילותו המחודשת. בתוך כמה יממות הפכה לדמות משמעותית ומצאה עצמה מעודדת חולים שניצבו בסכנת חיים ומסייעת להם במגוון דרכים. "הגעתי למלון ביום שישי, ואני זוכרת את ההלם. פחדתי לעזוב את המוכר לי בהדסה ואת הצוות שטיפל בי כל־כך יפה, אבל לא יכולתי לחזור הביתה כי הייתי עלולה להדביק אחרים. זו הייתה הברירה היחידה שלי", היא מסבירה.

במקום שאין אנשים

אף שבכלי התקשורת דיווחו על ביקורת ותלונות של חולים שאושפזו במלון, אורית טוענת כי חשה שמתייחסים אליהם כמו לאורחים ולא כאל חולים. לדבריה צוות עובדי המלון וחיילי גדוד 944 של פיקוד העורף, שקיבלו את הפיקוד על ניהול המלון, השתדלו להנעים את זמנם של האורחים המבודדים. "רובנו הערכנו מאוד את העובדים במלון, שהסכימו לעבוד במקום שאף אחד אחר לא היה מסכים לעבוד בו".

כשהגיעה למלון הבינה כי אין בכוונת קופות החולים ומשרד הבריאות להעמיד בו אנשי רפואה, מכיוון שסברו כי שוהים בו רק חולים קלים ודי בקשר טלפוני שלהם עם קופות החולים שעוקבות אחר מצבם. אורית הפכה לנציגת החולים בשיח עם פיקוד העורף והנהלת המלון. היא האמינה כי רק בשיתוף פעולה יוכלו החולים הנופשים בעל כורחם לצלוח את התקופה המאתגרת עד להחלמה.

הכתבה המלאה תתפרסם במוסף 'יומן' של מקור ראשון

The post האחות הראשית של מלונית הקורונה בת"א חוזרת הביתה appeared first on מקור ראשון.

שש פעמים במהלך הקריירה הפוליטית שלו עמד השר גלעד ארדן בפני האפשרות להמריא לארה"ב ולייצג שם את ישראל. בכל פעם היא ירדה מהפרק מסיבות שונות, בעיקר משום שהוא דחה אותה מנימוקיו שלו. גם השבוע, עם הדיווחים על ההצעה שהונחה על שולחנו בפעם השביעית, לא היה ברור לאן מועדות פניו של השר הוותיק. רק בתום פגישה עם נתניהו בבלפור וההודעות המפורשות שפרסמו השניים, נודע כי המינוי הראשון והכפול של ממשלת האחדות יצא לדרך: שגריר ישראל באו"ם ובארה"ב.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הזדמנות לשינוי בקהילה היהודית: 8 עצות לשגריר ארדן

– גל שני ורופאים מותשים: מה מצפה לשר הבריאות החדש

– אזעקת אמת: בנט שוב מאיים עם הצטרפות לאופוזיציה

"קרו כמה דברים שעשו את השינוי בעבורי", מסביר השגריר המיועד ארדן בריאיון שקיימנו השבוע במשרדו. "אחד, מי שרוצה להמשיך בקריירה פוליטית חושש שכאשר לא יהיה פה הממשלה תיפול, והוא יישאר מחוץ לעשייה הציבורית הרבה שנים. עכשיו, עם הקמת ממשלת האחדות, שאני מקווה שתשרוד לפחות שלוש שנים, יש לי פרק זמן ארוך מספיק להתרכז בעשייה הדיפלומטית. דבר שני, ראש הממשלה הוסיף לייצוג באו"ם גם את הנדבך של ייצוג ישראל מול הממשל האמריקני, כך שאוכל להביא לידי ביטוי את הניסיון והיתרונות שלי מהעשייה הפוליטית ביצירת מערכות קשרים, בין אם זה בקונגרס ובסנאט ובין אם מול הממשל. הצירוף של שני התפקידים דיבר אליי מאוד.

"ודבר אחרון", ממשיך ארדן לנמק את ההחלטה החיובית שקיבל הפעם, "אני כבר חמש שנים שר לביטחון פנים, וזה אחד התפקידים הכי חשובים וגם הכי אינטנסיביים בממשלה. אני מרגיש שעשיתי בו הרבה מאוד רפורמות ושינויים. ביטחון הפנים בישראל התחזק בשנים האחרונות, ויש שיפור בכל תחום. אני מרגיש היום שיש לי אפשרות ללכת לכיוון שעוד לא הייתה לי הזדמנות לעסוק בו, וזה הזירה הבינלאומית. לכן נעניתי להצעה".

"בואי נאמר שיהיה תיאום מלא בין השגריר באו"ם לשגריר בוושינגטון", אומר ארדן בהומור על כפילות התפקידים

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /05/AFP_NU87C-750x514.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בעוד חודש ימריאו השר ארדן ובני משפחתו לארה"ב. תחילה הוא יכהן בתפקיד שגריר ישראל באו"ם בלבד ויחליף בתפקיד את דני דנון, ולאחר כחצי שנה יחליף גם את רון דרמר שיסיים את תפקידו כשגריר ישראל בוושינגטון. האדם היחיד עד כה בתולדות המדינה שמילא את התפקיד הכפול היה אבא אבן, שעשה זאת במשך תשע שנים בשנות החמישים. "אני לא משווה את עצמי לאבא אבן", אומר ארדן בחיוך, בהתייחסו למי שנודע כדיפלומט ונואם מבריק, "אבל בכל 11 השנים שלי בממשלה ניהלתי והובלתי שני משרדי ממשלה במקביל, וסליחה שאני מעיד על עצמי, אני ידוע כאדם שעובד הרבה מאוד שעות ומתמסר לעבודה".

הכפילות בתפקידים צפויה להימשך שנה אחת, שכן תפקיד השגריר בוושינגטון הוא מינוי אישי של ראש הממשלה, והוא עשוי להתחלף עם מימוש הסכם הרוטציה בין נתניהו לגנץ. ארדן מוסיף ומציין כי ישנן מדינות נוספות ששולחות לארה"ב שגריר אחד לבצע את שני התפקידים. "זה דורש ממני מאמץ גדול והתמסרות טוטלית, ואני מוכן לכך. זה ייתן לי כוח השפעה לקדם יותר דברים, ובואי נאמר שיהיה תיאום מלא בין השגריר באו"ם לשגריר בוושינגטון", הוא אומר בהומור.

"התאהבתי בשוטרים"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 5/F200407OF40-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עוד נחזור לתפקיד הדיפלומטי המורכב שממתין לארדן, אבל לפני כן – זמן לסיכומים. נדמה כאילו כל אירועי הממשלה האחרונה עברו תחת המשרד לביטחון הפנים: גל הטרור בירושלים, חקירות ראש הממשלה, המסתננים בתל־אביב, הניסיונות למנות מפכ"ל ועוד. המשרד ששניים מבכירי הליכוד נאבקו עליו השבוע הוגדר לא פעם כמשרד "כפוי טובה" לפוליטיקאים. ועדיין, ארדן מסכם את חמש שנותיו בו בסיפוק ניכר לעין.

"הייתה לי זכות גדולה להיות במשרד הזה", הוא אומר. "כל האיומים המשמעותיים על חיי היומיום שלנו עברו לעורף האזרחי, ולא משנה אם זו נפילת טילים ורקטות, פנדמיה או טרור יחידים. המשרד הזה נמצא בחזית המאבק". לנוכח תדמיתה החבוטה לעיתים של המשטרה, ארדן מבקש להגן עליה "אני התאהבתי, כן התאהבתי, באנשים האלה, וכואב לי שהרבה פעמים הם שק חבטות של הציבור וסופגים האשמות מכלילות".

הראיון המלא יתפרסם מחר (ו') במוסף יומן של מקור ראשון

The post אמריקן סטייל: ארדן מסכם כהונה ומתכונן לתפקיד החדש appeared first on מקור ראשון.

הפרופ' הקמרוני אשיל ממבה הוא פילוסוף שנחשב מבקר גדול של מדינת ישראל. לדבריו, ישראל גרועה מהמשטר האפרטהייד הדרום אפריקאי. נטען גם שממבה תומך בחרם על ישראל. בקיץ הקרוב הוא  היה אמור להשתתף ולהרצות בפסטיבל תרבות בגרמניה, אלא שאז התערב הממונה למאבק באנטישמיות במדינה, ד"ר פליקס קליין. הוא ביקש למנוע את הופעתו של ממבה בפסטיבל שמתקיים במימון משלם כספי המיסים הגרמני. אמנם לבסוף הפסטיבל בוטל בשל הקורונה, אך המחלוקת סביב ממבה עוררה ביקורת בקרב מרצים ישראלים שמזוהים עם השמאל הרדיקלי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01916_30_00-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בעקבות פעולתו של ד"ר קליין, נשלח מכתב מטעם עשרות מרצים וחוקרים, רבים מהם ישראלים, לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שדרשו את פיטוריו לאלתר של ד"ר קליין. החותמים טענו כי ההקבלה בין תמיכה ב-BDS לאנטישמיות אינה נכונה ומשתיקה ביקורת נגד מדינת ישראל. כותבי המכתב טענו כי ד"ר קליין מנהל ציד-מכשפות נגד מבקרי ישראל, וכי הוא מתנהל ב"אובססיביות" נגד תומכי החרם על ישראל. במכתב קבעו החותמים כי "BDS אינה אנטישמיות".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בכירה בשמאל מתנערת ממכתב החרם על ההתנחלויות: "זו תמיכה ב-BDS"

– גרמניה: ניאו נאצים התפרצו לשידורי תפילות ושיעורי יום השואה

– המשרד לנושאים אסטרטגיים פרסם דו"ח שחושף את האנטישמיות ב-BDS

עם זאת, קולות רבים בישראל גינו את מכתב המרצים, בהם גם מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו". "תשעה מרצים מאוניברסיטת תל אביב, שמונה מן העברית בירושלים, שלושה מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב, יחד עם שני גאונים נוספים, אחד ממכון וויצמן והשני מבצלאל, באים ללמד את הגרמנים מהי אנטישמיות", אומר פלג, "והם לא באים רק ללמד, אלא גם לדרוש את פיטורי האחראי הממשלתי בגרמניה למאבק באנטישמיות, מפני שדעתו לא תואמת את דעתם. מזל טוב, משטרת המחשבות של האקדמיה הישראלית פתחה עכשיו סניף באינטרפול.

"מדינת ישראל היא המדינה החופשית, הבטוחה, האנושית והמוסרית ביותר לכלל אזרחיה ותושביה, יותר מרובן המוחלט של מדינות העולם, אך היא סובלת יותר מכל מדינה אחרת בכדור הארץ, מחתרנות פנימית וקריאות להחרמתה וחיסולה מבפנים", טען פלג, וקרא לחוקק חוקים נגד תומכי BDS בישראל.

פרופ' נורית פלד-אלחנן היא אחת מהחתומים על המכתב. לדבריה, אשיל ממבה אינו תומך BDS, אך גם אם כן – זו זכותו, והדבר אינו הופך אותו לאנטשימי. "חתמתי על המכתב כי הם מתנהלים כמו פסיכים", אומרת פלד-אלחנן, "פרופ' אשיל ממבה הוא אחד הפילוספים הכי חשובים היום בעולם בסוגיות של קולוניאליזם ופוסט קולוניאליזם, ויש לו ביקורת על הכיבוש הישראלי. אך מפה ועד אנטישמיות המרחק רב מאוד. ממבה לא תומך BDS הוא אף פעם לא אמר את זה, וגם אם הוא תומך, זה לא רע בעיני".

לדברי פלד-אלחנן, גרמניה מגלה "תמיכה בלתי מסויגת בכיבוש" ולכן ביקורתו של ממבה מוצדקת. לדבריה, ישראל גרועה מהמשטר האפרטהייד שבדרום אפריקה. "באפרטהייד הדרום אפריקאי היתה לשחורים עבודה, והם היו חלק מהכלכלה. פה הוציאו את הפלסטינים מהכל. לכן צודק ממבה שהכיבוש הישראלי יותר גרוע מהאפרטהייד".

The post מרצים ישראלים נגד הממונה על אנטישמיות בגרמניה appeared first on מקור ראשון.

1. תושבי לונדון שהזדמנו לבתי המסחר בלונדון באביב של שנת 1719 לא נדרשו להעמיק קרוא כדי להבין במה עוסק הספר החדש שעורר עניין כה גדול. די היה להסתפק בכותרתו הבלתי נגמרת: "חייו והרפתקאותיו המופלאות והמפתיעות של רובינזון קרוזו מיורק, מלח שחי 28 שנים על אי בודד לחופי יבשת אמריקה, סמוך לשפך הנהר הגדול אורינוקו, לאחר שאנייה טרופה, שכל אנשיה מלבדו נספו, פלטה אותו אל החוף".

וכאילו לא די בזה, מבשרת הכותרת גם על נספח: "בצירוף תיאור כיצד חילצו אותו לבסוף שודדי הים". תחת משבצת הסופר כתב דניאל דפו "נכתב במו ידיו", בניסיון לומר שקרוזו כתב את הסיפור בעצמו ולא עיתונאי חד קולמוס ורב נושים הנושק לשישים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– חמישה דברים שלא ידעתם על "זיהום אור"

– חמישה דברים שלא ידעתם על עץ הזית

– חמישה דברים שלא ידעתם על חלומות

2. ההשראה לרומן "רובינזון קרוזו" באה מדמות אמיתית – יורד ים סקוטי בשם אלכסנדר סלקירק. שודד הים הצטרף לספינה שנועדה לשדוד את ספינות האויב הספרדי, אלא שרצף אירועים ואסונות בלב ים הביא את סלקירק להתעמת עם הקפטן. ברגע של זעם ביקש לרדת מן הספינה והושאר בשטח, וכשהתחרט כבר היה מאוחר מדי. חמש שנים בילה על "מאס א-טיירה", אחד מאיי פרננדס בדרום האוקיינוס השקט, עד לחילוצו בשנת 1709. סיפורו של סלקירק היה עוגן עבור דפו לעוף עם הדמיון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_239399620-750x514.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

3. סיפורו של רובינזון קרוזו לא נועד לכתחילה לשבת על מדף ספרי הנוער. לא מעט בשל העובדה שכאורך כותרתו כך סגנון כתיבתו. דפו מגיש לקורא עומס פרטים טכניים, התרחשויות ארכניות ורשימות מלאי לצד שרעפים, הרהורים דתיים וגל חרדות קיומיות. לא ייפלא אפוא שהוא הוצע לקהל הצעיר בעיבוד מקוצר, מאויר ונוח לעיכול. אותו דבר בדיוק קרה עם גוליבר. הדמות האהובה של ג'ונתן סוויפט מגיעה שוב ושוב לארצות רחוקות ולאיים נידחים ומגלה בהם דברים מרתקים על חברות אחרות וגם על עצמו. סוויפט יצר סאטירה פוליטית משויפת שקצת הלכה לאיבוד בעיבודים המקוצרים המתקתקים.

4. רובינזון הפך לפנטזיה עבור כל בן תרבות מערבי. החלום הלא אפשרי לחיות במרחבי הפרא, להשיל את כבלי התרבות ולחיות חיי חופש לצד אתגרי הקיום. אלא שהימאי האובד לא ניצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו. במקום להתנער מהתרבות הבורגנית הוא מקים לו אחוזה בורגנית לגמרי: הוא מייצר כלים ורהיטים, מביית חיות, בונה כמה בתים, ולקראת הסוף גם משתמש בשירותיו של ששת. באחת הסצנות מתלבט קרוזו אם לקחת מטבעות כסף שמצא בשרידי האונייה. הוא כמובן מדבר גבוהה גבוהה על היעדר הצורך במטבעות כסף – "צחקתי לנפשי למראה הכסף הזה: 'הוי אשפה! אין לך כל ערך למעני'". רגע אחרי לוקח רובינזון קרוזו את המטבעות אתו. למרות החופש להסתובב ערום ועריה פיזית ונפשית הוא מקפיד להיות לבוש לכל האורך ומאופק מאד בהתנהלותו גם לנוכח הסיטואציה הקיצונית, בקיצור לא תראו את רובינזון משתגע, נימוסים בריטיים.

5. הרעיון המרכזי של אדם בודד שנזרק אל מחוץ לציוויליזציה שבה את לב הקהל, ומצא את מקומו בגלגולים שונים. המוני רובינזונים אחרים, שהצטרפו לאלה שברא דפו במו ידיו, באו לעולם. כך, למשל, נולדה "משפחת רובינסון השוויצרית", שברא הכומר יוהאן דוד וויס בשנת 1812, ועוקבת אחר קורותיה של משפחה. זוג ההורים וארבעת ילדיהם היו בדרכם להקים בית חדש באוסטרליה, נקלעו לסופה בלב ים ונשארו להקים חיים במשך למעלה מעשור באחד מאיי הודו המזרחית. "בית ספר לרובינזונים" של ז'ול וורן שיצא לאור בשנת 1882 מתמקד בעלילות צעיר עשיר שיוצא למסע סביב העולם ונקלע לאי מבודד ולשורת איומים ואתגרים. שלום עליכם התוודה פעם במכתב לידידו רבניצקי כי בהיותו בן 15 חיבר מעין רובינזון קרוזו משל עצמו. למעשה, ז'אנר ספרותי שלם התבסס על התבנית המרכזית ואף זכה למונח משל עצמו: "Robinsonade"

למרות שהוא חי על אי בודד ומרוחק, הקיום של רובינזון קרוזו הוא קיום בורגני לחלוטין", אומר בר־יוסף. "יש לו רהיטים ויש לו כלב וחתולים והוא מביית עזים והוא בונה חומה ורהיטים והוא שותל ובורא ויש לו רוטינה. רובינזון הרחיק כל כך מאנגליה רק כדי להפוך בסופו של דבר למעין בעל אחוזה באנגליה.

The post חמישה דברים שלא ידעתם על רובינזון קרוזו appeared first on מקור ראשון.