פרסום |
קשרו אלינו
נט4יו
נט4יוכל הרשת הישראלית במקום אחד
נט4יו
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2019/08/יצחק-גינזבורג-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />כיצד זה מיושם בשטח?
"זה מתבטא קודם כול בלימוד חסידות בהעמקה וברצינות כחלק עיקרי ממערכת הלימודים, ובפרט לימוד שיחותיו של הרבי, שמוריד את רעיונות החסידות ליישום בפועל בעולם. דוגמה נוספת היא ביישום הרעיון של 'חולין על טהרת הקודש'. יש תלמודי תורה שבכלל לא לומדים לימודי חול, ואחרים שבהם דווקא יש דגש מורחב על לימודים אלה, לפעמים קצת על חשבון הקודש. אנחנו מבקשים שהכול ינבע מתוך הקודש. אם לומדים חשבון, אנחנו נספור הרבה פעמים כמה פסוקים או אותיות יש בפרשה מסוימת, והדוגמאות יהיו מתוך הקשר של תורה. מובן שלימוד החולין על טהרת הקודש הוא לא העיקר בתלמוד התורה, אלא מרכיב אחד בסך הכללי. אנחנו לומדים תורה ברמה גבוהה עם הילדים.
חשוב לנו לשמור על רמה לימודית גבוהה, ובשביל זה עובד איתנו הרב יהודה ראב. הוא מקצועי מאוד, והרים משמעותית את הרמה של הלימודים בכלל, הן לימודי הקודש והן לימודי החול, והפך את תלמוד התורה לתלמוד תורה למצוינים", מוסיף הרב לוי. לצד הלימוד, בתלמוד התורה שמים דגש גדול גם על מידות ישרות ומתוקנות ואהבת ישראל. "כל שיעור מתחיל בניגון או תפילה שכתב הרב גינזבורג שמדברת על הקרבה לבורא ועל כך שהלימוד יביא לתיקון הנפש ומתוך כך לתיקון העולם".
כשאתה מדבר על תיקון עולם, זה כולל גם עשייה של התלמידים לשם כך?
"אנחנו מדגישים מאוד את הפעילות החברתית. כל תלמיד מקדיש שעה בשבוע לפעילות למען הסביבה. יש כאלה שעושים 'מבצעים' למעוניינים, פעילויות חברתיות לסביבה, וזה דבר חשוב מאוד. אנחנו גם אוהבים מאוד הצגות, וכל כיתה מעלה הצגה כמה פעמים בשנה. יש גם מלמד מיוחד שמומחה בסיפורי צדיקים, והילדים דרוכים ומחכים שייכנס לכיתה שלהם". "כל תלמיד זוכה ליחס של 'ראש ישיבה'".
הרב אליהו לוי גדל בבית דתי־לאומי, והוא מגיע ממשפחת רבנים ידועה. סבו היה רבה הראשי של העיר תל אביב, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, ואביו הוא הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר בקריית גת. בשלב כלשהו בחייו התקרב לחסידות חב"ד והפך לחסיד של הרבי. "למדתי ב'מקור חיים', נהייתי קשור מאוד לרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, ומאוד נמשכתי לחסידות. בהמשך התחברתי לרב יצחק גינזבורג, לדרכו ולשיטה שלו, ומאז עבדתי הרבה בנושא של תורת הנפש, ייעוץ וחינוך. גם כתבתי ספר על מהלך החיים שלי שנקרא 'שאהבה נפשי', שמתאר את כל הדרך שעברתי", הוא מספר.
הרב לוי מציין כי המלמדים בתלמוד התורה נבחרים בצורה דקדקנית מאוד. "כל מלמד הוא אישיות ואנחנו בוחרים אותם בקפידה. הם כולם משכמם ומעלה. תלמידי חכמים שרואים שליחות בכל העבודה הזו. הם באים נטו מתוך מסירות לחזון, ומאמינים באמת שאפשר לייצר עולם שיש בו יותר תמימות ושמחה", הוא מבהיר. "המוטו של תלמוד התורה מתבטא בשלוש מילים: תמימות, יראה ושמחה. מתוך כך, אנחנו בוחרים מלמדים שמזוהים עם המסרים האלה".
מה הגישה החינוכית שמנחה את המלמדים?
"הגישה החינוכית שלנו חשובה ומשמעותית מאוד, כי אנחנו מאמינים שהחסידות נותנת ערכים שהם לא רק בעבודת ה', אלא מתבטאים גם בחינוך. לדוגמה, היכולת להתמודד עם קשיים של תלמידים בצורה נכונה: מצד אחד שלא אתן לו תחושה שהוא יכול לעשות הכול – וזו מידת היראה שהחסידות מדגישה, ומצד שני, כמה כל תלמיד יקר בעיני ה' ובעינינו. כשיש לתלמיד קושי אנסה להגיע אליו, לחוות איתו את הקושי ולנסות לפתור אותו. אמר לי פעם אחד ההורים שכל תלמיד זוכה כאן ליחס של ראש ישיבה'", הוא מוסיף בחיוך. "אפשר להבין עד כמה המלמדים משמעותיים לפי העובדה שאומנם כיום אנחנו נמצאים במבנה גדול ומרווח עם חצר גדולה, אבל ההורים מספרים שכשהיו תנאים פחות טובים, הם השאירו את ילדיהם רק בגלל האווירה הייחודית וההשקעה של המלמדים, שמתייחסים לכל תלמיד כעולם ומלואו, נענה לכל שאלה ובקשה. גם אני בתור מנהל מכיר את כל התלמידים ומשוחח עם כל אחד אחת לתקופה".
"קהל היעד רחב – אנחנו מחוברים לכולם". עוד פן ייחודי של תלמוד התורה הוא חוסר הזיהוי עם זרם ספציפי – מה שמקבץ אליו תלמידים מכל הגוונים הדתיים. "אנחנו מגדירים את עצמנו 'תלמוד תורה חסידי' אבל לא מגזרי. חוט השדרה שלנו הוא חב"ד, והשיחות של הרבי והדמויות של אדמו"רי חב"ד הם אבן היסוד של תלמוד התורה. יחד עם זאת, אנחנו מדברים הרבה מאוד על כל תלמידי הבעש"ט, ומציינים את כל המועדים החסידיים בהתוועדות גדולה. יש כאן ילדים של חסידי אשלג, חב"דניקים, כיפות סרוגות, ומה שמחזיק את הגיוון הזה זו התמימות. אנחנו נותנים מענה אמיתי לצמיחה של ילדים מתוך אהבת ה' אמיתית וחיבור אמיתי לקב"ה ולתורה, בלי קשר למקום שממנו הם מגיעים. "יש כאן ילדים עם כיפת 'יחי' לצד ילדים עם כיפת 'נ נח' ולצידם כיפות סרוגות, וכולם דרים באהבה יחד, ואין כלל שאלה כיצד כולם מסתדרים.
"כל אדם שאוהב את החסידות, שמחפש את הרוח החסידית, שרוצה עבור ילדיו יראת שמיים תמימה – אבל לא טיפשה ופחדנית, לא מרגיש את עצמו מגזרי, יכול למצוא את המקום הנכון לחינוך ילדיו אצלנו. קהל היעד שלנו מאוד רחב, כי אנחנו באמת מחוברים לכולם". תלמוד התורה פועל עבור תלמידים בכיתות א' עד ח'. עוד פן מיוחד שלו הוא שבכל שנה מצטרפים תלמידים בכל שכבות הגיל, בשונה ממקומות אחרים, שבהם נכנסים תלמידים חדשים בעיקר בכיתה א'. בימים אלה ההרשמה לכל שכבות הגיל נמצאת בעיצומה.
הרב לוי מספר כי "בכל שנה מצטרפים ילדים חדשים לכל הכיתות. בדרך כלל זה הולך במשפחות: יש משפחות שמאוד אוהבות אותנו, וברגע שקלטו את הראש שלנו, מיד העבירו את כל הילדים לכאן. כי הרוח כאן מיוחדת, אתה רק נכנס ושומע מכל כיתה ניגון אחר, שומע מלמד שמסביר בהתלהבות משהו. ברגע שהורה מרגיש את הקשר הייחודי בין המלמד לילד, הוא רוצה שהבן ילמד אצלנו. "אנחנו רוצים ליישם את תורת החסידות ולהוריד אותה לעולם כמה שאפשר", מסכם הרב אליהו לוי את הייעוד שהוא רואה לתלמוד התורה 'תורת חיים'.
ההרשמה לשנת תשפ"א בעיצומה. לפגישה אישית עם הרב אליהו לוי יש לתאם מול הרב שילה – 052-3444191, maosime@gmail.com או לרב צבי שרייבר בוואטסאפ – 058-7618199
The post בית חינוך שכולו מתקיים לאורה של החסידות appeared first on מקור ראשון.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-13.37.18-750x170.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"כמו כל עם ישראל אנחנו נשאר בבית ולא נצא לבתי הקברות. זה יהיה יום עצוב במיוחד. נחבק את התמונות, נזכור ונספר. אנחנו עולים כמה פעמים במהלך השנה לקברים וזוכרים אותם, אי אפשר לשכוח חמש נפשות. אני מספרת עליהן לנכדים שנולדו לנו עם השנים". סוזי מלכה, אמא של טלי חטואל מתגעגעת יותר מתמיד. בעוד כשבוע ימלאו 16 שנים לרצח המזעזע של טלי, שהייתה בחודש השמיני להריונה, ושל ארבעת בנותיה: הילה (11), הדר (9), רוני (7) ומירב (2).
הפיגוע אירע כשטלי ובנותיה נסעו ממושב קטיף לאשקלון. לנסיעתן היו שתי מטרות – האחת אישית – בדיקת אולטרסאונד למעקב הריון. השנייה לאומית – לעורר את חיבת הארץ ולהשפיע על מתפקדי הליכוד להצביע נגד תוכנית התנתקות. בדרכן, בציר כיסופים, ערבו להם חוליית מחבלים ופתחו לעברן אש תופת, לאחר הירי התקרבו המחבלים אל הרכב וביצעו וידוא הריגה בטלי ובבנות. היה זה אחד הפיגועים הקשים והמזעזעים ביותר שידעו אנשי גוש קטיף ואזרחי ישראל.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01917_34_07-2-750x486.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />גם האזכרה השנתית ביום הרצח, י"א אייר, שמתקיימת מידי שנה בנוכחות כארבע מאות איש, תתקיים השנה במתכונת וירטואלית. "נעשה להן הכול פרפקט, טלי הייתה פרפקציוניסטית מדרגה ראשונה, וכך היא גידלה את הבנות, לא היה מצב שהן יוצאות לחצר בלי להסתרק ולהתלבש יפה" אומרת סוזי.
הגעגוע לא קטן עם השנים, אבל היא ובעלה מומי, משתדלים לא לשקוע ועסוקים במיזמי הנצחה ליקירותיהן. מלכה כתבה שני ספרי ילדים על נכדותיה "רוני בונבוני" ו"מירב על הבימבה הקסומה", הנכדים והנינים קוראים אותם ולומדים על בנות משפחתם. הם שומרים על קשר אדוק עם בעלה של טלי, דוד חטואל, שנישא מחדש ונולדו לו ששה ילדים. "דוד הוא כמו בן, וכך אנחנו מתייחסים גם לאשתו, הילדים הם הנכדים שלנו לכל דבר, על הקומה הראשונה שנחרבה ואי אפשר לשכוח אותה בנינו קומה שניה של טוב וחסד".
אחד ממפעלי ההנצחה שהוקם מיד לאחר הרצח המזעזע, הוא עמותת "טלי ביד רמ"ה (רוני, מירב, הילה, הדר) המסייעת לזוגות מאתגרי פוריות. "דוד היה מנהל בית הספר של בנותיי בכפר מימון", מספרת מרים ליבוביץ', מנהלת העמותה. מרים, טכנאית מעבדה ומורה לביולוגיה בתיכון, חשבה כיצד תוכל להנציח את טלי והבנות. מרים עברה טיפולי פוריות במשך 11 שנים ובעבודתה כטכנאית מעבדה נחשפה לעולמם של זוגות רבים המחכים לפרי בטן, ולכן החליטה שהדרך הנכונה להנציח את טלי והבנות תהיה לסייע בהבאת חיים לעולם. "התחלנו את העמותה בקטן, באשקלון, כיום אנחנו נותנים סיוע לזוגות בכל רחבי הארץ ואפילו לזוגות ישראלים מהעולם שבאים לעשות כאן את הטיפולים".
הסיוע שמעניקה העמותה, מתבטא קודם כל בתמיכה נפשית. "נשים נמצאות במצב מאד מורכב, הן מקבלות שוב ושוב את התשובה השלישית ושוקעות. האחות הקטנה שלהן כבר בהריון, החמה דוחקת בהן, והן מרגישות לבד. ההתמודדות היא מאד קשה, אני מכירה את המציאות הזו כי חוויתי את הכול על בשרי. בשעות הקטנות של הלילה הן מחפשות כתף, זה קורע את הלב ולא פעם אני פשוט בוכה איתן. בחברה הישראלית כולם מתערבים לך בודקים אם יש לך בטן, ואת נאלצת להתמודד עם עוד שאיבה, עוד החזרה, עוד בדיקות דם, ולפעמים תעברי את התהליך עשר פעמים עד שההיריון המיוחל יגיע. הכאב הוא עצום ואני מנסה להיות שם בשבילן".
מעבר לכך מעניקה העמותה תמיכה כלכלית לזוגות בהליכי פוריות שמצבם הכלכלי לא מאפשר להם לממן את ההליך היקר. "אנחנו מסייעים בכל סוגי הטיפולים, בהזרעות, ברופאים מיוחדים ובטיפולים שהם לא בסל הבריאות, כמו מיון תאי זרע".
העבודה הקשה נושאת פרי. "אין שבוע בלי הודעה על זוג שזכה להיכנס להריון בזכות המאמצים שלנו. השבוע קיבלתי הודעה מאישה בת 53 שהיא בהריון עם תאומים, אישה נוספת בת 40 שיתפה שהיא בהריון. אנחנו מקבלים מכתבי תודה והזמנות לאירועים, וזה מה שנותן לנו כוח להמשיך".
אחד המקרים שהעמותה ליוותה הוא של צעירה יתומה שגדלה במוסדות, לימים, לאחר שנישאה, היא לא הצליחה להיכנס להריון. "היא אמרה לי משפט מצמרר, אני לא קראתי לאף אחת אמא, וגם לי לא יקראו אמא", היא באה אלי הביתה, ישבנו ושוחחנו, עודדתי אותה, אחרי שנה וחודשיים נולדו להם תאומות. סוזי, אמא של טלי, באה איתי לבקר את התינוקות, והאימא ביקשה ממנה להחזיק אותן – "זה שלך" היא אמרה לה". סיפור מרגש אחר הוא של משפחה יהודית ממדינה ערבית שבדרך לא דרך הצליחה לעלות לישראל. הם הגיעו לכאן בלי עברית ובלי כסף, עזרנו להם ונולדו להן תאומות. זה היה מאד מרגש".
באחד הימים הגיעה לביתם של מומי וסוזי מלכה אישה עם תינוקת, השכנים אמרו לה שסוזי לא בבית, אבל מומי נמצא בבית הכנסת. היא המתינה לו שם, וכשיצא אמרה לו "הבאתי לכם את הילד שלכם".
"זה הניצחון שלנו, גם אחרי 16 שנים אנחנו ממשיכים לעזור ולהביא חיים לעולם" אומרת סוזי, "זו השליחות וזו ההנצחה. במקום בו נקטעו חיים נוסיף חיים".
לתרומות לעמותת טלי ביד רמ"ה
The post אמה של טלי חטואל: "אי אפשר לשכוח חמש נפשות" appeared first on מקור ראשון.
רבע לשמונה היא לא שעה טריוויאלית לחנויות פתוחות ברחוב אבן גבירול בתל־אביב. חוץ מרשתות המזון שפתוחות סביב השעון ומבחר פיצוציות, השעה הזו נתונה בשגרה למטיילים עם הכלבים, למתעמלים ולאנשים בדרכם אל העבודה. לא רק המספרות, חנויות כלי הבית והפלאפליות לא נוהגות לפתוח בשעות הללו. גם בתי הקפה עוד בתנועה ראשונית ביותר. היה משונה מאוד לעבור ברחוב הזה אתמול ולראות כמעט את כל החנויות פתוחות לרווחה. בפנים היו הבעלים הפעילים: מסירים אבק שהצטבר, מסדרים מחדש את הסחורה, מזיזים את הרהיטים, הכול לקראת ניסיון החזרה לשגרה לאחר חודש של סגירה. את כמה מבעלי החנויות אפשר היה לראות אפילו עומדים במפתן דלת הכניסה ומחכים בכיליון עיניים ללקוחות הראשונים שיגיעו, כמו אמא דואגת הממתינה ליד החלון או הדלת לילדים שישובו הביתה. כשכבר נכנסו הלקוחות ניכרו בעיקר הססנות וחשש בכל צעד. לחיצת מרפק לשלום הפכה לתנועה הנפוצה ביותר בסביבה. השמש הנעימה והתנועה הגוברת הוסיפו את הצבע הנכון, שהכניס רוח אופטימית אל תוך המצב הלא פשוט שכולו סימני שאלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פוליטיקה בערבון מוגבל: כשבג"ץ משתלט על המושכות
– בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים
– חלקית, בהדרגה ובזהירות: תלמידי ישראל חוזרים ללימודים
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5604-750x475.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: הייתי בקטע של ליכוד כל החיים, ועברתי לקטע של גנץ בסבבים האחרונים.
ממשלה: בעיניי הטיפול בקורונה חובבני מאוד. חוסר ביטחון, ויכוחים בין כל המשרדים. שר הבריאות הפגין חוסר ביטחון ובר־סימן־טוב דיבר בטון לא ייצוגי. והכול יהיה עכשיו אותו הדבר, גם עם ממשלת האחדות. אני לא מאמין בשינוי, זה לא שפתאום נגיד "איזה כיף לחיות פה". מרגישים שהמצב לא טוב בארץ, הכסף מדבר כל הזמן. הכול מתייקר.
החודש שהיה: פעם ראשונה שסגרתי את המספרה, אחרי 22 שנים כאן. ברור שכיף לחזור ולפתוח. כל הלקוחות חיכו לי, זאת הרגשה טובה. אבל זה היה חודש וחצי של סיוט לראות אותה סגורה, ועוד לראות שיש חנויות אחרות שכן היו פתוחות. זה היה קצת מעצבן. לקוחות היו חמודים וביקשו שאבוא בכל זאת, אבל הסברתי להם שאסור. כואב הלב. האמת, הייתי בטוח שינסו לקרוע אותנו בדו"חות מהעירייה, אבל הרגשתי שהם דווקא נתנו שקט לאנשים. נראה איך יהיה עכשיו, ייכנסו שניים־שניים למספרה, אני אספר עם כפפות והשאר יחכו בחוץ.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5670-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: פוליטיקה לא מעניינת אותי בכלל.
ממשלה: אני חושב שההנחיות הממשלתיות היו בסדר גמור, אבל טוב שפתחו עכשיו כי אנשים יקרסו בלי זה. יש בעלי משפחות. טוב שמשחררים לאט. אני חייב להגיד שלא ממש הרגשתי את העזרה של הממשלה לעסקים, אבל האמת שלא הייתי בסגר מלא אז לא היו לי העצבים והמלחמות שחברים שלי פה מנהלים. בטח בעלי המשפחות.
החודש שהיה: זה העסק שלי, 17 שנה אני פה, אני לא זוכר סיטואציה כזאת. אני אמנם לא סגרתי, אבל הייתה ירידה בהיקף העבודה, חד־משמעית. חמש־שש שעות פחות ביום. לא להכניס אנשים לחנות כמו שלי – זו ירידה ודאית. אם הוא קונה בחוץ הוא לא רואה מול העין את מה שיש לי להציע וקונה חצי ממה שהיה קונה קודם. קונה רק סיגריות ושתייה. אלכוהול קנו משמעותית יותר בתקופה הזאת, וגם סיגריות. אנשים לא חיו בריא. היום חשבתי אולי להכניס לפה אחד־אחד אבל החלטתי שאני לא עושה את זה, עדיין מפחד גם עליהם וגם עליי. נראה שהלקוחות מעדיפים ככה, כולם מפחדים. אני מאמין שזה ייעלם בקיץ בגלל החום, אבל גם יחזור בשנה הבאה.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5630-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: הצבעתי לגנץ אבל אני לא תולה בזה תקוות. ביבי שולט על כולנו, וביבי בסוף יאכל אותו.
ממשלה: הרגשתי שמוציאים אותנו לעבוד לא בגלל שיקולי בריאות אלא כי לא רוצים לשלם לנו כסף מהמדינה. אני לא מבינה גדולה בפוליטיקה אבל צריך פה שינוי ממש גדול. טוב שהרכיבו ממשלה סוף־סוף, אבל זה לא יעזור, כולם שם מושחתים ויחשבו רק על עצמם.
החודש שהיה: חודש וחצי, לא חודש. היה קשה מאוד. גם בן הזוג שלי לא עובד. הוא עובד במסעדה כשף, והיינו שנינו בבית, בלי משכורת. לסגור עסק לתקופה כזאת זה לחתוך ידיים של אנשים. השכירות, ההוצאות – הכול על הראש שלנו, הכול קשה, ועוד צריך עכשיו לחזור לעבוד, וזה לא פשוט. מפחיד. לך תדע אם הלקוחות יחזרו, ותוסיף לזה גם שאנחנו קצת חוששים. גם אנחנו רוצים לחזור בריאים ושלמים הביתה לילדים. אבל מחוסר ברירה אנחנו יוצאים לעבוד, כי צריך לפרנס, והמדינה לא ממש עוזרת. טיפוח תמיד נדרש לנשים, זה מאוד חשוב. היה עכשיו גל של פניות ל"מתוקתקות של אלה", זה השם של העסק שלי, אבל לצערי זה יירגע. אני גם לא יכולה לנצל את כל העמדות פה, אחרת יהיה צפוף.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5699-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: אני מצביע למפלגת העבודה. אני מאוד מעורב פוליטית, אני גם חבר המפלגה ומהמאוכזבים הגדולים עכשיו בגלל הכניסה לממשלה.
הממשלה: אני לא רואה תקווה בממשלה החדשה הזאת. מסרתי את קולי למפלגת העבודה ולא העליתי בדעתי שפרץ ומה שמו, הצעיר, שמולי, יצטרפו לממשלת נתניהו. אני לא ילד, אני יודע שיש שיקולים, אבל עדיין זאת בגידה נוראית בעיניי. בעניין הטיפול בקורונה אני עדיין מחכה למענק או לאיזו התייחסות אליי כפרט. ואני אחד ממאות אלפי עצמאים שעד כה לא קיבלו פרוטה אחת על חודש שהכול היה סגור. אני לא בונה על תמיכה, לקחתי מהחסכונות שלי כדי לשלם לספקים ולהמשיך להעסיק את העובד שלי במשכורת מלאה. אני חושב שזה לא הוגן שהוא ילך הביתה. הוא צריך לפרנס ארבעה ילדים, אישה ואמא. זאת החלטה אישית שלי, אין לי דרישות, אבל אני כן מצפה לעזרה כלשהי. המשבר הזה הומני וכלכלי יותר ממה שהוא בריאותי כרגע.
החודש שהיה: אני 38 שנה בעסק, וכמובן זו הפעם הראשונה שהעסק נסגר. התחושה שאתה לא בשליטה היא הדבר הכי גרוע. לא לשלוט על סדר היום ועל החיים. אני גר לא רחוק מכאן אז ראיתי בכל יום את החנות ואת הטינופת שהצטברה סביב, וזה לא פשוט, אבל התאפקתי. אימון טוב בדחיית סיפוקים. אני בסך הכול חנות בוטיק קטנה של מסגור תמונות. אבל אני מרגיש שאני ממש מארח פה אנשים ומכניס חיים אל תוך תמונות של אנשים. אני לא מפחד עכשיו, תהיה פה קבלת קהל לפי ההנחיות. אבל אני מאמין גדול שנלך להתאוששות. בתחושה שלי אנשים ימשיכו לחפש לעצמם דברים שהם גם מעבר לאוכל וביגוד.
The post "אני מאמין גדול שנלך להתאוששות": פוליטיקה ושגרה באבן גבירול appeared first on מקור ראשון.
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/סדרת-משחקי-דגים-דגים-89.90-המשפחה-החדשים-להשיג-באתר-אמיגו-4-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/סדרת-משחקי-דגים-דגים-89.90-המשפחה-החדשים-להשיג-באתר-אמיגו-4-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/סדרת-משחקי-דגים-דגים-89.90-המשפחה-החדשים-להשיג-באתר-אמיגו-4-750x750.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/סדרת-משחקי-דגים-דגים-89.90-המשפחה-החדשים-להשיג-באתר-אמיגו-4-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />סדרה מורחבת וחדשה שיצאה בימים אלו משלבת שלל משחקים משפחתיים רלוונטיים מאוד לתקופה. המשחקים מניעים לפעולה, מעודדים אינטראקציות חברתיות בין בני המשפחה ותורמים לאווירה נעימה בבית ובין החברים. שימו לב למשחק הבא: דגים דגים.
כשאתם משחקים דגים דגים אתם חניכי הישרדות והאגם הוא מקור האוכל היחיד שלכם. כולם גוועים ברעב, כך שאין זמן לבזבז. הרכיבו את חניתות הדייג שלכם כמה שיותר מהר וגלגלו כמה שיותר דגים. האם תצילו את היום ותהפכו לאלופי ההישרדות? הדיג מעולם לא היה כל כך פרוע ומרגש! גלו כיצד להרכיב את החנית שלכם בצורה המהירה ביותר וזכו במירב הנקודות על ידי תפיסת הכי הרבה דגים.
המשחק מתאים לגיל ארבע ומעלה
ניתן להשיג באתר אמיגו
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/מגנט-בריבוע-קודקוד-750x702.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />אוהבים אתגרי חשיבה? קבלו את המשחק הבא: מגנט בריבוע. משחק מהנה המפתח את החשיבה הלוגית וההתמצאות במרחב באמצעות אתגרים תלת ממדיים.
איך משחקים? בוחרים חידה מתוך למעלה מ-130 החידות הקיימות בחוברת החידות המחולקות לשלוש דרגות קושי: מתחילים, מתקדמים ומצטיינים. בוחרים את הבלוקים המתאימים ובונים את המבנה התלת ממדי המשורטט בחידה. הצלחתם? בדקו את הפתרון המופיע בסוף החוברת.
המשחק מיועד לשחקן אחד מגיל שש ומעלה
מחיר: 59 שקלים
ניתן להשיג בחנויות הצעצועים וברשתות הנבחרות או באתר קודקוד
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... POP-BOT.jpg-2-750x513.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />הולך ומסתמן שזה יהיה הטרנד הגדול של הקיץ: בובות POP BOT (פופ בוט).
המשחק מכיל 12 דמויות של יצורים שברחו מהמעבדה של המדען המשוגע.
היצורים מאירים בחושך וניתן לשחק איתם במגוון אתגרים: מי שמצליח להצמיד את הפופבוט מספר רב של פעמים במשך דקה – מנצח. מי שמצליח להצמיד את הפופבוט שלו ותוך כדי להפיל את הפופבוט של היריב גם הוא המנצח ועוד.
מותאם לגיל חמש ומעלה
מחיר: 39 שקלים
ניתן להשיג בחנויות הצעצועים וברשתות הנבחרות או באתר קודקוד
The post משחקים בכיף: שלוש המלצות לבילוי בבית appeared first on מקור ראשון.
במשכן הכנסת כבר נערכו אתמול ליום חג – השבעת הממשלה החדשה, לאחר שנה וחצי של מערכות בחירות, חמש שנים בדיוק לאחר השבעת הממשלה הקודמת. אלא שהעניינים הסתבכו במהרה.
סבב המינויים בליכוד, שהיה אמור להגיע לסיומו לקראת סוף הערב, נתקע – תחילה בשל סירובו של הרב רפי פרץ (הבית היהודי) לוותר על תיק ירושלים שהוצע לו, ולאחר מכן בשל התקוממות חברי הכנסת בליכוד על המינויים שלא הגיעו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תחת מגבלות כבדות: מערכת החינוך תחזור לשגרה ביום ראשון
– מרצים ישראלים נגד הממונה על אנטישמיות בגרמניה
– הציונות הדתית הקטנה שנתניהו אהב כבר לא קיימת
תחילה היה זה אבי דיכטר, שנפגע משום שלא קיבל זימון לשיחת מינוי. "זלזול כזה אינו רק כלפיי, אלא הוא יריקה בפניהם של 130 אלף מתפקדי ליכוד שבחרו בי בעשירייה הראשונה בליכוד", אמר דיכטר. צחי הנגבי הודיע בעקבותיו שיחרים את ההצבעה וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "דקות לפני הצגת הממשלה, עדיין לא זומנתי לשיחה בעניין הממשלה החדשה. אני מניח שלא זקוקים לי הערב בכנסת". חוסר שביעות רצון הביעו גם השרים שנתניהו זימן אליו לפגישות היום, כמו השרה גילה גמליאל שקיבלה הצעה לתיק חדש – "השרה לענייני השכלה גבוהה".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 200514_201408-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />באופן מוזר, נתניהו משך אתמול את ההצעה לתיק לענייני ירושלים שהניח לפתחה של ציפי חוטובלי, וגם השר זאב אלקין לא קיבל הודעת מינוי מנתניהו. בשל היעדרו של כל משא ומתן עם ימינה, ציפו שרי הליכוד הסרוגים שנתניהו יביע את הערכתו לציונות הדתית דרכם – אך זה לא קרה. וכך נולדה שכבת מאוכזבים רחבה בליכוד, נוכח התיקים הקטנים שנותרו והמשרדים שעוד לא נולדו. נתניהו לא הצליח להשלים את סבב המינויים, ולפיכך ביקש לדחות את ההשבעה ליום ראשון.
השר יריב לוין עזב אתמול את בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בשלב מוקדם של ההליכים, ונתניהו נותר להשלים את סבב המינויים בעצמו. ללא יועצים פוליטיים סביבו הפכה המלאכה למסורבלת, ונוצרה דינמיקה של חוסר שביעות רצון. אחד הפתרונות היצירתיים שהעלה נתניהו היה חידוש המו"מ מול ימינה: ככל שיש פחות שרים לחלק בבית – שכבת המינויים קטנה ובהתאם גם שכבת המאוכזבים שכבר אין להם למה לצפות.
יו"ר כחול לבן בני גנץ הסכים לבקשת נתניהו, אולם בשל החשדנות הרבה משך מיד את מכתב ההתפטרות שלו מתפקיד יו"ר הכנסת. בזמן שהוועדה המסדרת בכנסת אישרה את הדחייה אמר מיקי זוהר, יו"ר הקואליציה המיועד, ש"ראש הממשלה משוחח עם חברי הליכוד בשעות אלו, יש לנו סיעה גדולה מאוד והוא מחויב לשבת ולדבר עם האנשים. ראש הממשלה מנסה לרבע את המעגל. זה תהליך. אני מצהיר פה בצורה ברורה – הזמן נועד כדי לדבר עם האנשים בצורה יפה".
בד בבד עם המהומה בליכוד הצליח אמש בני גנץ להשלים את סבב המינויים בכחול לבן. אשכנזי יקבל את תיק החוץ, ניסנקורן את המשפטים, ומיכאל ביטון מיועד לתפקיד שר במשרד הביטחון. עומר ינקלביץ' תהיה שרת התפוצות, אורית פרקש־הכהן תהיה השרה לעניינים אסטרטגיים, חילי טרופר ימונה לשר התרבות, פנינה תמנו־שטה לשרת העלייה, מירב כהן לשרה לשוויון חברתי, יזהר שי לשר המדע והחלל ואסף זמיר לשר התיירות. יועז הנדל מיועד לתפקיד שר התקשורת. גם המינויים בכחול לבן התעכבו עד לשעות הערב בשל קשיים פנימיים.
בליכוד מונו נכון לליל אמש השר יריב לוין ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין לשר הבריאות ויואב קיש לסגנו, אוחנה לשר לביטחון הפנים וגדי יברקן לסגן שר במשרד, ישראל כ"ץ לשר האוצר, מירי רגב לתחבורה ולחוץ לסירוגין, ואופיר אקוניס לשר לשיתוף פעולה אזורי. עוד מונה השר דרעי להמשיך לעמוד בראש משרד הפנים ומשרד הנגב והגליל, והרב יעקב אביטן מאשקלון מונה לשר הדתות. ליצמן יכהן כשר השיכון.הכיסאות הערוכים בטרקלין שאגאל בכנסת, אתמול, לקראת הרמת הכוסית המסורתית לרגל הקמת הממשלה
The post השבעת הממשלה נדחתה בגלל תסיסה בסיעת הליכוד appeared first on מקור ראשון.
"החי והצומח בלגונה לא השתנו במהלך העוצר, מה שהשתנה הוא היכולת שלנו לצפות בהם", אומר הזואולוג אנדראה מנג'וני, וטובל את המצלמה שלו בתעלות העכורות בדרך כלל של ונציה כדי לצפות בחיים המתחוללים מתחת לפני המים. סרטן מנסה לתפוס את העדשה, מדוזות מניעות את עצמן מעלה אל פני המים, להקות דגים חולפות בשלווה, סרטנאים נאחזים במזחים המפורסמים של העיר, ואצות ים במגוון צבעים מרחפות בעדינות בזרם הימי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כשאין אנשים ברחובות: הטבע פולש גם למרכזי הערים
– דווקא בימי ההסגר: הטבע הוא התרופה הטובה ביותר
– מול הטבע: האם נכון לשאוף להחזרת השגרה?
נגיף הקורונה רוקן את ונציה בתחילת חודש מארס ממיליוני התיירים שהיא רגילה אליהם. מימיה כבר אינם נבחשים ללא הרף באלפי ספינות, סירות מונית, סירות מנוע וגונדולות שבדרך כלל חוצות את העיר. בשביל מנג'וני זו הזדמנות לגלות מחדש את המערכת האקולוגית המורכבת שמאכלסת את הלגונה הוונציאנית. סרטון שצילם, שמציג מדוזות שוחות לאיטן במימי התעלות השקופים, הופץ כמגפה ברשתות החברתיות.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1QU03Y-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"כעת אנחנו יכולים לראות בין 50 ל־60 סנטימטרים, ולפעמים אפילו עד מטר, מתחת לפני הים", מסביר מנג'וני. "כתוצאה מכך אנחנו יכולים לראות בעלי חיים שהיו חבויים מתחת למים העכורים". לדבריו, בעשרים השנים שהוא עובד בוונציה הוא מעולם לא ראה את המים נקיים כל כך. "ההבדל היחיד הוא שחלק מבעלי החיים, שלפני כן היו יכולים לחיות רק בתעלות הגדולות והרחבות יותר של הלגונה, יכולים כעת להגיע עד מרכז העיר, מכיוון שתנועת הגונדולות, והסירות האחרות נפסקה".
מרקו סיג'וביני, חוקר במוסד למדעי הים בוונציה, אומר שהוא רואה בפעם הראשונה בחייו זני דגים מסוימים במרכז עיר המדינה לשעבר. "החי והצומח בלגונה של ונציה מגוונים ומעניינים הרבה יותר ממה שהייתם חושבים", מכריז סיג'וביני. "בעיר פחתו לא רק התנועה והזיהום של הסירות, אלא גם הרעש, שהוא סוג אחר של זיהום שפוגע באורגניזמים רבים שחיים בלגונה".
הוא לא מופתע מכמויות המדוזות שנצפות בעיר. "בעשרים או שלושים השנים האחרונות, כמות המדוזות גדלה באופן כללי. הן נכנסות ללגונה לעיתים קרובות יותר, במיוחד בזמנים מסוימים של השנה, כנראה כי הן נסחפות עם הזרם", אומר סיג'וביני. "בדרך כלל יש הרבה יותר תנועה, וסביר להניח שרבות מהן פשוט מתות".
מנג'וני מצלם תמונות וסרטונים בדרכו לעבודה ואומר שהחיים בוונציה בימים אלו הם "כמו בשונית אלמוגים. כמות הצבעים ובעלי החיים היא יוצאת דופן, וזה הופך את הלגונה למיוחדת", אומר המדען.
אולם סיג'וביני אינו חושב שתהיה השפעה גדולה על החי בוונציה בטווח הרחוק. "ככל הנראה, חודשי הסגר האלו לא יספיקו כדי לשנות באמת את איכות המערכת האקולוגית שלנו".
תרגום: אלחנן שפייזר
The post דממת הקורונה חושפת מערכת אקולוגית פורחת בלגונה של ונציה appeared first on מקור ראשון.
בקצה מושב נס הרים נמצא המשק של רפאל אברהם, בו הוא מגדל פירות יער מסוגים שונים ומטעים אקזוטיים. רפי עורך למבקרים סיור במשק שלו, בו הם מקבלים הסבר על הגידולים השונים – פירות יער, פטל אדום, פטל שחור, אוכמניות – איזה פירות כדאי לקטוף ואיך. לאחר מכן ניתן לערוך קטיף עצמי.
קטיף עצמי בבוסתן של רפי, מושב נס הרים
שעות פעילות:
ימים א'-ה' 10:00-18:00,
שישי 10:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת,
שבת – סגור
מחיר לכניסה ואכילה במתחם הקטיף ללא הגבלה:
10 שקלים לילדים עד גיל 8
20 שקלים למבוגר
תוספת סלסילה: 20 שקלים
פרטים נוספים ותיאום מראש: רפאל אברהם 055-6636556
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/באדיבות-איזי-ריידר-עמק-האלה-4-750x442.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />חברת "איזי ריידר עמק האלה" מזמינה את המטיילים ליהנות מחוויית אקסטרים ראשונה מסוגה באזור מטה יהודה, ולהיחשף לטבע בדרך לא שגרתית, ברכיבה על איזי ריידר, בליווי מדריך צמוד. האזור הררי, עם שפע של מטעים, שדות ועמקים, עליהם ניתן להשקיף מנקודות תצפית מרהיבות ביופיין. ישנם עשרות מסלולי טיול עם תנאים מותאמים במיוחד לפעילויות אקסטרים וחוויות שטח מיוחדות.
בין שבילי עמק האלה, במהלך הרכיבה, ייהנו המטיילים מסיור חקלאי מרתק שנכנס ללב הטבע. בסיור הם יעברו בתוך חממות גידול ויטעמו ממגוון גידולי האזור בהתאם לעונה, עגבניות טריות, פלפלים מתוקים וחריפים מסוגים שונים ועוד. הם ייחשפו לטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות וטכניקות גידול שונות ומתוחכמות כמו למשל עגבניות שגדלות במצע מנותק מהקרקע. לאחר מכן הם ירכבו על האיזי ריידר לפארק בריטניה, המלא בנקודות תצפית מרהיבות ונופים מרשימים במיוחד.
הסיורים מותאמים לקהל הרוכבים ולעונה.
ניתן לבחור בין מסלולים רגועים לבין סיורי אקסטרים.
איזי ריידר עמק האלה, מושב זכריה
שעות פעילות:
א'-ו' 7:00-19:00,
שבת – סגור
מחיר: 190 שקלים
משך הסיור: שעה וחצי
פרטים נוספים ותיאום מראש: 050-9919932
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/באדיבות-גלריית-קקאדו-1-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בגלריית קקאדו, במושב צפרירים, עורכים סדנאות בהן יהפכו המשתתפים כיסאות, שולחנות, מדפים או כל רהיט ישן אחר אשר יביאו איתם, למחודשים ומעוצבים. הם ילמדו ששחזור רהיטים יכול להיות לא רק יעיל וחסכוני, אלא גם כיף גדול. באמצעות צביעה, חיתוך, שיוף וליטוש, תוך כדי למידה על הכלים המקצועיים לחידוש רהיטים, יגלו המשתתפים את האמן שבהם ויהפכו כל רהיט ישן – ממתכת, עץ או טקסטיל – לפריט משוחזר בעיצוב אישי.
הגלריה הוקמה מתוך רצון לייצר שמורת אמנות בתוך שמורת הטבע "חרבת מדרס", ובמטרה ללמד וליצור. המבקרים בגלריה יוכלו ליהנות מתצוגה רחבה של מוצרים, תערוכות מתחלפות, מפגשי אמן ועוד.
גלריית קקאדו, מושב צפרירים
מחיר: החל מ500 שקלים למשפחה, משתנה לפי הרהיט.
גיל: מגיל 3
משך הסדנא: שעה וחצי – שעתיים
פרטים נוספים ותיאום מראש: רעות: 052-8625271, אהרון: 052-3477476 או במייל: kakadu@netvision.net.il
The post ימים של קיץ: פעילויות משפחתיות בעמק האלה appeared first on מקור ראשון.
אתמול סיימה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מרים לומפ סאגה בת שש שנים כשקבעה כי מלכה לייפר היא מתחזה וכשירה לעמוד לדין, "הרושם שנותר בי הוא שהמשיבה מעצימה את בעיותיה הנפשיות ובכך היא מתחזה למי שחולה במחלת נפש. על מסקנתי היא שהמשיבה מסוגלת לעמוד לדין ויש לחדש את הליכי ההסגרה בעניינה". סניגוריה של לייפר הודיעו בתום הדיון כי יערערו לעליון על ההחלטה וכי מלכה לייפר איננה כשירה לעמוד לדין כפי שקבעה השופטת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ליצמן, לייפר והמדרון החלקלק של משפחה וקהילה
– בעקבות הפרסום במקור ראשון: פנייה לליצמן להכיר באחיות מצרפת
– ציון דרך: האם כל משרדי הממשלה עלו לירושלים?
בתום לילה ארוך ומלא בסערת רגשות, שתיים מהמתלוננות, דסי וניקול, אחיות מאוסטרליה התפנו לדבר איתנו ולחלוק את רגשותיהם אחרי ההחלטה שהייתה צעד גדול לקראת הצדק לו הן מייחלות.
"אחרי לילה ארוך התראיינו היום לכלי התקשורת ולא הייתה לנו הזדמנות לשבת ולעבור על ההחלטה שפורסמה" מעידה דסי בשיחה מאוסטרליה, "ראינו בפייסבוק כמה אנשים ששיתפו את עיקרי ההחלטה, אנו אמנם לא מדברות עברית אבל קוראות ומבינות. אנחנו מלאות אדרנלין והחיוך לא יורד לנו מהפנים. אחרי כל כך הרבה שנים רצופות אכזבות ומאבק קשה, אנחנו סופסוף שמחות".
ניקול מאייר: "לראשונה בשש שנים השופטת קבעה שלייפר היא מתחזה ושהיא הצליחה להערים על כל המערכת כשהציגה את עצמה כחולת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין . העובדה הזו מפיחה בנו תקווה. אנו מקוות שהיא תוסגר לאוסטרליה בהקדם האפשרי"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 08/000_11D0US-750x527.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />נדמה שתחושת ההקלה הזו ששוטפת אותן, משותפת להרבה מאד אנשים בישראל ובאוסטרליה.
"כששמענו על ההחלטה לא יכולנו לנשום, קשה להסביר במילים את התחושה של לעבור 67 דיונים בבית המשפט על הסיפור שלנו שרק רצינו לראות אותו נגמר. היינו בשוק, אבל בשוק חיובי" מוסיפה ניקול.
עורך הדין מתן עקיבא שייצג את עמדת המדינה התקשר לאחיות בווידאו מיד ביציאה מאולם המשפט.
דסי: "הוא היה מאד נרגש כשהתקשר לבשר לנו על ההחלטה. הוא עבד קשה מאד והיה נוסע שותף איתנו ברכבת ההרים הזו. הוא בטוח שההחלטה שהתקבלה טובה למרות הגשת הערעור"
ניקול: "אנחנו מודעות ומקבלות שהתהליך המשפטי כולל ערעור אבל העובדה שלראשונה בשש שנים השופטת קבעה שלייפר היא מתחזה ושהיא הצליחה להערים על כל המערכת כשהציגה את עצמה כחולת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין – מפיח בנו תקווה. אנו מקוות שהעליון יתמוך בהחלטה הזו ויאשר אותה ואין סיבה שהיא לא תוסגר לאוסטרליה בהקדם האפשרי. לשמחתנו התגברנו על המכשול הגדול ביותר ואנו מקוות שהעליון יעמוד לצידנו"
לאחר שנים של מאבק תקשורתי, הן משתפות קצת מהתחושות שליוו אותן.
"היום אמרנו משהו שכולנו מסכימות עליו: המאבק הזה אולי הותיר בנו הרבה חבלות אבל הוא לא שבר אותנו" אומרת דסי בקול בוטח. "הייתה לנו תמיכה מכל עבר- מהאחים שלנו, מהקהילה היהודית והלא יהודית פה באוסטרליה וגם מהקהילה הלאומית בישראל ובעולם. התמיכה הזו עזרה לנו להגיע עד היום, אמנם יש לנו עוד דרך לעבור אבל זה צעד ענק קדימה".
דסי ארליך, ניקול מאייר ואלי סאפר הן שלוש אחיות שנפגעו על ידי מלכה לייפר שהייתה מנהלת הסמינר החרדי בו למדו. לאחר שהוגשה התלונה הראשונה נגד לייפר ב-2008 נמלטה לייפר לישראל. היא נעצרה על מנת להסגירה לאוסטרליה ושוחררה בעילה שאינה כשירה לעמוד לדין. חוקרים פרטיים שנשכרו על ידי הארגון האמריקאי JCW טענו שהיא מתחזה ותיעדו אותה מנהלת חיים רגילים, ראיות שהביאו למעצרה הנוסף בשנת 2018.
אלי הייתה הראשונה מבין האחיות לתת עדות במשטרה בשנת 2011 על מעשיה של לייפר לאחר שיצאה מהקהילה החסידית בה גדלו האחיות. דסי שהייתה באותה עת עדיין חלק מהקהילה החסידית מסרה גם היא את עדותה כמה חודשים אחרי אלי אבל מודה שזה לא היה לה קל: "הרגשתי שזה היה הדבר הנכון ביותר לעשות אבל בגלל שעדיין הייתי חלק מהקהילה הרגשתי שמתסכלים עליי כבוגדת". ניקול הגישה גם היא את עדותה כעבור מספר חודשים. ניקול היא היחידה שנשארה עדיין חלק מהקהילה החרדית.
דסי ארליך (משמאל):"המאבק שלנו נתן קול לכל קורבן ששרד התעללות מינית והוכיח שכל קול משנה עוד את השיח הציבורי סביב התעללות, יש הגנה אוטומטית קודם כל על התוקף"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08446245-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"מסירת העדות במשטרה הייתה טראומטית בשבילי. לדבר עם שוטר לאחר שלא דיברתי על ההתעללות כלפיי עם אף אחד זו חוויה קשה" מעידה דסי, "אבל מיד אחר כך אמרו לנו שזה יהיה הליך פשוט. לא חשבנו שניאלץ לעבור תהליך קשה כל כך להביא להסגרתה. אחרי המעצר הראשון שלה והשחרור, הבנו שהיא הצליחה להערים על כולם כבר מהיום הראשון. היא שוחררה ושמענו דיווחים שהיא שוב מתעללת וזה גרם לנו לקחת את המאבק שלנו לזירה התקשורתית, גם זה דרש הרבה מאד אומץ".
ניקול מעידה, כי העובדה ששלושתן יצאו יחד למאבק כשלוש אחיות עזרה להן לעשות את הצעד הקשה הזה.
הקהילה בה גדלו מעדיפה עד היום שלייפר תרצה מעצר בישראל "הייתה לי היום שיחה עם מישהי מהקהילה שאמרה לי שהסיבה שהם מעדיפים שלייפר תישאר במעצר בישראל היא שלא יהיה חילול ה'" מספרת ניקול, "אנחנו רוצות להתעמת איתה בבית המשפט כאן באוסטרליה ולראות אותה עומדת בפני האישומים הקשים".
לעומתם, שאר חלקי הקהילה היהודית באוסטרליה כמו חב"ד והציונות הדתית כמו גם הקהילה בישראל, העניקו לאחיות תמיכה משמעותית לאורך כל המאבק שלהן.
האחיות מעידות שהמאבק שלהן לא היה אישי בלבד, "המאבק שלנו נתן קול לכל קורבן ששרד התעללות מינית והוכיח שכל קול משנה עוד את השיח הציבורי סביב התעללות" משתפת דסי. "השיח השתנה, ההגנה האוטומטית קודם כל התוקף- גם זה השתנה"
"כמה שיותר מדברים על כך שההתעללות היא תופעה קיימת המתעללים מפחדים יותר והשיח הזה מעורר גם קורבנות לעשות את הצעד האמיץ של להגיש תלונה או למסור עדות במשטרה" מוסיפה ניקול, "באחת מהביקורים שלי בישראל ב-2017 פגשה אותי בחורה שגם היא קורבן להתעללות מינית מצד המנהלת שלה והיא אמרה לי שהמאבק שלנו חיזק אותה להחליט שהיא לא תיתן לזה יותר להמשיך לקרות. זה לא רק המאבק הפרטי שלנו, עשינו זאת בשביל הסיפור הגדול יותר, בשביל הילדים שלי ולילדים בכל העולם".
יש איזשהו מסר שהייתן רוצות להעביר למדינת ישראל?
ניקול: "כשהתפרסמו החדשות אודות התערבותו של השר יעקב ליצמן למניעת הסגרתה של לייפר, התגובה שלי הייתה- יש לו הרבה שאלות לענות עליהן. בגללו המשפט הזה התארך בשנתיים נוספות ונגרם לנו יותר סבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי כי אין לו שום נגיעה בעניין. אני אוהבת את ישראל אבל יש בי טינה כלפי ליצמן ומדינת ישראל שבסופו של דבר המערכת שלה פגעה בנו".
ניקול: "יש לליצמן הרבה שאלות לענות עליהן. בגללו המשפט הזה התארך בשנתיים נוספות ונגרם לנו יותר סבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי כי אין לו שום נגיעה בעניין. אני אוהבת את ישראל אבל יש בי טינה כלפיו וכלפי המערכת"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 8/F190806YS50-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />דסי: "אנחנו שומעות כל הזמן על התרומות שנאספות עבור לייפר ברחוב החרדי בעולם, ואני לא מבינה איך אנשים מסתכלים לילדים שלהם בעיניים, אומרים להם שהם יעשו הכל כדי להגן עליהם ולעשות את העולם טוב יותר עבורם, אבל במקום זאת תומכים באישה הזאת".
ניקול: "יש לנו תקווה בבית המשפט העליון שהמהלכים להסגיר את לייפר לאוסטרליה יעשו בהקדם. It has been long enough”
"אנו מקוות שהמשחקים יבואו לסיומם, מלכה לייפר לא יכולה יותר לשחק ולהעמיד בפנים. היא הערימה עלינו ועל כל המערכת אבל לא עוד" מסכמת דסי.
ח"כ איילת שקד ליוותה את הנפגעות במאבקן בכהונתה כשרת המשפטים והותקפה על ידי יועץ התקשורת רונן צור שנשכר על ידי מקורבי לייפר להשחיר את שקד כדי למנוע ממנה לקדם את הסגרתה של לייפר. "במשך כמה שנים ניהלתי במשרד המשפטים בעזרת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות את ההליכים בבית המשפט בניסיון לסיים את הליך ההסגרה של לייפר, סיפור שמעיב מאד על מערכת היחסים הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה ובעיקר בין הקהילה היהודית באוסטרליה לבין ישראל. נפגשתי כמה פעמים עם דסי והקורבנות ואני חושבת שטוב יעשו גלגלי הצדק בישראל אם הם יעבדו מהר יותר. אני מקווה שהערעור לעליון יהיה מהיר. אין שום צורך לגרור זאת עוד חודשים רבים. מלכה לייפר צריכה להיות מוסגרת עוד השנה לאוסטרליה"
איילת שקד: "במשך שנים ניהלתי במשרד המשפטים בעזרת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות את ההליכים בבית המשפט בניסיון לסיים את הליך ההסגרה של לייפר, סיפור שמעיב מאד על מערכת היחסים הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה. אני מקווה שהליך הערעור לעליון יסתיים במהירות"
מארגון "מגן" המלווה את הנפגעות נמסר: "כבר מתחילת הדרך טענו שמלכה לייפר מתעתעת ברשויות ואנו שמחים שבית משפט קבע כי היא כשירה לעמוד לדין. לאחר אין ספור דיונים ומריחות שהשפיעו קשות על המתלוננות אנו מקווים שבית המשפט יקבע דיון מהיר בעניין ההסגרה ויביא סוף סוף לצדק ולמזור לנפגעות. בנוסף אנו מצפים שמדינת ישראל לא תגרור רגליים במקרים דומים, ותפעל להסגרה מידית של פדופילים מכל העולם שרואים בישראל כמדינת מקלט".
The post "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית" appeared first on מקור ראשון.
כשאלנתן שלום היה בכיתה ח', אף ישיבה תיכונית לא רצתה שתלמיד בינוני כמוהו ילמד אצלה. "עברתי בעשר ישיבות ולא התקבלתי. באתי למוסדות עם אמא שלי, והייתה אפילו ישיבה אחת שאמרו לה שם: 'תשמעי, גברת, בואי נעצור את זה כבר עכשיו, כי זה יהיה כישלון גדול לשני הצדדים וחבל שככה יהיה צער, אז אין טעם בכלל לקבל את הילד'", הוא מספר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מצוקת ענף התיירות: העובדים מעדיפים דמי אבטלה על חצי משרה
– הגניבות בצאלים הפכו כר פורה להשפלת צה"ל
– דניאלה ספקטור מרשה לעצמה להיות חשופה מתמיד
מה זה עשה לך בתור נער צעיר, כשקיבלת דחייה פעם אחר פעם?
"בכיתי, לא אשקר לך. מיררתי בבכי לכרית אחרי הישיבה העשירית שלא קיבלה אותי. ריאיון אחרי ריאיון נסחבתי, עד שהבנתי שזה לא קורה, ושחררתי.
"בתחילת כיתה ט' עבדתי במכולת, לא עניין אותי כלום. אמרתי: יאללה, אעבוד במכולת כל החיים, ארוויח כסף וזהו. מוזיקה לא עניינה אותי, הייתי אפילו קצת זייפן. ראיתי שגיטרה במדורות עם החברים עושה אותך מגניב, אז למדתי לנגן כמה אקורדים. בסביבות חנוכה בכיתה ט' חבר שלי אמר לי: מה קורה, אין לך בית ספר? אמרתי לו: לא, אני עובד במכולת. הוא אמר לי: בוא ל'כינור דוד' – ישיבה חדשה, קיימת שלוש שנים".
"כינור דוד" הייתה אז שם חדש בעולם החינוך הדתי – ישיבה תיכונית המשלבת לימודי מוזיקה בתוכנית הלימודים. "הלכתי לשם, באתי לראש הישיבה ואמרתי לו: 'תשמע, אני לא מופרע, אני ילד טוב, פשוט קשה לי קצת בלימודים. תן לי מיטה, תן לי מקום בכיתה, ואני מבטיח לך שאני אעשה פה רק טוב'. הוא אמר לי: אתה יודע מה, אנחנו צריכים קונטרבסיסט. אמרתי 'יאללה'".
הייתה רק בעיה אחת: לא היה לו מושג איך נראה קונטרבס בכלל. "חזרתי הביתה למחשב, ראיתי מה זה והייתי בהלם. זה כלי ענק. לקחתי על עצמי את המשימה הזו, נסעתי בכל שבוע לאקדמיה למוזיקה בירושלים כדי ללמוד קונטרבס אצל מורה פרטית. מהר מאוד הבנתי שאין עבודה בקונטרבס, ואחרי שנתיים עברתי לגיטרה בס". הישיבה התיכונית היא שחיברה אותו לעולם המוזיקה. בין השאר לימדו אותו מורים כמו יונתן רזאל, אהרן רזאל, דניאל זמיר ונאור כרמי.
אפשר לומר שישיבת "כינור דוד" הצילה אותך?
"כן. אני חייב עד היום לרב חגי כהן, שהיה אז ראש הישיבה וקיבל אותי. ב'כינור דוד' נהייתי אובססיבי למוזיקה בצורה שאין לתאר. כשאנשים היו הולכים לחדר האוכל הייתי הולך לנגן. בדרך לבית המדרש הייתי בודק בכל פעם שהפסנתר מכוון. הייתי אובססיבי למוזיקה, וזו אובססיה טובה. עדיף להתמכר לזה מאשר לדברים אחרים. פחות עניין אותי להיות נגן־על, ויותר עניינו אותי הרוחב, הלחנים והמלודיות. הלחנתי את המנגינה הראשונה שלי בכיתה ט'".
כל עכבה לטובה, מעז יצא מתוק – המשפטים האלה אינם רק קלישאות חלולות כשמדובר בסיפור חייו של אלנתן שלום. כך גם בכל הקשור אליו כמוזיקאי. כעת, אחרי שנים שבהן הלחין שירים מצליחים לזמרים מהשורה הראשונה כמו חנן בן־ארי, שירי מימון, מירי מסיקה, ריטה, דוד ד'אור ובניה ברבי, הגיע תורו לפרוץ. הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלו, "נושם", מתקבל בחום וכבר הספיק להיכנס לפלייליסט של גלגלצ.
"לפני עשור הופעתי בבית אבי חי בירושלים, סגרתי אולם של 500 איש, והגיעו תשעים. חנן בן־ארי היה שם בתור חבר שלי, בא בגשם עם התינוקת שלו. יום למחרת הוא כתב לי, והיו הודעות שניסו לחזק אותי, אבל הייתי מרוסק. אמרתי: אני עם הבמה סיימתי"
על הסינגל הוא חתום כאלנתן, בשמו הפרטי, ללא שם המשפחה. חוץ מהפקה מהוקצעת ומיוחדת, קצב טוב וסאונד עדכני, ל"נושם" יש טקסט שיכול להתאים היטב לתקופת הקורונה. "שלח סימן קטן מדי פעם שלא אשתגע, שלא אתפקע", נכתב בבית, ובפזמון הוא שר: "נושם בסוף הכול יהיה בסדר / מכוון ת'אור שייכנס לחדר / עושה בנשמה שלי, עושה בה סדר / כמה הרגלים אספתי". "כתבתי את זה לפני שנה", הוא מודה, "פתאום אנשים שולחים לי הודעות: וואו, זה ממש מדבר את התקופה הזו, לנשום עמוק ויהיה בסדר, רק לעבור את זה עם הילדים".
ואתה מרגיש שהתקופה הזו עשתה בנשמה שלך סדר?
"הקורונה עשתה לי סדר. באופן כואב, אפשר לומר, אבל עשתה את זה. יש כל מיני דרכים לעשות בנשמה סדר: אפשר לנסוע לשבועיים באירופה עם בת הזוג, לנקות את הראש ולקחת חופשה מהחיים, או כמו במקרה הזה – להכניס את החיים לבית ב־200 קמ"ש, ולעשות שם סדר".
את הטקסט הוא כתב יחד עם שחר הדר, שכתבה גם את מילות השיר "בין קודש לחול", הלהיט של אמיר דדון ושולי רנד. "את שחר הכרתי הרבה לפני 'בין קודש לחול'. אני כתבתי רק את הבית של 'נושם', והיא החזירה לי אותו משופץ ומחודד יותר, והביאה גם את המילים לפזמון".
כמו במערכת החינוך, גם בקריירה המוזיקלית שלו נאלץ אלנתן לעבור דרך חתחתים בניסיון לזכות בהכרה. "יש אנשי צללים שעוברים לפרונט – ויש אנשים שמנסים בפרונט ולא הולך להם, הולכים לצללים כדי לעשות בירור פנימי, ואז חוזרים. אני חושב שאני מהקבוצה השנייה. ניסיתי הרבה זמן, הוצאתי לפני יותר מעשור שיר שקראו לו 'אמונה' וחשבתי שהנה זה קורה, התחלתי לסגור הופעות. להופעה הראשונה שלי בצוללת הצהובה הגיעו 200 איש, ואמרתי לעצמי שזהו, אפשר לסגור אולמות של 500 איש… הייתי חי בסרט עמוק מאוד. הייתי בן 22, חייתי על 200 קמ"ש וחשבתי שזה הולך לקרות".
מתי חטפת את הכאפה?
"הופעתי בבית אבי חי בירושלים, סגרתי אולם של 500 איש, והגיעו תשעים. לא אשכח את מי שבא, חנן בן־ארי היה שם בתור חבר שלי, בא בגשם עם התינוקת שלו. יום למחרת הוא כתב לי, והיו הודעות שניסו לחזק אותי, אבל הייתי מרוסק. אמרתי: אני עם הבמה סיימתי. אבל זה ג'וק שלא עוזב אותך, זו מפלצת שאוכלת אותך מבפנים. אחרי שנה חזרתי להופיע בסלונים, חשבתי שוב שהנה זה קורה. סלון אחרי סלון, 39 סלונים, וזה פשוט לא קרה. אז אמרתי: אני הולך אחורה, חוזר לעצמי".
יום אחד עלתה בראשו מנגינה ששינתה את חייו. "שלחתי את המנגינה לחנן, שבדיוק הוציא את 'ממך עד אליי', הסינגל הראשון שלו. למדנו יחד בישיבת ההסדר במצפה־רמון; הייתי שם רק חודש, אחרי זה המשכתי בדרכי. הוא השתגע על המנגינה ואמר לי שהוא ישלח את הטקסט מיד. זה היה בשלוש בלילה. בוקר למחרת נפגשנו, שבועיים אחרי זה הוקלטה סקיצה, ובתוך חודש וחצי זה כבר היה ברדיו. זה היה פשוט טיל בליסטי".
השיר המדובר הוא "אמא אם הייתי". הטקסט שבן־ארי חיבר ללחן נכתב על העקירה מגוש קטיף, והשיר הפך להצלחה גדולה. "רצו לקרוא לשיר הזה בכלל 'שיר ערש', עד שבוע לפני שהוא יצא", הוא מגלה, "חנן אמר שאפשר לשים את המנגינה הזו בתיבת נגינה. אם תשמע רק את המלודיה, תוכל ממש לדמיין אמא מחזיקה את התינוק שלה. לפני שהשיר יצא חנן אמר לי: מתוקי – ככה הוא קרא לי – אנחנו נעשה את זה 'אמא אם הייתי'. אמרתי לו: אני איתך".
"כש'אמא אם הייתי' פרץ עוד האמנתי שאני יכול להמשיך להופיע כאלנתן, ניסיתי שוב, ועוד פעם טעיתי. רק אחרי זה ממש החלטתי לסגת. הבנתי שזה המקום שלי כרגע, והתחלתי לתת שירים לאחרים", הוא מספר.
מאותה נקודה העניינים התחילו להתגלגל, ודבר הוביל לדבר. "אחרי 'אמא אם הייתי' שירי מימון פנתה לחנן ואמרה לו: אני רוצה שיר עם כזו עוצמה של בלדה. הוא אמר לה: 'זה לא אני, זה אלנתן', והיא אמרה בתמיהה: מי זה אלנתן? הוא הפנה אותה אליי, היא שלחה לי מייל וכתבה שהיא תשמח שנעבוד ביחד. היא צירפה באותה הודעה טקסט של נעם חורב (פזמונאי, ש"מ). אגב, לנעם חורב שלחתי את הלחן של 'אמא אם הייתי' שנתיים לפני כן, והוא לא הגיב על המייל בכלל. זו בדיחה שאנחנו מספרים בסדנאות אחד על השני. הוא אומר על זה משהו מדהים: לכל דבר יש את הזמן שלו, ולפעמים אתה לא רואה משהו כדי שהוא יקרה".
הוא הלחין לשירי מימון שני שירים, "אחותי" ו"יש לי הכול". כשניגש לאודישנים של התוכנית "דה וויס", נוצרה לו הזדמנות חדשה. "הייתי בעונה הרביעית, מירי מסיקה הייתה שם מנטורית. מיד אחרי האודישן היא אמרה לי: 'אני רוצה ממך שיר, לא משנה לי איזה'. למחרת דיברנו בטלפון, ודברים קרו מהר מאוד".
"כשהשיר 'נושם' נכנס לפלייליסט, מירי מסיקה כתבה לי: 'במקרה שלך באמת רק כשהכול מדויק נפתחת לך הדלת. כאילו שמרו עליך עד שתדייק את עצמך'. זה משפט שלכאורה הייתי אמור להיפגע ממנו, אבל באמת לא הייתי מדויק עד עכשיו"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201721_07_22-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בתוכנית עצמה הוא הגיע עד לשלב הדו־קרב. הוא התחרה מול בניה ברבי, והם שומרים על קשר ביניהם עד היום. שלום אף הלחין בהמשך את השיר "אחרי שייגמר", שברבי מבצע. "התפללתי לעוף מהר. רציתי לקבל חשיפה כמלחין, לא באתי כדי להיות מגה סטאר. באתי מכוון מאוד. אגב, מי שבא לתוכנית ריאליטי כשהוא לא מכוון משלם מחיר כבד מאוד".
באיזה מובן?
"אם אתה מגיע לתוכנית ריאליטי עם ציפיות ענק, זה קצת כמו מישהו שממלא לוטו ובטוח שהוא הולך לזכות. חייבים להיות עם הרגליים על הקרקע ומכווני מטרה. חשבתי שהפורמט יכול להניע את הקריירה שלי כמלחין. באתי בידיעה שאני רוצה רק לעבור את שלב הכיסאות המסתובבים, לקבל את ההכרה כמלחין וללכת. וממש כך היה".
עד היום הוא הלחין למירי מסיקה ארבעה שירים (האחרון שבהם, "חוה", יצא השנה). "עם מירי אני ממש בקשר חברי, אני מתייעץ איתה ולומד ממנה המון. אנחנו עובדים הרבה, יש פינג־פונג שכל הזמן קורה בינינו, לאו דווקא על דברים שיוצאים בסוף. זה כמו שחקן כדורסל שמתאמן הרבה ופעם בכמה זמן יוצא למשחק ומראה את הביצועים".
ולא מדברים על פוליטיקה.
"משתדלים שלא".
אתם באים מתפיסות שונות מאוד.
"אנחנו משתדלים לא להיכנס לזה. לא שהיא שמאלנית קיצונית או שאני ימני קיצוני, אבל יש הרבה חילוקי דעות. קלישאתי ככל שזה יישמע, המוזיקה באמת מגשרת על המון דברים. גם ממי שנכנס אליי לאולפן אני אומר: בוא נעשה מוזיקה, עזוב אותך מפוליטיקה. אנחנו מייצרים שפה שאמורה לגשר על כל הפערים האלה".
לאמנים יש כל מיני דרכים לזמן את המוזה. לאלנתן שלום יש דרך משלו לבקש סיעתא דשמיא. "לפני שאני ניגש להלחנה, אני תמיד מדליק נר ומתפלל. מבקש להיות חלק ממשהו שצריך לרדת לעולם".
מה, ברכה בנוסח אישי?
"תפילה. אם זה לא קורה, אז כנראה אני לא הכתובת ללחן שצריך לרדת. אני לא מאמין ב'כוחי ועוצם ידי' כל כך. הבנתי ש'אמא אם הייתי' בכלל לא קשור אליי, זה משהו שהיה צריך לרדת לעולם ולרפא הרבה לבבות".
גם הרצון להעניק שיר לריטה התחבר אצלו לתפילה אישית. "כשאני מלחין שיר טוב והוא לא מוצא בית זה מצער אותי, אבל אני יודע שבסוף הוא ימצא בית. הייתה שנה שבה ריטה הופיעה בפסטיבל חוצות היוצר, והלכתי לראות אותה עם אשתי. עמדתי בהופעה וממש התפללתי. אמרתי בלב: אני לא רוצה לעבוד עם ריטה או להלחין לה אלבום, אני רוצה רק לתת לה שיר אחד".
"קיבלתי שיחת טלפון ושמעתי מעבר לקו 'היי, מה נשמע, מדברת איטה' – לא שמעתי טוב, כי חתכתי ירקות בשביל הבנות שלי לארוחת ערב… חשבתי שזו בטח אחת השכנות. פתאום זיהיתי את חיתוך הדיבור, ואני אומר לעצמי: יואו, זו ריטה, א־לוהים ישמור!"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0715140038001-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />לפעמים חלומות מתגשמים, ובמקרה הזה, הרגע הגדול הגיע כעבור שנה. "קיבלתי שיחת טלפון, ושמעתי מעבר לקו 'היי, מה נשמע, מדברת איטה' – לא שמעתי טוב, כי תוך כדי השיחה חתכתי ירקות בשביל הבנות שלי לארוחת ערב… שמעתי 'איטה', חשבתי שזו בטח אחת השכנות שרוצה לבקש משהו בשביל הנכד שלה או משהו בסגנון. פתאום זיהיתי את חיתוך הדיבור, כשהיא אמרה לי 'נורא התרגשתי מהשיר', ואני אומר לעצמי: יואו, זו לא איטה, זו ריטה, א־לוהים ישמור! ממש ככה. סימנתי לאשתי בעיניים פעורות, והיא אמרה 'מה קרה, זה מס הכנסה?' בתמיהה. אמרתי לה: לא לא, זו ריטה!"
איך היא הגיעה אליך?
"שאלה נהדרת. באותה תקופה עבדתי עם נעם חורב על שירים למירי. עבדנו על שיר שהוא כתב, 'ביני ובינך', ונעם פשוט שלח לה את השיר ואת מספר הטלפון שלי אפילו בלי להגיד לי. היא התקשרה וסיפרה שהיא נרגשת מהשיר הזה, והציעה שנקליט סקיצה. הגענו לאולפן, הקלטנו, אבל היא הרגישה שזה לא מתאים לה. היא אמרה: 'אני מרגישה שאני לא עושה מספיק כבוד לשיר. אבל אני רוצה לשלוח לך משהו אחר, טקסט שכתבתי'. היא הקריאה לי את גרסת הטיוטה הראשונה של 'קחי לך', זה היה עמוד וחצי של מכתב שהיא כתבה לבת שלה. היא שלחה לי את הטקסט, ולא ידעתי איך אלחין טקסט ארוך כל כך. שאלתי אם אוכל לגעת במילים ולסדר את זה, וריטה אמרה: אני סומכת עליך, תעשה מה שאתה רוצה.
"חזרתי הביתה ואשתי אמרה לי: לא משנה מה, אתה מצליח להלחין את זה. עשיתי את הטקס הקבוע, הדלקתי נר וניגשתי לטקסט. ניסיתי להיכנס לדמות של אמא, לחשוב מה הדברים שכל אמא הייתה יכולה לומר לבת שלה. התחלתי ללקט מילים מתוך המלל, זה היה טקסט ארוך ויפה. סידרתי את הטקסט לכדי שיר והלחנתי אותו. שלחתי את ההקלטה לריטה. בדרך כלל לוקח לאמנים זמן להגיב, אבל היא חזרה אליי אחרי שלוש דקות וחצי בדיוק. היא אמרה לי: 'אין לי מה לומר, רק אומר שאני ממש נרגשת'".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201811_02_17-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />איך "קחי לך" התגלגל והפך לדואט של ריטה עם הבת שלה, משי קליינשטיין?
"שבוע אחרי זה ריטה התקשרה אליי ואמרה לי: השמעתי את זה למשי, היא התרגשה מאוד, והציעה שאולי נוסיף עוד בית והיא תשיר אותו. אמרתי שזה נשמע נהדר, ונפגשנו שלושתנו. היה מעמד מרגש. משי כתבה בית והוא היה כל כך טהור, לאף אחד מאיתנו לא היו הערות עליו. גלעד שמואלי הפיק את השיר ויצאנו לדרך מהר מאוד".
השיר הושמע הרבה ברדיו, צעד במצעדים ועל הדרך הזניק את הקריירה הצעירה של משי קליינשטיין כזמרת. "בכל פעם בחיים שלי, ברגע ששחררתי קרו דברים מדהימים", אומר אלנתן. "כשרציתי נורא – שום דבר לא קרה. שלחתי לריטה המון הודעות וניסיתי להגיע אליה גם דרך המנהלת שלה, ובסוף היא התקשרה אליי. משהו בהרפיה גורם למציאות לזוז".
הוא בן 33, נשוי לרבקה ואב לארבע בנות. חובש כיפה סרוגה ומתגורר ביישוב כוכב־השחר בבנימין. מלבד היותו מוזיקאי ויוצר, הוא גם מפיק מוזיקלי. אנחנו יושבים לשיחה באולפן בתל־אביב. "אני לא מגדיר את עצמי כזמר. אני מוזיקאי, יוצר. פחות מנסה לומר לאנשים 'תראו את היכולות הווקאליות שלי', ויותר מנסה לשים את הנשמה שלי על הבמה ולגעת בלבבות", הוא מסביר.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201822_49_00-750x565.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />באולפן הוא גילה יום אחד את הזמרת נרקיס, לפני שהתפרסמה וזכתה להצלחה. "נרקיס באה אליי לפני ארבע שנים לאולפן והתחלנו להקליט סקיצות. היא אמרה לי: אני רוצה לעשות מוזיקה. היא השמיעה לי 18 שירים, סקיצות שהקליטה. הצבעתי על השיר 'שדות' ואמרתי לה: 'זה יצליח, זה לרדיו, וזה מרגש. אני אומר לך, זה יצליח'. הייתי ממש נחרץ. באותה תקופה פנו אליי מ'דה וויס' והזמינו אותי לאודישנים, והתלבטתי אם להמשיך בעבודת ההפקה עם נרקיס. התחלנו להפיק EP (מיני־אלבום, ש"מ). היא התקשרה אליי ואמרה שהמפיק צח דרורי ממש התעניין בעשייה שלה, ונראה לה שהיא תמשיך איתו. אמרתי לה שאני שמח שהיא הולכת לידיים טובות. חששתי שלא אהיה שם בשבילה, כי היא באמת אמן בסדר גודל משמעותי. היא שלחה לי עדכונים לאורך הדרך בהכנת האלבום הראשון, והתרגשתי מזה. בהחלט, דריכת הרגל הראשונה שלה הייתה אצלי באולפן".
כאמור, למרות כל התהפוכות, הדחף להופיע ולשיר בעצמו לא עזב את אלנתן וכעת הוא עובד על אלבום הבכורה שלו. הקורונה עיכבה את תהליך הכנת האלבום, אבל כבר נקבעה הופעת בכורה בזאפה הרצליה ב־6 בספטמבר.
כמה זמן כבר לא הופעת בצורה מסודרת?
"התארחתי המון בהופעות של אחרים בשנה האחרונה, אצל בניה, אצל חנן ואצל מירי, עם שירים שכתבתי לאחרים. אבל במה היא לא משהו שחדש לי".
מה המדינה צריכה לדעתך לעשות כדי לסייע לאמנים עכשיו, בעקבות הקורונה?
"זה כואב לי נורא. אני לא מאמין בלקטר ולרטון, כל החיים הייתי על הרגליים האחוריות כדי להשיג את מה שאני רוצה להשיג בעולם, אני לא יושב ומתבכיין – אבל במקרה הזה הייתי מצפה מהמדינה להיות יצירתית, לתת מקום להמון אנשים שעוסקים בעולם הבמה. מסביב לכל אמן יש קרוב למאה איש שעובדים ללא הפסקה, יח"צ, תאורה, סאונד, נגנים, חדרי חזרות ועוד. הייתי מצפה להתייחסות מסוימת. התעלמות זה הדבר הכי מעליב שיכול לקרות מבחינתי".
בכוכב־השחר הוא גר קרוב לתשע שנים. באודישן שלו ב"דה וויס" לפני מספר שנים הוא אפילו נקלע לעימות קצר עם אביב גפן, אחד המנטורים בתוכנית, בנוגע לבחירת מקום מגוריו והסיכון שלכאורה טמון בה.
"הקורונה עשתה לי סדר. יש כל מיני דרכים לעשות בנשמה סדר: אפשר לנסוע לשבועיים באירופה עם בת הזוג ולנקות את הראש, או כמו במקרה הזה – להכניס את החיים לבית ב-200 קמ"ש, ולעשות שם סדר"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02011_38_54-3-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />יש אנשים רבים בתעשייה שרואים את המקום שאתה גר בו בצורה שונה ממקומות אחרים – ואתה לא.
"אנשים קוראים לזה התנחלות, ואני פשוט קורא לזה התיישבות. אני לא גונב ולא עושה שום דבר שהוא לא בסדר. אני במקום שהיה היאחזות נח"ל, המדינה אמרה לנו לגור שם. דברים השתנו בפוליטיקה ופתאום זה נהיה מוקצה, אבל זה לא באמת מוקצה בעיניי. זה יישוב מקסים ומהמם, אני אפילו נבוך מזה שאני צריך להצדיק את היישוב שלי".
הרגשת לפעמים שזה גובה מחירים מסוימים?
"לא, אני גר שם מבחירה, ואני ממש מאמין שזה שומר עליי. המקום הזה עוטף אותי. לא בטוח שהעיר הייתה עושה לי טוב. אני מרגיש שם הכי בטוח שיש. כשאני מגיע לעיר אני לוקח אוויר, כמו בכניסה מתחת למים, ואז חוזר הביתה".
אתה מרגיש לפעמים שאתה נאלץ להיכנס לעמדה של מנפץ סטריאוטיפים בנוגע למקום שבו אתה חי?
"זה מתיש אותי נורא, ובגלל זה אני גם מתחמק מזה. אני בא לעשות מוזיקה. קורה שאני יושב עם אמנים ואנחנו מדברים על זה שהשמאל מבקר אותנו על כך שאנחנו כביכול לא הומניים כלפי ערבים, ואני אומר בשיחות האלה בפשטות: חבר'ה, אני עושה איתם קניות, אני עומד איתם בתור בקופת חולים, אני חי איתם באהבה ובשלום ובאחווה. נכון, יש כל מיני פיקים מורכבים ויש טרור. אבל אני תמיד בורח מהשאלות האלה. אם אנשים שואלים איפה אני גר, אני עונה שזה מעל ים המלח. בשביל מה להיכנס לפינות האלה?"
הוריו נולדו בתוניס ועברו לצרפת בשנות נעוריהם. הם עלו לארץ בשנות השמונים, כשהם קרובים לסוף העשור הרביעי לחייהם. אלנתן הוא בן הזקונים, הקטן מבין שלושה אחים, ונולד כבר בארץ. בבית דיברו צרפתית, אבל הוא ענה בעברית.
"אני מושפע מהבי ג'יז, ממריה קרי, מהביטלס… ההורים שלי חוזרים בתשובה, והם לא הכירו שיר אחד בעברית", הוא מספר, "שבוע אחרי שהתחתנתי היה לי יום הולדת ואשתי נתנה לי במתנה אוסף של שירי 'ארבע אחרי הצהריים', שאכיר שירים עבריים קלאסיים. הכרתי בעיקר מוזיקה לועזית, ומעט להיטים שהיו פה בשנות התשעים, כמו של אתניקס".
"לפני שאני ניגש להלחנה, אני תמיד מדליק נר ומתפלל. אם זה לא קורה, אז כנראה אני לא הכתובת ללחן שצריך לרדת לעולם. הבנתי ש'אמא אם הייתי' בכלל לא קשור אליי, זה משהו שהיה צריך לרדת לעולם ולרפא לבבות"
הוא גדל בשדמות־מחולה שבבקעת הירדן, משם עברה המשפחה ליישוב פסגות. במשך שנה היה עם משפחתו בשליחות בצרפת, שם אביו עבד בבית ספר יהודי. "הייתי שם בכיתה ו'. בשעות הבוקר, משמונה עד עשר, אבא שלי שם אותי בכיתה א' כדי שאלמד את השפה", הוא נזכר. זה השתלם, והיום הוא דובר צרפתית. כשהוא נשאל האם הוא מתכנן לשיר בשלב מסוים בצרפתית הוא עונה שהאפשרות בהחלט עומדת על הפרק.
לאחר השליחות בצרפת עברה המשפחה לירושלים, ובתום שלוש שנים בבירה הם חזרו לפסגות. אחרי הלימודים בישיבת "כינור דוד" הוא שירת כלוחם בצנחנים, והכיר את אשתו לקראת סוף השירות. "היא עשתה שירות בקריית־שמונה, אני הייתי בחרמון. הכרנו באוטובוס".
בקיץ 2018, לאחר תקופה ארוכה שבה היה עסוק בעיקר בכתיבת שירים לאחרים, הוציא את השיר "אחד ועוד אחת". "הוא היה פיילוט. לא סגרתי שום הופעה ולא רצתי לשום מקום, רק רציתי לעשות טסט. בדקתי את השטח וראיתי שזה נגע בהרבה אנשים", הוא מגלה.
אתה מרגיש שמשהו בך השתנה?
"אני מאמין שהמציאות משתנה על פי מה שמתחולל אצלך בלב. יש משהו בהרפיה שמזמן הרבה טוב. מירי (מסיקה, ש"מ) ואני קרובים מאוד, וכש'נושם' נכנס לפלייליסט של גלגלצ היא כתבה לי: 'במקרה שלך באמת רק כשהכול מדויק נפתחת לך הדלת. זה כאילו שמרו עליך עד שתדייק את עצמך'. זה משפט שלכאורה אתה אמור להיפגע ממנו – מה, לא הייתי מדויק עד עכשיו? אז כן, לא הייתי מדויק עד עכשיו. אני חי עם זה בשלום. יכול להיות שאם היא הייתה אומרת לי לפני שלוש שנים שאני לא מדויק, הייתי נעלב. אבל עכשיו, אחרי שראיתי שהעשייה מאחורי הקלעים מבורכת וגורמת להבשלה האישית שלי, קיבלתי את זה".
הוא מעדיף שלא יראו בו רק חלק מגל היצירה האמונית ששטף את המוזיקה הישראלית. "כשאתה שם מישהו בתבנית זה אומר שאין לך יכולת להכיל אותו באמת. אם לאנשים קל יותר לקטלג אותי כדתי או כמתנחל – בכיף, אני לא אפּגע. אבל מבחינה אישית אני בורח מתבניות".
אבל כן אפשר לומר שאתה נהנה מהמגמה שבמסגרתה ניתנה חשיפה גדולה יותר לטקסטים אמוניים ברדיו.
"לא ניתנה יותר חשיפה; הקהל מחפש משמעות. אנשים מחפשים להיאחז במשהו שימלא את הריק שנמצא בלב לכל אחד, במידה כזו או אחרת. גם מי שמאמינים בא־לוהים ב־200 קמ"ש מחפשים מישהו שידבר אותם".
שמתי לב שאתה אומר הרבה "200 קמ"ש".
"אני חי על זה".
The post "לפני עשר שנים חשבתי שאני עם הבמה סיימתי" appeared first on מקור ראשון.
זו כבר לא השערה, אלא הנחת עבודה: הקורונה מניעה יותר ויותר יהודים בתפוצות לשקול ברצינות את אפשרות העלייה ארצה. יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג צופה ש"כרבע מיליון עולים יגיעו לישראל בשלוש עד חמש השנים הקרובות". הרצוג אמר את הדברים בריאיון מצולם שישודר בשבוע הבא במסגרת ועידת "עם עולם" של מקור ראשון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הגיע הזמן לדבר עם הילדים על כסף
– מגלים את אמריקה: על עסקת טראמפ, חוזרים בתשובה וסיגריות
– בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"
"בשנת שעברה עלו הנה 35 אלף יהודים, והציפייה בשנים הקרובות היא להרבה יותר", אמר הרצוג לעורך מקור ראשון, חגי סגל. "אנחנו רואים כמות פניות עצומה, עלייה של כמעט 40 אחוז בפניות מאז תחילת הקורונה. בפתיחת תיקי עלייה מצרפת ומבלגיה יש אפילו עלייה של 77 אחוז".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/06/DSC_9591-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />נתונים נוספים שהביא הרצוג: בחודש אפריל נרשם גידול של 128 אחוז בפניות מאוסטרליה ל"מרכז גלובל" של הסוכנות היהודית, המתמחה בנושא העלייה.
על פי יו"ר הסוכנות, רוב המתעניינים בעלייה "התכוונו יום אחד לעלות, וכעת זה קורה בגלל הקורונה. ישראל נתפסת כמדינה שתפקדה טוב וקיבלה החלטות נבונות. בסוף יוצא שאנחנו מתייצבים למען יהודי התפוצות, בעוד היסטורית הם תמיד התייצבו למעננו". בימים אלה שוקדים הרצוג ואנשיו יחד עם ממשלת ישראל ושרת העלייה והקליטה הנכנסת פנינה תמנו־שטה, "לגבש יחד תוכנית פעולה להתייחסות לגל העלייה הצפוי".
בארגון "נפש בנפש", האמון על העלייה מצפון אמריקה, מדווחים על עלייה של כ־100 אחוזים בפתיחת תיקי עלייה וזינוק של מאות אחוזים בשיעור המתעניינים. בארגון פרסמו אתמול כי בשלושת הימים הראשונים של חודש יוני החלו 338 בתי אב לפתוח תיקי עלייה, זאת בהשוואה ל־561 שעשו זאת לאורך כל חודש יוני אשתקד.
ועידת מקור ראשון תתקיים בשבוע הבא בסימן "כיצד השפיעה הקורונה על העולם היהודי?". היא תיפתח ביום ראשון ותימשך עד יום חמישי. בין השאר ישתתפו בה נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, שרת התפוצות עומר ינקלביץ', שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו־שטה, הסנטור לשעבר ג'ו ליברמן, שליח הממשל האמריקני למאבק באנטישמיות אילן קאר, ורבנים בכירים מהארץ ומהעולם. כל דיוני הוועידה ישודרו באתר מקור ראשון.
The post בוז'י הרצוג: רבע מיליון עולים צפויים בשנים הקרובות appeared first on מקור ראשון.
