פרסום | קשרו אלינו
נט4יו
כל הרשת הישראלית במקום אחד

בלוג עדכונים: מקור ראשון

מקור ראשון - חושבים אחרת | אל האתר | הזנה
עדכון: 15-4-2024 11:01:06 (עדכון)
| דירוג: 3/778 ( 5 4 3 2 1 )

27/5/2020 5:12 "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית"

אתמול סיימה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מרים לומפ סאגה בת שש שנים כשקבעה כי מלכה לייפר היא מתחזה וכשירה לעמוד לדין, "הרושם שנותר בי הוא שהמשיבה מעצימה את בעיותיה הנפשיות ובכך היא מתחזה למי שחולה במחלת נפש. על מסקנתי היא שהמשיבה מסוגלת לעמוד לדין ויש לחדש את הליכי ההסגרה בעניינה". סניגוריה של לייפר הודיעו בתום הדיון כי יערערו לעליון על ההחלטה וכי מלכה לייפר איננה כשירה לעמוד לדין כפי שקבעה השופטת.


כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ליצמן, לייפר והמדרון החלקלק של משפחה וקהילה

– בעקבות הפרסום במקור ראשון: פנייה לליצמן להכיר באחיות מצרפת

– ציון דרך: האם כל משרדי הממשלה עלו לירושלים?


בתום לילה ארוך ומלא בסערת רגשות, שתיים מהמתלוננות, דסי וניקול, אחיות מאוסטרליה התפנו לדבר איתנו ולחלוק את רגשותיהם אחרי ההחלטה שהייתה צעד גדול לקראת הצדק לו הן מייחלות.


"אחרי לילה ארוך התראיינו היום לכלי התקשורת ולא הייתה לנו הזדמנות לשבת ולעבור על ההחלטה שפורסמה" מעידה דסי בשיחה מאוסטרליה, "ראינו בפייסבוק כמה אנשים ששיתפו את עיקרי ההחלטה, אנו אמנם לא מדברות עברית אבל קוראות ומבינות. אנחנו מלאות אדרנלין והחיוך לא יורד לנו מהפנים. אחרי כל כך הרבה שנים רצופות אכזבות ומאבק קשה, אנחנו סופסוף שמחות".


ניקול מאייר: "לראשונה בשש שנים השופטת קבעה שלייפר היא מתחזה ושהיא הצליחה להערים על כל המערכת כשהציגה את עצמה כחולת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין . העובדה הזו מפיחה בנו תקווה. אנו מקוות שהיא תוסגר לאוסטרליה בהקדם האפשרי"


צילום: AFPhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 08/000_11D0US-750x527.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
מלכה לייפר. צילום: AFP

נדמה שתחושת ההקלה הזו ששוטפת אותן, משותפת להרבה מאד אנשים בישראל ובאוסטרליה.


"כששמענו על ההחלטה לא יכולנו לנשום, קשה להסביר במילים את התחושה של לעבור 67 דיונים בבית המשפט על הסיפור שלנו שרק רצינו לראות אותו נגמר. היינו בשוק, אבל בשוק חיובי" מוסיפה ניקול.


עורך הדין מתן עקיבא שייצג את עמדת המדינה התקשר לאחיות בווידאו מיד ביציאה מאולם המשפט.


דסי: "הוא היה מאד נרגש כשהתקשר לבשר לנו על ההחלטה. הוא עבד קשה מאד והיה נוסע שותף איתנו ברכבת ההרים הזו. הוא בטוח שההחלטה שהתקבלה טובה למרות הגשת הערעור"


ניקול: "אנחנו מודעות ומקבלות שהתהליך המשפטי כולל ערעור אבל העובדה שלראשונה בשש שנים השופטת קבעה שלייפר היא מתחזה ושהיא הצליחה להערים על כל המערכת כשהציגה את עצמה כחולת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין – מפיח בנו תקווה. אנו מקוות שהעליון יתמוך בהחלטה הזו ויאשר אותה ואין סיבה שהיא לא תוסגר לאוסטרליה בהקדם האפשרי. לשמחתנו התגברנו על המכשול הגדול ביותר ואנו מקוות שהעליון יעמוד לצידנו"


לאחר שנים של מאבק תקשורתי, הן משתפות קצת מהתחושות שליוו אותן.


"היום אמרנו משהו שכולנו מסכימות עליו: המאבק הזה אולי הותיר בנו הרבה חבלות אבל הוא לא שבר אותנו" אומרת דסי בקול בוטח. "הייתה לנו תמיכה מכל עבר- מהאחים שלנו, מהקהילה היהודית והלא יהודית פה באוסטרליה וגם מהקהילה הלאומית בישראל ובעולם. התמיכה הזו עזרה לנו להגיע עד היום, אמנם יש לנו עוד דרך לעבור אבל זה צעד ענק קדימה".


דסי ארליך, ניקול מאייר ואלי סאפר הן שלוש אחיות שנפגעו על ידי מלכה לייפר שהייתה מנהלת הסמינר החרדי בו למדו. לאחר שהוגשה התלונה הראשונה נגד לייפר ב-2008 נמלטה לייפר לישראל. היא נעצרה על מנת להסגירה לאוסטרליה ושוחררה בעילה שאינה כשירה לעמוד לדין. חוקרים פרטיים שנשכרו על ידי הארגון האמריקאי JCW טענו שהיא מתחזה ותיעדו אותה מנהלת חיים רגילים, ראיות שהביאו למעצרה הנוסף בשנת 2018.


אלי הייתה הראשונה מבין האחיות לתת עדות במשטרה בשנת 2011 על מעשיה של לייפר לאחר שיצאה מהקהילה החסידית בה גדלו האחיות. דסי שהייתה באותה עת עדיין חלק מהקהילה החסידית מסרה גם היא את עדותה כמה חודשים אחרי אלי אבל מודה שזה לא היה לה קל: "הרגשתי שזה היה הדבר הנכון ביותר לעשות אבל בגלל שעדיין הייתי חלק מהקהילה הרגשתי שמתסכלים עליי כבוגדת". ניקול הגישה גם היא את עדותה כעבור מספר חודשים. ניקול היא היחידה שנשארה עדיין חלק מהקהילה החרדית.


דסי ארליך (משמאל):"המאבק שלנו נתן קול לכל קורבן ששרד התעללות מינית והוכיח שכל קול משנה עוד את השיח הציבורי סביב התעללות, יש הגנה אוטומטית קודם כל על התוקף"


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08446245-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
האחיות אלי סאפר, ניקול מאייר ודסי ארליך. צילום: EPA

"מסירת העדות במשטרה הייתה טראומטית בשבילי. לדבר עם שוטר לאחר שלא דיברתי על ההתעללות כלפיי עם אף אחד זו חוויה קשה" מעידה דסי, "אבל מיד אחר כך אמרו לנו שזה יהיה הליך פשוט. לא חשבנו שניאלץ לעבור תהליך קשה כל כך להביא להסגרתה. אחרי המעצר הראשון שלה והשחרור, הבנו שהיא הצליחה להערים על כולם כבר מהיום הראשון. היא שוחררה ושמענו דיווחים שהיא שוב מתעללת וזה גרם לנו לקחת את המאבק שלנו לזירה התקשורתית, גם זה דרש הרבה מאד אומץ".


ניקול מעידה, כי העובדה ששלושתן יצאו יחד למאבק כשלוש אחיות עזרה להן לעשות את הצעד הקשה הזה.


הקהילה בה גדלו מעדיפה עד היום שלייפר תרצה מעצר בישראל "הייתה לי היום שיחה עם מישהי מהקהילה שאמרה לי שהסיבה שהם מעדיפים שלייפר תישאר במעצר בישראל היא שלא יהיה חילול ה'" מספרת ניקול, "אנחנו רוצות להתעמת איתה בבית המשפט כאן באוסטרליה ולראות אותה עומדת בפני האישומים הקשים".


לעומתם, שאר חלקי הקהילה היהודית באוסטרליה כמו חב"ד והציונות הדתית כמו גם הקהילה בישראל, העניקו לאחיות תמיכה משמעותית לאורך כל המאבק שלהן.


האחיות מעידות שהמאבק שלהן לא היה אישי בלבד, "המאבק שלנו נתן קול לכל קורבן ששרד התעללות מינית והוכיח שכל קול משנה עוד את השיח הציבורי סביב התעללות" משתפת דסי. "השיח השתנה, ההגנה האוטומטית קודם כל התוקף- גם זה השתנה"


"כמה שיותר מדברים על כך שההתעללות היא תופעה קיימת המתעללים מפחדים יותר והשיח הזה מעורר גם קורבנות לעשות את הצעד האמיץ של להגיש תלונה או למסור עדות במשטרה" מוסיפה ניקול, "באחת מהביקורים שלי בישראל ב-2017 פגשה אותי בחורה שגם היא קורבן להתעללות מינית מצד המנהלת שלה והיא אמרה לי שהמאבק שלנו חיזק אותה להחליט שהיא לא תיתן לזה יותר להמשיך לקרות. זה לא רק המאבק הפרטי שלנו, עשינו זאת בשביל הסיפור הגדול יותר, בשביל הילדים שלי ולילדים בכל העולם".


יש איזשהו מסר שהייתן רוצות להעביר למדינת ישראל?

ניקול: "כשהתפרסמו החדשות אודות התערבותו של השר יעקב ליצמן למניעת הסגרתה של לייפר, התגובה שלי הייתה- יש לו הרבה שאלות לענות עליהן. בגללו המשפט הזה התארך בשנתיים נוספות ונגרם לנו יותר סבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי כי אין לו שום נגיעה בעניין. אני אוהבת את ישראל אבל יש בי טינה כלפי ליצמן ומדינת ישראל שבסופו של דבר המערכת שלה פגעה בנו".


ניקול: "יש לליצמן הרבה שאלות לענות עליהן. בגללו המשפט הזה התארך בשנתיים נוספות ונגרם לנו יותר סבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי כי אין לו שום נגיעה בעניין. אני אוהבת את ישראל אבל יש בי טינה כלפיו וכלפי המערכת"


צילום: יונתן זינדל, פלאש 90https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 8/F190806YS50-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
יעקב ליצמן. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

דסי: "אנחנו שומעות כל הזמן על התרומות שנאספות עבור לייפר ברחוב החרדי בעולם, ואני לא מבינה איך אנשים מסתכלים לילדים שלהם בעיניים, אומרים להם שהם יעשו הכל כדי להגן עליהם ולעשות את העולם טוב יותר עבורם, אבל במקום זאת תומכים באישה הזאת".


ניקול: "יש לנו תקווה בבית המשפט העליון שהמהלכים להסגיר את לייפר לאוסטרליה יעשו בהקדם. It has been long enough”


"אנו מקוות שהמשחקים יבואו לסיומם, מלכה לייפר לא יכולה יותר לשחק ולהעמיד בפנים. היא הערימה עלינו ועל כל המערכת אבל לא עוד" מסכמת דסי.


ח"כ איילת שקד ליוותה את הנפגעות במאבקן בכהונתה כשרת המשפטים והותקפה על ידי יועץ התקשורת רונן צור שנשכר על ידי מקורבי לייפר להשחיר את שקד כדי למנוע ממנה לקדם את הסגרתה של לייפר. "במשך כמה שנים ניהלתי במשרד המשפטים בעזרת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות את ההליכים בבית המשפט בניסיון לסיים את הליך ההסגרה של לייפר, סיפור שמעיב מאד על מערכת היחסים הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה ובעיקר בין הקהילה היהודית באוסטרליה לבין ישראל. נפגשתי כמה פעמים עם דסי והקורבנות ואני חושבת שטוב יעשו גלגלי הצדק בישראל אם הם יעבדו מהר יותר. אני מקווה שהערעור לעליון יהיה מהיר. אין שום צורך לגרור זאת עוד חודשים רבים. מלכה לייפר צריכה להיות מוסגרת עוד השנה לאוסטרליה"


איילת שקד: "במשך שנים ניהלתי במשרד המשפטים בעזרת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות את ההליכים בבית המשפט בניסיון לסיים את הליך ההסגרה של לייפר, סיפור שמעיב מאד על מערכת היחסים הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה. אני מקווה שהליך הערעור לעליון יסתיים במהירות"


איילת שקד והמתלוננות. צילום: מתוך הטוויטר של איילת שקד

מארגון "מגן" המלווה את הנפגעות נמסר: "כבר מתחילת הדרך טענו שמלכה לייפר מתעתעת ברשויות ואנו שמחים שבית משפט קבע כי היא כשירה לעמוד לדין. לאחר אין ספור דיונים ומריחות שהשפיעו קשות על המתלוננות אנו מקווים שבית המשפט יקבע דיון מהיר בעניין ההסגרה ויביא סוף סוף לצדק ולמזור לנפגעות. בנוסף אנו מצפים שמדינת ישראל לא תגרור רגליים במקרים דומים, ותפעל להסגרה מידית של פדופילים מכל העולם שרואים בישראל כמדינת מקלט".


The post "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית" appeared first on מקור ראשון.


danab | | 14 חשיפות | 2/226
מקור ראשון | תגובות (0) | למעלה : למטה

3/6/2020 1:24 "שגרת חירום מתמדת": כך נראו החיים במובלעת

"כשאני מסתכל היום לאחור אני לא מבין איך חיינו ככה בעיקר מההיבט הביטחוני. המשמעות היא לחיות כל הזמן בשגרת חרום, כוננות מתמדת" – כך מסכם איציק וזאנה, תושב נצרים שבגוש קטיף לשעבר, את החיים שחווה על בשרו ביישוב שהיה מובלעת בתוך השטח הפלסטיני.


כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בטווח 400 ק"מ: היכולת הבליסטית של ישראל עולה שלב

– ראשי יש"ע נפגשו עם נתניהו: "מצפים לריבונות בלי פגיעה"

– בית משפט פדרלי בארה"ב: אין דבר כזה "מפגע בודד"


על פי עסקת המאה שפרסם הבית הלבן בחודש ינואר השנה, ישראל תוכל להחיל את ריבונותה על 30% משטחי יו"ש. לפי המפה שפורסמה יחד עם התוכנית, הודגש כי יהיו 15 יישובים שיוגדרו כמובלעות, כשמסביבם שטח המיועד למדינה הפלסטינית – אם תקום. היישובים שיישארו לכאורה כמובלעות, הם חרמש, מבוא דותן, אלון מורה, איתמר, ברכה, יצהר, עטרת, מעלה עמוס, מיצד, כרמי צור, תלם, אדורה, נגוהות, בית חגי, עתניאל.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0616151414029-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
גוש קטיף בימים שלפני הגירוש. צילום: מרים צחי

בשלב הראשון, מרגע החלת הריבונות, תוקפא הבנייה ביישובים הללו, והם יוכלו לבנות רק לגובה ולא להתרחב לשטחים נוספים. בשלב השני, אם יחליטו הפלסטינים לקבל עליהם את רשימת התנאים הכוללת הפסקת ההסתה והאלימות ויתור על זכות השיבה ועוד, עלולה להיות ליישובים המבודדים הרעת תנאים משמעותית, למשל באפשרות לנסוע על צירים שנסעו עליהם עד היום.


וזאנה חי במשך כ-12 שנים את המציאות הזו. החיים ברצועת עזה לא היו קלים אף פעם, אבל מבחינתו, ההרעה המשמעותית החלה מרגע שהחלו ליישם את הסכמי אוסלו. "מעשית חווינו את הבידוד הזה החל מהיום הראשון של הסכמי אוסלו, 'עזה ויריחו תחילה', ובנצרים הרגישו את זה במיוחד. בגוש קטיף היה מקבץ גדול של יישובים יחסית, שגם הוא היה סוג של מובלעת, אבל בנצרים זה היה יותר מורגש".


– האיש שבחר לשאת את זכרון גוש קטיף בשמו


לפני אוסלו, הוא מספר, "יכולנו ללכת לים או לטייל בדיונות מדרום שהיו אז עתודת הבנייה של היישוב, נכנסים ויוצאים מתי שנוח. החיים האזרחיים היו חיים של בני חורין. מרגע שאוסלו פרץ, קלטנו שהערוץ שמחבר אותנו למרכז החיים בגוש קטיף; מוסדות החינוך, המועצה האזורית, קופת חולים מקומות עבודה ועוד עומד להיסגר. כנ"ל לגבי הציר לכיוון צפון למחסום ארז ואשקלון. זה אומר שנשאר לנו רק ציר אחד לכוון מזרח לנחל עוז/קרני. המשמעות היא שהמקומות שאתה מחובר אליהם ברמה יום יומית, הופכים להיות רחוקים. כלומר, כדי להגיע למרכז גוש קטיף צריך לצאת לנחל עוז, משם לעלומים ולכיסופים".


בזמנו גם להם הובטחו הבטחות ששגרת החיים שלהם לא תיפגע. "בהסכמי אוסלו הוצהר שהתנועה תהיה חופשית לכל מקום, אבל כבר אז אף אחד לא האמין לזה. בהתחלה הייתה איזו התעקשות להמשיך כרגיל, אחרי שצה"ל יצא מהרצועה, שלחו כמה פעמים לניסיון אוטובוסים בצירים הרגילים שבהם נסענו עד אוסלו, אבל לא הייתה פעם אחת שהאוטובוסים האלה לא חטפו ומהר מאוד זה נפסק. כל הכניסה והיציאה מהיישוב הייתה דרך ציר אחד בלבד שהפך למאוים מאוד".


"אף אחד לא ידע בהתחלה איך זה ייראה", ממשיך וזאנה, שמתגורר כיום באריאל ומנהל את בית המדרש 'עוז רועי' באוניברסיטת אריאל. "המח"ט של הגזרה שהיה אז ונדרש לתת תשובות ברורות התחמק ועזב את הפגישה בזעם. גם ביום של העזיבה של צה"ל היה שם בלאגן, שהזכיר קצת את הבריחה מלבנון. מסביב המון משולהב עם בקת"בים ואבנים וצה"ל יצא. לנו לא היה שום מידע מה בדיוק הולך לקרות".


שגרה של מובלעת


"כשהפכנו להיות מובלעת זה אומר שאתה תלוי מאוד מאוד בציר היציאה היחיד שלך", מתאר וזאנה את שגרת החיים במובלעת הסובבת יישובים ערביים. "אם אני רוצה לנסוע לחתונה באשקלון, זה אומר שבמקום לצאת חצי שעה קודם אני יוצא שעה קודם. בשלבים הבאים הציר הפך להיות מותקף בצורה בלתי רגילה בבקת"בים, ירי, מטענים וכל היצירתיות האכזרית. התגובה הראשונה של פיקוד דרום הייתה הפקודה שאין נסיעה של רכב אזרחי לבד והוא מחויב בליווי של ג'יפ מקדימה ומאחורה. זה גרם  להפרעה משמעותית מאוד לשגרה. שנים אחר כך נכנסו גם הרכבים ממוגני הירי ואחרי האינתיפאדה השנייה הנסיעה הייתה ברכבי ספארי.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0809171710006-750x431.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
איציק ואזנה. צילום: אריק סולטן

"זה אומר שספקים לאט לאט סירבו להיכנס. זה אומר שהכביש פתאום יכול להיות סגור וכדי לפתוח אותו זה יכול לקחת שעות כי צריך תיאום מול המשטרה הפלסטינית. אחרי האינתיפאדה השנייה היה גדוד שלם סדיר שהיה אחראי על האבטחה שלנו. כל שירות או אספקת לחם למכולת היה מצריך תיאומים וסידורים. היה לנו עורף לוגיסטי בקיבוץ סעד ששימש כסוג של תחנת ממסר. הספקים היו מביאים לשם את הסחורה ואנחנו היינו לוקחים משם. הסרבול היה קשה מאוד והיישוב רוצה להתפתח ולהתבסס ולא רוצה להיות צוללת".


אם שמים מצד אחד את מציאות החיים שלכם בנצרים ומצד שני החלת ריבונות ביהודה ושומרון, הקשיים שווים את זה?

"אני לא בקיא בפרטים. בימין אני שומע קולות לכאן ולכאן, שמי שמברך על כך בונה על זה שהערבים בכל מקרה לא יבואו. אין לי הערכת מצב לגבי תוכנית טראמפ, אבל לגבי מציאות המובלעות אני יכול להגיד שהיא מציאות רעה – לא רק ברמה הקיומית, אלא גם ברמה העקרונית. זה משהו שחונק ומגביל וזה משהו שהוא נגד הד.נ.א של ההתיישבות. אני מקווה שזה לא מה שיקרה".


במבט לאחור, מציין וזאנה, כי דווקא הקשיים המאוד גדולים האלה יצרו גם סוג של התפתחות שלא היה מצוי ביישוב כל כך קטן. "היישוב התפתח וגדל, אבל היה צריך מאמץ גדול מאוד ורצון מאוד חזק. כשהגענו לפני  אוסלו היינו בערך 20 משפחות בקרוואנים. בזמן הגירוש היינו בערך 70. היישוב גדל אומנם, אבל צורת ההתמודדות חייבה אותנו להיערך לכל דבר אחרת. אין טכנאי מזגנים, אז שני חבר'ה מהיישוב למדו את המקצוע והיה להם מונופול ביישוב. אין כניסה ויציאה נוחות, אז מישהו ביישוב פתח מכולת שהפכה לסופרמרקט כי צריך אספקה זמינה. הייתה בעיה עם ההסעות לבתי הספר אז במאמץ גדול נבנה גם בי"ס ביישוב. המצב המסובך ייצר אצלנו סוג של פתרונות שבסוף נתנו לוקסוס".


"בתוך היישוב, הושקע מאמץ אדיר כדי שהחיים יהיו נורמליים", מסיים וזאנה, "זו הייתה החלטה של אנשים להיאחז והלכידות הפנימית מאוד תרמה לזה. סדרי העדיפויות של מה עיקר ומה טפל נבנים בתקופה


The post "שגרת חירום מתמדת": כך נראו החיים במובלעת appeared first on מקור ראשון.


Elchanan Speiser | | 10 חשיפות | 2/212
מקור ראשון | תגובות (0) | למעלה : למטה

2/7/2020 11:28 בעקבות הנסיקה בתחלואה: הגבלה על אירועים באולמות ובבתי הכנסת

על רקע העלייה החדה במספר החולים בישראל, הודיע ראש הממשלה נתניהו על שובן של חלק מהגבלות הקורונה: אירועים באולמות ומועדונים, וכן תפילות בבתי כנסת יוגבלו ל־50 איש, התקהלויות בבתים פרטיים – ל־20 איש. התקנות התקבלו בתום כינוס חירום של קבינט הקורונה, ולאחר שהסתמן כי מערך המעקב האפידימיולוגי נוטה  לקרוס.


כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "לולא הושמד הכור הסורי, העולם היה נראה אחרת לגמרי"


– הצצה מיוחדת לטייסת הרחפנים החדשה של יחידה 9900

– "אני כפול מפרוש, תשאלי כל אחד. אני לא מפחד"


לאחר שמתחילת השבוע דחו השרים את דרישת משרד הבריאות להגביל שוב התקהלויות במסעדות, פאבים ובתי כנסת, ניסה שר הבריאות יולי אדלשטיין לשכנע את עמיתיו כי המצב הנוכחי מחייב לנקוט שוב צעדי חירום כדי לבלום את התפשטות הנגיף. ראש הממשלה נזף בשרי כחול לבן ואיים כי אם ימשיכו בהתנהלותם, יובילו לבחירות.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... antz-020720-5-750x447.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
דיון במשרד הביטחון על גיוס חיילי מלואים למערך מלוניות הקורונה. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

אדלשטיין מתח ביקורת על התנהלותם של שרי הממשלה החדשה, שרבים מהם נחשפים רק כעת למורכבות ניהול המגפה. לדבריו הם עומדים מולה בשאננות, בלי להבין את המחיר הכבד שאנו עלולים לשלם בגין התמהמהות בקבלת החלטות.


אדלשטיין מעריך כי גל התחלואה יחולל בכל מקרה פגיעה בלתי נמנעת במשק, בשל כניסתם של אזרחים רבים לבידוד לאחר שנחשפו למאות החולים החדשים בכל יממה. לפיכך יש לעשות הכול כדי לעצור את התפרצות המחלה כעת, ולהבטיח את המשך הפעילות ההכרחית במשק. אחד ממוקדי המחלוקת הוא הצעת החוק להעלאת גובה הקנס על אי־עטיית מסכה.


על פי גורם במשרד הבריאות, הביקורת העיקרית של המשרד נוגעת להיעדר אכיפה מספקת של תקנות הריחוק החברתי והמסכות; הדוגמה האישית הנמוכה שמפגינים נבחרי הציבור וידוענים נוכח העלייה בתחלואה; המאבקים "הפופוליסטיים" כלשונו בזירה הפוליטית סביב הניסיונות להיאבק בהתפשטותה; ודרישת שר הביטחון גנץ להעביר את ניהול האירוע אליו. לדברי הגורם, עד כה גנץ לא גילה עניין בקורונה ואינו מצוי בה.


מנגד, במערכת הבריאות מאשימים את בכירי משרד הבריאות שלא נערכו כיאות לגל השני בהקמת מערך מהיר לזיהוי, איתור ובידוד חולים חדשים ומגעי משנה. השבוע היקף בדיקות הקורונה הגיע לשיאו עד כה ביותר מ־20 אלף בדיקות ביממה, אך אלפי המקרים החדשים נותרו בלי מענה בידי כוח אדם מיומן לביצוע חקירות אפידמיולוגיות, ובלא מערך פיקוח על חובת בידוד למי שבאו במגע עם החולים.


במשרד הבריאות דורשים שגם פקחי הרשויות המקומיות יתמקדו באכיפת חובת מסכות, במקום לחלק דו"חות חנייה. לדברי בן שיחנו במשרד הבריאות, "ברשויות המקומיות לא ממהרים לשתף פעולה, ונראה שכולם מפחדים מהאפשרות שיואשמו כמי שמנסים 'להכביד' על הציבור".


בעוד שבתקופת הקורונה הראשונה הייתה הממשלה רשאית לקבוע תקנות לשעת חירום בלי התערבות הכנסת, ולהשית צעדי סגר קיצוניים, כעת הייעוץ המשפטי מונע זאת, ועל הממשלה להביא כל הגבלה והחמרה לחקיקה בכנסת. המשמעות היא סחבת בקבלת ההחלטות וביישומן בפועל, וזאת בעוד מספר החולים החדשים עומד לחצות את רף האלף ליממה.


במהלך יום רביעי אומתו 966 מקרים חדשים של נדבקים בקורונה, ובימים הקודמים אותרו כ־760 חולים חדשים בממוצע בכל יממה. הנתון המדאיג שעומד לעיני מקבלי ההחלטות הוא מספר החולים הקשים, שעולה בחדות. בכל חודש יוני היו בישראל כ־100 חולים במצב קשה, ואילו חודש יולי נפתח עם עלייה של כעשרה חולים קשה נוספים בתוך שתי יממות. המספר הזה צפוי לעלות באופן ניכר בימים הקרובים.


בתוך כך, נמשכת מגמת העלייה בתחלואה ביישובי המגזר החרדי, ובמוקד עומדות השכונות החרדיות באשדוד והערים בני־ברק וביתר־עילית. נכון לאתמול שיעור הבדיקות החיוביות בקרב האוכלוסייה החרדית בשישה יישובים שנבחנו גבוה פי שניים מכלל האוכלוסייה, יחס שנשמר בשבועיים האחרונים. על פי מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, בששת הריכוזים החרדיים האלו זוהו השבוע 20 אחוזים מכלל החולים החדשים בארץ. היישוב היחיד שבמגמת שיפור הוא אלעד. התשובה הממשלתית לעליית התחלואה היא הטלת הגבלות על היישובים והאזורים החרדיים ובהן סגירת בתי ספר, איסור התקהלות והטלת סגרים מקומיים.


ראש עיריית ביתר־עילית מאיר רובינשטיין זעם אתמול על החלטת הממשלה לסגור את מוסדות החינוך בעירו ולאסור התקהלות של יותר מ־11 בני אדם. זאת בשל הגידול בתחלואה המקומית – יותר מ־84 חולים חדשים בתוך פחות משבוע. "מפקירים אותנו לגורלנו", האשים. לדבריו, הרשויות אינן עושות דבר כדי לסייע בפינוי החולים – המשימה הראשונה בעיניו למניעת התפשטות התחלואה.


"אני רודף במשך שבוע ויותר אחרי משרד הבריאות, קופות החולים ושאר הגורמים, אך ללא הועיל. אין מענה, מעבירים אותנו מגורם אחד לגורם אחר", קובל רובינשטיין. "אוזלת היד הממשלתית, שכמותה לא ראיתי, מתעצמת עוד יותר כאשר במקום לסייע, משגרים אל העיר שוטרים ממחוזות אחרים לרדוף אחרי תושבים שהולכים במסכות על הסנטר, ומטילים עליהם קנסות עצומים. איזו מין התנהלות זו? אין די בזה שאתם לא מסייעים לנו בשום תחום, לא בפינוי החולים, לא בחלוקת מזון לחולים ולקשישים – אתם שולחים לעיר תגבורת משטרתית שמעצימה עוד יותר את הקושי על התושבים? זו התנהלות שערורייתית".


במשרד הביטחון נערכים להחזרת מלונות הקורונה לאירוח ובידוד חולים קלים. בשיא התפרצות המגפה פעלו בישראל 24 מלוניות אירוח. הן נסגרו עם הירידה הניכרת בתחלואה, וכעת נערכים בפיקוד העורף להפעלת 11 מלוניות כבר בשבוע הבא, ובשבועות הקרובים עשויים להיפתח עוד בהתאם לצורך. בד בבד הורה שר הביטחון בני גנץ לגייס 500 אנשי מילואים נוספים, רובם למערך הפעלת המלוניות ופעילות פיקוד העורף בערים השונות.


"כשהעסק היה בדעיכה וירדנו מהפעלת 24 מלוניות אשפוז ובידוד לארבע בלבד, האמנו שזה מאחורינו ושהחברה הישראלית יודעת להישמר מפני הקורונה", אומר לנו אל"מ במיל' ניר בר־און, מפקד מרכז השליטה במערך המלונות של פיקוד העורף. "אירחנו בשיא 5,100 אזרחים באותו זמן. כעת אנחנו רואים שהחברה הישראלית חוזרת לשגרה ופחות מקפידה על הכללים, והמשמעות היא התפרצות מחודשת. אנחנו לא עסוקים בלשפוט אלא בלהעמיד פתרונות כדי שלא נגיע לממדים גדולים יותר".


בראשית השבוע הבא ייפתחו מלונות נוספים ברחבי הארץ, בהם קרלטון בנהריה, בית ספר שדה תבור, שערי העיר בירושלים ועוד. ביום ראשון ייפתחו מחדש גם מלון ניר עציון שישרת את הקהל החרדי, ומלון נוסף במרחב תל־אביב. "כשבאנו לפתוח את מערך המלונות מחדש, חלק מהמלונות שעבדנו איתם בגל הראשון התחייבו כבר להזמנות קודמות ולא יכלו לסייע הפעם. יצרנו קשר עם מלונות חדשים שהצטרפו למאמץ הלאומי", מציין בר־און.


The post בעקבות הנסיקה בתחלואה: הגבלה על אירועים באולמות ובבתי הכנסת appeared first on מקור ראשון.


Elchanan Speiser | | 7 חשיפות | 3/193
מקור ראשון | תגובות (0) | למעלה : למטה

27/5/2020 7:05 תוכנית טראמפ: הסכנות, ההזדמנויות ותמונת המצב

ב-28 בינואר נחשף בטקס חגיגי בבית הלבן "חזון השלום", שנוסח בידי אנשי ממשל טראמפ. לאחר למעלה משנתיים של ציפיות, השערות, חששות, וגם דחיות בשל הבחירות החוזרות ונשנות לכנסת, הוצגה התכנית בת 180 העמודים. היא נוסחה בידי צוות שכלל את אנשי הבית הלבן ג'ארד קושנר, ג'ייסון גרינבלט והשגריר האמריקני בישראל דיוויד פרידמן. ההנחה היא כי ראש הממשלה נתניהו היה בסוד העניינים לאורך תקופה, אם כי הוא שב והכחיש במהלך התהליך כי יש בידו מידע על כך.


כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית"

– האם מערכת החינוך תחזיר לנו את הקורונה?

– שר הביטחון גנץ סייר באוגדת עזה ולמד על הנפיצות בגזרה


השאיפה האמריקנית האולטימטיבית הייתה לספק פתרון שיסיים באופן סופי את העימות בין ישראל והפלסטינים, כך שלאף צד לא תהיינה תביעות נוספות לאחריו. המדינות יכירו זו בזו – ישראל בפלסטינית, והפלסטינים בישראל כמדינה יהודית. החזון מכיר בשאיפה הלגיטימית של הפלסטינים לממשל עצמי, ומנגד, בזיקה היהודית ההיסטורית לשטחי יהודה ושומרון, וכן בחשש הביטחוני הכבד של ישראל מפני מדינה פלסטינית. כל פתרון מציאותי, נכתב בו, יחייב את ישראל לפשרות טריטוריאליות משמעותיות.עם זאת, ארה"ב תכיר בריבונות הישראלית על חלקים מיהודה ושומרון, ותגן על כך במוסדות בינלאומיים.


נתניהו נענה בינואר והסכים לקיים משא ומתן עם הפלסטינים על בסיס התכנית. הפלסטינים מסרבים בזעם ורואים בה עלבון. על פי העקרונות הכלולים בחזון – אף אדם, ישראלי או פלסטיני – לא יתבקש לעזוב את ביתו. מבחינת האמריקנים, הדבר נתפס כהטבה משמעותית עבור הישראלים, שכן כל תכנית אחרת הניחה כמובן מאליו פינוי מסיבי של מתיישבים מבתיהם. לישראל תיוותר אפשרות פיקוח בטחוני משמעותי על כל המרחב.


על שטחים מוסכמים תוחל ריבונות ישראלית, והם יהפכו להיות חלק רגיל ורציף ממדינת ישראל. כך למשל, יוסרו בהם כל חסמי הבנייה המכבידים כיום על בנייה ביו"ש. 97 אחוזים מקרב המתיישבים, לפי מתווה החזון, יישארו בשטח ישראלי רציף. שלושה אחוזים מבניהם – ב-19 יישובים – יישארו כמובלעות, שאליהן יוביל כביש בריבונות ישראלית.


לפלסטינים ניתנת ארכה של כארבע שנים להחליט האם ברצונם להצטרף לתהליך. בזמן המשא ומתן העתידי בין הצדדים, ישראל לא תבנה יישובים חדשים באזורים שלא מיועדים להיות תחת ריבונותה, לא תרחיב יישובים קיימים באותם אזורים ולא תקדם תכניות בנייה בהם. ישראל לא תרחיב את המובלעות הישראליות מעבר לשטחן (אבל תוכל לבנות בהן לגובה).


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01/AFP_1OH4PF-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בפרסום עסקת המאה. צילום: AFP

כדי להצטרף לתהליך – על הפלסטינים להפסיק את ההסתה כנגד ישראל, לשנות את תכני הלימוד העוינים לישראל, למשוך את התביעה מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, להפסיק תשלומי משכורות לפעילי טרור ובני משפחותיהם. כמו כן, הרשות הפלסטינית תידרש לאחריות ביטחונית על רצועת עזה. עם חתימה על הסכם, יושבו כל השבויים וגופות הנעדרים.


כפרי המשולש, יוכלו להיות מצורפים אל המדינה הפלסטינית העתידית. כמו כן, ניתן יהיה לתת לה שטחים בחולות חלוצה, כדי שאלו ישלימו את השטחים שהיא מאבדת לכאורה לטובת ישראל. לפלסטינים לא תהיה זכות שיבה אל האזורים הישראליים. בעיית הפליטים תסתיים. מחנות הפליטים יפורקו, אונר"א תפסיק לפעול. ישראל תוכל לסרב למעבר מי שמוכר כעוסק בטרור, ממדינות ערביות אל השטח הפלסטיני. גדר ההפרדה שהוקמה בירושלים, תשמש גבול. השכונות שממזרח לה, יהוו בירה פלסטינית.


לגבי הר הבית, יישמר הסטטוס-קוו, אך יותר חופש תפילה לכל הדתות. (מה שמהווה סתירה, כי ליהודים אסור כיום להתפלל בהר הבית. השגריר פרידמן השיב על כך כי השאיפה היא שבמהלך המו"מ יוחלט על חופש לכל הדתות).


התכנית כוללת עוד פרטים רבים, דוגמת הקצאת איזור נופש עבור הפלסטינים לחופי ים המלח. כבישי מעבר שיוקמו עבור הפלסטינים דרך בקעת הירדן אל מעברי הגבול עם ירדן, נתיב מעבר עבור הפלסטינים בין יו"ש לעזה. הפלסטינים יוכלו להשתמש בשלב ראשון באזורים מיוחדים שיוקצו להם בנמלי חיפה ואשדוד, ובהמשך לאחר חתימת ההסכם, יישקל להקים עבורם  נמל ימי ונמל תעופה באי מול חופי עזה. לא מיותר לציין כי התכנית עצמה נמצאת באתר הבית הלבן, וכל דורש מוזמן להתעמק בה.


אין מפה מוסכמת


מבחינת ארה"ב מדובר בפתרון בעל השלכות אזוריות. על פי החזון, היא תעודד את מדינות ערב לנרמל את יחסיהן עם ישראל. יהיה עליהן להפסיק לתמוך ביוזמות אנטי-ישראליות באו"ם וב-BDS. ארה"ב תרתום אותן לטובת קידום יוזמות כלכליות עבור הפלסטינים.


בשיחה עם כתבים ישראלים מייד לאחר אותו טקס בינואר, הביע נתניהו רצון מפורש להחיל ריבונות באופן מיידי. עם זאת, בחלוף כמה שעות וראיונות של ג'ארד קושנר לכלי תקשורת, התברר כי מבחינת האמריקנים, ריבונות שתזכה להסכמה אמריקנית, יכולה להיות מוחלת רק לאחר סיום עבודת הוועדה שהוקמה כדי לדייק את המפות.


מהצד הישראלי חברים בוועדה הזו יו"ר הכנסת יריב לוין, ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר. שרת ההתיישבות החדשה, ציפי חוטובלי, אמורה להצטרף אף היא. מהצד האמריקני, חברים בו שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן, יועצו אריה לייטסטון, וסקוט לייט', מנהל המשרד לעניין הישראלי-פלסטיני במועצה האמריקנית לביטחון לאומי.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02/08172720-2-750x480.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
בקעת הירדן. צילום: EPA

אל התכנית שפורסמה בינואר, צורפה "מפה קונספטואלית". תפקיד הוועדה הוא לדייק בה את גבולות השטח שישראל מוכנה להקפיא בשלב ראשון. ואז, אם הפלסטינים יעמדו בכל התנאים, יצטרפו וינהלו משא ומתן מוצלח, תוקם עליו בסופו של דבר מדינה פלסטינית.


על פי ההסכמים הקואליציוניים שחתמה מפלגת הליכוד, ניתן יהיה להחיל ריבונות החל מה-1 ליולי. אנשי מועצת יש"ע אומרים בשבועות האחרונים כי לא נעשו כל שינויים במפה, והיא תואמת את מפת הקונספט. לעומתם, גורמים המקורבים לחברי הוועדה אמרו היום כי אין עדיין מפה מוסכמת וגם לא עקרונות לכזו. לדבריהם, "הועלו ונבחנו על ידי הצדדים הצעות שונות, אך טרם סוכם דבר".


צילום: אריק סולטןhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01911_11_39-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
ג'ייסון גרינבלט. צילום: אריק סולטן

בכיר במחלקת המדינה האמריקנית אמר למקור ראשון לפני כשבועיים, כי ירצו לראות את ישראל והפלסטינים מנהלים משא ומתן לשלום מתמשך וכולל על בסיס החזון האמריקני. "אנו שמחים כי הנהגת ישראל הביעה את נכונותה לכך. אנו מקווים שההנהגה הפלסטינית תסכים גם כן. התקווה שלנו לא נותנת אפשרות וטו לפלסטינים", נמסר וכן הודגש: "לא ניתן לעצור את ההתקדמות בתהליך לאורך זמן, על ידי מי שחושש מבחירות קשות. אנו ממשיכים לעודד את הפלסטינים, שהוצעה להם הזדמנות אדירה לממש את שאיפותיהם, לשבת ולדבר. בינתיים, ההתייעצויות הצמודות שלנו עם ישראל בנושא זה נמשכות".


בשבועיים האחרונים, פתחו חלק מאנשי מועצת יש"ע בקמפיין נגד התכנית. החששות שלהם נוגעים הן למחיר שתשלם ההתיישבות כבר בתקופת ההקפאה המוסכמת, זו שנותנת לפלסטינים ארכה של ארבע שנים להחליט אם להצטרף, ויותר מכך, להסכמה העקרונית מצד ישראל להקמת מדינה פלסטינית, שכלולה בהצטרפות לתכנית. לדברי חלק מראשי הרשויות, המחיר של יצירת מובלעות וויתור על חלק מהכבישים בהם יכולים כיום לנסוע ישראלים, הוא מסוכן, מגביל מאוד ולא שווה את התמורה.אחרים טוענים כי זו מתנה שאסור לוותר עליה.


ואחרי הכול, יש לומר, שבבסיס הדברים, החלת ריבונות היא החלטה ישראלית. אם ישראל רוצה לאשר אחת ולתמיד את השייכות של האזורים ששחררה במלחמת ששת הימים, היא יכולה לעשות זאת, ולהתמודד עם המחיר הבינלאומי.


The post תוכנית טראמפ: הסכנות, ההזדמנויות ותמונת המצב appeared first on מקור ראשון.


Elchanan Speiser | | 13 חשיפות | 2/220
מקור ראשון | תגובות (0) | למעלה : למטה

13/5/2020 23:23 אזעקת אמת: בנט שוב מאיים עם הצטרפות לאופוזיציה

יו"ר מפלגת ימינה השר נפתלי בנט הודיע הבוקר (ה'), שעות לפני השבעת הממשלה, כי פניה של ימינה לאופוזיציה. לא ברור אם גם הפעם מדובר באיום חריף על נתניהו או כבר עובדה מוגמרת, אך בשני הצדדים הבוקר נשמעים מאוד פסימיים באשר לסיכויים שימינה אכן תחבור לממשלה עד לשעות הערב. בנט כתב בדף הפייסבוק שלו: "8 שנים שלנו בממשלת נתניהו מסתיימות היום. ראש הממשלה בחר להיפטר מימינה שהייתה עמוד השדרה הלאומי שלו, ובחר בדרך ההפוכה, הקלה יותר. דרך שאינה ימין. דרך בלי ריבונות, בלי משילות, בלי עמידה לאומית".


כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

נתניהו הוכיח שהוא רוצה ימינה כנועה ומגזרית

הימין שכח מה זה להיות באופוזיציה

ימינה פנה, לאופוזיציה: הזדמנות פז להתארגנות פוליטית מחודשת


עוד כתב בנט "נתניהו, שהאשים אותי עשרות פעמים בכנסי מערכת הבחירות שלו בכך שאתמוך בגנץ ואביא את השמאל לממשלה, הוא אותו נתניהו שהקים ממשלה עם אשכנזי כשר החוץ, גנץ בביטחון וניסנקורן במשפטים, עמיר פרץ ואיציק שמולי לצדם… ביקשתי מראש הממשלה ליטול על עצמי את משרד הבריאות ואת בניית מערך חירום לאומי נגד מגיפות והתכוונתי להיכנס בכל מאודי ובכל כוחי למשימה. ראש הממשלה אפילו לא טרח לחזור אליי".


צילום: אורן בן חקוןhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201814_54_30-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
בנימין נתניהו ונפתלי בנט. צילום: אורן בן חקון

בהמשך הפוסט בפייסבוק בנט מתאר את שתי הדרישות העיקריות של המפלגה כדי להיכנס לממשלה: תיקי הבריאות והתחבורה, ואומר "כך גם סמוטריץ', שהוא לכל הדעות שר תחבורה מעולה, ביקש להמשיך לפעול במשרדו. רה"מ סרב. רה"מ תקשר איתנו רק דרך סרטונים וציוצים שבהם אמר דברים שאינם נכונים. זו לא בחירה באנשים, אלא בחירה בדרך. נתניהו בחר לשחרר מחבלים, יירט כל חוק להגבלת בג"צ, הצביע בעד ההתנתקות ארבע פעמים, מסר את חברון לערפאת, מינה את אהוד ברק לשר הביטחון ואת ציפי לבני לשרת המשפטים – וגם הפעם הוא בחר בדרך".


בנט סיכם "אנו הולכים לאופוזיציה בלב שלם כדי להשפיע. אנחנו נהיה הבית של המחנה הלאומי (דתי וחילוני כאחד) האמיתי, הכלכלי, השורשי, החופשי, הגאה, הישר, המקדש את הדרך על פני האיש. יחד עם חבריי הנפלאים בסיעה נמשיך בדיוק במשימתנו – לעשות טוב לעם שלנו. נהיה ימין ענייני וישר-דרך. מנחם בגין שירת 8 קדנציות באופוזיציה והגיע לשלטון, נתניהו ירד ל-12 מנדטים וחזר לשלטון. אנחנו מרימים היום את הראש, ויוצאים למערכה".


להצהרה הכוללת הזו על דרכה של ימינה לאופוזיציה יש עדיין, נכון לכתיבת שורות אלו, חריג אחד: הרב רפי פרץ, שחתם הבוקר (ה') עם הליכוד על הצטרפות לקואליציה תמורת המשרד לענייני ירושלים. בנוסף, הצוותים דנים על חוק נורבגי במתכונת חדשה שיכניס לקואליציה יחד עם רפי פרץ גם את שרה ב"ק, שמשתייכת למפלגת אח"י.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202015_33_34-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
השר רפי פרץ. צילום: מארק ישראל סלם

בנט הדגים בפוסט שלו את האופוזיציה שהוא מתכנן להיות עבור נתניהו, אך זאת ברקע ההנחה בימינה שהממשלה לא תאריך ימים, וכי בחירות חדשות הן עניין של חודשים. אם נתניהו יחפוץ בהארכת חייה של הממשלה, צפויה לאנשי ימינה גלות ארוכה בספסלי האופוזיציה שאותה הם לא מכירים כלל. בנוסף, כבר היום יש קולות במפלגה שטוענים כי בנט היה צריך לומר 'כן' להצעת נתניהו ולהיכנס לממשלה, מכיוון שלטענתם האופוזיציה היא ברירת מחדל רעה מאוד מבחינת חברי המפלגה, ולא בטוח שתעשה איתם חסד.


בנט, סמוטריץ' ושקד לוקחים הימור גדול כשהם נשארים על הרציף בזמן שרכבת ממשלת האחדות יוצאת לדרך. נתניהו נוטל גם הוא סיכון בדמות רעשי רקע, אך אין ספק שההימור שלו קטן משמעותית משלהם. אם נותר איזשהו חריץ אחרון לשינוי ההחלטה, ניתן למצוא אותו בעיכוב המינויים בליכוד ובכך שנתניהו עדיין מושך את הזמן ומותיר את האפשרות לכניסת ימינה. ברגע שהמינויים בליכוד יצאו לדרך היום, נדע שנסתם הגולל.


 


The post אזעקת אמת: בנט שוב מאיים עם הצטרפות לאופוזיציה appeared first on מקור ראשון.


Ofra Erlich | | 13 חשיפות | 2/215
מקור ראשון | תגובות (0) | למעלה : למטה

3/5/2020 6:26 בניגוד להצהרות: רשות העתיקות נמנעת מהגעה להר הבית בימי הקורונה

הר הבית סגור ומסוגר זה יותר מחודש, החל מ־23.3. מי שפוקדים אותו הם כמה עשרות אנשי וקף, אולי מעט יותר מכך, שדואגים להמשך "תחזוקת" המקום ולניהול סדר היום האסלאמי בו, כולל תפילות.


כתבות נוספות באתר מקור ראשון:


"עצוב להיווכח שבהר הבית אין חופש פולחן ליהודים"

– "עלינו לתבוע את זכותנו על הר הבית"

– התגלית בהר הבית: טביעת האצבעות של הורדוס


מניסיון העבר, בתקופות הללו אזרחים יהודים אינם מורשים לבקר בהר לפרק זמן ממושך, מועדות לפורענות בהיבט של הרס עתיקות יהודיות במקום הקדוש בעולם. כך היה בשנים 2000־2003, אז תחת סגירת ההר ליהודים התבצעה מחיקה שיטתית של העתיקות באתר, בעיקר בדרום מזרח ההר. כך נעשה באופן מצומצם יותר גם בסגירת ההר לעליית יהודים בסיום הרמדאן בשנת 2018.


צילום: מרים צחיhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201619_40_09-750x500.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 201619_40_09-1140x760.jpg 1140w" sizes="(max-width: 5760px) 100vw, 5760px" />
הר הבית ממעוף הציפור. צילום: מרים צחי

הניסיון מגלה גם שכאשר אזרחים יהודים אינם עולים להר, המשטרה ושאר הרשויות הישראליות כמעט אינן נוכחות בהר.

לפני כחודש, ב־31.3, בעקבות פרסום אסלאמי בפייסבוק על מה שנראה כמו חפירה שביצע הווקף בהר, שאלתי את ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות על העניין. ברוך השיב לי שהדבר "מוכר" ושמדובר ב"תיקון צינור מים". "בפיקוח שלכם?", תהיתי, והוא השיב מיד: "בפיקוח".


אולם בירור מעמיק יותר העלה שאין כל פיקוח ארכיאולוגי בהר בימי הקורונה הללו. אבישר צארום מתנועת סטודנטים למען הר הבית התקשר השבוע למי שמופקד על האכיפה מטעם רשות העתיקות באזור העיר העתיקה. צארום שאל את בן שיחו, שלא ידע במי מדובר, האם בימים אלו מתבצע פיקוח ארכיאולוגי בהר הבית. הוא נענה בשלילה: "לא. הר הבית נעול. בחודש האחרון אף פקח לא היה שם. פיקוח רשות העתיקות בהר הבית מתבצע באופן שוטף, אבל בחודש האחרון לא היה שם אף אחד. הר הבית סגור ונעול ואין שם נוכחות של מתפללים".


מתפללים מוסלמים אמנם אין שם, אבל גם בהיעדרם נוכח הווקף בהר ואינו נמנעים מפעולות פולשניות. לא רק החוק מחייב נוכחות יומיומית של רשות העתיקות בהר. גם ההיגיון מחייב.


The post בניגוד להצהרות: רשות העתיקות נמנעת מהגעה להר הבית בימי הקורונה appeared first on מקור ראשון.


Rina Nakonechny | | 13 חשיפות | 2/227
מקור ראשון | תגובות (0) | למעלה : למטה

4/6/2020 11:31 בוז'י הרצוג: רבע מיליון עולים צפויים בשנים הקרובות

זו כבר לא השערה, אלא הנחת עבודה: הקורונה מניעה יותר ויותר יהודים בתפוצות לשקול ברצינות את אפשרות העלייה ארצה. יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג צופה ש"כרבע מיליון עולים יגיעו לישראל בשלוש עד חמש השנים הקרובות". הרצוג אמר את הדברים בריאיון מצולם שישודר בשבוע הבא במסגרת ועידת "עם עולם" של מקור ראשון.


כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הגיע הזמן לדבר עם הילדים על כסף

– מגלים את אמריקה: על עסקת טראמפ, חוזרים בתשובה וסיגריות

– בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"


"בשנת שעברה עלו הנה 35 אלף יהודים, והציפייה בשנים הקרובות היא להרבה יותר", אמר הרצוג לעורך מקור ראשון, חגי סגל. "אנחנו רואים כמות פניות עצומה, עלייה של כמעט 40 אחוז בפניות מאז תחילת הקורונה. בפתיחת תיקי עלייה מצרפת ומבלגיה יש אפילו עלייה של 77 אחוז".


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/06/DSC_9591-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
חגי סגל ויצחק (בוז'י) הרצוג. צילום: צביה כצמן, לעמ

נתונים נוספים שהביא הרצוג: בחודש אפריל נרשם גידול של 128 אחוז בפניות מאוסטרליה ל"מרכז גלובל" של הסוכנות היהודית, המתמחה בנושא העלייה.


על פי יו"ר הסוכנות, רוב המתעניינים בעלייה "התכוונו יום אחד לעלות, וכעת זה קורה בגלל הקורונה. ישראל נתפסת כמדינה שתפקדה טוב וקיבלה החלטות נבונות. בסוף יוצא שאנחנו מתייצבים למען יהודי התפוצות, בעוד היסטורית הם תמיד התייצבו למעננו". בימים אלה שוקדים הרצוג ואנשיו יחד עם ממשלת ישראל ושרת העלייה והקליטה הנכנסת פנינה תמנו־שטה, "לגבש יחד תוכנית פעולה להתייחסות לגל העלייה הצפוי".


בארגון "נפש בנפש", האמון על העלייה מצפון אמריקה, מדווחים על עלייה של כ־100 אחוזים בפתיחת תיקי עלייה וזינוק של מאות אחוזים בשיעור המתעניינים. בארגון פרסמו אתמול כי בשלושת הימים הראשונים של חודש יוני החלו 338 בתי אב לפתוח תיקי עלייה, זאת בהשוואה ל־561 שעשו זאת לאורך כל חודש יוני אשתקד.


ועידת מקור ראשון תתקיים בשבוע הבא בסימן "כיצד השפיעה הקורונה על העולם היהודי?". היא תיפתח ביום ראשון ותימשך עד יום חמישי. בין השאר ישתתפו בה נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, שרת התפוצות עומר ינקלביץ', שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו־שטה, הסנטור לשעבר ג'ו ליברמן, שליח הממשל האמריקני למאבק באנטישמיות אילן קאר, ורבנים בכירים מהארץ ומהעולם. כל דיוני הוועידה ישודרו באתר מקור ראשון.


The post בוז'י הרצוג: רבע מיליון עולים צפויים בשנים הקרובות appeared first on מקור ראשון.


Rina Nakonechny | | 9 חשיפות | 3/204
מקור ראשון | תגובות (0) | למעלה : למטה

15/7/2020 4:09 פגע והפקיר: "במקום לרצוח יותר משתלם לדרוס ולברוח"

"לאחר שדרס אותנו והשאיר אותנו לדמם, הדורס וחברו הלכו לאכול פיצה. מיטל ואני שכבנו כמו שתי אבנים על הכביש, אנשים המשיכו לנסוע ולא ראו אותנו", כך מתארת מלי יזדי שנפצעה קשה בתאונת פגע וברח בשנת 2008 יחד עם חברתה מיטל אהרונסון ז"ל שנהרגה באירוע. אהרונסון שילמה בחייה, יזדי נותרה בכיסא גלגלים. הדורס שלהן, שי סימון, שנהג תחת השפעת אלכוהול וגם ניסה לטשטש ראיות מהתאונה, נדון תחילה לעשרים שנות מאסר, אך בית המשפט העליון קיצר את עונשו ל-14 שנה ובסופו של דבר הוא שוחרר שחרור מוקדם לאחר קיצור נוסף של שליש מעונשו וכיום הוא אדם חופשי.


מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

עורכת יהודייה ב"נ"י טיימס" התפטרה ומאשימה: "ויתרו על השאיפה לאמת"

סיפורי סבתא: כשהפוליטיקלי קורקט נפגש עם שנת 1946

בשורה ליהודי התפוצות: תתאפשר כניסה לישראל לחתונות, לוויות ובר מצווה


במדינת ישראל מתרחשות בממוצע שתי תאונות פגע וברח ביום. לא כולן קטלניות, אבל פעמיים ביום (בממוצע) ייווצר מצב שבו אדם פוגע בדרכים במישהו אחר ובהחלטה של רגע נוטש את הזירה מבלי להושיט עזרה. הדורסים המפקירים זוכים במקרים רבים, רבים מידי, לעסקאות טיעון במסגרתן הם מודים בעבירות מופחתות וזוכים לעונשים מקלים. גם אם לא תיעשה עמם עסקת טיעון, עונשם יקוצר והם יזכו במקרים רבים לשחרור מוקדם.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201622_54_15-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
הארכת מעצר לחשוד בדריסת פגע וברח בירושלים. צילום: יונתן זינדל/פלאש90

"בשל העומס המוטל עליה, הפרקליטות עושה הכל כדי 'להעיף' את תיקי הפגע וברח מעל שולחנה במהירות המירבית", אומרת יזדי בתסכול בהתייחס לעסקאות הטיעון ולקולת העונשים. "גם בבתי המשפט לא מבינים שברגע שהם יתחילו לעבוד באמת ולהכניס אנשים לכלא לתקופות ממושכות מבלי אפשרות לשחרור מוקדם אנשים יחשבו פעמיים אם לקום ולברוח ממקום התאונה. במצב הנוכחי, כיום משתלם יותר במקום לרצוח פשוט לעלות על ההגה, לדרוס ולברוח, כי העונש יהיה מגוחך, ובהמשך יגיע השחרור המוקדם. עד שלא יינתנו למפקירים האלה עונשי מאסר לכל החיים, שום דבר לא ישתנה".


הדורסים המפקירים יוצאים לחופשי, והם חיים בקרבנו. האם הייתם מעסיקים למשל עובד שברזומה שלו עבירת דריסה והפקרה למוות? האם הייתם סומכים כחבר על אחד כזה? הצצנו בימים האחרונים לפרופיל הפייסבוק של אדם שדרס והפקיר אדם אחר למוות באחת מפרשות הפגע וברח המפורסמות והמתוקשרות במדינה. גם הוא הורשע ונשלח לעונש מאסר בפועל שקוצר לבסוף. בפרופיל שלו תמונות יפות עם משפחתו הצעירה על חוף הים וגם תמונות מאירועים וחגיגות.


למרות שישב בכלא ואף הביע חרטה, ולמרות שהרשת החברתית נוטה ליפות את המציאות, יש משהו מתריס בתמונות האלה, ודאי אל מול כאבם של בני משפחת הקורבן שלא אחת אמרו בראיונות עמם כי משהו בתוך ליבם מת לתמיד. "שנה עברה, סיכום מהיר", כותב הדורס בעמוד הפייסבוק שלו בסוף שנת 2019."חינה, חתונה, תואר שני, קריירה, ירח דבש…ימי הולדת, מפגשים ו..חופש", הוא גם מפרט את המיזמים העסקיים בהם הוא מעורב כיום ואחד החברים כותב לו בתגובה: "העיקר שאתה חופשי ומאושר ומחייך ונהנה, אין דבר יותר חשוב וכייפי מזה בשבילי".


"תפוס אותו, הוא פגע בבת שלך"


כדי להבין מה עובר על משפחות שיקירם נפגע או נהרג בתאונת פגע וברח, פנינו אל משפחות בשלבים שונים של התהליך. אחת כזו היא משפחת פבלוצקי מקרית אונו. בת המשפחה, ליאן בת ה-12, נפגעה קשה בתאונת פגע וברח במאי האחרון. בני המשפחה לא צריכים יותר מידי כדי לקבל תזכורת יומיומית למה שקרה להם. התזכורת נמצאת לא רק בצלקת שעל ראשה של ליאן, תוצאה של ניתוח מסובך שנאלצה לעבור, אלא גם אורבת מעבר לפינה, כי התאונה הקשה והבריחה של הדורס אירעה בזמן שליאן חצתה את הכביש במקום אותו חשבה לבטוח במיוחד: מעבר החציה הקרוב ביותר לביתה.


"ליאן יצאה לטייל עם שני הכלבים שלנו", מתאר אביה, ד"ר פליקס פבלוצקי, רופא עור ומנהל בכיר בבית החולים שיבא. "כדקה בלבד אחרי שהיא יצאה פתאום שמענו רעש נוראי וצעקות. הרגשנו שמשהו רע קרה, שזה קשור אלינו ויצאנו במהירות החוצה". אמה של ליאן, מריאנה: "רצנו כמו משוגעים ואז ראינו את ליאן שרועה על הכביש עם הכלבים לצידה. היא לא זזה. זה היה מחזה מאוד קשה".


בני הזוג פבלוצקי ליד המעבר החציה בו נדרסה בתם, ליאן.

בצילומי מצלמת האבטחה של בית המשפחה נראים בני הזוג פבלוצקי, ששבריר שנייה קודם לכן עסקו בהתעמלות בחצר ביתם בימי הסגר של הקורונה מזנקים החוצה בבהלה. כמוהם השכנים שלהם, ארז לוין ואשתו שבדיוק עשו אימון כושר משותף ברחוב, חולפים בדיוק ליד מעבר החצייה ברחוב הנשיא בו חצתה ליאן.


"ראינו את ליאן ניגשת לחצות את מעבר החציה עם שני הכלבים שלה", מתאר לוין. "שני רכבים משני צידי הכביש עצרו לה, היא החלה בחציה, ואז קטנוע שעבר בסללום בין שתי המכוניות פגע בה והעיף אותה לכביש. האופנוען רצה להמשיך לנסוע מבלי להושיט עזרה, אבל חסמתי לו את הדרך ואמרתי לו שיעמוד בצד. חזרנו לכיוון ליאן ששכבה על הכביש בחוסר הכרה, אבל פתאום ראינו את הדורס בורח". באורח מקרי, ברח הדורס ממש לתוך הרחוב שבו מתגוררת משפחת פבלוצקי. פליקס: "כשרצנו החוצה, הקטנוע נסע במהירות גדולה לעברי ואנשים צעקו: 'תפוס אותו, הוא פגע בבת שלך'. רצתי לעברו, אבל הוא נסע מהר כשהוא כמעט דורס גם אותי, עד שהצליח לברוח".


ליאן אמנם חזרה להכרה על הכביש, אך כשהגיעו לבית החולים החלה להקיא והייתה בהכרה מעורפלת. דמם אותר בראשה והיא הובהלה לחדר ניתוח עם סכנה לחייה. היא נותחה בראשה לאחות שבר בגולגולת. "אני לא מאחלת לאף הורה לחוות את מה שחווינו", משחזרת מריאנה בדמעות. "רגע אחד הכל בסדר, וברגע השני הילדה בחדר ניתוח. זו הרגשה של להיות בקרקעית הים מבלי יכולת לנשום. זו ילדה שקיבלנו אותה במתנה בחזרה, כי התאונה יכולה הייתה להסתיים בפגיעה קשה בהרבה. הדורס ברח והפקיר ילדה והיו לו שתי הזדמנויות לחזור בו: האחת כאשר דרס את ליאן ובשנייה- כשצרחנו לו שיעצור, והוא כמעט דרס גם את בעלי".


את הדורס, בן 22 תושב גני תקווה, עצרה המשטרה כעבור מספר ימים, ואף נתגלה כי אין לו כלל רישיון נהיגה. הקטנוע של החשוד היה מיוחד במינו, מה שהקל על איתורו. כשנתפס, הכחיש בתחילה את המיוחס לו, וטען שמישהו אחר גנב לו את הקטנוע וביצע את הדריסה והבריחה. לבסוף הודה, שיחזר וגם הוביל את החוקרים לאופנוע שהחביא לאחר שדרס את ליאן.


מבדיקה שערכה עמותת "אור ירוק"  ב-71 פסקי דין שעסקו בתאונות פגע וברח, עולה כי העונש הממוצע שנגזר על הדורסים המפקירים עומד על שנתיים ושבעה חודשים בלבד. לעתים מדובר אף בעונש קטן יותר


למרות כל זאת, שוחרר הדורס לאחר ימים ספורים, ובערבות כספית מינימלית, כי בני משפחתו טוענים לקשיים כלכליים ונסיבות משפחתיות קשות. החומר בעניינו הועבר לפרקליטות., שאמורה להחליט האם יוגש כנגדו כתב אישום. "התיק בבחינה וטרם התקבלה החלטה", מסרה לנו השבוע הפרקליטות, שסירבה לבקשתנו לראיין מי מהפרקליטים שעובד על תיקי פגע וברח, כדי לשפוך אור כיצד מתקבלות ההחלטות שמביאות לבסוף, במקרים רבים, להודאה של הנאשמים בעבירות מופחתות במסגרת עסקאות טיעון ולעונשים קלים בעבירות אלו.


"כרגע הדורס אדם חופשי בעוד הקורבנות ובני משפחותיהם צריכים לשלם את המחיר הנפשי והפיזי", אומרת מריאנה. "כולנו בטראומה עדיין. שינינו הרבה מהתוכניות שלנו, כדי לטפל בבת שלנו. ליאן חזרה לבית הספר וגם יוצאת שוב לטייל עם הכלבים, אבל קשה לה מאוד וגם לנו", ופליקס מוסיף: "אני לא רואה פה אפשרות לנסיבות מקלות בעבור הדורס, ואין פה טעות, כי אדם שנוהג בלי רישיון הוא אדם שמראש ובכוונה תחילה יצא מביתו כדי להרוג".


התקשורת משפיעה על היחס לתיק


בפועל, למרות שמאז שנת 2011 מתיר המחוקק עונש מקסימלי של עד 14 שנה רק על עבירת ההפקרה, החוק בנוי בצורה מדורגת, ורבים מהמפקירים מצליחים איכשהו ליפול בקטגוריות המקלות שלו, שמתחשבות בנסיבות שליוו את ההפקרה, וכך זוכים לעונשי מאסר מופחתים. לא אחת, אדם שדרס והפקיר כלל לא יילך לכלא, אלא עונשו יומר בעבודת שירות או בעבודות לתועלת הציבור (של"צ).


מבדיקה שערכה עמותת "אור ירוק"  ב-71 פסקי דין שעסקו בתאונות פגע וברח, עולה כי העונש הממוצע שנגזר על הדורסים המפקירים עומד על שנתיים ושבעה חודשים בלבד. לעתים מדובר אף בעונש קטן יותר: כך למשל, על מאור גמליאל שדרס והפקיר למותו את הילד בנימין ביגלאייזן מירושלים בשנת 2019, נגזר במסגרת עסקת טיעון מקלה עונש של 15 חודשי מאסר בלבד.



"לפי הרושם שלי, החקירה תפסה תאוצה של ממש בעיקר אחרי שהיה עמנו ראיון טלוויזיוני. כמה דקות לאחריו קיבלתי טלפון מהמשטרה. זה לא אומר שהם לא עשו דבר עד אז, אבל רק אחרי הריאיון פתאום ראינו תנועה ערה של שוטרים בסביבה


מרבית המרואיינים לכתבה זו, אם זה מומחים או בני משפחה, דיברו כמעט פה אחד על תפקידה המכריע של התקשורת בפרשות פגע וברח ואמרו שככל שהתיק יהיה מתוקשר יותר, כך יושפעו מהרעש כל המעגלים המטפלים בתיק: החל בקצב חקירת המשטרה, דרך עבודת הפרקליטות וכלה בערכאות בית המשפט וברמת העונש.


חקירת תאונת פגע וברח מתחילה כמובן במשטרה. משפחת פבלוצקי מרגישה כי ניתן היה לעשות יותר כדי שהחקירה של תאונת בתם תהיה יעילה יותר. פליקס: "לפי הרושם שלי, החקירה תפסה תאוצה של ממש בעיקר אחרי שהיה עמנו ראיון טלוויזיוני. כמה דקות לאחריו קיבלתי טלפון מהמשטרה. זה לא אומר שהם לא עשו דבר עד אז, אבל רק אחרי הריאיון פתאום ראינו תנועה ערה של שוטרים בסביבה ורק אז הם החלו לאסוף את כל הצילומים מהמצלמות של הבתים בסביבה.  כרופא אני שומע לא מעט סיפורים על תאונות שלא נחקרות עד הסוף, ועל כך שהמשטרה לא תמיד מגיעה לזירת תאונה שאין בה נפגע בגוף ולא משנה כמה העבירה היא קשה".


המשפחה גם לא עודכנה בשלבי המעצר והחקירה ביוזמתה של המשטרה, אלא רק כשבני המשפחה יזמו את הפניה. "האישום הוא של המדינה נגד הפוגע", מתאר פליקס. "אתה זה שנפגעת אבל אתה לא צד בעניין. מצד אחד אפשר להבין את זה, כי לא רוצים שתפריע לחקירה, אבל הם גם לא מעדכנים אותך מרצונם. השוטרים מאוד אמפטיים כשאתה מדבר איתם, מתחשבים גם אם אתה נסער, אבל לא מנדבים לך מידע, ואתה לא יודע כלום על החקירה אלא אם כן תברר בעצמך, וגם לא תמיד תקבל את המידע בזמן הנכון".


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01611_23_40-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

חקירת תאונת דרכים קטלנית פגע וברח בה נהרגה צעירה בת 26 בכביש 6. צילום: קוקו

וכך, אפילו על מעצר החשוד בדריסה של ליאן שמעו פליקס ומריאנה לראשונה בתקשורת. למרות שבשנים האחרונות הושקה מערכת מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה) שבמסגרתה מקבלת משפחה שיקירה נפגע בעבירות כמו תאונות פגע וברח סיסמה למערכת שבה מוזן מידע אקטואלי על החקירה ועל התקדמות עבודת הפרקליטות, את הסיסמה למערכת קיבלה המשפחה רק כשפנתה וביקשה, ולא ביוזמת המשטרה. כדי לוודא שקולם ישמע, נעזרים בני משפחה רבים שיקיריהם נפגעו בתאונות פגע וברח בעורכי דין שמייצגים אותם, מדברים בשמם ודואגים לעדכנם בהתפתחות התיק, גם בני משפחת פבלוצקי נעזרים בליווי משפטי צמוד שכזה, אך מדובר בהוצאה ניכרת שלא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה.


ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד גמור לנטען, מיד עם קבלת הדיווח במשטרה, הגיעו שוטרים ובוחני תנועה למקום, פתחו בחקירה במסגרתה פעלו לאיתור זהותו של הנהג הפוגע. החקירה התנהלה במקצועיות וביסודיות תוך שימוש באמצעים גלויים וסמויים, ובמסגרתה נעצר הנהג. עם סיום החקירה הועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות. נציין כי היחידה החוקרת נמצאת בקשר רציף עם משפחת הנפגעת ואף נמסר לאב מספר הטלפון האישי של ראש צוות החקירה. נמשיך לאכוף את החוק בנחישות, בדגש על עבירות תנועה מסכנות חיים, למען שלום הציבור ומשתמשי הדרך".


סנ"צ משה כהן: "ההתייחסות לתאונת פגע וברח שכזו מבחינתנו היא כמו לתיק רצח. אנחנו משקיעים שם את כל המאמצים ואת כל האמצעים הסמויים, הגלויים והמודיעיניים שברשותנו כדי להגיע לדורסים. בידינו צעצועים משוכללים שעוזרים לנו להגיע לדורסים, ואנו עומדים על מאה אחוזי גילוי בתאונות פגע וברח הקטלניות"


לא הסתפקנו בתגובת המשטרה לתיק המסוים הזה, ופנינו אל סנ"צ משה כהן, ראש מדור תאונות דרכים באגף התנועה של המשטרה כדי להבין כיצד מטפלת המשטרה בתיקי פגע וברח. גם הוא יודע לומר כי בשנה האחרונה ישנה עליה מדאיגה בכמות התאונות של פגע וברח, עליה שגם מגפת הקורונה לא מצליחה, למרבה הצער, לטשטש או להפחית.


"בתקופה המקבילה אשתקד היו לנו שתי תאונות קטלניות", מסביר כהן. "נכון להיום, אנו עומדים על שש תאונות קטלניות פגע וברח שבהן אנו מודעים לזה שמדובר גם בהפקרה בה נהג היה מודע לכך שהוא פוגע ובורח. אלו נתונים קשים מאוד. יש הבדל בין מי שעזב את מקום התאונה ולאחר עשר דקות או רבע שעה התעשת, חזר למקום והודה שהוא הדורס ובין מי שדרס, הפקיר, וגם העלים ושיבש ראיות. השנה יש לנו עליה מדאיגה גם באלו שמשבשים את הראיות מתוך רצון להימלט מאימת הדין".


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/07/DSC_0001-750x498.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
סנ"צ ראש מדור תאונות דרכים אגף התנועה. צילום: דוברות אגף התנועה במשטרת ישראל

כהן מדגיש כי לדידו הפרסומים בתקשורת לא משפיעים כהוא זה על המוטיבציה לחקור: "ההתייחסות לתאונת פגע וברח שכזו מבחינתנו היא כמו לתיק רצח. אנחנו משקיעים שם את כל המאמצים ואת כל האמצעים הסמויים, הגלויים והמודיעיניים שברשותנו כדי להגיע לדורסים. בידינו צעצועים משוכללים שעוזרים לנו להגיע לדורסים, ואנו עומדים על מאה אחוזי גילוי בתאונות פגע וברח הקטלניות ועל כ-93 אחוזי גילוי בתאונות הקשות. גם בתאונות הפחות קשות אנו עומדים על אחוזי גילוי גבוהים מאוד".


אך גם כהן מודה שאין באפשרותם להגיע לכל התאונות שמתרחשות. "לא לכל אירוע אנחנו מצליחים להגיע לנהג אבל כמו בכל דבר יש סדר עדיפויות. כמובן שמירב המשאבים מושקעים בתאונות הקשות ביותר, אבל להגיד לך שאנחנו מצליחים להגיע לכל תאונה קלה שבה מישהו נפצע ולשים עליו את היד? התשובה היא לא, אבל עדיין אחוזי הגילוי גם בתיקים האלה הם גבוהים מאוד".


אך מה קורה עם מי שנופל מחוץ לסטטיסטיקה? פליקס ומריאנה פבלוצקי כבר יודעים את התשובה היטב: לפני כעשר שנים נפגעה גם הבת הבכורה במשפחה, אלינה, בתאונה שהתרחשה גם היא על מעבר חציה בעירם. הנהג במקרה הזה לא ברח. אלינה, שהיתה רקדנית, נפגעה בגבה ולא שבה עוד לרקוד. המשטרה, מצידה, סגרה את התיק מחוסר עניין לציבור.


הם רואים כיצד גם מקרה הדריסה וההפקרה של ליאן עלול להתמסמס, בעיקר לאור העובדה שהחשוד עושה שימוש מוגבר, כאמור, בעובדה שהוא מגיע ממשפחה קשת יום. טיעון זה עתיד ודאי לשחק לטובתו, כי הפרקליטות וגם השופטים, בבואם לשקול את העבירות ואת העונשים שיושתו על דורסי פגע וברח בהחלט לוקחים בחשבון את הרקע האישי של הנאשם תוך שהם מניחים שמרבית הדורסים הם אנשים מהיישוב שעשו טעות אנוש וברחו, וככאלה, יש מקום להתחשב בהם.


הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.27 מינואר 2017, שעוסקת במדיניות הפרקליטות והתביעה בכלל בהעמדה לדין וענישה בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה, קובעת בין השאר כי: "לאור חומרתה של עבירת ההפקרה, הסיכון הגלום בה, הכשל המשפטי-מוסרי שעומד ביסודה והצורך בהרתעת הרבים, יפחת המשקל שיינתן לשיקולים אישיים של החשוד, וככלל ישנו אינטרס ציבורי בהעמדה לדין".


עו"ד אלי אנושי, שופט תעבורה לשעבר: "אני באופן אישי מעדיף לעבוד עם אנשים נורמטיביים, אבל בעבירות של תאונות דרכים כמעט כולם נורמטיביים. אף אחד לא יוצא מהבית בידיעה שיסיים את היום כשהוא מתחבא באיזשהו מקום"


ובו בעת, ההנחיה קובעת שורת נסיבות מקלות על נהג שדרס והפקיר, ומעניקה משקל רב לנסיבות ביצוע העבירה, לחומרת הפגיעה, לאופי ההפקרה, למידת שיתוף הפעולה של המפקיר עם רשויות החוק ועוד. החקיקה מבחינה בין מי ש"היה עליו לדעת שבתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע", לבין מי "שהיה מודע בפועל לכך שנפגע אדם", ושנות המאסר שיקבל מי שיצליח לשכנע שלא ידע כלל שדרס או שלא שם לב שהייתה פגיעה, ירדו בהתאם.


"חשבתי שיש לי פנצ'ר. אם הייתי מקשר את הפגיעה לתאונה הייתי עוצר להגיש עזרה בוודאות", אמר למשל יצחק אספה, שחקן קבוצת הכדורגל מ.ס. אשדוד שדרס למוות את הנער ארי נשר ז"ל, פצע את חברו, אך המשיך לנסוע. אספה נדון לעונש מאסר של 4.5 שנות מאסר, ובני משפחתו של נשר חשים, ולא בכדי, כי אספה "יצא בזול".


צילום: אמיר מאיריhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0811140012006-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
ארי ואבי נשר. צילום: אמיר מאירי

"בבואם להחליט, בתי המשפט שוקלים מספר רב של טיעונים", מתאר עו"ד אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס שכיום מייצג, בין השאר, אנשים שהואשמו במעורבות בתאונות פגע וברח. "טיעונים כגון: האם הנהג פחד שהוא יעצור וייפגע מן הסובבים שבאזור התאונה, האם ראה שמגישים עזרה ראשונה או לא, האם הוא נשאר במקום והסתלק רק לאחר מכן ועוד. באופן אישי, ברור שאני כעורך דין מעדיף לייצג אנשים מהיישוב שנכנסו לפאניקה רגעית וברחו מאשר אנשים שבצורה מחושבת עשו הכל כדי להתחמק".


יצא לך לייצג אנשים שבצורה מחושבת עשו כדי להתחמק?


"זו שאלה מאוד קשה, כי אנשים לא באים ואומרים את זה. רובם מספקים תירוצים מכל הכיוונים האפשריים למה זה קרה להם. וזה תמיד קרה להם, לא הם עשו, ויש הבדל גדול כאשר מנסחים את הדברים בדרך זו. אני באופן אישי מעדיף לעבוד עם אנשים נורמטיביים, אבל בעבירות של תאונות דרכים כמעט כולם נורמטיביים. אף אחד לא יוצא מהבית בידיעה שיסיים את היום כשהוא מתחבא באיזשהו מקום".


גם בקרב שופטי בית המשפט העליון יש מי שמעניקים רוח גבית לתפיסה שרואה בדורסי הפגע וברח אנשים נורמטיביים: בשנת 2014 החליט בית המשפט העליון לקצר עונש מאסר שהוטל על נהג משאית שהורשע בעבירת הפקרה בה נהרגו בני הזוג חי-זיו ושני קריאף ז"ל וזאת בנימוק שמראה תאונת דרכים יכול לשתק אדם ויכול לגרום לו להחלטות חפוזות שהן אנושיות בבסיסן.


השופט נועם סולברג נימק אז את החלטתו באומרו, כפי שצוטט באתר האינטרנט: "The car.co.il":  "כשם שפרצופיהם שונים, כך חוסנם הנפשי של בני אדם שונה. ההתמודדות עם זירת תאונת דרכים לאחר התרחשותה, היא קשה, לאנשים נורמטיביים ולעבריינים כאחד. מראה נפגעי התאונה, שותתי-דם, לעתים בין חיים למוות, יכול גם לשתק…לצורכי ענישה, ראוי אפוא להתחשב במידה מסוימת, מועטה, בחולשה האנושית".


"אני כופר מכל וכל בתפיסה שהדורס בתאונת פגע וברח הינו אדם נורמטיבי", אומר קובי אמסלם, מי ששימש הממונה על השכר באוצר, שבנו אילון ז"ל נהרג בתאונת פגע וברח בשנת 2018. "ישנם פסקי דין שערורייתיים שניכר מהם שאין הפנמה שמדובר במקרים של עבריינים של ממש, שעושים מעשים מאוד חמורים וקשים. לדאבוני, בחלק ממקרים מסרבים חלק מהשופטים והפרקליטים להפנים שלא מדובר באנשים נורמטיביים והם מתייחסים אל תאונות פגע וברח כאירועים שמתרחשים כתוצאה מלחץ בעת הדריסה, וכך זה גם משתקף בענישה. העונש הקבוע על ביצוע העבירה הוא 14 שנות מאסר, והענישה המירבית הנפסקת מגיעה לפחות משליש. בעוד המחוקק מחמיר את הענישה בעבירות תעבורה, בתי המשפט אינם מחמירים בעקבות המחוקק".


הממונה על השכר באוצר לשעבר, קובי אמסלם. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"אני מסכים שבתי המשפט בעבירת הפקרה יותר נוטים לתת פסיקות מינימום", אומר אנושי, כשופט תעבורה לשעבר. "עבירת הפקרה הינה חמורה ביותר, וגרוע מכך מדובר בעבירה חברתית. אך בסופו של דבר, כשבאים ליישם בשטח את העקרונות הנעלים מתגלעות בעיות. יש כיום עומס עצום על בתי המשפט וכן לא תמיד הפרקליטות יודעת אם יש לה תיק מוצק מבחינה ראייתית שיביא להרשעה. בנושא הפקרה לא תמיד מצליחים להגיע למסקנה האם האדם שדרס היה יכול לדעת שהפקיר ולעיתים קשה מאוד להוכיח זאת. לעיתים יושבת הפרקליטות או התביעה המשטרתית לדון בראיות והיא מגיעה למסקנה שעדיפה ציפור אחת ביד משתיים על העץ, ולכן נוצרים הסכמי הטיעון. החוק על עבירות ההפקרה בנוי בצורה מדורגת, ועובדים לפי הקריטריונים שבחוק כאשר במקרים רבים ניתן למצוא דרכים להקלה בעונש.


"אחרי מספר מקרים חמורים שהיו, בתי המשפט הגיעו למסקנה שהגיע הזמן להחמיר את הענישה, אבל החמרת הענישה גם בפסיקה אמורה להתבצע באופן הדרגתי: אי אפשר לקחת פסיקה שהיא נמוכה יחסית ולהרים אותה למעלה בעשרות אחוזים. בתי המשפט כבר קבעו שההחמרה בענישה תתבצע באופן הדרגתי ויש החמרה בענישה".


אבל למה שבית המשפט לא יעשה מהלך ענישה קיצוני למען יראו ויראו?


"זה לא עובד ככה במערכת שלנו. המחוקק לא בא ואמר להרים את הענישה בבת אחת. מערכת המשפט היא כמו נושאת מטוסים ענקית. לא מדובר בספינת מרוץ קטנה שקל לסובב בה את ההגה. בית המשפט אומר: 'נלך לאט לאט, תקדים פה, תקדים שם'".


האדם הזה דמו בראשו כפשוטו


משפחת אמסלם ממתינה בימים אלה לגזר הדין שיקבע איזה עונש יושת על אלי בן זכאי, הדורס של בנם. במקרה הזה לא הייתה עסקת טיעון. הפרקליטות המליצה על עונש של 13 שנות מאסר, שהוא כמעט העונש המקסימלי. בן זכאי אמנם הואשם בהריגה, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות, הדחה בחקירה, שיבוש הליכי משפט וניסיון להשמדת ראיה, אך בו בעת, לא הוסיפה הפרקליטות לכתב האישום סעיף של עבירת ההפקרה, היות ובן זכאי נשאר בזירה, אך לא דיווח לאיש על המקום בו נמצא אילון הפצוע, עד שזה אותר על ידי עוברי אורח, והיה כבר מאוחר מידי. הוריו של אילון אף עתרו בזמנו לבג"ץ כדי שזה יורה לפרקליטות להוסיף את עבירת ההפקרה לכתב האישום, אך בג"ץ בחר שלא להתערב בעבודת הפרקליטות.


אמסלם: "ישנם שני סוגים של עבירות הפקרה: ישנה הפקרה אקטיבית, שבמסגרתה הנהג שדרס ברח מזירת האירוע, וישנה עבירה נוספת שנקראת: 'הפקרה פאסיבית' במסגרתה הנהג נשאר בזירה, אבל לא הזעיק עזרה. מה שלי הסתבר, לצערי, זה שהפרקליטות כלל לא מעמידה לדין בעבירת הפקרה פאסיבית. זה היה גילוי מקומם ביותר, כי זו העבירה שהכי התבקש לעשות בה שימוש במקרה של אילון: אילון הועף 26 מטר ממקום הדריסה ונמצא על ידי עוברי אורח כעשר דקות ויותר מזמן הפגיעה בו, כשהוא כבר דימם שם למוות ולא היה לו כל סיכוי להינצל. לו הנהג הפוגע רק היה אומר לאן הוא העיף את אילון, היו מוצאים אותו הרבה יותר מהר ואפשר אולי להציל את חייו. אין כפרה להפקרה כזו, שהיא מעשה מאוד אלים. זו הייתה תקלה חמורה מאוד של הפרקליטות".


את עסקאות הטיעון שרוקחת הפרקליטות במקרים לא מעטים של תיקי פגע וברח שופטים נוטים לרוב לאמץ. מתיק שבו פענוח מפואר של המשטרה, נותרת הודאה של הדורס בעבירה מופחתת ועונש עלוב, מה שגורם לנו לשאול את סנ"צ כהן מהמשטרה האם העובדה שבמקרים רבים לא ממוצה הדין עם הדורסים שהפקירו פוגעת במוטיבציה של המשטרה להשקיע בחקירת תיקים אלו.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /07/Capture-6-360x180.jpg 360w" sizes="(max-width: 678px) 100vw, 678px" />
תאונת דרכים. צילום: אורן בן חקון

כהן: "ודאי שלא אמתח ביקורת על הפרקליטות. תפקידנו לחקור את העבירות, להביא את העבריין וכל הנושא המשפטי כל נושא הענישה מונח לפתחו של בית משפט. אני סבור שבסופו של דבר יש למצות את הדין עם מי שעושה את העבירות האלה גם למען יראו ויראו. יש לזכור כי אדם שבורח מזירת תאונה מחמיר את מצבו עשרות מונים לעומת נהג שנשאר בזירה. עצם הבריחה וההפקרה היא עבירה של 14 שנות מאסר ועל נהגים לדעת שמדובר בעבירה חמורה בפני עצמה. תאונות דרכים קורות, אך אדם שבורח מזירת תאונה הופך להיות עבריין גם במישור הפלילי. היו לנו מקרים שגם אחרי שנה או יותר הצלחנו לתפוס נהגים שנמלטו. התיקים האלה לעולם לא נסגרים, עד למציאת הדורס".


הרב אבי גיסר: "אי אפשר לתת לאנשים כאלה ליהנות מהמחילה הציבורית בלי שיישאו עליהם כתם מסוים לכל ימיהם. זה דבר מאוד משמעותי על מנת להיאבק בתופעה"


יש משהו תמוה ואפילו מאכזב בעובדה שתאונות פגע וברח הפכו למכת מדינה דווקא בישראל, בה לומדים המשרתים בצבא על הערך העליון של אי הפקרת פצועים בשטח. ערך זה, במקרים רבים, לא מיתרגם גם להתנהגות בכבישים. "אני באמת חושב שלשירות צבאי יש חלק בחינוך אדם לאחריות ולרעות ולעזרה הדדית", אומר הרב אבי גיסר, רב היישוב עפרה. "עם זאת, לא ניתן עוד להניח שהאתוס הצבאי הקרבי הזה הינו אתוס כלל חברתי, בין היתר בגלל שאחוז גבוה מאוד מהשנתון של בני ה-18 כלל לא משרת בצבא".


מבחינה הלכתית, כפי שמסביר הרב גיסר, עבירת ההפקרה נחשבת פשע חמור, כולל איסור מוחלט של מצוות התורה "לא תעמוד על דם רעך", שמשמעותה הוא עצם הציווי המוסרי להושטת עזרה למי שנפגע וזקוק לה. אך לציווי המוסרי הזה נוסף בשנת 1998 "חוק לא תעמוד על דם רעך" ביוזמתו של איש מפד"ל והאיחוד הלאומי, חבר הכנסת המנוח חנן פורת. סעיף א' לחוק זה קובע כי "חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו".


הרב גיסר: "'לא תעמוד על דם רעך' מתייחס גם לאדם שלא אתה פגעת בו, אלא לאדם במצוקה או בסכנה באשר הוא, קל וחומר כשאתה הגורם לפגיעה, לפציעה, לסכנה ולשפיכות דמים. במקום שאדם גם שפך דם וגם נתן לדם להמשיך להישפך במובן הזה שלא עצר ולא הגיש עזרה ולפעמים בוודאות יכול היה למנוע מוות, האדם הזה דמו בראשו כפשוטו וככזה, מגיע לו עונש חמור מאוד. אני קורא לבתי המשפט להחמיר ולהעניש בחומרה יתרה את המפקירים ואת הפוגעים הן אם התאונה לא קרתה באשמתם כמו במקרים בהם לפתע קופץ להם הולך רגל מול הרכב. הבריחה, גם במקרה שכזה, היא במלוא אשמתם.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201814_01_37-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
הרב אבי גיסר. צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש

"מי שעולה על רכב בלי רישיון נהיגה ומי שנוהג במהירות מופרזת בהלכה זה נקרא אפילו שוגג הקרוב למזיד. מבחינה הלכתית, לאיש שכזה אין אפילו הגנה מפני גואל הדם בעיר מקלט. החברה ובתי המשפט הם שצריכים להיות גואלי הדם של הפצועים והנפגעים וההרוגים האלה בתאונות פגע וברח, ואני לא מדבר על אלימות חלילה אלא על הצורך לגזור על הפוגע לא רק גלות אלא החמרה יתרה בעונשו וגם קנס כספי מוגדל. גם אם אדם שכזה בא ומסגיר את עצמו, במידה מועטה מאוד אפשר לקבל את דבריו, ובלבד שהגיע והודה במעשה לאחר מספר דקות. אי אפשר לתת לאנשים כאלה ליהנות מהמחילה הציבורית בלי שיישאו עליהם כתם מסוים לכל ימיהם. זה דבר מאוד משמעותי על מנת להיאבק בתופעה".


האם בכוחה של הביקורת הציבורית והדהודה בתקשורת לגרום בסופו של דבר להחמרה בענישה בתאונות פגע וברח, כעבירה חמורות במיוחד מבחינה פלילית ומוסרית כאחת? אנושי: "לאחרונה אני שומע יותר ויותר מראשי מחלקת תביעות ומפרקליטים בכירים שאומרים: 'עדיף לנו שבית משפט יגיד שאדם זכאי מאשר אני אגיע להסדר טיעון שאני לא יכול להסתכל בעיניים של מישהו'. זה קורה בחלק קטן מאוד מהמקרים, אבל זה הולך וצובר תאוצה בכל הנוגע לעבירות חמורות".


"לפני עשר שנים, כשבתי אלינה נפגעה בתאונת דרכים והתיק נסגר, עזבתי את זה ולא עשיתי כלום", אומר פליקס פבלוצקי. "אולי בגלל שוויתרנו אז ולא התעקשנו שימוצה הדין עם הדורס, קרה מה שקרה גם לליאן. אם גם היום לא נעשה דבר, העבירות החמורות הללו ימשיכו להתרחש, כי הן קורות ללא הרף. אבל אם יהיו כמה מקרים ברצף של אנשים שדרסו, פגעו וברחו וקיבלו את העונש המקסימלי של 14 שנים בכלא והתקשורת תפרסם אותם בהבלטה, אולי העונש ירתיע אנשים והם יחשבו פעמיים לפני שהם דורסים ונמלטים. נילחם בכל מצב שבו לא יהיה עונש מספק".


The post פגע והפקיר: "במקום לרצוח יותר משתלם לדרוס ולברוח" appeared first on מקור ראשון.


moshem | | 34 חשיפות | 2/212
מקור ראשון | תגובות (0) | למעלה : למטה

30/7/2020 6:38 המחירים במלונות מרקיעים שחקים? צאו לקמפינג!

שלוש אופציות לבלות עם כל המשפחה במתחמי קמפינג שווים:


קמפינג בגולן


https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/קמפינג_בחברותא_צילום_ליאור_לדרר__2-750x563.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
קמפינג בחברותא. צילום: ליאור לדרר

בגולן ניתן למצוא מגוון אפשרויות לינה במתחמי קמפינג מכל הרמות – מאוהל שמביאים מהבית, דרך אוהלים ‏משותפים ועד לאוהלים פרטיים וזוגיים. ‏


קמפינג בחברותאממוקם בקלע אלון, מצוק עורבים, בצפון הגולן‏.


במקום מתחם מאובזר הבנוי סביב 2 יורטים בהם ניתן להלין עד 11 נפשות בכל אחד מהאוהלים. בתוך היורטים ישנם ‏מטבחון מסודר, מקלחת ושירותים, ובחוץ פינות מדורה ושולחנות פיקניק בתוך גן פורח ויפה.  ‏


עלויות:


140 שקלים למבוגר ללילה

110 שקלים לילד (גילים 2-17)

עלות מינימום באמצע שבוע 700 שקלים, עלות מינימום ‏בסופ"ש 900 שקלים‏


פרטי התקשרות: ליאור 052-6022287‏


הקמפינג העירוני הראשון בלב ירושלים ‏


https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/קמפינג-יער-השלום-צילום-אליהו-ינאי-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
קמפינג יער השלום. צילום: אליהו ינאי

סמוך למתחם התחנה הראשונה בירושלים ישנה חווית קמפינג מושלמת בשילוב היתרונות של העיר. אפשר להזמין אוכל ‏מהמסעדות הסמוכות במגוון הנחות, לבלות באטרקציות השונות בעיר ולחזור ללינה באוהל – ממש ‏כמו בכל חניון לילה מסודר – והכול באוויר הצח של ירושלים.


הלנים במתחם יתעוררו בבוקר לקול ציוץ הציפורים וייהנו מהשקט של היער עם הנוחות של העיר.


המתחם מציע: אוהלים מוכנים, יחידות אירוח, מקלחות, שירותים ומטבח. כמו כן ישנה אפשרות להגיע עם אוהל באופן עצמאי.


הכול נעשה תוך הקפדה כל כללי התו הסגול.‏


20 אחוזי הנחה יינתנו למגוון הפעילויות של עיר דוד ללנים בקמפינג.


מחיר: 55-120 שקלים


לפרטים והזמנות:‏ 6033*,‏ https://www.cityofdavid.org.il/citycamp


אוהלי גלאמפינג מפנקים בעין זיוון, צפון רמת גולן


https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/אוהלי-גלאמפינג-בתיירות-עין-זיוון-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
אוהלי גלאמפינג בתיירות עין זיוון

בלב מטעי הפרי והטבע הפראי, במרחבים הפתוחים סמוך לקיבוץ עין זיוון, הוקם מתחם ‏אוהלי גלאמפינג, עם אוהלים מפנקים וממוזגים, לצד החאן.‏


הלינה באוהלי גלאמפינג חדשים ומפוארים כוללת: מיטות מוצעות, ‏מיזוג, חשמל, פינת ישיבה פרטית ועוד‎.‎


בחאן ניתן ללון בלינה משותפת – משפחות או קבוצות קטנות המעוניינות בכך – בחדרים הגדולים ‏והמרווחים.


במתחם‎ ‎‏ המשותף מוצעים גם מתקנים למנגל, פוייקה, טאבון לאפיית פיתות, פינות ישיבה, מועדון ‏מקורה, מטבח מאובזר, שירותי גברים ונשים ומקלחות בנויות‎.‎


האורחים מוזמנים ליהנות מרחצה בבריכת הקיבוץ.‏


מחיר לאדם בחדר משותף או אוהל גלאמפינג: 150 שקלים

המחיר כולל: לינה בחדרים עם מיטות עם מוצעות ,2 מגבות לאדם, סבון ושמפו ‏


לפרטים ומידע: תיירות עין זיוון – 04-6993610/12, ‏http://www.enzivan.co.il/


The post המחירים במלונות מרקיעים שחקים? צאו לקמפינג! appeared first on מקור ראשון.


Rina Nakonechny | | 10 חשיפות | 3/201
מקור ראשון | תגובות (0) | למעלה : למטה

27/5/2020 7:42 חג שבועות: תהליך תיקון העולם

החיבור בין שבועות למתן תורה הוא החיבור הטבעי, הרי ביום זה ניתנה "מערכת הפעלה" של העולם. משמעות הדבר, שגם אומות העולם וגם העם הנבחר מוצאים את מקומם בתוכנית הא-לוקית. דבר זה עומד לכאורה בסתירה עם המדרש שהקב"ה הציע לכל אומות העולם לקבל את התורה, אבל הם דחו אותה, בגלל שזה סותר את מהותם. בסופו של דבר, התורה ניתנה רק לעם ישראל,  כך שגוי ששומר שבת חייב מיתה. המשמעות, שרק עם ישראל הופך להיות הנציג הבלעדי של התוכנית הא-לוקית.


כדי להבין מה העולם קיבל ביום זה, יש לחזור לתחילת הבריאה. האדם הראשון, לפני החטא, היה נקי מכל "חיידק" (יצר הרע), ולכן גופו היה טהור (הגשמיות אינה מזיקה). לאחר החטא, הוא וכל הבריאה איבדו מקדושתם, ובכך יש אפשרות להוריד את העולם לטמיון. בפועל, זה מה שקרה בדור המבול ודור הפלגה עד שהקב"ה החליט לנתק את הבריאה ממעשה האדם (לאחר המבול), ואין יותר עם אחד ואחדות אחת, אלא כל מיני לאומניות (דור הפלגה 70 אומות).


צילום: מרים צחיhttps://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2019/02/מרים-צחי-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1018px) 100vw, 1018px" />
שדה חיטה. צילום: מרים צחי

כל זה מביא את הבריאה לנקודת משבר לפי התוכנית המקורית. הקב"ה מתחיל בחיפוש אחר "האדם" שיבין את משמעות הבריאה (אברהם) ומחליט שדרכו יוחזר העולם למסלול המקורי. הרב יצחק הונטר ז"ל מסביר בספרו 'פחד יצחק', שלא לחינם ירדו בני יעקב למצרים ב-70 נפש ולא שינו את לשונם (לשון הקודש). זה קרה כיוון שכל אחד מצאצאיו של יעקב יתקן את אחת האומות באחדות נפלאה, ולמרות שהם באים מ-12 השבטים (כשלכל אחד יש "דרך" משלו). לפני פטירתו של יעקב אמרו השבטים "שמע ישראל השם…." יוצא, שתחילת תיקון חטא אנשי הפלגה מתחיל בירידתם למצרים ושהותם שם 210 שנים, עד שמי שהצליח לשמור על "הגחלת" של האמונה יזכה לצאת ולהימנות בתור עם ישראל.


עניינו של עם ישראל בעולם אינו בלהיות חופשי משעבוד מצרים, כי אם בתיקון דור אנוש (בו החלה העבודה זרה בעולם). התיקון יעשה  על ידי קורבן פסח (ביטול עבודה זרה מצרית), "בלכתך אחרי במדבר בארץ לו זרועה" (אמונה אבסולוטית בגדלות השם) ובקבלת עשרת הדברות, למרות שרובן הן מצוות הגיוניות הקשורות למערכת חברתית סטנדרטית, דוגמת מצוות כיבוד אב ואם ומצוות שבין אדם לחברו.


עיקר החידוש באותן מצוות הוא שמעתה יש לקיימן. לא משום שהשכל האנושי מבין אותם ומורה עליהם, אלא רק בגלל שהקב"ה נתן אותם, כך שאין אפשרות לפרשנות מה נקרא "אדם".


והנה, בירידת התורה לעולם דבר חדש מתגלה. מעתה הנהגת העולם תהיה תלויה אך ורק אם עם מקבלי התורה יקיימו את התורה, כמו שנאמר: "כי אם שמוע תשמע" – הגשמים ירדו בזמן המתאים, ברוך אתה בשדה וכו'. ואם לא תשמע – השמים יהיו כברזל, והייתם לשמה ולשנינה וכו' (פרשת בחוקותיי ופרשת כי תבוא).


ההיסטוריה של עם מקבל התורה תיווצר בהתאם ליחס שייתן לאותה תורה. מעבר לכך, העולם ובמיוחד ארץ ישראל יחזרו למצב שלפני דור המבול. ישנן מצוות שהארץ תגיב להן לפי התנהגות היושבים בתוכה: ארץ אשר עיני הקב"ה עליה מתחילת שנה ועד לסוף שנה, בשנה לפני השמיטה "ונתנה הארץ תבואה לשלוש שנים ,ואם לאו, הארץ תרצה את שבתותיה". בכך שציווי שניתן לאדם הראשון שייזהר לא להרוס את עולמו של השם, מתקיים בעם ישראל ובארץ ישראל.


יחד עם זאת, איבדנו את הלוחות הראשונים שעליהם נאמר: "חרות על הלוחות – אל תקרא חרות אלא חירות", וחירות ממלאך המוות (יצר הרע), כפי שמביא הרב דסלר (בחלק ב' דף 28). ובכל זאת, נאמר על הלוחות השניים: "פסול לך שני לוחות כראשונים …." דהיינו, שיש אפשרות למרות מעשי העגל לחזור למצב שלפני החטא, אולם זה מצריך עבודה קשה יותר.


כל הנאמר מבטא את תפקיד עם ישראל, אבל אומות העולם היכן הן בכל הפאזל הזה? שתי אפשרויות לפנינו: האחת, רבותינו הודיעונו שאין עם ישראל יצאו לגלות כדי להרבות גרים. השנייה, על מנת לגלות לעולם כולו שהקב"ה אחד ושמו אחד ויבואו כולם לתודעה שאין עוד מלבדו ואפס זולתו, כפי שהדבר יגיע לשיאו בהתגלות משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.


הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב


The post חג שבועות: תהליך תיקון העולם appeared first on מקור ראשון.


Elchanan Speiser | | 12 חשיפות | 2/214
מקור ראשון | תגובות (0) | למעלה : למטה



נט4יו
×

הצהרת נגישות

אתר זה מונגש לאנשים עם מוגבלויות על פי Web Content Accessibility Guidelines 2 ברמה AA.
האתר נמצא תמידית בתהליכי הנגשה: אנו עושים כל שביכולתנו שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות.
אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות אנא שלחו לנו הערתכם במייל (אל תשכחו בבקשה לציין את כתובת האתר).

אודות ההנגשה באתר: