פרסום |
קשרו אלינו
נט4יו
נט4יוכל הרשת הישראלית במקום אחד
נט4יורבע לשמונה היא לא שעה טריוויאלית לחנויות פתוחות ברחוב אבן גבירול בתל־אביב. חוץ מרשתות המזון שפתוחות סביב השעון ומבחר פיצוציות, השעה הזו נתונה בשגרה למטיילים עם הכלבים, למתעמלים ולאנשים בדרכם אל העבודה. לא רק המספרות, חנויות כלי הבית והפלאפליות לא נוהגות לפתוח בשעות הללו. גם בתי הקפה עוד בתנועה ראשונית ביותר. היה משונה מאוד לעבור ברחוב הזה אתמול ולראות כמעט את כל החנויות פתוחות לרווחה. בפנים היו הבעלים הפעילים: מסירים אבק שהצטבר, מסדרים מחדש את הסחורה, מזיזים את הרהיטים, הכול לקראת ניסיון החזרה לשגרה לאחר חודש של סגירה. את כמה מבעלי החנויות אפשר היה לראות אפילו עומדים במפתן דלת הכניסה ומחכים בכיליון עיניים ללקוחות הראשונים שיגיעו, כמו אמא דואגת הממתינה ליד החלון או הדלת לילדים שישובו הביתה. כשכבר נכנסו הלקוחות ניכרו בעיקר הססנות וחשש בכל צעד. לחיצת מרפק לשלום הפכה לתנועה הנפוצה ביותר בסביבה. השמש הנעימה והתנועה הגוברת הוסיפו את הצבע הנכון, שהכניס רוח אופטימית אל תוך המצב הלא פשוט שכולו סימני שאלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פוליטיקה בערבון מוגבל: כשבג"ץ משתלט על המושכות
– בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים
– חלקית, בהדרגה ובזהירות: תלמידי ישראל חוזרים ללימודים
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5604-750x475.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: הייתי בקטע של ליכוד כל החיים, ועברתי לקטע של גנץ בסבבים האחרונים.
ממשלה: בעיניי הטיפול בקורונה חובבני מאוד. חוסר ביטחון, ויכוחים בין כל המשרדים. שר הבריאות הפגין חוסר ביטחון ובר־סימן־טוב דיבר בטון לא ייצוגי. והכול יהיה עכשיו אותו הדבר, גם עם ממשלת האחדות. אני לא מאמין בשינוי, זה לא שפתאום נגיד "איזה כיף לחיות פה". מרגישים שהמצב לא טוב בארץ, הכסף מדבר כל הזמן. הכול מתייקר.
החודש שהיה: פעם ראשונה שסגרתי את המספרה, אחרי 22 שנים כאן. ברור שכיף לחזור ולפתוח. כל הלקוחות חיכו לי, זאת הרגשה טובה. אבל זה היה חודש וחצי של סיוט לראות אותה סגורה, ועוד לראות שיש חנויות אחרות שכן היו פתוחות. זה היה קצת מעצבן. לקוחות היו חמודים וביקשו שאבוא בכל זאת, אבל הסברתי להם שאסור. כואב הלב. האמת, הייתי בטוח שינסו לקרוע אותנו בדו"חות מהעירייה, אבל הרגשתי שהם דווקא נתנו שקט לאנשים. נראה איך יהיה עכשיו, ייכנסו שניים־שניים למספרה, אני אספר עם כפפות והשאר יחכו בחוץ.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5670-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: פוליטיקה לא מעניינת אותי בכלל.
ממשלה: אני חושב שההנחיות הממשלתיות היו בסדר גמור, אבל טוב שפתחו עכשיו כי אנשים יקרסו בלי זה. יש בעלי משפחות. טוב שמשחררים לאט. אני חייב להגיד שלא ממש הרגשתי את העזרה של הממשלה לעסקים, אבל האמת שלא הייתי בסגר מלא אז לא היו לי העצבים והמלחמות שחברים שלי פה מנהלים. בטח בעלי המשפחות.
החודש שהיה: זה העסק שלי, 17 שנה אני פה, אני לא זוכר סיטואציה כזאת. אני אמנם לא סגרתי, אבל הייתה ירידה בהיקף העבודה, חד־משמעית. חמש־שש שעות פחות ביום. לא להכניס אנשים לחנות כמו שלי – זו ירידה ודאית. אם הוא קונה בחוץ הוא לא רואה מול העין את מה שיש לי להציע וקונה חצי ממה שהיה קונה קודם. קונה רק סיגריות ושתייה. אלכוהול קנו משמעותית יותר בתקופה הזאת, וגם סיגריות. אנשים לא חיו בריא. היום חשבתי אולי להכניס לפה אחד־אחד אבל החלטתי שאני לא עושה את זה, עדיין מפחד גם עליהם וגם עליי. נראה שהלקוחות מעדיפים ככה, כולם מפחדים. אני מאמין שזה ייעלם בקיץ בגלל החום, אבל גם יחזור בשנה הבאה.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5630-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: הצבעתי לגנץ אבל אני לא תולה בזה תקוות. ביבי שולט על כולנו, וביבי בסוף יאכל אותו.
ממשלה: הרגשתי שמוציאים אותנו לעבוד לא בגלל שיקולי בריאות אלא כי לא רוצים לשלם לנו כסף מהמדינה. אני לא מבינה גדולה בפוליטיקה אבל צריך פה שינוי ממש גדול. טוב שהרכיבו ממשלה סוף־סוף, אבל זה לא יעזור, כולם שם מושחתים ויחשבו רק על עצמם.
החודש שהיה: חודש וחצי, לא חודש. היה קשה מאוד. גם בן הזוג שלי לא עובד. הוא עובד במסעדה כשף, והיינו שנינו בבית, בלי משכורת. לסגור עסק לתקופה כזאת זה לחתוך ידיים של אנשים. השכירות, ההוצאות – הכול על הראש שלנו, הכול קשה, ועוד צריך עכשיו לחזור לעבוד, וזה לא פשוט. מפחיד. לך תדע אם הלקוחות יחזרו, ותוסיף לזה גם שאנחנו קצת חוששים. גם אנחנו רוצים לחזור בריאים ושלמים הביתה לילדים. אבל מחוסר ברירה אנחנו יוצאים לעבוד, כי צריך לפרנס, והמדינה לא ממש עוזרת. טיפוח תמיד נדרש לנשים, זה מאוד חשוב. היה עכשיו גל של פניות ל"מתוקתקות של אלה", זה השם של העסק שלי, אבל לצערי זה יירגע. אני גם לא יכולה לנצל את כל העמדות פה, אחרת יהיה צפוף.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5699-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: אני מצביע למפלגת העבודה. אני מאוד מעורב פוליטית, אני גם חבר המפלגה ומהמאוכזבים הגדולים עכשיו בגלל הכניסה לממשלה.
הממשלה: אני לא רואה תקווה בממשלה החדשה הזאת. מסרתי את קולי למפלגת העבודה ולא העליתי בדעתי שפרץ ומה שמו, הצעיר, שמולי, יצטרפו לממשלת נתניהו. אני לא ילד, אני יודע שיש שיקולים, אבל עדיין זאת בגידה נוראית בעיניי. בעניין הטיפול בקורונה אני עדיין מחכה למענק או לאיזו התייחסות אליי כפרט. ואני אחד ממאות אלפי עצמאים שעד כה לא קיבלו פרוטה אחת על חודש שהכול היה סגור. אני לא בונה על תמיכה, לקחתי מהחסכונות שלי כדי לשלם לספקים ולהמשיך להעסיק את העובד שלי במשכורת מלאה. אני חושב שזה לא הוגן שהוא ילך הביתה. הוא צריך לפרנס ארבעה ילדים, אישה ואמא. זאת החלטה אישית שלי, אין לי דרישות, אבל אני כן מצפה לעזרה כלשהי. המשבר הזה הומני וכלכלי יותר ממה שהוא בריאותי כרגע.
החודש שהיה: אני 38 שנה בעסק, וכמובן זו הפעם הראשונה שהעסק נסגר. התחושה שאתה לא בשליטה היא הדבר הכי גרוע. לא לשלוט על סדר היום ועל החיים. אני גר לא רחוק מכאן אז ראיתי בכל יום את החנות ואת הטינופת שהצטברה סביב, וזה לא פשוט, אבל התאפקתי. אימון טוב בדחיית סיפוקים. אני בסך הכול חנות בוטיק קטנה של מסגור תמונות. אבל אני מרגיש שאני ממש מארח פה אנשים ומכניס חיים אל תוך תמונות של אנשים. אני לא מפחד עכשיו, תהיה פה קבלת קהל לפי ההנחיות. אבל אני מאמין גדול שנלך להתאוששות. בתחושה שלי אנשים ימשיכו לחפש לעצמם דברים שהם גם מעבר לאוכל וביגוד.
The post "אני מאמין גדול שנלך להתאוששות": פוליטיקה ושגרה באבן גבירול appeared first on מקור ראשון.
ברוב הרשויות שבהן החלו בתי הספר ללמוד הגיעו מרבית התלמידים. עם זאת, לא מעט הורים העדיפו שלא לשלוח את ילדיהם ללימודים. נכון לעכשיו, הלימודים בבתי הספר אינם חובה אלא רשות ולהורים יש את הבחירה אם לשלוח את ילדיהם או לא.
הורים שלא שלחו את ילדיהם לבתי הספר אומרים לנו כי במצב של אי ודאות הם מעדיפים עדיין לשמור את הילדים בבתים. לא מעט הורים חוששים מהדבקות והם מעדיפים לראות אם החזרה ללימודים תצליח או תחזיר את המצב לאחור.
מאיר דנא פיקאר מבית חג"י לא שלח את ילדיו לבית הספר. "אנחנו לא ממהרים לשלוח", הסביר. "ממתינים לראות איך הדברים עובדים ושיש הסעות מסודרות. מכיוון ששנינו בבית לא מפריע לנו שיישארו איתנו עוד כמה ימים עד שנראה שהבלאגן נרגע".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3/F140827NS04-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />נטליה שמואל פיטוסי, אם לארבעה ילדים במערכת החינוך, לא מתכוונת לשלוח את ילדיה לבתי הספר. "אני לא רואה שהמגיפה עברה", היא אומרת, "אני רואה שיש ירידה בגלל הסגר. ועכשיו כולם יוצאים כאילו הכל נגמר. אני דוקטוראנטית במעבדת ביולוגיה. וגם כאן קשה לשמור על שני מטר אחד מהשני, על אף שאנחנו מבוגרים ומבינים. אי אפשר באמת לוודא שילדים ישמרו על ההנחיות. אני יודעת שביפן פתחו בתי הספר והחל גל שני. אני מבינה שכדי שהכלכלה לא תקרוס צריך שאנשים יכלו לעבוד וזה בלתי אפשרי כשיש ילדים בבית, אבל אני חושבת שנכון לא לשלוח".
לילך ילדברג פעילה בהנהגת הורים בנהריה ויש לה שני ילדים בכיתות י"א וי"ב. היא אומרת שמערכת החינוך איננה ערוכה לקלוט כרגע את התלמידים. "אני הודעתי לבית הספר שילדיי לא יגיעו ללימודים לפחות בשבועיים שלושה הבאים. אני יושבת בהנהגת ההורים הארצית ורואה מקרוב את חוסר המוכנות של המערכת, את העובדה שלא באמת נערכו להחזרת התלמידים, את הסיכון שבו מעמידים את ילדינו, אני מסרבת להפוך את הבנים שלי לשפני ניסיון, שיישארו בינתיים ללמוד בבית. אני מבינה שהבנים שלי גדולים וממש לא זקוקים להשגחה צמודה, אבל המחיר שהם ישלמו על הפגיעה בציוני הבגרות שלהם הוא משמעותי".
"כשאני שוקלת עלות-תועלת", אומרת ידלברג, "בעיניי זה עדיף. וגם אם היו לי ילדים קטנים והייתי חייבת לצאת לעבוד, הרי שבבחירה בין להיות רעבים ללהיות חולים. ברור לי מה עדיף. וזה עוד לפני שאמרתי חצי מילה על הנתונים המטרידים של הדבקת ילדים".
אבל ברוב רחבי הארץ נפתחו הלימודים ורוב ההורים, כך נראה, שלחו את ילדיהם לבתי הספר. בחולון אומרים בעירייה כי בין 60% ל-70% מהתלמידים הגיעו היום לבית הספר וגם 90% מהצוות החינוכי. "כל 29 בתי הספר היסודיים בחולון נפתחו הבוקר כסדרם", נמסר מטעם עיריית חולון, "בין 70%-60% מתלמידי כיתות א'-ג' וכ-90% מהצוותים החינוכיים הגיעו בהתרגשות רבה ללימודים, מצוידים בהצהרת בריאות ובאמצעי מיגון כנדרש. צוותי ההוראה תוגברו בבני מכינות ושנת שירות שפועלים בעיר".
גם בעיריית גבעתיים דיווחו על 70 אחוז של הגעה מצד התלמידים. מדיווח שמוסר מנהל החינוך בעיריית גבעתיים עולה כי נכון להבוקר הגיעו כ- 70% מהתלמידים ל- 9 בתי ספר יסודיים בעיר. ראש עיריית גבעתיים רן קוניק מסר כי הוא "מברך על החזרה ללימודים. מרגע שעלתה האפשרות לחזרה מדורגת ללימודים, נערכנו באופן מלא הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה פיזית. בשבועות האחרונים פעלנו נמרצות לחיטוי בתי הספר, תוספת חומרי ניקיון ועובדי תברואה, התארגנו על מצבת מורים מלאה נוכח פיצול הכיתות ואני שמח שהבוקר נוכחנו שפתיחת היום עברה לא פחות ממצוין. אני מודה להורים שבחרו לשלוח את הילדים היום על הבעת אמון במערכת החינוך שלנו. יחד עם זאת אני מבין ומכבד גם את ההורים שחוששים ובחרו שלא לשלוח עדיין את הילדים. אנו כמוהן נמשיך לפקח ולעשות ככל יכולתנו, על מנת שהעיר תחזור לשגרה בטוחה גם בצל נגיף הקורונה".
בדימונה, אמר ראש העיר בני ביטון, כי בימים הקרובים בתי הספר כבר יהיו מלאים. במועצה אזורית תמר הגיעו 100% מהילדים לבתי הספר ובמועצת אפרת הגיעו 90% מהתלמידים.
הורים ששלחו את ילדיהם לבתי הספר אומרים כי החזרה לשגרה היא מה שילדיהם צריכים כרגע והם סומכים על מערכות החינוך והבריאות. גלעד אוחיון שלח את בנו הלומד בכיתה א' במועצה אזורית מטה בנימין. "המדינה הוכיחה מעל לכל ספק את יכולותיה להתמודד עם המגיפה הזו, והשגרה והחוסן החאומי שלנו מחייב חזרה לשגרה במגבלות הנדרשות. סומך על מערכת החינוך שידאגו לבריאות ולהגבלות הנדרשות".
"שלחתי גם שלחתי", אומרת אם מאזור השרון, "לא בשביל הלימודים ולא בשביל השכמה מוקדמת (השעון מכוון לתשע בימי קורונה). שלחתי בשביל חברים, הילדה לא ראתה בני גילה זמן ארוך והיא מתגעגעת."
"שלחנו את הבן שהולך לכיתה ב'", אומר כרמי יוגב שבנו לומד בצור הדסה, "על אף החששות, נכון שיחזור לפגוש חברים, לסדר יום וללמוד. הוא פחות אהב את העובדה שאחותו בכיתה ד' נשארה בבית אבל שמח מההזדמנות שוב לפגוש אפילו חלק מהכיתה".
שי אלון ראש מועצת בית אל ליוה את בנו יאיר לכיתה א'. "חינוך מבחינתי זה קשר עין ומתן חום ואהבה גם אם ממרחק, מה שחסר בלמידה דרך הזום", הסביר אלון, "ברגע שזה התאפשר עשיתי הכל כדי שזה יקרה. אני סומך על אנשי החינוך שלנו, ראיתי את האור בעיניים שלהם. ננקטו כל האמצעים כדי לדאוג לבריאות הילדים והנהלים נשמרים. כראש מועצה אני נערך עם העובדים בכל הכוח להחזיר גם את המעונות וגני הילדים".
The post לימודים בצל קורונה: חוששים ושולחים את הילדים appeared first on מקור ראשון.
"יהודי צפון אמריקה רואים בישראל בית הכנסת שהם לא היו רוצים להיות חברים בו", אומר לי הרב ד"ר דניאל הרטמן, נשיא מכון שלום הרטמן. "אם בית הכנסת הזה היה נשרף או נפגע חלילה הם היו מסייעים לבנותו מחדש, אך עדיין לא היו רוצים להתפלל בו".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "החורף יהיה שונה לחלוטין ממה שחווינו"
– עומד למשפט: נתניהו אינו נציג הימין או ישראל השנייה
– אפוקליפטי ומטריד: המשימה השאפתנית ביותר של הסופרת
מדוע זה כך? אני שואל. "הם מרגישים שישראל של היום איננה מכבדת את האדם באשר הוא אדם, שהיא מקדמת יהודיות שאיננה מקבלת את הערך החז"לי שהתורה ניתנה למען השלום. הם לא מרגישים שישראל שואפת לשלום".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02014_03_00-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />אנחנו נפגשים בלשכתו המרווחת של הרטמן במכון לקראת ועידת "עם עולם" של מקור ראשון, שתתקיים באופן וירטואלי ותעסוק בסוגיית יחסי ישראל עם יהדות העולם בעידן שאחרי משבר הקורונה.
"היחסים של יהדות העולם עם מדינת ישראל מורכבים יותר ממה שישראלים רוצים להודות", אומר הרטמן. "הדור של ניצולי השואה האמין שחשיבותה של מדינת ישראל היא כמקום מפלט במקרה של שואה נוספת. מדינת ישראל הייתה מקום שאתה לא רוצה לחיות בו ולהזדקק אליו, אבל כמו תעודת ביטוח, טוב שהיא שם. אך כיום יהודי צפון אמריקה לא זקוקים למדינת ישראל. רוב היהודים מתחת לגיל שישים בצפון אמריקה אינם מרגישים שהאנטישמיות המסוימת שישנה משנה את תחושתם הקיומית שאמריקה היא ביתם. הם מסתכלים על ישראל כמקום שאמור להשלים את החוויה היהודית ואת הזהות שלהם, לא כמקום שיציל אותם – מכיוון שהם לא מרגישים זקוקים להצלה, בטח לא ממדינת ישראל, שאין לה מה לשווק להם. הם אמנם יתמכו בישראל כשהיא בצרה, כמו שעושה משפחה, אך במקביל הם גם מרגישים ריחוק בשל אופן ההתנהלות וההתנהגות של מדינת ישראל, שאיננה מתכתבת עם הערכים היהודיים שלהם".
על פי הרטמן, החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון תרחיק ממנה עוד את הדור היהודי הצעיר בארה"ב. "החלת ריבונות חד־צדדית שונה לחלוטין מכזו שמתרחשת במסגרת הסכם שלום. ככל שיהודי צפון אמריקה צעירים יותר, השיח הערכי חשוב להם יותר, בעוד שבישראל הערך העליון הוא עדיין ביטחוני. אצלנו זה כבר לא דיבור על קדושת ארץ ישראל, אלא על קדושת החיים. מנגד, היהודים האמריקנים חושבים שצריך הסכם".
למרות הדברים הללו, הרטמן מסכים ש"אין לתת ליהודים האמריקנים קול בנושאים של חוץ וביטחון כאן בישראל. השיח נעצר תמיד בנקודה הזו, אבל חשוב להתקדם".
בניגוד למי שרואים בישראל את המרכז היהודי העיקרי והחשוב, הרטמן רואה אותה כאחד מתוך שני מרכזים יהודיים שווים במעמדם. "יש שני מרכזי תרבות יהודיים גדולים, בישראל ובצפון אמריקה. כי מציון תצא תורה, אבל גם מצפון אמריקה תצא תורה", הוא אומר.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-09.11.03-750x875.jpeg 750w" sizes="(max-width: 493px) 100vw, 493px" />
לדבריו, "הציונות כיום מאותגרת מאוד. כמו כל תנועת מהפכה, האידיאולוגיה הראשונית כבר לא מתאימה ביום שאחרי השלמת המהפכה. הציונות ביקשה לעצב תודעה של שואה ותקומה, כאשר כל מה שקורה בארץ הוא תקומה וכל מה שקורה בחו"ל הוא שואה. גישה שאין עתיד לעם היהודי אלא אם כן זה בארץ ישראל.
"אבל רוב העם היהודי לא קיבל את האידיאולוגיה של התנועה הציונית: לפני השואה עלו ארצה 200 אלף יהודים ארצה, ולצפון אמריקה 'עלו' מיליון וחצי יהודים. רוב העם היהודי בחר לא לעלות לישראל. ועל כן הציונות היא הצלחה אדירה, אך יחד עם זאת כישלון אדיר. מדובר באחד המפעלים הלאומיים המרתקים והחשובים במאה העשרים, אבל מצד שני העם היהודי לא 'קנה את זה', והציונות לא השכילה ליצור שפה חדשה".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן, מקור ראשון
The post "כי מציון תצא תורה, אבל גם מצפון אמריקה" appeared first on מקור ראשון.
מעל למיטתה של התינוקת תלויות שתי בובות־פייה שיצרה אמה. לפני שהיא הולכת לישון, שולחת הפעוטה נשיקה לפייה. "היא שומעת על אמא שלה ותדע עליה עוד בהמשך", אומרת ליאת פריימן, אחותה של מיכל סלה ז"ל. "כרגע אנחנו רוצים לבנות לה משהו יציב. לא לערער אותה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הטילים שכופפו את רוח הלחימה
– יוצאים לדרך: מבול הצעות החוק כבר החל
– עומד למשפט: נתניהו אינו נציג הימין או ישראל השנייה
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02014_06_02-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />אד שרבי מתיש הקיף בשבוע שעבר את הבית הכפרי והנעים, השוכן ביישוב בצפון הארץ. בית שמהווה מפלט רגוע לילדה שעולמה חרב, והיא אפילו צעירה מכדי להיות מודעת לכך. את שמה של הילדה מעדיפים ליאת וירדן פריימן לא לחשוף. להותיר לה פיסת פרטיות. הם הורים עכשיו לארבעה – שלושה, ועוד אחת. על אדן החלון במטבחם מונחת תמונתה של מיכל, ולידה עומד נר נשמה. הנר כבוי, אבל רוחה של מיכל מורגשת כאן היטב.
מיכל סלה הייתה אישה צעירה ואנרגטית, שמחה ואהובה מאוד, עובדת סוציאלית במקצועה. היא נרצחה יומיים לאחר ראש השנה תש"ף. בעלה, אלירן מלול, דקר אותה בביתם בשכונת מוצא והותיר אותה מדממת – כך על פי כתב האישום שהוגש נגדו. כעבור כמה שעות הופיע בפתח ביתה של אחת השכנות, ומסר לידיה את התינוקת, שהייתה אז בת שמונה חודשים. לאחרונה שודר במסגרת התוכנית "עובדה" בערוץ 12 סרט בשני חלקים, שמגולל את סיפורה של מיכל. בין היתר נחשפו שם מערכות היחסים האובססיביות והאלימות שניהל מלול עם בנות זוגו הקודמות. "השידור בטלוויזיה הביא הצפה רגשית גדולה מאוד", אומרת ליאת. "בבת אחת ראינו על המסך את כל הטראומה שלנו. ועם זאת, ראו שם גם את האור של מיכל".
מתוך הכאב העצום לקחו על עצמם בני משפחתה של מיכל, ואחיותיה בפרט, להעלות למודעות את נושא האלימות במשפחה ולא להרפות. הסיפור של מיכל שימש טריגר עבור נשים רבות לחשוף את מה שהן חוות, ובשבועות האחרונים הגיעו אל ליאת אינספור פניות. "נשים שאני לא מכירה יצרו איתי קשר בפייסבוק. כמה מהן סיפרו שהן כרגע במערכת יחסים אלימה, וביקשו ממני עזרה, או רצו לשתף. אני גאה בכך שהן רואות בי כתובת, אבל אני לא אשת מקצוע. אני רק מנסה לעודד, ומפנה אותן למקומות המתאימים.
"פנו אליי גם נשים שרצו להביע תמיכה והזדהות, או לשתף בדברים שקרו בעקבות השידור. אחת סיפרה לי שהיא התגרשה מבעל אלים, והיא דואגת מאוד לאשתו הנוכחית. הייתה גם מישהי שאחרי 'עובדה', אחותה באה וסיפרה שבעלה שבר לה את היד. אישה אחרת ראתה שאחותה נמצאת במערכת יחסים בעייתית, ועכשיו, בעקבות הסיפור שלנו, היא החליטה 'לדחוף את האף'".
רגשית, יש לך יכולת לתת מענה למישהי שדואגת בגלל חברה, בגלל עצמה?
"אומר בכנות שעד עכשיו היה לי קצת קשה. זה כמו לפתוח בכל פעם את הפצע מחדש. רציתי לעטוף את עצמי בשכבה של טוהר, של הגנה מסיפורים כאלו, כדי להצליח לשדר לעצמי ולילדיי שהעולם הוא מקום בטוח. לא להחליש את עצמי. עכשיו אני כבר מרגישה שאני במקום אחר. אני מסוגלת לשמוע ולגעת, וכבר לא מתכווצת כשמספרים לי. אני בדרך כלל מתחילה בחיזוקים למי שפונה אליי, אומרת לה 'טוב שאת משתפת'".
דווקא שיחת הטלפון הראשונה שקיבלה עם תום השידור, לא הייתה קשורה לאלימות במשפחה. בצד השני של הקו היו הורים שכולים שאיבדו את בתם וחתנם בפיגוע, ומאז גידלו בביתם את שני נכדיהם הקטנים. "הם אמרו שאנחנו צריכים לשים לב גם לילדים שלנו. לראות שהם לא נדחקים הצידה, לתת להם את המקום, לא להיות מרוכזים רק בילד שעבר את הטראומה. הם גם סיפרו שהם שמו כל הזמן את הדברים על השולחן, תלו בבית תמונות של ההורים שנרצחו".
עד כמה שזה נורא, פיגוע הוא דבר שקל יותר לתווך במציאות הישראלית. אבל איך מגדלים ילדה לסיפור כזה של אלימות בתוך הבית?
"לכל דבר יש עת וזמן. זה מתחיל בלומר שאמא לא תחזור. שהיא תמיד־תמיד איתך בלב. שעכשיו יש לך מקום חדש ובטוח, שאת לא לבד. לטעת בה את הביטחון שאנחנו כאן איתה. היא לא צריכה להיחשף בינתיים לסיפור. זה יקרה כשיגיע הזמן".
הראיון המלא יתפרסם מחר (ה') במוסף דיוקן של מקור ראשון
The post "אני אמא של מטה ומיכל אמא של מעלה" appeared first on מקור ראשון.
חי, מת או צמח? תשעה-עשר יום לאחר היעלמותו המסתורית של שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, התעלומה באה על פתרונה. קים ג'ונג און, האיש שמחזיק במפתחות למזוודת הגרעין של קוריאה הצפונית, שאיים לא פעם ולא פעמיים על שלומו של העולם והתגרה בנשיאי ארה"ב ובעיקר בדונלד טראמפ, נראה בריא ושלם. קים ג'ונג און, המכונה "התינוק השמן", לא רק בריא ושלם. שום שירות ביון, שום לוויין ואפילו לא חברו, כדורסלן העל דניס רודמן, לא פיצחו עדיין את התעלומה: מה קרה לקים והיכן היה כל אותם ימים.
בדיעבד, יש אולי בזה משהו מנחם שאפילו בעידן הקורונה, המוחק במהירות כל מה שהוגדר אי פעם כפרטיות, עדיין אפשר להיעלם כך. ובכל זאת, קשה לעשות כאן הנחות. כי לא רק שהוא הוופיע כמו שנעלם, אלא מישהו היה צריך לצפות, איכשהו, שהשליט הדיקטטור יעשה קאמבק בתאריך כה סמלי שמתכתב עם דמותו – אחד במאי.
אין פלא שכאשר התבקש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגיב על שובו של קים, אמר שאינו מעוניין לדבר על כך.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08396925-750x491.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />במבט לאחור, היתה סיבה טובה לתהות לאן נעלם קים, למרות שזו בהחלט לא היתה הפעם הראשונה. הוא נעלם בעבר לפרקי זמן דומים, אבל הפעם הזו היתה שונה. טרם היעלמו נראה קים בציבור ב-11 באפריל. סימני השאלה הראשונים צצו ארבעה ימים אחר כך, לאחר שקים לא הגיע לכנס לציון יום הולדתו של סבו ב-15 באפריל. אם יש תאריך בשנה שקים לא יכול להרשות לעצמו לפספס, או כך לפחות חשבו עד כה, הרי זה ה-15 באפריל, יום הולדתו של קים איל סונג, מייסד השושלת לבית קים. הוא מקור הלגיטימציה לשלטון של שושלת קים, וכבכל שנה, גם השנה היתה ציפייה ברורה שקים הצעיר יגיע לטקס בארמון השמש, קומסוסאן, בו קבורים אביו וסבו. אבל הוא לא הגיע וגם לא ניתנו שום הסברים. מאותו רגע הותנעה חרושת השמועות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
–בלי לדבר או לשיר: בתי הכנסת בגרמניה נפתחים מחדש
–בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים
–ארכיון הוותיקן מוכיח: פיוס ה־12 ידע על טבח הגרמנים ביהודים
הראשון לדווח היה העיתון דיילי NK, היוצא לאור בקוריאה הדרומית השכנה. העיתון דיווח כי קים בן ה-36 מחלים מניתוח לב שנערך ב-12 באפריל, יום לאחר הפעם האחרונה שנראה בציבור. לשמועה הזו היו כמה וריאציות. הנפוצה יותר – השמועה שקים עבר צינתור, שמועה שנראתה סבירה. דיקטטורים אינם יכולים להרשות לעצמם גילויי חולשה. למרות גילו הצעיר, לקים ג'ונג און היסטוריה משפחתית של מחלות לב. אביו וסבו סבלו מאי-ספיקת לב ושבץ מוחי. לא זו בלבד, קים הצעיר סימן וי אחר כל קבוצות הסיכון האפשריות. הוא סובל מעודף משקל וידוע כמעשן כבד וחולה סכרת. השמועות על מצב בריאותו של קים קיבלו חיזוקים לאחר שמשלחת מסין, הכוללת רופאים מומחים, הגיעה לביקור בקוריאה הצפונית. אבל גם הסינים, שהם פטרוניו הפוליטיים של קים, לא הצליחו לספק לעולם את התשובות. בפועל, איש אינו יודע אם בכלל נפגשו איתו.
התעלומה תפסה תאוצה, לאחר שהמשטר בצפון קוריאה לא סיפק שום רמז שיש בכוחו להזים את השמועות. שום הסבר או תמונה עכשווית. פה ושם ידיעה באחד העיתונים היומיים, לפיהם קים שלח ברכות לנשיא קובה.
וכך, בשבועיים האחרונים ניזון העולם בעיקר משמועות ומניסיונות לפצח את התעלומה בעזרת הוכחות נסיבתיות. האחרונה שבהן: צילום לווין של הרכבת של קים בעיירת הנופש וונסאן. לכאורה, הצילום חיזק את ההערכה של ארגוני הביון לפיה קים נמצא באיזור, אולי אף נופש באחת מהווילות היותר חביבות עליו. אלא שצילום הלוויין הוא תלוי פרשנות ואינו מהווה הוכחה לשום דבר.
אחת הפרשנויות הסתמכה על כך שבפעמים הקודמות הגיע קים לאיזור דווקא בטיסה. מה שלכאורה חיזק את הטענה לפיה קים הגיע ככל הנראה ברכבת מכיוון שהוא מחלים מצינתור או הליך רפואי ולכן אינו יכול לטוס. אבל, כאמור זו היתה רק פרשנות. בשורה התחתונה, צילום הלוויין יכול להיות אפילו סוג של הטעייה מכוונת של המשטר הצפון קוריאני. ובשורה התחתונה, הצילום רק הדגיש את מגבלות הטכנולוגיה.
והיתה השמועה השנייה לפיה קים הכניס את עצמו לבידוד מחשש להידבקות בקורונה. זו הסיבה שבגללה לא הגיע לטקס יום השנה בארמון השמש, כדי לא לחשוף את עצמו להידבקות בקהל המונים. היה גם דיווח לפיו קים נכנס לבידוד לאחר ששומר ראשו האישי חלה בקורונה, אלא שלידיעה זו אין סימוכין כלשהם. המדיניות הרשמית של קוריאה הצפונית היא שהמחלה כלל לא הגיע אליה.
בדיעבד, ההתנהלות שהוכיחה את עצמה יותר מכולם, היתה זו המדיניות של קוריאה הדרומית, זו שיש לה הכי הרבה להפסיד. ממשלת קוריאה הדרומית התנהלה באופן זהיר מאד, כזה שלא יתפרש כעלבון או כעילה למשהו מצד המשטר בפיונג ינג. המסר החוזר ונשנה היה כי בממלכתו של קים הכל כרגיל וכי לא נצפו תנועות צבא מיוחדות או כל סימן אחר החורג מן השגרה.
שלושה ימים לפני שקים שב והפציע בטקס גזירת סרט במפעל לדשנים באחד במאי, אמר השר הממונה על היחסים עם קוריאה הצפונית כי קים אינו חולה וכי הסיבה בגללה נעדר מהטקס לרגל יום הולדת סבו היא בגלל החשש מנגיף הקורונה. כמה פשוט כך הגיוני. הסבר שעל פי עקרון התער של אוקהם, אינו מערב מודיעין מתוחכם ובעיקר לא הנחות מיותרות. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על אף המיליארדים המושקעים במערך הביון האמריקאי, לא יכול היה לומר הרבה יותר. "אני לא יכול להגיד לכם בדיוק מה מצבו", אמר לשאלות עיתונאים. "אני יודע מה מצבו באופן יחסי, אך לא יכול לדבר על כך. אני רק מאחל לו טוב ומקווה שהוא בסדר". ואז הוסיף "סביר להניח שתשמעו על מצבו של קים בעתיד הלא מאוד רחוק".
באותו שלב לא נותר אלא לעסוק בספקולציות. אם קים אינו כשיר, מי צפוי לתפוס את מקומו? ההנחה היתה כי אחותו הצעירה, קים יו ג'ונג בת ה-31 היא האפשרות המובילה. בתפקידה כיועצת המכהנת במחלקת התעמולה הממשלתית היא מתאימה בהחלט לדרישות התפקיד והיא גם מקורבת לו ביותר. לפני שנתיים אף ייצגה את אחיה במהלך אולימפיאדת החורף בקוריאה הדרומית.
בדיוק לפני היעלמו של קים חזרה האחות הקטנה לכהן כחברה לסירוגין בלשכה הפוליטית של הוועדה המרכזית, מה שחיזק את ההערכות לפיהן המינוי נועד לחזק את מעמדה בצמרת המשפחה בעת היעדרותו של קים, בין אם בגלל הליך רפואי או בידוד קורונה. ואכן, עם הופעתו מחדש של קים, נראתה אחותו לצידו.
השאלה הגדולה היא אם מיצובה כיורשת פוטנציאלית של קים לא מסכן אותה. האם היא תשרוד, או שהיא עלולה ללכת בדרכם של אחיו של קים ושאר דודיו, שמצאו את מותם בדרכים שונות ומשונות. מה שאולי יכול להציל אותה מגורל דומה היא העובדה שהסיכוי שהאפרצ'יקים של קוריאה הצפונית יקבלו עליהם אי פעם אישה כמנהיגה, נראה קלוש למדי.
The post התעלומה נפתרה: קים ג'ונג און בריא ושלם appeared first on מקור ראשון.
השבוע יצאה לדרך תוכנית "רחוב פתוח" של עיריית ירושלים במסגרתה שלושה עשר רחובות מרכזיים בבירה ייסגרו לכמה שעות, פעמיים-שלוש בשבוע, לטובת עסקי המסעדנות המקומיים. בעלי המסעדות ובתי הקפה יוכלו להציב שולחנות וכסאות גם מעבר למדרכות על מנת להגדיל את תפוסת המקום וכתוצאה מכך גם את פרנסתם. בנוסף, יתקיימו שלל מופעי של אמני רחוב.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– איילת שקד, אל תמשיכי את הפסטיבל האנטי חרדי
– נס או טעות בחישוב: המספרים המוזרים של הדו"ח הסרולוגי
– יש פשעי שנאה שזוכים לסיקור נרחב ויש כאלה שלא
התוכנית, אותה קידם ראש העיר משה ליאון, נהגתה כחלק מהמאמץ לעזור לעסקים להשתקם מההשלכות הכלכליות של מגבלות הקורונה ולהחיות את האווירה בקרב התושבים. התוכנית תימשך עד סוף אוגוסט והרחובות הבאים ייסגרו בימים שונים ובשעות שונות: במרכז העיר – הרחובות הלל, שמאי, שושן ושלומציון המלכה. באזור שוק מחנה יהודה – הרחובות אגריפס, בית יעקב, הדקל, השקמה והערמונים. בבקעה, רחביה וקטמון – הרחובות עזה, עמק רפאים ודרך בית לחם.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01810_56_00-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />לכאורה, יוזמה מבורכת של ראש העיר לחיזוק העסקים והחזרת התיירות לירושלים. אך כמו בכל פעולה שכזו מצד העירייה, היא עוררה לא מעט זעם מצד התושבים. ראשית, לא היה שיתוף הציבור בהחלטת העירייה, טוענים התושבים. בעירייה מנגד, אומרים כי שיתוף הציבור דווקא כן התקיים.
תושבי הרחובות המוסבים טוענים כי התכנית אולי יכולה לתרום לעסקים אך היא פוגעת קשות באורח חייהם. על פי דרישת העירייה, התושבים נדרשים להזיז את רכביהם כבר בשעה 13:00 עם אפשרות לחניה חינם באחד מחניוני העיר. לרשות משתמשי החניונים תועמד הסעה עד לכניסה לבית. כפי שנכתב בהודעת העירייה רכב שלא יישמע להוראות – ייגרר.
התושבים טוענים כי מדובר בטרטור ובפגיעה קשה. החניה החינמית בחניונים מתחילה רק ב-15:00, שעתיים לאחר שהם נדרשים להזיז את רכביהם. נוסף לכך המרחק מהחניון לבית מקשה מאוד, בעיקר על קשישים, בעלי עסקים שעובדים מהבית ונכים. כמה מהם פנו למנהל הקהילתי "לב העיר" בבקשה לעזרה ובעקבות כינוס חירום שנערך החליטו התושבים בשיתוף המנהל לצאת למאבק.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08446994-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />כך למשל מתנדבים לא יוכלו לאסוף ילד על הרצף האוטיסטי שאופן התניידותו ברכב, אנשים לא יוכלו להגיע ולסייע להוריהם המבוגרים ובעלי מקצועות טיפוליים שהקליניקות שלהם שוכנות ברחובות אלה יתקשו לקבל מטופלים.
ד"ר אופיר לנג שאסף את תלונות התושבים החליט לצאת למאבק. "יש בתוכנית הזו שורה של פגמים וחורים שבעירייה לא נתנו עליהם את הדעת. איך התושבים אמורים לדעת מה ואיפה סגור ובאיזו שעה? למרות שהופצו הודעות ופליירים, אף תושב לא אמור לשנן את לוח הזמנים של איזה רחוב ייסגר ומתי בעל פה, וזה ייצור כאוס תחבורתי. יש פה הטעיה של הציבור", הוא טוען. "קוראים לזה מדרחוב, זה לא מדרחוב. זו סגירה של כבישים".
הפתרונות שהוצעו על ידי העירייה, אומר לנג, הם מהרגע להרגע ואינם נותנים מענה מספק. "אומרים לתושבים תוציאו בשעה אחת את הרכב מהחניה, לקראת ערב תלכו לחניון ועל הבוקר שוב תוציאו את הרכב שלכם. וזה חוזר על עצמו פעמיים או שלוש בשבוע".
גם הפתרון שהוצע מבחינת תחבורה ציבורית נקטל על ידי לנג. כדוגמה הוא מביא את הפניית האוטובוסים מאגריפס לבצלאל העמוס תחבורתית גם ככה. "זוהי פגיעה ברגל גסה בכל האיזונים העדינים שקיימים במרכז היער, תחת הכותרת של עזרה לכמה בתי עסק".
חזית נוספת מתמקדת בשוק מחנה יהודה. מבחינת תושבי האזור, התפרסות רחבה יותר של בתי העסק תגרום למפגעים נוספים לתושבים, שכבר סובלים מהרעש, הוונדליזם והלכלוך.
פוסט שפרסם לנג בפייסבוק והצית את מאבק התושבים גרר גם לא מעט ביקורת כלפיו מצד תושבי האזור.
תמר בן אלול כתבה: "לדעתי אתה טועה. זה מוסיף תרבות והנאה, שקט, אוויר נקי, קהילתיות, קצת יציאה מהלחץ והשגרה שביום יום. יוזמה נהדרת ומבורכת".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08406626-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"יוזמה מבורכת!" הצטרפה לברכות מור יחזקאל, "ירידי יד 2 בעמק רפאים בזמנו הפריחו את העסקים. כך גם יקרה לשוק מחנה יהודה. זה יחזיר חיים. זה אושר גדול".
"עם הגישה הזו לא היינו מקבלים רחובות כמו מדרחוב בן יהודה, מדרחוב שץ או אפילו רחוב יפו", כותב אורן לוטן. "מרחבים שהוחזרו לטובת הולכי הרגל, והפכו להיות בין הרחובות הטובים בעיר, בטח ובטח מבחינה עסקית".
מוטי אפשטיין, תושב שכונה באזור מחנה יהודה, הגיב לתמיכת תושבים בתוכנית ואמר כי הם לא מבינים במה מדובר. "בשלוש השנים האחרונות חיינו הפכו לסיוט מתמשך. מקומות ה״בילוי״, מסעדות ובארים, מייצרים כמויות אדירות של רעש ולכלוך עד השעות הקטנות של הלילה. מבלים עושים צרכיהם בחצרות וחדרי מדרגות, סמים נמכרים בפינות חשוכות, תיבות דואר נפרצות, אלימות ושכרות. כאן זה לא פריז או רומא, זה לא כפר שליו בטוסקנה. זה אזור מגורים צפוף, המשמש כל היום למסחר".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-15.23.31-750x563.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />תושבים ותיקים בשכונה טוענים כי למרות הפגמים התוכנית טובה. את האנרגיות שמוציא לנג על המאבק הנוכחי, אומרים התושבים, כדאי להפנות למאבק גדול יותר – המתח שבין חיי הבילוי שבשוק מחנה יהודה לבין חיי התושבים באזור.
בעלי עסקים בשוק נפגעים אף הם בשל חסימת הגישה אליהם, ובשל ביטול המקומות המוסדרים לפריקה וטעינה. אתמול (ג') נפגש עימם ראש העיר משה ליאון והקצה להם מתחם פריקה וטעינה בחניון עייני הסמוך לשוק. בחניון שערי צדק, שהושטח לאחרונה בעלות של כחצי מיליון שקלים, תתאפשר חניה חינם עבור כל רוכש בשוק שיציג קבלה על סך 100 שקלים ומעלה. בנוסף, לבקשתם ובעקבות התערבות יו"ר ועד סוחרי השוק, טלי פרידמן, התכנית המקורית לסגירת רחוב אגריפס מהשעה שש בערב השתנתה. בימי רביעי הרחוב ייסגר בין השעות 23:00-20:00, ובימי חמישי החל מהשעה 20:30. כמו כן המסעדנים נענו לבקשתה והתחייבו לקפל הכול בשעה 23:00.
בעירייה אומרים כי הוסבר לבעלי העסקים שהסבת הרחובות למדרחובים תעודד תיירות ותשפיע כלכלית גם על הסוחרים בדוכני הפירות והירקות ולא רק על המסעדנים. "אני לא מכירה תייר שיישב למטה ב'אישטבח' ולא יעלה לעשות סיבוב בשוק", אומרת פרידמן. "אנו חושבים שזה מסוג האירועים המתפתחים שייטיבו עם כולם. נבחן את הדברים תוך כדי תנועה". לטענתה דיסאינפורמציה שזרמה לתושבים ולסוחרים בשוק, חרחרה ריב וגררה לא מעט התעסקות בכיבוי שריפות.
"בנוגע לתושבים, אני חושבת שהדבר הזה יעשה הרבה יותר סדר מאשר אי הסדר שהיה כאן עד עכשיו", היא מבהירה. "חוק הרעש היה צריך להיכנס לתוקף ב-16 במרץ אבל הקורונה עצרה את הכול. עכשיו, הוא ייכנס לתוקף וגם בהתוויית התכנית הזו ירדנו לרזולוציות נמוכות מאד. גרירת שולחנות בזמן קיפול לא תתאפשר למשל, רק סחיבה. רמקולים לא יפנו החוצה בשום מקום, לא בשוק הפתוח ולא בשוק הסגור. ביקשתי מכל בעלי העסקים שיעבירו לנו הצעות כדי לצ'פר את תושבי השכונה. בליבי אני מתפללת שהמהלך הזה יצליח".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: העירייה נמצאת בקשר רציף עם המנהלים הקהילתיים ומעניקה תשומת לב רבה לבקשותיהם וצרכיהם. בעירייה קיים ניסיון רב בנוגע להרכבת הסדרי תנועה לצירים בהם הופסקה תנועה, מקומות חניה חלופיים ותחבורה ציבורית, אשר יאפשרו פתרונות טובים ונוחים.
כל אלה נעשים כאמור תוך שיתוף הציבור, לפני המימוש וגם במהלכו, ככל שנדרש. לצערנו, גורמים מסוימים בחרו שלא להשתתף בתהליך, מסיבות השמורות עימם. נמשיך בתהליך לטובת כלל הציבור והעסקים בעיר.
כל הפרטים אודות הסדרי החנייה המלאים והדרכים החלופיות נמצאים באתר העירוני, כמו גם פירוט השעות והימים לסגירה. התוכנית שאמורה להימשך עד אוגוסט תיבחן כל העת, ותוארך או תקוצר על פי התוצאות בשטח.
The post זעם בירושלים: רחובות מרכזיים ייסגרו לטובת בעלי העסקים appeared first on מקור ראשון.
"החי והצומח בלגונה לא השתנו במהלך העוצר, מה שהשתנה הוא היכולת שלנו לצפות בהם", אומר הזואולוג אנדראה מנג'וני, וטובל את המצלמה שלו בתעלות העכורות בדרך כלל של ונציה כדי לצפות בחיים המתחוללים מתחת לפני המים. סרטן מנסה לתפוס את העדשה, מדוזות מניעות את עצמן מעלה אל פני המים, להקות דגים חולפות בשלווה, סרטנאים נאחזים במזחים המפורסמים של העיר, ואצות ים במגוון צבעים מרחפות בעדינות בזרם הימי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כשאין אנשים ברחובות: הטבע פולש גם למרכזי הערים
– דווקא בימי ההסגר: הטבע הוא התרופה הטובה ביותר
– מול הטבע: האם נכון לשאוף להחזרת השגרה?
נגיף הקורונה רוקן את ונציה בתחילת חודש מארס ממיליוני התיירים שהיא רגילה אליהם. מימיה כבר אינם נבחשים ללא הרף באלפי ספינות, סירות מונית, סירות מנוע וגונדולות שבדרך כלל חוצות את העיר. בשביל מנג'וני זו הזדמנות לגלות מחדש את המערכת האקולוגית המורכבת שמאכלסת את הלגונה הוונציאנית. סרטון שצילם, שמציג מדוזות שוחות לאיטן במימי התעלות השקופים, הופץ כמגפה ברשתות החברתיות.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1QU03Y-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"כעת אנחנו יכולים לראות בין 50 ל־60 סנטימטרים, ולפעמים אפילו עד מטר, מתחת לפני הים", מסביר מנג'וני. "כתוצאה מכך אנחנו יכולים לראות בעלי חיים שהיו חבויים מתחת למים העכורים". לדבריו, בעשרים השנים שהוא עובד בוונציה הוא מעולם לא ראה את המים נקיים כל כך. "ההבדל היחיד הוא שחלק מבעלי החיים, שלפני כן היו יכולים לחיות רק בתעלות הגדולות והרחבות יותר של הלגונה, יכולים כעת להגיע עד מרכז העיר, מכיוון שתנועת הגונדולות, והסירות האחרות נפסקה".
מרקו סיג'וביני, חוקר במוסד למדעי הים בוונציה, אומר שהוא רואה בפעם הראשונה בחייו זני דגים מסוימים במרכז עיר המדינה לשעבר. "החי והצומח בלגונה של ונציה מגוונים ומעניינים הרבה יותר ממה שהייתם חושבים", מכריז סיג'וביני. "בעיר פחתו לא רק התנועה והזיהום של הסירות, אלא גם הרעש, שהוא סוג אחר של זיהום שפוגע באורגניזמים רבים שחיים בלגונה".
הוא לא מופתע מכמויות המדוזות שנצפות בעיר. "בעשרים או שלושים השנים האחרונות, כמות המדוזות גדלה באופן כללי. הן נכנסות ללגונה לעיתים קרובות יותר, במיוחד בזמנים מסוימים של השנה, כנראה כי הן נסחפות עם הזרם", אומר סיג'וביני. "בדרך כלל יש הרבה יותר תנועה, וסביר להניח שרבות מהן פשוט מתות".
מנג'וני מצלם תמונות וסרטונים בדרכו לעבודה ואומר שהחיים בוונציה בימים אלו הם "כמו בשונית אלמוגים. כמות הצבעים ובעלי החיים היא יוצאת דופן, וזה הופך את הלגונה למיוחדת", אומר המדען.
אולם סיג'וביני אינו חושב שתהיה השפעה גדולה על החי בוונציה בטווח הרחוק. "ככל הנראה, חודשי הסגר האלו לא יספיקו כדי לשנות באמת את איכות המערכת האקולוגית שלנו".
תרגום: אלחנן שפייזר
The post דממת הקורונה חושפת מערכת אקולוגית פורחת בלגונה של ונציה appeared first on מקור ראשון.
שש שנים מאז שיצא האלבום האחרון שלה, אדל חזרה – ובתוך 24 שעות בלבד כבר שברה שיאים.
שירות הסטרימינג ספוטיפיי הודיע היום (א') כי הסינגל החדש של הזמרת הבריטית Easy on Me, שיצא ביום שישי, שבר את שיא ההאזנות ביום אחד.
אתמול הודיעה פלטפורמת המוזיקה "אמזון מיוזיק" שהשיר החדש קיבל את "המספר הגדול ביותר של בקשות האזנה לשיר ביום הראשון שלו".
הסינגל לקוח מהאלבום שלה "30", שצפוי לצאת ב-19 בנובמבר. האלבום הקודם שלה, "25", שיצא ב-2015, נמכר יותר פעמים בשבוע הראשון שלו מכל אלבום אחר בהיסטוריה של מדדי האלבומים בארה"ב – וכלל את הלהיט Hello, שהפך לקליפ שהגיע הכי מהר למיליארד צפיות ביוטיוב.
בעוד ספוטיפיי לא חשפה את מספר ההאזנות המדויק ליום בו נשבר השיא,Easy on Me גנב את הכתר מלהקת הפופ הקוריאנית BTS שהחזיקה בשיא בזכות סינגל שלה, Butter, שיצא במאי 2021. על פי מגזין בילבורד, ספוטיפיי מגיעה כיום ל-365 מיליון משתמשים פעילים מדי חודש.
ברשתות החברתיות, מעריצים רבים של אדל כתבו עמוד האינסטגרם של ספוטיפיי שהם עזרו לנפח את המספר: "חצי מההאזנות היו ממני", התלוצצה משתמשת אחת, בעוד אחר מיתג את המוזיקאית הבריטית בן ה-33 כ"חסרת מעצורים".
The post הקאמבק בעיצומו: הסינגל החדש של אדל כבר שובר שיאים appeared first on מקור ראשון.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-13.37.18-750x170.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />אורה מרגל ואלי שפר היו חברים כאשר אלי נפל בקרב בגבול הצפון, לפני 32 שנה. אלי וחבריו עצרו את כניסתה של חוליית מחבלים לשטח ישראל ומנעו פיגוע חטיפה באחד הקיבוצים בגליל העליון. לאחר נפילתו של אלי, אורה החליטה להתחתן ולהקים משפחה. יחד עם זאת, לאורך השנים אלי היה חלק בלתי נפרד מחייה וממשפחתה החדשה, והוריו היו לסבא וסבתא נוספים עבור ילדיה.
לפני שנתיים, ילדיה של אורה החליטו להלחין ולהקליט שיר שאלי כתב לחניכיו בסניף בני עקיבא בהרצליה. השיר משמש עד היום אנשי חינוך, מדריכים ומורים באירועי סיום שונים. זהו פרויקט מיוחד לזכרו של אלי שבני הדור השני, שגדלו לאור הסיפורים עליו והאישיות המיוחדת שלו החליטו לעשות. בסיום הפרויקט, הילדים של אורה צרפו לשיר מכתב שכתבו לאלי ובו הם מספרים לו על הקשר המיוחד שלהם עם דמותו וההשפעה הרבה שיש לו על חייהם.
"אלי,
אנו מכירים אותך אבל אתה לעולם לא תכיר אותנו,
אנו שמענו עליך סיפורים וקראנו את כתביך,
אנו נולדנו למציאות בה אתה חלק מהמשפחה,
אנו בכל שנה פוקדים את הקבר שלך,
אנו מכירים את דמותך,
אנו דור שני שלך אך ללא קשר דם
כל זה לא היה לולא אימנו, אורה, אותה הכרת והייתה חברה שלך בזמן נפילתך על הגנת המולדת. לאחר נפילתך, היא הקימה משפחה יחד עם אבינו, אליהו, ואתה חלק בלתי נפרד ממנה. אומנם אתה כבר לא איתנו אבל הוריך, לאה ומשה שפר, בשבילנו כמו סבא וסבתא ואתה בשבילנו כמו דוד. לעתים אנו זוכים לדרישות שלום ממך כגון – אחות שנולדה בתאריך יום ההולדת שלך, אחות אחרת שנולדה בתאריך נפילתך ואח שנושא את שמך.
אלי, אנחנו רוצים לספר לך שאין ילד אחד בבית שלא מכיר את השיר שכתבת לחניכים שלך בתנועת הנוער בסיום ההדרכה. קראת לו – "שיר פרידה", השיר כל כך משמעותי בשבילנו שגם אנחנו הענקנו אותו לחניכים שלנו כאשר סיימנו להדריך אותם. לפני שנתיים החלטנו לעשות פרויקט ולהוציא את השיר לאור, לאחר מאמצים רבים השיר הולחן ובוצע על ידי חברת המשפחה, יעל שמשוני. אלי, השנה בעקבות המצב לא נוכל לפקוד את הקבר שלך ולכן הוצאת השיר מקבלת עבורנו משמעות נוספת.
ראה כמה פרחים גידלת בגינה שלך,
ראה כמה אנשים מתקבצים סביב דמותך,
ראה כמה אנשים מכירים זה את זה בזכותך.
אוהבים וזוכרים- אריה, רגב, רנה, אלחי, אושרת, זיו, ישורון, תהלה, פורת ומעין".
הגן האהוב
מילים: אלי שפר הי"ד
עריכה ועיבוד טקסט, לחן ושירה: יעל שמשוני
הגנן עוזב את הגינה
הפרידה קשה עליו
נזכר בימים הראשונים
בהם התחיל לטפל בה התרגל להתבונן בנבטים הזעירים
לשמור ולצפות בהתפתחותם לניצנים רכים.
עם הזמן שם ליבו שאף הם
משתנים לנגד עיניו
גדלים ושולחים ענפים
לגובה ולרוחב
היו גם פעמים
בהם נדקר מקוציהם
ועדיין אמר בגאווה
אני הגנן שלהם.
הוא ידע שמלאכתו לא נגמרה
שיש צמחים שעדיין לא פרחו
ישנם כאלה שבמקום פרחים
רק קוצים הצמיחו
חלק מהעצים זקוקים לתמיכה כדי לצמוח ישר
חלק מהפרחים לא מרגישים בנוח על יד העץ המאושר.
הוא מקווה שהגן ימשיך לפרוח
כי יש לו קיום משלו
הגן יידע להתמודד
עם הסערות שעומדות לבוא
הוא רק המסייע
ועכשיו עליו לעזוב
הוא מקווה שאת הגננים שיהיו
הגן ידע לאהוב.
אולם יותר מכל הוא מקווה
שלצמחים תהיה את התבונה
להתלכד ולעזור זה לזה
גם לארז גם לשושנה
לאלון ולורד
לצמוח יחד עוד יותר
ואז יראו שהם יוצרים גן יפה
יותר מכל גן אחר.
רב"ט אליעזר ליפא (אלי) שפר היה בן 19 בנופלו. אלי כתב את השיר לחניכיו, שבט הצבי, בסניף בני עקיבא הרצליה כאשר סיים את ההדרכה. היה לוחם בחטיבת הצנחנים פלוגת "אפעה" מאי 87, נפל בקרב מול מחבלים בגבול הצפון ליד קיבוץ יפתח, בתאריך ט"ז בשבט תשמ"ח, ה- 4 בפברואר 1988.
The post "אנו דור שני שלך אך ללא קשר דם" appeared first on מקור ראשון.
אתמול סיימה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מרים לומפ סאגה בת שש שנים כשקבעה כי מלכה לייפר היא מתחזה וכשירה לעמוד לדין, "הרושם שנותר בי הוא שהמשיבה מעצימה את בעיותיה הנפשיות ובכך היא מתחזה למי שחולה במחלת נפש. על מסקנתי היא שהמשיבה מסוגלת לעמוד לדין ויש לחדש את הליכי ההסגרה בעניינה". סניגוריה של לייפר הודיעו בתום הדיון כי יערערו לעליון על ההחלטה וכי מלכה לייפר איננה כשירה לעמוד לדין כפי שקבעה השופטת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ליצמן, לייפר והמדרון החלקלק של משפחה וקהילה
– בעקבות הפרסום במקור ראשון: פנייה לליצמן להכיר באחיות מצרפת
– ציון דרך: האם כל משרדי הממשלה עלו לירושלים?
בתום לילה ארוך ומלא בסערת רגשות, שתיים מהמתלוננות, דסי וניקול, אחיות מאוסטרליה התפנו לדבר איתנו ולחלוק את רגשותיהם אחרי ההחלטה שהייתה צעד גדול לקראת הצדק לו הן מייחלות.
"אחרי לילה ארוך התראיינו היום לכלי התקשורת ולא הייתה לנו הזדמנות לשבת ולעבור על ההחלטה שפורסמה" מעידה דסי בשיחה מאוסטרליה, "ראינו בפייסבוק כמה אנשים ששיתפו את עיקרי ההחלטה, אנו אמנם לא מדברות עברית אבל קוראות ומבינות. אנחנו מלאות אדרנלין והחיוך לא יורד לנו מהפנים. אחרי כל כך הרבה שנים רצופות אכזבות ומאבק קשה, אנחנו סופסוף שמחות".
ניקול מאייר: "לראשונה בשש שנים השופטת קבעה שלייפר היא מתחזה ושהיא הצליחה להערים על כל המערכת כשהציגה את עצמה כחולת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין . העובדה הזו מפיחה בנו תקווה. אנו מקוות שהיא תוסגר לאוסטרליה בהקדם האפשרי"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 08/000_11D0US-750x527.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />נדמה שתחושת ההקלה הזו ששוטפת אותן, משותפת להרבה מאד אנשים בישראל ובאוסטרליה.
"כששמענו על ההחלטה לא יכולנו לנשום, קשה להסביר במילים את התחושה של לעבור 67 דיונים בבית המשפט על הסיפור שלנו שרק רצינו לראות אותו נגמר. היינו בשוק, אבל בשוק חיובי" מוסיפה ניקול.
עורך הדין מתן עקיבא שייצג את עמדת המדינה התקשר לאחיות בווידאו מיד ביציאה מאולם המשפט.
דסי: "הוא היה מאד נרגש כשהתקשר לבשר לנו על ההחלטה. הוא עבד קשה מאד והיה נוסע שותף איתנו ברכבת ההרים הזו. הוא בטוח שההחלטה שהתקבלה טובה למרות הגשת הערעור"
ניקול: "אנחנו מודעות ומקבלות שהתהליך המשפטי כולל ערעור אבל העובדה שלראשונה בשש שנים השופטת קבעה שלייפר היא מתחזה ושהיא הצליחה להערים על כל המערכת כשהציגה את עצמה כחולת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין – מפיח בנו תקווה. אנו מקוות שהעליון יתמוך בהחלטה הזו ויאשר אותה ואין סיבה שהיא לא תוסגר לאוסטרליה בהקדם האפשרי. לשמחתנו התגברנו על המכשול הגדול ביותר ואנו מקוות שהעליון יעמוד לצידנו"
לאחר שנים של מאבק תקשורתי, הן משתפות קצת מהתחושות שליוו אותן.
"היום אמרנו משהו שכולנו מסכימות עליו: המאבק הזה אולי הותיר בנו הרבה חבלות אבל הוא לא שבר אותנו" אומרת דסי בקול בוטח. "הייתה לנו תמיכה מכל עבר- מהאחים שלנו, מהקהילה היהודית והלא יהודית פה באוסטרליה וגם מהקהילה הלאומית בישראל ובעולם. התמיכה הזו עזרה לנו להגיע עד היום, אמנם יש לנו עוד דרך לעבור אבל זה צעד ענק קדימה".
דסי ארליך, ניקול מאייר ואלי סאפר הן שלוש אחיות שנפגעו על ידי מלכה לייפר שהייתה מנהלת הסמינר החרדי בו למדו. לאחר שהוגשה התלונה הראשונה נגד לייפר ב-2008 נמלטה לייפר לישראל. היא נעצרה על מנת להסגירה לאוסטרליה ושוחררה בעילה שאינה כשירה לעמוד לדין. חוקרים פרטיים שנשכרו על ידי הארגון האמריקאי JCW טענו שהיא מתחזה ותיעדו אותה מנהלת חיים רגילים, ראיות שהביאו למעצרה הנוסף בשנת 2018.
אלי הייתה הראשונה מבין האחיות לתת עדות במשטרה בשנת 2011 על מעשיה של לייפר לאחר שיצאה מהקהילה החסידית בה גדלו האחיות. דסי שהייתה באותה עת עדיין חלק מהקהילה החסידית מסרה גם היא את עדותה כמה חודשים אחרי אלי אבל מודה שזה לא היה לה קל: "הרגשתי שזה היה הדבר הנכון ביותר לעשות אבל בגלל שעדיין הייתי חלק מהקהילה הרגשתי שמתסכלים עליי כבוגדת". ניקול הגישה גם היא את עדותה כעבור מספר חודשים. ניקול היא היחידה שנשארה עדיין חלק מהקהילה החרדית.
דסי ארליך (משמאל):"המאבק שלנו נתן קול לכל קורבן ששרד התעללות מינית והוכיח שכל קול משנה עוד את השיח הציבורי סביב התעללות, יש הגנה אוטומטית קודם כל על התוקף"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08446245-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"מסירת העדות במשטרה הייתה טראומטית בשבילי. לדבר עם שוטר לאחר שלא דיברתי על ההתעללות כלפיי עם אף אחד זו חוויה קשה" מעידה דסי, "אבל מיד אחר כך אמרו לנו שזה יהיה הליך פשוט. לא חשבנו שניאלץ לעבור תהליך קשה כל כך להביא להסגרתה. אחרי המעצר הראשון שלה והשחרור, הבנו שהיא הצליחה להערים על כולם כבר מהיום הראשון. היא שוחררה ושמענו דיווחים שהיא שוב מתעללת וזה גרם לנו לקחת את המאבק שלנו לזירה התקשורתית, גם זה דרש הרבה מאד אומץ".
ניקול מעידה, כי העובדה ששלושתן יצאו יחד למאבק כשלוש אחיות עזרה להן לעשות את הצעד הקשה הזה.
הקהילה בה גדלו מעדיפה עד היום שלייפר תרצה מעצר בישראל "הייתה לי היום שיחה עם מישהי מהקהילה שאמרה לי שהסיבה שהם מעדיפים שלייפר תישאר במעצר בישראל היא שלא יהיה חילול ה'" מספרת ניקול, "אנחנו רוצות להתעמת איתה בבית המשפט כאן באוסטרליה ולראות אותה עומדת בפני האישומים הקשים".
לעומתם, שאר חלקי הקהילה היהודית באוסטרליה כמו חב"ד והציונות הדתית כמו גם הקהילה בישראל, העניקו לאחיות תמיכה משמעותית לאורך כל המאבק שלהן.
האחיות מעידות שהמאבק שלהן לא היה אישי בלבד, "המאבק שלנו נתן קול לכל קורבן ששרד התעללות מינית והוכיח שכל קול משנה עוד את השיח הציבורי סביב התעללות" משתפת דסי. "השיח השתנה, ההגנה האוטומטית קודם כל התוקף- גם זה השתנה"
"כמה שיותר מדברים על כך שההתעללות היא תופעה קיימת המתעללים מפחדים יותר והשיח הזה מעורר גם קורבנות לעשות את הצעד האמיץ של להגיש תלונה או למסור עדות במשטרה" מוסיפה ניקול, "באחת מהביקורים שלי בישראל ב-2017 פגשה אותי בחורה שגם היא קורבן להתעללות מינית מצד המנהלת שלה והיא אמרה לי שהמאבק שלנו חיזק אותה להחליט שהיא לא תיתן לזה יותר להמשיך לקרות. זה לא רק המאבק הפרטי שלנו, עשינו זאת בשביל הסיפור הגדול יותר, בשביל הילדים שלי ולילדים בכל העולם".
יש איזשהו מסר שהייתן רוצות להעביר למדינת ישראל?
ניקול: "כשהתפרסמו החדשות אודות התערבותו של השר יעקב ליצמן למניעת הסגרתה של לייפר, התגובה שלי הייתה- יש לו הרבה שאלות לענות עליהן. בגללו המשפט הזה התארך בשנתיים נוספות ונגרם לנו יותר סבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי כי אין לו שום נגיעה בעניין. אני אוהבת את ישראל אבל יש בי טינה כלפי ליצמן ומדינת ישראל שבסופו של דבר המערכת שלה פגעה בנו".
ניקול: "יש לליצמן הרבה שאלות לענות עליהן. בגללו המשפט הזה התארך בשנתיים נוספות ונגרם לנו יותר סבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי כי אין לו שום נגיעה בעניין. אני אוהבת את ישראל אבל יש בי טינה כלפיו וכלפי המערכת"
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 8/F190806YS50-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />דסי: "אנחנו שומעות כל הזמן על התרומות שנאספות עבור לייפר ברחוב החרדי בעולם, ואני לא מבינה איך אנשים מסתכלים לילדים שלהם בעיניים, אומרים להם שהם יעשו הכל כדי להגן עליהם ולעשות את העולם טוב יותר עבורם, אבל במקום זאת תומכים באישה הזאת".
ניקול: "יש לנו תקווה בבית המשפט העליון שהמהלכים להסגיר את לייפר לאוסטרליה יעשו בהקדם. It has been long enough”
"אנו מקוות שהמשחקים יבואו לסיומם, מלכה לייפר לא יכולה יותר לשחק ולהעמיד בפנים. היא הערימה עלינו ועל כל המערכת אבל לא עוד" מסכמת דסי.
ח"כ איילת שקד ליוותה את הנפגעות במאבקן בכהונתה כשרת המשפטים והותקפה על ידי יועץ התקשורת רונן צור שנשכר על ידי מקורבי לייפר להשחיר את שקד כדי למנוע ממנה לקדם את הסגרתה של לייפר. "במשך כמה שנים ניהלתי במשרד המשפטים בעזרת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות את ההליכים בבית המשפט בניסיון לסיים את הליך ההסגרה של לייפר, סיפור שמעיב מאד על מערכת היחסים הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה ובעיקר בין הקהילה היהודית באוסטרליה לבין ישראל. נפגשתי כמה פעמים עם דסי והקורבנות ואני חושבת שטוב יעשו גלגלי הצדק בישראל אם הם יעבדו מהר יותר. אני מקווה שהערעור לעליון יהיה מהיר. אין שום צורך לגרור זאת עוד חודשים רבים. מלכה לייפר צריכה להיות מוסגרת עוד השנה לאוסטרליה"
איילת שקד: "במשך שנים ניהלתי במשרד המשפטים בעזרת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות את ההליכים בבית המשפט בניסיון לסיים את הליך ההסגרה של לייפר, סיפור שמעיב מאד על מערכת היחסים הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה. אני מקווה שהליך הערעור לעליון יסתיים במהירות"
מארגון "מגן" המלווה את הנפגעות נמסר: "כבר מתחילת הדרך טענו שמלכה לייפר מתעתעת ברשויות ואנו שמחים שבית משפט קבע כי היא כשירה לעמוד לדין. לאחר אין ספור דיונים ומריחות שהשפיעו קשות על המתלוננות אנו מקווים שבית המשפט יקבע דיון מהיר בעניין ההסגרה ויביא סוף סוף לצדק ולמזור לנפגעות. בנוסף אנו מצפים שמדינת ישראל לא תגרור רגליים במקרים דומים, ותפעל להסגרה מידית של פדופילים מכל העולם שרואים בישראל כמדינת מקלט".
The post "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית" appeared first on מקור ראשון.
