1. תושבי לונדון שהזדמנו לבתי המסחר בלונדון באביב של שנת 1719 לא נדרשו להעמיק קרוא כדי להבין במה עוסק הספר החדש שעורר עניין כה גדול. די היה להסתפק בכותרתו הבלתי נגמרת: "חייו והרפתקאותיו המופלאות והמפתיעות של רובינזון קרוזו מיורק, מלח שחי 28 שנים על אי בודד לחופי יבשת אמריקה, סמוך לשפך הנהר הגדול אורינוקו, לאחר שאנייה טרופה, שכל אנשיה מלבדו נספו, פלטה אותו אל החוף".

וכאילו לא די בזה, מבשרת הכותרת גם על נספח: "בצירוף תיאור כיצד חילצו אותו לבסוף שודדי הים". תחת משבצת הסופר כתב דניאל דפו "נכתב במו ידיו", בניסיון לומר שקרוזו כתב את הסיפור בעצמו ולא עיתונאי חד קולמוס ורב נושים הנושק לשישים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– חמישה דברים שלא ידעתם על "זיהום אור"

– חמישה דברים שלא ידעתם על עץ הזית

– חמישה דברים שלא ידעתם על חלומות

2. ההשראה לרומן "רובינזון קרוזו" באה מדמות אמיתית – יורד ים סקוטי בשם אלכסנדר סלקירק. שודד הים הצטרף לספינה שנועדה לשדוד את ספינות האויב הספרדי, אלא שרצף אירועים ואסונות בלב ים הביא את סלקירק להתעמת עם הקפטן. ברגע של זעם ביקש לרדת מן הספינה והושאר בשטח, וכשהתחרט כבר היה מאוחר מדי. חמש שנים בילה על "מאס א-טיירה", אחד מאיי פרננדס בדרום האוקיינוס השקט, עד לחילוצו בשנת 1709. סיפורו של סלקירק היה עוגן עבור דפו לעוף עם הדמיון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_239399620-750x514.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

3. סיפורו של רובינזון קרוזו לא נועד לכתחילה לשבת על מדף ספרי הנוער. לא מעט בשל העובדה שכאורך כותרתו כך סגנון כתיבתו. דפו מגיש לקורא עומס פרטים טכניים, התרחשויות ארכניות ורשימות מלאי לצד שרעפים, הרהורים דתיים וגל חרדות קיומיות. לא ייפלא אפוא שהוא הוצע לקהל הצעיר בעיבוד מקוצר, מאויר ונוח לעיכול. אותו דבר בדיוק קרה עם גוליבר. הדמות האהובה של ג'ונתן סוויפט מגיעה שוב ושוב לארצות רחוקות ולאיים נידחים ומגלה בהם דברים מרתקים על חברות אחרות וגם על עצמו. סוויפט יצר סאטירה פוליטית משויפת שקצת הלכה לאיבוד בעיבודים המקוצרים המתקתקים.

4. רובינזון הפך לפנטזיה עבור כל בן תרבות מערבי. החלום הלא אפשרי לחיות במרחבי הפרא, להשיל את כבלי התרבות ולחיות חיי חופש לצד אתגרי הקיום. אלא שהימאי האובד לא ניצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו. במקום להתנער מהתרבות הבורגנית הוא מקים לו אחוזה בורגנית לגמרי: הוא מייצר כלים ורהיטים, מביית חיות, בונה כמה בתים, ולקראת הסוף גם משתמש בשירותיו של ששת. באחת הסצנות מתלבט קרוזו אם לקחת מטבעות כסף שמצא בשרידי האונייה. הוא כמובן מדבר גבוהה גבוהה על היעדר הצורך במטבעות כסף – "צחקתי לנפשי למראה הכסף הזה: 'הוי אשפה! אין לך כל ערך למעני'". רגע אחרי לוקח רובינזון קרוזו את המטבעות אתו. למרות החופש להסתובב ערום ועריה פיזית ונפשית הוא מקפיד להיות לבוש לכל האורך ומאופק מאד בהתנהלותו גם לנוכח הסיטואציה הקיצונית, בקיצור לא תראו את רובינזון משתגע, נימוסים בריטיים.

5. הרעיון המרכזי של אדם בודד שנזרק אל מחוץ לציוויליזציה שבה את לב הקהל, ומצא את מקומו בגלגולים שונים. המוני רובינזונים אחרים, שהצטרפו לאלה שברא דפו במו ידיו, באו לעולם. כך, למשל, נולדה "משפחת רובינסון השוויצרית", שברא הכומר יוהאן דוד וויס בשנת 1812, ועוקבת אחר קורותיה של משפחה. זוג ההורים וארבעת ילדיהם היו בדרכם להקים בית חדש באוסטרליה, נקלעו לסופה בלב ים ונשארו להקים חיים במשך למעלה מעשור באחד מאיי הודו המזרחית. "בית ספר לרובינזונים" של ז'ול וורן שיצא לאור בשנת 1882 מתמקד בעלילות צעיר עשיר שיוצא למסע סביב העולם ונקלע לאי מבודד ולשורת איומים ואתגרים. שלום עליכם התוודה פעם במכתב לידידו רבניצקי כי בהיותו בן 15 חיבר מעין רובינזון קרוזו משל עצמו. למעשה, ז'אנר ספרותי שלם התבסס על התבנית המרכזית ואף זכה למונח משל עצמו: "Robinsonade"

למרות שהוא חי על אי בודד ומרוחק, הקיום של רובינזון קרוזו הוא קיום בורגני לחלוטין", אומר בר־יוסף. "יש לו רהיטים ויש לו כלב וחתולים והוא מביית עזים והוא בונה חומה ורהיטים והוא שותל ובורא ויש לו רוטינה. רובינזון הרחיק כל כך מאנגליה רק כדי להפוך בסופו של דבר למעין בעל אחוזה באנגליה.

The post חמישה דברים שלא ידעתם על רובינזון קרוזו appeared first on מקור ראשון.

שש פעמים במהלך הקריירה הפוליטית שלו עמד השר גלעד ארדן בפני האפשרות להמריא לארה"ב ולייצג שם את ישראל. בכל פעם היא ירדה מהפרק מסיבות שונות, בעיקר משום שהוא דחה אותה מנימוקיו שלו. גם השבוע, עם הדיווחים על ההצעה שהונחה על שולחנו בפעם השביעית, לא היה ברור לאן מועדות פניו של השר הוותיק. רק בתום פגישה עם נתניהו בבלפור וההודעות המפורשות שפרסמו השניים, נודע כי המינוי הראשון והכפול של ממשלת האחדות יצא לדרך: שגריר ישראל באו"ם ובארה"ב.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הזדמנות לשינוי בקהילה היהודית: 8 עצות לשגריר ארדן

– גל שני ורופאים מותשים: מה מצפה לשר הבריאות החדש

– אזעקת אמת: בנט שוב מאיים עם הצטרפות לאופוזיציה

"קרו כמה דברים שעשו את השינוי בעבורי", מסביר השגריר המיועד ארדן בריאיון שקיימנו השבוע במשרדו. "אחד, מי שרוצה להמשיך בקריירה פוליטית חושש שכאשר לא יהיה פה הממשלה תיפול, והוא יישאר מחוץ לעשייה הציבורית הרבה שנים. עכשיו, עם הקמת ממשלת האחדות, שאני מקווה שתשרוד לפחות שלוש שנים, יש לי פרק זמן ארוך מספיק להתרכז בעשייה הדיפלומטית. דבר שני, ראש הממשלה הוסיף לייצוג באו"ם גם את הנדבך של ייצוג ישראל מול הממשל האמריקני, כך שאוכל להביא לידי ביטוי את הניסיון והיתרונות שלי מהעשייה הפוליטית ביצירת מערכות קשרים, בין אם זה בקונגרס ובסנאט ובין אם מול הממשל. הצירוף של שני התפקידים דיבר אליי מאוד.

"ודבר אחרון", ממשיך ארדן לנמק את ההחלטה החיובית שקיבל הפעם, "אני כבר חמש שנים שר לביטחון פנים, וזה אחד התפקידים הכי חשובים וגם הכי אינטנסיביים בממשלה. אני מרגיש שעשיתי בו הרבה מאוד רפורמות ושינויים. ביטחון הפנים בישראל התחזק בשנים האחרונות, ויש שיפור בכל תחום. אני מרגיש היום שיש לי אפשרות ללכת לכיוון שעוד לא הייתה לי הזדמנות לעסוק בו, וזה הזירה הבינלאומית. לכן נעניתי להצעה".

"בואי נאמר שיהיה תיאום מלא בין השגריר באו"ם לשגריר בוושינגטון", אומר ארדן בהומור על כפילות התפקידים

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /05/AFP_NU87C-750x514.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בעוד חודש ימריאו השר ארדן ובני משפחתו לארה"ב. תחילה הוא יכהן בתפקיד שגריר ישראל באו"ם בלבד ויחליף בתפקיד את דני דנון, ולאחר כחצי שנה יחליף גם את רון דרמר שיסיים את תפקידו כשגריר ישראל בוושינגטון. האדם היחיד עד כה בתולדות המדינה שמילא את התפקיד הכפול היה אבא אבן, שעשה זאת במשך תשע שנים בשנות החמישים. "אני לא משווה את עצמי לאבא אבן", אומר ארדן בחיוך, בהתייחסו למי שנודע כדיפלומט ונואם מבריק, "אבל בכל 11 השנים שלי בממשלה ניהלתי והובלתי שני משרדי ממשלה במקביל, וסליחה שאני מעיד על עצמי, אני ידוע כאדם שעובד הרבה מאוד שעות ומתמסר לעבודה".

הכפילות בתפקידים צפויה להימשך שנה אחת, שכן תפקיד השגריר בוושינגטון הוא מינוי אישי של ראש הממשלה, והוא עשוי להתחלף עם מימוש הסכם הרוטציה בין נתניהו לגנץ. ארדן מוסיף ומציין כי ישנן מדינות נוספות ששולחות לארה"ב שגריר אחד לבצע את שני התפקידים. "זה דורש ממני מאמץ גדול והתמסרות טוטלית, ואני מוכן לכך. זה ייתן לי כוח השפעה לקדם יותר דברים, ובואי נאמר שיהיה תיאום מלא בין השגריר באו"ם לשגריר בוושינגטון", הוא אומר בהומור.

"התאהבתי בשוטרים"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 5/F200407OF40-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עוד נחזור לתפקיד הדיפלומטי המורכב שממתין לארדן, אבל לפני כן – זמן לסיכומים. נדמה כאילו כל אירועי הממשלה האחרונה עברו תחת המשרד לביטחון הפנים: גל הטרור בירושלים, חקירות ראש הממשלה, המסתננים בתל־אביב, הניסיונות למנות מפכ"ל ועוד. המשרד ששניים מבכירי הליכוד נאבקו עליו השבוע הוגדר לא פעם כמשרד "כפוי טובה" לפוליטיקאים. ועדיין, ארדן מסכם את חמש שנותיו בו בסיפוק ניכר לעין.

"הייתה לי זכות גדולה להיות במשרד הזה", הוא אומר. "כל האיומים המשמעותיים על חיי היומיום שלנו עברו לעורף האזרחי, ולא משנה אם זו נפילת טילים ורקטות, פנדמיה או טרור יחידים. המשרד הזה נמצא בחזית המאבק". לנוכח תדמיתה החבוטה לעיתים של המשטרה, ארדן מבקש להגן עליה "אני התאהבתי, כן התאהבתי, באנשים האלה, וכואב לי שהרבה פעמים הם שק חבטות של הציבור וסופגים האשמות מכלילות".

הראיון המלא יתפרסם מחר (ו') במוסף יומן של מקור ראשון

The post אמריקן סטייל: ארדן מסכם כהונה ומתכונן לתפקיד החדש appeared first on מקור ראשון.

הפרופ' הקמרוני אשיל ממבה הוא פילוסוף שנחשב מבקר גדול של מדינת ישראל. לדבריו, ישראל גרועה מהמשטר האפרטהייד הדרום אפריקאי. נטען גם שממבה תומך בחרם על ישראל. בקיץ הקרוב הוא  היה אמור להשתתף ולהרצות בפסטיבל תרבות בגרמניה, אלא שאז התערב הממונה למאבק באנטישמיות במדינה, ד"ר פליקס קליין. הוא ביקש למנוע את הופעתו של ממבה בפסטיבל שמתקיים במימון משלם כספי המיסים הגרמני. אמנם לבסוף הפסטיבל בוטל בשל הקורונה, אך המחלוקת סביב ממבה עוררה ביקורת בקרב מרצים ישראלים שמזוהים עם השמאל הרדיקלי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01916_30_00-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בעקבות פעולתו של ד"ר קליין, נשלח מכתב מטעם עשרות מרצים וחוקרים, רבים מהם ישראלים, לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שדרשו את פיטוריו לאלתר של ד"ר קליין. החותמים טענו כי ההקבלה בין תמיכה ב-BDS לאנטישמיות אינה נכונה ומשתיקה ביקורת נגד מדינת ישראל. כותבי המכתב טענו כי ד"ר קליין מנהל ציד-מכשפות נגד מבקרי ישראל, וכי הוא מתנהל ב"אובססיביות" נגד תומכי החרם על ישראל. במכתב קבעו החותמים כי "BDS אינה אנטישמיות".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בכירה בשמאל מתנערת ממכתב החרם על ההתנחלויות: "זו תמיכה ב-BDS"

– גרמניה: ניאו נאצים התפרצו לשידורי תפילות ושיעורי יום השואה

– המשרד לנושאים אסטרטגיים פרסם דו"ח שחושף את האנטישמיות ב-BDS

עם זאת, קולות רבים בישראל גינו את מכתב המרצים, בהם גם מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו". "תשעה מרצים מאוניברסיטת תל אביב, שמונה מן העברית בירושלים, שלושה מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב, יחד עם שני גאונים נוספים, אחד ממכון וויצמן והשני מבצלאל, באים ללמד את הגרמנים מהי אנטישמיות", אומר פלג, "והם לא באים רק ללמד, אלא גם לדרוש את פיטורי האחראי הממשלתי בגרמניה למאבק באנטישמיות, מפני שדעתו לא תואמת את דעתם. מזל טוב, משטרת המחשבות של האקדמיה הישראלית פתחה עכשיו סניף באינטרפול.

"מדינת ישראל היא המדינה החופשית, הבטוחה, האנושית והמוסרית ביותר לכלל אזרחיה ותושביה, יותר מרובן המוחלט של מדינות העולם, אך היא סובלת יותר מכל מדינה אחרת בכדור הארץ, מחתרנות פנימית וקריאות להחרמתה וחיסולה מבפנים", טען פלג, וקרא לחוקק חוקים נגד תומכי BDS בישראל.

פרופ' נורית פלד-אלחנן היא אחת מהחתומים על המכתב. לדבריה, אשיל ממבה אינו תומך BDS, אך גם אם כן – זו זכותו, והדבר אינו הופך אותו לאנטשימי. "חתמתי על המכתב כי הם מתנהלים כמו פסיכים", אומרת פלד-אלחנן, "פרופ' אשיל ממבה הוא אחד הפילוספים הכי חשובים היום בעולם בסוגיות של קולוניאליזם ופוסט קולוניאליזם, ויש לו ביקורת על הכיבוש הישראלי. אך מפה ועד אנטישמיות המרחק רב מאוד. ממבה לא תומך BDS הוא אף פעם לא אמר את זה, וגם אם הוא תומך, זה לא רע בעיני".

לדברי פלד-אלחנן, גרמניה מגלה "תמיכה בלתי מסויגת בכיבוש" ולכן ביקורתו של ממבה מוצדקת. לדבריה, ישראל גרועה מהמשטר האפרטהייד שבדרום אפריקה. "באפרטהייד הדרום אפריקאי היתה לשחורים עבודה, והם היו חלק מהכלכלה. פה הוציאו את הפלסטינים מהכל. לכן צודק ממבה שהכיבוש הישראלי יותר גרוע מהאפרטהייד".

The post מרצים ישראלים נגד הממונה על אנטישמיות בגרמניה appeared first on מקור ראשון.

החיבור בין שבועות למתן תורה הוא החיבור הטבעי, הרי ביום זה ניתנה "מערכת הפעלה" של העולם. משמעות הדבר, שגם אומות העולם וגם העם הנבחר מוצאים את מקומם בתוכנית הא-לוקית. דבר זה עומד לכאורה בסתירה עם המדרש שהקב"ה הציע לכל אומות העולם לקבל את התורה, אבל הם דחו אותה, בגלל שזה סותר את מהותם. בסופו של דבר, התורה ניתנה רק לעם ישראל,  כך שגוי ששומר שבת חייב מיתה. המשמעות, שרק עם ישראל הופך להיות הנציג הבלעדי של התוכנית הא-לוקית.

כדי להבין מה העולם קיבל ביום זה, יש לחזור לתחילת הבריאה. האדם הראשון, לפני החטא, היה נקי מכל "חיידק" (יצר הרע), ולכן גופו היה טהור (הגשמיות אינה מזיקה). לאחר החטא, הוא וכל הבריאה איבדו מקדושתם, ובכך יש אפשרות להוריד את העולם לטמיון. בפועל, זה מה שקרה בדור המבול ודור הפלגה עד שהקב"ה החליט לנתק את הבריאה ממעשה האדם (לאחר המבול), ואין יותר עם אחד ואחדות אחת, אלא כל מיני לאומניות (דור הפלגה 70 אומות).

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2019/02/מרים-צחי-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1018px) 100vw, 1018px" />

כל זה מביא את הבריאה לנקודת משבר לפי התוכנית המקורית. הקב"ה מתחיל בחיפוש אחר "האדם" שיבין את משמעות הבריאה (אברהם) ומחליט שדרכו יוחזר העולם למסלול המקורי. הרב יצחק הונטר ז"ל מסביר בספרו 'פחד יצחק', שלא לחינם ירדו בני יעקב למצרים ב-70 נפש ולא שינו את לשונם (לשון הקודש). זה קרה כיוון שכל אחד מצאצאיו של יעקב יתקן את אחת האומות באחדות נפלאה, ולמרות שהם באים מ-12 השבטים (כשלכל אחד יש "דרך" משלו). לפני פטירתו של יעקב אמרו השבטים "שמע ישראל השם…." יוצא, שתחילת תיקון חטא אנשי הפלגה מתחיל בירידתם למצרים ושהותם שם 210 שנים, עד שמי שהצליח לשמור על "הגחלת" של האמונה יזכה לצאת ולהימנות בתור עם ישראל.

עניינו של עם ישראל בעולם אינו בלהיות חופשי משעבוד מצרים, כי אם בתיקון דור אנוש (בו החלה העבודה זרה בעולם). התיקון יעשה  על ידי קורבן פסח (ביטול עבודה זרה מצרית), "בלכתך אחרי במדבר בארץ לו זרועה" (אמונה אבסולוטית בגדלות השם) ובקבלת עשרת הדברות, למרות שרובן הן מצוות הגיוניות הקשורות למערכת חברתית סטנדרטית, דוגמת מצוות כיבוד אב ואם ומצוות שבין אדם לחברו.

עיקר החידוש באותן מצוות הוא שמעתה יש לקיימן. לא משום שהשכל האנושי מבין אותם ומורה עליהם, אלא רק בגלל שהקב"ה נתן אותם, כך שאין אפשרות לפרשנות מה נקרא "אדם".

והנה, בירידת התורה לעולם דבר חדש מתגלה. מעתה הנהגת העולם תהיה תלויה אך ורק אם עם מקבלי התורה יקיימו את התורה, כמו שנאמר: "כי אם שמוע תשמע" – הגשמים ירדו בזמן המתאים, ברוך אתה בשדה וכו'. ואם לא תשמע – השמים יהיו כברזל, והייתם לשמה ולשנינה וכו' (פרשת בחוקותיי ופרשת כי תבוא).

ההיסטוריה של עם מקבל התורה תיווצר בהתאם ליחס שייתן לאותה תורה. מעבר לכך, העולם ובמיוחד ארץ ישראל יחזרו למצב שלפני דור המבול. ישנן מצוות שהארץ תגיב להן לפי התנהגות היושבים בתוכה: ארץ אשר עיני הקב"ה עליה מתחילת שנה ועד לסוף שנה, בשנה לפני השמיטה "ונתנה הארץ תבואה לשלוש שנים ,ואם לאו, הארץ תרצה את שבתותיה". בכך שציווי שניתן לאדם הראשון שייזהר לא להרוס את עולמו של השם, מתקיים בעם ישראל ובארץ ישראל.

יחד עם זאת, איבדנו את הלוחות הראשונים שעליהם נאמר: "חרות על הלוחות – אל תקרא חרות אלא חירות", וחירות ממלאך המוות (יצר הרע), כפי שמביא הרב דסלר (בחלק ב' דף 28). ובכל זאת, נאמר על הלוחות השניים: "פסול לך שני לוחות כראשונים …." דהיינו, שיש אפשרות למרות מעשי העגל לחזור למצב שלפני החטא, אולם זה מצריך עבודה קשה יותר.

כל הנאמר מבטא את תפקיד עם ישראל, אבל אומות העולם היכן הן בכל הפאזל הזה? שתי אפשרויות לפנינו: האחת, רבותינו הודיעונו שאין עם ישראל יצאו לגלות כדי להרבות גרים. השנייה, על מנת לגלות לעולם כולו שהקב"ה אחד ושמו אחד ויבואו כולם לתודעה שאין עוד מלבדו ואפס זולתו, כפי שהדבר יגיע לשיאו בהתגלות משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב

The post חג שבועות: תהליך תיקון העולם appeared first on מקור ראשון.

עליית מספר חולי הקורונה במערכת החינוך עוד לא מצביעה על התפרצות גל תחלואה מחודש בקורונה, אבל עשרות מקרי ההדבקה החדשים בהחלט דורשים זהירות רבה יותר במערכת החינוך הצפופה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בחסות הקורונה: גוברים הניסיונות להברחת סמים בגבול לבנון

– שלוש עצות חיוניות למבקשים להיות פוליטיקאים

– "מחויבים לפעול למען מערכת בריאות איכותית בישראל"

על פי דיווחי משרד החינוך לפחות 15 עובדי הוראה חלו בשבועיים האחרונים בקורונה, בהם 11 מורים וגננות ו-4 סייעות. 19 תלמידים נדבקו בנגיף אף הם. לא ברור האם נדבקו האחד מהשני והאם בתי הספר שימשו כמדגרה וכמוקד להתפרצות. בשל אירועי התחלואה 509 מורים ותלמידים נדרשו להיכנס לבידוד בכמה מוסדות חינוך. בית הספר 'נבון' ברחובות שבו נדבקו מספר מורים ותלמידים נסגר וכך גם 8 גני ילדים ברחבי הארץ.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_1QY7Y5-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אז איפה הבעיה? כמו מהיום הראשון למגיפה- בהסברה. רבים בציבור לא מצליחים להחזיק ראש לנוכח הנחיות הבידוד והריחוק המשתנות והמורכבות ולא באמת יודעים כיצד יש לחבוש מסיכה בצורה הנכונה והזהירה ביותר ואחת לכמה יש להחליף אותה ועוד. אם מדברים על היערכות לעתיד- ההסברה הוא אחד מהתחומים הנדרשים ביותר לתיקון.

בכירים במערכת בריאות הציבור סבורים, כי הסיכויים שמורים ותלמידים יחלו ויידבקו בקורונה במוסדות הם נמוכים, כל עוד ישמרו על הנחיות הריחוק החברתי. הבעיה היא כי לא ניתן באמת לשמור עליהן. במערכת החינוך לומדים לעיתים גם 40 ילדים בכיתה צפופה ועם ביטול מתווה הקפסולות וכמעט כל המגבלות לא ניתן למנוע באמת הדבקה. בניגוד למדינות אחרות בעולם שהחזירו את מערכת החינוך לשגרה תחת מגבלות משמעותיות יותר כמו לימודים בקבוצות של 10 תלמידים, בדיקות חום תכופות ושמירת מרחק וחציצה בין תלמיד לתמיד- בישראל כל זה לא באמת אפשרי וחששם של הצוותים החינוכיים מוצדק.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1QY7XP-750x526.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מנגד יש לזכור, הסיכויים שבבתי הספר מסתובבים חולי קורונה לא ידועים הם נמוכים. ישראל שומרת בשבועות האחרונים על עקומה יציבה וחיובית של כ-20 חולים חדשים בממוצע ביום, ולרוב פחות מכך. אם נאסוף 50 איש מהרחוב לחדר אחד, הסיכוי שנאתר בקבוצה המדגמית חולה קורונה הוא כמעט אפסי. לכן גם בדיקות קורונה המוניות לא אמינות דיין בשל תופעת ה-'פולס פוליטיב' (דיווח שגוי על תוצאה חיובית) בקבוצות ללא סימפטומים, תופעה ששכיחה יותר מאשר דיווח על חולים מאומתים.

זו הייתה גם טענתו של פרופ' איתמר גרוטו, האפידמיולוג והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות בסוף השבוע האחרון בריאיון בגל"צ. גרוטו טען כי בקרב א-סימפטומטיים על כל בדיקה מאומתת וחיובית לקורונה עלולות להיות 20 בדיקות חיוביות אך לא נכונות. גם היום, בדיקות הPCR והמטושים עוד לא מספיק מדויקים כדי לקבוע תחלואה בקרב ציבור רחב ולא מאובחן לתסמיני קורונה מוכרים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_19_26-9-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אז איך מתמודדים עם עולם של חוסר וודאות? פשוט נזהרים. בתחושה הציבורית נדמה כי הקורונה כבר הרחק מאחורינו. ברחובות ובמשרדים כבר שוכחים לעטות מסיכות ולא חוששים עוד להחליף לחיצות יד וחיבוקים. אך עם הזלזול בדרישות הריחוק מגיעה גם סכנה – אנחנו עלולים למצוא עצמנו בבידוד בן שבועיים וחלילה גם להידבק. מחלימי הקורונה אף הם לא יכולים לדעת בוודאות האם הם 'יצאו מהמשחק' ופיתחו חיסון עצמי.

המומחים חלוקים בשאלה מתי יגיע גל התחלואה הבא וראש הממשלה נתניהו אף הזהיר אמש (ג') כי גל התחלואה עלול להיות קטלני וקשה יותר משחווינו בחודשים האחרונים. במערכת הבריאות עוסקים כעת בתחקור ההתנהלות וקבלת ההחלטות עם תחילת משבר הקורונה ומגבשים דרכי פעולה להתמודדות עם חזרתה האפשרית לקראת הסתיו או החורף.

מאמצי העל למציאת חיסון או תרופה ברחבי העולם לא יגיעו ככל הנראה לכדי תוצאות בקרוב ועלינו להודות ולשמוח על השבועות הקרובים שזכינו לאפשרות לחזור בהם קצת לשגרה שנשכחה מלפני התפרצות המגיפה. יש כאלה שכבר מספרים כי הם מתגעגעים לימי הבידוד בבית לצד הילדים ורגעי הקסם שמצאו בהם. אל דאגה, אנחנו עוד עלולים לחזור לכך וגם למצוא עצמנו בסכנה לא קטנה. הכל תלוי בנו, כמעט.

The post האם מערכת החינוך תחזיר לנו את הקורונה? appeared first on מקור ראשון.

אין לי מושג למה זה קורה לי

הסיבה הנפוצה ביותר להיווצרות של נפיחות בבטן היא תזונה לקויה. לא מדובר בהכרח בג׳אנק פוד או באוכל סוכרי למדי אלא פשוט באוכל שלא מספיק להתפרק בקיבה ועל כן, כאשר הוא מפורק במעי הגס הוא מוביל לפליטת גזים רבה אשר בתורה יוצרת נפיחות במעי ותחושה כבדה ולא נעימה. סיבה נוספת יכולה להיות כניסה של אוויר למערכת העיכול. איך זה קורה? בלעיסת מסטיק, שתיית משקאות מוגזים, עישון או שתיה באמצעות קשית. סיבה נוספת עשויה להיות הרגלי אכילה לא בריאים כמו אכילה של ארוחות גדולות במיוחד. כאשר אנחנו אוכלים יותר מזון ממה שהבטן מסוגלת להכיל, האוכל לא מתעכל במלואו בקיבה ונוצר עומס על המעי אשר בתורו יוצר גזים רבים. כמובן שלא כל הסיבות קשורות במזון ולעיתים תחושה של נפיחות בבטן עלולה לנבוע ממצב בריאותי. מחלות כמו צליאק, תסמונת המעי הרגיש, אי סבילות ללקטוז ואפילו עצירות עשויים להתבטא גם בלחץ במעי ותחושה של בטן נפוחה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/הבטן-נפוחה_-קבלו-6-המלצות-לבטן-שטוחה-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

איך מטפלים בבטן נפוחה?

אם מדובר בתחושה שלא נובעת ממחלת מעי מסוימת, ניתן להקל עליה באמצעות שינוי בהרגלי האכילה. להלן הטיפים שלנו לשמירה על בטן שטוחה:

1. שתו הרבה מים – זה אולי מרגיש כמו הדבר ההפוך ממה שאתם רוצים לעשות כאשר הבטן מרגישה נפוחה אך למים יש תפקיד חשוב במערכת העיכול. מים מסייעים בזרימת המזון במעי ובכך מקלים על עבודתו ומאפשר עיכול טוב יותר של המזון. חשוב לשתות כל יום לפחות 8 או 10 כוסות של מים.

2. הקפידו לצרוך פירות וירקות – פירות וירקות עשירים בסיבים תזונתיים אשר חיוניים לתהליך העיכול ומאפשרים לגוף לעשות את מה שהוא צריך לעשות. עם זאת, חשוב להיזהר מירקות מצליבים כמו כרובית, ברוקולי וכרוב ומאכלים כמו קטניות שכן הם עתירים בגזים ועשויים אף להחמיר את הבעיה.

3. הפחיתו צריכת מוצרי חלב – מוצרי חלב הם עשירים בלקטוז אשר לא מתעכל בצורה טובה אצל כל בני האדם. יכול להיות שהלחץ אצלכם בבטן נובע מעודף בלקטוז ועל כן כדאי להפחית בצריכתו ואף להימנע ממוצרי חלב לחלוטין.

4. הזהירו מתבלינים – גם תבלינים משפיעים מאוד על מערכת העיכול ועשויים לגרום לאנשים מסוימים לבעיות בבטן. מדובר בעיקר על תבלינים חריפים או כאלו בעלי טעם חזק.

5. אל תגזימו בכמויות האוכל בארוחה – כאמור, ארוחות גדולות מעמיסות על הקיבה ועלולות לגרום לגזים ונפיחות בבטן.

6. שתו חליטות צמחים – חליטות צמחים כמו זרעי כמון או שומר ידועות כמקלות על מערכת העיכול ומסייעות בפעולתה התקינה.

The post הבטן נפוחה? קבלו 6 המלצות לבטן שטוחה appeared first on מקור ראשון.

כשכרמי אור הייתה בת 13, נסעו הוריה לשליחות של שנתיים בשוודיה לעבודה בהוראה. נערת האולפנה מכפר־פינס נחשפה פתאום לחברה גלובלית חדשה ולא מוכרת, למדה בבית ספר בינלאומי שבו דיברו גם על כלכלה וניהול עצמי, וכשהוריה המשיכו לשנה שלישית בניכר היא חזרה לבדה ארצה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– יתרונות של המטבח הפתוח

– נס או טעות בחישוב: המספרים המוזרים של הדו"ח הסרולוגי

– איילת שקד, אל תמשיכי את הפסטיבל האנטי חרדי

בשנה הזו, כשהיא בת 15 בלבד, הייתה צריכה להתנהל באופן עצמאי לחלוטין, כולל ניהול תקציב. אלה היו השנים המכוננות שהפכו את כרמי אור הבוגרת, היום בת 42, ליועצת כלכלית למשפחות ולארגונים. בקבוצת הפייסבוק שהיא מנהלת, "מרתון פיננסים. בוטיק כלכלי", מתנהלת מתחילת תקופת הקורונה פעילות ענפה של שאלות ותשובות, שידורים חיים בנושאים צרכניים שונים, וניכר כי ההתעניינות בכל מה שקשור לכסף שלנו צומחת בקצב מעריכי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02012_59_00-3-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אני שואל את אור האם הקורונה הפכה לסוג של מכרה זהב בעבורה כיועצת כלכלית, והיא מפתיעה בתשובה שלילית: "הלוואי. בשלב של התפרצות המגפה היה כאוס. ובתקופה כזו, כסף הוא בערך הדבר האחרון שמעניין אנשים. מתייחסים קודם כול למצב הבריאותי, איפה נעשה את הסדר וכיוצא באלה. החשוב נדחק מפני הדחוף. אחרי שקצת חזרה השגרה, רוב האנשים מפעילים מנגנון הגנה שאומר – 'זהו, הכול הסתדר', וחוזרים לחייהם הקודמים, שוב בלי להתבונן בצורה אמיתית וישרה על הכסף שלנו. הפעילות הערה בקבוצה, שבאה לידי ביטוי גם בטלפונים רבים מספור שקיבלתי בתקופה הקורונה, נבעה בעיקר מאנשים שהיו צריכים עצות דחופות. לא היה שייך לתת להם ייעוץ כולל. עניתי להרבה שיחות חירום ועשיתי משדרי לייב שנגעו בנושאים מאוד ספציפיים, עזרה ראשונה. המטרה שלי היא שלקורונה הבאה – והלוואי שלא תבוא – אנשים יגיעו מוכנים".

רוב האנשים לא מגיעים מוכנים למשבר כזה מבחינה כלכלית?

"זה אולי יישמע אבסורדי, אבל כסף, שלכאורה מסובב את העולם, הוא הדבר האחרון שאנשים מתעסקים איתו באמת, הרבה אחרי דיאטה ובריאות, למשל. ישבתי פעם לשיחה עם חלי ממן, התזונאית שהפכה לאימפריה, ושאלתי אותה מתי גם אני אהיה אימפריה בתחום הייעוץ הכלכלי. לקח לה זמן לחשוב אבל בסוף היא אמרה – 'אני חושבת שאת תהיי אחרונה. מדברים הרבה על מיניות בריאה, זוגיות, סדנאות הורות, דיאטות כאמור, והכסף מעניין אותנו בעיקר בשני מצבים: חירום או שפע. כלומר כשחסר, או כשיש לנו עודף ואז נחשוב במה להשקיע".

נשמע הגיוני. איפה את חושבת שיש בעיה?

"בכל מה שבאמצע, שזה רובנו. יש שכבת ביניים, של לא עשירים ולא עניים, אנשים נורמטיביים עם הכנסה נאה, 20 אלף שקל נטו למשק בית, ורודפים כל הזמן אחרי הזנב של עצמם. זאת שכבה הולכת וגדלה, ודאי במגזר הדתי־לאומי, שלכאורה יש לה אמצעים לחיות חיים טובים, נוחים ושלווים מבחינה כלכלית, ובכל זאת זה אינו המצב אצל רובם. בגיל ארבעים הם מרגישים שהחיים שלהם כל הזמן סביב הגרוש, סביב מה יהיה מחר, למה אנחנו לא מצליחים לעשות את בר המצווה שאנחנו רוצים, למה אנחנו לא יכולים לצאת לטיול שאנחנו רוצים, למה אנחנו חוששים כל כך לקחת שבועיים חופש מהעבודה, שלא לדבר על אומץ להחליף עבודה. לאלה שכבר קרסו יש מספיק גופים ויועצים שיסייעו להם. אני מתמקדת כל השנים, והקורונה חידדה זאת, באנשים נורמטיביים שמרוויחים בסדר, מרגישים שהם מרוויחים בסדר, ובכל זאת כל משבר הכי קטן מביא אותם לתחושה שהכול יכול לקרוס ברגע אחד. אין סיבה שזה יהיה המצב".

איך עושים את זה?

"קודם כול, אפשרי לעשות את זה. לא מעט משפחות שהיו אצלי בייעוץ בשנה האחרונה לפני הקורונה הגיעו למשבר הזה מוכנים, עם קרן חירום מספקת, שגרמה להם לדעת שגם אם יהיו עכשיו שלושה־ארבעה חודשים שבהם אחד מבני הזוג לא עובד, הם בסדר. ישרדו פלוס. זה כמובן לא מגיע משום מקום. מדובר בתהליך זוגי, משפחתי, שבו גם הילדים מבינים מה קורה".

הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במגזין מוצש של מקור ראשון

The post הגיע הזמן לדבר עם הילדים על כסף appeared first on מקור ראשון.

השקט המוחלט שעטף בשבועות הקורונה האחרונים את שכונת אפר ווסט במנהטן שבה אני מתגורר, הופר ברגע אחד. בסוף השבוע שעבר, התחלפה הדומייה ברעש מפגינים שהגיעו מכיוון שכונת הארלם. הם קראו קריאות שדרשו צדק, לצד מילות גנאי למשטרה. גם השמיים נמלאו לפתע ברעש של מסוקים משטרתיים, שפיקחו על הנעשה מלמעלה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מגלים את אמריקה: על עסקת טראמפ, חוזרים בתשובה וסיגריות

– בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"

– ישראלים עברו להודו כדי להתחבר לעולם, וגילו שאין כמו בבית

הצטרפתי לצועדים. גברים ונשים, שחורים ולבנים, צעירים ומבוגרים. הם נשאו שלטים וקראו קריאות נגד הגזענות והאלימות המשטרתית המתמשכת כלפי הציבור השחור בארה"ב. "זה פשוט לא יכול להימשך ככה", אמר לי מפגין בשם ראלף, שעטה מסכה על פניו וניסה לשמור מרחק סביר מהסובבים. "רק לפני שבוע ראינו פה סרטון של אישה לבנה מבוגרת בסנטרל פארק, שאיימה על בחור שחור שבסך הכול ביקש ממנה לקשור את הכלב שלה ברצועה. היא אמרה שתתקשר למשטרה ותתלונן שאפרו־אמריקני תקף אותה. לא יכול להיות שהמשטרה תהפוך לכלי איום כלפי הציבור השחור, רק בגלל צבע העור שלנו. זה נמאס וזה פשוט חייב להשתנות". ההפגנה, שאליה הגיעו כמה אלפי אנשים, אובטחה בידי כוחות משטרה גדולים, שנאלצו לשמוע קריאות נאצה כלפיהם, אך האירוע לא הפך אלים או מסוכן.

ביל קאנון:"האשמה היא בפוליטיקאים, לא במשטרה. התפקיד שלהם הוא לפתח את החינוך ולקדם את השכונות החלשות"

לא בכל מקום זה היה כך. חודשיים וחצי לאחר פרוץ מגפת הקורונה שנספו בה יותר ממאה אלף איש, קיבלה המציאות בארה"ב תפנית חדה וקשה. ימים ולילות של הפגנות, שחלקן כוללות גם ניפוץ שמשות של חנויות ומעשי ביזה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1SN3SE-e1591250664454.jpg 491w" sizes="(max-width: 256px) 100vw, 256px" />

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1SK8YA-e1591250615275.jpg 368w" sizes="(max-width: 209px) 100vw, 209px" />

הכול החל במהלך 'יום הזיכרון' שצוין במדינה לפני עשרה ימים. במיניאפוליס, העיר הגדולה במדינת מינסוטה, הוזעקה המשטרה המקומית לטיפול בתלונה על גבר שחור בשם ג'ורג' פלויד. הוא נחשד כי ניסה לשלם במעדנייה בשטר מזויף. אנשי המשטרה שהגיעו למקום טענו כי פלויד התנגד פיזית למעצר – טענה שהופרכה מאוחר יותר בעזרת צילומים ממצלמות אבטחה של בתי עסק סמוכים. במהלך העימות בין הצדדים הוטח פלויד פעמיים אל הארץ ובשלב מסוים, שתועד בסרטונים קשים לצפייה, נצפה שוטר בשם דרק שובין לוחץ את ברכו על צווארו של פלויד במשך 8:46 דקות. פלויד חזר ואמר שאינו יכול לנשום, התחנן על חייו וזעק בחוסר אונים. אחרי כמעט שש דקות, איבד את הכרתו, אך שובין לא הניח לו. אמבולנס שהגיע למקום פינה את פלויד בן ה־47 לבית חולים, וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותו.

"הרצח של פלויד הוא מזעזע. אין שום הליך משטרתי שבו מישהו אמור ללחוץ עם הברך על צוואר של עצור במשך תשע דקות, כשהוא אזוק ולא מתנגד", קובע ביל קאנון, ששירת במשך 27 שנה במשטרת ניו־יורק. "ברור לכולם שהשוטר חייב היה להיעצר, ולהתמודד עם מעשיו בבית משפט. אני מניח שגם השוטרים שהיו איתו ייעצרו ויוגשו נגדם כתבי אישום. במשך שבע שנים הייתי מפקד של יחידות סיור בעיר ניו־יורק, אחת המחלקות המסוכנות ביותר במשטרה. ראיתי המון, ואחד התפקידים שלי היה להגן על השוטרים שאיתי, לפעמים גם מעצמם. כל אדם יכול להיסחף פתאום וצריך לפעמים מישהו שיעיר לו וייקח אותו צעד אחורה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_1SL0P0-2-750x525.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אם אחד השוטרים שעמדו בצד במקרה של פלויד היה עושה את זה, זה לא היה מסתיים באישום ברצח. לאורך השנים הייתי עד למקרים דומים וכמה פעמים ביקשתי מהשוטר שלצידי להרפות את האחיזה, כי זה מקשה על הנשימה. לאורך כל השירות המטרה שלי הייתה לנהוג כלפי כולם באופן שווה וגם לחזור הביתה בריא ושלם".

המשמר הלאומי נפרש

הידיעה על מותו של פלויד הובילה אלפי אנשים לצאת לרחובות מיניאפוליס. תחילה למקום שבו נעצר ולאחר מכן לתחנת המשטרה שבה עבדו ארבעת השוטרים שהיו מעורבים בתקרית. המפגינים התעמתו עם השוטרים, השחיתו את הבניין, השליכו אבנים, ניפצו שמשות של ניידות וריססו עליהן כתובות. "אחת הבעיות הקשות כרגע היא שלצד המפגינים השקטים ישנם נציגים מקבוצות רדיקליות, שהמטרה שלהם היא לתקוף את כוחות המשטרה ולפעול באלימות. זריקת אבנים, שריפת מבנים, בזיזת חנויות הן לא דברים שקורים סתם, זו אנרכיה מאורגנת", טוען קאנון. "חשוב לזכור שכוחות המשטרה בארה"ב עוברים תקופה עמוסה וקשה במהלך משבר הקורונה. שוטרים רבים נדבקו. הם עדיין מתמודדים עם חוסר כוח האדם, ועכשיו המהומות מוסיפות קושי גדול. אי אפשר להתכחש לעובדה שבארה"ב יש מקרים ברורים של אי־שיוויון על רקע גזעי, אבל מדינות רבות בארה"ב צריכות ללמוד ממה שנעשה בניו־יורק, שם הורידו את הפשע בשלושים השנה האחרונות בכ־70 אחוזים. האשמה הגדולה בכל מה שקורה היא בפוליטיקאים, שתמיד ממהרים להאשים את המשטרה. התפקיד שלהם הוא לפתח את החינוך, לקדם את השכונות החלשות ולעודד את האנשים לקדם את עצמם, לא לחכות שמישהו אחר יעשה בשבילם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 6/AFP_1SI4K1-2-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_1SI4K1-2-750x546.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כדי לנסות להרגיע את הרוחות, פוטרו ארבעת השוטרים המעורבים יום לאחר המעשה. החקירה הועברה ל־FBI וכעבור חמישה ימים נעצר דרק שובין והואשם ברצח מדרגה שנייה. כתבי אישום הוגשו גם נגד יתר השוטרים שנכחו באירוע. ההתנהלות האיטית הזאת לא עזרה להרגיע את הרוחות, שממילא סוערות בארה"ב. זאת בין היתר, בעקבות סרטון שפורסם לפני שבועות ספורים ובו נראים שני גברים לבנים יורים למוות ללא סיבה בצעיר שחור בשם אמאד ארברי, שיצא לריצה ברחובות העיירה ברונסווק, ג'ורג'יה.

לאחר כמה ימי מהומות נוספים במיניאפוליס וניסיונות הרגעה מצד מושל מינסוטה טים וולץ, הוא הכריז על גיוס מלא של כוחות המשמר הלאומי של המדינה, דבר שלא קרה מאז מלחמת העולם השנייה. המחאה גלשה במהירות לרחבי ארה"ב כולה. ב־140 ערים התקיימו בימים האחרונים הפגנות ביום ובלילה. המשמר הלאומי נפרש ב־21 מהן, ובערים מרכזיות כגון לוס־אנג'לס, מיאמי, שיקגו וסיאטל נרשמו מקרים רבים של עימותים אלימים, השחתת רכוש וביזה.

הכומר ספרויל: "כשאנחנו נוהגים באלימות או מסכנים אחרים, אנחנו הופכים לחלק מהבעיה ולא מהפתרון"

ב־25 ערים ב־16 מדינות בארה"ב הוטל עוצר בשעות הערב, כדי למנוע התקהלות ומהומות נוספות. אחת מהן הייתה העיר ניו־יורק – שם נאסרה עלינו היציאה מהבתים ביום שני מהשעה 23:00 בלילה, ובערב שלמחרת מהשעה 20:00, מה שלא מנע מהמונים להמשיך להפגין בכל חלקי העיר גם לאחר שהעוצר נכנס לתוקף. מושל ניו־יורק, אנדרו קואמו, הוא שהחליט על הצעד בשל החרפת פעולות המחאה במדינה. באזור הברונקס, טרייבקה וצ'לסי נופצו עשרות חלונות ראווה של חנויות, וחלקן נבזזו. בברוקלין התקיימו עימותים חריפים בין מפגינים לכוחות משטרה, כולל שימוש בגז מדמיע ובכדורי גומי כלפי המפגינים, ניידת שנסעה אל תוך התקהלות של ציבור זועם וניידת אחרת שהועלתה באש. במהלך ההתפרעויות נעצרו 200 מפגינים, ביניהם גם בתו של ראש עיריית ניו־יורק, ביל דה־בלאזיו.

האירועים הובילו גם את האנטישמים בארה"ב להרים את ראשם. כמה בתי עסק ובתי כנסת הושחתו בלוס־אנג'לס ובווירג'יניה. בניו־יורק הגבירה המשטרה נוכחות באזורים יהודיים, תוגברה האבטחה בברוקלין, וארגון השמירה בקראון־הייטס קרא לתושבים לא לצאת לרחובות ללא צורך. בנוסף, הושחת בית הכנסת הספרדי "קול יהודה" במונטריאול, קנדה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_1SK8CH-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

המחאה והאלימות הגיעו גם לוושינגטון הבירה ולבית הלבן, והביאה את אנשי האבטחה של הנשיא טראמפ, להחליט באחד הימים על העברתו לבונקר במבנה, כדי לשמור על ביטחונו. טראמפ לא ממהר לצנן את הרוחות. הוא אמנם הביע מורת רוח מהתקרית, שלח תנחומים למשפחת פלויד ותמך במפגינים השקטים, אך גם קרא לבכירי רשויות החוק לנקוט גישה תקיפה יותר כלפי המתפרעים. הוא צייץ בטוויטר קריאה לירות בבוזזים (ציוץ שקיבל הערה על "האדרת אלימות" מצד הרשת החברתית) וכי כלבים אכזריים מחכים למי שיעז לפרוץ אל מדשאות הבית הלבן. ביום שני בערב, בזמן שנשא את נאומו היומי לאומה ספגה קבוצת מפגינים שקטה שעמדה מחוץ לבית הלבן מתז אגרסיבי של גז מדמיע.

הקהילה הנפגעת ביותר

"מאז נבחר טראמפ ומתייחס לאמריקה כמקום ששייך רק לסוג אחד של אנשים, אנחנו משלמים מחיר כבד כמדינה", אומר לנו הכומר האפרו־אמריקני קרלטון ספרויל. הוא מנהיג ב־33 השנים האחרונות את הקהילה השחורה במאונט־ורנן, עיר במחוז וסטצ'סטר במדינת ניו־יורק. "הבעיות באמריקה היו קיימות לפני שטראמפ נבחר, אבל הוא עזר לתת להן לגיטימציה ובגללו היום שוב אין שוויון הזדמנויות לציבור השחור באמריקה. לא משנה כמה מבריקים יהיו הילדים שלנו.

"במקום להרגיע את האווירה הוא מחמם אותה למטרות שלו. אמריקה עדיין חולה, מפולגת ומלאת שנאה, והוא מנהל את האומה שלנו כאילו אנחנו עולם שלישי". ספרויל מודע היטב לאחריות שיש לו כמנהיג קהילה עם מאמינים רבים. "אלו ימים קשים בעבורי כמנהיג רוחני ומוטלת עליי אחריות גדולה להגיב מצד אחד, וגם להיות ברור בדברים שאני אומר, גם אם מישהו לא יסכים או יאהב אותם. הרצח של פלויד הוא טרגי במובן האישי של אובדן חיים, אבל גם במובן הרחב יותר – עצם זה שמקרים כאלה עדיין אפשריים כאן. אני מאמין בעשייה נכונה ואקטיבית ובהחלט מעודד יציאה לרחובות כדי להפגין, אבל חלילה לא רוצה שמישהו יהרוג מישהו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 06/1239087711-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"כשאנחנו נוהגים באלימות או מסכנים אחרים, אנחנו הופכים לחלק מהבעיה ולא מהפתרון. קשה להשיג צדק, וצריך להיות אגרסיבי בדרכים הנכונות. בסוף ננצח. חייבים להצביע בבחירות, כי זו הדרך להשפיע. אנחנו נמצאים בתקופה קשה בהיסטוריה שלנו, וצריכים לעשות הכול כדי שהיא תסתיים ולא תשוב. תודה לאל שיש דמוקרטיה שבה אנחנו יכולים להשמיע את קולנו ולפעול למען הצדק".

איך לדעתך אפשר לשקם את האמון בין הקהילה השחורה למשטרה המקומית?

"הקונגרס והפרלמנט צריכים להגדיר מחדש את תרבות המשטרה. הם לא לבנים או שחורים, הם כחולים, ויש להם תרבות שמגינה על עצמה שוב ושוב לאורך השנים. המשטרה היא גוף חשוב בחברה שנותן איזון, אבל כרגע יש להם יותר מדי כוח והגיע הזמן ששוטרים שחצו קווים אדומים ישלמו מחיר כבד. זה כמעט לא קורה. היו מקרים רבים מדי בעבר שבהם שוטרים שהרגו אדם שחור יצאו לחופשי. אסור לתת לזה לקרות, כי מדובר כאן ברֶשע. כולנו באים מאותו דם ואני מאמין שההבדלים בינינו הם דווקא כוח שיכול לחבר. כולנו בני אדם ויש לנו אחריות ללמוד איך לחיות בהרמוניה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/ביל-קאנון-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/ביל-קאנון-750x531.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בחוויה האישית שלך, חל במהלך השנים שיפור ביחס כלפי הקהילה השחורה בארה"ב?

"יש התקדמות, גם אם לא מספיקה. כשהייתי בכיתה ו' החלו לשלב שחורים ולבנים בבתי הספר. ההורים שלי שלחו אותי בכל יום באוטובוס לבית ספר 'לבן', כי רמת החינוך שם הייתה הרבה יותר גבוהה. אני ואחיי זכינו ללמוד באוניברסיטה, בזכות המאבק של התנועה לשוויון זכויות, ולהתקדם למעמד הבינוני מבחינה כלכלית. אבא שלי שירת במרינס ואמריקה הייתה טובה למשפחה שלי. ועדיין, יש הרבה טעויות לתקן. הרבה אנשים טובים מהקהילה שלנו קיפחו את חייהם במאבק הזה, ולעולם לא נחזור לימים שהיו כאן בעבר. הקהילה השחורה היא תמיד הנפגעת ביותר. ככה זה היה עם האיידס, כך עכשיו עם הקורונה וכך זה עם מספר האסירים בבתי הכלא. יש כאן משהו מעוות שחייבים לתקן. כולי תקווה שטראמפ לא ייבחר שוב. הוא הבטיח להפוך את אמריקה לנהדרת, וזה ממש לא נראה ככה עכשיו".

The post מתוך המהומה: המחאות, האלימות והדרישה לשינוי appeared first on מקור ראשון.

המחסור בביצים שראינו בפסח היה כנראה רק הקדימון למחסור הצפוי לנו בראש השנה. זאת בעקבות החלטתה השבוע של ועדת הכלכלה, להותיר על כנה את מכסת הביצים שאושרה ב־2018. בישראל ייוצרו השנה 2.33 מיליארד ביצים, כמו בשנה שעברה וכמו בשנה שלפניה. וכיוון שהאוכלוסייה בישראל גדלה בכל שנה בכשני אחוזים, המשמעות ברורה: לא יהיו השנה מספיק ביצים בהתאם לצרכיו של העם היושב בציון.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "ידענו לטפל במשבר פיננסי או במלחמות, לא בקורונה"

– נסראללה על חוק הקיסר: "נמות מרעב ולא נוותר על הנשק"

– המערכת החדשנית שתציל מטיילים במצוקה

ההחלטה האומללה של ועדת הכלכלה היא בין היתר תוצר של המצב הפוליטי המוזר של ישראל ב־18 החודשים האחרונים. מכיוון שבישראל מתקיים תכנון מרכזי של כל ענף הביצים, שר החקלאות נדרש לחתום מדי שנה בשנה על התקנות הקובעות את מספר הביצים שיופקו באותה שנה בישראל. את מכסת הייצור הזאת, מועצת הלול מחלקת בין הלולנים. אלא שמאז פיזור הכנסת ה־20, אי־אז בשלהי 2018, לא הייתה בישראל ממשלת קבע, והתְקנת התקנות נדחתה שוב ושוב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 08_2017-05-03-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ענף ההטלה המשיך בינתיים לפעול מכוח התקנות של 2018, עם מספר מוגבל של ביצים שכבר לא היה מותאם לגודל האוכלוסייה. בהתאם לחוק יסוד הכנסת, התקנות שאושרו לשנת 2018 נשארות בתוקפן עד תום שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת. כך הגענו לישורת האחרונה ממש: אם שר החקלאות החדש לא היה מתקין את התקנות עד יום שלישי השבוע, התכנון בענף הלול היה מגיע אל קיצו.

המשמעות של ביטול התכנון היא שכל לולן היה יכול, רחמנא ליצלן, לייצר ולשווק כמה ביצים שרק ירצה ויצליח למכור, ללא חתימתו של שום פקיד ממשלתי. הבהלה מתרחיש האימים הזה כפתה על צמרת המשרד ועל שר החקלאות הטרי אלון שוסטר לקבל החלטה מהירה בנוגע לענף כולו, בתוך חודש מכניסתו לתפקיד.

סיפורם של "לולי הזבל"

למשרד החקלאות שני תפקידים מרכזיים בנוגע לענף הביצים. בתפקידו האחד הוא מסדיר את כלל הפעילות בענף: מגדיר את מכסת הייצור השנתית ומחלק למגדלים את מכסת הייצור, כך שכל לולן יודע בדיוק כמה ביצים הוא רשאי לייצר ולשווק בכל שנה. המשרד גם מגדיר מחיר מינימום לביצה ומחיר סופי לצרכן.

אבל בכובעו השני, משרד החקלאות הוא גם הרגולטור שאחראי לבריאות בעלי החיים ומוצריהם. כבר שנים ארוכות שבשירות הווטרינרי במשרד החקלאות מתריעים מפני סיכון בריאותי בענף הלול. רבים מאוד מלולי ההטלה בישראל הוקמו לפני ארבעים ואפילו שישים שנה. הם נמצאים במבנים ישנים וצפופים, בדרך כלל תחת גגות אסבסט, והתרנגולות המטילות נמצאות בהם בכלובים קטנים ובתנאים ירודים ("כלובי סוללה").

מלבד צער בעלי החיים, הלולים הללו הם גם מדגרה למיני חיידקים שעוברים במהירות בין העופות ואל הביצים. הפיקוח הווטרינרי עורך בדיקות מדגמיות בלולי ההטלה למגוון גורמי תחלואה, ובראשם סלמונלה. בחלק גדול של הלולים בישראל נמצאה תחלואה בהיקף ניכר, עד לרמה של כ־20־30 אחוזים מהמדגם, של סלמונלה וחיידקים אחרים. בשנים 2017־2019 הושמדו יותר ממיליון עופות ומאות מיליוני ביצים שנמצאו נגועים. סלמונלה היא לרוב חיידק הגורם לכאבי בטן שאנחנו מפרשים כ"קלקול קיבה" ולא בהכרח מקשרים זאת לביצת העין שאכלנו, אך הזנים האלימים שלו מסוכנים במיוחד לילדים, קשישים, נשים הרות ומוחלשי חיסון.

הלולים הללו, המכונים "לולי זבל", מתקיימים בלב יישובים ובצמידות לבתי מגורים, עניין שמטריד מאוד את משרד החקלאות בשל הסבירות הגבוהה למעבר של מחלות מהעופות לבני אדם. מאז התפרצות שפעת העופות בישראל בשנת 2006, יש חשש גדול מהתפרצות נוספת. במכתב ששיגר מנכ"ל משרד החקלאות היוצא שלמה בן־אליהו לשר החקלאות היוצא צחי הנגבי באפריל האחרון, הוא הזהיר כי הסיכון להתפשטות שפעת עופות אלימה בלולי הטלה בישראל, שעלולה להדביק גם בני אדם, הוא גבוה מאוד. לדברי בן־אליהו, זו לא שאלה של האם, אלא של מתי.

זוהי הסיבה העיקרית לעיכוב בהגדלת מכסות הביצים בשנתיים האחרונות. ההנהלה הקודמת במשרד החקלאות התנגדה בתוקף להמלצת מועצת הלול להגדיל באופן רוחבי את מכסות הייצור לכלל הלולים ב־5 אחוזים. הגדלה גורפת כזו משמעה גם הגדלת מכסת הייצור ל"לולי הזבל", שרמת התברואה בהם ירודה והסיכון הבריאותי גבוה. מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר תמיר גושן, קבע כי יש להעניק את התוספת רק ללולים העומדים בכללים הווטרינריים של המשרד במלואם, וכי לא יאפשר אכלוס נוסף ב"לולי זבל".

שני כובעיו של משרד החקלאות מתנגשים חזיתית בדיוק בנקודה הזאת: מטעמי בריאות הציבור ראוי היה לסגור את "לולי הזבל" ולא לאפשר להם לשווק ביצים. אבל מכיוון שהשוק כולו מתוכנן עד הביצה האחרונה, ובמציאות שבה המכסות ניתנות ללולנים באופן אישי, סגירת לולים משמעה יצירת מחסור בביצים. ללא קיומו של משטר מכסות, סגירת לול שאיננו עומד בתנאים התברואתיים לא הייתה עניין גדול. לולים אחרים היו מגדילים את הייצור, ובסופו של יום הציבור היה מקבל ביצים איכותיות יותר. במציאות שבה כל לולן מוגבל בחוק במספר הביצים שהוא רשאי לייצר, הוא לא יכול להגיב לגידול בביקוש.

באין אפשרות לסגור את הלולים, בחרה מדינת ישראל לסייע לחקלאים לשדרג את לוליהם. אך גם בסוגיה הזאת היא נתקלה בהתנגדות מצד הלולנים. משרד החקלאות התחייב להעביר תקציב של 340 מיליון שקלים למימון המעבר ללולים חדשים, גובשו תוכניות מתאר מפורטות, וניתנו היתרי בנייה למתחמי הלולים החדשים. בנוסף, כדי לתמרץ את המעבר ל"לולים משודרגים", ניתנה תוספת מכסה בגובה 200 אלף ביצים לשנה, לאותם מגדלים שיעברו לגדל ב"לול משודרג". אך כל המאמצים הללו נתקלו בהתנגדות של לולנים להריסת "לולי הזבל". השינוי הנדרש לבריאות הציבור ולקידום הענף, לא התבצע.

כל אלה היו ידועים לאלון שוסטר כשקיבל את החלטתו השבוע. לכאורה, עמדו לפניו שלוש אפשרויות ברורות: הגדלה גורפת של המכסות לא באה בחשבון מטעמי בריאות הציבור; על ביטול גורף של המכסות אין מה לדבר  מבחינת השר החדש, איש המגזר החקלאי ("יש איים שצריכים להיות מתוכננים. אסור להסתכל רק דרך החור של הגרוש", אמר לאחרונה); האפשרות השלישית הייתה לבצע הבחנה: להמליץ על הגדלת המכסות רק ללולים המשודרגים שעומדים בסטנדרטים הבריאותיים, ולא להגדיל את המכסות ל"לולי הזבל".

שוסטר בחר באפשרות הרביעית: להשאיר את המכסות על כנן, כשהמטרה המיידית היא לשמר את התכנון בענף. בלשכת שר החקלאות אומרים כי ההחלטה זמנית, וכי השר מבקש ללמוד את הנושא לעומקו בטרם יחליט החלטה קבועה יותר בעניין הענף. בהמשך, אמר שוסטר, יובא מתווה רחב לענף הלול, שיביא בחשבון גם את הצורך בהגדלת המכסה ושיקולים נוספים. למעשה, החלטתו של שוסטר להשאיר את מכסות 2018 על כנן גם ב־2020, משמעה בפועל שלא להחליט אלא לדחות את ההחלטה להמשך הדרך. את המחיר נשלם כולנו.

הציבור אשם

הסאגה הזאת ממחישה שוב כיצד התכנון הריכוזי בענף הביצים איננו מבטיח לנו לא מוצר איכותי, לא תנאי תברואה, וגם לא הגנה מפני מחסור. להפך, התכנון המקיף בעצמו הוא שדוחק הצידה שיקולים של בריאות הציבור. חוסר יכולתה של המדינה לסגור לולים שאינם עומדים בסטנדרטים וטרינריים מקובלים, בלי לייצר מחסור, עומד בעוכרינו. ולמרבה הצער, ביצים אחרות – אין. כדי לשמור על מנגנון התכנון ולהגן על היצרנים המקומיים, מדינת ישראל מטילה מכס גבוה על ייבוא ביצים. כל ביצה המיובאת לישראל מחויבת במס בגובה 30 אגורות. מכיוון שהמחיר המפוקח לביצה בישראל הוא כ־70 אגורות פלוס מע"מ, אפשרות הייבוא פשוט איננה כדאית. התכנון הזה אפילו לא מבטיח שנקבל ביצים זולות: מחיר הביצים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. ישראל מדורגת חמישית ביוקר הביצים אחרי שווייץ, איסלנד, נורווגיה ודנמרק.

בצר להם, במשרד החקלאות מאשימים את הציבור: "בתקופת הקורונה היה ביקוש לא סביר", אמר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, בדיון בוועדת הכלכלה השבוע. למוח היהודי זכויות רבות, אבל היכולת לנבא במדויק את התיאבון הישראלי לביצים בכל שנה, היא עניין מופרך אפילו בעבורו. היומרה של ממשלת ישראל להגדיר את כמות הביצים השנתית שתיצרך במדינה, ואז להגדיר את כל מה שמעליה כ"עודף ביקוש", היא שריד מובהק של עולם ישן. זו הסיבה שבזמן משבר הקורונה נדרשנו לבכירי המל"ל שיאתרו וייבאו ביצים בטיסות מיוחדות לקראת ליל הסדר.

מדינת ישראל היא האחרונה בעולם המקיימת עדיין היקף כה נרחב של תכנון מרכזי בענף הביצים. השבוע היה רגע שבו התכנון יכול היה להיגדע באבחה: אם ועדת הכלכלה לא הייתה מאשרת את החלטת השר, לא היו יותר מכסות ייצור בישראל. לולים שאינם עומדים בתנאי הפיקוח הווטרינרי היו נסגרים, ולולים חדשים ומשודרגים היו מגדילים את מספר הביצים שהם מייצרים ובכך מעלים את האיכות. בעולם האוטופי הזה אפשר היה לייבא ביצים ללא הגבלות מכס ולבטל את המחיר המפוקח, שרק מייקר את הביצים בעבור הצרכן הישראלי. רמת התברואה והפיקוח באיחוד האירופי איננה נופלת משלנו ואולי אף עולה עליה, והתחרות הייתה מגדילה את ההיצע והאיכות. חבל ששר החקלאות ויתר עליה.

הפוליטיקה של ארגוני המורים

החלטתו של שר החינוך להאריך את שנת הלימודים לא נעשתה בקלות ראש. הפערים הלימודיים שהילדים צברו בחודשים האחרונים עמוקים, והלמידה המקוונת לא הצליחה לגשר עליהם. להארכת שנת הלימודים יש גם משמעות כלכלית בעבור הוריהם של הילדים הצעירים בגנים ובכיתות א' עד ג', שאינם יכולים לצאת לעבודה כשאין לילדיהם מסגרת. לולא החליט כך שר החינוך, ייתכן בהחלט שכבר השבוע היו בתי הספר העל־יסודיים יוצאים לחופש הגדול, ובתי הספר היסודיים – בעוד עשרה ימים.

למען האמת, כיתות י' עד י"ב אינן זקוקות להארכת לימודים. בגיל הזה הלמידה מרחוק הייתה אפקטיבית באופן יחסי, ומי שניגש לבגרויות ממילא יקבל הכנה ממוריו. מי שהכריח את שר החינוך לקבל החלטה גורפת וקיצונית היו ראשי ארגוני המורים. מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן־דוד כרכה את גורלם של ילדי הגנים עם גורלם של תלמידי כיתות י'. אם המורים של כיתות י' לא ישלימו תשעה ימים שהחסירו, גם הגננות והמחנכות של כיתות א'-ג' לא יעשו כן.

רווחת המורים ותנאיהם לא באמת מעניינים את בן־דוד. היא יכלה לשחרר לחופשה את מורי כיתות י', אך בחרה להכריח אותם ללמד, ולא – תשבית את כלל המערכת. לא הייתה כאן דאגה לתנאי עבודה או לשוויון, אלא סתם פוליטיקה ארגונית ישנה וטובה. מורי כיתות י'-י"ב מיוצגים על ידי ארגון המורים בראשות רן ארז, ואילו בן־דוד מייצגת את הגננות, מורי היסודי ומורי חטיבות הביניים. היא פשוט לא הייתה יכולה לעמוד מול המורים "שלה", שטוענים "למה אנחנו כן והמורים של רן ארז לא". היא בוודאי לא הייתה מעוניינת להצטייר כיו"ר ארגון שנכנע, כאשר רן ארז יתהדר בניצחונו על האוצר.

ברקע ישנו גם ויכוח ארוך־שנים על ייצוגם של מורי חטיבות הביניים. בית הדין לעבודה פסק כי הסתדרות המורים בראשות בן־דוד היא המייצגת הרשמית שלהם, אך רן ארז שואף להעביר את הייצוג אליו. יש לכך משמעויות הן מבחינה תקציבית – כל מורה מגיע עם תקציב ממשרד החינוך ועם דמי חבר – והן מבחינת הגדלת הכוח הארגוני. אם רן ארז יוכל להראות שהוא מגן טוב יותר מיפה בן־דוד על מורי חטיבות הביניים, הוא יוכל להעביר אליו מסה קריטית של מורים שאולי תטה את הכף לטובת הארגון. בן־דוד לא יכולה להרשות לעצמה מציאות כזו, ולשם כך הייתה מוכנה להשבית את כלל המערכת.

הכוחניות של ארגוני העובדים נתקלה הפעם בכוחניות נגדית של שר החינוך, שהרחיק עד הוצאת צווי מניעה. עד לפרסום שורות אלה בוודאי יגיע העניין לבית הדין לעבודה, ופסיקתו – ולא הסכמה, או רגשי מחויבות של מחנכי ישראל – היא שתקבע את גורלה של מערכת החינוך הישראלית.

The post המח היהודי מתקשה לנבא את התיאבון הישראלי לביצים appeared first on מקור ראשון.

במהלך המסע במדבר מגבש עם ישראל את יסודות השקפתם האמונית והלאומית. מערכת יחסים עדינה ומורכבת מתפתחת בינם לבין הקב"ה. רצף של מקרים ותגובות, חטאים, תלונות, עונשים ומגפות הם המיישרים את עקמומיות הדעות ושיבוש הערכים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– המערכת החדשנית שתציל מטיילים במצוקה

– בניגוד להחלטת ממשלה: האם המשרד להגנת הסביבה יוצא מירושלים?

– מצב סחיטה: כחול לבן צריכה להתייצב נגד נתניהו

קרח יוצא בהכרזה שנראית לכאורה ליברלית ונאורה:

"…רַב לָכֶם, כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם השם וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל השם?"

נראה שבתרבות שבה אנו חיים היינו מאמצים חזק את קרח, מחבקים אותו, ובאים לעזרתו. קרח מציג תפיסה שוויונית אחדותית המעמידה את כל עם ישראל בשוויון מול הקב"ה וממילא כיצד ייתכן להפלות בחלוקת התפקידים בין אחד לשני.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_744201979-750x498.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

עוד יותר מוזרה היא תשובתו של משה. במקום לדבר כמו פוליטיקאי שקול, ל"גהץ" מושגים ולתרץ תירוצים, בוחר משה להתעמת ישירות מול הנאורות הקרחית ולהכריז: "לא כולם קדושים. לא כולם זהים. ישנם דרגות ומדרגות גם בתוך עם ישראל. יש מובחרים יותר ויש פחות". ובלשונו של משה:

"וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַעה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו".

ננסה להבין את פשר הדבר. כל מערכת, בעלת מגמה ומטרה, יוצרת מעין אורגניזם אחד בו מגויסים הפרטים לטובת הכלל. לדוגמה: גוף האדם מורכב מאיברים שונים ומגוונים היוצרים מערכת אחת. ללא ספק, חשיבותם של האיברים אינה זהה. ישנם איברים חיוניים יותר וישנם פחות. ישנם איברים שחסרונם רק מגביל וכאלה שבלעדיהם אין חיים.

כמובן שהרגל לעולם לא תתרעם על-כך שלא נותנים לה לחשוב ולהחליט ובטח שהראש לא יבקש לתפקד כרגל כאות הזדהות עמה. אם הראש לא ידע את מקומו וחשיבותו, לא יבין את גודל האחריות המוטלת עליו וינסה להתנהג כמו רגל – גם הרגל תסבול מכך. דוגמה נוספת: במערכת צבאית ישנם תפקידים רבים ומגוונים. טוב תעשה יחידת המיון אם לא תשבץ את המיועדים לשרות באופן אקראי אלא תבחן ותברר את השוני שבין כולם, את הכישורים והכישרונות, היכולות הגופניות והשכליות של כל אחד, ובהתאם לכך תשבץ כל אחד במקום המתאים לטובת הכלל כולו. לא ייתכן שיבוא בחור ויגיד: "כי כל העדה כולם חכמים אז למה אני לא ביחידת מודיעין מובחרת?" או אולי: "כולם ספורטאים, בריאים, זריזים וחסונים אז למה אני לא בסיירת?". לכולם ברור שדווקא בחינת השוני והמבדיל היא זו המאפשרת למערכת לפעול ביעילות מרבית.

הסיבה שאין מחלוקת בין אברי הגוף או החיילים בצבא היא שלכולם ברור שאנחנו במערכת האחת. אנחנו לא נמצאים בעמדה של אחד מול השני – אלא אחד לצד השני. אנחנו עוזרים אחד לשני כל אחד עם החוזקות שלו והייחודיות שלו. כולנו נרצה שכל אחד יהיה בתפקיד שאותו הוא יכול לעשות בצורה הטובה ביותר גם אם יש תפקידים "יוקרתיים" יותר. מתי תתחיל מחלוקת? מתי אנשי השוויון יתחילו להפגין ולצעוק שכולם אותו דבר? כאשר חיים בתפיסת פירוד.

כשבבסיס הערכים עומד "אדם לאדם זאב". כשאין הבנה שאנו חלק מאורגניזם אחד המשרת אותה מטרה: לאומית, חברתית או כל מטרה משותפת אחרת. כשאין הבנה שאנו זה לצד זה וכל אחד צריך לממש את חלקו ותפקידו המתאים לו על פי טבעו אלא אנו אוסף פרודים אינדיבידואלים המתחרים על המקום הראשון, אז אין "ראש" ואין "יד", אין "הורים" ואין "ילדים", אין "קודש" ואין "חול", אין "טמא" ואין "טהור", אין "ישר" ואין "מעוות": "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים"

עונשו החריג, המוזר והטרגי של קרח, המתבצע בפומביות ופרסום גדול, מלמדנו על כך שטעות גדולה ומסוכנת טעה קרח בתפיסתו הנאורה: "… וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל"

הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב

The post פרשת קרח: הפירוד כשורש ה"אחידות" appeared first on מקור ראשון.