חי,  מת או צמח? תשעה-עשר יום לאחר היעלמותו המסתורית של שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, התעלומה באה על פתרונה. קים ג'ונג און, האיש שמחזיק במפתחות למזוודת הגרעין של קוריאה הצפונית, שאיים לא פעם ולא פעמיים על שלומו של העולם והתגרה בנשיאי ארה"ב ובעיקר בדונלד טראמפ, נראה בריא ושלם. קים ג'ונג און, המכונה "התינוק השמן", לא רק בריא ושלם. שום שירות ביון, שום לוויין ואפילו לא חברו, כדורסלן העל דניס רודמן, לא פיצחו עדיין את התעלומה: מה קרה לקים והיכן היה כל אותם ימים.

בדיעבד, יש אולי בזה משהו מנחם שאפילו בעידן הקורונה, המוחק במהירות כל מה שהוגדר אי פעם כפרטיות, עדיין אפשר להיעלם כך. ובכל זאת, קשה לעשות כאן הנחות. כי לא רק שהוא הוופיע כמו שנעלם, אלא מישהו היה צריך לצפות, איכשהו, שהשליט הדיקטטור יעשה קאמבק בתאריך כה סמלי שמתכתב עם דמותו – אחד במאי.

אין פלא שכאשר התבקש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגיב על שובו של קים, אמר שאינו מעוניין לדבר על כך.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08396925-750x491.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במבט לאחור, היתה סיבה טובה לתהות לאן נעלם קים, למרות שזו בהחלט לא היתה הפעם הראשונה. הוא נעלם בעבר לפרקי זמן דומים, אבל הפעם הזו היתה שונה. טרם היעלמו נראה קים בציבור ב-11 באפריל. סימני השאלה הראשונים צצו ארבעה ימים אחר כך, לאחר שקים לא הגיע לכנס לציון יום הולדתו של סבו ב-15 באפריל. אם יש תאריך בשנה שקים לא יכול להרשות לעצמו לפספס, או כך לפחות חשבו עד כה, הרי זה ה-15 באפריל, יום הולדתו של קים איל סונג, מייסד השושלת לבית קים. הוא מקור הלגיטימציה לשלטון של שושלת קים, וכבכל שנה, גם השנה היתה ציפייה ברורה שקים הצעיר יגיע לטקס בארמון השמש, קומסוסאן, בו קבורים אביו וסבו. אבל הוא לא הגיע וגם לא ניתנו שום הסברים. מאותו רגע הותנעה חרושת השמועות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

–בלי לדבר או לשיר: בתי הכנסת בגרמניה נפתחים מחדש

–בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים

–ארכיון הוותיקן מוכיח: פיוס ה־12 ידע על טבח הגרמנים ביהודים

הראשון לדווח היה העיתון דיילי NK, היוצא לאור בקוריאה הדרומית השכנה. העיתון דיווח כי קים בן ה-36 מחלים מניתוח לב שנערך ב-12 באפריל, יום לאחר הפעם האחרונה שנראה בציבור. לשמועה הזו היו כמה וריאציות. הנפוצה יותר – השמועה שקים עבר צינתור, שמועה שנראתה סבירה. דיקטטורים אינם יכולים להרשות לעצמם גילויי חולשה. למרות גילו הצעיר, לקים ג'ונג און היסטוריה משפחתית של מחלות לב. אביו וסבו סבלו מאי-ספיקת לב ושבץ מוחי. לא זו בלבד, קים הצעיר סימן וי אחר כל קבוצות הסיכון האפשריות. הוא סובל מעודף משקל וידוע כמעשן כבד וחולה סכרת. השמועות על מצב בריאותו של קים קיבלו חיזוקים לאחר שמשלחת מסין, הכוללת רופאים מומחים, הגיעה לביקור בקוריאה הצפונית. אבל גם הסינים, שהם פטרוניו הפוליטיים של קים,  לא הצליחו לספק לעולם את התשובות. בפועל, איש אינו יודע אם בכלל נפגשו איתו.

התעלומה תפסה תאוצה, לאחר שהמשטר בצפון קוריאה לא סיפק שום רמז שיש בכוחו להזים את השמועות. שום הסבר או תמונה עכשווית. פה ושם ידיעה באחד העיתונים היומיים, לפיהם קים שלח ברכות לנשיא קובה.

וכך, בשבועיים האחרונים ניזון העולם בעיקר משמועות ומניסיונות לפצח את התעלומה בעזרת הוכחות נסיבתיות. האחרונה שבהן: צילום לווין של הרכבת של קים בעיירת הנופש וונסאן. לכאורה, הצילום חיזק את ההערכה של ארגוני הביון לפיה קים נמצא באיזור, אולי אף נופש באחת מהווילות היותר חביבות עליו. אלא  שצילום הלוויין הוא תלוי פרשנות ואינו מהווה הוכחה לשום דבר.

אחת הפרשנויות הסתמכה על כך שבפעמים הקודמות הגיע קים לאיזור דווקא בטיסה. מה שלכאורה חיזק את הטענה לפיה קים הגיע ככל הנראה ברכבת מכיוון שהוא מחלים מצינתור או הליך רפואי ולכן אינו יכול לטוס. אבל, כאמור זו היתה רק פרשנות. בשורה התחתונה, צילום הלוויין יכול להיות אפילו סוג של הטעייה מכוונת של המשטר הצפון קוריאני. ובשורה התחתונה, הצילום רק הדגיש את מגבלות הטכנולוגיה.

והיתה השמועה השנייה לפיה קים הכניס את עצמו לבידוד מחשש להידבקות בקורונה. זו הסיבה שבגללה לא הגיע לטקס יום השנה בארמון השמש, כדי לא לחשוף את עצמו להידבקות בקהל המונים. היה גם דיווח לפיו קים נכנס לבידוד לאחר ששומר ראשו האישי חלה בקורונה, אלא שלידיעה זו אין סימוכין כלשהם. המדיניות הרשמית של קוריאה הצפונית היא שהמחלה כלל לא הגיע אליה.

בדיעבד,  ההתנהלות שהוכיחה את עצמה יותר מכולם, היתה זו המדיניות של קוריאה הדרומית, זו שיש לה הכי הרבה להפסיד. ממשלת קוריאה הדרומית התנהלה באופן זהיר מאד, כזה שלא יתפרש כעלבון או כעילה למשהו מצד המשטר בפיונג ינג. המסר החוזר ונשנה היה כי בממלכתו של קים הכל כרגיל וכי לא נצפו תנועות צבא מיוחדות או כל סימן אחר החורג מן השגרה.

שלושה ימים לפני שקים שב והפציע בטקס גזירת סרט במפעל לדשנים באחד במאי,  אמר השר הממונה על היחסים עם קוריאה הצפונית כי קים אינו חולה וכי הסיבה בגללה נעדר מהטקס לרגל יום הולדת סבו היא בגלל החשש מנגיף הקורונה. כמה פשוט כך הגיוני. הסבר שעל פי עקרון התער של אוקהם, אינו מערב מודיעין מתוחכם ובעיקר לא הנחות מיותרות. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על אף המיליארדים המושקעים במערך הביון האמריקאי, לא יכול היה לומר הרבה יותר. "אני לא יכול להגיד לכם בדיוק מה מצבו", אמר לשאלות עיתונאים. "אני יודע מה מצבו באופן יחסי, אך לא יכול לדבר על כך. אני רק מאחל לו טוב ומקווה שהוא בסדר". ואז הוסיף "סביר להניח שתשמעו על מצבו של קים בעתיד הלא מאוד רחוק".

באותו שלב  לא נותר אלא לעסוק בספקולציות. אם קים אינו כשיר, מי צפוי לתפוס את מקומו? ההנחה היתה כי אחותו הצעירה, קים יו ג'ונג בת ה-31 היא האפשרות המובילה. בתפקידה כיועצת המכהנת במחלקת התעמולה הממשלתית היא מתאימה בהחלט לדרישות התפקיד והיא  גם מקורבת לו ביותר.  לפני שנתיים אף ייצגה את אחיה במהלך אולימפיאדת החורף בקוריאה הדרומית.

בדיוק לפני היעלמו של קים חזרה האחות הקטנה לכהן כחברה לסירוגין בלשכה הפוליטית של הוועדה המרכזית, מה שחיזק את ההערכות לפיהן המינוי נועד לחזק את מעמדה בצמרת המשפחה בעת היעדרותו של קים, בין אם בגלל הליך רפואי או בידוד קורונה. ואכן, עם הופעתו מחדש של קים, נראתה אחותו לצידו.

השאלה הגדולה היא אם מיצובה כיורשת פוטנציאלית של קים לא מסכן אותה. האם היא תשרוד, או שהיא עלולה ללכת בדרכם של אחיו של קים ושאר דודיו, שמצאו את מותם בדרכים שונות ומשונות. מה שאולי יכול להציל אותה מגורל דומה היא העובדה שהסיכוי שהאפרצ'יקים של קוריאה הצפונית יקבלו עליהם אי פעם אישה כמנהיגה, נראה קלוש למדי.

The post התעלומה נפתרה: קים ג'ונג און בריא ושלם appeared first on מקור ראשון.

בחוות דעת בת 60 עמודים שבה וקבעה שבוע שעבר פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי יש לה סמכות להיענות לתביעה הפלסטינית לפתוח בחקירה של פשעי מלחמה שביצעה כביכול ישראל.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בית הדין בהאג יכריע בשאלת סמכותו ביו"ש, עזה ומזרח ירושלים

– הקרן החדשה: הסרת הגבלת המימון לגופים התובעים קצינים בהאג

– "האורות לא כבים במשרדים": המאמץ נגד האג

בחוות הדעת הוסבר כי בית הדין בחן בקפידה את שהוצג בפניו, ונותר בדעה כי יש לו סמכות שיפוט "בשטח הפלסטיני הכבוש".

הדיון על סמכות השיפוט מהותי: הוא שמבחין אם בית הדין ממלא את ייעודו כמגן בינלאומי מפני פשעים נגד האנושות, או שמא נותן יד להפיכתו לכלי ניגוח פוליטי בידי הפלסטינים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/000_IT32L--750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

התובעת הראשית בנסודה החליטה עוד בדצמבר כי יש לה סמכות לחקור, אך העבירה את העניין לשיקול נוסף אצל שלושה שופטים, שהוקצבו להם 120 ימים כדי לאשרר או לדחות את ההחלטה, תקופה שהגיעה לסיומה אתמול.

בישראל קיוו לתקדים כמו זה האמריקני: לפני כשלוש שנים החליטה בנסודה לפתוח בחקירה ראשונית בחשד שאנשי כוחות הביטחון האמריקניים ביצעו פשעים נגד האנושות באפגניסטן. ארה"ב הגיבה בתקיפות, שללה ממנה את ויזת הכניסה לתחומה, והחקירה לא נפתחה בסופו של דבר. כאמור, התקווה שכך יקרה גם במקרה של ישראל נכזבה.

השר יובל שטייניץ, המרכז את הטיפול הבינמשרדי בנושא בית הדין הבינלאומי בהאג, מסר בתגובה: "חוות הדעת של התובעת ממשיכה לאמץ את המדיניות האנטי־ישראלית המובהקת שלה, בהשפעת ארגון המדינות האסלאמיות ותנועת החרם. התעלמותה מחוות הדעת של כמה מהמומחים המובילים בעולם במשפט הבינלאומי מצביעה על נחישותה לפגוע בישראל ולהשחיר את שמה.

"לשם כך היא מנסחת מחדש את כללי המשפט הבינלאומי, וממציאה מדינה פלסטינית עוד בטרם הסתיים תהליך השלום.

ישראל תמשיך להתגאות בהיותה הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון, ולדחות בתוקף ניסיונות חסרי בסיס להשחיר את שמה ולפגוע בחייליה ובאזרחיה".

אן הרצברג, היועצת המשפטית של מכון המחקר NGO Monitor, המובילה את פעילות המכון בהאג, מסרה בתגובה להחלטת בית הדין: "תגובת התובעת מראה כי היא אינה מעוניינת בהליך משפטי הוגן. היא התעלמה לחלוטין מהמידע הרב והמקיף שנשלח אליה מעשרות מומחים משפטיים ומומחים למזרח תיכון, וכן משבע מדינות החברות בבית הדין – מידע המראה כי אין לבית הדין סמכות שיפוט".

שבע המדינות שהגישו חוות דעת המצדדת בטיעון הישראלי ועמדו להגנתה הן אוגנדה, אוסטריה, אוסטרליה, ברזיל, גרמניה, הונגריה וצ'כיה.

"במקום זאת", המשיכה הרצברג, "התובעת מסתמכת על טיעונים לא מבוססים של ארגונים הקשורים לטרור ולקמפיין ה־BDS, ועל שפה חד־צדדית מצד גופי או"ם".

היועצת הוסיפה כי "רק בעת האחרונה דווח כי בנסודה עבדה מקרוב עם הרשות הפלסטינית ועם ארגוני טרור הקשורים אליה, עובדה שמוכיחה שהמוטיבציה שלה להמשיך בתביעה היא פוליטית, ואינה מבוססת על עקרונות החוק והצדק".

דן דייקר מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה אומר בתגובה להחלטה: "זו מלחמה מדינית נגד ישראל בכסות של דיון משפטי. אם בוחנים את הארגונים שהציגו נתונים לבנסודה, רואים שהם קשורים לטרור באופן חד־משמעי.

"זהו יום עצוב לבית הדין הבינלאומי. ההיענות שלו לתביעת הפלסטינים מפרה בצורה בסיסית את הסכמי אוסלו. אנחנו רגילים לראות הטיה נגד ישראל, אבל ההחלטה חוצה כל גבול".

The post בית הדין בהאג: "בסמכותנו" לפתוח בחקירת "פשעי מלחמה של ישראל" appeared first on מקור ראשון.